לא בגלל שאני צריכה לשומר שהבנים לא יכולים לשולט  אלא בגלל אני עצמי שאני מרגישה שאני ככה מכבדת את עצמי!

ומכבדת את הסביבה שלי אבל בעיקר את עצמי

הייתי עונה לה, ברור.

מעצימה את הזהות שלה כאישה, ומעצם זה, לתת לה להבין לבד, שהיא ראויה לכבוד, בין השאר, גם ע"י צניעות, נפשית ופיזית.

לתת לה להכיר בערך העצמי שלה ומתוך כך היא תרצה מאליה לשמור את המראה והיופי שלה למי שצריך את זה, ולא לכל בר-נש בחוצות.

לא יודעת מאיזו רמה זה נקרא טריגר, אבל מה שכן, השאלה הזו הייתה מביאה אותי איתה לדיון בנושא. (לא ויכוח)

כתבת ממש יפה ונכון.

כמו כל מצווה, המחוייבות הראשונה היא לא בגלל משהו אחר אלא בגלל זה.

ה' ציווה - וחכמים גילו לנו מה הוא ציווה בדיוק.

עדיין זה הוא זה שציווה.

אלו ואלו דברי א-להים חיים.

משמע - מה שהלל ושמאי אומרים, זאת לא דעה אישית שלהם... אלא של ה' בכבודו ובעצמו.

אתה מבין אחרת את האמירה 'דברי א-להים חיים' על דיבור של בן אנוש?

לא טענתי שהקב"ה בעצמו מוציא הנחיות תמיד.

טענתי שההלכה לפרטיה היא דבר ה'

הרבה שלוחים יש למקום.. חלק מהשלוחים הללו אלו ת"ח שעוסקים בתורה ומבררים את דבר ה'

גם אחרי שההלכה יוצאת ממוחו ופיו של ת"ח - דבר ה' היא.

שכאילו "בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם",

כבר מראה על הבעייתיות בצורת ההסתכלות של השואלת.

צניעות, זה קודם כל כבודה של הבת עצמה. מה במרכז, האדם, האישיות, הוא תצוגת הגוף.

מי שלא מבינה את זה, צריך לדון איתה בנחת על עניינו של האדם. על הנשמה, השכל, הגוף. המקום של כל דבר.

צניעות, אמורה להיות תחושה טבעית. כשזה לא כך, צריך קודם כל לטפל בזה.

וגם מהבחינה שהיא מדברת עליה, הרי זו העמדת פנים. לא פעם, אלה ששואלות דברים כאלה, אינן בנות שאין להם דבר וחצי דבר עם בנים. 

אז הן מצד אחד רוצות לשחק עם הצד של משיכת תשומת הלב החיצונית כשנוח להן - ומצד שני להיתמם "בגלל שאתם"... וממילא, זה גם לא ענין של "שליטה". ברגע שהיא מכירה שיש איזושהי אפשרות של משיכת תשומת לב כך, וזו כמובן תשומת לב על הצד הנמוך והחיצוני, אז גם מהבחינה הזו, התביעה לצניעות היא להשאיר את היחס לבני האדם על הרובד של יחס לבני אדם, לאישיות. ולא לנצל צד טבעי שבבני אדם, לייצור איזשהו נסיון משיכה אל הצדדים החיצוניים גם לזמן קצר.

[אגב, יש גם תלונות של בנות לפעמים על כאלה ש"מומחים" בלצוד בחלקת לשונם. גם אז הן יקבלו שמה הם אשמים שהן לא שולטות על עצמן?... יש אצל האדם צדדים טבעיים שנועדו למטרות טובות. בפרופורציה נכונה. ויש אחריות לא להכשיל אלו את אלו]

א. כבוד האשה מהפן האמוני: כי בת של מלך לא הולכת במחילה מכבודכם עם מחשוף ומיני.

ב. כבוד האשה מהפן החברתי: אשה שמכבדת את עצמה לא צריכה להפוך לאובייקט מיני. 

