אבל רציתי לומר יישר כוח על היוזמה, והיושר המחשבתי לבדוק את הדעות שלא התחנכת עליהם, לא כולם עושים את זה!

האמת לא למדתי בעיון רק קראתי חלק... בבית שלי אין קו השקפה אחיד ואני אחת ששום דבר לא מובן לי מאליו אז ניסיתי לברר ויצאתי עוד יותר מבולבלת....כאילו אני לא אוהבת להתפלסף בנושאים שלא משנים אבל הנושא הזה חשוב לי כי אני רוצה להבין 

מ ה' רוצה שאעשה בת'כלס...

יש מחלוקות בהכל

נושא הציונות הוא לא בדיוק אותו דבר כי זה מחלוקות שהיו בתקופה שבסופו של דבר הכריעו אותם לפי רוב והיה סנהדרין

וגם אתה עוד יכול לומר שזה לא משנה כל עוד הם הלכו אחרי הוראת רבם...

אבל אין לנו רב למשפחה שאנחנו הולכים על פיו ואני פוחדת להיות "ציונית" ולגלות בסוף שטעיתי והזקתי לעמ"י בדבר שחשבתי שהוא טוב לו... גם בציונות הדתית יש מחלוקות- להתגייס? לא להתגייס? וגם מחלוקות בית שמאי ובית הלל זה חלק מהשאלה שלי- איך יכול להיות שיש מחלוקות ביהדות? ואיך אנחנו אמורים לדעת מה לעשות בת'כלס?

חוץ מזה שתחת שלטון ערבי לא בטוח כמה היינו שורדים כאן...

לפני קום המדינה היה שלטון בריטי שעוד היה קצת נורמלי יותר, אבל גם הוא היה מוטה לטובת הפלשתינים, ובסוף הוא היה חייב לעזוב את הארץ אז היהודים החליטו בצד הגיוני לחלוטין להקים מדינה יהודית לפני שהערבים יקימו מדינה דקטטורית כמו שאר המדינות השכנות ויחסלו את כולנו (כמו שהם איימו)

אפילו מהלכה...הוא מתייחס לטענה הזו

...

בכ"מ, מאחר וכבר למדת, יש את הספר 'עלה נעלה' של הרב אבינר על ויואל משה, שם הוא נותן תשובות לשאלות האלו... ממליץ מאוד...

בכלל, צריך להכיר את כל הצדדים... שמעתי מהמשמש של הרצי"ה שפעם הביא לרצי"ה קונטרס של האדמו"ר מסאטמר ושאל אותו על זה (בנושאים האלו) והרצי"ה אמר שאסור לשפוט סתם, התיישב ללמוד איתו, וכל מאמר שהביא בקונטרס הרצי"ה הביא מאמרי חז"ל סותרים... בקיצור, צריך להבין בדיוק על מה מדברים לפני ששופטים ע"פ צד אחד...
 

לגבי מחלוקות ביהדות - 
ע"מ שנוכל לגלות ולהכיר ולדייק בכל צדדי ופרטי ודקדוקי התורה, יש שלב שבו צריך דווקא את המחלוקות, שמהן בעז"ה נדייק לאט לאט ונבין מה זו התורה האמיתית. צריך לזכור שזה חלק גדול מתהליך הגאולה, דרך המחלוקות נגיע לדיוק ולהבנה אמיתית ושלמה של התורה...

 ואם זה כך- לה הם לא הגיעו להכרעה? אני לא אמרתי שאני מסכימה עם האדמו"ר מסאטמר וגם לא עם הראי"ה קוק שאומר שהרצל הוא משיח בן יוסף והמדינה היא "האושר הכי עליון"....

כי שם הקב"ה החליט לשים אותך. (בנוסף לכך, התורה באיזשהו מקום צריכה להתאים למוסר הפנימי שלך...)
הם לא הגיעו להכרע כי תהליכי גאולה לוקחים זמן... אם הכל היה כזה פשוט לא היה שום דבר מיוחד בתורה... יש פסקה בערפילי טוהר שהרב מבאר שם שכל מה שקורה בעולם הוא תהליך שמתישהו אנחנו נבין איך הוא תרם לגאולה...

ב. הראי"ה מעולם לא אמר שהרצל הוא משיח בן יוסף, צריך להבין בדיוק מה זה "האושר הכי עליון" (ציטוט מדויק? לא נראה לי...) צריך להזהר לפני שמצטטים סתם...

זה שונה לגמרי.

כמו שחזקיהו היה יכול להיות משיח... (ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח...)

זה אומר שהוא חלק מתהליך של גאולה שאנחנו יכולים לראות... (צריך לקרוא בעיון את מאמר 'המספד בירושלים'...)

רק תחשבי על כל מה שהספיק בחייו הקצרים לעשות למען העם היהודי, אחרי שנטש את רעיון ההתנצרות או ההתבוללות.
זה לא מספק כתשובה ואת בצדק רב מחפשת יותר מזה, אבל חשוב שתשימי לב לפרטים ההיסטוריים.
תחשבי עד כמה אדיר כוח האדם, שבחיים כל כך קצרים הוא יכול להספיק להגיע עד התחתית במחשבה להתנצר ולבולל את כל עם ישראל, ואחר כך להתנער, לשנות במאה שמונים מעלות את הגישה ואת הדרך, ולהספיק להקים את כל התנועה הציונית וההתעוררות הלאומית כבסיס לעצמאות ישראל.
ולכתוב ספרי חזון לדורות, "מדינת היהודים" ו"אלטנוילאנד".

אבל גם רבי אלעזר בן דורדיא היה רשע גמור עד סוף ימיו...
זו סתם דוגמא. 
מה שהרב רצה להגיד זה שגם בהרצל יש תהליך של גאולה. יכול להיות שהוא אמר את זה דווקא על הרצל כי זה לא היה ברור אצלו, לעומת זאת הרב לא אמר את זה על הרב מוהליבר למשל כי זה ברור מאליו... 

הרצל כותב על בית המקדש שרצה להקים בהר הבית.

אולי הוא רצה לנצר את עמ"י, אבל אח"כ חזר בו..

הרבנים שניסו לחדש את הסמיכה היום ר' יוסף קארו (השו"ע) והרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

ועדיף להביא מקורות מספרים (גם דיגיטליים) מאשר מפוסטים בפייסבוק...

