אני לא חושב שמישהי צריכה להשקיע כוחות ואנרגיות בשבילי.

שתשקיע בזה מתי שטוב לה וכיף לה כמו כל דבר אחר.

חשוב לי שבת זוגי תראה טוב אך זה כללי ולא יורד לפרטים. במיוחד אין דרישות מוגדרות בעניין הזה..

לא חושב שבריא שעיקר הקשר יבוא לידי ביטוי דווקא בזה. ממש לא בריא.

אמנם זה 'זרז' טוב שמדרבן אבל שם זה מתחיל ושם זה נגמר.

זהו עניין חיצוני, ככל עניין הוא חיצוני - הוא תומך מבחוץ - וזה חשוב אבל זהו.

ועוד דבר שמאוד מאוד חשוב לי לומר לך -

בתור בן, אני באמת לא חושב שאצליח להבין לבריו את היחס של אישה ליופי שלה.

אני לא מתייהמר לזה ואין לי שום קצה חוט לשפוט אותה על זה גם אם הייתי רוצה.

ממליץ לך לא להתייחס ברצינות לכל דעה/התייחסות שאת שומעת מבן על נושא.

מי ששופט זאת בורות אישית שלו וחוסר הבנה על הסיטואציה.

בגלל הפער בין בנים לבנות כל אחד צריך לתפוס עמדה של ענווה ולהבין שבחיים הוא לא יבין עד הסוף את הצרכיו של המין השני. זה די טריוואלי לא?

"תעשי רק מה שאת אוהבת.." ;)

ממש רציתי לומר שמאד קשה לי עם כל הדיבורים האלה על חיצוניות.. נכון זה חשוב! נכון!
אבל מעצבן אותי שאני צריכה לרצות מישהו... להתאמץ בשבילו.
מביך אותי לשמוע מחמאות מבן על לבוש מרגיש לי רדוד.. וסוג של חדירה ודיבור שטחי ממש..
בנים! אתם באמת פחות תבינו בנות בעניין הזה. אותי לפחות זה ממש מביך להתחיל להציג את החיצוניות שלי ושהוא ישים לב לזה. מביך!!!

בנים, ככלל, לא יבינו מה אשה מרגישה בנוגע למראה החיצוני שלה.

מלבד המשפט הזה - בכל שאר הטקסט היא הדגישה בכל משפט מחדש שהיא מדברת רק על עצמה.

היחס הכללי לפרטים האלה בהחלט מעיד על צניעות

באופן פשוט, הוטבע באישה כוח קדוש של פיתוי (את יכולה למצוא על זה אין-סוף מקורות). מטרת הכוח הזה הוא להביא לחיבור. בעיני לא רק לחיבור פיזי, אלא זה גם מתבטא ברבדים נוספים.

הכוח הזה הוא לא חד צדדי. אני מאמינה שיחד עם זה שהאיש מושפע מכך, הקב"ה הטביע באישה את הצורך בפיתוי. או במילים יותר פשוטות שיכולות יותר להתיישב על הלב- צורך שהאיש שלי ישמח במראה שלי ויאהב אותו, צורך שהוא ירגיש אליי משיכה. אך מובן שכגודל הכוח של הפיתוי לבנות כך גם הגודל שלו להרוס כשהוא מגיע בהקשרים לא נכונים ובצורה לא מדויקת.

מקווה שאני לא מתיימרת כאן להגיד דברים שאין לי זכות להגיד אותם, פשוט משתפת אותך בחוויה שלי ובדברים שנפגשתי בהם בלימוד.

אני דיברתי בעיקר על מאיפה לדעתי הצורך הזה מגיע, באתי להגיד שהוא לא בהכרח מגיע ממקום רדוד אלא מצורך אמיתי. אתה צודק שזה צריך להתבטא אך ורק מול הבעל, אבל המציאות היא שהצורך הזה קיים ונוכח תמיד, לתחושתי לפחות.

ולכן יכול להיות שמישהי רוצה למצוא חן בעיני המדוייט. ואם זה מתבטא בצורה העדינה יחסית של השקעה בטיפוח אני לא חושבת שזה נורא.

