לצערי הרב קרה לי סוג של מקרה כזה, אם אני רואה אותה אני אומרת לה שלום וחיבוק וכו..

אבל מאז, אין שום הודעה או שיחה כלום. אם היא מגיעה למקום שאני מגיעה, אני לא מגיעה.

אני לא מסוגלת להיות איתה, באווירה הלא טהורה הזאת. 

ה' ישמור! 

ואין לי מה להגיד לה, או לכוון אותה. אין לי אומץ לדבר על זה איתה. 

שה' ישלח לה בריאות וחזרה בתשובה שלמה, אמן! 

אם זה לא באשמתה, אז אין לי מה לכעוס עליה לקבל אותה ולבקש ממנה לנסות להוריד הילוך לפחות ליד החברות (תלוי ברמת החברות)

אם היא מתגאה בזה וכו' ח"ו אז ישר מנתקת קשר ואולי מבקשת מההורים שלי לדבר עם ההורים שלה\ להציע להם שיקחו אותה לטיפול וכו'..

אני ממש לא כועסת עליה, אני מרחמת עליה, ומיתפללת עליה.. 

שהשטות הזאת בראש תצא לה כבר, ואני יודעת בפרוש שאין מצב שהיא נולדה עם זה. 

ואי אפשר לקבל אותה, כאילו אני לא מסוגלת להיות איתה באותו מקום,

שהיא מועדדת להט"ב, ואני כול כך נגד זה. 

אני שונאת את הקטע הזה שאנשים יוצאים מארון, ואחר כך מועדדים אחרים, ולא מבינים שזה שטות, או חולי נפש.

לפחות תשלימו עם זה, שאתם מסכנים. אל תתגאו בזה. 

תומכת בה ומסבירה לה שהיחס שלי כלפיה לא השתנה, שאני אוהת אותה (בתור חברה, לא בתור בתזוג).
כמובן שאני לא מטיפה לה, היא ביצעה בחירות משלה ואין לי מילה בעניין. מצווה שלא לומר דבר שלא ישמע.
שאלתי אותה אם בא לה להתייעץ, היא לא רצתה אז שחררתי.

זה מה שזה.
ואם אתה לא יודע מה זה כדאי שתבדוק לפני שאתה מדבר.

זה שאתה כזה- תתמודד, אל תתגאה בזה וק"ו אל תתמוך בזה ותשכנע אחרים לא עלינו לחטוא גם...

אם לא יודעת איזה דינים חמורים יש על מי שמחטיא, אז כדאי שתתחילי ללמוד על זה, לא משהו שהייתי ממליץ לכל אחד...

כתבתי לך בשרשור שפתחתי הוכחה מאיתן זימן שיש דברים שיכולים להשפיע על בן אדם ושהוא יהפוך להומו.

אז אולי דיון גרידא לא מה שיעשה את זה, אבל יכול לגרום לו הדיבור והדיון להיחשף לזה ומשם להפוך להומו...

וכבר שמעתי סיפור על שני ילדים ש*** והסיבה היחידה שעשו את זה כי ככה שמעו שיש כזה דבר וניסו את זה בעצמם...

אז כן, ברור שהדיבור משפיע וברור שהשכנוע עוזר...

ובלי קשר, זה גם מעיד על הבן אדם...

בן אדם שיש לו בעיה כלשהי, בעיית נפש, כל עוד הוא מכיר שזו בעיה אז הוא בסדר, כי זו לא אשמתו, והוא משתדל ומבין לפחות שזו בעיה, אבל מי שמתגאה בחטא זה כבר מעיד משהו על הבן אדם, ובן אדם כזה צריך להתרחק ולא להיות חבר שלו שלא להיות מושפע ממנו, וזה לא רק בעניין הנטייה, באופן כללי, כנאמר: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע וכו'...". מי שבוחר בחטא ומאדיר אותו למרות שהוא תועבה, זה חטא חמור מאוד ואסור להיות חבר של בן אדם כזה.

אולי גם תדברי עם מחבל ותהיי חברה שלו (תיאורטית, בהנחה שבטוח הוא לא ידקור אותך...)?

למה, אבל את בטוח לא תשתכנעי ממנו, לא...?

אילו שטויות...

*בהנחה שהיא מתגאה בזה באמת...

אם שיתפה באופן פרטי-אישי ומבינה שזו בעיה לא מה שאמרתי...

מי שמתגאה בחטא הוא סה"כ אשם בזה שקשה לו להגיד על עצמו שהוא חולה נפשית והוא בוחר בדרך שלפחות נותנת לו קצת מפלט, אני לא חושב שאפשר לשפוט בשום צורה

בעיקר כשהדרך הקשה היא ברמת קושי מיוחדת...

ככה זה איך שאני רואה את זה, מי שמרגיש שזה לא ככה ושזה סבבה לשפוט אז שיהנה עם זה...

הדרך הקשה - לקבל את זה שאין שום יכולת (נו בסיידר אלא אם כן באמת זה רק סביבתי) לממש את היצר הזה, ובחיים לא תהיה, שיש פה משהו שהוא לא נורמלי

הדרך הקלה - לבחור להגיד שהכל פה לכתחילה ונורמלי, כל האפשרויות פתוחות, והכל סבבה והעיקר שהאדם ירגיש מבסוט

אין קשר לשפיטה שלי, אתם לא הבנתם מה שאמרתי...

שוב, אני אחזור על דבריי, תקראו טוב טוב לפני שתקפצו למסקנות...

אינני שופט אף אחד, ואני לא שופט את אותו רוצח, עובדה שכל עוד אין עדות ע"פ ראייה מוחלטת שהוא רצח את הנפש, גם אם מישהו ראה אותו נכנס למערה עם גרזן, שמע צרחות, ראה את הרוצח יוצא עם גרזן מלא דם, ואז נכנס לבפנים וראה את ההרוג, אין דין מוות לרוצח, מכיוון שאין פה עדות גמורה.

כל עוד אין עדות גמורה ואין ראייה של ממש של הדברים, אפשר ואפילו מצווה לדון את האדם לכף זכות.

אך כל זה נאמר כשאינני יודע אם עשה או רק שמעתי, כאשר מדובר על מישהו שידוע שהוא כזה, ולא רק זה אלא הוא מצהיר בריש גלי שהוא ככה, אין פה אף צד של לימוד זכות לשפוט אותו. בסדר, קשה לך. לא אומר שאתה צריך להתגאות בזה ולא אומר שאתה צריך לקבל את זה כנורמלי. עכשיו, גם כשיש עדות גמורה על אדם, אסור ליהודי לחשוב שהוא רצח ממש כי הייתה לו שנאה בלב לאותו יהודי והכל, אפשר ללמד עליו זכות שזה מכיוון שהוא בא מעולם של פשע וכו'...וכו'...אך עדיין זה לא סותר את המציאות שהוא רצח ולא מעלים או מכסה את פשעיו ואת חטאו. לא משנה מה קרה לו בחיים, אין לו אף הצדקה לרצוח בן אדם.

איך אתה אומר את זה...?!

אתה גדלת במשפחת פשע...?

אתה יודע איך זה...?

אתה נכנסת לתוך הלב שלו...?

כל זה לא משנה, וזה נסיון לעקור את האחריות של האדם ממעשיו.

שהרי אם כך, בוא נלמד זכות על רוצחים...

למה אתם לא חברים של רוצחים...? (כמובן, אל תצאו עליי עכשיו שהשוויתי בין הומו לרוצח, זו רק דוגמא, אל תהיו ילדים קטנים בבקשה...).

כך אותו דבר, אין אף הצדקה למישהו, לא משנה מה רמת הקושי שלו ולא משנה מה הוא עבר, להתגאות בחטא שנקרא "תועבה" בתורה.

בן אדם כזה צריך להתרחק ממנו, וחז"ל קבעו גדרים והרחקות, כפי שכבר נאמר פה בשרשור נראה לי...

וכתבתי כבר, אם הוא מנסה להתמודד, זו אינה כלל אשמתו ואין פה אף מימד של פשע או חטא, ולכן דווקא הפוך, במקרה כזה צריך לאהוב אותו הכי הרבה ולהתקרב אליו ולחזק אותו, וכך הוא יצליח להתגבר ולהיות מחוזק עוד יותר בזכותך.

אך בן אדם שלא מכיר בחטאו אין לו סיכוי להשתנות, ואז יש שתי אפשרויות: או שאתה תתקלקל ממנו ותשתנה לרעה ממנו, או שלא יקרה לך כלום.

על הנפש שלנו אסור לנו לקחת סיכונים, ואם אין סיכוי לשנות את אותו בן אדם, צריך להתרחק ממנו, עד שיחזור בתשובה שלימה ונקבל אותו בזרועות פתוחות, תמיד יש אפשרות לחזור הביתה.

