למה צריך לשמור על צניעות?
שאלה שנתקלתי בה לא פעם ולא פעמיים..
ומסתבר שזה סוג של trigger עבור הרבה בנות כי כביכול "למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכםם!??!"
למה צריך לשמור על צניעות?
שאלה שנתקלתי בה לא פעם ולא פעמיים..
ומסתבר שזה סוג של trigger עבור הרבה בנות כי כביכול "למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכםם!??!"
לא בגלל שאני צריכה לשומר שהבנים לא יכולים לשולט אלא בגלל אני עצמי שאני מרגישה שאני ככה מכבדת את עצמי!
ומכבדת את הסביבה שלי אבל בעיקר את עצמי
הייתי עונה לה, ברור.
מעצימה את הזהות שלה כאישה, ומעצם זה, לתת לה להבין לבד, שהיא ראויה לכבוד, בין השאר, גם ע"י צניעות, נפשית ופיזית.
לתת לה להכיר בערך העצמי שלה ומתוך כך היא תרצה מאליה לשמור את המראה והיופי שלה למי שצריך את זה, ולא לכל בר-נש בחוצות.
לא יודעת מאיזו רמה זה נקרא טריגר, אבל מה שכן, השאלה הזו הייתה מביאה אותי איתה לדיון בנושא. (לא ויכוח)
כתבת ממש יפה ונכון.
כמו כל מצווה, המחוייבות הראשונה היא לא בגלל משהו אחר אלא בגלל זה.
ה' ציווה - וחכמים גילו לנו מה הוא ציווה בדיוק.
עדיין זה הוא זה שציווה.
אלו ואלו דברי א-להים חיים.
משמע - מה שהלל ושמאי אומרים, זאת לא דעה אישית שלהם... אלא של ה' בכבודו ובעצמו.
אתה מבין אחרת את האמירה 'דברי א-להים חיים' על דיבור של בן אנוש?
לא טענתי שהקב"ה בעצמו מוציא הנחיות תמיד.
טענתי שההלכה לפרטיה היא דבר ה'
הרבה שלוחים יש למקום.. חלק מהשלוחים הללו אלו ת"ח שעוסקים בתורה ומבררים את דבר ה'
גם אחרי שההלכה יוצאת ממוחו ופיו של ת"ח - דבר ה' היא.
שכאילו "בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם",
כבר מראה על הבעייתיות בצורת ההסתכלות של השואלת.
צניעות, זה קודם כל כבודה של הבת עצמה. מה במרכז, האדם, האישיות, הוא תצוגת הגוף.
מי שלא מבינה את זה, צריך לדון איתה בנחת על עניינו של האדם. על הנשמה, השכל, הגוף. המקום של כל דבר.
צניעות, אמורה להיות תחושה טבעית. כשזה לא כך, צריך קודם כל לטפל בזה.
וגם מהבחינה שהיא מדברת עליה, הרי זו העמדת פנים. לא פעם, אלה ששואלות דברים כאלה, אינן בנות שאין להם דבר וחצי דבר עם בנים.
אז הן מצד אחד רוצות לשחק עם הצד של משיכת תשומת הלב החיצונית כשנוח להן - ומצד שני להיתמם "בגלל שאתם"... וממילא, זה גם לא ענין של "שליטה". ברגע שהיא מכירה שיש איזושהי אפשרות של משיכת תשומת לב כך, וזו כמובן תשומת לב על הצד הנמוך והחיצוני, אז גם מהבחינה הזו, התביעה לצניעות היא להשאיר את היחס לבני האדם על הרובד של יחס לבני אדם, לאישיות. ולא לנצל צד טבעי שבבני אדם, לייצור איזשהו נסיון משיכה אל הצדדים החיצוניים גם לזמן קצר.
[אגב, יש גם תלונות של בנות לפעמים על כאלה ש"מומחים" בלצוד בחלקת לשונם. גם אז הן יקבלו שמה הם אשמים שהן לא שולטות על עצמן?... יש אצל האדם צדדים טבעיים שנועדו למטרות טובות. בפרופורציה נכונה. ויש אחריות לא להכשיל אלו את אלו]
תפוחית 1א. כבוד האשה מהפן האמוני: כי בת של מלך לא הולכת במחילה מכבודכם עם מחשוף ומיני.
ב. כבוד האשה מהפן החברתי: אשה שמכבדת את עצמה לא צריכה להפוך לאובייקט מיני.
ג. מציאות זו מציאות - אשה זה דבר מושך, ואתן צריכות לתת לנו קצת רוגע. זה לא הגיוני מה שהולך היום. אתן יודעות כמה זה קשה לא להסתכל עליכן?! בכל פעם שאשה שלבושה בצניעות עוברת לידי אני מחזיק את עצמי בכח לא להסתכל ועוד יותר פי אלף כשאשה שלא לבושה כמעט בכלל עוברת לידי אני מרגיש כאילו אני עוצר סלע להתרדר בהר. אתן לא מרחחמות עלינו?! לחילונים זה לא משנה כי הם גם ככה נותנים לסלע להתדרדר, אבל זה לא האידיאל! בעיקרון אנחנו צריכים להחזיק את הסלע, אז טיפה חמלה מצידכן לא תזיק.
