ז' בתמוז תשפ"א 14:27
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"א בתמוז תשפ"א 21:47

הכנתי לבעלי הפתעה

כ"כ נפגעתי שלא היה לי כח להביא לו את ההפתעה.

כשהוא הגיע - התעצבנתי עליו. אני עצבנית עליו מאד.

איך אפשר לבקש סליחה כשהיא לא נאמרת מהלב?

איפה הרגישות לכבודי - שאני נפגעתי למעשה?

מה שהכי מפריע לי ,שהוא סתם מבקש סליחה מהפה ולחוץ, הוא ממש לא מתכוון לזה

למה להחזיק קשר עם גבר שלא אכפת לו ממך?

אני שבורה, אין לי כח יותר....

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:30
ז' בתמוז תשפ"א 14:31


אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:33
פעם ראשונה שקורה כזה דבר

לו היית אומרת לו, שהgps חשוב לך, כי הכנת לו משהו יוצא דופן. איך היה נגמר האירוע?
ז' בתמוז תשפ"א 14:35

ברור שזה לא פעם ראשונה... לכן אני שבורה , הוא מבקש סליחה וממש לא משתפר בכיוון, פרפר, עושה מה בא לו!

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:37
יש אנשים עם בעייה בx, וניתן להתמודד/ למצוא דרכים עוקפות

בכללי, כל אחד רשאי לעד שלוש 'דפקות'.

ז' בתמוז תשפ"א 14:39

ותודה על תגובתך  

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:51


אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:33
או שאלת אותו מתי בערך הוא יגיע?
כי בערך זה בערך
ז' בתמוז תשפ"א 14:40

ותודה על תגובתך  

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 14:42
ממישהו להבין רמזים זה לא לגיטימי.
רמזים יש בחידות. לא בבני אדם.

אבל שיהיה אכפתי זה אכן לגיטימי. השאלה אם הוא יודע ממה הוא צריך שיהיה לו אכפת.

עוד אחד ועוד אחד בסוף נצליח. 

ז' בתמוז תשפ"א 14:43
שכדאי להגיד במפורש

אם אני אשאל את בעלי מתי הוא מגיע, הוא לא יבין שזה רמז שסיכמנו שהוא אמור להגיע.
עדיף תמיד להגיד באופן ישיר
באמת יכול להיות שהוא לא הבין שלשה התכוונת
ז' בתמוז תשפ"א 16:04
בחיי נישואין (ובכלל בכל מערכת יחסים) חובה להגיד *במפורש* מה את רוצה, אין דבר כזה להתעצבן עליו כי הוא לא הבין את הרמז...
ז' בתמוז תשפ"א 16:11
מבינה מאוד מאוד את הכאב שלך. גם אני למדתי על בשרי בדרך הכואבת
אבל לא לצפות אף פעם שאנשים יבינו רמזים (ובטח לא גברים ;) )

וגם "אכפתי" - זה הגדרה מאוד לא ברורה למי שהוא לא את. אני אפרש אכפתיות בצורה שונה מאוד מבעלי למשל ובטח גם בצורה שונה ממך..

קשה לרדת מהפנטזיה הרומנטית על אביר קורא מחשבות. זה ברור. ואני הכי מבינה אותך בעולם!

אבל אם תחליטי לשנות תפיסה ולהצליח להביע את הרצון שלך חד וברור אני בטוחה שתחווי הרבה פחות אכזבות והזוגיות שלכם תעלה כמה מדרגות.

מציעה לך ללמוד על זה באופן מסודר:
תקשורת זוגית/תקשורת מקרבת/ משהו דומה. יש המון חומר כתוב/מוסרט שמתאים מאוד.
וברור שייקח זמן להתשכנע ולתרגל אבל זה יהפוך אותך לאישה הרבה יותר מאושרת בעז"ה

לדוגמא:
במקום לרמוז 5 פעמים- תגידי בצורה ברורה "אתה חושב שתחזור ב9 וחצי? חשוב לי לדעת מתי בדיוק אתה חוזר ולהתכונן בהתאם"
ואפשר לתזכר שוב "מזכירה לך שאני מחכה לך ב9 וחצי "

מבטיחה לך שהסיטואציה היתה נראית אחרת...

ועוד דבר - כשכבר הגיע ב10 וחצי. אין שום סיבה לשבור את הכלים.
את בטוחה שהוא בכלל הבין למה את כועסת? בכלל לא בטוח.
אולי בגלל זה את מרגישה שהוא סתם מבקש סליחה כי הוא רק לא רוצה שתכעסי יותר.

הרבה יותר יעיל לשתף אותו ישיר וברור "הכנתי לך הפתעה, השקעתי בארגון ובמחשבה, וכשלא הגעת בזמן נפגעתי מאוד כי הרגשתי שאני לא חשובה לך מספיק"

מאמינה שהיית שומעת דברים אחרים בתגובה...
ז' בתמוז תשפ"א 16:17
ושלא תצפה שיבין לבד...
הוא כל הזמן מבקש שאדבר מפורש ובלי רמזים...
לא אוהבת את זה אבל זה מה יש..
ז' בתמוז תשפ"א 16:18

בוודאי שהסברתי לו שפגע בי, אבל ממש לא אכפת לו, הוא רק מספר לי בהתלהבות ב*חוסר טקט* מובהק מי פגש וכמה זה היה מענין

אמרתי לו - זה רק מראה כמה אני לא חשובה לך........

והוא ממש לא קולט!

חוץ מסליחה עם חיוך מפגר שמרוח לו על הפרצוף, לא מרגישים צער עליו בכלל

 

נכון, כנראה שזוגיות זה סה"כ תפעול מפעל ילדים, זה לא אהבה ולא תמיכה ולא הערכה, קשה לקבל ולהפנים, אכן החיים קשים

תודה רבה לך על ההשקעה

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 17:08
זה מה שזוגיות ?????
ממש ממש לא!!
( אני נשואה אוטוטו 20 שנה)
לדעתי את לוקחת את המקרה הזה בלי פרופורציות קצת...
מעצבן ומתסכל אין ספק אבל לא סוף העולם.
ז' בתמוז תשפ"א 16:57
זה לא סותר אכפתיות ,פשוט לפעמים גברים לא מצליחים להבין את כל מה שאנחנו רומזות או חושבות שאנחנו רומזות....
ז' בתמוז תשפ"א 18:28
אבל לא תמיד מבינים רמזים.
ולפעמים הרמזים ממש לא ברורים
או הפוכים
ואנחנו באמת מנסים להבין, אבל לא מצליחים.

למשל, יש כאן שרשור מתחת שמישהי רצתה שבעלה יקנה לה תכשיט. הוא בא לקנות והיא אמרה לו "זה יקר מדי"

והיא מתבאסת למה הוא לא קנה (מה הוא מתקמצן עליי?)
המצחיק, שבסטואציה אחרת,
אם היה קונה היתה מתבאסת למה הוא קנה למרות שיקר מדי.
ככה לפחות זה מרגיש מהצד
ז' בתמוז תשפ"א 14:41
על משהו עמוק יותר מהפעם הזאת.

ולכן מבלי להתייחס לפעם הזאת (ויש פה נקודות לשני הצדדים)

נראה שאתם צריכים לשבת לשיחה ארוכה ולפתוח את הבעיות האלה. לא בזמן מריבה אלא בנחת. בזמן רגוע על קפה או יין.
לפעמים זה יספיק לפעמים צריך טיפול עמוק יותר.

כשמדברים על דברים רק תוך כדי מריבה אף אחד לא פנוי להקשיב.

עוד אחד ועוד אחד בסוף נצליח. 

ז' בתמוז תשפ"א 14:52

איך ידעת שזה יושב על משהו עמוק?

 

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 15:00
כי הוא איחר או שיש לך בעיה של שליטה עצמית או שזה יושב על משהו עמוק.

לא נשמע שיש לך בעיה של שליטה.

עוד אחד ועוד אחד בסוף נצליח. 