אבל בפוסט הזה מזכירים מקור וזה מה שמצאתי

האושר היותר עליון זה מציאות שה' אחד ושמו אחד... עיי' פרי צדיק על שמע ישראל...

תכלית המדינה היא שהיא תהיה כזו שכל חפצה הוא ה' אחד ודמו אחד, ולפיכך היא "האושר היותר גדול".

ובע"ה, אנו הולכים ומתקדמים לשם.

עיי' אורות ישראל א. א.

זה לא החילונים ולא מי שנמצא בה. זו העובדה שבה בחר ה'. "ארץ אשר עיני ה' א-לוקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה".

הוא לא אמר שהוא משיח בן יוסף אלא שיש בו ניצוץ מב"י.

והוא לא המציא את זה אלא אמר זאת ע"פ דברי הגר"א בספד"צ, אני לא חושב שיש לך את הפריוילגיה "לא להסכים" עם הגר"א.

ולגבי ה"רצה לנצר" הוא אמר את זה כנער בן למשפחה מתבוללת, והספיק אחר כך (עם הקמת הציונות) להכות על חטא ולחזור בו.

ציטוטים נאים מכתביו תמצאי בכרטיס אישי של @אריאל יוסף

(הראי"ה אמר שאפשר למצוא בו עקבות משיח בן יוסף) - נוער וגיל ההתבגרות

תקראי שוב:
אני מסכים לחלוטין. - נוער וגיל ההתבגרות

 

הוא לא השווה כלום, הוא אמר שבהרצל היה ניצוץ משיח בן יוסף, זו העובדה, ולא מה שאת טענת.

אני לא יודע בשם איזה "רבנים גדולים" את מדברת, אבל אם הגאון מוילנא הגדיר מי הוא ניצוץ משיח בן יוסף - אני רגוע לגמרי לגמרי ללכת איתו. את לא רגועה? 

הגר"א מפקט אודות עניינו של משיח בן יוסף, ומתאר תפקידים שונים שיש לו,

לפי הסברו של הגר"א, אין דמות מסויימת שהיא "שמיח בן יוסף" כמו שיש דמות שהיא "משיח בן דוד"

אלא מדובר באידיאה, ברעיון, הרוח, השורה אצל אלו שאכן פועלים בנושא, אצל מי באופן יותר מרכזי ואצל מי באופן פחות מרכזי.

העבודה על קיבוץ גלויות ופעילות בנושא היא אחד התפקידים המרכזיים שמתאר הגר"א בנושא, והוא גם כותב שזה יתחיל להיות עלע ידי אנשים שלא ישמרו את שאר המצוות, אבל הם מתקיים בהם ניצוץ של משיח בן יוסף - כלומר - של הרוח האמורה.

הרצל היה הדמות האולטימטיבית לענות על הגדרות הגר"א, ובעקבות כך אמר הרב זצ"ל מה שאמר.

בהקדמה לכל התור (מקווה שזכור לי נכון) יש 156 נקודות שיש במשיח בן יוסף.

ע"פ שם וע"פ מקורות אחרים בגר"א משיח בן יוסף זו תנועה רוחנית בעם ובדור. לא איש ספיציפי.
ועיי' במאמר 'למהלך האידאות בישראל' בספר אורות.
צריך לדייק את הדברים, לא לדבר באוויר.

לא שלם אומנם, (אחרת זה היה מב"ד,) אבל גם הוא חלק מהגאולה.

הוא אמר על הרצל כי זה לא היה ברור בהרצל. באנשים אחרים כן.

צריך לזכור באיזו תקופה הוא כתב את הספר... עיי' בהקדמה של אם הבנים שמחה... ואם את כבר מעיינת בהקדמה, תלמדי כבר את כל הספר... ספר נפלא ממש

ושמעתי גם על הספר של הרב אבינר. וגם קראתי בנושא בספר "אור הרעיון" של הרב כהנא. ובאישהו ספר של רב דתי לאומי ששכחתי מה שמו...ובכמה ספרים של חב"ד שנוגעים בנושא ובינתיים הכי התחברתי לדעה של חב"ד בנושא אבל גם אצלם יש חלוקי דעות ולא הגעתי להחלטה בנושא...קיצר מבולבלת

לעומת זאת, אם את מחפשת לדעת מה האמת, זה הרבה יותר קשה.
אבל האמת היא, שאין אמת אחת בעניין הזה. ליתר דיוק: יש, אבל אנחנו לא יודעים מה היא... 
צריך לעבוד את ה', לקדם את הגאולה, ובעז"ה לכל השאלות יהיו תשובות... מתוך הלימוד מגיעים לתשובות...

יישר כוח על העיסוק והלימוד בנושאים כאלה חשובים!

צריך 'ללמוד' את הספר. לא מספיק 'לקרוא'....

אני ממליץ מאוד על הספר "קמעא קמעא" של הרב דרוקמן.

על מדינת ישראל, תהליך הגאולה, ג' השבועות וכו'.

וכפי דעת הגאונים וההוגים היהודים הגדולים כגון הרמב"ם רס"ג וכדו' אין לוקחים את מדרשי חז"ל כפשוטן אלא הם משלים עם מוסר השכל ועוד כותב הרמב"ם באגרת תימן בענין שלשת השבועות  "השביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם" נראה שלפי הרמב"ם שלשת השבועות הינם משל ולומדים מהם נפקא מינות עכשויות לזמן הגלות ולא באמת כדי ללמד מה יהיה בעתיד.

בנוסף נראה שרוב מפרשי הגמרא כלל לא הזכירו פסיקה בענין שלשת השבועות אלא אדרבה היו רבים מהם שעוד פסקו להלכה שיש מצווה רבה לעלות ולכבוש את הארץ כגון הרמב"ן בהוספותיו לספר המצוות במצווה ד'

ואם כבר על הויואל משה לקחת אגדות ולפסוק להלכה מדוע אינו מתחשב באגדה עמוד לפני זה של "כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" והיאך זה מסתדר אם זה שאסור לעלות לארץ ונראה שיש כאן שני אגדות שקשות זו לזו אלא  זוהי עוד הוכחה שאין לקחת את האגדות כפשוטן אלא למצוא את המוסר השכל שבהם.

