אני לא חושב שמישהי צריכה להשקיע כוחות ואנרגיות בשבילי.

שתשקיע בזה מתי שטוב לה וכיף לה כמו כל דבר אחר.

חשוב לי שבת זוגי תראה טוב אך זה כללי ולא יורד לפרטים. במיוחד אין דרישות מוגדרות בעניין הזה..

לא חושב שבריא שעיקר הקשר יבוא לידי ביטוי דווקא בזה. ממש לא בריא.

אמנם זה 'זרז' טוב שמדרבן אבל שם זה מתחיל ושם זה נגמר.

זהו עניין חיצוני, ככל עניין הוא חיצוני - הוא תומך מבחוץ - וזה חשוב אבל זהו.

ועוד דבר שמאוד מאוד חשוב לי לומר לך -

בתור בן, אני באמת לא חושב שאצליח להבין לבריו את היחס של אישה ליופי שלה.

אני לא מתייהמר לזה ואין לי שום קצה חוט לשפוט אותה על זה גם אם הייתי רוצה.

ממליץ לך לא להתייחס ברצינות לכל דעה/התייחסות שאת שומעת מבן על נושא.

מי ששופט זאת בורות אישית שלו וחוסר הבנה על הסיטואציה.

בגלל הפער בין בנים לבנות כל אחד צריך לתפוס עמדה של ענווה ולהבין שבחיים הוא לא יבין עד הסוף את הצרכיו של המין השני. זה די טריוואלי לא?

"תעשי רק מה שאת אוהבת.." ;)

ממש רציתי לומר שמאד קשה לי עם כל הדיבורים האלה על חיצוניות.. נכון זה חשוב! נכון!
אבל מעצבן אותי שאני צריכה לרצות מישהו... להתאמץ בשבילו.
מביך אותי לשמוע מחמאות מבן על לבוש מרגיש לי רדוד.. וסוג של חדירה ודיבור שטחי ממש..
בנים! אתם באמת פחות תבינו בנות בעניין הזה. אותי לפחות זה ממש מביך להתחיל להציג את החיצוניות שלי ושהוא ישים לב לזה. מביך!!!

בנים, ככלל, לא יבינו מה אשה מרגישה בנוגע למראה החיצוני שלה.

מלבד המשפט הזה - בכל שאר הטקסט היא הדגישה בכל משפט מחדש שהיא מדברת רק על עצמה.

היחס הכללי לפרטים האלה בהחלט מעיד על צניעות

באופן פשוט, הוטבע באישה כוח קדוש של פיתוי (את יכולה למצוא על זה אין-סוף מקורות). מטרת הכוח הזה הוא להביא לחיבור. בעיני לא רק לחיבור פיזי, אלא זה גם מתבטא ברבדים נוספים.

הכוח הזה הוא לא חד צדדי. אני מאמינה שיחד עם זה שהאיש מושפע מכך, הקב"ה הטביע באישה את הצורך בפיתוי. או במילים יותר פשוטות שיכולות יותר להתיישב על הלב- צורך שהאיש שלי ישמח במראה שלי ויאהב אותו, צורך שהוא ירגיש אליי משיכה. אך מובן שכגודל הכוח של הפיתוי לבנות כך גם הגודל שלו להרוס כשהוא מגיע בהקשרים לא נכונים ובצורה לא מדויקת.

מקווה שאני לא מתיימרת כאן להגיד דברים שאין לי זכות להגיד אותם, פשוט משתפת אותך בחוויה שלי ובדברים שנפגשתי בהם בלימוד.

אני דיברתי בעיקר על מאיפה לדעתי הצורך הזה מגיע, באתי להגיד שהוא לא בהכרח מגיע ממקום רדוד אלא מצורך אמיתי. אתה צודק שזה צריך להתבטא אך ורק מול הבעל, אבל המציאות היא שהצורך הזה קיים ונוכח תמיד, לתחושתי לפחות.

ולכן יכול להיות שמישהי רוצה למצוא חן בעיני המדוייט. ואם זה מתבטא בצורה העדינה יחסית של השקעה בטיפוח אני לא חושבת שזה נורא.

אם צניעות משתיקה את המקום הטבעי של פיתוי זאת בעיה חמורה בעיני.

צניעות לא אמורה להשתיק את הכוח הזה, אלא לדייק אותו ככה שהוא יוכל להתבטא אך ורק במקום ובזמן המדויק לו (מול הבעל וכו'). מידת הצניעות בעצם מכירה בכך שיש כל כך הרבה כוח לפיתוי עד שיש בי חרדת קודש אליו, כזה שמביא אותי לפחד מההשטחה של הכוח הזה, לפחד שזה חלילה יהפוך להיות לזול.