@נשמה כללית

אבל זה גם חלק מהקושי, לא רק היצר עצמו אלא גם ההשלכות

חלק מהחיים של אדם אלו קשיים והתמודדויות, הקב"ה לא מביא לנסיון לאדם אלא אם כן הוא יכול לעמוד בו, וצריך להכיר בזה שזו בעיה, זה דבר מינימלי לדעתי...

ותקשיב, זה לא שדרשתי ממנו משהו מוגזם, בסה"כ שיבין שזו בעיה וירצה לשנות....

כאילו, יכול להיות שאדם שיכיר בזה שזו בעיה יכשל ויפול הרבה יותר ממי שמתגאה בזה, אבל זה לא אכפת לי, כי אני מעדיף את הראשון כי הוא מבין שזו בעיה ואז זה כבר לא אשמתו, ויש לו סיכוי להשתנות, לעומת זאת השני חוטא ובשמים אין לו אף אחד להאשים, כי גם אם זה קשה, הוא אפילו לא ניסה, אלא התייאש ופשוט הנציח את החטא, וגם אין לו סיכוי להשתנות עד שיבין שזו בעיה ולא במקום להבין בכאב שיש לו בעיה פשוט לזרוק ולהגיד שהוא בסדר גמור ונורמלי לגמרי.

לא חושב שאם הייתי במקום אותו אדם הייתי עושה משהו אחרת, בכל מקרה, אתה פשוט הזזת את הנסיון מלעשות את המעשה בפועל ללהיות גאה בזה, לא רואה סיבה שלא להגיד שגם בזה לא נמצא הנסיון והוא בדברים אחרים, אנחנו באמת לא יכולים לדעת ולכן בדברים כאלה לא פשוטים אני מעדיף להיזהר ולא לשפוט בכלל, ועם הפושטקים שלא מתמודדים עם הבעיה הזו אבל מתלהמים ועושים בלגנים כגון מצעדי וחודשי גאווה, איתם אני נלחם

אין פה בכלל טעם של "לשפוט"...

מדובר על מישהו שמצהיר בגלוי שהוא כזה ומתגאה בחטא, אין פה משהו להתבלל בו...

הרבה אנשים לקחו את העניין של לימוד זכות יותר מדי רחוק, לימוד זכות זה אמנם אחד הדברים הכי חשובים וצריך להסתכל בעין טובה וללמד זכות, אבל לימוד זכות לא אומרים כל הזמן, ומה שקרה זה שנוצר מצב עצוב של זלזול בעין טובה ובלימוד זכות, בדיוק בגלל אנשים כמוך (לא אישי, כמובן, אלא מה שאמרת...), שהופכים את העניין של לימוד זכות לחוכא והיטלולא, בכך שלמרות שיש מציאות מול העיניים אתה אומר לעצום עיניים בגלל לימוד זכות.

עיין ערך אנדרדוס "יולדת" שבו הם מציגים את זה בצורה נפלאה, שבה רואים מישהו שרואה מול העיניים שלו גבר עם אקדח בשבת שגם עונה לפלאפון וטוען שזה יולדת ואז אומרים שיש איזה סרט שרואים שם גבר יולדת...

זה מצב אבסורד ומי שטוען את זה פשוט רוצח את המושג "עין טובה" ולימוד זכות ועושה פשע ליהושע בן פרחיה.

אני משער שעכשיו אתה מתחיל לקלוט על מה אני מדבר איתך...

כשיש לך מציאות מול העיניים לא שייך מושג של לימוד זכות...

עיין ערך הדוגמא שלי לעיל...

עכשיו, זה לא בדיוק נכון לא שייך לגמרי, שכן עדיין האדם צריך לחשוב שזה לא ממניעים כאלו, אלא ממניעים יותר טובים, זה כי ככה וככה, אבל לא משנה מה המניעים של האדם, אין לו אף הצדקה להנציח חטא, חלק מהעניין של החזרה בתשובה זה להודות בחטא, אחרת באמת אין תקווה, וגם כתוב בגמרא כך: "ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קיצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קיצם". זאת אומרת, מכיוון שחטאם לא היה מגולה, והם לא הבינו בעצמם שהם חטאו, אלא חשבו שהם צדיקים גמורים והם פועלים בצדק, וכל מי שהם שונאים או אפילו הורגים הוא אפיקורס או מוסר ויש לו דין של מוות ללא בית דין, והתגאו בכך, ולכן אנחנו עד היום בגלות.

אתה מבין את החומרה עכשיו...?

