לדוגמה הרב שמואל אליהו 
(אתמול הייתי בזום זה הנוער ושאלו את הרב שאלות והוא ענה שמצווה ללכת להפגנות..אבל לא לחסום כבישים ולא לזרוק אבנים ולפנצ'ר צמיגים זה ממש חילול ה' והשוטר הופך לאויב שלך והוא גם אמר שבלי שנזרוק אבנים השוטרים יתהפכו בתוך עצמם)

וגם הרב של הקהילה שלנו אמר ללכת להפגין אז...

 

חוצמיזה למה אתה שם אתזה פה גמככה לא ישימו על זה..

זה לא אומר שככה אני חושב

סתם למי שרוצה לדעת

וזה בסדר גמור שרבנים אחרים חושבים אחרת. ככה כל אחד יכול להתחבר לדעה מסויימת ולפעול לפיה

ולגבי פסיקה- לכי לפי הרב שלך/של אבא שלך

יש כללים לפיקת הלכה ואם בכול נושא אתה מוצא את הרב שאומר כמוך אז בתכלס אין לך רב אלה אתה מחפש הצדקה

מותר לי לאהוב דרשות תורניות ארוכות למרות שהרב שלי ממליץ על דרשות קצרות וקולעות.

גם מותר לי להחליט שאני שותה בארוחה למרות שלדעת הרב שלי עפ"י הרמב״ם זה לא בריא. מותר לי. הוא לא פסק כלום, אלא רק אמר את דעתו.

כנל הרב טאו. זו דעתו, לא פסיקתו, ומותר לי להתחבר אליה או לאו.

אין דעת תורה אם לאהוב דרשה ארוכה או לא.

השאלה אם ללכת להפגנה היא שאלה ערכית, תורנית. שאלה של דעת תורה. אין כאן מקום "להתחבר" למה שנח.

ובלי קשר, גם שאלה של דעת תורה, לא בהכרח צריך לקבל. תלוי בנסיבות.

(דוגמא כן להשוואה: מותר לי לשאול רב האם השם 'מחשב' יתאים לנפש התינוק שלי. וגם אם הוא אומר שלא יתאים, עדיין מותר לי לקרוא לו כך)

וזהו, שלא. בשאלה שהיא דעת תורה, לא עושים כל פעם מה שמתחשק כי העיקר שיש רב שחושב כך.

 

וגם הדוגמה ממחשב לא קשורה, זו לא דעת תורה, ואת יכולה לקרוא לבן שלך גם עכבר או מקלדת, גם אם משה רבינו בכבודו ובעצמו יאמר שזה לא מתאים)

לא השוואתי למקרה המדובר.

אפשר אולי להבין בצורה שונה מה נכלל תחת 'דעת תורה'.
אני בכולופן לא חושבת שאם רב כותב 'אני חושב ש..' יש פה פסיקת הלכה מחייבת, אלא הוא רק מראה את תפיסתו לעניין הנידון, וכן אפשר להתחבר לדעתו או לא.

שש "דעה של רב" (כלומר - הבנאדם חושב ששניצל תירס זה טעים, במקרה הוא גם רב)

ויש "דעת תורה" (כלומר - הרב אומר שככה עמדת התורה בנושא, וככה צריך לנהוג)

ולא קרב זה אל זה כל הלילה.

 

אני לא יודע מה כאן כן צורה שונה או לא צורה שונה, כשרב יוצא בפרסום עמדה תורנית - הוא לא מתכוון לספר לך שהוא אוהב שניצל תירס לארוחת ערב. הוא מתכוון להביע עמדה תורנית.

לזה התכוונתי

בזום

והרב טאו מייצג כבר ארבעים שנה את העמדה ה"ממלכתית" (מלעיל) הקיצונית - שבגללה הוא נגד הפגנות ודברים כאלו. וכבר חלקו עליו בזה כל רבותינו - ר' אברום, הרב ישראלי, הרב מרדכי אליהו, וכו' וגם הרב נריה שהיה משמעותי בהנהגת הדור.

שרוב גדולי הדור אומרים לא ללכת..(אבל זה גדולי הדור של החרידים כילו גם שלנו אבל לא בשביל שאלות על נושאים כאלו..)

לנו יש את רבותינו שעל פיהם אנחנו הולכים. 

 

 

 

 

ואגב: מאה אחוז שהם בכלל לא יודעים על זה ולא שאלו אותם, אז שלא יספרו סיפורים בשמם....

שרב יגיד שהרב זה וזה אומר לא ללכת סתם?

ממש לא 

 

אני שאלתי רב חרדי והוא ענה תשובות שרבנים גדוילים אמרו..(שאלתי על בנות..)

יותר מידי דברים אומרים שהם אמרו והם לא אמרו.. אי אפשר להאמין לכלום משם.

 

ר' חיים קנייבסקי, לדוגמה, לא יודע שום דבר (של חולין) חוץ ממה שאומר לו הנכד שלו יענקוש...

 

 

 

 

לגבי בנות זה באמת סיפור שונה. עניין נפרד.

הרב רונן חזיזה שאלנו עם בנות יכולות ללכת..

שאלות שלי.amr

נראלי זה בשאלה הראשונה אל תשמע את ההמשך סתם מיותר..(לא שאני הולכת להקשיב לו הרב שלנו אמר שמצווה להפגין גם בנות

אז ..

(זה רב שמנסתם בעצמו הלך להפגנות הוא כזה היה פעם בציבור שלנו ונהיה חרדי..)

את אומרת שהוא אומר שהגדולים החרדים אמרו שלא, אז אין לי מושג על מי הוא מדבר אבל הגדוילים החרדים לא שמעו ולא התעסקו בזה בכלל.

וחוץ מזה, אם כל מה שהוא אמר זה על בנות - למה הגבת את זה לי? אני לא דיברתי בתגובתי על בנות אלא על דברי הרב טאו.

(ואגב, זה שחברות התלהבו לא אומר כלום...)

כי חשבתי שהוא אמר אתזה גם על בנים..

ואז אחרי ששמתי אתזה שמעתי שהוא מדבר לבנות.. 

 

(יויפי אבל גמאני התלהבתי..)

אני רק אומר שצריך להפסיק להאמין לכל מה שמספרים בשם "הגדולים החרדים", כי הכל זה עסקנים שקרנים ורמאים, שום דבר לא הרבנים עצמם.

 

 

(אותו דבר, לא קובעים רבנים לפי התלהבות... )

אני דווקא די מאמינה שרבנים נגד הפגנות..

