זאת מתנה אדירה בזוגיות, וזה שכתבת הוא לא מפרגן וכ..וזה הפוך ממך,

בכל זוג בדרך כלל זה כך, שאחד חם אכפתי תוסס מנהל הכל ואילו השני 

פחות, וזה רק מראה שזה טוב וכיוון טוב, גם בדרך כלל לפני החתונה זה 

כזה לא הכי אמיתי וכנה, אחרי החתונה אז המידות האמתיות של האדם

מתגלות, לכן יקרה אם יש מעט כימיה ובחור טוב תתקדמי לכיוון חתונה,

ובעזרת השם תקבלי הדרכה טובה לפני החתונה והכל יהיה הכי טוב,

בהצלחה רבה רבה לך.

האמת שכשהתחלתי לצאת עם בעלי שנינו כבר היינו ממש מיואשים מענין הדייטים.. חשבנו (כל אחד בנפרד כמובן) שלא נתחתן בחיים, ורק בגלל שחברה חפרה לי ממש אז הסכמתי להכיר אותו, אבל אמרי לעצמי שזה צ'אנס אחרון כי נמאס לי, והוא הסכים רק בהחלטה של רגע, למרות שמבחינתו הוא ידע שזה כנראה לא ימשיך אחרי דייט אחד. גם באנו ממשפחות מאד שונות בכל בחינה (רמה דתית, מצב כלכלי ועוד..) אז מבחינתו זה היה עוד סיבה לא לנסות בכלל. 

אבל היה נחמד בדייט, וגם אחר כך, אז המשכנו. לא היה מטורף, לא היה זיקוקים ולבבות באוויר. פשוט היה נחמד, וטוב. וזהו. והיה לי מאד חסר משהו ולא ידעתי מה, ושנינו כל הזמן הרגשנו שעוד רגע השני חותך, וזה היה מלחיץ. 

אחרי חודשיים היה הרבה יותר טוב והיינו יותר בטוחים בקשר, אז חשבנו שנחכה כמה חודשים ואז נתארס, והלך ממש טוב. ואז אחרי עוד שלושה חודשים שוב לא ידעתי אם אני בכלל רוצה והייתי ממש ממש ממש מבולבלת, ולא ידעתי מה לעשות, ובמשך כמה חודשים הייתי פשוט חסומה רגשית בקטע אחר. חשבתי לקחת הפסקה כדי לבחון את הכל אבל כשהעליתי את זה הוא ממש נשבר ובכה, כי מבחינתו זה אמר שאני רוצה להיפרד ולא יודעת איך לומר את זה, אז ויתרתי.

המשכנו עוד קצת ועם הזמן דברים התחילו להתבהר, והיה יותר קל, וכבר חשבתי שוב על חתונה אבל לא רציתי לקפוץ לזה מהר מדי ובגלל שפעם אחת עלתה לי המחשבה, וממש חיכיתי שבמשך תקופה ארגיש שאני רוצה להתחתן ושהתחושה הזו תהיה יציבה. 

התארסנו אחרי קצת פחות משנה של היכרות והתחתנו חודשים בודדים אחר כך. השבועות הראשונים היו נהדרים, ואז אני נכנסתי לתקופה של חרדות של אם זה לא זה ומה אם עשיתי את טעות חיי. בעלי הוא הבחור הכי מקסים ועדין על פני תבל, אז הוא פשוט תמך והיה שם בשבילי (לא אמרתי לו את הדברים כמו שאני כותבת כאן אלא תיווכתי לו את זה בצורה יותר מעודנת, בעצת איש מקצוע שהלכתי לטיפול אצלו באותה תקופה).

היום אנחנו נשואים קצת יותר משלוש שנים, ואני לא חושבת שיכלתי לעשות בחירה טובה יותר  
הוא מדהים, ואכפתי, ובעל מושלם, וכשיהיו ילדים אני בטוחה שהוא יהיה גם האבא הכי טוב שיש. ממש שמחה שעשיתי את זה, למרות כל הקשיים והחששות. 

אז תדעי שזה אפשרי, ולא הכל בא בהארה של "זה זה" ומשם על שטיח אדום 

רק אוסיף כמה דברים לסיוג:

1. יכול להיות שלנו זה היה ככה, אבל לך זה לא נכון. לא הייתי מזלזלת בתחושות בטן, אבל כן הייתי מנסה לעבד אותן, אולי בעזרת מישהו חכם או איש מקצוע. 

