כאילו את יכולה לכתוב "אני יהירה ומתנשאת, וחסרת התחשבות, ולכן אני לא מתאימה לך", אבל למה לתת לבן אדם כמה ימי המתנה כדי להבין את זה מעצמו??

כנראה שזה לא תמוה..

אבל למזלו הם נפגשו דרך חבר שארגן מפגש חברים, כי דרך אתר זה בחיים לא היה קורה

ובכל זאת, כדאי לא לקחת ללב כל חוסר הודעה..

לשני הצדדים אני חושב שיוטב לא לעשות מכל הודעה טררם שלם. 

שאתה משקיע בהודעה, זה אכן יכול לבאס.

אבל תעשה כמוני, שולח "מה קורה

דנה" לכולן.

לא משנה אפילו את השם.

והן מבינות. זה לא אישי, פשוט

קצת מיותר.

(;

גם לחברים בוואטסאפ, העתק הדבק

'מה קורה דנה' לכולם. 

והם מבינים. זה לא אישי.

דנה

אף אחת לא עונה. כמו מקודם!

אבל אני מבין. זה לא אישי.

דווקא לאלה הייתי עונה.

בטוחים בעצמם (:

כמו שכל אחת יודעת על עצמה שהיא לא סתם שולחת הודעה אלא חושבת, לא קשה לחשוב שגם אצל אחרים זה ככה.

בן אדם יושב וחושב ובוחן וחושבעוד פעם ועוד פעם, בסוף מחליט לפנות, חושב מה מתי איך ומה לכתוב, ובסוף אשכרה עושה את זה ושולח. ומהצד השני - דממה. כאילו כמה זמן לוקח לענות בצורה מכובדת לפנייה מכובדת? 

כולם צריכים להידפק?

ככלל - אצל בנות סף הרגש נמוך יותר, כתוצאה מכך - רגש יותר משפיע עליהם.

מצד שני - רגישות בכלל ולזולת בפרט - זה עניין אישי שלא קשור לזהות המינית.

כל אחד מפתח רגישות כלפי עניינים שמעסיקים אותו ויקרים לו.

יש יחסי גומלין בין השתיים אבל ההבחנה בניהם נראת לי חשובה לצורך העניין.

אם אתה רגיש לאחרים זה תלוי גם בעולם הערכים/עבודת המידות שלך, שבזה בודאי אין תלות. 

בדברים שאיש ואישה רגישים אליהם, סביר להניח שהאישה תהיה יותר רגישה.

והבחורה הפעם בערך בגילו. הכל מתאים מבחינת השקפה וכו', פנייה מושקעת. ודממה.

אם העולם היה מתנהל בצורה של שחור ולבן אז אולי כן. מרגיש לי שלקחת סטיקר שאומרים על כלל ציבור הנשים והסקת לפי זה מסקנות ולכן זה לא מסתדר לך. החיים לא תמיד מתנהלים על פי ההגדרות שלנו, הם הרבה יותר דינמיים מזה. 

גם אם בנות נוטות להיות רגישות לסביבה לא אומר שבכל סיטואציה הן מצליחות לעשות את זה. בסוף אנחנו בני אדם, הרבה יותר מורכבים מכל סטיקר שהדביקו עלינו.

ואם אתה מחפש הסבר רציונלי מעמיק יותר לתופעה ראה ערך-

 יש כאן משהו שצריך לפצח.. - לקראת נישואין וזוגיות

בעיני היא ניסחה את זה בצורה יפה ומדויקת הרבה יותר ממני 😅

לא ראוי להתייחסות שהיא. נראה לי שגם אתה תסכים...

מניח שהתופעה קיימת בשני הצדדים. המטרה היתה לפרוק תסכול, ואולי גם להעלות למודעות..

כואב לשמוע.

אני אשמח אם תוכל לתת דוגמא לתופעה הזאת, כי אני לא ממש מבינה במה בדיוק מדובר.

וכל עוד לא תנקוב בשמות, ה"תופעה" תישאר בגדר מקריים אישיים.

סליחה, פשוט קשה לי לקחת טענה כזאת חריפה ונחרצת כל כך כלפי ציבור כל כך גדול.

לי נשמע שאתה מדבר יותר ממקום של כאב ורגש מתפרץ ופחות ממקום מושכל וענייני.

מתנצלת אם זו אמירה לא במקום, פשוט זה נראה לי קשור לבסיס הדיון.

ולא, אין לי אינטרס סמוי שנושא כזה או אחר יפתח, באמת מנסה לדון איתך דיון ענייני ולהבין למה אתה מתכוון.

חבל לרדת לפסים אישיים לחינם.

במה זה מתבטא?

אז אתה מודה בעצם שיש גם בנות שהם לא כאלה? 😏

התקדמנו ;)

זה ממש נכתב בקריצה 😅

זה היה ממקום שבא לקדם את הדיון, שהנה כנראה לא מדובר בתופעה שכוללת את כל ציבור הנשים בישראל כפי שהשתמע מדבריך בתגובות אחרות.

אבל בסדר, עזבתי.

שאני מבינה אותך, ויצא לי לפגוש בנות שזו ההתנהגות שלהן כך שזה לא מופנה רק כלפי בנים בדייטים אלא מתבטא גם שם. יש פשוט בנות כאלה שלא מספיק עבדו על המידות ולא הרגילו אותן להתנהגות הזאת, הן טיפה מדי מרוכזות בעצמן או אפילו סנוביות, אבל אחרי זה הן יכולות להגיד שהן רגישות בגלל שהן נשים אז יש להן לגיטימציה להיעלב.

חוץ מזה שזאת תוצאה של חינוך מקולקל אין לי מה לעשות עם זה, ויכול להיות שזאת רק נקודה שצריכה שיפור אצלן וכל השאר הן בנות ממש חמודות, כלומר זה לא בכוונה. אבל אתה צודק שיותר סלחניים כלפי נשים שנפגעות, ורגילים שהגבר הוא זה שצריך להיות רגיש כלפיהן כשמזניחים טיפה את הצד השני בטעות. (אם זאת הנק' שהתכוונת אליה)

חוסר מודעות, ולא התכוונתי שמזניחים מישהו בכוונה או בטעות...

מסכימה איתך שלא חסר מקומות שזו התפיסה הרווחת. זה בעיקר איפה שיש השפעה מהתפיסה המערבית בה יש את הדמות הגברית והדמות הנשית בצורות מוקצנות בלי אנושיות אלא מיניות בלבד, ויוצא שמחנכים בעיקר את הגברים להתחשב בנשים שהן "המין החלש" והגברים כביכול צריכים להיות חזקים וסובלים הכל. ובנוסף יש בתרבות הזאת את התפיסה שהרגש שולט ולגיטימי לפעול מתוך רגש, אם מישהו מרגיש משהו אסור לך לומר לו כלום על נכון/ לא נכון וכך זה רק מעמיק את הבעיה.

הכאב שלך מובן אבל אתה יכול "לשים פס" על העולם מהבחינה הזאת, להיות מרוכז במטרה שלך, להקים בית כפי רצון ה' ואם יהיה אכפת לך רק מהדברים האמיתיים אז זה מה שיבינו ממך כי אתה לא משחק את המשחק הזה אלא מתרכז בדברים המהותיים. אל תתייאש... בעז"ה תתרכז באור והאור ידבק אליך. זה שזה תפיסה רווחת לא אומר שאתה צריך להאמין בה, תחזיק באמת ותלך על פיה בבטחון ומי שלא מבינה עדיין אל תתייחס ואל תפגע, ואם יש מקום להגיד ולדבר על העניין איתה אז בנועם. אם תתנהג ככה כבר יקבלו את זה. מה זה יקבלו את זה? יכבשו ממך. אמת היא כובשת והיא יודעת לאזן בין דברים בבגרות ועומק. אני מקווה שלא דיברתי גבוה מדי,אבל זה מה שאני חושבת ומאחלת לך ולכולנו המון בהצלחה ושגם הדרך תהיה מלאה באור...

קטונתי מלענות לך על זה, באמת באמת. זה מסוג השאלות לבורא עולם.

אני חושבת שאין ברירה אלא להשלים עם זה שמי שבוחר בדרך הקשה והמשתלמת כנראה יצטרך "לחיות בסרט" (כלומר להיות בעולם אחר מבחינתם) ולחיות את הסרט שלו עד הסוף אבל. כי מי שלא משחק על פי כללי המשחק המקובל משחק על פי משחק אחר וזה המשחק של בורא עולם, במשחק הזה אתה רק צריך להיצמד להוראות ולבטוח שאתה בצד המנצח במליון אחוז.

גם בזמנים שקשה לראות את זה...

ובעז"ה תתחתן, בלי הסברים, ובלי לתזמן, ובלי עיקומים, כשיגיע הזמן הנכון.

מה שאני אומרת זה שצריך ביטחון בדרך הזאת. שמעתי שלפעמים זיווג של אדם מתעכב כדי שהם יגיעו לרמה רוחנית אחת של השני... זה לא משנה, אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו מאמינים שיש דרך, ושהכל בא ממישהו אחד במיוחד בשבילנו. המציאות האמתית היא זו הרוחנית, וזה בעיקר התהליך שאנחנו צריכים לעבור עם עצמנו. בעולם יש רק אתה מול בורא עולם, אין אף אחד אחר. זה לפחות האמונה שלי. אבל לקחתי את מה שכתבת כקריאה גם לשנות משהו בחברה שלנו. זה באמת מחייב. ותזכור שלפני עלות השחר הכי חשוך... אולי זה עוד קושי של לפני המשיח. ה' יהיה בעזרך אכי"ר.

