במידה ופורים זה חג משפחתי אז לא שייך להיות שיכור מת, אלא אם כן המשפחה זורמת ;)

זאת עניין זוגי, גם הבעל לא ירגיש בטוב אם זה יהרוס לאשתו את החג.

גם השאלה עד כמה... להתבסם זה לא לדפוק ת'ראש.

כל הדיבורים על ה'צחוקים' הלא ראויים של פורים הם בכלל לא טובים.

שיכור שמתפלל תפילתו תועבה. גם בפורים

המהרל כותב בתחילת נתיב העבודה דברים קשים נגד המתפלל בשכרות

הוא כותב שבגלל שהוא מסיר מעצמו את כל העניין השיכלי הוא הופך להיות חומרי לגמרי ולכן תפילתו תועבה

להתפלל שיכור (כזה שלא יכול לעמוד מול מלך) אין שום היתר!!

מבוסם (יכול לעמוד בכבוד מול מלך) - אפשרי.

אם תשים לב דובר פה על עשיית קולות באמצע התפילה...

נראה לי שלפעמים גם מכוונה טובה לפעמים המעשה כשלעצמו לא ראוי.

גמרא מפורשת! @צהרים

הפסקאות השונות בעולת ראיה הן לא מקור הלכתי בשום פנים!!

כואב לראות שבשם כל מיני אידיאלים דמיוניים מפרים הלכה.

יש הערות הלכתיות בעולת ראיה.

אחרי שטיפה התעשתתי - מבוסם אפשר להתפלל, שיכור שלא יכול לעמוד מול מלך - לכו"ע לא.

ההתבלבלות בין השתיים יוצרת שגיאה חמורה מאוד.

למרות שאני באמת כן אדאג, אבל ארגיע את עצמי שבטוח הוא בסדר...

אצלי בבית של ההורים אפשר משערת שגם אם נהייה עם חברה מהישיבה שלו אפשר בסופו של דבר החלטה שלו אבל במקומות עם אווירה תורנית טובה כ במקומות בעיתיים יותר עדיף מיתון...

אני רוצה לראות אותו משתכר לפני.

ככה אראה את הפרצוף האמיתי שלו ואדע אם שווה ללכת על זה.

(נגיד אלה שמפחדים לאבד שליטה ולכן לא שותים- ממש מלחיצים אותי, כאילו אילו סודות אפלים יצאו מכם אם תאבדו שליטה?)

ראיתי עשרות רבות של שיכורים בחיי הקצרים, רק טוב יצא מהם

לגבי הסוגריים - זה כל כך לא נכון.

סימולציה פשוטה: תחשבי על עצמך, את מעריכה את עצמך? כנראה שכן.. יש לך סודות אפלים? כנראה שלא..

אין לך שום בעיה להיות במצב שאין לך שום שליטה לוגית על מה שאת עושה ומדברת?

אבל לא יותר מדיי כי אח"כ אני אדאג

ואם כבר הוא משתכר לפחות שיגיד לי דברים טובים מהלב שאני רוצה לשמוע..

קצת מסקרן איך הוא יהיה כשהוא שיכור

אבל הרבה מפחיד כשקרובים אלי מאבדים שפיות, יאבהה.

בכל זאת אני ארשה לו ואפילו אשמח בזה אבל לא אהיה רגועה

מציע לך לבדוק בהלכה ולראות שזה לא ממש ככה

להיפך, מוצגות בהלכה הרבה שיקולים המסתייגים משתייה.

סביר להניח שזה מה שצריך לפחות לפי הרבה מהפוסקים, אבל לא נכנסת לזה.

הוא בעזרת ה' ידע אם זה מה שצריך או לא.

רק אם הוא יודע שהוא לא הופך ל'סמרטוט' כי זה יכול להיות לא נעים. 

אודה על האמת שזה משהו שהבנתי רק לאחרונה..

פעם לא הבנתי בכלל למה יש שאלה, מבחינתי זה היה לי ברור מאליו שכן, גם אם מתחתנים שבוע לפני פורים..