א'. צניעות זה מטרה בפני עצמה ולא רק אמצעי. צריך להעמיק בלימוד מידת הצניעות והקשר שבין הלבוש החיצוני לבין העולם הפנימי שלנו. אז נגיד שבאמת היא לא צריכה לשמור על הצניעות בגלל הגברים, אלא בגלל עצמה, כדי לשמור על העולם הפנימי שלה. (לא מרחיב על זה כעת, אבל אפשר..)
ב'. "למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכםם!??!"
- תשובה: השאלה מבוססת על בסיס מוטעה. צריך לשנות את צורת החשיבה.
הבעיה המרכזית היא התפיסה בה כל אחד חי לעצמו, ואם אני מקריב מעצמי למען אחרים אז אני בעצם סובל ולכן פראייר. צריך לשנות את התפיסה הזו בה כל אחד חי לעצמו ורק נזהר שלא לפגוע בשני (מיסודו של קאנט). הדרך הנכונה היא להבין שאנחנו חיים בסירה אחת, אבל לא רק זה - מה שנותן לי את הערך האמיתי בחיים זה החיבור אל הכלל. לחיות לבד במנותק מהכלל זה לא אושר אלא סבל, גם אם אני לא ארגיש את החולי הזה בהתחלה כיוון שאנחנו שקועים כיום במחלת הפרטיות של הליברליזם. ולעשות משהו למען אחרים זה בדיוק ההיפך מסבל. אז, למה אנחנו צריכות לסבול בגלל שאתם לא יכולים לשלוט על עצמכם? בגלל שהתרגלנו שלהקריב מעצמנו בשביל אחרים זה סבל.
(למה מותר לי לכתוב את זה? כי גם אני, למרות שנבראתי גבר, משתדל ללכת לקראת אחרים. לאו דווקא גברים.
כבני אדם אנחנו מחוייבים בערבות הדדית וברגישות כלפי הסובבים אותנו..)
משני הכיוונים הללו צריכים להתקיים תהליכים יסודיים בחשיבה הכללית.
אני חושב שהרחבתי (אם כי לא לגמרי). ניסיתי לכתוב בקצרה יחסית.. לא לגמרי הלך.. 
אני צריך להמתין ברמזור אדום רק כי כמה הולכי רגל לא מצליחים לתזמן את החציה שלהם לבד?
למה יש נכים שמתפרנסים על חשבוני רק כי הם לא מסוגלים לעשות את זה לבד?
למה אסור לי לפטר אישה שיצאה לחופשת לידה? שתסתדר לבד.
כן! אנחנו חלק מחברה!
תכל'ס צריך לקיים את הלכות צניעות כי זו ההלכה,
אבל גם אם ההנחה שטעם המצווה הוא לצמצם את המתח המיני, נכונה,
אז כן, לפעמים אנחנו משלמים מחיר אישי לטובת החברה.
אם אתה מדבר עם חילונית, תגיד לה שלפחות תלך כמו גברים חילונים. הצורה שחלק מהנשים החילוניות הולכות כיום, זה מבוזה בצורה שאין לתאר. אם הן היו הולכות לפחות כמו גברים, עם חולצה קצרה, ומכנס קצר (ולא מכנסון), המצב היה הרבה יותר נורמלי.
זה בלי קשר להלכה, זה פשוט מוסר בסיסי אנושי לכסות את הגוף במידה מסוימת משום כבוד, ולא לחשוף אותו בצורה כל כך קיצונית. אין לי מושג איך הן לא מרגישות שום בושה לחשוף ככה את הגוף ברחוב, לכל אדם יש רגש טבעי של בושה לא לחשוף את הגוף יותר מידי במרחב הציבורי.
תכל'ס יש הלכות צניעות גם לבנים וצריך לשמור על צניעות בסיסית גם כשאף אחד לא רואה אותנו, אז זה לא רק כי אדם זה או אחר לא יכול לשמור על עצמו...
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתיש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
להגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)
האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!
כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.
אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק
ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...
אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף
בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן
שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -
אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום
לראות לוויתנים במקומם הטבעי,
ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר
או משהו...
איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.
ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,
אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -
מה הבעיה?.....
חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על
הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת
בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב
הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)
אל תגזימו.
בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.
לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיאחרונהוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
נשמע שחייך כרגע על מי מנוחות סך הכל
אפשר בתשלום.
אשמח להמלצות מנסיון.
אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה
יש גם ליבי