במקום להתעסק בצד השלילי ולבזבז עליו סתם אנרגיה,

כדאי להתעסק בצד החיובי ולהגדיל אותו.

אז רוצה להסביר איך לעבוד על ענוה? 😏

לא קורה לך שאת מזלזלת בבני אדם?

ואני כועסת על עצמי שמה אני חושבת שאני יותר טובה מהם ?! כאילו דברים שתלויים בי..

ואני עדיין מזלזלת בבני אדם האלה..

ביגלל זה, זה הכי חשוב לעריך כול יהודי הכי פשוט שיש! ולא להקשיר אותו אליך...

נגיד אם את רואה מישהיא טיפשה בלימודים, ואת חכמה כזאת..
אז תראי בילדה הזאת, את הדברים שאין בך ולה יש. ככה לא תיהיה לך גאווה ותלמדי ממנה.
ככה אני משתדלת לעשות בעז"ה! 

אנחנו צריכים ללמוד מבני אדם, לא ח"ו לזלזל בערכים שלהם, ובמידות. 

וזה טבעי והגיוני, לחלוטין.

יכול להיות שאני טיפה סוטה מהנושא אבל בכל זאת-

מכירה את האנשים האלה שאף אחד לא מתחבר לאופי שלהם? (שאגב אני מזלזלת בו..)

שהם כאלה דביקים וכו'...

איך לא להתנשא מעליהם?

וזה קשה שצריך לתת לאנשים האלה "צומי", ואתה לא באמת שואל לשלומם, והם לא מעניינים אותך. 

אבל זה החיים, אנחנו חיים בתוך חברה של אנשים וחברות, ואנשים קצת מוזרים  נכון..

וגם האנשים הדביקים האלה, הם סוג של מסכנים.. הם רוצים יחס וצומי.

וזה ממש גורם לך להתנשאות, 

שיש לי חברות כאלה, עם אופי דג כזה. אני פשוט פעם אחת מדברת איתם איזה שעה על החיים, 

ופתאום אני מגלה בהם יהלומים ומרגליות! וסתם שפטתי אותם לחינם. 

וצריך גם לגרום להם, לעלות כמה שיותר בחברה בכיתה! 

וגם לא חייב הכול להגיד, אפשר לשמור בבטן ולחשוב רק. 

רק לא להגיד להם מה את חושבת עליהם וכו, תעירי פנים זה ממש חשוב!

ותיהיה נחמדה אליהם, ולא קוצה. 

ותרגישי טוב עצמך.

פשוט יש לי בראש מקרים ספציפיים של בנות דביקיות ומציקות כאלה (אני לא מדברת על בנות שקטות שאותן אני יכולה להעריך..)

וואלה איך לא לחשוב שאני יותר טובה מהם?(מה שכביכול נראה כך..)

(ממש משתדלת להתייחס יפה וזה.. (הבעיה היא אחרי זה כשהם נדבקות אליך..))

כאילו איכססס איזה בן אדם אני? ה' יכול לעשות בשניה שאני אהיה במקום שלהן... 

יעני אם תיתיחסי יפה, אחרי זה הם כול היום ידבקו אליך? ואוו ממש מבינה. 

והבנות שבראש לך, תכתבי על דף, את כול היתרונות שהם.

וכך תלמדי קצת להעריך אותם. 

וה' יכול לעשות הכול הכול! רק תקיימי את המצוות שהוא נתן -

"ואהבת לרעך כמוך" תלמדי על המצוות האלה, וכמה הם חשובות.

ה' יהיה בעזרך. 

וואלה - ניסיתי... היה לי ממש קשה!(לא ממש מצאתי..)(השאלה היא האם זה בגלל העיניים הצרות שלי או שאני לא מכירה מספיק..)

באמת... 

אוףףףף

תבקשי שיעבירו לכם על זה שיחות באולפנה, או לעשות על זה פעולות. ובאמת ממש חשוב  ללמוד על זה!
ובאמת הכול עניין של התסתכלות על אנשים, בעין טובה. 

טובב ננצל את זה שאין שום סיכוי שבעולם שתכירי אותה

ילדה צומיסטית בקטע אחרררר 

מעירה הערות מעצבנות כל היום.

בכללי אדם שאני סולדת ממנו.

לא כיף לי בחברתה!!!

יצא לך פעם לדבר איתה רק את והיא? 
אל תשפטי אותה, אולי עובר עליה דברים. ואולי זה האופי שלה פשוט. 

ואולי תכתבי לי דברים טובים עליה? תנסי לחשוב, אם ראית אותה עושה איזה משהוא טוב. 