ג. מציאות זו מציאות - אשה זה דבר מושך, ואתן צריכות לתת לנו קצת רוגע. זה לא הגיוני מה שהולך היום. אתן יודעות כמה זה קשה לא להסתכל עליכן?! בכל פעם שאשה שלבושה בצניעות עוברת לידי אני מחזיק את עצמי בכח לא להסתכל ועוד יותר פי אלף כשאשה שלא לבושה כמעט בכלל עוברת לידי אני מרגיש כאילו אני עוצר סלע להתרדר בהר. אתן לא מרחחמות עלינו?! לחילונים זה לא משנה כי הם גם ככה נותנים לסלע להתדרדר, אבל זה לא האידיאל! בעיקרון אנחנו צריכים להחזיק את הסלע, אז טיפה חמלה מצידכן לא תזיק. 

א'. צניעות זה מטרה בפני עצמה ולא רק אמצעי. צריך להעמיק בלימוד מידת הצניעות והקשר שבין הלבוש החיצוני לבין העולם הפנימי שלנו. אז נגיד שבאמת היא לא צריכה לשמור על הצניעות בגלל הגברים, אלא בגלל עצמה, כדי לשמור על העולם הפנימי שלה. (לא מרחיב על זה כעת, אבל אפשר..)

ב'. "למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכםם!??!"

- תשובה: השאלה מבוססת על בסיס מוטעה. צריך לשנות את צורת החשיבה.
הבעיה המרכזית היא התפיסה בה כל אחד חי לעצמו, ואם אני מקריב מעצמי למען אחרים אז אני בעצם סובל ולכן פראייר. צריך לשנות את התפיסה הזו בה כל אחד חי לעצמו ורק נזהר שלא לפגוע בשני (מיסודו של קאנט). הדרך הנכונה היא להבין שאנחנו חיים בסירה אחת, אבל לא רק זה - מה שנותן לי את הערך האמיתי בחיים זה החיבור אל הכלל. לחיות לבד במנותק מהכלל זה לא אושר אלא סבל, גם אם אני לא ארגיש את החולי הזה בהתחלה כיוון שאנחנו שקועים כיום במחלת הפרטיות של הליברליזם. ולעשות משהו למען אחרים זה בדיוק ההיפך מסבל. אז, למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם? בגלל שהתרגלנו שלהקריב מעצמנו בשביל אחרים זה סבל. 

(למה מותר לי לכתוב את זה? כי גם אני, למרות שנבראתי גבר, משתדל ללכת לקראת אחרים. לאו דווקא גברים.
כבני אדם אנחנו מחוייבים בערבות הדדית וברגישות כלפי הסובבים אותנו..)

משני הכיוונים הללו צריכים להתקיים תהליכים יסודיים בחשיבה הכללית.
אני חושב שהרחבתי (אם כי לא לגמרי). ניסיתי לכתוב בקצרה יחסית.. לא לגמרי הלך..

אני צריך להמתין ברמזור אדום רק כי כמה הולכי רגל לא מצליחים לתזמן את החציה שלהם לבד?

למה יש נכים שמתפרנסים על חשבוני רק כי הם לא מסוגלים לעשות את זה לבד?

למה אסור לי לפטר אישה שיצאה לחופשת לידה? שתסתדר לבד.
 

כן! אנחנו חלק מחברה!

תכל'ס צריך לקיים את הלכות צניעות כי זו ההלכה,

אבל גם אם ההנחה שטעם המצווה הוא לצמצם את המתח המיני, נכונה,

אז כן, לפעמים אנחנו משלמים מחיר אישי לטובת החברה.

אם אתה מדבר עם חילונית, תגיד לה שלפחות תלך כמו גברים חילונים. הצורה שחלק מהנשים החילוניות הולכות כיום, זה מבוזה בצורה שאין לתאר. אם הן היו הולכות לפחות כמו גברים, עם חולצה קצרה, ומכנס קצר (ולא מכנסון), המצב היה הרבה יותר נורמלי.

זה בלי קשר להלכה, זה פשוט מוסר בסיסי אנושי לכסות את הגוף במידה מסוימת משום כבוד, ולא לחשוף אותו בצורה כל כך קיצונית. אין לי מושג איך הן לא מרגישות שום בושה לחשוף ככה את הגוף ברחוב, לכל אדם יש רגש טבעי של בושה לא לחשוף את הגוף יותר מידי במרחב הציבורי. 

תכל'ס יש הלכות צניעות גם לבנים וצריך לשמור על צניעות בסיסית גם כשאף אחד לא רואה אותנו, אז זה לא רק כי אדם זה או אחר לא יכול לשמור על עצמו...

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)