הדבר הזה מביא בעיני לרתיעה להביא את הכוח הזה במקומות לא מדויקים.

אני לא אומרת שכל זה קורה בהכרח במודע.. לדעתי הקב"ה פשוט טבע בנו מנגנון כזה.

הכל לעניות דעתי כמובן..

זה בדיוק מה שניסיתי להסביר לך ;)

את צודקת שאלו כוחות מנוגדים לכאורה. אבל זה ניגוד שבא להביא לדיוק של המידות האלו. מה שאומר שזה לא ניגוד מוחלט. זה בהחלט יכול לבוא ביחד.

קודם כל לדעתי שווה ללמוד לעומק על כל מידה. יש עומק מדהים לשני המידות האלו, ואני מרגישה שההגדרות שלנו למידות האלה המון פעמים לא מדויקות. לדוג'- יכול להיות שהורגלנו לכך שצניעות זו הסתרה של משהו שלילי כביכול, טמא. יכול להיות שהורגלנו לכך שפיתוי או כל דבר אחר שקשור למיניות הוא בעייתי.

ולכן לפני הכל, לפני שניגשים לעבודה, קריטי שאבין מהי צניעות ומהו הפיתוי באמת, חשוב שאבין מה ההגדרות של חז"ל, מה ה' רוצה מאיתנו בהקשרים האלו. אני חושבת שכשנבין באמת מה ההגדרות, נוכל גם להעמיד כל מידה במקום האמיתי והמדויק שלה.

אבל כפרוש, אני לא אעשה לך את כל העבודה ;)

נסי פשוט לגשש, לחפש ספרים בנושאים האלה או שיעורים באינטרנט. ב"ה יש בשפע.

את תמיד יכולה גם להתייעץ עם דמויות שאת מעריכה לגבי איפה אפשר להעמיק בזה, או לשאול איזה רב או רבנית על הנושא עצמו.

מוזמנת גם לנסות לשאול את החבר'ה האיכותיים שכאן אם הם מכירים משהו

פשוט המוח שלי לא עובד כרגע 😅

אז כרגע לא עולה לי משהו ספציפי, למרות שיצא לי להיפגש בנושאים האלו המון.

זה ה-דבר!!!

ממליצה לך לקנות את זה רק אם את מתחברת לכתבים של הרב קוק ואת רואה את עצמך לומדת אותם.

ובכל מקרה עדיף להציע באישי ולא בפומבי.. יו נואו...

ואני רגוע, תנוח דעתך...

וברור שרצית טוב, אלא מה...

להתרגש זה בריא לבריאות |פרצוף ידען|

חוצפנית באמת...

אבלאבל, מילא לא לשאול אותי, אבל לשאול את המנהלת הדגולה זה חובה!! |פרצוף נוזף|

בשבילי? ומה באמת?

אבא ביקש למסור "חן חן"

ופחחח  

מסקרן מי את

את שאר השורות את מסננת? 😏

שכוייח!

התחברתי לראש של הגברת  

 אם זה מעניין אותך הייתי מציעה לך באמת לחפש ולהעמיק בזה, נשמע נושא מעניין מאוד שיכול לאזן הרבה תפיסות אולי שגויות בעולם הדתי (:
אשרייך על  ההתעניינות ועל הסוגיות שאת מעלה, נותן כיווני חשיבה מעניינים פה

שבו יש מאמרים ממש מהמון רבנים מגוונים על נושא צניעות.

הבעיה שאי אפשר כל כך להשיג אותו.

פעם מצאתי אותו בספרייה בשכונה..

יש גם את הספר של אוריה מבורך "מה את מבקשת" והיא עוסקת במשנתה על המטרה של צניעות בלבוש וכל ההגבלות של בינו לבינה וכולי, ממש מומלץ.

חחחח זה מבלבל שיש שתי אנשים באותו זמן פחות או יותר על האנונימי

או שזאת אותה אחת?

גם את הספר של אוריה מבורך וגם את כותנות אור אז לא הבנתי מה השאלה 

ממש כמו בגמרא "הוא מותיב לה והוא מפרק לה"

באופן כללי יכול להיות שמידה זאת באמת לא המילה המדויקת. אבל בהקשר שאני דיברתי עליו אני מרגישה שגם המילה "כלי" היא לא לגמרי מדויקת. כי אני מדברת על הפיתוי במובן של איזשהו כוח שטבוע באישה (ואולי כאחד הדברים המאפיינים אותה). זה עמוק יותר מכלי..

תודה על הדיוק!

