נפגשת עם מישהו 7 פגישות.
יש אקלים חיובי, רצון טוב מצד שנינו, נעים יחד, בחור עם מידות טובות. ויש כימיה מסויימת.
אבל..
יש גם אתגרים. אנחנו מאד שונים. למשל אני מאד מביעה רגש חמה, חמימה, מפרגנת וכו'. והוא לא כזה בקשר. מאד מאופק בהבעת רגשות, לא מפרגן ככ, לא ככ מצליח להגיד תודה וזה למרות שטוב לו ממש בקשר, וכייף לו איתי.
ולי זה מוזר. וזה יוצר קצת דיסטנס (דיברנו על זה אמר שהוא לא כזה בחיים, אך בקשר קשה לו. ושלאט לאט זה יגיע, ושיש לו רגשות אליי והם פנימיים וכו').
יחד עם זאת. אני רוצה בקשר! רוצה להצליח! מייקרת את מה שיש. ויכולה לראות המשך שנבנה. זה קשה כי זה דורש סבלנות. אך כרגע יש רצון.
עכשיו שאלתי ובקשתי, והיא שהיא חשובה לי ממש!! ואולי לכולנו הרווקים:
אני כל הזמן שומעת על זוגות שהתחתנו וכמה טוב היה להם בקשר, ואיך הם ידעו ככ מהר שזה זה, והכל נראה טוב וזוהר. ככ. (כך אצל האחים שלי, ההורים ועוד..)
ואני בכלל לא שומעת על קשרים שזה לקח זמן, והעניינים היו צריכים להתברר, ושהיו קשיים, עליות מורדות, ושאפילו חשבו לסיים ובסוף התחתנו. ושהיום הם נשואים באושר.
ותאמת, שזה נורא נורא חסר לי לשמוע. כי אני נמצאת בקשר כמו שלי וחושבת שיש כאן משו דפוק, ומה הסיכוי, ולמה שיצא מזה משו, כי הכל הרי חייב חייב להיות מושלם לא??!
וזה מצטרף לכל המציאות של המושלמת שאנו חיים בה.
אני מרגישה שאני רוצה דחוף לקבל פרופורציות!
ואשמח לשמוע מכם, על סיפורי ההכרות שהם לא היו זהב כל הזמן. שהיו בהם עליות ומורדות, שדברים לקחו זמן, שהיו דברים שהיו לכם קשים ולא פשוטים, אך עם הזמן הדברים יתבררו יותר, ועבדתם, והיום אתם נשואים ושמחים.
זה יכול להיות חסד ענק בשבילי, אז אשמח לשמוע מכם. אני קוראת כל תגובה ואשמח להתחזק ו... לקבל פרופורציות.
יש אקלים חיובי, רצון טוב מצד שנינו, נעים יחד, בחור עם מידות טובות. ויש כימיה מסויימת.
אבל..
יש גם אתגרים. אנחנו מאד שונים. למשל אני מאד מביעה רגש חמה, חמימה, מפרגנת וכו'. והוא לא כזה בקשר. מאד מאופק בהבעת רגשות, לא מפרגן ככ, לא ככ מצליח להגיד תודה וזה למרות שטוב לו ממש בקשר, וכייף לו איתי.
ולי זה מוזר. וזה יוצר קצת דיסטנס (דיברנו על זה אמר שהוא לא כזה בחיים, אך בקשר קשה לו. ושלאט לאט זה יגיע, ושיש לו רגשות אליי והם פנימיים וכו').
יחד עם זאת. אני רוצה בקשר! רוצה להצליח! מייקרת את מה שיש. ויכולה לראות המשך שנבנה. זה קשה כי זה דורש סבלנות. אך כרגע יש רצון.
עכשיו שאלתי ובקשתי, והיא שהיא חשובה לי ממש!! ואולי לכולנו הרווקים:
אני כל הזמן שומעת על זוגות שהתחתנו וכמה טוב היה להם בקשר, ואיך הם ידעו ככ מהר שזה זה, והכל נראה טוב וזוהר. ככ. (כך אצל האחים שלי, ההורים ועוד..)
ואני בכלל לא שומעת על קשרים שזה לקח זמן, והעניינים היו צריכים להתברר, ושהיו קשיים, עליות מורדות, ושאפילו חשבו לסיים ובסוף התחתנו. ושהיום הם נשואים באושר.
ותאמת, שזה נורא נורא חסר לי לשמוע. כי אני נמצאת בקשר כמו שלי וחושבת שיש כאן משו דפוק, ומה הסיכוי, ולמה שיצא מזה משו, כי הכל הרי חייב חייב להיות מושלם לא??!
וזה מצטרף לכל המציאות של המושלמת שאנו חיים בה.
אני מרגישה שאני רוצה דחוף לקבל פרופורציות!
ואשמח לשמוע מכם, על סיפורי ההכרות שהם לא היו זהב כל הזמן. שהיו בהם עליות ומורדות, שדברים לקחו זמן, שהיו דברים שהיו לכם קשים ולא פשוטים, אך עם הזמן הדברים יתבררו יותר, ועבדתם, והיום אתם נשואים ושמחים.
זה יכול להיות חסד ענק בשבילי, אז אשמח לשמוע מכם. אני קוראת כל תגובה ואשמח להתחזק ו... לקבל פרופורציות.