 

(ולא קבעתי רק לפי ההתלהבות לך לאולפנות הדוסות באמת ותשאל על קו אש קודש יענו הרב רונן ..ובנות יגידו לך איך זה שינה להם תחיים ובלה בלה אז ממש לא רק התלהבות..)

ולמה ככה את מאמינה? לפי מה?

הכל תלוי לגופו של עניין.

 

 

 

ולגבי הרב והאולפנות הדוסות, אולי כדאי שאעשה רגע סדר קטן בנושא:

יש כמה "שימושים" לרב, רב הוא זה שמורה הלכה, רב הוא זה שמתווה דרך תורנית, ורב גם נועד לחזק. כל אלו ועוד, הם דברים שרב עושה.

עכשיו - האם בהכרח שרב שמוצלח באחד מהדברים הוא גם טוב לאחרים? לא בהכרח.

כלומר - יכול להיות שיש רב צעיר שהוא אחלה גבר בלחזק, בלהלהיב בעבודת ה', וזה נהדר!

ויש כאלו שהם כל כך מוצלחים בתחום הזה - עד כדי כך שבאמת כולם מתלהבים עליהם, והאולפנות הדוסות וכו' וכו'.

וזה מאוד טוב, ששומעים אותם ומתחזקים וכו'

אבל זה לא אומר שהם רלוונטיים לנו לשאר הדברים.

והבעיה היא - שהרבה אנשים (ובעיקר - נוער. ועוד יותר בעיקר - נערות) כשהם פוגשים רב כזה שמחזק וכו' - ומתלהבים ממנו - הוא נהיה כמו הרב שלהם. להמון דברים.

וזו טעות, כי לא בהכרח שהתחומים קשורים אחד לשני.

בקו אש קודש, ובאתר הידברות, ובעוד מלאן מקומות, יש המון המון רבנים נהדרים, שיש להם דרשות מחזקות ומקרבות לה', ומאוד משמח שאנשים שומעים אותם.

אבל צריך לא לגלוש מזה הלאה. לשמוע ולהתחזק - טוב מאוד. להפוך את זה לראיה על גדלות של הרב וסמכותו - לא.

ויש המון המון רבנים, גם אצל החרדים וגם בציבור שלנו, שהם גדולים מאוד מאוד, לפעמים הרבה יותר מהרבנים והדרשנים בקוים והאתרים השונים, אבל מה לעשות - אין להם רטוריקה, אז שומעים אותם פחות..

ובפרט בציבור שלנו, שפחות מקובל הסגנון הזה של הדרשנות וכו'....

צריך לזכור שהכישרון של הדרשנות זה לא חזות הכל.

 

 

יש הרבה מה להאריך בזה, אבל אם אכתוב ארוך מיד לא יקראו.. אז קיצרתי, ואני מקווה שאני מובן.

וחלילה לא באתי לזלזל בכבודו של איזה רב, רק להסתכל על צורת המכלול של הדברים. 

 

אחלה אתה לגמרי צודק אני גם מקשיבה להרבה חיזוקים של רבנים ולא לפסקי הלכה שלהם..

 

(אגב בקו אש קודש הרב רק מנגיש תהלכה מהספרים לדוג הוא הולך לפי הרב יצחק יוסף והרב עובדיה אז הוא אומר מה הדעות של הרבנים וגם האשכנזים ולפעמים הוא מזכיר תבן איש חי ותרב מורדכי אליהו הוא גם אמר אני לא פוסק הלכה למרות שיש לו סמכות הוא הרבה שנים בתחום וקיבל המלצת מהרבה רבנים יש לו תעודת רב וסמכות לפסוק הלכה.. אני אישית שאלתי אתו שאלה סתם והוא ענה לי והביא פסקים של הראי"ה והרב מורדכי אליהו.. והוא לא צעיר ..סתם הערת שוליים לא קשור למה שרשמת ספציפי..)

 

וכן אנחנו הולכים לפי רב מסוים ושואלים אותו שאלות הלכתיות וכו וכו גם אני הקטנה..
גם הנוער אין בעיה שיקשיבו לרב שאומר: לפי הרב עובדיה מותר לפי הרב מורדכי אליהו אסור הוא רק מוציא תהלכות מהספרים ..
אנלא רואה בזה פגם ברור שעדיף שכל אחד ילך לפי רבו אבל עדיך שיקשיבו לו מאשר שהיו רבנים של עצמם או לא יקשבו לרבנים בכלל..

את צודקת. 

רק שיש כאן את הנקודה שרציתי לחדד, ולגביה גם פחות רלוונטי אם הוא רק מנגיש או לא, והיא שלא להפוך ל"חסידים" של רב כזה או אחר בגלל הדרשות שלו. 

וכמובן את צודקת שעדיף מאשר לעשות מה שרוצים....

ככה הם עושים אבל אצלינו ברור שבנות מפגינות

אני מרגישה בהפגנה שלוחת מצווה

מרגישה שאני עושה משהו עם החיים שלי

ועוד מקום טוב למפגש חברות(חברות שלי במקום לצעוק אהוביה נרצח לא נשכח..צועקות עושים זום מחר??)

תיראה את ההפגנות שהם עושים למצעד הגאווה בירושלים  

 

(גם יש את הספר שלו חובת המחאה ) 

 

 

ועוד המון רבנים
(כמובן להתנג בדרך ארץ לשוטרים)
אבל כדאי ואפילו צריך
ולכל מי שאמר שזה לא עוזר- זאת טעות. זה עוזר המוןןו

כאילו הסגנון ממש מתאים לרב טאו אבל מאיפה זה?

מקווה שלא הבאת את זה כדי שיתנגחו ברב טאו..

 

לגבי @נשמה כללית-יפה שהבאת את גדולי הדור שחולקים ולא את "הרב מהשכונה", אני לא מכיר את דעותיהם בעניין ומשער שיש לך מקור לדבריך.  אך הערה על דבריך-לא סובל שאומרים שמישהו "ממלכתי" זה נשמע כאילו זה איזה עיקרון מקודש בלי הנחיה מדעת התורה ובכללי בלי יותר מדי חשיבה, וזה ממש לא נכון לפחות לגבי הרב טאו, שים לב שיש דברים שעליהם הוא נלחם בגדול, אמנם בד"כ לא בנושאי ארץ ישראל השלמה ואני לא יודע/מבין למה אבל יש לו סיבה. את הרב יעקב לבנון שמעתי באזני שמאד כועס על חסימת כבישים ואמר ש"הרב צבי יהודה לא אמר לעשות זאת" בזמן גוש קטיף ("מי שמך לפסוק בענייני פיקוח נפש? לעכב יולדת/חולה/איש מד"א בדרך, מי שמך לגרום נזק כספי לאנשים שלא עשו דבר?) ועל מלחמה בשוטרים. אבל לא דיבר על הפגנות בכללי.

 

נ.ב. למי שלא הבין-הרב טאו (כדרכו תמיד לחשוב בגדול) מתמחה בלזהות את ה"נקודה", את המקור, ולהלחם בו ולא בשליחים שלו, בתודעה ולא באנשים.

ולא באתי להתנגח ברב טאו

סתם-אני רק שם דעה של רב - נוער וגיל ההתבגרות

צריך לבדוק עד כמה זה אמין

בהחלט יש לי מקור, ורק מפני גיל המשתתפים פה אני לא מביא אמירות שנאמרו מצידם כשהם עוד היו בחיים, בנוגע להדרכותיו ועמדותיו אלו.

 

אין כאן מה לא לסבול, זו עובדה, ברור שהוא חושב שזו דעת תורה, לא חשבתי שהוא מביע את זה כעמדה כלכלית. אבל מה לעשות שגם לדעת תורה יש דרכי מסירה והכרעה, ואינה מסורה לכל אחד. הרצי"ה העמיד לממדיכי דרכו את רבותינו ר' אברום והרב ישראלי, מינה אותם לעמוד תחתיו בהנהגת הישיבה ובהנהגת הציבור, והם הנהיגו את הציבור לפי מה שהוא לימד אותם, דעת תורה עוברת במסורת. לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.

 

וגירוש הגוש והכעס של הרב לבנון הוא דוגמה נהדרת למה שאמרתי שכבר אז זו היתה דרכו של הרצ"ט (שכמובן - הרב לבנון אומר את דעתו...), אבל מה לעשות, כבר אז התווכחו איתו ר' אברום והרב אליהו, ובאוסלו גם הרב ישראלי והרב נריה, ורוב תלמידי הרצי"ה מעידים אחרת בשמו - כמו הגדולים הנזכרים.

 

ולגבי הנ"ב, זו עמדתו ועמדת תלמידיו. זה לא אומר שאכן כך הדבר.... ודי למבין.

תלוי איזה.

וכמו שאמרתי, אני מפקפק באמינות המכתב.

אין לי כח להכנס עוד פעם לויכוח על הרב טאו אבל-ר' אברום והרב ישראלי היו תלמידי הרצי"ה? למיטב ידעתי הוא קרא להם להצטרף אליו לראשות הישיבה ודעותיהם אף פעם לא היו כמותו. כדי להקרא "ממשיך" צריך לשמש את הרב... לא?

הוא קרא, והם הנהיגו יחד איתו וקיבלו ממנו הדרכות במשך עשרות שנים.  אם זה לא "שימוש" אז אין בעולם שימוש.

ודעותיהם תמיד היו כמותו (ברוב במקרים, כדרכה של תורה), על אף שיש גופים מסויימים שמתכחשים לזה ומנסים לשכתב זאת.

והוא עצמו ראה אותם כממשיכיו, אז מה ההיגיון בלנסות להיות יותר חכמים ממנו?

הממשיך האבסולוטי של הרצי"ה זה הרב טאו. כולם מתכחשים לזה שהוא גדול מהם. הרב קלנר (שגר אצל רבנו) העיד שרבנו סמך את הרב טאו לממשיך דרכו. הרב אבינר אמר שרבנו רצה שהרב טאו יהיה ראש הישיבה אבל הרב טאו לא רצה. (יש אומרים שלא רצה בגלל שעיקר עניינו אמונה ולא גמרא, וכמו שרב עמי שטרנברג אמר לחברותא שלו הרב אלי סדן לא להיות ראש ישיבה).

תגיד, למה חשוב לתלמידי הרצ"ט לומר שהוא הממשיך של הרצי"ה? מי זה בכלל הרצי"ה?

אה, נזכרתי, הרצי"ה הוא הממשיך של מרן הרב.

ומי אמר שהרצי"ה הוא הממשיך של מרן הרב? הא, פשוט - מרן הרב בעצמו אמר את זה!

אוקיי, אז כמו שמרן הרב אמר שהרצי"ה הוא הממשיך שלו.

ככה אמר הרצי"ה עצמו שר' אברום ור' שאול הם הממשיכים שלו.

אז מה קרה שאת הוראת הרב זצ"ל על הרצי"ה מקבלים ואת הוראת הרצי"ה על ר' אברום לא?

זה נקרא להמשיך את הרצי"ה? להתעלם מההוראה המפורשת שלו? 

 

ושלא יספרו לנו סיפורים, הרצי"ה מינה את ר' אברום ור' שאול לממשיכיו, עוד בחיי חיותו, כבר בשנת תשי"ד (את ר' אברום) ושנת תשי"ט (את ר' שאול) ולפני מותו הוא מינה אותם להיות הראשי ישיבה אחרי פטירתו. והורה לסמוך על הוראותיהם.

כל גדולי תלמידי הרצי"ה מעידים על זה - הגאונים הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר ולדמן, הרב יעקב פילבר, הרב חיים שטיינר, הרב צפניה דרורי, הרב דוד חי הכהן, הרב יהושע בן מאיר, הרב משה לוינגר, הרב אליקים לבנון, הרב איסר קלונסקי, הרב אריה שטרן, הרב יהושע מגנס, ועוד ועוד ועוד, כל גדולי תלמידיו.

ולא זו בלבד, אלא שככה מעיד גם תלמידו ומקורבו הגדול של מרן הרב זצ"ל בעצמו! הלא הוא הרב נריה זצ"ל.

 

להגיד ש"כולם מתכחשים לזה שהרצ"ט גדול מהם" על מרן ר' אברום, זו בדיחה אומללה. 

 

ועם כל הכבוד לסרטון שהבאת, הרב אבינר (וגם הרב קלנר) הם לא מליונית מהדרגה של ר' אברום, של הרב אליהו, של הרב ישראלי, ושל כל הגדולים שהכריעו בנושא.

והנה מכתבו של מרן הרב אליהו זצ"ל (שמתייחס גם לעניין של "רוב"..)

קודם כל בן כמה אתה? כי זה נראה שהיית שם אם אתה יודע כל כך טוב מה האמת..

תראה את הסרטון שהוא הביא של הרב אבינר, לא הכרתי אבל מחכים, את מה שאומר הרב קלנר אני כן מכיר-מיהו_הרב_טאו[1].mp3

 

מה אתה אומר? שרב אברום מונה בפועל על ידי הרצי"ה להיות ראש הישיבה? מישהו חולק? שרב אברום גדול יותר בתורה? מישהו חולק? אומרים שהרצי"ה רצה את הרב טאו כממשיך והרב טאו לא רצה. ומי שאומר את זה הכיר את ר' אברום ומעריץ אותו הרבה יותר ממך, הם רק טוענים שבנושאים חשובים ציבוריים וכלל ישראלים הרצי"ה סמך על הרב טאו וראה בו ממשיכו, הפנה אליו הרבה פעמים וקרא לו להתייעץ אתו, ומי שאומר את זה זה אנשים שהיו צמודים אליו והם אישית הלכו לפעמים לקרוא לרב טאו (באוזני שמעתי סיפורים).  אז כשמדברים על נושא כזה של יחס למשטרה למשל והפגנות-הטענה היא שאם אתה רוצה את ה"המשך" זה יותר הרב טאו מאשר אחרים. אני אכן משער שאם פנו לרצי"ה בשאלה בעיון/הלכה הוא הפנה לר' אברום אבל זה לא הדיון...

כן, אני בהחלט יודע מה היה שם.

ולא הבנתי מה באת להוכיח מההקלטה של הרי"ק, התייחסתי כבר לסמכותו בנושא, לא ערערתי על מה הוא אמר, אלא על כמה זה משנה.

 

 

אם אתה לא חולק שהרצי"ה מינה את ר' אברום לרה"י, ושהוא גדול יותר בתורה - אז מה הספק בכלל? 

אגב, אתה שואל אם "מישהו חולק" בתימה, אבל היהודי שאליו הגבתי לעיל הכריז שכולם מתכחשים לזה שהרצ"ט הוא יותר גדול מהם....ירחם המרחם...

 

גם בנושאים ציבוריים וכלל ישראליים הרצי"ה סמך על ר' אברום והנהגתו, ומעידים את זה עשרים אנשים מול כל אחד שמעיד הפוך.

הרב דב ליאור לא היה צמוד לרצי"ה? הרב יעקב אריאל לא היה צמוד? הרב חיים דרוקמן? הרב זלמן מלמד? הרב שטיינר? הרב פילבר? הרב ולדמן? הרב אריה שטרן? כל שאר התלמידים שהזכרתי?

כל אלו לא היו מספיק צמודים? רק ההרהמורניקים היו צמודים? ברצינות?

משום מה כל אלו מעידים שהרצי"ה סמך בכל דבר על ר' אברום, והוריש לו את הנהגת הכלל. העדות של כל אלו שווה לפח בגלל שהרב קלנר אמר הפוך? אין היררכיה?

 

זאת מלבד שיש לנו תורה אחת, לא שתי תורות - מי שגדול בתורה הוא זה שמכריע בכל הסוגיות, אין דבר כזה לומר "ר' אברום אמנם יותר גדול בתורה אבל בשאלות כלל ישראליות הוא לא מבין", זו המצאה של בעלי אינטרסים שנועדה להשפיל את כבודו של ר' אברום, בטענה שלא שערוה אבותינו.

האר"י היה גדול בנסתר ואם השולחן ערוך יחלוק עליו כנראה נפסוק כאר"י, אך בנגלה השו"ע יותר גדול ונפסוק כמותו. כמו שאין עוררין על גדלותו של ר' אברום בנגלה אני חושב שאין עוררין על גדלותו של הרב טאו בנסתר או ב"פנימיות" אם תרצו, ולמי שמכיר הוא מומחה עצום לענייני ציבור ותרבות, ואני חושב שאפילו ראיתי תגובה שלך בענייני רב חיים קנייבסקי שאמרת שאינו מבין בעניינים ציבוריים (לא משווה כי ר' אברום ידוע ש"היה בעניינים" וחקר ובדק בעצמו ואכן היה ראוי להנהיג ציבור, רק מביא עיקרון שלא כל גדול בתורה גם ראוי להנהיג ציבור.). ומאד מעניין אותי לעשות סקר בקרב כל הרבנים שהזכרת ולשאול (ביחידות ולא לפרסום) מי יותר המשיך את דרך הרצי"ה, "מרכז" של היום או כמו שאתה אומר "ההרהמורניקים" של היום. אל תהיה בטוח כל כך שכולם יענו כמו שציפית..

 

נ.ב. ביקשו ממני בפרטי לא להמשיך פה את הויכוח כדי לשמור על הרוחות רגועות ועל כבודם של כמה רבנים חשובים, אך מלכתחילה ניגשתי לעניין בגלל כבוד תורה (של מישהו שמזולזל ושמו ניתן למרמס ע"י יהודים רבים ר"ל) ורציתי שידעו שיש פה דעה רצינית עם שורש ולא יתייחסו אליה בזלזול ולא היתה כוונתי לפחות ממעלתם של רבנים אחרים אך אני רואה שאני נגרר לשם לכן אשתדל לעצור כאן. (בתקווה שאכן שמו לא יזולזל פה עוד)

הדוגמה מהשו"ע והאר"י לא רלוונטית, השו"ע באמת לא התיימר להתווכח עם האר"י בקבלה.

אבל כשגדול פוסקי ורבני הדור מכריז משהו, בפנימיות או בענייני הכלל וכו', צריך להיות חצוף מופלג כדי לומר לו "הלו, סטופ, פה זה לא התחום שלך".

 

ולגבי הרבנים הנ"ל, הסקר הזה כבר נעשה, והם ענו, אוהו ענו, חלקם בחריפות גדולה מאוד.

(מיד אחרי הפילוג הם כתבו מכתב "על מרידת אי אלו רבנים במרן.. אנו קוראים לפורשים לשוב אל הישיבה, לבקש מחילתו של מרן ולקבל את מרותו" וכו'. ועל שולי מכתב זה הוסיף הגר"מ אליהו את התוספת שכבר הבאתי לעיל - שמרן ר' אברום הוא רבם של כל הרבנים והדיינים ואין לחלוק עליו ולהתפלג ממנו.)

רבינו הרצי"ה עצמו מינה באופן מוחלט את מרנן ר' אברום ור' שאול להמשיך את דרכו בהנהגת הכלל! איך זה שאנשים שמתיימרים להמשיך אותו מעיזים לחלוק על הוראתו הוא??

 

כל זאת מלבד ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך - לגבי תלמיד החולק על ישיבתו של רבו, וכיוון שרוב הפורשים היו מתלמידיו המובהקים ביותר של מרן זצ"ל, הרי שכל הדברים החמורים האמורים שם בשו"ע - נאמרו עליהם. למרבה הצער והיגון.