ז' בתמוז תשפ"א 15:01


אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 15:03
השאלה אם זה רק הנושא הזה או מעבר לזה.

כך או כך צריך לפתוח את הדברים בינכם. ולהאמין שאפשר לתקן.

עוד אחד ועוד אחד בסוף נצליח. 

ז' בתמוז תשפ"א 17:03
לא היית נפגעת עד כדי כך ולא היית כועסת עליו
ז' בתמוז תשפ"א 15:03

רצית להכין הפתעה, בשבילו.. בסוף לא הגיע....

 

 

דבר שני - תנשמי כעת עמוק:

 

הוא אמר 9.30 - והסביר שהחשבון הוא שיש עוד משהו לסדר...

 

הגיע שעה אח"כ. כנראה התארך קצת מה שהיה לסדר.

 

את נפגעת, התעצבנת, זרקת את הנרות...

 

אפשר להבין את זה.

 

 

אבל אם גם מבינה שיתכן אשה שהיתה מגיבה אחרת.

 

מגיע שעה אח"כ, מחייכת לעצמה על ה"דיוקים" שלו - ומקבלת בדיוק כפי שחשבה מראש.

 

זה ענין של בחירה.

 

האם לעשות מאי-הדיוק שלו סימפטום של חוסר איכפתיות , או תכונה שאין בה כל כוונה רעה.

 

 

 

אח"כ:

 

הוא מבקש סליחה.

 

זה כבר דבר טוב. יש כאלה שאם מרגישים מותקפים - מגיבים אחרת.

 

לדעתך, הסליחה אינה "מכל הלב", כי עובדה שהוא אומר ש"לא שם לב שזה חשוב לך"...

 

למה את חושבת שזה אומר ש"לא מכל הלב"?...  יתכן שלגמרי אמיתי - והוא באמת לא שם לב שזה כ"כ חשוב לך.

 

יש דברים כאלה. אצל אחד משהו מאד חשוב - ולכן הוא מצפה שגם השני יבין כך, ואצל השני זה לא נתפס שזו המשמעות. קורה.

 

 

 

את אומרת, "מבקש סליחה וסליחה כמו מפגר"... זה נראה לך ביטוי סביר?

 

 

 

את שואלת, "איפה הרגישות לכבודך" ואיפה האחריות האישית, אם הנימוק הוא "ככה זה גברים"..

 

זה בדיוק מה שהוא רצה לומר. שזה לא בא מחוסר רגישות לכבודך - אלא סוג של תכונה כזו, שהוא סבור שהיא "של גברים", ועל כן זה גם לא מחוסר אחריות.

 

הוא גם לא ידע על מה מדובר, נכון?

 

אז נוצר כאן פער כזה... מבחינתו, שאלת מתי בא, נתן הערכה והגיע שעה אח"כ. יש להניח שאם היית אומרת לו, אני מכינה לך הפתעה, אבל חייב שתגיע ממש בזמן, אחרת זה יקלקל הכל... מן הסתם היה מגיע בזמן. אולי חמש דק' איחור עם התנצלות..

 

אבל את לא רצית לגלות - כי זה יקלקל הכל.... אז עם ציפיה בגלל מה שאת יודעת - והוא עם התנהלות שמבחינתו יכולה לקרות, כי אינו יודע שמשהו חשוב כאן. הרי איש ואשתו חיים את כל החיים ביחד - אי אפשר לנהל הכל על סטופר. הוא הרי לא ידע שיש כאן משהו מיוחד וחשוב...

 

 

 

ולתמיהה שלך - אם הוא באמת מבקש סליחה, למה הוא מחייך, זה ממש לא כך.. הוא מחייך מן הסתם לא מצערך - אלא מעצמו. אולי גם ממבוכה, עדיין לא מבין בדיוק מה היתה הפגיעה, מה תיכננת, מה קרה.  

אולי אם תסבירי לו כל מה שהיה, ואיך חיכית והתאכזבת - באמת ישתתף איתך..

 

אגב, לגבי הביטוי בסוף "למה להחזיק גבר כזה".... גבר זה לא כלב. את לא "מחזיקה אותו". אתם נשואים. אלא מה? אין אדם נתפס על צערו.. כנראה ביטוי מתוך הכאב שלך.

 

 

הקיצור, נראה לי שכדאי קצת להרגיע את העניינים. קודם כל בתוכך. יש אנשים פחות דייקנים. יש פערים לא פעם בין ציפיה לגבי אירוע מסוים בין צדדים. אל תצפי ל"הבנת רמזים". מה שלך ברור שאת מתכוונת ב"רמז" שלך - יתכן שלשני כלל וכלל לא.

סה"כ, אתם נראים אנשים טובים לפי מה שאת מתארת.

 

תירגעי מהאכזבה, תתמתני, תפנימי שיש הבדלים בין תגובות של איש לאשה, תנסי לשפר התייחסות גם מצידך; אח"כ את יכולה לנסות לנסח לעצמך משהו שאת רוצה לבקש ממנו בצורה בהירה, נקודתית, כדי שלהבא יהיה יותר סיכוי שיקרה כך.

ותהיי גם את יותר סבלנית. לא הייתרוצה שהוא יאמר, אם היא מגיבה כך בעצבנות על משהו שלא הבנתי מה רצתה, אז למה "להחזיק אותה".. נכון? אז תשתדלי גם. בונים הבנה לרגישויות בהדרגה.

 

הצלחה רבה.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 15:23

הוא תמיד מבקש סליחה עם חיוך ועם עקיצה ביחד

אתה מבין שזה לא ממש מרגיש כמו "סליחה"?

וכן, היתי מצפה ממנו - שכמו שהוא מגיע בזמן לדברים רציניים שאסור לאחר

אז אם התחייב לאשתו על שעה מסוימת, אז עיכוב של רבע שעה-20 דקות עוד לגיטימי

אבל איחור של שעה..........

זה כבר זלזול

ובלי להודיע

 

מה קשה לו להגיד לאדם שמולו - הלו, אמרתי לאשתי שאגיע בשעה מסוימת, אני צריך ללכת

או לחילופין להתקשר ולהודיע שהוא מתעכב?

 

זה מראה את חוסר המקום שהוא רוחש לי בחייו

 

וכן, אחרי שאני מהבקר עד הלילה - בעבודה ועם הילדים ועושה לו הפתעה....

כן ! אני מצפה שיגיע בזמן

אני לא צריכה עוד לחכות לו בסבלנות לאחר היום הקשה והמפרך שעברתי

 

נראה אותו - עובד, מטפל בילדים, ועוד צריך סבלנות למישהו לא אכפתי שמאחר בשעה

 

מסכימה שהביטוי "להחזיק" לא יפה, אבל הוא השתמש בביטויים אחרים לא רגישים כלפיי, אז מרגישה לגיטימיות להחזיר לו בביטויי הזה גם כן

 

ובאמת תודה רבה על תגובתך המושקעת!

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 15:46

ראשית, "עקיצה" זה משהו אחר. את תיארת בהודעה רק חיוך. לחיוך יש כל מיני משמעויות.

 

 

אני גם מסכים איתך, שאם מאחרים אחרי שעה שאומרים, צריך להתקשר או לשלוח הודעה. כך ראוי להיות.

 

השאלה, מה קורה עם מי שלא כך. אפשר לחשוב שזה מזילזול - ואפשר שזו תהיה שם תכונה כזו של חוסר דייקנות, שיכולה להרגיש אבל אינה מזלזול.

לפי הנתונים שכאן, איננו יכולים לדעת. לכן אמרתי, אם זה לא אדם שמזלזל ולא מכבד בכללי, עדיף לחשוב על פתרונות אחרים מה עושים עם תכונה כזו. מדברים עליה, מדלגים עליה, או כד'..

 

ועל כן אמרתי, זה לא בהכרח מראה חלילה על "חוסר המקום שהוא רוחש לך בחייו".. אלא יתכן ההיפך: אם היה מדובר על מישהו שבאמת רוחש "חוסר מקום" לאשתו - אז זה היה יכול להיות אחד הסימפטומים... את מבינה את ההבדל?

