כאילו את יכולה לכתוב "אני יהירה ומתנשאת, וחסרת התחשבות, ולכן אני לא מתאימה לך", אבל למה לתת לבן אדם כמה ימי המתנה כדי להבין את זה מעצמו??

כנראה שזה לא תמוה..

אבל למזלו הם נפגשו דרך חבר שארגן מפגש חברים, כי דרך אתר זה בחיים לא היה קורה

ובכל זאת, כדאי לא לקחת ללב כל חוסר הודעה..

לשני הצדדים אני חושב שיוטב לא לעשות מכל הודעה טררם שלם. 

שאתה משקיע בהודעה, זה אכן יכול לבאס.

אבל תעשה כמוני, שולח "מה קורה

דנה" לכולן.

לא משנה אפילו את השם.

והן מבינות. זה לא אישי, פשוט

קצת מיותר.

(;

גם לחברים בוואטסאפ, העתק הדבק

'מה קורה דנה' לכולם. 

והם מבינים. זה לא אישי.

דנה

אף אחת לא עונה. כמו מקודם!

אבל אני מבין. זה לא אישי.

דווקא לאלה הייתי עונה.

בטוחים בעצמם (:

כמו שכל אחת יודעת על עצמה שהיא לא סתם שולחת הודעה אלא חושבת, לא קשה לחשוב שגם אצל אחרים זה ככה.

בן אדם יושב וחושב ובוחן וחושבעוד פעם ועוד פעם, בסוף מחליט לפנות, חושב מה מתי איך ומה לכתוב, ובסוף אשכרה עושה את זה ושולח. ומהצד השני - דממה. כאילו כמה זמן לוקח לענות בצורה מכובדת לפנייה מכובדת? 

כולם צריכים להידפק?

ככלל - אצל בנות סף הרגש נמוך יותר, כתוצאה מכך - רגש יותר משפיע עליהם.

מצד שני - רגישות בכלל ולזולת בפרט - זה עניין אישי שלא קשור לזהות המינית.

כל אחד מפתח רגישות כלפי עניינים שמעסיקים אותו ויקרים לו.

יש יחסי גומלין בין השתיים אבל ההבחנה בניהם נראת לי חשובה לצורך העניין.

אם אתה רגיש לאחרים זה תלוי גם בעולם הערכים/עבודת המידות שלך, שבזה בודאי אין תלות. 

בדברים שאיש ואישה רגישים אליהם, סביר להניח שהאישה תהיה יותר רגישה.

והבחורה הפעם בערך בגילו. הכל מתאים מבחינת השקפה וכו', פנייה מושקעת. ודממה.

אם העולם היה מתנהל בצורה של שחור ולבן אז אולי כן. מרגיש לי שלקחת סטיקר שאומרים על כלל ציבור הנשים והסקת לפי זה מסקנות ולכן זה לא מסתדר לך. החיים לא תמיד מתנהלים על פי ההגדרות שלנו, הם הרבה יותר דינמיים מזה. 

גם אם בנות נוטות להיות רגישות לסביבה לא אומר שבכל סיטואציה הן מצליחות לעשות את זה. בסוף אנחנו בני אדם, הרבה יותר מורכבים מכל סטיקר שהדביקו עלינו.

ואם אתה מחפש הסבר רציונלי מעמיק יותר לתופעה ראה ערך-

 יש כאן משהו שצריך לפצח.. - לקראת נישואין וזוגיות

בעיני היא ניסחה את זה בצורה יפה ומדויקת הרבה יותר ממני 😅

לא ראוי להתייחסות שהיא. נראה לי שגם אתה תסכים...

מניח שהתופעה קיימת בשני הצדדים. המטרה היתה לפרוק תסכול, ואולי גם להעלות למודעות..

כואב לשמוע.

אני אשמח אם תוכל לתת דוגמא לתופעה הזאת, כי אני לא ממש מבינה במה בדיוק מדובר.

וכל עוד לא תנקוב בשמות, ה"תופעה" תישאר בגדר מקריים אישיים.

סליחה, פשוט קשה לי לקחת טענה כזאת חריפה ונחרצת כל כך כלפי ציבור כל כך גדול.

לי נשמע שאתה מדבר יותר ממקום של כאב ורגש מתפרץ ופחות ממקום מושכל וענייני.

מתנצלת אם זו אמירה לא במקום, פשוט זה נראה לי קשור לבסיס הדיון.

ולא, אין לי אינטרס סמוי שנושא כזה או אחר יפתח, באמת מנסה לדון איתך דיון ענייני ולהבין למה אתה מתכוון.

חבל לרדת לפסים אישיים לחינם.

במה זה מתבטא?

אז אתה מודה בעצם שיש גם בנות שהם לא כאלה? 😏

התקדמנו ;)

זה ממש נכתב בקריצה 😅

זה היה ממקום שבא לקדם את הדיון, שהנה כנראה לא מדובר בתופעה שכוללת את כל ציבור הנשים בישראל כפי שהשתמע מדבריך בתגובות אחרות.

אבל בסדר, עזבתי.

שאני מבינה אותך, ויצא לי לפגוש בנות שזו ההתנהגות שלהן כך שזה לא מופנה רק כלפי בנים בדייטים אלא מתבטא גם שם. יש פשוט בנות כאלה שלא מספיק עבדו על המידות ולא הרגילו אותן להתנהגות הזאת, הן טיפה מדי מרוכזות בעצמן או אפילו סנוביות, אבל אחרי זה הן יכולות להגיד שהן רגישות בגלל שהן נשים אז יש להן לגיטימציה להיעלב.

חוץ מזה שזאת תוצאה של חינוך מקולקל אין לי מה לעשות עם זה, ויכול להיות שזאת רק נקודה שצריכה שיפור אצלן וכל השאר הן בנות ממש חמודות, כלומר זה לא בכוונה. אבל אתה צודק שיותר סלחניים כלפי נשים שנפגעות, ורגילים שהגבר הוא זה שצריך להיות רגיש כלפיהן כשמזניחים טיפה את הצד השני בטעות. (אם זאת הנק' שהתכוונת אליה)

חוסר מודעות, ולא התכוונתי שמזניחים מישהו בכוונה או בטעות...

מסכימה איתך שלא חסר מקומות שזו התפיסה הרווחת. זה בעיקר איפה שיש השפעה מהתפיסה המערבית בה יש את הדמות הגברית והדמות הנשית בצורות מוקצנות בלי אנושיות אלא מיניות בלבד, ויוצא שמחנכים בעיקר את הגברים להתחשב בנשים שהן "המין החלש" והגברים כביכול צריכים להיות חזקים וסובלים הכל. ובנוסף יש בתרבות הזאת את התפיסה שהרגש שולט ולגיטימי לפעול מתוך רגש, אם מישהו מרגיש משהו אסור לך לומר לו כלום על נכון/ לא נכון וכך זה רק מעמיק את הבעיה.

הכאב שלך מובן אבל אתה יכול "לשים פס" על העולם מהבחינה הזאת, להיות מרוכז במטרה שלך, להקים בית כפי רצון ה' ואם יהיה אכפת לך רק מהדברים האמיתיים אז זה מה שיבינו ממך כי אתה לא משחק את המשחק הזה אלא מתרכז בדברים המהותיים. אל תתייאש... בעז"ה תתרכז באור והאור ידבק אליך. זה שזה תפיסה רווחת לא אומר שאתה צריך להאמין בה, תחזיק באמת ותלך על פיה בבטחון ומי שלא מבינה עדיין אל תתייחס ואל תפגע, ואם יש מקום להגיד ולדבר על העניין איתה אז בנועם. אם תתנהג ככה כבר יקבלו את זה. מה זה יקבלו את זה? יכבשו ממך. אמת היא כובשת והיא יודעת לאזן בין דברים בבגרות ועומק. אני מקווה שלא דיברתי גבוה מדי,אבל זה מה שאני חושבת ומאחלת לך ולכולנו המון בהצלחה ושגם הדרך תהיה מלאה באור...

קטונתי מלענות לך על זה, באמת באמת. זה מסוג השאלות לבורא עולם.

אני חושבת שאין ברירה אלא להשלים עם זה שמי שבוחר בדרך הקשה והמשתלמת כנראה יצטרך "לחיות בסרט" (כלומר להיות בעולם אחר מבחינתם) ולחיות את הסרט שלו עד הסוף אבל. כי מי שלא משחק על פי כללי המשחק המקובל משחק על פי משחק אחר וזה המשחק של בורא עולם, במשחק הזה אתה רק צריך להיצמד להוראות ולבטוח שאתה בצד המנצח במליון אחוז.

גם בזמנים שקשה לראות את זה...

ובעז"ה תתחתן, בלי הסברים, ובלי לתזמן, ובלי עיקומים, כשיגיע הזמן הנכון.

מה שאני אומרת זה שצריך ביטחון בדרך הזאת. שמעתי שלפעמים זיווג של אדם מתעכב כדי שהם יגיעו לרמה רוחנית אחת של השני... זה לא משנה, אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו מאמינים שיש דרך, ושהכל בא ממישהו אחד במיוחד בשבילנו. המציאות האמתית היא זו הרוחנית, וזה בעיקר התהליך שאנחנו צריכים לעבור עם עצמנו. בעולם יש רק אתה מול בורא עולם, אין אף אחד אחר. זה לפחות האמונה שלי. אבל לקחתי את מה שכתבת כקריאה גם לשנות משהו בחברה שלנו. זה באמת מחייב. ותזכור שלפני עלות השחר הכי חשוך... אולי זה עוד קושי של לפני המשיח. ה' יהיה בעזרך אכי"ר.

אפשר ללחוץ על כפתור אחד והבחור יקבל הודעה מובנית מטעם האתר. ואם זה מפריע למישהי ונראה מזלזל, אז לא לענות ולגרום לבן אדם לחכות סתם גרוע הרבה יותר.

בתקופה שהייתי פעיל בזבל הזה והייתי שולח הודעות הייתי מעדיף לקבל בתמורה איחול לקבל סרטן או להישלח לאושוויץ, כי אז לפחות לא הייתי מחכה סתם לשום דבר

הייתי בעבר תקופה קצרה בשליש גן עדן. 

אף פעם לא פניתי לבחורה סתם. תמיד זה היה אחרי מחשבה, לפי הדברים שהיא כתבה על עצמה בכרטיס. גם אף פעם לא יצא לי לפנות למישהי עם תמונה, ככה שאי אפשר לטעון שפניתי על סמך המראה שלה מבלי לקרוא או משהו כזה..

בסוף יש גבול ממה שאפשר לקלוט דרך הכרטיס, כי רוב הבנות לא כותבות יותר מידי, אבל ממה שכתוב כן הייתי בוחן. לא רציתי להתכתב סתם עם בנות, אין לי סיבה לבזבז אנרגיה וכוחות סתם בלי סיבה. 

ואף פעם לא פניתי לשתיים במקביל, כי בשבילי המשמעות של פנייה למישהי, זה שעכשיו אני רוצה לבחון איתה אפשרות לקשר, ואין סיבה שאני אבחן עם מישהי נוספת במקביל. ואני ממש ציפיתי וחיכיתי שהבחורה תגיב לפנייה שלי.

תמיד שלחתי הודעות מושקעות, שמתייחסות באופן ישיר לדברים שהבחורה כתבה, ומה ראיתי בכרטיס שגרם לי לפנות אליה. ולפעמים אפילו סיפרתי על עצמי קצת מעבר למה שכתוב בכרטיס שלי, כבר בהודעה הראשונה, כדי לתת לבחורה לבחון בצורה מדויקת יותר.

מהחוויה שלי, לפחות חצי מהבנות שפניתי אליהן ענו לי. אבל החצי שלא ענו, זה ממש הרגשה כואבת. לפחות תשלחי הודעה "לא רלוונטי כעת" או משהו בסגנון, שאני אדע להמשיך הלאה, ולא אמשיך לצפות ולקוות לשווא. יש מקרים שהבחורה כבר לא באתר, וסתם יש לה כרטיס שם, אבל אפשר לדעת אם הבחורה נכנסה לאתר לאחרונה לפי הקטגוריה "נכנסו לאחרונה".

למרות שאני יכול ללמד עליהן זכות, שיש להן הרבה פניות, וקשה להגיב לכולם. אבל עדיין יש הרגשה כואבת ברגש. השכל אולי מבין למה היא לא ענתה, אבל הרגש לא תמיד עובד לפי ההבנה של השכל. וברגע שאתה פונה למישהי, והיא "מתעלמת", הרגש נפגע.   

כן אעיר שככל שההודעה ששלחתי בהתחלה הייתה מושקעת יותר, ככה יותר הגיבו לי. אבל עדיין היו בנות שגם להודעה מושקעת לא ראו צורך להגיב. 

בסוף עזבתי את האתר, כי הבנתי שהבנות שאני מחפש לא נמצאות באתרים כאלה (למרות שהייתה אחת שכן הייתה בכיוון, ועוד כמה שהיו קצת בכיוון...). הייתי קצת תמים לחשוב שיש שם בנות שמחפשות בעל אברך. אולי כי אני קצת לא הכרתי את עולם ההיכרויות בתוך הציבור הדתי, וחשבתי שזו דרך ממש מקובלת להכיר משם גם אצל אצל דוסים. 

בהנתן שזה פעם עשירי שאני קורא את העובדה הזו

כן, לקחתי את זה על עצמי.

כך העניינים:

- זה לא יפה לא לענות להודעות טריוויאליות בשליש

- יש לדון לכף זכות את כל האדם, כדברי המשנה, גם פה (וזה לא נותן לגיטימציה לעצם המעשה).

- השליש הוא לא פלטפורמה הכי רצינית וכדאי לקחת אותה בערבון מוגבל, לכאן או לכאן

- כל דיונים מכאיבים נעשים פה בטעות, אין לאף אחד עניין להציק לשני ולכל גולש באשר הוא יש רגישות מסויימת  שלפעמים סותרת רגישות של גולש אחר. לצומת ליבכם.

- ערב טוב לכם!

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