ואני עצמי משתדל לנהוג על פי זה כלפי כל קשר-

אני בן אדם בפני עצמי, נא התייחסו אליי ככזה. איני מייצג את כלל הגברים, איני מייצג את מכלול התכונות הגבריות.
אנא אל תצפו ממני להיות מישהו אחר. הגיעו לפגישה איתי מתוך רצון להכיר אותי, ולא מתוך רצון להתאים אותי לרשימה כזאת או אחרת של תכונות אופי, כישורים ורצונות.

(ואני מניחה שיהיו שיחלקו עלי..)

להיות חופשי ונקי מתבניות של איך להתנהג בדייט מבחינת מחוות. יותר נחמד שבחור מתנהג כמו שהוא מתנהג לא כי ככה מצופה ממנו אלא כי ככה הוא רוצה. דייטים שהיו לי עם אנשים "פחות מנוסים" היו יותר אמיתיים, חופשיים מסכמות של איך ומה לעשות בפגישה ויש בזה משהו זורם, נעים וכיף. יש כל כך הרבה צפיות שמצפים מהבחור, אילו מחוות עשות (או איך להיות ג'נטלמן) וזה הופך את זה למאולץ ולא אמיתי וזה מבאס. כי אם הוא לא עושה את זה מרצון (של לשמח/ לדאוג/ לעשות אווירה טובה) מבחינתי אין בזה כלום, אני לא צריכה את כל אלה, אני רוצה את הלב של הבנאדם. ואפשר להרגיש אם עושים את זה מתוך הרגל או ציפייה או מפרגנים באמת מרצון.

וטאקט. גם זה חשוב.

ומהצד של הבנות, (על אף שעל זה לא נשאלתי) הייתי רוצה לכוון (בעיקר את עצמי), לבוא בראש פתוח ולא לחרוץ את הדין מיד. זה בן אדם. זה נשמה. יש הרבה קליפות וקריטריונים ותמיד נמצא באגים אם נחפש, אז לפתוח את עצמי להכיל גם דברים שונים ממה שציפיתי, לתת צ'אנס אבל עם ניסיון אמיתי לראות פנימה, אם יש חיבור.

ולהיות סלחנית.

האמת, יש באמירה הזאת קצת אילוץ לטעמי..

אני רוצה שמה שהוא עושה יהיה אמיתי ולא מזויף

כולם מעדיפות את זה.

אבל יש גם את ההעדפה שתמיד קיימת ביחד עם הרצון הזה- שהוא יהיה ג'נטלמן.

שאני סתם מקשקשת..?

אני אומרת את דעתי. לא צריכה שהבחור יהיה ג'נטלמן. רוצה שיביא את הלב שלו.

מעולם לא חתכתי על חוסר ג'נטלמניות, אם כבר הפוך.

יש בנות שזה כן חשוב להן ויש שלא. ואולי אם כך הדעה שלי בכלל לא רלוונטית בעצם.

אני מציגה את אלה שלא. 

הייתי שמחה בזה, אם בחור חשב עלי ועל איך לשמח אותי, יותר מזה אני באמת לא צריכה

סתם בשביל הדוגמה, בחור שרוצה ללוות אותי בסוף הדייט לתחנה או לרכב, כי באמת הוא רוצה שאני ארגיש נעים, אז זה ישמח אותי. אם הוא עושה את זה רק כי מצפים ממנו, אני באמת אעדיף שלא, זה סתם יגרום לדייט להיות יותר כבד, או הרגשה שלי שאני "מטריחה".. אבל זו רק דוגמה זה יכול להתבטא בעוד המון דרכים..

ללכת בדרך האמצע בכל דבר.

לא להקצין לשום צד.

ולהיות פשוט אתם

לגבי 3-

רציתי רק להגיד שגם לתת לבנאדם להיות מי שהוא ולהכיל אותו זה מקרב ומקדם את הקשר. אז לכבד את הדיאטה שלה ואת התהליכים שחשוב לה לעבור עם עצמה- זה אולי הרבה הרבה יותר מועיל לקשר מאשר שהיא תשים אותה בצד ותאכלו כמה עוגיות....

תודה על התשובה!

3. הייתי שמח שלא תאכל אם לא נעים לה ושתסרב בנימוס.

5. חחח מקורי משהו

למשל לתת גם תמיכה ריגשית ולא רק רציונלית לסיטואציה 

בתור ה'גבר' שיוזם קשה לפעמים 'לקלוע' בדיוק לרמה שלא פחות מדי ולא יותר מדי..

לכן תני לו כיוון? איך? - ע"פ האינטואציה שלך...

זכור לי שבקשר עם מישהי, היא גרמה לי לדבר איתה בוואטסאפ ולא להתקשר אליה. 

פשוט תקחי בחשבון את הקושי של הגבר לדייק ואת האפשרות שלך לעזור לו

וגם לסרב לשיחת טלפון לפעמים זאת יכולה להיות אופציה (יש הבדל בין "לא עכשיו!" לבין משהו אחר יותר מרוכך)

ריצוי זה אחד הדברים שהורסים קשרים.

כי ברגע שאת מדברת ולא בא לך לדבר אז הגיוני מאוד שאת תתרחקי מהקשר..

באמת אין טעם לדבר אם אחד הצדדים לא זורם לשיחה כלשהי (אפילו קצרה)

קלטתי את זה בשלב מסויים אחרי שהיא ממשיכה בוואטסאפ שיחות יותר ארוכות ממה שהייתי רגיל

אפשר פשוט לדבר אחד עם השני. לא צריך לנחש שום דבר.

ומעניין מה שכתבת כאן:

"אנחנו כמעט אף פעם לא נהיה באזור הנוחות שלנו" 

מעניין אותי למה אתה מתנהל ככה בקשר?

אני תמיד מקפיד להיות באזור הנוחות שלי בקשר, כדי להביא את עצמי בצורה הכי טובה שלי. כמובן עם התחשבות גם בבחורה. לא הייתי מרגיש בנוח לצאת מאזור הנוחות שלי, וזה לא היה לי כיף לעשות את זה. אבל אולי כל אחד עם האופי שלו. 

לא יודע אם זה כ"כ חד משמעי..

אחרי שיש אמון הדדי זה גם שונה

להתנהג איתי רגיל, כמו שאת מתנהגת עם המשפחה שלך והחברות שלך. שזה אומר להתנהג באופן טבעי ואותנטי, כמה שיותר נאמן לעצמך. ולהתנהג אלי בצורה מכבדת ואמפתית כמו שצריך להתנהג לכל בנאדם. 

מעבר לזה העצה הכי טובה זה לדבר אחד עם השני. אם לא ברור לי מה טוב לבחורה, אז אני שואל אותה. ואם יש משהו שטוב לי, אז אני אומר לבחורה. וכך הפוך, אם לא ברור לך מה טוב לי אז תשאלי, ואם יש משהו שטוב לך אז תגידי לי. פשוט לתקשר אחד עם השני. זה הבסיס להצלחה של קשר זוגי. 

מה זה משנה כל ההדרכות האלה. בסוף לכל אחד מתאים משהו אחר. חצי מהדברים שכתבו כאן שבנים רוצים מבנות לא רלוונטי לגבי. אז למה צריכים להכליל אותי בתוך קבוצה ענקית של אנשים, שלכל אחד יש אופי שונה, רצונות שונים, והתנהלות אחרת. 

פשוט תתנהגו באופן טבעי נאמן לעצמכם, תתנהגו בצורה מוסרית ומכבדת, ותדעו לתקשר אחד עם השני. לא צריך יותר מזה.

בהצלחה לכולם!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