אצלי אחד הדברים שהכי הקשו עליי היה שלא הרגשתי שיש לי מישהו להתייעץ שממש יבין אותי, גם כי באתי מקהילה ממש דוסית ולא חשבתי שיבינו את סוג הקשר שלנו, וגם מעוד סיבות. וזה גרם לי להמון חרדות. 

אם יש מישהו שאת חושבת שיוכל להבין אותך - גם אם זו מורה מהתיכון שאין לך קשר איתה בכלל, תנסי לבקש ממנה לדבר, ולהסביר מה קשה לך. זה יכול כל כך לעזור. 

2. ממש כדאי ועוזר להתייעץ, אבל *אל* תרגישי שאם אנשים מסביבך כולם אומרים משהו מסוים אז את לא מבינה מה נכון. תנסי לחשוב למה האינטואיציה שלך אומרת אחרת, ומה הנקודה שמפריעה לך. יש כל מיני שיטות - למשל לשבת ולכתוב על דף כל מה שעולה לך בלי לסנן, לפעמים זה עוזר. לפעמים פשוט לשבת עם חברה שאת סומכת עליה ולא שופטת ולדבר. תבחרי מה שנכון לך. 

3. כתבתי שאני ויתרתי בזמנו על הפסקה, ואחרי החתונה הבנתי שזו היתה טעות מאד גדולה מצידי. בתקופה שיצאנו הייתי כמו סיר לחץ. לא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר, הקשר שלנו היה מאד אינטנסיבי, ולא היה לי זמן לעצמי לחשוב מה אני מרגישה. 

אם היינו עושים הפסקה של כמה שבועות הייתי כנראה יכולה לחשוב עם עצמי, לראות אם הקשר חסר לי, מה קורה בינינו בזמן של ההפסקה, ואז להגיע לחתונה ממקום הרבה יותר שלם, ואולי גם למנוע את תקופת החרדות שאחרי החתונה.. 

4. אמנם אני מאמינה גדולה בהפסקה בקשר כשצריך, אבל כן חשוב לדעתי גם לשים לב מאיזה מקום זה בא. 

לדוגמא - אני יודעת על עצמי שכשאני מתחילה משהו שהוא מחויבות גדולה (קשר זוגי, עבודה, שירות לאומי), בהתחלה זה סבבה, ואחרי תקופה, שעבר לי ההתלהבות של ההתחלה אבל אין סוף באופק אני פתאום מרגישה שמיציתי ומחכה שזה יסתיים. 

בגלל שאני אחראית אז בדרך כלל אני לא פורשת ברגע הראשון, אבל זה תקופה קשה שלפעמים לוקח לה זמן לעבור, ואני מאמינה שרוב הבלבול שלי כשהיינו כמה חודשים לתוך הקשר נבע מזה, ולא בטוח שהייתי חוזרת אליו אם היינו יוצאים להפסקה באותה תקופה, כי פשוט לא הבנתי שזה סוג המשבר שאני חווה. 

5. זה לא סייג, אלא תוספת - לבנות תקשורת לוקח זמן. זה ממש בסדר גמור אם לוקח לכם זמן להביע רגשות או לדבר. אני הייתי מאד מאופקת איתו (למרות שעם חברות הייתי הכי פתוחה), והיום אני הרבה יותר מדברת ומשתפת. זה יכול לקחת זמן וזה תהליך, השאלה אם את מרגישה שיש שם משהו יותר גדול.

=====

אז אחרי שחפרתי הרבה וסיפרתי על החוויה שלנו ועל המחשבות שלי בעקבותיה, פשוט ממליצה לכם לקחת את הדברים ברוגע (שזה ממש קשה בדייטים ). תנסו לעשות דברים כיפיים, להפגש גם עם חברים (בעייתי בקורונה, אבל אולי בין הסגרים), ופשוט לנסות לחוות, ולראות אם טוב לכם ולא להילחץ אם "זה זה" ולחשוב רק על חתונה. תנסו לבנות זוגיות, ואם יהיה לכם טוב בה החתונה פשוט תהיה המשך ישיר 

הרבה אנשים מתביישים לדבר על זה לפני החתונה ובטח שאחרי, כדי שלא יחשבו שלא טוב להם חס וחלילה, אבל באמת שהרבה פעמים זה מצב שווא.. הכי חשוב זה לא להיבהל. 