ועוד אם נבין את טענויתו של הויואל משה הוא בעצם סובר שעל פי ההלכה אין היתר לעלות ואין אף אחד שיכול לשנות את זה, הבעיתיות פה היא שלעולם לא יהיה אף אחד שיוכל כן להתיר את העליה לארץ, שהרי מה הוא טוען, הוא טוען שצריך לחכות לביאת משיח, הבעיה בזה היא שגם המשיח לא יכול לחדש הלכה מכוח משיחיותו כפי שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ט' הלכה א' "וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם. ונאמר לא בשמים היא. הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה" ובהרחבה בהקדמתו למשנה. אז לפי שיטת הויואל משה מעולם לא נוכל לחזור לארץ גם אם יבוא משיח והרי זה לא מסתדר שהמשיח לא יהיה בארץ שהרי רוב תפקידי המשיח (ראה הלכות מלכים) נמצאים בארץ, ועוד נראה מזה שמוכח שיהיה משיח רק כשניהיה בארץ ישראל.

נראה בעיני (שכל אחד יכריע כמה שנראה לו) ששלשת השבועות אינם הלכה למעשה ומעולם לא תוכננו ליהיות הלכה למעשה אלא משל שיהיה לעמ"י בגלות.

בכל מקרה שאר טענותיי לגבי האגדות עדיין במקום.

א. הטענה העיקרית היא של-3 אין משמעות הלכתית גדולה במיוחד. הרמב''ם לא פוסק אגדתות בכלל ואצל כל הפוסקים החשובים כמו הרא''ש הרי''ף והריטב''א ועוד הן לא מוזכרות בכלל.

ב. לגבי הציונות החילונית כדאי ללמוד הרב קוק...

להגיד ''כופרים'' ו''אנטישמים'' על החילונים אבל האמת שהניסים שקרו ע''י המדינה הרבה גדולים מאשר הדברים הרעים שהם עשו.

היא בנוגע לציונות והקמת מדינה בא"י- אסור או מותר...

והאמת מכירה חילונים שלא שומרים מצוות ונראה שיש להם אמונה באלוקים יותר חזקה משלי. 

אני חס ושלום לא באה ממקום מתנשא, אלא ממקום שרוצה לדעת מה האמת

אחת הטענות שהועלו כנגד כל משנתו זו התעלמותו מהתנאי שלכאורה הותנה עם העמים שבקרבם פוזרו תפוצות ישראל שהושבעו בשלושת השבועות. התנאי במדרש הוא "שלא ישתעבדו בהם יותר מידי", ולמותר לציין שתנאי כזה הגויים דאגו להפר יפה מאוד לאורך הדורות.
לא אנסה אפילו ברמז להכריע לטובת אחד הצדדים, אבל אם כבר עוסקים בנושא חשוב לשים לב לכל מה שעשוי להיות שייך.

בנוסף למה שכבר כתבו כאן (לא קראתי הכל) אביא בקצרה שמות של מעט מהפוסקים והגדולים שסברו שאין בעיה כזו:

הרמב"ם, הרי"ף, הרא"ש, האר"י, ה"תומים" (ר"י אייבשיץ) האבני נזר, האור שמח, הנצי"ב מוולוז'ין, האבני נזר, הגרי"א ספקטור, מוהר"ש קלוגר.

וזו רשימה קצרה ומדגמית.

אף אחד בן דורינו לא ראוי ולא יכול לחלוק עליהם, גם אם הוא האדמו"ר מסאטמר.

יש כל כך הרבה סיבות למה אין שום דבר בטענה שלו.

1. אין למדין הלכה מאגדות (כללי הוראה פשוטים וברורים)

2. השמטת הרמב"ם, הרא"ש והרי"ף - וכלשון הבית יוסף: "שהשמטות הראשונים יותר מפירושי האחרונים"

3. תוקפן לאלף שנה ובטלו (-האריז"ל)

4. אינם חיוב אלא שהקב"ה לא יעזור, ומשעה שכן עוזר - אות הוא שהוא כן רוצה (התומים ביערות דבש)

5. אינם חיוב אלא נטיה שהטביע הש"י בנפשם של ישראל - ומשעה שכן התעוררו לזה - אות הוא שאכן כבר רוצה (אבני נזר)

6. ישנה הסכמת האומות החל מהצהרת בלפור (אור שמח)

7. השבועה כרוכה בשבועת האומות לא להשתעבד בנו מידי, והיות שעברו על שלהם - בטלה גם זו שלנו (מוהר"ש קלוגר)

ואלו לא הטענות היחידות בכלל.

אני רוצה לציין, שכפי שכבר כתבו - כל הכבוד לך שאת בודקת וכו', לא מובן מאליו.

אבל מצד שני - אין לך מה להיבהל, להכל יש דחיות ברורות ונכוחות, רק שלך, כנערה צעירה, אין שום היתקלות בהן. בייניש טוב יכול להראות לך דף אחרי דף ב"ויואל משה" מה הכשלים שבו.

עלי והצליחי..

קראתי אותו די בעיון וראיתי שהוא מתייחס לכל או חלק מהטענות האלו... והוא גם מזכיר את הרמב"ם...אבל לא יודעת אם נימוקיו מספקים

אני באמת לא בייניש מבין או רב שמבין בנושאים האלה לכן אני מבולבלת... אבל באמת שחקרתי לעומק ורק יותר התבלבלתי

נקווה שבעלי לעתיד יעשה לי סדר בראש בנושא הזה ובמחלוקות ההלכתיות בכלל ויגיע להכרעה ברורה כי במשפחה שלי כרגע הם לא בעלי השקפה אחידה

הוא יכול לחלוק על בית יוסף? על אר"י? על אבני נזר?

נו באמת.

ספר ויואל משה, אם נרצה לתמצת אותו במשפט אחד, הוא: "להסביר מה חושב ר' יואלי'ש, ולצפצף על כל דבר אחר"

עם כל הכבוד לא, לא ככה פוסקים הלכה. ככה אולי כותבים "פורים - תיירה".

הרצי"ה הקפיד בכבודו מאוד, למרות שחלק עליו כמעט בכל ולימד והראה לתלמידים את הטעויות בספריו. תשתדל...

זה לא סותר את העובדות: בספר המסויים הזה (בשונה מספרו "דברי יואל", לדוגמה) זה מה שהוא עושה.

אני מסכיםש היתה לו אהבת ישראל גדולה, והוא היה ת"ח גדול, ויש חלצו ספרים נהדרים.

עם זאת, בספר הזה הוא באמת מביע את דעתו בלבד, באופן שמתחמק מכל הקדמונים שכתבו אחרת ממנו.