אז אולי רצית להראות שיש כאן "דעה רצינית עם שורש", אבל כמדומה ששורש שמנוגד להלכה מפורשת בשולחן ערוך (יורה דעה רמ"ב) הוא לא ממש שורש רציני.

שבכל דבריי אלו אין מטרה לזלזל ברב טאו או לבזותו. אלא רק להפקיע את המושג התעמולתי הזה של "הממשיך האבסולוטי" שעשו ממנו.

וזה לא חסרון כבוד, כמו שאין חסרון כבוד לרב אלישיב או הרב עובדיה בזה שהם לא ממשיכיו של הרצי"ה, וכמו שאין חסרון כבוד לכל תלמידי הרצי"ה, בני גילו של הרצ"ט עצמו, שלא הוכתרו ל"ממשיכים אבסולוטיים". 

כבודו במקומו מונח, גם כשנסרב לקבל את המונופול שתלמידיו יצרו לו על משנת הרצי"ה ודרך התורה הגואלת.

 

למה אתה מחבר בין מינוי לראשות ישיבה לבין הנהגת ציבור? אמנם הרצי"ה עשה זאת במקביל אך זה לא תמיד כך, יש מי שנתן שיעור כללי בעיון ויש מי שלימד אמונה, זה מה שהתכוונתי שגם אם יש מי שלא חולקים על מינויו של ר' אברום לתפקיד ראש הישיבה חולקים על ה"דרך".

ולמיטב הבנתי בהתחלה אכן הדברים הסתדרו והרב טאו לימד בעיקר אמונה ורב אברום גמרא, אך נראה שאח"כ היה ויכוח עם ה"הרהמורניקים" על צביון הישיבה ודחקו אותם בהנהלה, לכן הם נלחמו על הישיבה וכשלא הצליחו פרשו והקימו ישיבה אחרת במקום להיות "שונאים" ו"מחבלים" באותה ישיבה (מה שאני מברך עליו עד היום) אך המחלוקת גרמה לצער רב ולכעסים (מוצדקים לדעתי בעיקר מתלמידים שחשו שרבם נפגע).

לא הבנתי מה רוצים מאלו שהיו תלמידיו בגמרא שהלכו אחרי רבם באמונה, בזה הם בחרו להם את רבם המובהק, מה לא בסדר? אם אתה עכשיו תחליף רב מסיבות טובות השמורות עמך ותדבק לגמרי ברב אחר זה אסור?

 

נ.ב. גם אני לא ממש מסכים עם ה"ממשיך האבסולוטי".. מוגזם לדעתי.

הוא נתן בידיו את כל ההחלטות הגורליות על הנהגת העם, עם הנהגת הישיבה. כפי שמעידים כל גדולי התלמידים.

 

ולגבי מה קרה - זה לא נכון, ר' אברום הופקד על כל ענייני הישיבה. ובעיני אנשי הרצ"ט זה לא מצא חן, הם שלחו לר' אברום והרב ישראלי (מיד בסיום השבעה על הרצי"ה... "יכלו ימי אבל אבי"....) מכתב איום ש"אנו דורשים למנות את הרב טאו לראש ישיבה, לתת בידיו זכות וטו על ענייני ממון, קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, עמדות הישיבה כלפי חוץ וכל דבר שיראה כקריטי. אם לא יענו דרישותינו נפרוש מהישיבה" (ציטוט כמעט מדוייק)

ר' אברום ור' שאול סירבו כמובן לאולטימטום, ואנשי הרצ"ט נכנעו ונשארו בישיבה, חיכו עד פטירת הרב ישראלי ואז עשו את האקזיט שבו שפכו את דמו של ר' אברום בחוצות קריה. אף אחד לא דחק אותם ולא עשה להם כלום, פשוט לא נתנו להם את השליטה שהם ביקשו אלא השאירו את זה כפי שהרצי"ה קבע את זה. אבל בבחינת "הרצחת וגם ירשת" - לא רק שמרדו בר' אברום וביזו אותו, גם מוציאים שם רע בשקרים מתועבים כביכול הוא "דחק אותם" והתעלל בהם.

וזה מתמיה, שבשם "המשכת הרצי"ה" החליטו להציב אולטימטומים לשנות את ההחלטות שהחליט בעצמו.

 

 

ואם לא הייתי בוכה, הייתי נקרע מצחוק מההגדרה המיופייפת "תלמידים שהרגישו שרבם נפגע".. הרגישו.. משום מה.. מוזר באמת...

 

 

מה רוצים? רוצים שיהודים עם כיפה ישמרו על השולחן ערוך, בשולחן ערוך כתוב שלתלמיד אסור לחלוק על רבו ולהקים ישיבה בעירו. הלכה. שולחן ערוך. יהדות.

אם אתה כל כך בטוח בעצמך אני אחקור יותר לעומק ממה ששמעתי עד כה. אתה יכול להפנות אותי לכל העדויות שאתה מדבר עליהם?

 

בנוגע לרב-על רבו כתוב "כמלאך ה'" לא כתוב הרב הכי חכם שהיה לו או יודע הכי הרבה, אז לא הבנתי למה זה נחשב לחלוק על רבו. הם בחרו את "הממשיך" לדעתם, ודאי שלא "האבסולוטי", אם רב בוחר ממשיך זה לא אומר שהוא מבטל דעתם של תלמידיו האחרים והם לא מבינים כלום בדרכו..

הצעת לעשות סקר - עשה זאת.

 

 

ואני לא יודע לפי מה אתה פוסק הלכה, אבל בשולחן ערוך שאני מחזיק ביד לא כתוב מלאך ה'. נא לא להביא ווארטל'ך כדי לדחות מכוחם הלכות.

וזה שהם החליטו למרוד בר' אברום ולהקים ישיבה בעירו, זה בדיוק הנושא שעליו מדבר השו"ע שם, איך, ריבון העולמים, אתה יכול לכתוב "אני לא מבין למה זה נקרא לחלוק על רבו" אם זו היא הדוגמה של השו"ע עצמו לחולק על רבו? זה בדיוק מה שעליו הוא מדבר! 

ביקשתי ממך מקורות, סקר אני אעשה לבד..

והתכוונתי ל-"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא", אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו (מו"ק י"ז)   אמנם לא שולחן ערוך אבל גמרא חשובה.

 

לא אמרתי מה נקרא לחלוק על רבו, אמרתי שהוא לא "רבם" שעליו הפסוק מדבר.

גמרא מעולה, אבל השו"ע פוסק להלכה כמו גמרות חשובות לא פחות, ואנחנו מקבלים את הוראתו. אין בהלכה הזו שום רלוונטיות לנושא של מלאך ה'.

 

 

אז תפתח את השו"ע ותבדוק אם מסתדר בהגדרות שלו לומר שהוא לא "רבם"... 

ספויילר: לא מסתדר.

אך אכן ראיתי השנה שרבו מובהק בב"מ לג. מוגדר כ"רוב תורתו ממנו". אך אני חושב שזו התכחשות לומר שלימוד אמונה אינו מחשיב אדם לרבך, משום שכל הגדולים שהזכרת ראו ברב צבי יהודה את רבם המובהק אע"פ שלמדו כנראה יותר "תורה" מרב אברום, ולמה אתה בכלל מנסה לשייך את רב אברום לרצי"ה? הרי בש"ס ופוסקים אני מניח שהוא אפילו יותר גדול אז מה הוא צריך להיות "ממשיך"?.. אלא שגם אתה מבין שזה לא הכל..

בפוסקים כתוב שרוב תורתו זה בש"ס ופוסקים.

וגם מבחינה כמותית - רובם למדו יותר נגלה מר' אברום מאשר אמונה מהרצ"ט.

 

זה שהחליטו, אחרי עשרות שנים, למרוד ברבם ולהחליט שהרצ"ט הוא רבם, זה לא ראיה לצדקתם, אלא זה חומרת הטענה עליהם.

 

אני לא "מנסה" וזה לא כי "אני מבין שזה לא הכל". אני אומר את האמת כי תרוויהו איתנהו.

לא הבנתי כ"כ, לפי דבריך גם אם הרצי"ה היה אומר משהו ורב אברום אחרת-הם היו עוברים על השו"ע?

לא, מהרצי"ה קיבלו מראש והרבה יותר. ור' אברום עצמו ג"כ הכפיף עצמו לרצי"ה.

אז אם הם חושבים שזה רצון הרצי"ה מה הבעיה בזה? (אין צורך לחזור על זה שהוא מינה את ר' אברום, קלטתי, גם הם קלטו, אבל כל מה שהם ספגו שנים מהרצי"ה כנראה היה אחרת. גם הם יודעים את ההלכה ונראה שסברו שאינם עוברים עליה) המשיכו מהרצי"ה שנפטר לרב טאו ומאז הוא רבם המובהק.

כי רבם הורה אחרת בעניין רצון הרצי"ה. ואינם רשאים לחלוק עליו

אחרת, אני יכול לעשות כל מה שבא לי בטענה שאני חושב שכך רצון משה רבינו, ומי הם התנאים והאמוראים לעומתו?

 

לא יודע מה פירוש "חשבו שלא עוברים עליה" אם יש תשובה - שיענו אותה. אם לא - לא.

ואותו דבר גם לגבי המעשיות של "ספגו כל השנים", במשך כל השנים הרצי"ה שיתף עימו בהנהגת הישיבה והציבור את ר' אברום והרב ישראלי, אותם מינה לראשי ישיבה לצידו, שלא יספרו מעיישה'ס.

 

ור' אברום היה רבם עוד לפני פטירת הרצי"ה, רבותיהם המובהקים היו הרצי"ה ור' אברום, ואין שום היתר למרוד ברב ולבחור רב חדש. חלאס עם התירוץ הזה שלא עומד בשום קריטריון הלכתי

לא זלזלתי חלילה בכבודם של הגר"ש ורב אברום (הרב ישראלי הוא ודאי לא תלמיד של הרצי"ה אלא חבר כי הפרש הגילאים שלהם הוא כמו ההפרש בין הרב חרל"פ לרצי"ה. ורב אברום גם לכו"ע לא מחויב לרצי"ה בזה כולם מודים. הרב ישראלי לא מצדד בגישה לא ממלכתית אז הויכוח הוא על רב אברום). אני רק הבהרתי שהדעה שנוקט הרב טאו היא גישתו של הרצי"ה. אני לא חלילה מתערב במחלוקת. לא אמרתי את המשפט- "כולם מתכחשים לזה שהרב טאו גדול מהם" על רב אברום אלא על מי שיש לפחות ספק שהוא תלמיד של הרצי"ה. אני הבאתי ראיה לשיטתי, אתה מביא רבנים בלי מקור. לגבי המכתב של הרב אליהו זצ"ל, הוא פוסק בתוך המחלוקת, אני אמרתי רק שזו דעתו של הרצי"ה. בכל מקרה זה ויכוח סרק כי מה זה משנה מה היה אומר הרב צבי יהודה, רבך הוא רבך ורבי הוא רבי. (רק לצורך הבהרה אני ממש לא הרמורניק, ורבי הוא לא הרב טאו)

אם מוסכם שהגר"ש ור' אברום גדולים מהרב טאו - מה יש לדון...

 

וגם בין תלמידי הרצי"ה - הרב טאו גדול מהרב אריאל והרב אריאל מתכחש לזה? גדול מהרב ליאור והרב ליאור מתכחש לזה? איזה דברי הבל וחוצפה.

(מוזר שאמרת אח"כ שאתה לא הרהמורניק, אני מתקשה למצוא מישהו אחר שיכול לדבר דברי חוצפה כאלו בכזה ביטחון עצמי... ה' ירחם.. הרב ליאור והרב אריאל והרב שטיינר ור' זלמן הם אנשים ש"מתכחשים לאמת".. בושה שהעזת להעלות על דל מחשבתך אמירה כזו)

 

אתה לא "הבהרת", אלא אמרת שאתה חושב ככה... איך אומרים? שכויייעח... משום מה רוב מוחלט של תלמידי הרצי"ה, + ר' אברום, + הרב ישראלי, + הרב אליהו, + הרב נריה +משמשו נאמן ביתו הרב בדיחי - כל אלו לא חשבו ככה.. אז שכוייעח לך שככה אתה חושב, נו שוין..

ולא רק זה, אלא שהרצי"ה עצמו לא חשב ככה - שהרי מינה את ר' אברום והרב ישראלי, אבל משום מה אנשים שמתיימרים להמשיך את דרכו - מסרבים לקבל את הכרעתו הוא, איזה חוכא ואיטלולא, וכדי ביזיון וקצף..

 

הרב אליהו לא פוסק "בתוך מחלוקת" אלא פוסק את ההלכה בנוגע לתלמיד (=הפורשים) המורד ברבו (=ר' אברום) על פי שו"ע יו"ד רמ"ב - מי שרוצה לפרוק עול יכול לצפצף על השו"ע, מי שיר"ש לא מצפצף על שו"ע.

