אבל כל יש לי שיער צבעוני כבר תקופה ארוכה(4-5 שנים כבר)
שלושה חורים באוזן אחת ושלושה בשניה
אני נועלת שורש כי זה הדבר שהכי נוח לי וחצאיות צנועות פשוט כי הלכה.
ואני משתדלת להיות דוסית ולא למגזר את עצמי

כאילו אני לא שופטת אותך באופן אישי, כל אחד ואיפה שהוא עומד ויפה שאת הולכת עם צנוע כי ההלכה
אני נגיד יותר סוג של או הכל או כלום... (בהכל אני ככה לא רק בדת)
לא שאני מקיימת הכל אבל אני כאילו שואפת... ואצלך זה נראה שאת לא רואה בעיה מבחינת צניעות?


** אם היה לך שיער סגול זה יפהה פשוט

את עובדת את אלוקים או את רוח ההלכה?

למה עגילים ושיער צבוע זה לא צנוע?

את לא מכירה תמושג הזה כאילו?
מי שקבע לא אני, רבנים גדולים קובעים
מכל מיני סיבות

אני אישית לא עובדת את ההלכה ולא את הרבנים.
אני עובדת את הקדוש ברוך הוא בלבד.

ההלכה היא אמצעי. לא מטרה.
אי אפשר למדוד אדם או רמה רוחנית של אדם על פי "רוח הלכה" וגם לא על פי ההלכה עצמה. מי שעושה את זה הוא אדם שיפוטי מאוד, וזה ההפך הגמור מרצון השם.
מה גם שלאורך השנים אני מבינה שחזות חיצונית אינה אומרת כמעט דבר.
בטח שלא שיער סגול ירוק או וורוד, או עגיל אחד או מאה. זה רק מראה שמדובר באנשים יצירתיים ;)

לא הוצאתי את רצון ה' מהתמונה, אבל הי, רבנים הם המתווכים שלנו, אמונת חכמים זה להאמין בחכמים, בהם, בדבריהם, בזה שה' שם בפיהם את הדבר הנכון לומר כי הם שליחי ציבור להורות לעם את דרך השם בכל דור. נכון, יש רבנים שמטעים את הציבור כי הם לא יראי שמיים באמת אבל לא עליהם אני מדברת. וההלכה, היא דבר ה' וחלק מהתורה היקרה. היא גם רצון ה' וגם האמצעי להבין את רצון ה'. יש דברים שמי שעושה אותם אולי לא עובר על איסור מפורש, אבל הם לא לרוח ההלכה מטעמים שונים. כמו ציורי גוף לדוגמא.
חזות חיצונית אומרת, היא חלק מהאדם. היא לא קובעת אבל יש לה השפעה. ואני שופטת כל דבר שאני רואה בשביל עצמי כדי לחשוב אם הוא טוב לי או רע ואני שמחה שאני עושה את זה, זה חשוב מאוד. בסוף זה במקום של זה ולא מעיד על כל הבנאדם שזה רק ה' יכול לדעת מי הוא וכמה הוא עושה טוב.
ואת לא מכירה אותי אז כדאי רק שאני אגיד לך שלא התכוונתי לתקוף את חופשיה או את חיים של אם באת להגנתן... אני מנסה להבין את הדרך שלהן

אני כן שיפוטית כלפי התופעה הזו. בעיניי היא עצובה מאוד.

את פועלת (או חלקים מסויימים בציבור הדתי, לא את ספציפית) לפי רוח ההלכה, אני פועלת (משתדלת בעיקר) אך ורק מול השם. זהו

זו דרך חיים. וזה בסדר שיהיו לנו דרכים שונות בעבודת השם וכיוונים שונים..
אגב חשבתי בדיוק כמוך לפני אי אלו שנים, כתבתי פה אפילו באיזה שרשור לפני שנות דור על נזם ועל כמה שאני נחרדת ממנו כי זה לגמרי לא 'רוח ההלכה'
היום אני גאה בחישוק שלי מאוד וחושבת ששם היה המפנה הגדול שלי, שם החלטתי שאני עובדת נטו את השם ולא את החברה, את ההלכה או את הרוח שלה,
אני מול השם, הכי אמיתי ופשוט.