אגב, לא אני אומר את זה בשם עצמי, אלא בשם אב"ד בבי"ד של סאטמר, סו....

לא לסבך...

מה שצריך לעשות זה ללמוד תורה פשוטה, חסרת מחלוקות (פעם איזה רב אמר לי - מי שיש לו שאלות צריך ללמוד חומש עם רש"י) תורה תמימה, ומתוך כך לעסוק בנושאים יותר מורכבים...
אבל לא לגשת ישר לנושאים האלה...

משהו אלוקי 

הגמרא שלואלת למה כתוב שלוש פעמים הפסוק "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ" 

ועונה את שלושת השבועות

במשך יותר מאלף חמש מאות שנה אף אחד כמעט לא עלה לארץ ישראל במטרה ליישב אותה ופתאום: תלמידי הגר"א, תלמידי הבעש"ט הרש"ר הירש ציונות חילונית (דבר שממש לא מתבקש מההשכלה, יותר הגיוני להתנצר) תימנים ועוד

אז אולי הגיע "עד שתחפץ"?

אגב מי שלא עלה לארץ כשהתנאים של הגויים בטלו הם דאגו להשתעבד יותר מידי

לטענתו גם הם כבר ציונים מידי.

ספר רדוד ושטחי של אדם שפרק טראומות ילדות (הוא והאחים שלו יצאו בשאלה, חזרו בתשובה, התקלקלו שוב.. וכו' וכו') על ראשם האומלל של גדולי ישראל.

כל מה שצריך זה לפקוח את העיניים. הקמת מדינת ישראל זו אתחלתא דגאולה ממש. ואגב, זה גם ע"פ הרבי מלובביץ. אז ברור, לא הכל שלם, השאלה היא מה רוצים להיות. להסתכל תמיד על מה שאין, על מה שחסר, או לבחור להסתכל על מה שקיבלנו, שיש, בידיעה שיש עוד המון עבודה....

נכון, יש רבנים ויש רבנים, אבל אם מסתכלים טוב רואים מי הולך בקו ישר עם דברי חזל ומי פונה בצמתים. יכול להיות שדווקא הפניה היא הנכונה, רק שהיא דורשת יותר חקירות להוכיח את נכונותה. בפשט, הדרך הישרה היא הנכונה.

ע"פ הגמרא והרמב"ם ועוד. אני לא יודע מה בדיוק אומר הרב סופר, אני כן יודע שהרב מלובביץ אמר בפירוש שאנחנו באתחלתא דגאולה.

מקור שהוא אומר שלא:

הרבי התנגד בחריפות לשקפת הציונות דתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל הינה בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב אברהם יצחק קוק את הרצל משיח. במכתבים רבים הרבי שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה הגאולה. מאחר והמצב בארץ ישראל מהבחינה של קיום תורה ומצוות לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת מדינת ישראל, ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. במכתב שכתב לרב שלמה יוסף זוין, כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית הקץ^[6]: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה‏‏.^[7].  מתוך חב"דפדיה, ואני יכולה להביא עוד מקורות...

המקורות של הגמרא והרמב"ם נתונים לפרשנות של כמה רבנים...אם זה היה חד משמעי לא היה בכלל ספק מה צריך לעשות

 "כיון שלדעתי על ידי זה דוחין את הקץ ח"ו, נוסף ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)

קישור להסבר דברי הרב קוק על הרצל

הרב קוק וההספד על הרצל | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

אבל את רוב הדברים פה כבר שמעתי לפני...די נשארתי מבולבלת.... האמת שזה שאלות שמתווכחים עליהם כל כך הרבה זמן גדולי עולם אז כנראה שלא תהיה הכרעה בקרוב... נקווה שיבוא במהרה בימינו המשיח ו"תשבי יתרץ קושיות ובעיות" 

הגמרא בחגיגה שואלת את השאלה שלך- בנאדם רואה שיש כלכך הרבה דעות ביהדות"זה מטמא וזה מטהר וכיצד יבוא לעסוק בתורה??" ועונה ת"ל מרועה אחד ניתנו.. באמת כל צד( חשוב להדגיש שת"ח גדולים ואמיתיים אומרים, לא סתם אנשים..)

שת"ח אומרים זה אמת ונכון וזה הכוונה ל 70 פנים לתורה

תוך שלילה מוחלטת של דברי הצד השני...ומה אנחנו אמורים לעשות בת'כלס???

אף פעם לא קרה לך שאת ומישהו אחר התווכחתם על משהו שמישהו אמר ואת היית בטוחה שהאמת איתך והוא כנל?

איך יכול להיות הרי מישהו אחד אמר את זה??

ק"ו לגבי התורה..

לפי מדרש זה יש שבעים פנים לתורה וגם מה שהשני אומר הוא אמת.....איך יכול להיות שתי דברים סותרים ושניהם אמת?

רבנים טוענים שהדרך השניה היא חטא ולא לגיטימית בכלל....

כל תהליך הוא אלוקי,גם השואה...לא שאני חס ושלום משווה, רק דוגמא.
אדרבא,מה שקרה הוא שיהודים רבים חיפשו מפלט אחרי השואה כי הרגישו שאדמת הגולה בוערת, וחוץ מזה הרבה צהם היו מאמינים באלוקים אבל לא קיימו מצוות כי רצו למרוד בה' בעקבות השואה/ חשבו שבארץ זה לא רלוונטי/ השפעות הציונות שהעתה חילונית וכולי אבל רואים שהרבה הרבה מהדורות החילונים בגילאים שלנו מרגישים כובשים ומבולבלים. למה להם לא ללכת לעסוק כסף בחו"ל ולהשאר בארץ שנראה שקורים בה יותר מקרים אנטישמיים ורצח יהודים מאשר בחו"ל והיא 'נקנית בייסורים' של עוני ומלחמות ולסכן כאן את חייהם שהם עוד מרגישים כובשים... מבחינתם ארץ ישראל מענינת את הסבתא שלהם וההצדקה היחידה לכך שנהיה פה שהיא התנ"ך כפי שמנהיגי הציונות בעצמם טענו לא נכון...ואין שום משמעות אפילו להיותם יהודים! הרבה מהם עוזבים את הארץ ויש הרבה שמאלנים ומשתמטים מהצבא. כמו שאישהו מנהיג ערבי שאל את בן גוריון נראה לי באו"ם: מה אתה מקיים מהתנ"ך שאתה טוען שהוא ההצדקה שלך להיות בארץ? במה אתה יהודי? והמסרים הסותרים האלו שתפסט בעבר מבלבלים את הנוער היום לחלוטין. התוצאה של חינוך זה היא נוער חילוני שברובו חסר ערכים....