וכל הכבוד לך שבכלל כתבת כאן ושאלת. לבקש עזרה דורש כוחות, ולא ברור מאליו שעשית את זה. 

שיהיה הרבה בהצלחה

בעיקרון לרוב מי שאני מכיר היה קשה ולרוב לא היה ברור ולקח זמן ואני אפילו מכיר מישהי שנפרדה מבעלה פעמיים לפני שהתחתנו באושר והיום הם כבר בראש משפחה.. 

מניח שגם היא עובדת ומכניסה משכורת.

סך החיוב החודשי בכרטיס אשראי - גלוי וברור בתנועות הבנק.

אם החיוב החודשי של כרטיס האשראי שלה בסכום סביר ביחס למשכורת החודשית שלה וביחס לסך ההוצאות של הבית - אפשר להבין שהיא מתעצבנת שאתה מבקש ממנה פירוט מדויק על מה הוציאה כסף.

גם בשותפות זוגית מקובל שבסכומים קטנים/סבירים כל אחד קונה לעצמו דברים שהוא אוהב בלי לבקש רשות על כל שקל.  

מניח שהיא לא קונה כל חודש שמלה ב 800 ₪.

כל עוד הכל בגבולות הסביר וביחס להכנסות וההוצאות הכוללות

שלכם.  

תרומות וזיכוי במס - התרומה מגיעה למי שתורמים לו.  

הזיכוי מגיע מהמדינה. לא מהנתרם.

אולי צריך פסיקה הלכתית שזה בסדר? שהרי גם המעשר הוא עניין הלכתי?

(3) העזרה למשפחה - הנושא הכי עדין ורגיש …

לא יכול לחוות דיעה בלי להכיר את המקרה באופן ספציפי

ההיגיון של החזרי המס הוא כזה:

המדינה רוצה לעודד אנשים לתרום, והיא עושה זאת על ידי זה שהיא שותפה לתרומה. ''על כל 65 אגורות שאתם תורמים, אני מוסיפה 35 אגורות''.

כלומר אנשים יכולים מראש לתרום סכום גבוה יותר ממה שהיו חושבים לתרום, על סמך זה שהם יקבלו זיכוי מהמדינה. ונמצא שעל ידי ההחזר מהמדינה, העמותות מקבלות יותר כסף.

לא סתם עמותות רוצות לעמוד בתנאים של סעיף 46, הן יודעות שזה מגדיל את המחזור שלהן (למרות שהזיכוי מגיע לתורמים ולא לעמותה, אבל בעקיפין זה מגיע לעמותה כי כאמור זה גורם לאנשים לתרום יותר).

אולי אחרי שתסביר לה את זה, היא תבין שאין שום היגיון לא לקבל כסף שמגיע לכם.

באותה המידה היא יכולה להתנדב לשלם יותר מס הכנסה, או פשוט לא לדווח בטופס 101 על הילדים שלה כדי לשלם יותר מס... אין בזה שום היגיון.

ההחזר מהמדינה לא פוגע בתרומה או בעמותות, להפך - כמו שכתבתי קודם, ההחזר עוזר לעמותות להתקיים.

1. בגדול, בד"כ חלק מהתנהלות זוגית, זו שותפות כלכלית מלאה. יכול להיות שלאשתך לא נח שיתפתח דיון על כל קפה ומאפה שהיא קנתה. מצטרף להמלצה שכל עוד סך החיוב באשראי שלה הוא סביר - תניח לזה. סביר שכשתתרגלו המתח סביב זה ירד.

2. כמו ש @פשוט אני.. כתב, אין שום הגיון לא לקבל את החזרי המס הללו.

האם זה מוריד את הסכום מהמעשרות? שאלה טובה שכדאי שתבררו ביחד הלכתית בבירור הסוגיא ו/או לשאול רב המקובל עליכם. אם צריך, תקבלו מהמדינה ותתנו גם את זה לצדקה, הצדקה רק תרוויח. בגדול ובלי להכריע פרטנית, סוגיית מה נחשב למעשר כספים היא קצת עמומה ויש מקום להתחשב בצורך.

(אגב, זה נכון לכל פער הלכתי שמתעורר בינכם)

3. בגדול, דברים כאלו צריכים להעשות בשיח בינכם. אם באמת המשפחה במצוקה ואתם בעודף, ראוי לעזור. מצד שני צריך לשים לב שלא מנצלים את טוב לבכם בצורה לא הגונה, או שתפגע בכם.