למרות שבבית המקדש הראשון היה שלוש עבירות החמורות בתורה שעליהם יש דין "יהרג ובל יעבור", עדיין ישראל גלו רק לשבעים שנה מכיוון שהם הבינו שחטאו והגלות זיככה אותם וכיפרה על מעשיהם וכך יכלו לחזור לארץ, אבל השניים לא הבינו במה חטאם, וזה הרבה יותר חמור.

(ושלא תהיה לך סתירה בין החמור והעונש לבין הטעם של החזרה בתשובה, זה היינו הך, הקב"ה לא סתם מעניש אותנו...אם לא היה מובן אז לא נורא, לא כ"כ משנה...).

אין פה עניין של שפיטה, בקיצור, אתה יכול לשאול את אותו אדם והוא יגיד לך בריש גלי שהוא ככה, אין מה להתבלבל. (אגב, עוד דוגמא מחטא אדם הראשון, שהקב"ה לא נתן לו לאכול מעץ החיים כי לא רצה שישאר עם החטא לנצח ו"ינציח" (מלשון נצח) את החטא, אלא רצה שימות אחרי מאה ועשרים, בבחינת: "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" ולא שיחיה לנצח, אבל שיתקן את החטא ויחזור בתשובה...).

בקיצור, אתה יכול ואף מצווה ללמד עליו זכות שהוא לא עשה את זה כדי "למרוד" אלא עשה את זה בגלל התאווה הגדולה שהייתה לו ונכשל בגלל יצר הרע, אבל עדיין זו לא הצדקה, וצריך להתרחק מהאדם הזה ולא ללמוד ממעשיו.

אכן, לא מבין מה כזה קשה להבין את הגדר שלי...

ברור שהאיסור עצמו קיים ואסור זכר להיות עם זכר, אך התורה מדגישה גם את האיסור לבוא בברית נישואים: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני נותן לכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו", והסיבה היא שזה אסור ברגע שזה הופך להיות לרשמי ומעוגן בחוק.

וגם כתוב שהסיבה שבא מבול (לא זוכר אם ממש הסיבה או שרק אחד מהחטאים...) שכתבו כתובות לנישואים של בני אדם עם חיות.

אתה מבין...?

האיסור בפני עצמו הוא חמור, אבל כשיש לו הצדקה, שהוא חלק מהחוק, שהכל בסדר ואתה נורמלי, את זה ה' הרבה יותר שונא, ועדיף לא שתחטא יותר אבל תדע שזו בעיה מאשר שלא תכיר בזה כבעיה, כי אז הכל אבוד...

נכון, גם לי יש מלחמה עם הפושטקים האלו, אבל אין פה עניין של עונש, זה עניין של ריחוק מאדם בעל עבירה, כדין רגיל של בעל עבירה שצריך להתרחק ממנו כדי לא ללמוד ממעשיו הרעים, זה משהו אחר...

עכשיו אתה מבין...?

יאללה, שבת שלום...!!

נ.ב. אולי אם החברה תתרחק מאנשים כאלו הם יתחילו פתאום להתעורר לחזור בתשובה, כמו המצורעים, שפתאום כשהיו קצת בלי צומי ובלי חברה ובלי אנשים, התחילו להרהר ולקלוט שמעשיהם רעים ומקולקלים, וצריכים תיקון...

עוד הוספה שרציתי להגיד:

הרבה אנשים חושבים שתמיד נוקטים בדרך האהבה והקירוב והכל...

ב"ה שזכינו שאנשים מפנימים את זה וזה דור של אהבה כמו שהרב זצ"ל אומר, אבל צריך להבין שלא תמיד אומרים את זה...

דבר ראשון, מלבד אהבה, הרב זצ"ל כותב בעצמו במאמר הדור שלא יותר מדי רכוּת, זה כבר לא טוב, לא לפנק אותו ולתת לו "מה שבא לו" כמו בציבור החילוני, לצערינו, וכבר ידוע על אדוניה בן חגית שכתוב עליו: "ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו" ואחד הטעמים לכך שהוא חשב כך זה כי: "לא עצבו אביו מימיו", דהיינו שאביו לא אמר לו "לא" ולא מנע ממנו אף פעם מה שהוא רוצה ולכן הוא הגיע לאן שהגיע...

וכן עלי חטא בכך שלא מיחה בבניו ורק אמר להם: "לא טובה השמועה אשר אנוכי שומע", היה צריך להגיב בתוקפה על מעשיהם הרעים וכך אולי היו חוזרים בתשובה...