ואת לא חייבת להיות כול הזמן בחברתה, רק תאירי פנים. וה' יאיר לך בחזרה.

כן כן יצא לי לדבר איתה לבד...

אני יודעת שזה האופי שלה... ועוברים עליה דברים כמו כולנו... והיא פשוט מחפשת צומי...

אני מנסה לתת לה קצת.. עובדה שאני מדברת איתה לבד וזה..

כאילו זה לא רק אני... גם חברות שלי לא מתות עליה...

מממ.. לא יודעת.. היא התנדבה מלא אצל הממחנפית שלי ועזרה לה עם התאומים שלה...

את צודקת בהכל... תודה

אשתדל פשוט להחדיר לעצמי כל הזמן מולה שאין לי מה להתנשא מעליה כי שום דבר לא תלוי בי...

תעשי לעמך רשימה של כול החסרונות שלך, והיתרונות. 
ותכניסי לעצמך קצת מזה, וקצת מזה. 

ותיסתכלי על כול סובביך, ולא רק על עצמך. 

לכולם לפעמיים יש סוג של גאווה כזאת, אבל צריך להוריד אותה.. ולהיות עם ענווה. 

גם לפעמיים הגאווה, יכולה לפגוע לנו בהרבה דברים כמו - צניעות, "ואהבת לרעך כמוך", וכו...

אז למצוא את האיזון הנכון, ולאהוב את עצמך! ולא לעוף רחוק מדי.. 

ולפעמיים גם חשוב מאוד, להחמיא לעצמך ולפרגן לעצמך, ולהגיד לעצמך כמה שאת נשמה טובה..
והכי חשוב, להודות לקב"ה על כול מה שהוא נתן לך, גם על החסרונות וגם היתרונות. 

מקווה שעזרתי..

בהצלחה מותק

היי תודה מותק

.. - נוער וגיל ההתבגרות

לא תמיד אפשר ללכת עם המידה הרעה ראש בראש (דהיינו ענווה VS גאווה) לכן כדאי להשתמש בתכונה הקרובה לענווה ועל ידה לזכות לענווה. ככה גם ביטלנו את הגאווה וגם עשינו את זה בנחת בלי הרבה מאבקים.

ישנם הרבה תכונות משיקות לענווה העיקר שאני מכיר זה שמחה. אם שמחים גם כשעצובים אז שוברים הרבה גאווה כיוון שעיקר העצבות היא- הרי אני כל כך צודק וצדיק למה קורה לי ככה? וכשאני בכל זאת שמח אני בעצם מקבל את זה שאני לא מושלם ואולי אפילו קצת מגיע לי אבל בכל מקרה ה' אוהב אותי.

וואלה. אהבתי.

מממ אפשר עצות חכמות כמו שלך לזה- .. - נוער וגיל ההתבגרות

בהשגחה אני לומד עכשיו 0בחודשים האחרונים) מאמר של רבי נחמן שעוסק בנקודה הזאת. מה קורה כשיש לידי חבר שאני הרבה יותר מוצלח ממנו והוא עסוק בקטנות? והוא עוד רוצה להידבק אלי! ה' ישמור!. (יכול להיות שהבנתי לא נכון אז תקני אותי)

רבי נחמן מסביר: דבר ראשון יש לכולנו מקום בטוח שאליו אנחנו שולחים את נשמותינו בשעת השינה, מקום שבו כל נשמות ישראל מתאחדות ונהיות לגוש אחד מתחת כסא הכבוד, ושם הם מתחזקות ביחד וחוזרות אלינו חזקות ורעננות בבוקר. אז בבוקר זה הזמן של הפירוד שכל מטרתו- שניפגש שוב מחדש לילה הבא.

אך בלילה יש גם סכנה עצומה שנקראת קליפת עמלק שנועדה להפריד בין הנשמות שרוצות להתאחד ולכן היא משתדלת לגרום לכמה שיותר פירוד ביום כדי שלא נוכל להתאחד בלילה.

אם כן דבר ראשון למדנו על חשיבות האחדות- בלי אחדות הנשמה תחזור לא כל כך מחוזקת בבוקר...

אבל איך ניצולים מהקליפה הזאת? רבי נחמן אומר- על ידי שתהיה שמח בחלקך. אם תהיי כל כך שמחה בחלקך (אגב שחלק מהחלק הזה הוא גם לשרוד את כל שאר האנשים) תוכלי גם לשמוח בחלק של השני ואז זה אולי יהיה יותר נסבל..

איך שמחים בחלקי? משתדלים לא להסתכל על השני אבל בעיקרון זה די פשוט, צריך בעיקר מודעות.

מקווה שעזר...

בהצלחה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....