אם צניעות משתיקה את המקום הטבעי של פיתוי זאת בעיה חמורה בעיני.

צניעות לא אמורה להשתיק את הכוח הזה, אלא לדייק אותו ככה שהוא יוכל להתבטא אך ורק במקום ובזמן המדויק לו (מול הבעל וכו'). מידת הצניעות בעצם מכירה בכך שיש כל כך הרבה כוח לפיתוי עד שיש בי חרדת קודש אליו, כזה שמביא אותי לפחד מההשטחה של הכוח הזה, לפחד שזה חלילה יהפוך להיות לזול.

הדבר הזה מביא בעיני לרתיעה להביא את הכוח הזה במקומות לא מדויקים.

אני לא אומרת שכל זה קורה בהכרח במודע.. לדעתי הקב"ה פשוט טבע בנו מנגנון כזה.

הכל לעניות דעתי כמובן..

זה בדיוק מה שניסיתי להסביר לך ;)

את צודקת שאלו כוחות מנוגדים לכאורה. אבל זה ניגוד שבא להביא לדיוק של המידות האלו. מה שאומר שזה לא ניגוד מוחלט. זה בהחלט יכול לבוא ביחד.

קודם כל לדעתי שווה ללמוד לעומק על כל מידה. יש עומק מדהים לשני המידות האלו, ואני מרגישה שההגדרות שלנו למידות האלה המון פעמים לא מדויקות. לדוג'- יכול להיות שהורגלנו לכך שצניעות זו הסתרה של משהו שלילי כביכול, טמא. יכול להיות שהורגלנו לכך שפיתוי או כל דבר אחר שקשור למיניות הוא בעייתי.

ולכן לפני הכל, לפני שניגשים לעבודה, קריטי שאבין מהי צניעות ומהו הפיתוי באמת, חשוב שאבין מה ההגדרות של חז"ל, מה ה' רוצה מאיתנו בהקשרים האלו. אני חושבת שכשנבין באמת מה ההגדרות, נוכל גם להעמיד כל מידה במקום האמיתי והמדויק שלה.

אבל כפרוש, אני לא אעשה לך את כל העבודה ;)

נסי פשוט לגשש, לחפש ספרים בנושאים האלה או שיעורים באינטרנט. ב"ה יש בשפע.

את תמיד יכולה גם להתייעץ עם דמויות שאת מעריכה לגבי איפה אפשר להעמיק בזה, או לשאול איזה רב או רבנית על הנושא עצמו.

מוזמנת גם לנסות לשאול את החבר'ה האיכותיים שכאן אם הם מכירים משהו

פשוט המוח שלי לא עובד כרגע 😅

אז כרגע לא עולה לי משהו ספציפי, למרות שיצא לי להיפגש בנושאים האלו המון.

זה ה-דבר!!!

ממליצה לך לקנות את זה רק אם את מתחברת לכתבים של הרב קוק ואת רואה את עצמך לומדת אותם.

ובכל מקרה עדיף להציע באישי ולא בפומבי.. יו נואו...

ואני רגוע, תנוח דעתך...

וברור שרצית טוב, אלא מה...

להתרגש זה בריא לבריאות |פרצוף ידען|

חוצפנית באמת...

אבלאבל, מילא לא לשאול אותי, אבל לשאול את המנהלת הדגולה זה חובה!! |פרצוף נוזף|

בשבילי? ומה באמת?

אבא ביקש למסור "חן חן"

ופחחח  

מסקרן מי את

את שאר השורות את מסננת? 😏

שכוייח!

התחברתי לראש של הגברת  

 אם זה מעניין אותך הייתי מציעה לך באמת לחפש ולהעמיק בזה, נשמע נושא מעניין מאוד שיכול לאזן הרבה תפיסות אולי שגויות בעולם הדתי (:
אשרייך על  ההתעניינות ועל הסוגיות שאת מעלה, נותן כיווני חשיבה מעניינים פה

שבו יש מאמרים ממש מהמון רבנים מגוונים על נושא צניעות.