לפעמים אדם חוטא ממשיך לעשות את מעשיו כיוון שחייו ממשיכים כרגיל וכביכול "שום דבר לא מונע ממנו" לעשות את מה שהוא רוצה, אבל אם פתאום מישהו יגיב אחרת וחייו קצת ישתנו לרעה, יכול להיות שפתאום הוא ישקול מחדש את מעשיו ויעשה "מחשב מסלול מחדש", בבחינת שמאל דוחה, ולא רק ימין מקרבת...

עכשיו, ברור שזה אינדיבידואלי וזה תלוי בכל מיני משתנים, כמו האם הבן אדם יתקלקל מאותו אחד, שאם הוא יתקלקל אז בוודאי שצריך להתרחק ממנו, ועוד משתנים כמו מה הדרך שבאמת תקרב אותו, האם עכשיו אהבה תעזור לו לחזור לדרך הישר או שמא דווקא ההתרחקות, האם הוא מתגאה בחטא שלו או שלא באמת והוא יודע בעצמו שזה לא טוב אלא שהוא רוצה להצדיק את מעשיו ועוד כל מיני משתנים ונתונים שצריך לקחת אותם בחשבון ולראות מה צריך לעשות ובאיזו דרך לנקוט, אך לא תמיד אומרים אהבה וקירוב, זה לא תמיד מועיל ואם מדובר בחוטא שמתגאה בחטא שלו אז בהחלט הוא יכול לקלקל את אותו אדם וצריך להתרחק ממנו...

אמנם כואב לנו עליו שאי אפשר לקרב אותו, אך מכיוון שהוא יכול לקלקל אחרים והסיכוי למשוך אותו הוא קטן, לא אומרים שיקרבו אותו אלא צריך להתרחק ממנו, ולהתפלל עליו ולקוות שיחזור בתשובה...

ואם מדובר בבן שלך או בקרוב משפחה ואתה מבוגר והוא ילד קטן אז המצב שונה, כיוון שאתה כנראה לא תושפע ממנו והוא כנראה יושפע ממך אז פה צריך לראות כיצד לנקוט, ולראות גם איך להגיב, האם לדבר איתו ולהבהיר לו מה דעתינו על זה וזה יגרום לו לחזור או להראות כאילו הכל כרגיל ולא לשנות או שמא אפילו להרבות באהבה וקירוב? (האפשרות האחרונה אולי תראה לו שזה "כדאי" אז נראה לי שהיא פחות שייכת...)

בקיצור, צריך לראות כל מקרה לגופו ולראות כיצד להגיב, ולהתייעץ עם רב באופן אישי שמכיר את הסיפור ואפשר לסמוך עליו, המטרה היא שישוב בתשובה בלי שיפגע באחרים, ומה שבאתי להגיד שלא תמיד נוקטים ב"דרך האהבה והקירוב"...

מקווה שהייתי מובן וסליחה על האורך...😅

@נשמה כללית

מובנים הדברים שכתבתי...?

זה פשוט ממש חשוב לדעתי להבין את זה, כי זו שאלה מאוד פרקטית שיכולה לקרות לכל אחד מאיתנו ושידע איך להגיב ולפעול בעת הצורך...(@הכול לטובה!, יש פעמים שכן צריך להבהיר דברים כדי לדעת באמת איך לפעול...ולפעמים גם לענות לאנשים ולא להשאיר את המסקנה מוטעית ולהגיד שלא טוב לדבר על זה, אם נפתח הנושא אז עדיף כבר לפתוח אותו עד הסוף ולא להשאיר אותו במסקנה מוטעית...)

@שפרינצא בוזגלו

@קורא ממעמקים

@פשוט אני..

לא צריך את אישורכם, פשוט אשמח לשמוע שהבנתם את הדברים ואם לא הסכמתם אשמח לדעת בדיוק על מה אתם חולקים....

ולמה אתה קורא ''לקבל''? אם אני יושב לאכול צהריים עם חבר שהוא במקרה הומו, זה נחשב לקבל?

כנ''ל חבר מחלל שבת וכו'.

האם כשאתה יושב לאכול צהרים עם מישהו שבמקרה רצח, האם זה נחשב לקבל...?

אז כן, כי אתה מגיב למעשה שעשה אותו דבר, וזה לא מעשה של מה בכך ולא משהו שהוא הסתיר, אלא מעשה גלוי שהוא מתגאה בו, ובעצם אתה "מאשר" את החטא הזה בשתיקה.

יש דין שצריך להוכיח אנשים שחטאו, כנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא".