 

אם לדעתך זה ויכוח סרק - אתה יכול לעזוב אותו. לא כפיתי אותך לכתוב כאן.

לא התייחסת בכלל למה שכתבתי. אתה לא מזלזל ברב טאו ובפורשים וכותב שפורקים עול ומזלזלים בשו"ע?! רב אברום אינו רבם. מה שכתבתי בתוך מחלוקת הכוונה שגם אם הלכה כרב אברום דעת הרצי"ה היא דעת הרב טאו. הרב ישראלי אמרתי להוציא מהויכוח כי אינו תלמידו של הרב צבי יהודה. דיברנו על זה שהרצי"ה מינה את הרב טאו אך הוא לא רצה. אני רואה שאתה רוצה להילחם בי ולא בשיטתי- בהצלחה, זה לא מעניין אותי. סרק הכוונה לא למעשה. הרב טאו גדול התכוונתי באמונה ובענייני כלל ישראל, ולא אמרתי שכולם מתכחשים וכמובן יש גם כאלה שהוא לא יותר גדול מהם, אבל יש רבנים קטנים שכן מתיימרים לחלוק עליו (קטנים לעומתו). בכל מקרה חזרתי בי מהמשפט ההוא כי הוא לא נשמע טוב.

מי היה ה"המשך האבסולוטי" של רבי עקיבא- רבי שמעון? רבי יהודה?

 

 

ואם הרצי"ה רצה לתת למישהו מתלמידיו בלעדיות, הייתי מצפה שהוא יפרסם את זה בפומבי, או יכתוב את זה בצוואתו, ולפחות יבהיר את זה לתלמידיו הקרובים, ולאלה שעשויים להיחשב גם כממשיכי דרכו.

מה שהוא כתב, והורה לכל גדולי תלמידיו - זה לקבל את מרותם של ר' אברום והרב ישראלי, שאותם מינה לראשות הישיבה.

בין מסירת ראשות הישיבה, לבין מעמד "הממשיך הבלעדי", [וכן הנהגת הכלל שהיא דבר שלישי]..

בהנחה שהרצי"ה מסר לרב שפירא ולרב ישראלי את ראשות הישיבה, פירושו של דבר, שבין האנשים שהיה אפשר למנות לתפקיד, בשקלול השיקולים הרלוונטיים, הם היו המתאימים ביותר לתפקיד.

זה בהחלט מראה על הערכה גדולה מאוד, וגם שהכיוון הכללי שלהם התאים לדרכו, אבל זה לא אומר שהם היו האנשים שהבינו את משנתו באופן המושלם ביותר, ובוודאי לא נותן להם בלעדיות [וכאמור, זה בכלל חידוש גדול לתת למישהו בלעדיות כזו]. .

כי ההתאמה לתפקיד ראשות הישיבה כוללת שיקולים נוספים.

 

ולגבי יחס הרצי"ה לרב טאו כמדומני שיש עדויות אמינות-

1. שהוא החשיב את דעתו בנושאים מעין אלו.

2. שהיו גם מקרים שדעת הרב טאו לא התקבלה ע"י הרצי"ה [כנראה, גם בדברים שהיו בוויכוח בינו לבין תלמידים אחרים].

השבתי על זה כעת לעיל, הוא בפירוש מינה אותו להנהיג את העם - עם הנהגת הישיבה. וכפי שמוסרים כל גדולי תלמידיו - הרשימה שאתה כבר מנית, ועוד רבים כפי שמניתי אני, ועוד רבים רבים.

(ובמאמר המוסגר: גם לולי הנ"ל, אנשים שלא קיבלו את הכרעת הרצי"ה על ענייני הישיבה - למה שנאמין להם בכלל שהם ימשיכו את דרכו בעניינים אחרים? הרי כבר הוחזקו לעשות מה שהם חושבים בניגוד לדעתו)

אני באמת לא חושב שר' אברום הוא "המשך אבסולוטי" של משנתו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, הנקודה היא שהרצי"ה סמך על הנהגתו ומסר בידיו את המושכות.

 

 

ואני לא מתכחש לזה שהרצי"ה החשיב את דעת הרצ"ט, אבל על כל עדות כזו יש עשר עדויות על החשבת דעתו של ר' אברום, ועליו הוא סמך הרבה הרבה יותר.

(ועם כל הכבוד לרב טאו, בואו נזכור שהוא צעיר מר' אברום בשלושים שנה, ושבזמן שר' אברום כבר כיהן כראש ישיבה (תחתיו של הרצי"ה, לאחר פטירת הגרי"מ חרל"פ) הוא עוד היה בחור....)

בסופו של דבר בענייני הציבור, הלכו [לפחות בכיוון הכללי] עם הנהגת הרב שפירא.

לא מכיר שהם טוענים שהנהגת העם נמסרה לו ע"י הרצי"ה. 

[אולי מאחד מהם שמעתי משהו בכיוון, לא בטוח].

 

וזה לא כל גדולי תלמידי הרצי"ה. יש מגדולי תלמידי הרצי"ה, כאלה שהם יותר כפופים להנהגת הרב טאו.

[גם אם חלקם נמנעו מלתמוך בהקמת הר המור].

ובסדר, רוב גדולי התלמידים. רוב מוחלט. ובגיבוי של הגר"מ אליהו, ושל תלמידו חביבו של מרן הרב זצ"ל - הגר"ש ישראלי. נראה לי קצת יותר ממספיק..

 

(ואגב, גם כאלו שיותר קווניקים ו"רק" נמנעו מתלמוך בהקמתה, יש לזה משמעות, לא סתם הם נמנעו...)

שההנהגה נמסרה לו ע"י הרצי"ה.

ויש תלמידים חשובים מאוד, חסידים מושבעים של הרצי"ה, שדי ברור שאם הם היו מקבלים הוראה נחרצת מהרצי"ה שהנהגת הכלל מסורה לרב שפירא הם היו נשמעים לה, והם רואים את הרב צבי טאו כרבם,

 

ולגבי המשמעות - יש משמעות, לא לעניין של האם הייתה מסירה מפורשת של הנהגת הכלל לרב שפירא.

 

[מן הסתם, חלקם לא הסכימו לצעד הזה, ונמנעו מלצאת נגדו מפני כבוד רבם הרב טאו, או כי חשבו שזה לא יועיל ורק יוסיף למחלוקת.

וחלקם הסכימו לצעד הזה, ונמנעו מלצאת בעדו מפני כבוד רבם הרב שפירא, או כי חשבו שזה לא יועיל ורק יוסיף למחלוקת.].