 

 

ולגבי ההמשך: 

"וכן, אחרי שאני מהבקר עד הלילה - בעבודה ועם הילדים ועושה לו הפתעה....

כן ! אני מצפה שיגיע בזמן"

 

זה באמת מאד-מאד נוגע ללב. ממש.

 

אבל חסר נתון אחד - הוא הרי לא העלה בדעתו שאת עושה הפתעה, בטובך ובנדיבותך, אחרי יו עבודה ועם הילדים. פשוט לא חשב על זה.

 

זה מה שאמרתי, צד אחד מתוסכל לחלוטין - צד שני לא העלה על דעתו.

 

במקרה כזה, אחרי פריקת התיסכול המובנת - צריך לחזור לשכל, ולומר, הוא באמת לא ידע.

 

לחשוב: מבחינתו סתם שאלתי. התענינות. ואז לחשוב באיזו חומרה צריך להתייחס לבעל שמאחר שעה אחרי התענינות סתמית של אשתו, כשהוא אומר לה שיהיה לו עוד משהו לסדר. שמא מניח שהיא מבינה ש"עוד משהו" זה לא ממש מדויק, אלא שנתן שעה מוערכת. אני מסכים שגם במקרה כזה ראוי להתקשר אם מתעכב. אבל זה לא משהו שלא קורה. אדם חושב, הנה כבר אני גומר, כבר...

 

 

על כן, אשה יקרה, השאלה אינה מתחילה מהמקרה הזה.

 

השאלה היא על היחס ביניכם בכללי.

 

את אומרת, "מישהו לא איכפתי". "השתמש כלפי בביטויים אחרים לא רגישים"..

 

ומצד שני, נראה שיש לך לגביו ציפיות, שאם היה מדובר באיש רגיל, אז יתכן שהן קצת מוגזמות..

 

 

 

כדאי לבדוק מה קורה בכללי. מה הם דברים שלדעתך מעידים בבירור על חוסר-איפכתיות וכד' ממך, ומה אולי רק פרשנות סובייקטיבית.

 

תרכזי לך כמה דברים שאת חושבת שהיה ראוי שינהג בקביעות קצת אחרת, או שמעידים על יחס. תנסי גם לראות מה אולי היה אפשר לשפר אצלך. ואז תקבעו שיחה. שיחה בנחת, לא האשמות. עם רצון לתקן. תסבירי מה שעל ליבך, תגידי שהמטרה שלך שיהיה יותר טוב. תקשיבי להסברים שלו. אם יסביר משהו בצורה שלא נראית לך - תקשי על זה. בלי עצבים... כמו על ההסבר ש"הוא גבר" על משהו שלא נראה לך שזה מצדיק את הענין. ותנסו להגיע לסיכומים מינימליים שמקובלים על שניכם.

 

לגבי יחס שבלב, קשה כמובן לדעת. יש לקוות שאם ההתנהלות המעשית תהיה רצויה יותר לשניכם. יותר הבנה (כולל גם אי דרישות מצידך לגבי דברים שהם פשוט שייכים לאופי ולהתנהלות שלו ואינם שליליים), אז גם יורגש יותר יחס חיובי מהלב.

אפשר גם לומר מפורש, חשוב לי להרגיש שאתה מבין אותי כשמשהו קשה לי.. וכד'. אל תסמכי על זה שאיש מבין כל מה שאשתו צריכה, מראש. הוא לא...

 

הרבה טוב.

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 15:58

תודה רבה רבה על ההשקעה והאורך, ועל ההבנה,

 

שאלתי אותו כ- 5 פעמים, וגם 

ציינתי בפניו שאני רוצה לצאת  להליכה עם חברה

 

והוא מבחינתו הצדיק את עצמו ש - "לא קבעת עם חברה" ולכן לא עמד בזמנים - 

והטענה שלי כלפיו היתה - ש- מה זה משנה אם קבעתי או לא? קבענו 9:30 אז תכבד ותעמוד בזמן או לפחות תודיע על האיחור/עיכוב

מה זה משנה מה התוכניות שלי?? בקיצור אני לא בראש מעייניו

 

עוד תירוצים מפגרים שיש לו לענות תמיד - "מה אני אעשה, מישהו עצר אותי והתחיל לדבר איתי"...

אמרתי לו - אז תנפנף אותו, כמו שאתה מנפנף אותי תמיד, הרי אתה יודע לנפנף!

 

פתאום הוא משחק אותה שלא יודע לנפנף אנשים, הוא "לא יודע" להגיד לאדם שהוא לא יכול

זה מה שאני מסבירה לו, שזה לא הגיוני מה שהוא אומר- שהוא יכול להגיד לאדם שהוא לא יכול והוא ממהר ולעוף

 

אז זהו, שזה לא נכון - הוא סתם מסבן, יכול גם יכול, רק מה?! לא אכפת לו....

 

תמיד מה שיש לו להגיד זה להסיר אחריות מעצמו באופן כללי  - "סליחה, סולחת?" עם חיוך דפוק כזה שרק מביע כמה הוא לא מבין את המצב, וכמה הוא ליצן לא רציני....

וכמובן חוזר על הענין שנית.....

 

ואני כמו מפגרת סולחת לו שוב ושוב......

 

זוגיות זה דבר ממש ממש קשה

 

 

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 17:00

אני אומר לך בחיוך...

 

לדעתי, הפרשנות שלך ש"אני לא בראש מעייניו" על סמך הנתונים הללו, היא לחלוטין לא הכרחית.

 

אבל אם תתעקשי עליה - בסוף את עלולה לייצר אותה.

 

 

כן, יש דבר כזה, שמישהו מעכב בדרך - ולא "מנפנפים"..

 

ממש לא הכרחי שזה כי לא איכפת.

 

אולי ה"סליחה, סולחת".. דווקא מראה שהוא רוצה להיות איתך בטוב - ומבחינתך "אינו מבין את המצב".

 

יש לכם מבט שונה. זה מאד מצוי.

 

 

תנסי אולי ההיפך: תאמרי לעצמך, בוודאי איפכת לו ממני. פשוט לא כזה דייקן גם כשלי זה נראה ענין ממש חשוב.

 

ותתמקדי ביחס, בלי קשר לזמנים. תנסי. 

 

במקום לומר לעצמך שזוגיות זה ממש ממש קשה, תאמרי לעצמך - זה ממש כיף. אם יודעים לא לעשות ענין מדברים מסויימים. תנסי. להרפות קצת. להשקיע כשכבר כן נמצאים בזמן שלכם. להשקיע בהתענינות, באמון, בהתייחסות.

 

ואחרי זמן  מה, תוכלי לומר לו על מה שמאד חשוב לך גם בנושא הזה. להסביר מה זה מתפרש אצל מבחינת היחס - ולבקש, לפחות תשלח הודעה, שאדע שאתה שם לב אלי...  (אבל אם יעשה כך - תתני פידבק חיובי. אל תרדי עליו ששוב מאחר..)

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 17:24
באמת תודה
נראה שביהדות האישה פשוט צריכה להקריב הכל ולגבר מותר הכל והאישה תמיד צריכה להכיל אותו
גבר לא צריך לקחת אחריות ולהגיע בזמן,
למרות שהיא קורעת את עצמה
האישה היא תמיד לא בסדר

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 17:30

הרי ביהדות גם נאמר מכבדה יותר מגופו..

 

ולא שייך ל"היא תמיד לא בסדר".

 

לפעמים היא, לפעמים הוא, לפעמים שניהם, לפעמים לא אף אחד. סתם אי הבנות..

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 17:33

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 18:38

תראי,

 

אנחנו לא נמצאים בביתכם. לא יודעים מה באמת קורה.

 

אבל כבר ענית, גם לי וגם ל"בת 30" ש"ביהדות תמיד" וכו'...

 

זה כמובן לא כך.

