מה הייתם עושים - קוקולגיטימי?

נגיד שמציעים לך לצאת עם מישהו. הנתונים נשמעים סבבה וזה.

 

את מגיעה לפגישה, ומגלה שיש לו קוקו (כלומר שיער ארוך בצורה משמעותית...). (אופציה א: לא ביקשת תמונה, אופציה ב: לא ראו בתמונה).

אם היית רואה את זה מראש, היית מסרבת לצאת. (למה? זה לא הסגנון שאת מחפשת).

 

אבל את כבר בפגישה.

מה את עושה? 

צד אחד: מנסה להתמקד ברגע, להתעלם מהדבר הזה ולראות אם יש כאן פוטנציאל. בכל זאת היו נתונים שהסכמת להם.

צד שני: לא מצליחה לדמיין משהו יוצא מזה, ולא מצליחה להוציא את זה מהראש, ורק מנסה להיות נימוסית ולגמור את הפגישה.

 

לאיזה צד אתם קרובים יותר? מוזמנים גם לפרט תפיסות אחרות...

 

שאלת בונוס: האם הייתם חוזרים למי שהציע ובודקים אם הוא ידע על זה, ואם כן למה הוא לא אמר כלום?

אממלב אוהב

ממש תלוי בבן אדם

ומה קורה בפגישה מעבר לזה שיש לו קוקו... 

איפה הוא נמצא בחיים, השקפה, סגנון, שאיפות

שאגב זה דברים שמבררים בלי קשר לתמונה

אם כל הבירורים התאימו 

ופתאום, צץ לו הקוקו

אז קודם כל- מוזר

כי זה כן אומר משהו על הבן אדם

אבל נגיד וקרה והיה

בסדר, זורמים...

 

כל מקרה לגופו.

 

בדיוקרב שמואל
יותר חשוב מלהגדיר תשובה לשאלה "מה עושים, אם התברר כך וכך" יותר חשוב לענות תשובה לשאלה "למה זה (ה"כך וכך" הלא רצוי) שונה ממה שתכננתי, למה זה לא מתאים מבחינת הצורה שבה אני תכננתי מי אני רוצה/רוצה (אחד בלשון זכר, אחד בלשון נקבה), ואיך אני פותר את הבעיה מבחינת - מבין האם במקרה הזה זה קריטי, מבין את הצד השני, מסביר את הצד שלי - כלומר הצד הראשון, פותר את הבעיה בדרכי שלום"

זה קצת יותר מסובך, הגדרה עם הרבה פרטים, אבל זה מה שנקרא "דרך ארוכה - שהיא קצרה". (כמובן, טוב לסכם את זה בקצרה: לפני מה עושים, להבין מה נקודת המחלוקת. אבל מרגע שנשאלו את השאלה בצורה מסובכת (במקום "מה עושים?" אז "מה עושים אם כך וכך... ואני מרגיש כך וכך... והוא ירגיש כך וכך... וכו'") אז ההגדרה "נקודת המחלוקת" נשמעת לא נעימה (כמובן, במקרה אחר אפשר בקלות לתרגם את זה באופן פשוט "מעיקרא מאי קסבר, ולבסוף מאי קסבר" = "מה לא התאים לציפיות ומדוע") אבל בעצם, אם באמת רוצים, מעבירים את הבעיה לצורה נורמלית של התייחסות - בן אדם בעל דעה אמור לדעת לעשות את זה. ואז לפתור את זה ולהתייחס לזה בדרך הזו. לא בדרך אחרת. כלומר לא בדרך של התכתשות פנימית של הנושא כמו פילפול שאין לו סוף. תודה לאל, כל אדם חכם יודע להתפלפל ולהוסיף הסברים על גבי הסברים, לפני הסוף וגם אחרי הסוף. אבל כיוון שמה שרוצים זה "סוף" שלא דורש את ההסתבכויות האלה, לא לפני, ולא אחרי - לכן זו הדרך. הברורה, היחידה, והנכונה)
זה סימן שאולי יכול להעיד על משהוadvfb

אבל לא תמיד אפשר לדעת מיד על מה הוא מעיד.

אם את כבר נמצאת עם בנאדם תראי מיהו, תתני צ'אנס

אני מכירה מישהי שהתחתנה עם החבר שהיה לו קוקונפש חיה.
הוא הסתפר אחרי החתונה.

מכירה עוד מישהו מתוק מתוק
שהתחתן
ואחרי כמה שנים בעצמו נמאס לו
והסתפר.
אשתו קיבלה אותו איך שהוא
עם הקוקו
ובלעדיו
אממברוקולי

 

זה אומר

אבל לא בהכרח מאפיין קיצוני / מייצג / קריטי / מייצג זהות 

אם הבירורים היו טובים ונשמעו בכיוון בפגישה עצמה בוודאי שצריך לתת צ'אנס (מעבר רק לבן אדם לחברו) ולבדוק את הפוטנציאל

 

ומכירה כמה סיפורים כאלה  על שיער ארוך שגזרו לפני / אחרי החתונה. 