אז נכון, יש מצווה לא לומר דבר שלא נשמע, ולכן לא תמיד אומרים את זה, לפעמים זה שתנקוט אחרת, זה לא יעזור אלא רק יחמיר את המצב, ולכן לא אומרים.

אבל, אפילו לא זה השיקול היחיד, כיוון שיש עוד שיקול:

האם זה ישפיע על אחרים.

אם כל הכיתה של אותו אחד יודעת שהוא כזה, האם המנהלים צריכים לזרוק אותו...?

כנראה שכן, והסיבה היא שאותו אדם שלא מתבייש בחטאו יכול להשפיע לרעה על חברים מהכיתה ל"ע, ולכן לא נותנים לו. (אז למרות שכואב לי על אותו ילד שעכשיו יעזב, מכיוון שחשוב לי שכל חברי הכיתה ינצלו ולא ידרדרו אני אעדיף שלא יפגע בכלל הכיתה, מה לעשות....)

הוא לא במקרה ולא כלום, הוא בחר לעשות את זה...(אם הוא לא היה מתגאה בזה זו לא הייתה בחירה, כיוון שהתגאה בזה כבר אין לו את מי להאשים, כמו שכתבתי...).

עכשיו, לגבי מחלל שבת באמת זה מסובך...

מדין זה שלא לומר דבר שלא נשמע ושלום, אנחנו כן יושבים עם מחללי שבת, אך רק כי רבו מחללי השבת, והדבר הפך לדבר רגיל ומצוי, אך באמת אנחנו אמורים גם ממחללי שבת לעשות דיני הרחקות, כיוון שצריך הרתעה וצריך שאנשים יבינו לא לחלל שבת, אך כמו שכבר צרעת אין לנו, חילול שבת לא מחייב דינים כאלו כרגע, בימינו...(ומפורסם הסיפור על הרב זצ"ל...)

ומגדירים אותם לצורך העניין הזה תינוקות שנשבו ולכן זה יותר קל...

לעומת זאת, הומואים ממש לא כך...

הם מיעוט, הם לא תינוקות שנשבו (אלא אם כן הם חילונים, אבל גם אז, יש גדרים אחרים...).

בקיצור, אני לא מספיק בקיא במחללי שבת והסוגייה של היחס כלפיהם, אך זו סוגייה לא פשוטה, שתדע, ולכן זו אינה הוכחה כלל ועיקר לסוגייתנו....

@נשמה כללית

תודה רבה...!

אני  הגבתי

לא קראתי את המשו הארוך שכתבת... כי אני לא אוהבת לדון בנושא הזה...

ולחושב עליו 

לא משנה באיזה שהיא צורה...

מבינה מה שאתה אומר שיש חשיבות לדבר על כך...

לא מסכימה...

מעדיפה... להתעלם ... במצבי עכשיו

וזהו!

ובכול זאת תודה!!

על השקעה בכתיבה!!!( זה באמת לא נעים שאתה משקיע ואף אחד לא מגיב...)

אשרייך...!

אבל במצב של גבר שנולד עם נטיות הפוכות, לא מדובר באדם שחוטא להנאתו, זה מצב אחר לגמרי שדורש גישה אחרת לגמרי

שוב, כשאדם מתגאה בכך זה אכן חטא לתיאבון.

גאווה שנובעת מחוסר ברירה

אמרתי, אם הוא מכיר בחטאו אין בעיה...

אגב, מכיר בחטאו זה אומר גם שהוא לא מפרסם אותו, כי הוא מתבייש בזה...

זה לא דבר פשוט לבקש ממנו להתבייש בזה

אבל יש מצב שאני טועה, אני משתתף ביותר מדי דיונים

באמת חשוב לדייק שמדובר רק במעשה גופא, שלא יתערבבו צדדים "הומופובים" לדיון

לא קלה במובן הזה, קלה במובן שהיא יותר פחות מייסרת את הנפש מהדרך האחרת

אדם שמדמיין קולות - באופן אובייקטיבי חי את המציאות לא כפי שהיא.

אדם שיש לו מאניה דיפרסיה - באופן אובייקטיבי לא שולט במעשיו וסובל מאוד מהמצב הזה.

אדם שנמשך לבני מינו לא סובל כלל, מלבד סבל שקשור לסיבות תרבותיות/דתיות וכיוצ"ב. זה לא שאני מזלזל בסבל הזה (אני האחרון לזלזל בו), אבל חשוב להדגיש שאין תפיסה שונה של המציאות או חוסר שליטה במעשים או סבל אורגני לנטייה המינית.

אבל בעזרת השכל בטוח לא נמשכים למשהו שגוף לא רוצה- אז שכנוע לא יעזור.

היית הומו שאתה יכול להעיד שזה לא מולד?
מישומה בקטעים האלו אני מעדיפה להאמין לאנשים כנים שחוו את זה ומעידים על עצמם ולא לרבנים שלא תמיד מבינים בזה (לא מדברת על רבנים שכן מבינים בזה)...

גרמת לנטיה הפוכה להיות הפרעה נפשית, תוכיח.


(אני עדיין לא נקטתי דעה בנושא)

ברורנ שהייתי מקבלת. נכוןמ שזה קשה אבל כדי שלא יצאו בשאלה ח"ו (בחילוני יש תמיכה חזקה והכלה) צריך לתת סביבה עוטפת ומקבלת וח"ו לא לגנות ולהשפיל

בגלל החילונים?

מבחינה רעיונית אין לי שום בעיה עם להט"בים, אם התורה לא הייתה אוסרת - לא הייתי רואה בזה שום בעיה.

אבל אני לא יכול לומר שאני לא חש רתיעה מסוימת כשהוא לדוג' נוגע בי וכדו' (לא בהקשר מיני)...

עיין ערך ההוא ממצפה רמון ועוד כמה...

"ונטמאתם בם"- "אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטמם", שזה מטמטם את הלב.

אז אולי הגויים לא ברמה הנפשית שלנו והם יכולים לאכול ואפילו אוהבים את זה, אבל לא אומר שאין לזה השפעה עצומה על הנפש...

כל יהודי נורמלי אמור להבין את שניהם בשכלו הישר...(ושוב, גוי זה דין שונה...התכוונתי ליהודי עם שכל ישר, לאו דווקא צריך שיהיה דתי...)

שני דברים שונים...

ברית מילה- כתוב בתורה וזו הסיבה העיקרית שאנשים עושים את זה, וזו אחת משלוש המצוות שעם ישראל מסר את הנפש עליה, ואפשר לראות את זה היום בכך שיש יותר מתשעים אחוז יהודים בארץ ישראל שמקיימים מצוות ברית מילה ב"ה...

בהחלט אפשר להבין את זה בטבע, אבל לא ניכנס לזה כרגע, כי זה לא כ"כ רלוונטי...

לעומת זאת, להבין שהקב"ה ברא זכר ונקבה, ו"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", בלי להיעזר בספר בראשית ודווקא מהפסוקים שם ומהפסוקים בספר ויקרא להוכיח את זה, זה די פשוט.

כתוב על אברהם ששמר את כל המצוות: "וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתיי", ושאלו איך, הרי עדיין לא היה מעמד הר סיני ועונים שאברהם פשוט הסתכל בעולם וכך הבין את המצוות (אמנם פרה אדומה כנראה הוא לא הצליח להבין, כיוון שהיא חוק, אך כל שאר המצוות....).

אבל זו דרגה גבוהה, להבין לדוגמא מצוות שעטנז ע"י התבוננות בעולם, זה די בלתי אפשרי למי שהוא לא בדרגה של אברהם אבינו.

אך להבין את הדבר הזה, זה אך טבעי, רואים שאשה ואיש הם המתכון לחיי משפחה ונישואים תקינים, הם מולידים ילדים, הם משלימים ומביאים קדושה וברכה לעולם, ולא ח"ו גבר וגבר ל"ע רח"ל.

תבינו, זה דבר טבעי ולא כזה קשה להבין את זה, אם לא הצלחתם להבין את זה, חבל, הפסד שלכם, לא תמיד כולם מצליחים להבין דברים פשוטים, אין לי יותר מה להגיד...

זה אכן הרבה מעבר.

לך תוכיח מה הסמכות של אמא לאהוב את תינוקה, אין סמכות כזו. אך חריגה של אם מטבע הבריאה הזה הוא טמטום.

מה אגיד לך, בתיאבון.

ואולי אם תכתוב קצת יותר מפורט מ"לא מסכים" יהיה יותר קל לדעת  עם מה אתה לא מסכים

כי אנחנו מבזבזים כבר שבע הודעות בהסתובבובת חמקנית שלך מסביב לנקודה.

כבודו יאמר בבקשה בקול צלול וברור אם אמא ששלא אוהבת את בנה היא נורמלית, ומכח איזו סמכות הוא אומר זאת. תודה מראש.

ואני מתקשה להבין שלא הבנת את ההשוואה מראש. אבל בחרת להנפיק משפטים חתומים ומעגליים בכל תגובה מחדש.