 

 

מה שאנחנו (להבנתי) מנסים להעיר את שימת הלב, שיתכן שיש כאן משהו הדדי.

 

איזושהי אי הבנה בשיח.

 

את מצפה לשיח מסוים. הוא אחרת.

 

וקשה לדעת מכאן, האם זה באמת שיש כאן צד אחד מכבד (את) וצד אחד לא מכבד (הוא);

 

או שיש כאן שני צדדים שלא ממש מבינים האחד את השפה של השני (קורה אצל הרבה אנשים) - אבל אחד הצדדים (את) בטוח שכל הבעיה היא אצל השני. שהשני הוא פשוט כמו "קיר", ובגלל זה לא מקבל מה שאני אומרת. לא שזה משהו לגיטימי שיהיה אצלו.

 ולאידך, שהסגנון שלי אליו מובן ומוצדק, כי הוא פשוט לא מבין אותי - ולא אני שלא מבינה אותו..

 

 

כעת, יתכן שזה כך. אבל גם יתכן שלא.

 

מה הציעו לך? לנסות לבחון "מחדש". אולי יש כאן דברים שהם סובייקטיביים. אולי יש תכונות שהן בגדר הנסבל, אבל במבט שלך הן בלתי אפשריות.

ואולי התגובות שלך ("כמו תינוק", "קיר"..), גם הן שותפות במניעת שיח אמיתי איתו על זה - כי הוא מתחמק מזה שמא ייפגע מהן. לא רוצה לריב.

 

יש דברים כאלה.

 

כדאי לבדוק. אחרי הכל - אין בדברים האלה מפסיד ומנצח. שני הצדדים עלולים להפסיד - אול לנצח...

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 17:09
בהנחה שהוא אוהב אותך ואת אותו, גם אם את עכשיו פגועה,
את צריכה לשבת איתו ולהסביר לו בפרטי פרטים מה את מרגישה, איזה מעשה שלו גורם לך להרגיש ככה, ואיך ההרגשה הזאת משפיעה מבחינתך על היחס והקשר איתו.
בלי שמץ של רמז ובלי להשאיר אף פינה פתוחה.
תוודאי שהוא מבין ותגדירי לו מה הוא צריך לשנות כדי שההרגשה הרעה הזאת שלך, שלא אכפת לו ממך, תשתפר.
ז' בתמוז תשפ"א 17:26
זה סגנון התשובות 'ככה זה גברים' 'זה יעבור לך'
מה זה העקיצה 'זה יעבור לך'???
הוא לא לוקח אחריות בעליל והכל מפיל עליי
מתסכל לחיות עם גבר כזה, מתסכל
ותודה על תגובתך

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 17:37
תגידי לו ''אל תענה לי ככה''.
זו לא תשובה לענין.
לא אכפת לי מגברים, אני לא נשואה ל''גברים''. אני נשואה לך. ולכן אני מדברת איתך על מה שמפריע לי, אז תתיחס אלי בתגובה שלך
ז' בתמוז תשפ"א 17:39
בערך זה השיח שכל דבר צריך להסביר לו והוא מסבן, לא מדבר לעניין.....
כנראה לא מסוגל להודות באמת

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 17:41
זה התחלה של שיחה נורמלית בין איש ואישה נשואים. שקודם כל מתייחסים זה לזה באופן אנושי ואישי בלי הכללות של ''גברים'' או ''נשים''
ז' בתמוז תשפ"א 17:49
אני תמיד אומרת לו ש'לדבר אתך זה לדבר עם הקיר'

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 18:00
מחילה שאני כותבת ככה דוגרי, שכל השיח ביניכם, גם מצידך צריך לשנות כיוון.
משפט כזה ''לדבר איתך זה כמו לדבר עם קיר'' זה משפט שאולי צריך לצאת מהפה בזמן של כעס גדול, לא משהו בשגרה. וגם זה אולי.
מה אני בעצם אומרת.
שיכול להיות שיש כאן בעיה אצלו, משהו שאפשר לטפל בו.
אבל גם יכול להיות שהתרגלתם לאיזה חוסר תקשורת שהולך ומעמיק ביניכם.
ואם זה ככה, כדאי לטפל בזה בהקדם וללמוד איך.לייצר תקשורת טובה
ז' בתמוז תשפ"א 18:08

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 18:12
יכול להיות שאת סובלת מדיכאון?
ז' בתמוז תשפ"א 18:27
חוץ מעכשיו...
בגלל המתח שהוא גורם לי
כמו תמיד ,הכל להפיל באשמתי
זה שהוא מצער אותי ועוקץ - הוא צדיק גמור, אני צריכה להכיל ולא להפגע
תמיד ביהדות האישה אשמה בכל והגבר כמו תינוק מותר לו הכל ולא צריך לקחת אחריות

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 18:47
טעות גדולה.
ביהדות האישה אשמה והגבר לא צריך לקחת אחריות????????
וואו.
את במצב מאוד לא טוב אם ככה את חווה את הדברים.
כנראה שזו חוויה שלך ממה שקורה ביניכם.
ולכן-
יש לך שתי ברירות.
א. לא לעשות כלום ולהמשיך לחיות את חייך בצורה עצובה ובדיכאון (נשמע שאת סובלת מזה. חוסר תיאבון זה סימפטום)
ב. לקחת את עצמך לטיפול, ויפה שעה אחת קודם, בלי קשר לבעלך עדיין. קודם כל את. בהמשך יגיע גם השלב שבעלך יצטרך להתמודד.

הרי ברור שהוא צדיק בדיוק כמוך. כלומר- שניכם אנשים. לפעמים טועים, לפעמים לא.
ברור שאת לא צריכה להכיל הכל, בטח לא אם זה מוביל אותך למצב כ''כ קשה וליאוש.
בבקשה תפני לגורם מקצועי, או לפחות תפתחי את זה עם חברה או קרובת משפחה שתוכל לעזור לך להגיע לגורם מקצועי .
ז' בתמוז תשפ"א 18:49
את חייבת טיפול...נשמע שאת באמת בדכאון או משהו...
ז' בתמוז תשפ"א 18:06
ניסיתם אולי ללכת ליעוץ?
כי לפי איך שזה נשמע יש על מה לעבוד אבל גם יש עם מה לעבוד
ז' בתמוז תשפ"א 18:08

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 18:45
את זרקת הכל לפח,
כעסת עליו על משהו שהוא לא אשם בו...
ז' בתמוז תשפ"א 18:48
תראה שמה שקרה כבר לא כ''כ רלוונטי...זה הרבה הרבה מעבר
ז' בתמוז תשפ"א 18:49
גם אם יש הרבה משקעים מהעבר, בסיטואציה הזאת הוא לא עשה שום דבר רע.
ז' בתמוז תשפ"א 19:04
הוא היה אמור לחזור בשעה 9.20 גג ועם לתת לו זמן יותר...9.30.. 9.45
הוא סך הכל דבר עם בנאדם שעה, לא פקקים ולא נעליים
בגללו גם לא קניתי בגד לברית .... זה מאד מתסכל בנאדם שאי אפשר לסמוך על מילה שלו בזמני לחץ

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 19:10
ולא התקשרת אליו בזמן הזה כדי לשאול איפה הוא או לזרז אותו, אז מן הסתם הוא הניח שאין לזה משמעות.
ז' בתמוז תשפ"א 19:11

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 19:12
בעלי היה עושה לי את זה המון.
זה הצריך משנינו הרבה תקשורת.
כל פעם הייתי מסבירה שאם אני שואלת והוא אומר שעה אני מצפה שהוא יחזור בשעה הזו
והוא היה חוזר אחר כך.


לקח לשנינו הרבה זמן להבין איך להסתדר עם זה.
מבחינתי שעה זו שעה, מבחינתו שעה זה אופציונלי.

צריך לדבר בצורה ישירה ומפורשת, בלי ציניות, להסביר מה בדיוק מפריע לך. בלי להאשים אותו. אלא מה חסר לך.
תבקשי ממנו שיסביר מה הוא חושב.