הבעיה שאי אפשר כל כך להשיג אותו.

פעם מצאתי אותו בספרייה בשכונה..

יש גם את הספר של אוריה מבורך "מה את מבקשת" והיא עוסקת במשנתה על המטרה של צניעות בלבוש וכל ההגבלות של בינו לבינה וכולי, ממש מומלץ.

חחחח זה מבלבל שיש שתי אנשים באותו זמן פחות או יותר על האנונימי

או שזאת אותה אחת?

גם את הספר של אוריה מבורך וגם את כותנות אור אז לא הבנתי מה השאלה 

ממש כמו בגמרא "הוא מותיב לה והוא מפרק לה"

באופן כללי יכול להיות שמידה זאת באמת לא המילה המדויקת. אבל בהקשר שאני דיברתי עליו אני מרגישה שגם המילה "כלי" היא לא לגמרי מדויקת. כי אני מדברת על הפיתוי במובן של איזשהו כוח שטבוע באישה (ואולי כאחד הדברים המאפיינים אותה). זה עמוק יותר מכלי..

תודה על הדיוק!

וזה אחד הדברים שהופכים את הרווקות לדבר כואב ולפעמים בלתי נסבל. כי משהו מהותי בי לא יכול להתבטא בצורה מלאה. הנחמה שלי היא בכך שאפשר בכל זאת למצוא מקומות שאפשר בכל זאת לבטא את זה בצורה מסוימת (כמו הדוגמא של טיפוח שנתתי מקודם). מעין נחמה פורתא שכזאת חח

טוב, בסוגיה הזאת אני לא מספיק מבינה כדי לדון עליה.

אסור להתכוון להנות מיופי של אישה. נקודה סוף. מדובר במבט שזה המטרה שלו.

מפה יש טיפה ניואנסים אבל העיקרון מובן.

אין בעיה שמשהי תטפח את עצמה בשביל דייט. כל עוד הדיובר וההסתכלות היא רגילה כמו שמדברים עם כל אדם (בקטע שמסתכלים עליו) אז בסדר. 

אבל לא נראה לי שנרד לדקויות.

עדיף שכל אחד יתעסק בתחום שלו...

יש מגמה כלשהי להפוך את העניינים הללו לפשוטים וברורים (והם יכולים להראות כאלו) אבל הם לא, בגלל שככה הקב"ה סידר בעולמו.

מה הבעיה שיש דברים מסתוריים?

ודווקא בגלל זה אני בספק על המונח 'פיתוי'... יש במקורות מונח אחר שמשתמשים בו? (או שמשתמש אפילו במילה פיתוי?)

יכול להיות שזה פשוט המונח המוכר שהיה לי נוח להשתמש בו.

לא אמרתי שזה ממש המילים המפורשות של חז"ל.

למה? זה נראה לך קריטי? כאילו אם התוכן עצמו נראה לך תואם לדברי חז"ל..

או שיש לך מילה אחרת שתהווה תחליף?

מודה, לא הכרתי את מקור המילה.

אבל עדיין מתלבטת אם צריך להתעקש על זה אם פשוט אין עדיין מילה שמשתמשים בה כרגע ב"שפת העם", אבל בסדר.

אבל המונח מעירובין בהחלט מזוקק יותר, אין מה לומר.

ונראה לי פספסת את כל התוכן של הדברים שכתבתי. לקחת אותן למובן הכי שיטחי שאפשר, כשהכוונה היתה לחלוטין אחרת.

אלא אם כן אתה חושב שמיניות היא לא דבר קדוש. ואם זה כך אז אנחנו חלוקים בשורש.

יכול להיות שיש מונח אחר בחז"ל, והוא חשוב.

אבל מה לעשות שבעברית של היום אנחנו עוד לא משתמשים במונח הזה, לא צריך בגלל זה למחוק את כל התוכן של הנאמר. זאת מילה מושאלת.

