בס"ד
אם נניח בצד לרגע את הציונות הדתית, שעדיין לא סגורה על עצמה באיזה הרכב היא תרוץ, הנאמנים היחידים שעוד נותרו לנתניהו אלו החרדים. "ש"ס מודיעה בצורה הברורה ביותר, נתניהו הוא המועמד שלנו לראשות הממשלה" אמר השר אריה דרעי באירוע פתיחת הקמפיין של ש"ס לפני שבוע וחצי. גם יהדות התורה על פלגיה השונים, שהראו בהתחלה פזילה לכיוונו של סער, שמאז ומתמיד היה קרוב לציבור החרדי, נשארים כעת נאמנים לנתניהו.
אלא שמה שקורה בבני ברק, ירושלים ואשדוד בימים האחרונים הם אלו שעלולים ליצור את הקרע. לא בין ראשי המפלגות לנתניהו, אלא בין הציבור לבין השר לביטחון פנים שתחת נתניהו, השר אמיר אוחנה. בהתחלה, אם תחילתן של האירוע בבני ברק יצאו חברי כנסת חרדים שונים בגינוי חריף, ובצדק, נגד האירוע שבו מספר נערים תקפו ניידת משטרה. זה אירוע די חריג שבו הח"כים החרדים מוציאים גינוי, וגם הפעם יש מי שיגיד שהם עשו את זה מהר מידי. תגובת המשטרה לאותה התקיפה הייתה גם היא חסרת פרופורציות. במקום למצוא את מי שעשה את זה, בעזרת מצלמות תחנת הדלק במקום האירוע, החליטו במשטרה להעניש קולקטיבית את תושבי בני ברק, להשתמש באלימות חריפה ושימוש ברימוני עשן. בני ברק הפכה להיות זירת מלחמה.
זה לא המשבר הראשון בתקופה האחרונה בין החרדים לבין המשטרה. רחובות ירושלים עדיין זוכרים את ההפגנות שהיו במקום לאחר ההחלטה לעשות סגר על השכונות החרדיות בלבד. גם שם תועדו מקרי אלימות קשים. כאן המקום להדגיש שכמובן יש לבצע אכיפה על מנת לשמור על ההנחיות ועל הסדר הציבורי. אבל עם זאת שום דבר לא מצדיק אלימות חסרת רסן שפוגעת גם באנשים שלא מעורבים, בעוברי אורח תמימים או בעיתונאים חרדים שתיעדו את הדברים.
האירועים האלו כבר מאחורינו, ובכל זאת הברית האיתנה בין נתניהו לבין החרדים נמשכה. הפעם, יש מי שאומר ברחוב החרדי, עם השר אוחנה לא יצא לציבור ויסביר לו מדוע המשטרה הגיבה כפי שהגיבה, הציבור ייתן דין וחשבון גם עם הבוס שלו - נתניהו. כבר ראינו שבמקרה של אוהביה סנדק ז"ל הגיע השר אוחנה לביתם של הוריו, כך שלא מן המנע שנראה אותו מגיע גם לציבור החרדי ומנסה להרגיע את הרוחות.
אבל זה לא ההקשר היחידי שעלה בשבועות האחרונים בין נתניהו לבין הציבור החרדי. זעם רב נרשם שנתניהו ביקש אישור מהרב קנייבסקי להטיל סגר על המדינה ושהרב יורה על סגירת תלמודי התורה. האמירה ש"הרב קנייבסקי הוא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל" יצאה לצערנו גם מהגבולות הרגילים של האנטישמים המקומיים. אלא שיש לומר את האמת. הסגר היה כמובן מוטל בין אם אישור של הרב ובין אם לא היה, אלא בשביל שזה יעבוד כמו שצריך נתניהו עשה את המעשה הנכון - הידברות. נתניהו היה יכול ללכת איתם בכוח ולהכניס משטרה לרחובות בני ברק ולהשליט שם סדר וסגר, אבל הוא בחר לעשות את זה דרך הידברות עם ראשי המגזר החרדי ובכך להשפיע יותר על האזרח הממוצע שהוראת הרב שלו גדולה ממורה מלכות.
השר לשעבר חיים רמון כותב בספרו החדש 'נגד הרוח' שישנם רק שלושה מנהיגים במדינת ישראל שהצליחו לפצח את הD.N.A החרדי ולהגיע להבנות עם המגזר. הראשון היה כמובן בן גוריון שקבע את הסטטוס קוו ונתן פטורים לבחורי הישיבות להמשיך ללמוד תורה. השני היה מנחם בגין, והאחרון הוא כמובן נתניהו. עוד כותב שם רמון שמי שמפצח את זה ומכבד את החרדים, הם מחזירים לו את הכבוד והם נאמנים לו. אם נותנים להם את מה שחשוב להם, ולמרבה הפלא זה ממש לא הרבה, הם ישיבו על זה בתמורה מכופלת ומשולשת.