בגדול - כדאי מאוד לעבוד על שיח כנה וקבלת החלטות משותפת.

אז ההתנהלות שאתה מתאר איננה מתקבלת על הדעת בשום הקשר, והכרחי להציב דדליין לשינוי גמור של המצב. זכותך המלאה כבן זוג לדעת מה הן ההוצאות, במסגרת משק הבית הכלכלי המשותף. אין שום זכות להסתיר הוצאות מבן זוג במסגרת משפטית מחייבת של זוגיות. השטות הלא נכונה בנוגע להחזרי המס היא המצאה שגעונית וקפריזה הגובלת בצידוק להתדיינות משפטית. והוצאות שאתה מתנגד להן עבור המשפחה, הן מתכון חד כיווני להיפרדות, שאתה תעשה רק נכון אם תשים להן סוף במסגרת המשפטית הזוגית המחייבת, עם דד ליין להפסקת הנוהג הזה לחלוטין.

תקציר הורס את הקטע

צריך לקרוא, בנחת, כדי להנות באמת ולא רק להבין מסר קצר ולעניין

ואפשר גם לבקש יפה🤦‍♀️

מתומצתים

ב ביקשתי יפה

לדעתי נגמרו לי תסכים עם דבריי

משפטים מתפרשים שונה

לי זה היה נראה כמו דרישה

נא לשלוח תקציר

לא ממש בקשה🤷‍♀️

כלומר במקומות כגון אלה של לסכם פוסט של אדם אנושי שכתב מתוך מהלך במוחו/ליבו, זה הרבה פעמים מפספס את המהות (ולעיתים גם את האנושיות) של הדברים.

אם הייתי יכולה לכתוב סיכום כאן ספציפית כנראה הייתי כותבת יותר קצר, יש בהחלט פעמים כאלו, אבל בפעם הנוכחית מרגישה שכך הדברים יכולים להתבטא בשלמות.

לא זו הייתה המטרה/המהות/השורש/הסיכום של מה שהתכוונתי להעביר.

לא נראה לי שיכולה לסכם במילה אחת, אבל אם כן היא אולי יותר קרובה ל"התבוננות" מאשר מה שהAI כתב...

ותודה לך על הפידבק 🙏

אחרי שבאיזשהו מקום ר"ח אדר פוגש לא כל כך בזמן. כשיש כל מיני מורכביות אלו ואחרות.

(ובכלל, בח"י השנים האחרונות ר"ח אדר הוא תאריך מורכב...)

אבל אם הדין שצריך לשמוח, אז נמצא איך לעשות זאת.

ושתמצא בקלות סיבות ממשיות בשפע לשמוח, ברכה הצלחה וישועה שלמה בכל תחום ותחום ב"ה 🙏

סע רק בדרכים טובות ✨

בארץ ישראל אין דרכים ישרות.

רק בניו יורק הרחובות בנויים כמו דף חשבון...

Yoaview | מהו קטע הכביש הישר הארוך בישראל? https://share.google/CVGv8ekLrwTwWDrwO

האטרקציות העיקריות באילת הן שופניג ופעילויות ים

גם שנורקלינג בשמורת האלמוגים היא חוויה שווה (לא יודעת על החוויה עכשיו בחורף.  תמיד היינו בעונות חמות יותר).

מלון שווה על הטיילת - דן, רויאל ביץ

קצת יותר זול - המלך שלמה. עבר שיפוץ לפני כמה חודשים בחלק מהקומות.  שמעתי מחברים שמאוד ממליצים.  

לא להתקרב למלכת שבא.  נעשה מלון גרוע עם חווות דעת לא טובות.  

יש ביוטיוב אלפי שיעורים, למה דווקא את זה בחרת לפרסם כאן? מעניין לא פחות מאשר השיעור עצמו. 

לפרסם שיעור של 43 דקות ללא כל טקסט, מתאים יותר לקיר בפייסבוק מאשר לפורום...

לפחות אפשר להביא קטע מהתמלול שלו או דומה לזה.

השיעור הזה הוא שיעור חובה לדעתי.

צריך ללמד אותו לפני שאנשים מתחתנים

ובטח ובטח שגם אחרי החתונה

ועוד יותר כשיש בעיות

בפורום הזה לפעמים ומידי פעם ופעם ב..