אז אחרי מליארד וחצי הודעות הוברר סוף סוף מדוע התגובה הזו שלך היא חסרת קשר:אמרת בדיוק את מה שאמרו פה לפניך - נוער וגיל ההתבגרות

נטיה הפוכה היא משהו כמו אמא שלא אוהבת את התינוק שלה.

כן סמכות, לא סמכות, זה לא משנה.

אכן לחתוך ערלה זה דבר לא סביר מצד הטבע, ולכן מי שיעשה את זה "סתם ככה" הוא כנראה לא חכם... ואנו עושים זאת דווקא מפני ציווי הא-ל.

ולעומת זאת, היותה של נטיה לבני אותו המין - "הפוכה" - זו אכן הבנה טבעית ואנושית בסיסית.

אי אפשר לא לשמור על קשר- מצד היותכן שתיכן

ואוסיף שהכי טוב זה לא להסתכל כלל וכלל על הרע ולא להתעסק איתו (גם לא להצדיק אותו או להזדהות איתו כיוון שאז יש סכנה שתקבל גם חלק מהרע הזה..) אלא רק על הטוב והנפלא שבאותה חברה ואז ממילא בכח האמונה שלך בטוב שבה הרע יימחק וייעלם. ואם את ממש רוצה לעשות לה טובה גדולה- תלמדי בעיון כמה שאתה יכולה (להקדיש זמן מסוים ביום לזה..) את תורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן שמלמדת איך לעשות טוב לחבר יקר שלא מודע למעלת נשמתו ונופל למקומות רעים מחמת החוסר מודעות הזאת...

שאלה קשה.

מכוונת ליעוץ.

ואולי אם זה לא עובד מבהירה לה שהיא יכולה להיות מה שהיא רוצה- אבל שלא תדבר איתי על חייה המרגשים.

וזה כמובן בהנחה שיש לה כבר בת זוג והיא לא אני.

אם היא הייתה מחליטה שזאת אני הייתי מתרחקת כמו מאש. היי ביי כזה.

באמת את צודקת.

אבל זה קשה לא לדבר על הנושאים האלו, באמת קשה...

ולפעמים זה גם עוזר להגיע להבנה מהי עמדת היהדות בנושא...

אבל עצם זה שדנים על זה אומר שיכול להיות שזה מותר וטוב, וכאילו תגובה שאומרת שאני סבבה עם זה לגמרי היא לגיטימית, וזה ממש לא נכון.

את ממש צודקת, תודה רבה על התזכורת של משהו שהיה אמור להיות מובן מאליו...

שמרוב שמדברים עלזה 

אז נהיה מובן שיש דבר כזה!!

ולדתי לדון בזה... זה סתם עושה רע לנפש!

ומתסכל!!

לפוחת ברמה האישית...

שהתווכחתי עם בנות...

לדעתי זה בעייה שכול שיחה באולפנא איכשהוא נהיה שזה על כמה שזה נוראיי!!!

וואלה עדיף לא לדבר עלזה נמאס!!!

ובעיקר מגעילל

את צודקת, שירבו כמותך בישראל...

מצד אחד תקבל אותה ולא תדחה אותה וגם מהצד השני ידרוש ממנה לא להתייאש ולנסות לעבוד על זה כדאי להתמיד מאוד בספר "משיבת נפש" שאין כמוהו בנשיאת ההפכים, בלימוד הסתירה של- "אתה נפלא וה' אוהב אותך בדיוק כמו שאתה" ומצד שני- "יש לך עוד כל כך הרבה להתקדם"..

וכיוון שיש לי קצת ניסיון בנושא החיזוק וגם ברוך ה' אני מחובר למאגר התחזקויות אינסופי מוזמנים לבקש עוד ועוד עידודים והתחזקויות בנושא (מוזמנים גם לקרא בתחתית הכרטיס האישי שם רשומות כ500 תגובות מחזקות שכתבתי מאז היותי בפורומים)

שהם נכונים בעיקר ל"יציאה מהארון" שמתבטאת רק בחשיפת הנטיה, ולא ל"יציאה מהארון" שמתבטאת בהחלטה לעבור לחיי-חטא.

וכשאנחנו מדברים על הנטיה לחודה - את אפילו לא צריכה לסייג ש"אני לא תומכת בדרך שלה", זה לא דרך ולא שיטה, זו מציאות כואבת, אין כאן במה "לתמוך".

תודה רבה, נשמל'ה...!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....