וזה לא נגדך אחותי, אני באמת מבינה אותך פשוט חושבת אחרת ומציגה צד אחר

אני יכולה להבין אותך יותר עכשיו אבל
רוח ההלכה לא כובלת אותי... אפשר לעבוד את השם בשמחה ובפשטות וגם להקפיד על דקויות... ה' מקבל כל אדם כמו שהוא עם מה שהוא נותן לו מהלב שלו וכולנו מנסים לעשות את מה שהכי נכון
יש בנות שלדוגמא אין להן בעיה ללכת עם בקיני בבריכה עם חברות. למה? כי מעיקר ההלכה מותר והן לא מרגישות בעייתיות כי הן לא ברמה הזאת. אבל אם אני ברמה שאני יכולה לקבל על עצמי להיות צנועה גם עם בנות אז למה לא להיות יותר? למה דתיים תמיד מנסים להיות כמו חילונים בכל דבר? לקבל את הטעם שלהם במקום את של התורה שהיא בעד קדושה, כמה שיותר צנוע יותר מרומם! אנחנו שואפים כמה שיותר ולרבנים גדולים רגישות גדולה יותר מרוב שהנשמה שלהם נקייה. כל אחד ברמה שלו מרגיש מה שייך ומה לא לרוח ההלכה בהתאם למקום שהוא עומד בו. ולכן כל הדברים הקטנים האלה כן מעידים על האדם ועל המקום שהוא נמצא בו (כמובן לא מעיד על הבפנים).
יש חברות שבהן רוח ההלכה יותר "הדוקה" וזה יכול להעיק אבל בסוף זה עניין אישי...

אני מרגישה שאני 'בהתרוממות' (לא כזה אוהבת את המילה הזו) יותר כשאני מצליחה להתפלל, לדבר, במילים פשוטות,
ולא כשהשרוול שלי ארוך יותר. זה בכלל לא מעניין אותי כרגע.
השם יתברך רוצה את הלב, גם אני רוצה את הלב, להביא אותו פשוט ונקי וזוהי עבודת השם שלי. ולא רשימה כובלת של מותר ואסור ארוך וקצר.
אבל זו הדרך שלי, והיא באמת לא מקובלת בכל מקום וזה בסדר.

אני אוהבת את חן אגב
כפרה עליה

@חן,

ערוץ נוכל וחסר לב

חוץ מהרשימה "הכובלת" שהוא נתן לנו

אז לא
קודם לעשות את ההלכה.
ואח"כ מתוך שלא לשמה, והמאור שבה יחזירו למוטב.
הכללים - הלכות, הן הבסיס של הדרך.

רוצה את הלב זה בא על חשבון ההלכה, זה במקום שולחן ערוך
מה הקשר?

מה את מנסה לשלול?

אין לי מושג מה אתה מנסה להוכיח.

בכל מקרה נראה כי בא לך ממש להתווכח ולהוכיח, אני לא הכתובת

לא גם, אלא בעיקר - חשבתם שיהיה טוב?!

לא מחפש להתכווח
מצטער שאי אפשר לקיים דיון
את כותבת דברים ולא רוצה לעמוד מאחוריהם. חבל
בהחלט אפשר לסיים כאן
חבל 🙂

כתבתי את זה בעניין של מיקוד. זה המיקוד, זה הדגש. זו הדרך שלי.

אני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, פשוט פחות מחפשת להתווכח ולהתנצח, כבר לא בראש הזה

כתבתי תגובה להרמוניה ברצון להציג זווית אחרת, לא בכדי להתווכח ולדון בדיונים עקרים שלא מובילים לכלום

כי את רואה את זה כהתנצחות

לא ספציפית את הדיון הזה.

שבעתי מדיוני פורום ומאנשים שכל מהותם היתה להוכיח כמה הם צודקים וכולם טועים.

לא אתה, ולא הדיון הזה ספציפית,
פשוט זה כבר לא חלק מהחיים שלי ולא רואה טעם לדיונים כאלו

אבל עובדים את אלוקים לפי הדברים האלה.
כן, יש הלכה. אלוקים מסר אותה באופן שמסר והוא מצפה ממנו לעבוד אותו ע"פ הכללים שלה. הוא קובע לנו איל הוא מצפה שנעבוד אותו. זה לא לפי תחושה אישית (כמובן שבמקומות מעבר להלכה, יש מקום חשוב לתחושה האישית).

א"א למדוד אדם לפי נק' מסויימות. אבל אפשר להגיד על אותן נק' אם הן ע"פ ההלכה או לא. מסכים שליצור מזה תמונה מה האדם עצמו זה קשה.
מצד שני, ברור שיש "מסה" כלשהי בה הגדרות יוכלו ליתפוס מקום. כמובן שהאדם יכול להרגיש לעצמו מכאן ועד הירח, אבל בהגדרות (שמטבען הן מכלילות) זה פחות רלוונטי.