אבל גם יש ערבים שמתייחסים רק לגבולות 48' להבדיל.... וחלרק אומרים שגם תל אביב כבושה ומתנגדים לציונות בכללי

דא"ר אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר (איוב כח ז) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל

גדולי ישראל הסבירו שמי שעומד בחו"ל רואה נבלה בארץ ישראל...

הקימו מדינה.
מי שעומד בחו"ל יראה את זה כנורא ושלושת השבועות וכו'
מי שבארץ יראה את הצד הטוב בזה

וזה עדיין גמרא שלא פוסקים ממנה להלכה...ואם רמזת אלי שאני רואה את הדברים הלא טובים בארץ, אני רואה הרבה דברים טובים שקורים פה ואסירת תודה שאני חיה בארץ ואוהבת אותה מאוד. אני לא שונאת חילונים חס ושלום, רק תיארתי את המציאות החשוכה והעצובה שצריך להאיר. אין מה להתכחש לזה. אוף אני כל כך רוצה ללכת בדרך שאני בטוחה בה!

וזו גם לא הלכה. זו עובדה. וזהו. לא כולם ככה. עיי' מה שאמר הראי"ה על זה שהוא הוצרך להיות בחו"ל...

ב70 ו שנה לא היינו מתקרבים לאותם מספרים ושתיים גם בתקופת עזרא ונחמיה מי שבנה את בית המקדש(התחיל) היו חצי גויים עם נשים גוייות לרוב כמה 

ואני זוכרת שיש לטענה על עזרא ונחמיה התייחסות גם בספר ויואל משה אבל אני לא זוכרת מה הוא אמר על זה...

הוא ששבה מלכות לישראל... מדובר על ינאי ומלכות בית חשמונאי שהיו צדוקים ורשעים...7

אבל עדין זה לא מעיד על ימינו בהכרח ולא קשור לעניין של שלושת השבועות.... זה היה סיטואציה אחרת....בהתחלה לפחות הם היו צדיקים, והמלכות הייתה יהודית בפירוש

אבל רבנים אחרים יודעים את טענה זו וטוענים אחרת....אז אני שאני בקושי מבינה בהלכה ולא בקיאה בכל הדעות בנושא קל וחומר שלא אוכל להחליט.

כבר לא 3 השבועות אלא החילוניות של המדינה... 

20,000 אנשים (בצבא, פיגועים וכו').

וזה הרבה פחות מאשר בפוגרומים, מסעות הצלב ובשואה.

(פעם חישבתי שבממוצע נרצחו בערך 700 אנשים בכל יום באושוויץ'. כלומר, בשבעים שנים נהרגו אותו מספר האנשים שנרצחו בחודש אחד באושוויץ'!)

אם לא הייתה קמה מדינה, היינו ממשיכים להיות כצאן לטבח לאירופה האנטישמית.

כל עוד הרבנים הגדולים לא מגיעים להסכמה כל הנושא ישאר לא פתור...הלוואי ולפחות רוב הרבנים היו מחליטים על כיוון לפחות בחלק מהנושאים וגיעים להסכמה אפילו חלקית בנושא הזה...אפשר לעשות על הנושא אלף פנאלים, אבל אם הרבנים הגדולים שהרבה אנשים הולכים אחריהם לא יכריעו- הדילמה תשאר...הרבה רבנים בעבר ניסו לחדש מוסד שהוא בערך כמו הסנהדרין שיראה דרך- הדיון ממש מיותר כי כל אחד ילך לפי רבו ומי שלא מבין ונמצא מבחוץ לא יודע מה להחליט. לי ממש קשה עם זה שאני לא יודעת איזה כיוון ודרך חיים לבחור.... הלוואי שמיהו ינסה לעשות את החיבור הזה! נראה לי אני לא זוכרת ממש במדויק שהרבי מלובבי'ץ אומר בשם הרמב"ם שזה אחד הסימנים שהגאולה מתקרבת- חידוש הסנהדרין, אבל זה נראה חלום כל כך אוטופי ורחוק...

הצלוחה רבה!!!

אבל לא בגלל הציונות. 

בגלל ה''גטו'' שהם עשו לעצמם... 

לא הבנתי....חוץ מזה אני לא חושבת להיות חרדית. גם לא דתית לאומית.  אני כרגע מגדירה את עצמי יהודייה ועד שלא אגיע למסקנה נמנעת מלהחליט על דעה אישית....רק להציג לצד אחד את הדעות של הצד השני כדי לראות מה הוא טוען והאמת שאת רוב הטענות פה כבר הכרתי

הלוואי והרבנים הדתיים לאומים והחרדים היו מדברים אחד עם השני ומגיעים להסכמה בנושא

אני שאני לא ממש מבינה ולכן שואלת שוב ושוב שמעתי גם את הצד החרדי. אני חיה בעיר חרדית...ויש לי משפחה די קרובה חרדית וכל פעם שומעת את הדיונים על הצבא ורבנים שנגד הצב והמדינה ואני מרגישה ביום העצמאות ממש נבוכה...אם אני שמחה- אני כופרת לדעה אחת, אם אני עצובה- אני כפוית טובה לפי הדעה השניה..

עזבו באמת נראה לי שזה לא המקום הכי מתאים לברר את זה, צריך לפנות לרבנים....אבל אין לי איך 

הייתי מנסה אבל

1. אני בת

2. אני לא מבינה בהלכה כמו רב שאני יכולה להתווכח עם רבנים

3. אני רק נערה

אז למה שאני אצליח?

מתנדב לנסות בשבילי?

תמצא מישהו שכן יכול להתווכח עם רבנים ותנסה לקדם את זה...

מוכן לקחת את זה כפרוייקט? אתה נשמע די מבין בנושא הזה לפחות

למען עמ"י סתםם אם בא לך 

את יכולה באותה מידה למצוא מישהו (לא מתוך עצלנות ח''ו) ואולי אפילו יותר קל.