ואגב, לי היו רבניות שהשתמשו במילה הזאת בהקשרים קדושים, אז לי אישית זה מעלה קונוטציה חיובית, לכן לא ראיתי בעיה להשתמש במילה הזאת.

ראיתי שהרצי"ה מכנה את הכוח הזה - הכוח "המושך". וזו המילה הכי מדויקת שמצאתי לכוח הזה. וזו גם מילה שמשתמשים בה בעברית של ימינו, משיכה, להמשך. ככה שאת יכולה לאמץ את המילה הזאת.

המשמעות של הכוח הזה בהקשר הזוגי, זה שהאישה מושכת אליה את בעלה, מעוררת אצלו את הרצון להתקרב אליה ולהתחבר עמה, ומניעה אותו להשפיע עליה ולהעניק לה.

זה בעיקר נעשה על ידי הרצון שלה. שהיא רוצה בו, חושקת בו, רוצה שיתקרב אליה ויתחבר עמה, רוצה לקבל ממנו, והיא מראה לו את הרצון הזה. וההתקשטות לפניו זה ביטוי לזה, אבל זה יכול להתבטא בדרכים נוספות, כמו חיוך, להביט בו בפנים מאירות וכד', שהיא מראה לבעלה שהיא רוצה בו.

המטרה של הכוח הזה, הוא לעורר את הרצון של האיש, לעורר את כוחות ההשפעה שלו, שיהיו מכוונים אל אשתו, והיא תקבל ממנו את השפע. בכך שהיא רוצה לקבל מהאיש שלה, והיא מראה לו את הרצון הזה, היא מושכת אותו ומעוררת אותו לכך. 

ומעבר לזה, באופן הטהור, האישה מעוררת את הרצון האמתי של בעלה, היא עוזרת לו להוציא את הרצון הפנימי שלו אל הפועל. "איזוהי אשה כשרה? כל שעושה רצון בעלה" (תנא דבי אליהו רבא פ ט). 'לעשות' הכוונה להוציא אל הפועל.

וזה לא רק ביחס לזוגיות, היא יכולה לעורר אותו ללמוד תורה, לקיים מצוות וכד'. בכך שהיא רוצה שהוא ילמד תורה, ומראה לו את הרצון הזה, מראה לו שהיא מעריכה את השקידה שלו בתורה, זה נותן לו כוח, ומניע אותו ללמוד, עוזר לו להוציא את זה לפועל. 

אבל רק לשים לב, שהוא באמת רוצה בזה, ושלא מניעה אותו לעשות את הרצון שלה, והוא בכלל לא רוצה בכך. 

הכוח "המושך" זה בעצם הצד האקטיבי של כוח הקבלה של האישה. יש את הצד הפסיבי, שזו הקבלה עצמה, היכולת להכיל ולקבל את השפע. ויש את הצד האקטיבי, שפועל למשוך אליו שפע, פועל לעורר את האיש להשפיע עליה, פועל להוציא את הכוחות האקטיביים של האיש אל הפועל. 

לדעתי המילה "פיתוי" בדרך כלל מורה על מצב שבו האישה מושכת את האיש לעשות משהו בניגוד לרצונו. היא מושכת אותו לעשות משהו שהוא לא היה רוצה לעשות אותו ללא הפיתוי שלה. וזה שימוש שלילי בכוח הזה.

בדרך כלל בתנ"ך זה מתקשר אל אישה זונה המפתה את העוברים ושבים לבוא אליה ולחטוא. היא מפתה את האיש, ובכך גורמת לו להיות פתי, ללא חשיבה וללא התבוננות, והוא נמשך אחריה כמו עיוור. 

(אני חושב שהיא לא סתם עולה.. אבל אולי לא נעים לראות שמישהו מקשר בין הדברים)

- התביעה הזאת מבנות 'להתקשט לכבודו' וכו'-

גורם לי להרגיש אווירה לא כל כך תורנית.

כאילו זה לקוח ישירות מהתרבות התל אביבית או משהו כזה.

המיקום שאנחנו שמים את היופי בראש הרשימה לדעתי הוא לא נכון.
(ומאוד קשה לי עם העיסוק הרב בנושא, יותר מדברים אחרים חשובים הרבה יותר)

שוב סליחה.

ואף אחד לא אמר שזה ה"מדד", אבל זה דבר שעניינו הוא יראת שמים.

כמו שאת לא מתלוננת שלולב או סוכה זה חיצוני, אין לך מה להתלונן על זקן

(באופן כללי, המילה "חיצוני" הפכה לאחרונה למין מנטרה כדי לבוז לכל מיני עניינים מקודשים, ולהקנות סולם ערכים חדש..)

היא שהוא שמע יותר מדי דברים *הפוכים* על הזקן

ויראת שמים היא הכל ביחד, בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שזו מנטרה....

סורי, אבל זה מזכיר את ה"דתי בלב" ו"ככה עם אלוקים" וכו' וכו'. אני נזכר בכל מיני שרשורים בנוג"ה של בנות שמתלוננות על המורות שגוערות בהן על צניעות ו"לא מבינות שהעיקר זה הפנימיות"..

ובכן, הפנימיות והחיצוניות שלובות האשה אל אחותה, ולא ניתן להפריד ביניהן. מה לעשות.

נוכל לומר ששום דבר הוא לא מדד, בתכל'ס. אבל זה לא פחות מדד ממה שדברים אחרים מדד.

אני בטוח שלא זו כוונתך, אבל אני מביא את הדוגמאות כדי לאתגר - מה בעצם ההבדל? לכולם ברור שהדוגמאות שהבאתי הן מגוחכות, אבל שמצד שני מה שאת אומרת זה אכן קביל והגיוני - ובכן - מדוע?

זה לא סותר כלום ממה שביקשתי להעביר.

זה חלק מהגבר מה את רוצה ממנו? וזה עניין של טעם

מכירה בנות שאוהבות זקן, וגם שפם כל עוד הוא עדין ומטופח

וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים...

זה חלק מקשר בעיני. מי שלא רוצה שיחיה אחרת, אבל זה עובד ככה אלפי שנה בתקווה שימשך. כנראה שזה צורך בסיסי, ובעייני זה יפה.

כן, כיף להגיד לבחורה שאתה יוצא איתה בשלב מסוים שהיא יפה, שמתלבשת יפה ולובשת תכשיטים יפים, ולה זה כיף לשמוע. כמובן שיש שלב מסוים שבו אומרים את זה- אינטלגנציה ריגשית, ולכן צריך להתכוונן יחד. נראלי אנחנו מסכימים

ה"שווין" (לא קשור לנושא, אבל מערבים אותו באופן עיקש) והרדידות, 

עולם סו מוזר

(גם מהתגובה הראשונה)

עכשיו 2 אחד לך🤦‍♀️

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

זה גורם לי לבכות ברגע

החיים לא פשוטים ומציבים אותנו לצערנו או לשמחתנו בפני מצבים של חוסר ודאות.

אהבתי שהוזכרה פה הנטייה לפסימיות שזה גם עניין שחשוב לתת עליו את הדעת.

גם להבין שהיציבות זה משאב חשוב זה גם אחלה אמירה שאפשר להוציא מפה. באמת ישנו אתגר להשיג יציבות בתוך חוסר הודאות.

ובאמת אולי יש כיוון למצוא את הניצוץ הטוב שבחוסר ודאות, גם זה כיוון יפה.

וכן, מותר לשנוא ולבכות ולפרוק.

בכל אופן, כדאי לחשוב מה עושים עם זה

חוסר ודאות באמת קשור לפיתוח פרשנות אישית. אפשר לתת המון פרשנויות למציאות חסר ודאות והפרשנויות יהיו כמובן חלקיות במידת מה.

איך בונים פרשנות מעצימה? אויל זאת שאלת השאלות.

פרשנות שיש בה גם תקווה ותנועה לכיוון מסויים וגם חיבור למציאות. אופטימיות זהירה.

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

צריך לדעת מה זה אומר. לא לגשת סתם ככה.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