לפי ההלכה. כאן מדובר ב"רוח ההלכה"
שזהו מושג מאוד בעייתי בעיניי.

עובדים את הקדוש ברוך הוא דרך תורה ומצוות, שהם (יודעת שלהרבה קשה לשמוע את זה) אמצעי ולא מטרה.
המטרה היא קרבת אלוקים. המצוות הן הדרך, והדרך היא שונה.

הם האמצעי אל המטרה. אין דרך אחרת.
וממילא זה צריך לבוא יחד - קרבת אלוקים (מעניין שזה מושג שאת בסדר איתו אפילו שהוא לטעמי עוד יותר מעורפל מרוח ההלכה) יחד עם ההלכה. אחד לא עומד בלי השני.

אנשים שהפכו את קיצור שולחן ערוך לאלוקים, הם עובדים לו, סוגדים לו, זה בעייתי בעיניי.

אף אחד פה לא מקטין את ההלכה, ההלכה חשובה מאוד, מהותית וקריטית. ועדיין, צריך לזכור את מי עובדים.

כשיש קיום הלכה בלי יראת שמים?
או כשיש יראת שמים בלי קיום הלכה?
בעצם, באופן פרקטי אנחנו כביכול עובדים את השו"ע..

לא מבינה למה אתה מביא גישת שחור לבן מאוד מוחלטת, מי בכלל דיבר על יראת שמיים ללא קיום תו"מ, לא מבינה את זה,
הלכת רחוק

(כל מי שהגיב לי)

חזרתי שניה לעניין טכני

מה שלומך???

לא אוהב את המושג "רוח ההלכה".
יש הלכה ופשוט ניתן לבדוק מה הגדרים בלי להוסיף תחושות בלי ביסוס.

רוח ההלכה זה נושא די נושב אם נקרא לזה ככה, זה לא מאוד בולט בדרך כלל ועגילים זה כבר מקובל ברוב האוכלוסיות הדתיות(למעט שמרניות מאוד)

אני לא מסכימה אבל אין לי כלים להתווכח
חכי חכי שאני אלך למדרשה😛

מאמצת מאמצת מאמצת

וכן אני לא אוהבת למגזר את עצמי

ותתחדשי על הירוק!
בדיוק התלבטתי אם להחזיר ימי כקדם ולחזור לססגוני
עם כל כמה שאוהבת את הג'ינג'י, בתספורת הנוכחית כבר רוב הראש עם שורשים כהים אז כבר למה לא🤩

יותר גווני ה-סגול-ורוד-כתמתם משהו
אבל תקופה ארוכה שהוא היה ירוק בגלל הכחול

אולי אמרתי באיזה שרשור שאני רוצה🤷‍♀️

לא הבנתי מאיפה זה בא

בחרדית קוראים לזה "דת יהודית".

אני שמעתי את המושג הזה רק בגיל 23 ועד היום יש לי פריחה מהמושג הזה.

 

בשיעורי בחו"ם בנוגע לכיסוי ראש וזאת הייתה הפעם היחידה... אבל זה נשמע לי מושג הלכתי שורשי, זה לא אותו דבר כמו רוח ההלכה שהוא מושג כללי ומובן

ומה עשה לך פריחה?;)

מסתבר שתלוי איך שומעים את זה וממי.

אבל זה היה נשמע כמו רוח ההלכה.

משהו מעורפל שלא ברור מי המציא ומתי.

חשוב חינוך באהבה וממישהו שסומכים עליו ומקבלים ממנו...
לפעמים אנשים מקפידים על דברים שהזויים בעיניי, אבל זה שזה הזוי עדיין לא מוכיח שזה לא נכון... אז צריך להבדיל בין משהו שפשוט לא רגילים אליו לבין המצאות.. יש דברים שהם נורמה אבל הם עדיין לא בסדר, ויש כבר החמרות אישיות מפה עד אינסוף

אלא בטוח.

מאחל רק טוב גבר

מאחל שתהיה שנה טובה בהרבה

מה שלומך?

מה שלומך???

לסדרות או תוכן כלשהו קליל ומצחיק...

סרטונים קצרים - אנדרדוס, ברדק, אלה של האקדמיה ללשון העברית

מקווה שהשבת איכשהו עברה סביר?

הנה עוד אחד