אם את צריכה לצאת, תגידי בפירוש שקבעת משהו ואת צריכה לצאת בשעה הזו. אל תרמזי, אל תצפי שיזכור ואל תצפי שיבין.
תגידי בדיוק בדיוק.

אחרי הרבה שיחות והרבה דיבורים בינינו, הבנתי שזה שהוא מאחר, ממש לא קשור אליך הוא מרגיש כלפי.
זה אופי
יש לו דברים לעשות, הוא לא מחוייב לשעון כמו שאני מחוייבת אליו.
הוא למד גם לעדכן כמה שיכול ולעדכן אם מתעכב
אני למדתי לשחרר.

אני באמת לא חושבת שיש כאן צד צודק או לא, יש כאן פער בין שניכם, שאתם צריכים לגשר עליו.
בעיניי הדרך לגישור היא בדיבור ובדיבור ובדיבור.
נשמע שיש איזשהו קצר בתקשורת ביניכם.
הוא יודע את כל מה שכתבת כאן?
שעמוס לך במהלך היום, שאת רוצה שיהיה בבית, שזה שהוא מאחר מונע ממך לצאת, מונע ממך לקנות בגד.
הוא יודע את כל זה? לא שואלת ספציפית לגבי המקרה, אלא באופן כללי
ז' בתמוז תשפ"א 19:14
נגמר לי הקול בגרון חחחח
ותודה לךךךך
את מדהימה ממש, קיבלתי!
צודקת

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 19:15


חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 20:11
לפעמים אם מנסים ומנסים ולא עוזר
צריך קצת לשחרר
זה קשה
אבל זה עוזר לראות את הדברים מכיוון אחר שאולי לא חשבת עליו לפני כן
ח' בתמוז תשפ"א 08:53

סיפור אישי (בהמשך יש גם מסקנה)

בעלי איש צבא, לא תמיד יודע לתכנן זמנים כי דברים נמשכים, הלו"ז מתעדכן וכו'.

פעם, מזמן, לפני שעוד היו ילדים, שאלתי אותו מתי הוא חוזר. נקב בשעה, ואיחר בשלוש שעות. לא תכננתי שום דבר, אבל אי אפשר להשיג אותו כשהוא בבסיס והשתגעתי מדאגה. הוא חזר הביתה רגיל לגמרי, מחייך, הכל סבבה... אני הייתי כל כך מוטרפת מדאגה וכעס, שזו הפעם היחידה בחיים שלנו (15 שנה בעז"ה) שהדחף הראשוני שלי היה להעיף לו סטירה.

נשמתי עמוק, ואמרתי לו בשקט

"תחשוב לרגע: אם אני הייתי אומרת לך שאני חוזרת נגיד בשש, ומשך שלוש שעות אתה רואה שאני לא מגיעה, לא מודיעה כלום, ולא זמינה. איך אתה היית מרגיש? מה היה עובר לך בראש?"

החיוך שלו קמל בשניה, הוא חשב לרגע והבין בדיוק בדיוק למה אני כועסת ולמה זה לא לעניין.

זהו.

חיבק אותי, התנצל מכל הלב, הודה שלא חשב על זה - ואני הרפיתי. שחררתי את הכעס ושמחתי שהוא בסדר. רק ביקשתי ממנו בקשה לעתיד -

אם אתה לא אומר מראש מתי תגיע, אין לך שום חובת עדכון. אבל אם אתה אומר לי שתגיע בשעה מסוימת ולא עומד בזה, אתה צריך לשלוח עדכון ולו מינימלי של 'אני מתעכב'.

הוא הסכים, סיכמנו, ומאז עומד בזה.

 

המסקנה שלי -

צריך קודם כל למצוא את הדרך להסביר את זה ככה שהצד השני באמת יבין למה זה מפריע ולא לעניין

ואז צריך להיות מאוד ברורה למה את מצפה מכאן ואילך.

 

כמובן שאני מבינה שבמקרה של פותחת השרשור זו לא רק בעיה של עמידה בזמנים, אלא משהו יותר עמוק של תחושה תמידית שבעלה מזלזל בה, אבל החלטתי לכתוב בכל זאת, למקרה שאולי זה יעזור למישהי.

אגב, זה לא קשור ליהדות בכלל, אנחנו חילונים גמורים.

ז' בתמוז תשפ"א 19:32

ומתחילה לקשקש איתה והופס עברה שעה מבלי ששמת לב, את נכנסת ללחץ על זה שלא הודעת לבעלך? את מרגישה סוג של חרדה?

 

שואלת ברצינות. כי לפעמים יש אנשים שממש רגישים לכל איחור, מן סוג של חרדת נטישה או דאגות יתר שצריכים תמיד לדעת איפה כל אחד ומתי חוזר וכו'.. אם זה נובע ממשהו כזה ממליצה בחום לקבל עזרה בנושא ממישהו מקצועי.. חבל להוריד את רמת החיים והשמחה בגלל הפרעות כאלה ואחרות.. לכל אחד יש תשריטה שלו.. בהצלחה

ז' בתמוז תשפ"א 19:11

בעצם הענין.

 

זה בעצם הנתון שהיא מציינת שחוזר על עצמו, במידה זו או אחרת, וסביבו התגובות ההדדיות.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 19:52
להגיע למצב שלא אוכלת ומיואשת???
ז' בתמוז תשפ"א 20:00

פרשנות מצטברת של דבר כזה יכולה לגרום לתחושות לא קלות.

 

לכן מאד חשוב מה שכתבה לה כאן..

 

תראי - נשואים טריים

 

וזה שהכותבת קיבלה את זה, מעודד...

 

נקוה שיעזור.

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ז' בתמוז תשפ"א 20:00
ז' בתמוז תשפ"א 19:06
מעניין אותי לשמוע
אם בעלך/אשתך היו אומרים לך שהם מגיעים בשעה מסוימת
והיינו מאחרים בשעה בלי להודיע
לא היית דואג? מצפה מהם להודיע?
ז' בתמוז תשפ"א 19:09
ואם היה חשוב לי שאשתי תגיע בשעה מסוימת, הייתי מוודא איתה שהיא מודעת לכך, אפילו בלי לספר לה מה הסיבה אם זאת הפתעה.
ז' בתמוז תשפ"א 19:48
קרה קורה יקרה
אבל פשוט הפתיע אותי זה שכולם אמרו לה שברור שזה סבבה להגיד לך שעה מסוימת ולבוא אחרי
ז' בתמוז תשפ"א 19:12

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 19:48
אני חושבת שהקצנת מאוד
נכון, לא נעים, אבל מכאן ועד לזרוק הכל..
ז' בתמוז תשפ"א 19:14
ז' בתמוז תשפ"א 19:22

אחרי ששאלת אותו מתי הוא חוזר, ביקשת ממנו שלא יתעכב?

 

זה לא קשור ללהיות גבר או אישה. אם אף אחד לא מצפה ממנו להיות בשעה מסויימת בבית, למה שהוא ישתדל להגיע בשעה מסויימת?

 

את ציפית ממנו, נכון, בתוך תוכך. אבל לו לא היה שמץ של מושג. אלא אם כן יש לכם הסכם שמשעה מסויימת אתם מתקשרים או שולחים הודעה כדי שלא תדאגו אחד לשניה ואז יש על מה לדון בכלל..

 

למה לא שלחת לו הודעה אחרי רבע שעה "היי מאמי, איפה אתה?" הרי גם לו בעצמו לקח זמן לחשב מתי הוא יגיע, סימן שהוא רק העריך את הזמן ויכול מאוד להיות שהיה מקדים או מאחר קצת.

 

מבינה שזה מעצבן שהדברים לא מסתדרים כמו שתכננו.. ומן הסתם זה יושב על משהו עמוק כמו שראיתי שכתבת אז כן יש מקום לפתוח את הנושא ולדבר עליו, או ביניכם או בטיפול.