וזה אחד הדברים שהופכים את הרווקות לדבר כואב ולפעמים בלתי נסבל. כי משהו מהותי בי לא יכול להתבטא בצורה מלאה. הנחמה שלי היא בכך שאפשר בכל זאת למצוא מקומות שאפשר בכל זאת לבטא את זה בצורה מסוימת (כמו הדוגמא של טיפוח שנתתי מקודם). מעין נחמה פורתא שכזאת חח

טוב, בסוגיה הזאת אני לא מספיק מבינה כדי לדון עליה.

אסור להתכוון להנות מיופי של אישה. נקודה סוף. מדובר במבט שזה המטרה שלו.

מפה יש טיפה ניואנסים אבל העיקרון מובן.

אין בעיה שמשהי תטפח את עצמה בשביל דייט. כל עוד הדיובר וההסתכלות היא רגילה כמו שמדברים עם כל אדם (בקטע שמסתכלים עליו) אז בסדר. 

אבל לא נראה לי שנרד לדקויות.

עדיף שכל אחד יתעסק בתחום שלו...

יש מגמה כלשהי להפוך את העניינים הללו לפשוטים וברורים (והם יכולים להראות כאלו) אבל הם לא, בגלל שככה הקב"ה סידר בעולמו.

מה הבעיה שיש דברים מסתוריים?

ודווקא בגלל זה אני בספק על המונח 'פיתוי'... יש במקורות מונח אחר שמשתמשים בו? (או שמשתמש אפילו במילה פיתוי?)

יכול להיות שזה פשוט המונח המוכר שהיה לי נוח להשתמש בו.

לא אמרתי שזה ממש המילים המפורשות של חז"ל.

למה? זה נראה לך קריטי? כאילו אם התוכן עצמו נראה לך תואם לדברי חז"ל..

או שיש לך מילה אחרת שתהווה תחליף?

מודה, לא הכרתי את מקור המילה.

אבל עדיין מתלבטת אם צריך להתעקש על זה אם פשוט אין עדיין מילה שמשתמשים בה כרגע ב"שפת העם", אבל בסדר.

אבל המונח מעירובין בהחלט מזוקק יותר, אין מה לומר.

ונראה לי פספסת את כל התוכן של הדברים שכתבתי. לקחת אותן למובן הכי שיטחי שאפשר, כשהכוונה היתה לחלוטין אחרת.

אלא אם כן אתה חושב שמיניות היא לא דבר קדוש. ואם זה כך אז אנחנו חלוקים בשורש.

יכול להיות שיש מונח אחר בחז"ל, והוא חשוב.

אבל מה לעשות שבעברית של היום אנחנו עוד לא משתמשים במונח הזה, לא צריך בגלל זה למחוק את כל התוכן של הנאמר. זאת מילה מושאלת.

ואגב, לי היו רבניות שהשתמשו במילה הזאת בהקשרים קדושים, אז לי אישית זה מעלה קונוטציה חיובית, לכן לא ראיתי בעיה להשתמש במילה הזאת.

ראיתי שהרצי"ה מכנה את הכוח הזה - הכוח "המושך". וזו המילה הכי מדויקת שמצאתי לכוח הזה. וזו גם מילה שמשתמשים בה בעברית של ימינו, משיכה, להמשך. ככה שאת יכולה לאמץ את המילה הזאת.

המשמעות של הכוח הזה בהקשר הזוגי, זה שהאישה מושכת אליה את בעלה, מעוררת אצלו את הרצון להתקרב אליה ולהתחבר עמה, ומניעה אותו להשפיע עליה ולהעניק לה.

זה בעיקר נעשה על ידי הרצון שלה. שהיא רוצה בו, חושקת בו, רוצה שיתקרב אליה ויתחבר עמה, רוצה לקבל ממנו, והיא מראה לו את הרצון הזה. וההתקשטות לפניו זה ביטוי לזה, אבל זה יכול להתבטא בדרכים נוספות, כמו חיוך, להביט בו בפנים מאירות וכד', שהיא מראה לבעלה שהיא רוצה בו.

המטרה של הכוח הזה, הוא לעורר את הרצון של האיש, לעורר את כוחות ההשפעה שלו, שיהיו מכוונים אל אשתו, והיא תקבל ממנו את השפע. בכך שהיא רוצה לקבל מהאיש שלה, והיא מראה לו את הרצון הזה, היא מושכת אותו ומעוררת אותו לכך. 

ומעבר לזה, באופן הטהור, האישה מעוררת את הרצון האמתי של בעלה, היא עוזרת לו להוציא את הרצון הפנימי שלו אל הפועל. "איזוהי אשה כשרה? כל שעושה רצון בעלה" (תנא דבי אליהו רבא פ ט). 'לעשות' הכוונה להוציא אל הפועל.