 

 

בסופו של דבר, נראה לי שאם הרצי"ה היה רוצה למשוח מישהו למנהיג תחתיו, הוא היה יכול לעשות את זה בצורה ברורה, ועמדותיהם של תלמידיו מלמדות שהוא בחר שלא להכריז משהו ברור בנושא.

השאלה למי נאמנותם נתונה קודם - לרצי"ה או לרצ"ט. התשובה על זה עצובה.

והראיה הפשוטה לזה - שגם בראשות הישיבה - שכאן יש הוראה רישמית של הרצי"ה, מינוי רשמי. הם ניסו אחרי מותו לשנות זאת. הכיצד?.....

 

ונכון. אבל הכל מפולש זה בזה.

 

[לא משוכנע, אבל לא ניכנס לזה, ממילא זה ספקולציות]

 

 

כאמור - כפי שהוא הכריז בצורה ברורה על ראשות הישיבה  וזה לא עזר, גם בנ"ד זה אל היה עוזר.

והסיבה, לפי עדות התלמידים כאמור, שהוא לא הכריז שתי הכרזות נפרדות - היא כי לא סק אדעתיה לחלק בין הנהגת הישיבה להנהגת הכלל, וכפי שמאריך בזה יד ימינו הרב בדיחי לרפו"ש ואויו"ט בספרו "יוסף לקח".

אבל גם על ראשות הישיבה לא היה מינוי רשמי, וגם שם, הרצי"ה היה יכול לכתוב צוואה ברורה.

[רק ששם, כנראה שאפשר לראות בזה מינוי עקיף].

 

[כך גם שמעתי מתלמיד חשוב של הרצי"ה, שאינו מחוגי הקווניקים, שסובר שהרצי"ה ראה את הרב שפירא כמתאים ביותר לתפקיד, שהרצי"ה לא מינה אף אחד לראשות הישיבה]. 

 

המינוי הראשון היה בשנים תשי"ד ותשי"ט, תחתיו. ומאז החל לכנותם במכתבים "ראש ישיבתינו"

ולפני פטירתו - בישיבת ההנהלה האחרונה בה השתתף מינה אותם לראשי הישיבה הבלעדיים לאחר מותו. והא קמן שנצרכו תלמידי הרצ"ט מיד בסיום השבעה לדרוש מהם שיצרפו גם את הרצ"ט.

חברי העמותה, שמבחינה חוקית הם היו בעלי הסמכות [גם אילו הייתה הוראה של הרצי"ה היא כנראה לא הייתה מחייבת חוקית, אבל מן הסתם הם היו נשמעים לה].

 

המינוי להעברת שיעור כללי אינו מינוי לראשות הישיבה, והראיה, שהרצי"ה המשיך להיות ראש ישיבה גם אח"כ.

 

ולגבי העובדות, אני מעדיף להאמין לאותו תלמיד חשוב, שבניגוד אליך חי אז, והכיר את המציאות בישיבה ואת משמעותה מקרוב, ונראה שאין לו שום אינטרס בדברים, על פני הדברים שכתבת.

 

יש ליישב מקצת דבריך, ע"פ מה ששמעתי פעם [לא עדות באותה רמה של מה שציינתי קודם], שניהול הישיבה בתקופת חוליו של הרצי"ה, היה בידי הרב שפירא, וייתכן שזו ההחלטה שעליה דיברת. וגם זה, מחזק את המחשבה שהרצי"ה ידע שהמשמעות של זה שהוא לא ימנה אף אחד, היא שהרב שפירא יתמנה.

חברי העמותה, יחד עם הרצי"ה עצמו, בישיבת הנהלה בה השתתף בגופו.

 

מינוי לשיעו"כ אינו מינוי לראשות הישיבה -אלא אם כן הממנה עצמו כן מגדיר את זה כראשות הישיבה, כאמור - הרצי"ה התייחס אליו מאותו יום כראש ישיבה. וכך כתב במכתביו ובעיתונות (פרסם כרוז בהצופה בו הוזכר "ראש ישיבתנו הגר"א שפירא", והרב בדיחי תמיד מספר זאת בנהמה - איך מתעלמים מתואר שהרצי"ה, שהיה זהיר כ"כ בלשונו, נתן בפומבי) 

וזה שהרצי"ה עצמו היה ראש ישיבה במקביל לא מוכיח כלום, אטו אחרי פטירתו לא כיהנו ר' אברום ור' שאול יחד? אטו בפוניבז' וחברון אין כמה ראשי ישיבות במקביל? זה לא קשור ולא מוכיח דבר.

 

על העובדות העידו חברי העמותה, והרב בדיחי, והרב אביהוא שוורץ, כולם חשובים שחיו אז ונכחו באירועים. לא לי צריך להאמין אלא להם.

 

ואמת שגם ניהול הישיבה אז היה בידי ר' אברום, אבל זה לא במקום דבריי הנ"ל אלא בנוסף להנ"ל.

 

 

 

(וכל זה טרם שדיברנו על פרשת המשוגע הרוצח ושסילק הרצי"ה מהישיבה את מי שסילק, ודי למבין)

הוא כיבד והעריך את הרב טאו, והרבה מתלמידיו למדו מהרב טאו עוד בחיי הרצי"ה, ואחרי פטירת הרצי"ה חלק גדול מהם ראו ברב טאו את ממשיך דרכו.

אבל נראה שכל דור התלמידים המבוגר, בני גילו של הרב טאו ומעלה [הרב דרוקמן, הרב יעקב אריאל, הרב שטיינר, הרב זלמן מלמד, הרב פילבר ועוד], לא רואים את עצמם כפופים לרב טאו.

 

זה מאוד טבעי והגיוני ולא מראה על זלזול ברב טאו, אבל זה גם מראה שהם לא קיבלו הוראה אחרת מהרצי"ה.

 

בוודאי שאין צוואה כתובה כזו מהרצי"ה.

כי הכל תורה אבל הרב טאו הוא ההמשך. בכל מקרה אני חוזר בי מהמשפט- "כולם מתכחשים לזה שהרב טאו גדול מהם", לא נסחתי נכון, מתנצל.

הסיפור הזה על מרכז והקונצרט בבנייני האומה - אבא שלי פעם סיפר לנו עליו 

זה להיזהר מאוד מהדבקה והידבקות בקורונה בהפגנות האלה.

כדי שהפגנת מחאה מחאה על גרימת מותו יהודי אחד, לא תגרום למותם של יהודים אחרים, חלילה.