 

אבל ספציפית למקרה הזה תנסי לראות את התמונה הגדולה מבלי להיתפס לעובדה שזה לא קרה כמו שרצית. איחור של שעה כשלא היה לו מושג מתי את רוצה שהוא יחזור זה לא כזה ביג דיל.. תנסי ללמוד מזה לפעם אחרת בזה שתדגישי לו מתי את רוצה שיחזור או שישלח לך הודעה לפני שהוא בא.

ז' בתמוז תשפ"א 19:24
ז' בתמוז תשפ"א 20:09
ז' בתמוז תשפ"א 20:12
מכירה את ההתנהלות הזו על בשרי.
אני לא מסכימה עם התגובות "איבדת פרופורציות", "אישה אחרת הייתה מגיבה אחרת" כי את פגועה וזה כמו לתקוע לך עכשיו סכין בלב (כך לפחות אני הייתי מרגישה).
אהבתי את התגובה של @בת 30 ומוסיפה -
נראה לי שהוא הבין שנפגעת אבל הרגיש מותקף ויש גברים שכשהם מרגישים מותקפים הם נכנסים למגננה שבה האגו משחק תפקיד ולכן בקשת הסליחה היא טכנית ומצטרפת אליה עקיצה כפגיעת נגד מתוך התגוננות.
ז' בתמוז תשפ"א 20:41
כתוב 'אל תדון' יש הרבה כעסים מצטברים בינינו דברים שבעלי לא נהג כלפיי כהוגן ואני נורא מאוכזבת וכאובה, לא רוצה לפרוש הכל, אז להבא תשתדלו לא לשפוט
לא אוכלת בגלל הצטברות של התנהגויות בינינו ואמירות קשות, ואולי זה רק מוסיף לזה, כי כמה שהוא מבקש סליחה - הוא לא נותן לי מרווח נשימה בין טעות לטעות ולא באמת מביע רצון לתקן
הבנאדם שאתה הכי סומך עליו ואוהב אותו הוא הבעל , והוא חי אתך כל הזמן
אם במקום לקבל תמיכה מקבלים רק חרבות בחזרה, כן זה גורם לא לאכול ולצער עמוק

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 21:50
מה שקרה לך באמת מאוד פוגע ומאוד מעליב.
את טרחת ורצית לשמח את בעלך, השקעת אחרי יום שלם של עבודה וילדים, דאגת לוודא איתו מתי הוא חוזר, נתת תירוץ אחר כדי שהוא ידע שזה חשוב ובכל זאת ההפתעה תישמר, ובאמת חיכית לשמח אותו.
וכשהוא הגיע באיחור של שעה, בלי להודיע ובלי להתנצל, כל כך כעסת שכבר לא היה בך שום רצון לשמח אותו ולהפתיע אותו במה שתיכננת.
וזו לא פעם ראשונה שזה קורה. זה משהו שכבר פגש אתכם כמה פעמים, ואת כבר מצפה שהוא ידע שזה מפריע לך. וזה שהוא חוזר על האיחורים האלו בלי להודיע שוב ושוב, גורם לך להרגיש שאת לא מספיק חשובה לו, וזה מעצים את הפגיעה הרבה יותר.
ואת מרגישה שגם כשהוא מבקש סליחה, הוא לא מבין בכלל עד כמה נפגעת, ומבקש את הסליחה בלי להתכוון, ועוד מנסה להצדיק את עצמו תוך כדי.
ובכלל בתקופה האחרונה מצטברים עוד ועוד דברים שהוא פוגע בך, וגם כשמבקש סליחה את לא מרגישה שהוא באמת מתכוון לתקן.
וזה באמת כאב גדול מאוד. זה כואב כשהאדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך, עושה דברים שגורמים לך להרגיש שלא מספיק אכפת לו ממך. זה כואב שגם כשהוא יודע שדברים שהוא עושה פוגעים בך, הוא לא מתאמץ מספיק לתקן. זה כואב שהאדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך, לא מבין עד כמה נפגעת והסליחה שלו לא מצליחה לפייס אותך.

אבל להישאב לתוך הכאב, והכעס, וההאשמה, והעלבון, עם כל כמה שזה הדבר שהכי קל לעשות, זה לא יעזור לשנות את המציאות ולתקן אותה.
זה קשה לקחת את האחריות אלייך. כשאת מרגישה שהוא לא בסדר, זה הרבה יותר קל לצפות שהוא יתקן.
אבל אם את רוצה שהמצב ישתנה, הדרך היחידה להביא לכך שבטוח משהו יקרה היא שאת תבחרי להתחיל בשינוי.
ועם כל כמה שזה קשה, זה שווה את זה.
כי להישאר בזוגיות באופן כזה, בהרגשות כאלו, זה באמת מביא לחיים של כאב וצער.
ולחיות בזוגיות בריאה ואוהבת, זה אושר כל כך גדול, ששווה להשקיע בשבילו באמת.

כמו שכבר כתבו לך הרבה, זה נשמע שמה שקרה פה זה סימפטום לקושי הרבה יותר גדול ביניכם.
לא כי מה שקרה פה יוצא דופן, אלא להיפך.
מה שקרה אצלכם יכול לקרות גם לזוגות הטובים ביותר. אבל זה שהקושי נמשך כך כך הרבה אחר כך, וכל כך קשה לו לפייס אותך, ולך לקבל את הסליחה שלו, זה כבר מבטא שיש פה קושי עמוק יותר.

אז קודם כל - אני ממש חושבת ששווה לכם לשקול לפנות לטיפול זוגי. לפעמים מישהו חיצוני שנותן כלים ועוזר לכם לבנות תקשורת בריאה, יכול לעשות שינוי אמיתי.

ובכל מקרה, בינתיים, אני רוצה לתת כמה כיוונים שנראה לי שיעזקו לכם לפחות בנקודה הזו.

קודם כל, לי עוזר מאוד לראות את הדברים מתוך מבט של אמונה. זה לא רק בעלך שעומד מולך פה. הקב"ה שלח לך דווקא את הבעל הזה, כי את צריכה להתמודד דווקא עם מה שקורה ביניכם. בעל ואישה משלימים אחד את השני גם בנקודות שהם דומים ומתאימים, אבל גם בנקודות של הקשיים שעולים ביניהם, שמביאים כל אחד לעבוד על הנקודות שלו שצריכות תיקון והשלמה.
וכל קושי מול הבעל, זה ניסיון מהקב"ה.
אז קודם כל אפשר להתפלל לקב"ה, שיעזור לי לעמוד בניסיון, שיעזור לי להבין למה הוא שלח לי את זה, מה אני צריכה ללמוד ממה שקרה, איך אני צריכה להגיב בצורה הכי נכונה.
לפעמים עוזר לי לחשוב איך אישה ממש צדיקה היתה מגיבה. לפחות להבין לאן אני שואפת, להבין שגם לי יש מה לתקן פה, ולנסות למצוא את הכוחות לעבוד על המידות ולהגיב בצורה מתוקנת יותר.
חשוב לזכור, שזה שאני מבינה שיש לי מה לתקן ולעבוד על המידות שלי מתוך מה שקרה, לא אומר שהבעל לא טעה פה. וזה גם חשוב מאוד כן לדבר על הדברים. כי אנחנו רוצים זוגיות בריאה ששנינו משתנים ומתאמצים אחד בשביל השני.
אבל לפני שדורשים מהשני תיקון, יש קודם מקום של התבוננות פנימה. וזה יכול לשנות המון.