א. את יודעת בדיוק מה לשאול

ב. אמרת שאת קרובת משפחה של חרדים

ג. גם אני אתווכח עם רב ואחרי זה אני אגיד את הויכוח זה בדיוק כמו לקרוא ספר... זה לא משפיע באותה צורה

סיכום פרק ו' בספר קימעא קימעא של הרב דרוקמן

קצת ארוך אבל עושה סדר.

פרק ו

הוויכוח התורני סביב הציונות מתבסס מאוד על הפסוק "השבעתי אתכן בנות ירושלים..." שחוזר שלוש פעמים בשיר השירים, ומפרשים חז"ל שבכל פעם אחרת משביע הקב"ה את ישראל במשהו אחר. בפעם הראשונה שלא ימרדו ישראל באומות העולם. ובשנייה השביע הקב"ה את אומות העולם שלא יתעמרו בישראל, והשלישית היא "שלא יעלו ישראל בחומה", ומפרש רש"י : "יחד ביד חזקה" דהיינו של יעלו ישראל לארץ יחד בכח. עומד על כך המהרש"א ואומר שכל עוד מדובר בעליית יחידים אין כל בעיה, וגם אם מדובר בעלייה המונית, כל עוד זה באישור אומות העולם אין אם כך בעיה. ובאמת בתחילה עלו יחידים יחידים, ולאחר הצרהת בלפור- הנה ניתנה הרשות מאומות העולם ליהודים לעלות ארצה, ואם כך ע"פ דברי המהרש"א מאז הצהרת בלפור ניתן לעלות בהמוניהם, ומוסיף על כך האדמו"ר מסוכוצ'וב שאם אומות העולם מאשרים לעלות ארצה, אין זה בגדר רשות כי אם בגדר צו אלוקי.

ספר 'האור שמח' ראה בהחלטת חבר הלאומים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ראה הוא בכך אות לכך שהשבועה הנ"ל אינה תקפה יותר, וכן מסביר הרצי"ה שלאחר שהוחלט כי א"י היא לעם ישראל בטלה השבועה האוסרת עלייה לארץ בהמון. אם כך יוצא שלא הייתה כל בעיה עם ההעפלה לארץ ללא אישור הבריטים, כי הרי בטלה השבועה עוד לפני כן.

האדמו"ר מסאטמר מבסס כמעט את כל תורת ההתנגדות לציונות על השבועה הנ"ל, ומתייחס לאלו האומרים שהיא בטלה, ומכנה אותם 'טפשים הטעים בדברי הבלים' אולם לא מביא הוא ראייה עניינית לסתור דבריהם, ולכן נראה שצודקים האומרים שבטלה השבועה.

הרב מנחם מנדל כשר כותב בספרו "התקופה הגדולה" שאם אומות העלם עוברים על אחת השבועות הנ"ל ומתעמרים בישראל אין ישראל חייבים לציית לשבועות הנ"ל, ולכן מכיוון שהגויים התעמרו בנו ללא הרף בגלות, יכולים אנו לעלות לארץ ללא כל חשש מהשבועה.

בשבועה שבה הושבעו אומות העולם (שלא לשעבד את ישראל יותר מידי), יש לשאול: איך אומות העולם שמעו על שבועה זו, הרי הם לא למדו את תורתינו הקדושה? ועוד, מה הגדר "שלא ישעבדו את ישראל יותר מידי"?

על כן יש לפרש את השבועות ע"פ המהר"ל. המהר"ל כותב ששבועות אלו אינם איסורים, אלא תנאים לקיום הגלות. במצב הטבעי על ישראל נמצא בארצו, אולם בגלות אין המצב טבעי וכדי לשמר מצב 'לא טבעי' זה יש צורך בשלוש גזירות- לא לגרוע מהגלות, לא להוסיף על הגלות ולא לבטל אותה. השבועה הראשונה באה לומר שכאשר עם ישראל יעלו יחדיו לארץ יהיה זה גרעון לגלות שכן מטרת הגלות היא פירוד ולא שיעלו יחדיו. הגזירה שלא יתעמרו בנו יותר מידי- היא לא להוסיף על הגלות. והגזירה שלא נמרוד בגוים זה כדי שלט נבטל את הגלות. אולם כל הגזירות האלו הן תיאור הגלות, ולא איסורים, אולם ברגע שאדם רוצה לעלות לארץ ישראל- שיעלה, ואם יצליח סימן שכבר תמה הגלות ואפשר לעלות ארצה.

הרמב"ן כותב שמצוות יישוב וכיבוש הארץ היא מצוות עשה לדורות, דהיינו שכולם חייבים בה ואפילו בזמן הגלות, ודברים אלו מתאימים למהר"ל- אין איסור לעלות לארץ פשוט כל עוד יש גלות לא יצליחו לעלות לארץ, אולם מצווה עליהם לנסות שכן אם יצליחו סימן שנגמרה הגלות. אולם כל עוד ישראל בגלות אנוסים הם ולא יכולים לקיים המצווה.

וכן משמע מדברי האור שמח שאומר שלאחר החלטת חבר העמים "סר פחד השבועות"- דהיינו השבועה לא לעלות לארץ אינה איסור, כי אם פחד בלבד, שהסר לאחר שקיבלנו אישור מאומות העולם לצדקת דרכינו ולזכותנו על ארצנו הקדושה.

השבועה היחידה שאנו חייבים להפר אוה היא השבועה שלא יכנס הקב"ה בירושלים של מעלה כל עוד ירושלים של מטה חרבה- ומצב זה צריכים אנו לתקן.

@שירה 333

האמת שהאדמו"ר מסאטמר מתייחס לטענות אלו וסותר אותם וזה באמת ויכוח אינסופי....הלוואי והרבנים הגדולים משתי המחנות היו נפגשים ומגיעים להכרעה

כפי שציינתי כאן כבר בשרשור, האדמו"ר מסאטמר הוא לא בר סמכא לחלוק על קדמונים, ולא רלוונטי שהוא "יסתור" מה שהם פסקו.

זה כמו שיביאו רמב"ם בהלכות שבת ואני אחליט שאני "סותר" אותו, זה ישנה משהו?

למעשה, כבר רבים רבים האריכו לכתוב סביב הספר "ויואל משה" ולהראות שבכל דבריו הוא נגד כל הראשונים והקדמונים, ומסאטמר לא נשמעה שום תגובה, כי הם יודעים היטב שאין להם מה לענות.

זה לא רק הוא וזה לא רק העניין של שלושת השבועות....זה ויכוח ענק ומסועף.

