הפרק הקודם בסדרת תולדות חייו - 
הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו יד. #44 - נוער וגיל ההתבגרות
פרק חמשה-עשר:
במקביל לעבודתו הרבה בישיבה הקדושה והשקעתו בעיצוב דמותו של כל תלמיד ותלמיד, שימש רבינו, כמסופר לעיל, כדיין בבית הדין הרבני של ירושלים, שם הובאו לפני שאלות קשות וחמורות בהן נדרש להכריע בכוחו הגדול. בתחילה לא רצה להיענות לתפקיד זה, והעדיף להקדיש את כוחותיו כולם לישיבה, אך לאחר הפצרות מרובות של חבירו - הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (יוסף שלום אלישיב – ויקיפדיה), ניאות להצטרף לבית הדין. ושם גם נוצרו לו קשרי אהבה ורעות עם עמיתיו הגאונים - הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו זצ"ל. קשרים קרובים של הערכה הדדית שנמשכו עשרות שנים עד לפטירתו.
שמו הלך והתפרסם כאחד מגדולי הדור, על אף היותו צעיר לימים יחסית, והוא נדרש להביע את דעתו בנושאים שונים שעמדו על הפרק, כך כיהן בין השאר כחבר הועדה לפיתרון בעיית ניתוחי מתים, שעמדה אז בעין הסערה בארץ, בעקבות התעקשות הממסד על המנהג המגונה לנתח גופות נפטרים לאחר פטירתם. דבר המנוגד מכל וכל ליהדות. שקומם את התנגדותם הנחרצת של ציבור נאמני התורה לסוגיהם. וכן כחבר ב"ועדת חינוך" שקיבלה הכרעות חשובות בנוגע לצביון החינוך היהודי במדינה, בין ההחלטות החשובות שעברו בועדה זו בפעילותו של רבינו הייתה ההחלטה להכיר בשנות לימוד בישיבה כהכשרה הטובה ביותר להוראה.
תיוגים:
אם יש עוד מישהו שרוצה שאתייג אותו - מוזמן לכתוב כאן.
כמו כן - מי שיש לו סיפורים - מוזמן לשלוח לי לפרטי.
לכל הפרקים והסיפורים - מקבץ- כל הפינות היומיות של הסיפורים ממרן ר' אברום שפירא זצ"ל - נוער וגיל ההתבגרות