אנשים מתייעצים לגבי קשיים בזוגיות

אז השיעור הזה הוא הפתרון

השיעור של הרב אייל ורד, שכותרתו "לבקר בעולמות אחרים: למה זוגיות מתפרקת ואיך בונים זוגיות עמידה?", עוסק בשורשי המשברים בזוגיות ובכלי המרכזי למניעתם.

​להלן תמצית הרעיונות המרכזיים מהשיעור:

​1. "העיוורון השקט" בזוגיות [04:00]

​הרב משווה את התפרקות הבית למחלות שמתפתחות בשקט, ללא כאב מיידי (כמו חסימת עורקים או גלאוקומה). ברוב המקרים, הבית לא מתפרק בגלל "פיצוץ" אחד גדול, אלא כתוצאה מהצטברות של דפוסים שוחקים, הזנחה וריחוק שנוצרים לאורך שנים, עד שהם חוצים "מסה קריטית".

​2. גרף ההתדרדרות: מפער לשנאה [06:15]

​הרב מציג "גרף" המתאר איך זוגיות של אנשים טובים עלולה לקרוס:

​פער: בין בני זוג יש פערים מובנים (הבדלי אופי, חינוך, תפיסת כסף, גישה לילדים).

​פער לא מטופל: הופך לריחוק.

​ריחוק: הופך לפגיעה.

​פגיעה מצטברת: הופכת לכעס ותסכול, ובסופו של דבר עלולה להגיע לשנאה ופירוק [09:40].

​3. הפער כמנוע לצמיחה [07:30]

​הרעיון המהפכני בשיעור הוא שפער אינו תקלה. הפער הוא המקום שבו האדם נדרש לצאת מעצמו, להתרחב ולגדול. "אשתו של אדם מגדלת אותו", וההתמודדות עם השונה היא תוכנית הגדילה של האדם.

​4. הכלי המעשי: "לבקר בעולם של הזולת" [14:20]

​זהו המסר המרכזי של השיעור. הרב משווה זאת לטיול בחו"ל:

​כשנוסעים למדינה זרה, באים בסקרנות, מנסים להבין את התרבות והנוף ולא מצפים שהכל יהיה כמו בבית.

​בזוגיות, עלינו ללמוד "להחתים דרכון", לשים את עצמנו בצד לרגע, ולצאת לביקור בעולם הפנימי של בן/בת הזוג [18:10].

​הקשבה פעילה: לעיתים קרובות, בן הזוג לא צריך פתרונות או עצות, אלא רק את החוויה שמישהו באמת הקשיב לו והבין את עולמו [23:30].

​5. דוגמאות לתיקון הפער [27:00]

​הרב משתף בסיפור אישי על ליל הסדר, שבו הוא הרגיש שהיה "מדהים", אך אשתו חשה חסר. רק כשהסכים "לעבור לעולם שלה" ולהבין מה חשוב לה (דברי תורה ולא רק שירה), הוא הצליח ליצור קרבה אמיתית ותיקון.

​סיכום [40:40]

​זוגיות עמידה נבנית על ידי המוכנות להשקיע בגישור על פערים ולא בהתבצרות בעמדה של "ככה אני וזהו". היכולת לבקר בהיכלו של השני היא המפתח לזוגיות שמחה וארוכת שנים.

נא לקרוא בלי לדלג. לקח המוווווון זמן לתמצת את זה.

תחשוב על זה

זה יכול להיות סטארט-אפ

ובטח תעשה מזה ארגזים..

אז אני אגיב כמו בפייסבוק..

לא בא לך? תגלול הלאה..

ועכשיו אענה בכל זאת כי אני נחמדה

השיעור הזה לדעתי בסיס לזוגיות

אכן היוטיוב מלא בשיעורים ..

אבל השיעור הזה לדעתי יכול לעזור הרבה.

כי הוא מדבר על משהו מאוד יסודי ובסיסי בבעיות בזוגיות.

שבין גבר לאשה יש פערים

וצריך להתייחס אליהם כאל הזדמנות לצמיחה. ולא כאל תקלה.

בנוסף הוא אומר שצריך לטפל בפערים, כי כשלא מטפלים בהם - ויש פגיעה ועוד פגיעה ועוד פגיעה- בסוף נהיית צלקת.

ואז כבר קשה לגשר על הפערים האלה

לכן כדאי לטפל בהם בזמן.

איך?

על ידי הקשבה אמיתית לצד השני.

ולא על ידי התקבעות בצד שלנו.

אלא לרצות להתקרב לצד השני ולהבין אותו.  מה חשוב לו. מה הוא רוצה.