אני חושבת שהנקודה שהכי עוזרת לי כשקורה משהו שמפריע לי, היא לנסות לצאת מהראייה הקטנה של מה שקרה עכשיו, ולזכור את התמונה הגדולה של הזוגיות שלנו. לזכור למה אני כן שמחה בבעלי, מה טוב לי איתו, למה רציתי להתחתן איתו, תכונות שאני מעריכה בו וכו' (הכי טוב לכתוב רשימה כזו בזמן של טוב, ואז בזמן קושי צריך רק להיזכר או ממש לקרוא את הדברים,כי באמת קשה לחשוב על הדברים הטובים כשנמצאים בתוך הכעס).
אחרי שאני נזכרת בדברים הטובים, אני מזכירה לעצמי שגם אצלי יש נקודות שמפריעות לבעלי, וגם לי יש דברים שבעלי היה רוצה שאשנה אבל לא הכל הצלחתי עדיין לתקן. ואז אני מבינה שכמו שאני רוצה שהוא יקבל אותי גם עם החסרונות שלי, גם אני רוצה להשתדל לקבל אותו גם עם החסרונות שלו.
יצחק מנדלבאום, בספר 'חוקי הזוגיות' (מומלץ..), קורא לזה 'חוק הביטוח ההדדי'. זה חוק שיכול ממש לשנות לטובה את ההתנהלות הזוגית.
כל אחד מבני הזוג נותן לשני 'ביטוח' - שהוא מוכן לקבל אותו גם עם החסרונות שלו, ולשאת יחד איתו בהשלכות של החסרונות, בלי לדרוש מהשני להשתנות (מותר ורצוי לבקש מהשני להשתנות במקומות שיש צורך, אבל אף אחד לא יכול לדרוש מהשני להשתנות, וגם כשהוא לא מצליח לשנות הביטוח נשאר).

אני רוצה להתייחס גם למה שכתבת על זה שהוא לא מבקש סליחה בצורה שאת מרגישה שהוא באמת מבין אותך.
אני יכולה מאוד להזדהות עם הנקודה הזו. גם לי היו הרבה פעמים לאורך השנים שבעלי כן ביקש סליחה, ואני ממש לא הצלחתי להתפייס כי לא הרגשתי שהוא הבין אותי עד הסוף.
אצלנו מה שעזר היה שממש לימדתי את בעלי, שכדי שאני ארגיש שהוא הבין אותי, זה לא מספיק שהוא רק יגיד סליחה, אלא שהוא יגיד בפירוש ממה נפגעתי - 'אני מבין שנפגעת כי … אני מאוד מצטער, לא רציתי שתיפגעי'. לפעמים גם תוך כדי שהוא אמר ממה נפגעתי, ראיתי שהוא באמת לא הבין והייתי צריכה להסביר שוב עד שהוא היה חוזר בצורה נכונה שסיפקה אותי. אבל לרוב, הוא לגמרי הבין ממה נפגעתי, ובאמת התכוון לזה כשאמר סליחה, אבל הייתי צריכה לשמוע אותו אומר את הדברים כדי להרגיש שבאמת הובנתי.
אבל בשביל לבקש את הדבר הזה מבעלי, גם אני הייתי צריכה לתת מקום לצד שלו. בשביל שהוא יגיד מה אני מרגישה בלי שהוא ינסה להצטדק ולהסביר שוב למה הוא עשה מה שעשה, הוא צריך להרגיש שאני גם מבינה את הצד שלו, שאני מבינה שמה שהיה, גם אם הוא טעה, לא היה מתוך מטרה לפגוע בי. וכשאני נותנת מקום לצד שלו, יש לו את היכולת גם להקשיב ולתת מקום לרגשות שלי.

אז אם הייתי במקומך עכשיו, הייתי מנסה קודם כל לעשות התבוננות עם עצמי, להתפלל לה' שיעזור לי לעבור את הניסיון הזה, ושמהמשבר שקרה עכשיו דווקא נצא עם כלים שיחזקו אותנו ויקרבו אותנו יותר.
הייתי מנסה לחשוב על הטוב שיש ביננו, להיזכר בדברים שהוא כן עושה לך טוב. אם רצית להפתיע אותו, אני בטוחה שיש ביניכם הרבה טוב, רק שהוא נשכח בתוך המערבולת שנשאבתם אליה.
הייתי מנסה לדון אותו לכך זכות, לחשוב על הדברים מנקודת המבט שלו, להבין שיש לו קושי אמיתי בנושא הזה וגם אם כבר ביקשת ממנו לשנות כמה פעמים, זה כנראה משהו שקשה מידי לשנות בבת אחת. (הייתי מנסה לחשוב על משהו שבעלי היה שמח שאני אשנה אבל גם לי קשה לשנות ברגע, ואז הייתי מנסה לחשוב איך הייתי רוצה שהוא יגיב כשאני לא מצליחה בעניין שקשה אצלי).
ואז הייתי פונה לשיחה איתו. מתחילה בדיבורים של רצון לקרבה, של צער על הריחוק שנגרם ביננו כשאנחנו בסופו של דבר רוצים לחיות באהבה ובקרבה. ממשיכה לדבר על מה שקרה, אבל מתחילה בצד של הלימוד זכות שחשבתי עליו קודם - כמה אני מבינה שהוא לא התכוון לפגוע בי, וכמה כנראה הנקודה הזו קשה לו, אבל אני מאמינה שזה לא כי לא אכפת לו ממני. ואז הייתי מספרת לו שלמרות הכל, מאוד נפגעתי, מתארת את הדברים מנקודת המבט שלי. הייתי מספרת לו, שלמרות שהוא ביקש סליחה, לי עדיין קשה לסלוח, ומאוד יעזור לי אם לפני שהוא מבקש סליחה, הוא יראה לי שהוא באמת הבין מה פגע בי, שהוא יספר את הדברים, ורק בסוף יתנצל שוב ויראה לי כמה כן אכפת לו ממני, וכמה הוא באמת לא רצה שארגיש מה שהרגשתי.
ואחרי הכל, הייתי בוחנת האם באמת כדאי לפנות לטיפול זוגי, כי גם אם אפשר לעבור תהליכים לבד, לפעמים אין את הכלים, ולפעמים מישהו חיצוני עם כלים מקצועיים יכול לשנות המון.

לא יודעת אם מה שכתבתי מתאים לך. את מוזמנת לקחת את מה שמדבר אלייך…
המון בהצלחה!
ז' בתמוז תשפ"א 22:17
כתבת מקסים
ז' בתמוז תשפ"א 22:35
תודה, עזרת מאד
הכי ריגש אותי הקטע הראשון עד ה- אבל....שהבנת מה קרה פה...והבנת שהתכוונתי לטובה ממש....
וגם אחרי ה'אבל' את בהחלט צודקת
גברים לא מבינים לליבן של נשים, יש להם אטימות רגשית, הם באמת לא מבינים..... מצחיק שישבת והסברת לו על מה לבקש סליחה, ויפה מצידו שזרם איתך כי הוא יכל להתגונן ולהתקיף בחזרה, ככל הנראה על בעלי זה לא היה עובד/עוזר, אבל צודקת ככה זה גברים, הם באמת לא קולטים כאב וכו'

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 23:18
אין לי זמן להאריך הרבה, אבל אני רוצה להגיב על משהו שכתבת.
המשפט 'גברים לא מבינים לליבן של נשים, יש להם אטימות רגשית', זה משפט שצרם לי.
אם השתמע מהדברים שכתבתי שאני מאמינה שזה ככה, אז לא הובנתי נכון.

גברים הם שונים מנשים. יש להם שפה רגשית אחרת. הם לא תמיד מבינים אותנו. כל זה נכון.
וזה נכון גם להיפך. נשים שונות מגברים, יש לנו שפה רגשית אחרת, ואנחנו לא תמיד מבינות את הגברים.
אין כאן צד צודק וצד טועה, אין פה צד טוב וצד רע. יש פה שני צדדים, שכחלק מהמפגש הזוגי ומהעבודה הזוגית, כל אחד צריך לעשות מאמץ ללמוד את השפה של השני ולהבין אותו יותר, וכל אחד צריך גם לקבל בסלחנות את זה שלפעמים בן הזוג שלו לא מדבר באותה שפה כמוהו, ולמצוא את הדרכים לגשר על הפערים, להיות מוכן ללמד את השני, ולהיות סבלן כשהשני לא משתנה מיד.
וכשעושים את העבודה הזו ביחד, הזוגיות היא האושר של החיים. כשמוכנים לעבוד ולהשתנות, מרוויחים כל כך הרבה.