ואפילו זה יכול לבאס אותי אם הוא יאמר שהוא לא שותה.

לאחרונה קצת הוציאו אותי מהתמימות והבנתי שלא כל השיכורים רק מתוקים ומתפללים ובוכים ומחבקים וזה יכול במקרים מסויימים לעורר חוסר הערכה ולכן מסייגת את עצמי ואומרת שבכיף, כל עוד הוא יודע על עצמו שהוא נשאר בנאדם..

למען האמת, באופן כללי אני לא חושבת שיש עניין להפוך ל'סמרטוט' בפורים.. נשמע לי לא הכי 'רוחני'..

אם הוא רוצה להשתכר כמו יהודי? באהבה. שישתה כאוות נפשו..

ורק הוא יודע להעיד על עצמו כמה נכון לו וכו.. ואני סומכת עליו שמה שהוא אומר נכון.

בעלי אוהב לשתות. וגם במשפחה שלו כל הגברים שותים בפורים. 

האמת בגלל שבמשפחה שלי לא כ'כ שותים, אז פחות הכרתי את עניין השתיה והשיכרות, אבל סה'כ הוא לא מגזים, ואם זה מה שעושה לו טוב אז סבבה, מפרגנת לו... 

אני חושבת שכל עוד זה לא מוגזם ומגעיל אז זה סבבה. 

רק אם הוא לא מקיא אח"כ

שגרביון של 20 דניר לא יהיה עם רכבת 

או שלא כולם מקיאים?

בשמירה על טיפת כללים פשוטים אפשר להיות מבוטח מפני הקאות.

אני שותה כבר כמה שנים, מעולם לא הקאתי

(אה, וגם לא עשיתי שטיות...)

וגם כמה לגימות ממשקאות שונים...

שותים שלב אחרי שלב, לא בבת אחת לעשות בריכה בבטן

לא על בטן ריקה, ועם אכילה בין לבין

קצת להשתולל בין לבין, לקפוץ, לרקוד..

בלי להכניס הרבה סוכר, לא עוגות וכדו', וק"ו לא יין מתוק - יהרג ואל יעבור.

ולשים לב להרגשה

סתם,

התשובות לשאלות האלו תלוי במבנה נפשי בין היתר,

ופגשתי אנשים מכאן ומכאן

אישית אני שותה, וזה כיף נורא.

ואין שמחה בלי יין, זה לא סתם

איך לשתות ובאיזה סביבה זה חשוב,

שכרות זה לא רק הוללות..

האם אתם חושבים שאם אדם משתכר בזה הוא מגיע לדרגה הגבוהה שהוא יותר גבוה מנעילה??

אני יודע שזה ישמע חריף. 

אבל כיוון שרבותינו הראשונים והאחרונים כתבו את זה.

מי שחושב שהעיקר בפורים הוא השתיה והשכרות. הוא טועה. (ציטוט מהרב יצחק הוטנר, פחד יצחק)

העיקר בפורים הוא לשמח ולשמוח עם המשפחה, החברים, את מי שאין לו, האנשים השקופים.

זה העיקר בפורים. לא שהאדם ימלא את כריסו בשתיה...

ודאי שאפשר וצריך לשתות שהרי ההלכה דורשת. 

אך אסור שזה יעצור בשתיה.

ימשיך הלאה לקומה נוספת, לומר לכל הנוכחים בסעודה כמה הם חשובים לך, ולדבר מהלב אחד לשני.

לפתוח את הדרך להביא גאולה. 

זה היום הכי גבוהה בשנה...

כל הוורטים שתגידו מתקנזים לרעיון הזה.

אשמח לשמוע.

זה בדיוק השאלה - איך הוא שתה ומה היו התוצאות של זה.

הקומה הנוספת היא הרבה פעמים תוצאה נהדרת של התשיה עצמה.

ואי אפשר להביא משפטון אחד מתוך מאמר של הפחד יצחק ולהציג את זה כחזות הכל.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים