לא בגלל שאני צריכה לשומר שהבנים לא יכולים לשולט  אלא בגלל אני עצמי שאני מרגישה שאני ככה מכבדת את עצמי!

ומכבדת את הסביבה שלי אבל בעיקר את עצמי

הייתי עונה לה, ברור.

מעצימה את הזהות שלה כאישה, ומעצם זה, לתת לה להבין לבד, שהיא ראויה לכבוד, בין השאר, גם ע"י צניעות, נפשית ופיזית.

לתת לה להכיר בערך העצמי שלה ומתוך כך היא תרצה מאליה לשמור את המראה והיופי שלה למי שצריך את זה, ולא לכל בר-נש בחוצות.

לא יודעת מאיזו רמה זה נקרא טריגר, אבל מה שכן, השאלה הזו הייתה מביאה אותי איתה לדיון בנושא. (לא ויכוח)

כתבת ממש יפה ונכון.

כמו כל מצווה, המחוייבות הראשונה היא לא בגלל משהו אחר אלא בגלל זה.

ה' ציווה - וחכמים גילו לנו מה הוא ציווה בדיוק.

עדיין זה הוא זה שציווה.

אלו ואלו דברי א-להים חיים.

משמע - מה שהלל ושמאי אומרים, זאת לא דעה אישית שלהם... אלא של ה' בכבודו ובעצמו.

אתה מבין אחרת את האמירה 'דברי א-להים חיים' על דיבור של בן אנוש?

לא טענתי שהקב"ה בעצמו מוציא הנחיות תמיד.

טענתי שההלכה לפרטיה היא דבר ה'

הרבה שלוחים יש למקום.. חלק מהשלוחים הללו אלו ת"ח שעוסקים בתורה ומבררים את דבר ה'

גם אחרי שההלכה יוצאת ממוחו ופיו של ת"ח - דבר ה' היא.

שכאילו "בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם",

כבר מראה על הבעייתיות בצורת ההסתכלות של השואלת.

צניעות, זה קודם כל כבודה של הבת עצמה. מה במרכז, האדם, האישיות, הוא תצוגת הגוף.

מי שלא מבינה את זה, צריך לדון איתה בנחת על עניינו של האדם. על הנשמה, השכל, הגוף. המקום של כל דבר.

צניעות, אמורה להיות תחושה טבעית. כשזה לא כך, צריך קודם כל לטפל בזה.

וגם מהבחינה שהיא מדברת עליה, הרי זו העמדת פנים. לא פעם, אלה ששואלות דברים כאלה, אינן בנות שאין להם דבר וחצי דבר עם בנים. 

אז הן מצד אחד רוצות לשחק עם הצד של משיכת תשומת הלב החיצונית כשנוח להן - ומצד שני להיתמם "בגלל שאתם"... וממילא, זה גם לא ענין של "שליטה". ברגע שהיא מכירה שיש איזושהי אפשרות של משיכת תשומת לב כך, וזו כמובן תשומת לב על הצד הנמוך והחיצוני, אז גם מהבחינה הזו, התביעה לצניעות היא להשאיר את היחס לבני האדם על הרובד של יחס לבני אדם, לאישיות. ולא לנצל צד טבעי שבבני אדם, לייצור איזשהו נסיון משיכה אל הצדדים החיצוניים גם לזמן קצר.

[אגב, יש גם תלונות של בנות לפעמים על כאלה ש"מומחים" בלצוד בחלקת לשונם. גם אז הן יקבלו שמה הם אשמים שהן לא שולטות על עצמן?... יש אצל האדם צדדים טבעיים שנועדו למטרות טובות. בפרופורציה נכונה. ויש אחריות לא להכשיל אלו את אלו]

א. כבוד האשה מהפן האמוני: כי בת של מלך לא הולכת במחילה מכבודכם עם מחשוף ומיני.

ב. כבוד האשה מהפן החברתי: אשה שמכבדת את עצמה לא צריכה להפוך לאובייקט מיני. 

ג. מציאות זו מציאות - אשה זה דבר מושך, ואתן צריכות לתת לנו קצת רוגע. זה לא הגיוני מה שהולך היום. אתן יודעות כמה זה קשה לא להסתכל עליכן?! בכל פעם שאשה שלבושה בצניעות עוברת לידי אני מחזיק את עצמי בכח לא להסתכל ועוד יותר פי אלף כשאשה שלא לבושה כמעט בכלל עוברת לידי אני מרגיש כאילו אני עוצר סלע להתרדר בהר. אתן לא מרחחמות עלינו?! לחילונים זה לא משנה כי הם גם ככה נותנים לסלע להתדרדר, אבל זה לא האידיאל! בעיקרון אנחנו צריכים להחזיק את הסלע, אז טיפה חמלה מצידכן לא תזיק. 

א'. צניעות זה מטרה בפני עצמה ולא רק אמצעי. צריך להעמיק בלימוד מידת הצניעות והקשר שבין הלבוש החיצוני לבין העולם הפנימי שלנו. אז נגיד שבאמת היא לא צריכה לשמור על הצניעות בגלל הגברים, אלא בגלל עצמה, כדי לשמור על העולם הפנימי שלה. (לא מרחיב על זה כעת, אבל אפשר..)

ב'. "למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכםם!??!"

- תשובה: השאלה מבוססת על בסיס מוטעה. צריך לשנות את צורת החשיבה.
הבעיה המרכזית היא התפיסה בה כל אחד חי לעצמו, ואם אני מקריב מעצמי למען אחרים אז אני בעצם סובל ולכן פראייר. צריך לשנות את התפיסה הזו בה כל אחד חי לעצמו ורק נזהר שלא לפגוע בשני (מיסודו של קאנט). הדרך הנכונה היא להבין שאנחנו חיים בסירה אחת, אבל לא רק זה - מה שנותן לי את הערך האמיתי בחיים זה החיבור אל הכלל. לחיות לבד במנותק מהכלל זה לא אושר אלא סבל, גם אם אני לא ארגיש את החולי הזה בהתחלה כיוון שאנחנו שקועים כיום במחלת הפרטיות של הליברליזם. ולעשות משהו למען אחרים זה בדיוק ההיפך מסבל. אז, למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם? בגלל שהתרגלנו שלהקריב מעצמנו בשביל אחרים זה סבל. 

(למה מותר לי לכתוב את זה? כי גם אני, למרות שנבראתי גבר, משתדל ללכת לקראת אחרים. לאו דווקא גברים.
כבני אדם אנחנו מחוייבים בערבות הדדית וברגישות כלפי הסובבים אותנו..)

משני הכיוונים הללו צריכים להתקיים תהליכים יסודיים בחשיבה הכללית.
אני חושב שהרחבתי (אם כי לא לגמרי). ניסיתי לכתוב בקצרה יחסית.. לא לגמרי הלך..

אני צריך להמתין ברמזור אדום רק כי כמה הולכי רגל לא מצליחים לתזמן את החציה שלהם לבד?

למה יש נכים שמתפרנסים על חשבוני רק כי הם לא מסוגלים לעשות את זה לבד?

למה אסור לי לפטר אישה שיצאה לחופשת לידה? שתסתדר לבד.
 

כן! אנחנו חלק מחברה!

תכל'ס צריך לקיים את הלכות צניעות כי זו ההלכה,

אבל גם אם ההנחה שטעם המצווה הוא לצמצם את המתח המיני, נכונה,

אז כן, לפעמים אנחנו משלמים מחיר אישי לטובת החברה.

אם אתה מדבר עם חילונית, תגיד לה שלפחות תלך כמו גברים חילונים. הצורה שחלק מהנשים החילוניות הולכות כיום, זה מבוזה בצורה שאין לתאר. אם הן היו הולכות לפחות כמו גברים, עם חולצה קצרה, ומכנס קצר (ולא מכנסון), המצב היה הרבה יותר נורמלי.

זה בלי קשר להלכה, זה פשוט מוסר בסיסי אנושי לכסות את הגוף במידה מסוימת משום כבוד, ולא לחשוף אותו בצורה כל כך קיצונית. אין לי מושג איך הן לא מרגישות שום בושה לחשוף ככה את הגוף ברחוב, לכל אדם יש רגש טבעי של בושה לא לחשוף את הגוף יותר מידי במרחב הציבורי. 

תכל'ס יש הלכות צניעות גם לבנים וצריך לשמור על צניעות בסיסית גם כשאף אחד לא רואה אותנו, אז זה לא רק כי אדם זה או אחר לא יכול לשמור על עצמו...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם