לא יודעת אם יכולה להתיחס להכל.
אבל א. מי אמר שגאולה זה מ0 ל100? איפה זה כתוב? אם כבר, אז אני מכירה את ההפך, מהגמרא ''כך היא גאולתן של ישראל מתחילה קמעא קמעא וככל שהיא הולכת, היא הולכת ורבה''.
זה לא תיאור של 0 ל100.
מעבר לזה, אני חושבת שהגישה של גאולה בומבסטית, חד וחלק ופתאומי, זו גישה מעט גלותית. תסלחי לי, כן?
כשיהודים סבלו אי שם באירופה או אי שם בארצות ערב, התפללו לביאת המשיח, הם באמת ציפו שיום אחד יבוא המשיח יקח את כולם בבת אחת לא''י. בום בית מקדש, בום גאולה, בום קיבוץ גלויות.
אבל כמו שכתבתי לפני כן, אף אחד לא באמת חשב איך הדברים יקרו? הכל תמיד נשאר בגדר צופיה ל''בום'' הזה.
ופשוט נראה לי שהיום, במרחק של כמה עשרות שנים טובות מההתחלה של השינוי שחל כאן בא''י (לא משנה מה השם שלו) אז אנחנו מבינים שזה לא בדיוק קורה בבום.
כלומר, מבחינה היסטורית זה בהחלט משהו מהיר מאוד , מה שקרה כאן ב150 שנה האחרונות, אבל בסוף, זה היה מורכב מהמון פרטים, ואנשים, והחלטות.
כלומר, המציאות גורמת לנו ''להתבגר'' ולהבין שיש תהליך.
להבדיל, ביציאת מצרים כמעט לא היה תהליך. הכל היה בחפזון, והיום לזה השלכות, כמו חטא העגל ועוד.
ב. גם אני ב''חסידות''. אולי בחב''ד אומרים שעוד לא התחילה הגאולה. לא מכירה מה אומרים בלעלוב, לצורך הענין, או באמשינוב...חסידות is a big thing.
ג. אני באמת לא חושבת שתפיסה של תהליך סותרת תפילה, או התערבות אלוקית מהירה יותר...וברור שאני מתפללת שמשיח יתגלה מחר בבוקר. (אגב, מתגלה. לא יבוא. הבעש''ט אמר שבכל דור יש אחד שראוי להיות משיח, ולפי הדור מחליטים אם יתגלה או לא)
הקורונה הראתה לנו ששינויים יכולים לקרות, גם בתוך הטבע בצורה מאוד מהירה...כך שאני לא רואה שום סתירה בין הבנה שיש פה תהליך לבין הבנה שהתהליך הזה יש גם הפתעות נעימות והליכים מזורזים...
וכמובן שזה לא סותר תפילה.
תפילה היא מנוע לתהליך. תפילה היא הקשר שלי לקב''ה בתוך התהליך.
ד. לגבי הקטע של המשיח שיבוא ויבנה את ביהמ''ק. אני לא ממש בקיאה בסוגיות האלה, אבל יש מדר
ש מפורסם שאומר שכשהמשיח יבוא, יעמוד על גג בית המקדש ויאמר ''ענוים ענוים'' וכו'. 'זתומרת שביהמ''ק יהיה כבר בנוי כשהוא בא. אז מי יבנה אותו? לא יודעת. אנחנו, הילדים שלנו, אולי ירד מהשמיים.
הדבר העיקרי שאני באה להגיד, זה שבעיני לא נכון להינעל על אף אחת מהשיטות ולחשוב ''זה חייב לקרות ככה. ואם זה לא קורה ככה אז זה לא זה''. כי בסוף, הקב''ה עושה מה בא לו, איך שבא לו...רוצה יעשה לאט, רוצה יעשה מהר , ''בעיתה אחישנה'', אנחנו לא באמת יודעים מה בדיוק יהיה. וכדאי שנשחרר קצת את האחיזה במה שנראה לנו שיקרה, כדי שח''ו לא נפספס את זה.
דבר אחרון, לגבי מלך המשיח. אני חושבת שאין דבר רלוונטי מזה היום..מצב ההנהגה פה על הפנים מכל הבחינות כבר הרבה שנים. כולם צמאים למנהיג! מנהיג אמיתי שיורה את הדרך, שיאחד את העם, שילחם את מלחמותינו ועוד ועוד.
האם זה מישהו שפה כבר בשטח, ועוד מעט יתגלה?
האם הוא ינחת משומקום?
אין לי מושג. ואיך זה יהיה? האם כולם יאמינו לו ויקבלו את הנהגתו או שיהיו לו מתנגדים? לא יודעת.
לכן אני אומרת שצריך להקשיב למציאות. ה' פועל במציאות, בפרטים הקטנים והגדולים שלה, וככל שנגלה את ה' במציאות, ככה הוא יתגלה יותר!
גילוי אלוקות זה לא רק משהו מלמעלה, זה גם תנועה שאנחנו עושים מלמטה.
ואם זה לא חסידות, אז מה כן...