רוב הרבנים טוענים שאין להתגייס לצה"ל, ולא חוגגים או מציינים את יום העצמאות

בכל דבר ביהדות יש ויכוחים.

אם תבררי את ההיסטוריה - תגלי שהרבה מאוד רבנים שהיום הציבור החרדי מתפאר בהם - למעשה כן חגגו את יום העצמאות.

ביניהם: הגר"ח שמואלביץ' ראש ישיבת מיר, הגרא"ז מלצר בעל "אבן האזל", הגרצ"פ פרנק - רבה של ירושלים, הגרי"ש כהנמן - הפונביז'ער-רב, הגר"י סרנא - ר"י "חברון", ועוד רבים.

למעשה, בבחינה אובייקטיבית של מערכת ה"גדוילים" שהיתה כאן בקום המדינה - היו מתוכם רק שנים שהתנגדו לה (וליום עצמאותה) נחרצות - ואלו הם החזון איש והגרי"ז מבריסק, לעומת כמות הרבה יותר גדולה ומשמעותית - שתמכה בה וחגגה בהחלט את יום העצמאות.

רק מה, צריך לברר היטב את ההיסטוריה, כי החרדים עבדו מאוד קשה לשכתב את ההיסטוריה הזו.

קמעא קמעא זה ספר מצויין. חבל שהוא לא יותר נפוץ...

אתה כתבת את הסיכום?

זה היה החומר שלנו למבחן באזרחות. (כיתה ט)

מה שאת אומרת על הציונות, המנדט הבריטי, והקמת המדינה, ממש לא מדויקים מבחינה הסטורית ויש לי חוברת של מקורות במחשבת עם לימוד כמה שיטות שמתנגדות לציונות וכמה בעדה ומענה לכל הטענות שלך.

באמת שאני פשוט יכולה לצלם כאן סיכומים, הבעיה היא שאני לא מסכמת בשיעור היסטוריה מאז שסיימנו ללמוד על השואה, והנושא הבא הוא ממש פירוט כל ההיסטוריה של הציונות והקמת המדינה. ממליא יש לי מבחן בהיסטוריה שבוע הבא, אני אשיג סיכומים ואז אוכל לכתוב בצורה יותר מדויקת את ההפרכות.

אז זה מעלה שאלה, איפה את לומדת? באיזו שכבה? זה ממש בחומר של שכבת י"א באולפנות, אם קטנה יותר בגיל פשוט תחכי ותוכלי לקבל את כל התשובות, או שאת מראש לא לומדת באולפנא וזה ממש חבל שלא מלמדים את זה כמו שצריך.

בכל מקרה סתם טעימה משיעור היסטוריה האחרון היום, מהזיכרון שלי- המנדט הבריטי על ארץ ישראל ניתן להם מחבר הלאומים כדי שיעזרו להקים את מדינת ישראל אחרי שהאימפריה העות'מנית התפוררה בסוף מלחמת העולם הראשונה.

שיהיה ברור, השלטון הקודם, התפורר. השלטון הבא אחריו קם רק בשביל להקים מדינה ובלי המטרה הזאת הוא לא היה קם. אי אפשר היה "להיות פה אחרי השואה גם בלי מדינה" כי לא הייתה אפשרות לשום שלטון בלי השלטון היהודי!

הציוניות לא גרמה לחילוניות, הציוניות נגרמה בגלל:

1)אביב העמים-התעוררות לאומית כללית שבה הרבה אומות חיזקו את הזהות שלהן ודרשו עצמאות  מהאימפריות שכבשו אותן (אחת די משמעותית היא העות'מנית) הייחוד הוא שהיהודים דרשו עצמאות בארץ שהם לא היו הרוב בה והם לא בקשר איתה כבר 2000 שנה!

2) הבנה שהתבוללות היא לא פתרון לאנטישמיות- מה שגם לחילוניות היא ההשכלה שהייתה קיימת עשרות רבות של שנים לפני הציונות.

יהודים משכילים לרוב התבוללו וכמה שניסו להדחיק את הזהות היהודית שלהם ולהצליח בתחומי מדע וכלכלה, והגות, והמון תחומים אחרים, כאילו הכבוד הזה יוכיח שהם כבר לא יהודים בזויים שאפשר לצחוק עליהם.

זה לא עזר למנוע אנטישמיות ורק הגביר אותה, כי זאת הייתה אנטישמיות מודרנית (היהודים מצליחים ושולטים בעולם) ולא אנטישמיות מסורתית (הנצרות צריכה להשפיל את היהדות כדי להוכיח את עצמה) שאין איך לצאת ממנה.

יהודים התחברו לזהות היהודית שלהם מבחינה לאומית (אבל לא מבחינה דתית) וזו הייתה הצלה גדולה שבלעדיה רובם היו מתבוללים לחלוטין, ראי ערך מה שקורה בארצות הבית עם 70% התבוללות.

את ההסבר על הציונות כתבתי ממה שאני זוכרת וזה בטח לא מדויק וקפצתי בין נושאים (בכלל אנטישמיות מסורתית ואנטישמיות מודרנית זה נושאים שקשורים לנושא השואה) אבל סתם הסבר כללי כי אין לי כל החומר רגע.

וזו לא הדעה שלי....הצגתי טענות של אחרים...אני עוד לא גיבשתי דעה בנושא לכן אני חוקרת אותו

ואני בי"א, באולפנה גם וכבר עברתי את הבגרות בהיסטוריה עשיתי מועד חורף קצת אחרי חנוכה

ההיסטוריה היא עובדות, עובדות שנתונות לפרשנות....כל אחד רואה ומפרש אותה בדרך אחרת ...

אני לא דיברתי על תחילת התגבשות הציונות בתקופה שאת מדברת עליה. אני מדברת כמה דורות אחרי כן.... 

דרך אגב, ממש בהתחלה (חיבת ציון) אפילו הם לא חשבו על מדינה, הם רק רצו לעודד עליה לא"י

והרב זוננפלד בירושלים שהיה תלמיד של החת"ם סופר ואנטי ציוני עלו לארץ עוד הרבה לפני כן  וקראו ליישב אותה אך היו נגד הקמה של מדינה. וגם הישוב היהודי בחברון של חב"ד וכולי....העליה לא היתה קשורה למדינה והערבים פה בארץ רצו עצמאות מדינית והיה תקופה שקיוו להיות חלק "מסוריה הגדולה".

גם הבריטים קיוו להשאר יותר בארץ בתקופה מסיומת.

בעליה השלישית והתחלת הציונות, לפי מה שאני שמעתי בפירוש מסבא וסבתא שלי וגם למדנו בהיסטוריה, היתה מדיניות של 

כור ההיתוך שכחלק מכך גם היתה נטישה של אורח החיים הדתי ומנהגים מסורתיים וזו עובדה.....

יש שיגידו שהרצון להקים מדינה (ראי את ההתלבטות האם להכריז על מדינה או לא) רק הזיק 

מסכימה לחלוטין עם הטענה שהמדינה גרמה למניעת התבוללות באופן מסוים, אבל תראי מה שכתבתי על מה שקורה בדור הנוכחי.... אתם אולי חיים בחברה מאוד חרדל"ית אבל לי יש משפחה חילונית ואני מכירה הרבה מאוד שירדו לחו"ל ולא עלינו התבוללו. הרבה מאוד. כאילו חסר התבוללות בארץ....

"כל תהליך הוא אלוקי,גם השואה...לא שאני חס ושלום משווה, רק דוגמא.
אדרבא,מה שקרה הוא שיהודים רבים חיפשו מפלט אחרי השואה כי הרגישו שאדמת הגולה בוערת, וחוץ מזה הרבה צהם היו מאמינים באלוקים אבל לא קיימו מצוות כי רצו למרוד בה' בעקבות השואה/ חשבו שבארץ זה לא רלוונטי/ השפעות הציונות שהעתה חילונית וכולי אבל רואים שהרבה הרבה מהדורות החילונים בגילאים שלנו מרגישים כובשים ומבולבלים. למה להם לא ללכת לעסוק כסף בחו"ל ולהשאר בארץ שנראה שקורים בה יותר מקרים אנטישמיים ורצח יהודים מאשר בחו"ל והיא 'נקנית בייסורים' של עוני ומלחמות ולסכן כאן את חייהם שהם עוד מרגישים כובשים... מבחינתם ארץ ישראל מענינת את הסבתא שלהם וההצדקה היחידה לכך שנהיה פה שהיא התנ"ך כפי שמנהיגי הציונות בעצמם טענו לא נכון...ואין שום משמעות אפילו להיותם יהודים! הרבה מהם עוזבים את הארץ ויש הרבה שמאלנים ומשתמטים מהצבא. כמו שאישהו מנהיג ערבי שאל את בן גוריון נראה לי באו"ם: מה אתה מקיים מהתנ"ך שאתה טוען שהוא ההצדקה שלך להיות בארץ? במה אתה יהודי? והמסרים הסותרים האלו שתפסט בעבר מבלבלים את הנוער היום לחלוטין. התוצאה של חינוך זה היא נוער חילוני שברובו חסר ערכים...."

מי שהיה חילוני לפני לרוב נשאר חילוני אחרי, ואותו דבר לגבי דתי.

כן היו דתיים שהפסיקו להאמין בגלל השואה או אפילו חילונים שראו את ההשגחה המיוחדת שהצילה אותם ולא את כל שאר סביבתם וחזרו בתשובה, אבל הם יחסית מיעוט וממש לא היו תנודות משמעותיות באמונה של אנשים בעקבות השואה.

הציונות של קום המדינה ידעה טוב מאוד שההצדקה שלה היא מהתנ"ך וביאליק אפילו תרגם מארמית אגדות מהגמרא (או משהו כזה, אני לא בקיאה בזה) ובן גוריון הלך כל שבוע לשיעור תנ"ך.

אבל הצדקה של הציונות החילונית הייתה שקיום מצוות היא הדרך של היהודי הגלותי, והיהודי החופשי לא עושה דברים כאלה.

וגם היו חיו בתפיסה מאוד סוציאליסטית- קומוניסטית (הקיבוצים) שדגלה מאוד בחילוניות.

את מבלבלת את הדור ההוא עם הדור הזה (יש עוד 4-5 דורות באמצע) השמאל שרוצה למסור שטחים ואלה שבורחים לחו"ל אין בהם טיפת ציונות או ערכים כמו שאמרת.

הציונים הראשונים היו מאוד ערכיים, הרבה מהערכים שלהם היו מוטעים, אבל אי אפשר לטעון שהם ילדי המילקי של ימינו.

ציינתי שהדור הראשון היה בעל אמונה אך לא כל כך שמר מצוות והדור האחר נוטש כי הערכים סותרים

כמו שאישהו מנהיג ערבי שאל את בן גוריון נראה לי באו"ם: מה אתה מקיים מהתנ"ך שאתה טוען שהוא ההצדקה שלך להיות בארץ? במה אתה יהודי? והמסרים הסותרים האלו שתפסט בעבר מבלבלים את הנוער היום לחלוטין. 

יש לי רחוקי משפחה חילונים רבים שירדו מהארץ או התבוללו או גם וגם..

היום הציונות כבר לא כל כך אפקטיבית היום ציונות זה כבר לא דרך וכל אחד מפרש אותה לעצמו בשלל אופנים 

פעם ציונות היה זרם שסוחף אחריו אלפי בני נוער היום זה יותר שם תואר ופחות משהו 

על חיפוש דרכים מומלץ לעיין בספרי חסידות יש שם השקפות מאוג מעניינות ואפקטיביות תמיד

דור זה בערך 20 שנה, אי אפשר להגיד שחוסר העקביות של הציונות בקום המדינה הובילה לדור חסר הערכים של ימינו.

יש כמה וכמה דורות בין הדור ההוא לבין דור הזה, ולאט לאט אחרי קום המדינה וכמה דורות בארץ, ציונות פשוט לא נהייתה רלוונטית לדורות הבאים עד שהם לא רואים ערך לגור בארץ ישראל.

זאת ממש לא תוצאה ישירה, היה הרבה יותר עדיף שהחילונים של ימינו יהיו ציונים כמו בקום המדינה.

האם הציונות בפני עצמה היא אידאולוגיה טובה? כמו שאמר הרב קוק, שהיא חסרה את ההיבט הדתי, וזה חיסרון משמעותי, אבל היא חדשה את ההיבט הלאומי שלא היה במודעות אלפיים שנה וזה דבר גדול.

(אני לגמרי מצפה לתיקון ממני שיותר בקיא ברב קוק ממני, אני לא טובה בציטוטים ומקורות)

בקיצור צריך ציונות דתית.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...