אפשר ללחוץ על כפתור אחד והבחור יקבל הודעה מובנית מטעם האתר. ואם זה מפריע למישהי ונראה מזלזל, אז לא לענות ולגרום לבן אדם לחכות סתם גרוע הרבה יותר.

בתקופה שהייתי פעיל בזבל הזה והייתי שולח הודעות הייתי מעדיף לקבל בתמורה איחול לקבל סרטן או להישלח לאושוויץ, כי אז לפחות לא הייתי מחכה סתם לשום דבר

הייתי בעבר תקופה קצרה בשליש גן עדן. 

אף פעם לא פניתי לבחורה סתם. תמיד זה היה אחרי מחשבה, לפי הדברים שהיא כתבה על עצמה בכרטיס. גם אף פעם לא יצא לי לפנות למישהי עם תמונה, ככה שאי אפשר לטעון שפניתי על סמך המראה שלה מבלי לקרוא או משהו כזה..

בסוף יש גבול ממה שאפשר לקלוט דרך הכרטיס, כי רוב הבנות לא כותבות יותר מידי, אבל ממה שכתוב כן הייתי בוחן. לא רציתי להתכתב סתם עם בנות, אין לי סיבה לבזבז אנרגיה וכוחות סתם בלי סיבה. 

ואף פעם לא פניתי לשתיים במקביל, כי בשבילי המשמעות של פנייה למישהי, זה שעכשיו אני רוצה לבחון איתה אפשרות לקשר, ואין סיבה שאני אבחן עם מישהי נוספת במקביל. ואני ממש ציפיתי וחיכיתי שהבחורה תגיב לפנייה שלי.

תמיד שלחתי הודעות מושקעות, שמתייחסות באופן ישיר לדברים שהבחורה כתבה, ומה ראיתי בכרטיס שגרם לי לפנות אליה. ולפעמים אפילו סיפרתי על עצמי קצת מעבר למה שכתוב בכרטיס שלי, כבר בהודעה הראשונה, כדי לתת לבחורה לבחון בצורה מדויקת יותר.

מהחוויה שלי, לפחות חצי מהבנות שפניתי אליהן ענו לי. אבל החצי שלא ענו, זה ממש הרגשה כואבת. לפחות תשלחי הודעה "לא רלוונטי כעת" או משהו בסגנון, שאני אדע להמשיך הלאה, ולא אמשיך לצפות ולקוות לשווא. יש מקרים שהבחורה כבר לא באתר, וסתם יש לה כרטיס שם, אבל אפשר לדעת אם הבחורה נכנסה לאתר לאחרונה לפי הקטגוריה "נכנסו לאחרונה".

למרות שאני יכול ללמד עליהן זכות, שיש להן הרבה פניות, וקשה להגיב לכולם. אבל עדיין יש הרגשה כואבת ברגש. השכל אולי מבין למה היא לא ענתה, אבל הרגש לא תמיד עובד לפי ההבנה של השכל. וברגע שאתה פונה למישהי, והיא "מתעלמת", הרגש נפגע.   

כן אעיר שככל שההודעה ששלחתי בהתחלה הייתה מושקעת יותר, ככה יותר הגיבו לי. אבל עדיין היו בנות שגם להודעה מושקעת לא ראו צורך להגיב. 

בסוף עזבתי את האתר, כי הבנתי שהבנות שאני מחפש לא נמצאות באתרים כאלה (למרות שהייתה אחת שכן הייתה בכיוון, ועוד כמה שהיו קצת בכיוון...). הייתי קצת תמים לחשוב שיש שם בנות שמחפשות בעל אברך. אולי כי אני קצת לא הכרתי את עולם ההיכרויות בתוך הציבור הדתי, וחשבתי שזו דרך ממש מקובלת להכיר משם גם אצל אצל דוסים. 

בהנתן שזה פעם עשירי שאני קורא את העובדה הזו

כן, לקחתי את זה על עצמי.

כך העניינים:

- זה לא יפה לא לענות להודעות טריוויאליות בשליש

- יש לדון לכף זכות את כל האדם, כדברי המשנה, גם פה (וזה לא נותן לגיטימציה לעצם המעשה).

- השליש הוא לא פלטפורמה הכי רצינית וכדאי לקחת אותה בערבון מוגבל, לכאן או לכאן

- כל דיונים מכאיבים נעשים פה בטעות, אין לאף אחד עניין להציק לשני ולכל גולש באשר הוא יש רגישות מסויימת  שלפעמים סותרת רגישות של גולש אחר. לצומת ליבכם.

- ערב טוב לכם!

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.