וזה לא רק ביחס לזוגיות, היא יכולה לעורר אותו ללמוד תורה, לקיים מצוות וכד'. בכך שהיא רוצה שהוא ילמד תורה, ומראה לו את הרצון הזה, מראה לו שהיא מעריכה את השקידה שלו בתורה, זה נותן לו כוח, ומניע אותו ללמוד, עוזר לו להוציא את זה לפועל. 

אבל רק לשים לב, שהוא באמת רוצה בזה, ושלא מניעה אותו לעשות את הרצון שלה, והוא בכלל לא רוצה בכך. 

הכוח "המושך" זה בעצם הצד האקטיבי של כוח הקבלה של האישה. יש את הצד הפסיבי, שזו הקבלה עצמה, היכולת להכיל ולקבל את השפע. ויש את הצד האקטיבי, שפועל למשוך אליו שפע, פועל לעורר את האיש להשפיע עליה, פועל להוציא את הכוחות האקטיביים של האיש אל הפועל. 

לדעתי המילה "פיתוי" בדרך כלל מורה על מצב שבו האישה מושכת את האיש לעשות משהו בניגוד לרצונו. היא מושכת אותו לעשות משהו שהוא לא היה רוצה לעשות אותו ללא הפיתוי שלה. וזה שימוש שלילי בכוח הזה.

בדרך כלל בתנ"ך זה מתקשר אל אישה זונה המפתה את העוברים ושבים לבוא אליה ולחטוא. היא מפתה את האיש, ובכך גורמת לו להיות פתי, ללא חשיבה וללא התבוננות, והוא נמשך אחריה כמו עיוור. 

(אני חושב שהיא לא סתם עולה.. אבל אולי לא נעים לראות שמישהו מקשר בין הדברים)

- התביעה הזאת מבנות 'להתקשט לכבודו' וכו'-

גורם לי להרגיש אווירה לא כל כך תורנית.

כאילו זה לקוח ישירות מהתרבות התל אביבית או משהו כזה.

המיקום שאנחנו שמים את היופי בראש הרשימה לדעתי הוא לא נכון.
(ומאוד קשה לי עם העיסוק הרב בנושא, יותר מדברים אחרים חשובים הרבה יותר)

שוב סליחה.

ואף אחד לא אמר שזה ה"מדד", אבל זה דבר שעניינו הוא יראת שמים.

כמו שאת לא מתלוננת שלולב או סוכה זה חיצוני, אין לך מה להתלונן על זקן

(באופן כללי, המילה "חיצוני" הפכה לאחרונה למין מנטרה כדי לבוז לכל מיני עניינים מקודשים, ולהקנות סולם ערכים חדש..)

היא שהוא שמע יותר מדי דברים *הפוכים* על הזקן

ויראת שמים היא הכל ביחד, בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שזו מנטרה....

סורי, אבל זה מזכיר את ה"דתי בלב" ו"ככה עם אלוקים" וכו' וכו'. אני נזכר בכל מיני שרשורים בנוג"ה של בנות שמתלוננות על המורות שגוערות בהן על צניעות ו"לא מבינות שהעיקר זה הפנימיות"..

ובכן, הפנימיות והחיצוניות שלובות האשה אל אחותה, ולא ניתן להפריד ביניהן. מה לעשות.

נוכל לומר ששום דבר הוא לא מדד, בתכל'ס. אבל זה לא פחות מדד ממה שדברים אחרים מדד.

אני בטוח שלא זו כוונתך, אבל אני מביא את הדוגמאות כדי לאתגר - מה בעצם ההבדל? לכולם ברור שהדוגמאות שהבאתי הן מגוחכות, אבל שמצד שני מה שאת אומרת זה אכן קביל והגיוני - ובכן - מדוע?

זה לא סותר כלום ממה שביקשתי להעביר.

זה חלק מהגבר מה את רוצה ממנו? וזה עניין של טעם

מכירה בנות שאוהבות זקן, וגם שפם כל עוד הוא עדין ומטופח

וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים...

זה חלק מקשר בעיני. מי שלא רוצה שיחיה אחרת, אבל זה עובד ככה אלפי שנה בתקווה שימשך. כנראה שזה צורך בסיסי, ובעייני זה יפה.

כן, כיף להגיד לבחורה שאתה יוצא איתה בשלב מסוים שהיא יפה, שמתלבשת יפה ולובשת תכשיטים יפים, ולה זה כיף לשמוע. כמובן שיש שלב מסוים שבו אומרים את זה- אינטלגנציה ריגשית, ולכן צריך להתכוונן יחד. נראלי אנחנו מסכימים

ה"שווין" (לא קשור לנושא, אבל מערבים אותו באופן עיקש) והרדידות, 

עולם סו מוזר

(גם מהתגובה הראשונה)

עכשיו 2 אחד לך🤦‍♀️

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.