את כותבת שעל בעלך זה לא היה עובד.
אני לא יכולה לדעת מה באמת יש ביניכם, והאם יש לזה סיכוי. לפעמים אם את עושה את השינוי מצידך, זה יכול להשפיע עליו והוא יכול להפתיע.

ויכול להיות גם שלא.
אבל לא הייתי מקבלת את זה כסוף פסוק.
אם קשה מידי לעשות את העבודה ביניכם לבד, אז שווה להשקיע ולפנות לטיפול.
כדי שהוא ילמד את השפה שלך ויתאים את עצמו אלייך. וכדי שאת תקבלי אותו, בהערכה ובכבוד, ותלמדי להתאים את עצמך אליו.
כי נשמע שכרגע באמת לא טוב לך. ומגיע לך שיהיה לכם הכי טוב ביחד.
ח' בתמוז תשפ"א 00:08

עלייך - ועל שניכם.

 

אם תמשיכי עם המבט הזה על "גברים" - חוששני שלא תגיעי רחוק.

 

כלומר, אולי תגיעי רחוק בהרגשת ה"צודקת" ובהרגשה "כמה הוא לא בסדר", אבל לא הרבה מעבר לזה.

 

 

אשה שאינה מוסגלת להבין (אגב, גם איש. יש משפחות ששם הבעיה הפוכה - האשה היא זו שאין אצלה זמנים, ולא מוסגלת לשנות למרות הערות חוזרות), שיתכן שאצל בעלה מושג הדיוק בזמנים שונה, ולמרות זה אינו "אטום לרגשות" (כמובן, לא מדבר אצלכם ספציפית, כי אף אחד לא מכיר כאן את המציאות אצלכם. אבל ההכללה "גברים", אומרת כנראה משהו על צורת תפיסה), עלול להיות שיש לה בעיה דומה מהכיוון השני.. 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ח' בתמוז תשפ"א 00:36
כי לא מבין את הכאב כלל
בקטע של 'מה הבעיה'?!

זה דווקא מנחם אותי, שאדע להתיעץ עם חברות שמבינות ופחות עם בעלי , כי זה באמת לא בשבילו, קשה לו להבין את עולם הרגשות, מה לעשות....

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ח' בתמוז תשפ"א 00:41

לא פחות מנשים. 

 

וכן כאשר זה להיפך, לא עלינו.

 

 

את השפה והכוונות אחד של השני - לפעמים מבינים, ולפעמים לא - הדדית.

 

מה אצלכם ספציפית - האם אכן קשה לו להבין את עולם הרגשות (יש גם דברים כאלה), או שמא את לא מבינה נכון את עולמו - כבר אמרנו, אי אפשר לדעת מכאן. פשוט לא מכירים.

 

 

חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

ח' בתמוז תשפ"א 14:58
אומנם לא נשואים, אלא גרושים, אבל היו לנו מלא מלא תאקלים, גם אחרי הגירושין, ומי ששילמה את המחיר היתה הילדה המשותפת.
ואז אני בחרתי לעשות שינוי, לשנות את השיח, להיות ברורה בבקשות שלי ועם זאת מכבדת את הצד השני.
ורואים שינוי גם מצידו, שהוא יותר קשוב לצרכים של הילדה ופחות נלחם איתי כי הוא רואה שאין פרטנר למלחמה.
ברגע שאת תצליחי לעצור את הגלגל ולסובב אותו לכיוון השני, בהכרח, כמעט, בעלך ישתנה גם כן.
ואם אי אפשר לבד, אז טיפול יכול לתת לך כלים איך לעשות את זה.
אני מברכת כל יום על התהליך שאני עברתי, למרות המחיר הגבוה מאד מאד ששילמתי עליו.

מגשרת משפחתית וזוגית. הסכמי גירושין, שותפות חדשה והורות משותפת. 

ח' בתמוז תשפ"א 11:57
מצטרפת לכל מילה ומעלה שלך @בארץ אהבתי היקרה בשרשור הזה

ומצטרפת גם לדבריו של @ד. לכל אורך השרשור



כתבתם הכל מכל זווית אפשרית ובצורה כ"כ מושקעת ויפה,
פותחת השרשור היקרה @חמודה_ומופרעת מאחלת לך גם המון הצלחה והלוואי שיהיה לכם רק טוב, כתבו לך כאן פנינים והתפילה של כולם כאן נישאת יחד עם שלך לקב"ה שישלח לכם ישועה שלמה, ואהבה גדולה 🙏🙏🙏

לקפוץ למים ולצאת מהאנונימיות לגמרי זה צעד מרגש

אז יש כרטיס אישי חדש, ועכשיו יש פרטים גם כאן 😊

יעל זק"ש

יועצת זוגית משפחתית ואישית,

מדריכה לחיי אישות ומדריכת כלות

ליצירת קשר: 0542-331193

[email protected]

יעל זק"ש - האגודה הישראלית לייעוץ זוגי ומשפחתי

ח' בתמוז תשפ"א 15:41
ח' בתמוז תשפ"א 18:37

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ז' בתמוז תשפ"א 22:54
איך את מתמודדת עם זה בדרך כלל?

לקבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 

 

ח' בתמוז תשפ"א 00:39
האיחור הזה הוא רק וריאציה ודוגמא אחת לעניין
היו עוד פעמים שהסתכלתי לו בעינים ואמרתי לו ברור מאד מאד וקצר
והוא אמר כן
ואז עבר על דבריי

ובדיעבד אח''כ אומר - לא הבנתי, הבלבלתי וכו'

וזו הנקודה הקשה , שלא ניתן לסמוך, לפעמים הוא ממש לא מרוכז.....

מצד שני, גם לי יש חסרונות....אנו בני אדם...
הקטע של ה'ביטוח' שמישהו כתב פה-רעיון חמוד...

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ח' בתמוז תשפ"א 07:06

לקבוצת ווטסאפ שקטה שעוזרת לגברים להתחתן בקלות:

הדרך השקטה לחתונה שלך

לקבוצת שדכנים נהנים ומחתנים 

 

ח' בתמוז תשפ"א 18:37
כיף להרגיש שמבינים אותך ולא עושים ממך צחוק חח

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ח' בתמוז תשפ"א 08:26

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ח' בתמוז תשפ"א 18:38
קבלתי, שבת שלום
הסתדר ב''ה....

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

ט' בתמוז תשפ"א 21:57


חינוך תורני בדרך חיובית – תכנים תורניים לילדים, מאמרים, ניגונים ועוד

 

 

 

י"ב בתמוז תשפ"א 08:40
בהצלחה רבה בבניין המשותף!

לצערי השיחה אישית לא עובדת לי!

*** אם אפשר לשלוח מסר אני אשמח.

ט' בתמוז תשפ"א 23:57
גם לנו הגברים יש עניינים ואולי מישהו תפס אותו לשיחה חשובה ופתח את ליבו.

את היית צריכה לומר לו שאת מחכה לו אחרי ערבית.

לפעמים קורה שאשתי מתעכבת גם שאני מחכה לה אבל אם לא הדגשתי בפניה אז היא לא אמורה להבין שהיא צריכה להגיע בשעה מסויימת.

י' בתמוז תשפ"א 15:34

אם זיהיתם אותי אשמח לדעת 

י"א בתמוז תשפ"א 21:47

יסוד שגויות (ואני לא אומר שהוא צודק או חכם בעניין זה)

י"ב בתמוז תשפ"א 18:31
אולי במקום להגיד לו למה אתה מאחר אחרי שאני קובעת איתך תגידי לו מה את מרגישה ומה הצרכים שלך.
זה יכול לעזור לו להבין אותך ולא לענות לך סליחה עם פרצוף מפגר ..
וגם כמובן להגיד במפורש , קרה לי הרבה פעמים בחיים מריבות בגלל שלא דיברו במפורש ומה בדיוק מה רוצים .
בהצלחה .

אולי יעניין אותך