זה נכון?

טולקין לקח את ההשראה (בעיקר המבנה הדיקדוקי) של לשון קוהוזדול מלשונות שמיות (ביניהם עברית)

טולקין כתב איפשהו שהוא לא השתמש בשפות שמיות (אני יכולה לחפש את המקום המדויק אם זה משנה למישהו פה...)

אישית זה גם לא נשמע לי דומה.

הוא ביסס בעיקר על פרסית.

זה למה זה לא מוכר לך.

אבל יש השפעות קטנות מעברית

אבל טולקין ידע עברית.

זה לא בקוהוזדול, אבל שם הסוס נהר לא מזכיר לך שום דבר?

 כי היא הכי קלה ללימוד וחוץ מזה בשפה של הגמדים יש 5 מילים בערך

סינדרין קלה ללימוד?

שזה בערך 15 מילה 

ואני מניח שגם אתה יודע, אבל סינדרין היא ממש קלה משני סיבות 

א) 80% מהשמות בלגנדאריום הם בסינדרין 

ב) בסוף הסילמריליון יש מילון סינדרין - עברית

היא מושלמת מדי

קווניה פחות, נשמעת כמו איטלקית

לטעמי.

השווה את השיר "אה אלברת גילתוניאל" (ששרים בריבנדל. כמובן התי"ו היא th וה- רי"ש נשמעת כמו בין למ"ד לרי"ש) שנראה לי בסינדרין,  לעומת שיר הפרידה של גלדריאל בלוריין, שכתוב שהוא בקווניה.

אבל טלפ בקווניה יותר יפה מקלב בסינדרין.

)באופן כללי ב דגושה בסוף מילה פחות יפה)

זה הרבה ל ת' נ וגם ר מ נ

לדוג לנותן

תיליון

וכו'

ת

וגם הנולדור הטובים.

זה לאורה (צבע הזהב)

לאורלין (שיר-זהב, אחד מעצי ולינור)

לאורלינדורנן (ארץ עמק הזהב השר, כינוי לארץ לותלורין)

זה יתיליין

לותין

מיתיתל

פיברתיל

וויתיווינדל

ארוון

אלברת

אלנת

זה שמות לארצות או יצורים יפים

מילים

מה שנקרא נאו סינדרין

נשארים עם האיסורים הפונולוגיים

אבל מיילים חדשות

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.