ממש תלוי בבן אדם

ומה קורה בפגישה מעבר לזה שיש לו קוקו... 

איפה הוא נמצא בחיים, השקפה, סגנון, שאיפות

שאגב זה דברים שמבררים בלי קשר לתמונה

אם כל הבירורים התאימו 

ופתאום, צץ לו הקוקו

אז קודם כל- מוזר

כי זה כן אומר משהו על הבן אדם

אבל נגיד וקרה והיה

בסדר, זורמים...

כל מקרה לגופו.

אבל לא תמיד אפשר לדעת מיד על מה הוא מעיד.

אם את כבר נמצאת עם בנאדם תראי מיהו, תתני צ'אנס

זה אומר

אבל לא בהכרח מאפיין קיצוני / מייצג / קריטי / מייצג זהות 

אם הבירורים היו טובים ונשמעו בכיוון בפגישה עצמה בוודאי שצריך לתת צ'אנס (מעבר רק לבן אדם לחברו) ולבדוק את הפוטנציאל

ומכירה כמה סיפורים כאלה  על שיער ארוך שגזרו לפני / אחרי החתונה. 

לא מתחרטים

כגבר השאלה לא רלוונטית, אבל נניח שהייתי במצב מקביל

בעיני בחור עם קוקו זה קו אדום בוהק ומהבהב

ולכן בסיטואציה מקבילה,

בלי שום שיפוטיות, הייתי פשוט אומר "לא נעים לי, וזה לא אומר שום דבר עליך, בטוח שבמקום שאתה בא ממנו מתייחסים לזה אחרת, אבל בסביבה שלי זה פשוט לא משהו שאפשר לחיות איתו. אז סליחה, אבל אין טעם להמשיך או לנסות. אם תרצה לחזור בלי קוקו, באמת שמעתי עליך דברים טובים ובהחלט יש על מה לדבר"

***אבל***

שתי האופציות שהצצגת מתייחסות לזה כאל משהו שאפשר לחיות איתו אבל לא הסגנון. לא פדיחה שיראו אותי ליד דמות כזאת, אבל כן מוזר לי לדמיין עתיד משותף.

במקרה כזה נשארים עד הסוף עם לב פתוח וכמובן לגיטימי לקחת את זה כשיקול.

הגברת צבעה את השיער בירוק.

קודם כל, מחפש מקום שלא יראו אותנו יותר מדי

ומסביר לה שאולי במקום שהיא באה ממנו זה מקובל, אבל בשבילי זה פדיחה שיראו אותי עם מישהי שהשיער שלה צבוע בירוק, ולא משנה כמה היא יכולה להיות טובה בשבילי

ואם אני מצליח להתגבר על הפדיחה - קצת תלוי איפה אנחנו נמצאים ומה התחושה שלי באותו רגע, אז הדייט יהיה בכיף

יש מצב שלא אצליח להתגבר ואז אומר לה שאם היא תרצה לבוא ולהפגש כמו אדם נורמלי אפשר בשמחה

וכמובן כדי שיהיה דייט שני זה תלוי בזה שהיא בלי הצבע בשיער

אם נקרעו לך המכנסיים ברמה שמביך ללכת ככה ברחוב, אתה תלך הביתה להחלף או תבנה על זה שהקב"ה ידאג שאנשים יתנו פרשנות חיובית לסיטואציה?

אני חושב שבחורה שמגיעה לדייט ראשון עם שיער צבוע ירוק צריכה להיות מודעת לאפשרות שבחור יתפדח מזה

בעיני זאת ההשוואה המתאימה. זה מביך ממש (גם אם זה יכול להיות יפה, עדיין מביך)

שוב, אם יש זוג שזה מתאים להם - הכל טוב. אני אפילו לא מסיק מזה מסקנות. פשוט בעיני זה לבוש מביך ממש.

יש לי חברה שנוטה לצבוע את השיער שלה לצבעים מוזרים. בדיוק חשבתי להכיר לה מישהו שיצאתי איתו, והתלבטתי אם זה משהו שאני צריכה להגיד עליו מראש...

יכולה להזכיר את זה בדרך אגב ולא כמשהו שהוא 'אישיו'

אז אולי אפשר לוותר.

לי לדוגמה אין בעיה לצאת עם מישהי שצובעת את השיער בצבעים מוזרים

יש לי בעיה להיות במקום ציבורי ביחד עם מישהי בזמן שהשיער שלה צבוע בצבעים מוזרים

אז או שיגידו לי מראש ואני לא אפגוש אותה

או שיגידו לה מראש והיא תדע להגיע לפגישה בצורה שלא תביך אותי

בדיוק כמו שמביך ללכת ברחוב עם חולצה שקרועה לגמרי

וזה טבעי והגיוני...

אז גם ללכת ביחד עם אנשים אחרים שמתלבשים ממש, אבל ממש, מוזר - זה לא נעים. כי זאת תחושה שכולם מסתכלים עליך (בין אם זה נכון ובין אם לא) ולא במבט חיובי

הורים זה שונה, כי הורים אנחנו צריכים לכבד וגם לא בוחרים אותם.

אבל לדוגמה ילד שמתנהג בצורה שגם הגיל שלו לא מצדיק, זה כן יכול לגרום להורים שלו אי נוחות

לאף אחד לא נצבע השער בגלל דוב שהתנפל עליו

ולכן שער צבוע ירוק משמעותו ללכת עם שלט של אי-שייכות, או של שייכות אחרת ממה שאני מרגיש בנוח איתו

אם באמת זאת היתה מוזרות, אפילו חזותית, שאיננה מבחירה, באמת כאן יש מקום להתגבר.

אבל אם היא לא מסוגלת לשלוט על עצמה וללכת עם לבוש נורמלי, אני לא חושב שאני צריך לספוג את מחיר המוזרות.

הרי די מוסכם שיש בגדים שאנחנו לא נלך איתם ברחוב, ולא בגלל איסור חוקי או הלכתי - זה מוסכם?

אז לשבת לדייט עם מישהו שעושה את אותו דבר, גם יכול להיות לא נעים.

עכשיו השאלה רק מה הקווים האדומים שלנו.

אולי הקווים האדומים שלי מבחינת נורמטיביות של לבוש הם די נוקשים ורחוקים, אבל כך גדלתי ועם זה אני חי. ככה אני מרגיש בסופו של דבר

זה לא פאדיחה ענקית???

חוץ מזה שזה פאדיחה זה ממש לא מכבד ופוגע (גם אם ברור שזה לא בגלל עניין אישי).

כמובן שאני לא יודע מזה קוקו מבחינתך אבל לפרוש בתחילת דייט זה מעשה קיצוני שנשמע לי מתאים רק ברמות הזויות ברמה של חשש מפגיעה פיזית או מילולית או משהו בסגנון

אחרי שקבעת עם בנאדם ואתה פוגש אותו קשה מאוד לעזוב אותו בלי לתת שעה שעה וחצי. (נשמע שטיפה התהפכנו ביחס לדיון הקודם שלנו)

חוץ מזה יצא לי לראות דוסים ממש עם שיער ארוך וזה לא העיד עליהם מעבר לזה שיש להם סטייל שונה

לשבת עם אדם שלבוש בצורה שמביכה אותי, זה לא דייט, זה עלבון

לא עלבון מכוון, ואני לא מאשים אף אחד, אבל להעליב את עצמי זה מוגזם

ושוב, בעיני להסביר את זה ש"אתה יכול להיות ממש סבבה אבל לא נעים לי לשבת לידך ככה" זה יכול להיות בסדר.

בכל מקרה, אדם לא צריך לבייש את עצמו כדי לכבד מישהו אחר

ולגבי ה"יצא לי לראות" - אין לי שום שיפוט לגבי זה. אני לא חושב שאנשים עם שער ארוך הם פחות יראי שמיים ממני. בדיוק כמו אנשים שהולכים עם מכנסיים קרועים, כובעי צילינדר וגלימות סגולות. אבל אני לא הולך להתלבש ככה, ואני חושב שלצאת לדייט עם אדם שלבוש ככה זאת חוויה שמותר לאדם לוותר עליה

נשמע לי שאתה חווה בצורה שאני אפילו לא יכול לדמיין

אתה ממש רואה בזה פגיעה ישירה.

'עלבון', וואו, זה ממש לא נתפס עבורי.

בגד קרוע או מלוכלך יפריע לי הרבה פחות מאשר שער ארוך של גבר

אני מבין שהתתיחסות שלך אחרת.

דיברתי מנקודת המבט שלי

הייתי נהנה כמו בכל פגישה. בעצם, כנראה יותר.

באתי להכיר יהודי, כזה פשוט. דווקא בזכות השוני ההיכרות בטח תהיה מרתקת הרבה יותר.

ואח"כ,

אח"כ הייתי אומר שהכיוון פחות מתאים לבית אליו אני מכוון.

אא"כ יש לי ספק בנושא ואז הייתי שואל אותה, אם הדבר מתאים וראוי.

ושאלת בונוס; בטח,

החוויה היתה מהנה ומרתקת, למה שלא אחזור?

אם חשוב לי להיות מדויק יותר, אנסה לדייק איתו או מולו כשהוא מציע.

** כמובן בשאלה מקבילה לבנים, אם כי הדוגמא שעלתה אצלי היתה שונה מצבע ירוק.

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).