נתניהו כאמור, הבין את זה, אבל יריביו עדיין לא. אומנם בשבועות האחרונים אנחנו לא שומעים את לפיד יוצא נגד החרדים ואף רואים את הח"כ החדש מטעמו משה (קנילי) טור-פז נכנס ויוצא מחדריהם של הרבנים החרדים, אבל לפיד עדיין מוקצה שם. להצטרף לממשלה בראשותו זה תרחיש לא אפשרי בעליל. אבל גם בנט וסער שתוקפים את החרדים על כך שהם מנהלים אוטונומיה שלהם בתוך המגזר, עוד לא הבינו שבכך הם רק מרחיקים את החרדים וההתקפות האלה לא יקדמו בכלום.
מי שכן נותן חיבוק לחרדים, ולא מהיום זה כמובן הציבור הדתי-תורני, מי שמכונה החרד"לים. בבחירות הקודמות פתחו ביהדות התורה מטה ציוני דתי במטרה לשאוב את הקולות האלה אליהם. הפעם, אם תקום רשימה שמאחדת בתוכה את כל אותן המפלגות, הם יוותרו על זה ואף לא ילחמו נגד חרדים שמעדיפים להצביע סמוטריץ' או בן גביר. מבחינתם, עדיף לאבד כמה קולות בשביל שהרשימה הזו תעבור בטוח את אחוז החסימה, ובכך יעלה הסיכוי להקים כאן ממשלת ימין-חרדים נוספת בראשות נתניהו.
הפוליטיקאי החרדי - המבוגר האחראי
אבל אחרי שאמרנו את כל זה, בשורה התחתונה המפלגות החרדיות נמצאות בבעיה. מצד אחד מה שקורה ברחוב החרדי ממש לא לרוחם. הם, בניגוד לאותם הצעירים גם מבינים את ההשלכות הפוליטיות של התמונות האלה. יש עתיד אולי גזרו על עצמם שתיקה, כי התמונות מדברות בעד עצמן. מצד שני גינוי חריף של הדברים עלול לפגוע בהם פוליטית ולגרום לאיבוד האימון ברחוב החרדי בנציגים שלו בכנסת.
הבעיה גדולה עוד יותר שמי שעומד פעם אחר פעם במרכז המהומות הם בכלל אנשי הפלג הירושלמי או החסידויות הקיצוניות. לשם ההשוואה, גם אחרי הדברים החמורים שהמשמיע האדמו"ר מוויזיניץ בסוף השבוע האחרון, ביום למחרת תלמודי התורה של החסידות עדיין היו סגורים. הפוליטיקאים החרדים נאלצים להתמודד גם עם אותם הקבוצות שלא סרות למרותם, בזמן שהם יודעים שגינוי שלהם עלול לפגוע בחברה החרדית כולה. אם בעבר היה ניסיון ללמד את הציבור הכללי מה ההבדל בין הפלגים, היום זה כבר נראה שהם התייאשו.
לכן נכון לכתיבת שורות אלו, פועלים הפוליטיקאים החרדים בעיקר מאוחרי הקלעים. זאת הסיבה שאתמול ש"ס הצביעה בכנסת נגד העלאת הקנסות שבמקביל היא יודעת שהוא יעבור וכן הרב שלום כהן שולח מכתב גינוי חריף על מה שאירע בבני ברק. לכן, בישיבת הממשלה הם יגנו בכל תוקף את האירועים, אבל כלפי חוץ הם גם יפנו אצבע מאשימה כלפי המשטרה, שבערב הם יבקרו גם אצלה במטרה לנסות להרגיע את הרוחות. הרגעת הרוחות זאת תקוותם היחידה. על מנת שהתמונות האלו לא ישודרו בלופ בתשדירים של ישראל ביתנו או יש עתיד, הם חייבים לעצור את זה עכשיו. בשביל להחזיר את האימון של המצביעים שלהם בצורך במפלגה חרדית ולא לפזול הצידה, הם חייבים להראות שהם המבוגרים האחראים. אין להם הרבה זמן לזה, אבל ברגע האמת הם ידעו לא פעם ולא פעמיים לעשות את זה. נראה האם הם יצליחו לעמוד בזה.
הערה לסיום
ההחלטה הראשונה של יו"ר מפלגת העבודה החדשה, מירב מיכאלי, הייתה לכפות על השרים עמיר פרץ ואיציק שמולי לצאת מהממשלה. עוד לא ברור אם היא תצליח או לא וכבר הבוקר פורסם בידיעות אחרונות ששמולי יעבור לגנץ וימשיך בתפקידו תחתיו. אבל האמת היא מיכאלי לא המציאה את הרעיון למהלך שכזה, אלא קדם לה יו"ר מפלגה קודם, אחד בשם עמיר פרץ.
בשנת 2005, כשפרץ ניצח בבחירות המקדימות לראשות העבודה, אחת ההחלטות הראשונות שלו היו להוציא את שרי המפלגה מממשלת הליכוד. 16 שנה חלפו וכעת נותר לחכות ולראות האם פרץ יקבל את החלטתה של מיכאלי ויתפטר כפי שהוא עצמו ביקש, או שמא הוא ימצא את הסעיף בתקנון שישאיר אותו עוד כחודשיים, במקרה הטוב כמובן, בתפקיד.