לא מתחרטים

 

 

אני חושבת שהייתי מנסה יותר לבררהשתדלות !
למה הוא הסתיר את זה, למה לא דאג שיידעו קודם, בתמונה או בבירורים...
זה כן משהו משמעותי כי הוא חריג, ככה שזה לא סתם פשוט לא עלה.
היה מפריע לי יותר העניין שהוא לא אמר לפני, מרגישה שעבדו עליי.
קרה לי פעם משהו דומה, וזה לא נחמד התחושה הזאת שמרגישים שמישהו ניסה לתפוס אותך כשהוא לא אומר את האמת מהתחלה בכוונה.
לגזור לו את הקוקוekselion


אם הייתי במצב כזהultracrepidam

כגבר השאלה לא רלוונטית, אבל נניח שהייתי במצב מקביל

 

בעיני בחור עם קוקו זה קו אדום בוהק ומהבהב

 

ולכן בסיטואציה מקבילה,

בלי שום שיפוטיות, הייתי פשוט אומר "לא נעים לי, וזה לא אומר שום דבר עליך, בטוח שבמקום שאתה בא ממנו מתייחסים לזה אחרת, אבל בסביבה שלי זה פשוט לא משהו שאפשר לחיות איתו. אז סליחה, אבל אין טעם להמשיך או לנסות. אם תרצה לחזור בלי קוקו, באמת שמעתי עליך דברים טובים ובהחלט יש על מה לדבר"

 

***אבל***

שתי האופציות שהצצגת מתייחסות לזה כאל משהו שאפשר לחיות איתו אבל לא הסגנון. לא פדיחה שיראו אותי ליד דמות כזאת, אבל כן מוזר לי לדמיין עתיד משותף.

במקרה כזה נשארים עד הסוף עם לב פתוח וכמובן לגיטימי לקחת את זה כשיקול.

גירסא לבנים:חמדת66

הגברת צבעה את השיער בירוק.

זוט עניחופשיה לנפשי
(לפרוטוקול הוא לא מתחבר לזה אבל הוא מתגבר)
ניסיתי לחשוב על מקבילה ולא מצאתימישהו איתי
שכוייח
טוב, אז לזה אני יכול לענות...ultracrepidam

קודם כל, מחפש מקום שלא יראו אותנו יותר מדי

ומסביר לה שאולי במקום שהיא באה ממנו זה מקובל, אבל בשבילי זה פדיחה שיראו אותי עם מישהי שהשיער שלה צבוע בירוק, ולא משנה כמה היא יכולה להיות טובה בשבילי

 

ואם אני מצליח להתגבר על הפדיחה - קצת תלוי איפה אנחנו נמצאים ומה התחושה שלי באותו רגע, אז הדייט יהיה בכיף

יש מצב שלא אצליח להתגבר ואז אומר לה שאם היא תרצה לבוא ולהפגש כמו אדם נורמלי אפשר בשמחה

וכמובן כדי שיהיה דייט שני זה תלוי בזה שהיא בלי הצבע בשיער

-------רב שמואל
יפה מאוד.

מילים ברורות שמבהירות היטב את היחסים ביניכם כבני אדם.

(אם כי, אני תוהה, למה במקרה של גבר עם קוקו אתה ממליץ לחנך את הגבר על חוסר ההבנה שלו את העולם. ומשום מה אתה מניח שלא רלוונטי מי האיש. ובמקרה של השיער הירוק כתסרוקת לפני כיסוי ראש, אתה מניח שתפקידך להסביר לה שזה לא אנושי. ולהבין את המקום של זה בעולם - זה אפילו אותך כגבר לא מעניין. אלא רק אם זה כיף. או קצת פחות)
מחילה על ההתערבות, אבלברגע קטן עזבתיך
נראה לי שעדיף לא להגיד דבר כזה ולסמוך על ריבוש"ע שאנשים שמכירים אותי ורואים אותי עם מישהי עם שיער ירוק יבינו שצריך לתת לסיטואציה פרשנות חיובית לגביי..
ונניח לא להגיד כלום אלא פשוט לזרום למקום שפחות רואים אתכם
סתם נראה לי שזה מדי חריף להגיד בישירות ככה שזה מביך להסתובב איתה ככה.. שלך אחי
ממש לא מסכים עם הגישהultracrepidam

אם נקרעו לך המכנסיים ברמה שמביך ללכת ככה ברחוב, אתה תלך הביתה להחלף או תבנה על זה שהקב"ה ידאג שאנשים יתנו פרשנות חיובית לסיטואציה?

 

אני חושב שבחורה שמגיעה לדייט ראשון עם שיער צבוע ירוק צריכה להיות מודעת לאפשרות שבחור יתפדח מזה

ודאי, אבלברגע קטן עזבתיך
נראה לי אנחנו חולקים במשקל שיש לללכת עם בחורה עם שיער ירוק ברחוב.. בעיניי זה נסבל יותר ממכנסיים קרועים
אבל אשריך על החשיבה הרצינית
כנראהultracrepidam

בעיני זאת ההשוואה המתאימה. זה מביך ממש (גם אם זה יכול להיות יפה, עדיין מביך)

 

שוב, אם יש זוג שזה מתאים להם - הכל טוב. אני אפילו לא מסיק מזה מסקנות. פשוט בעיני זה לבוש מביך ממש.

בעיניי מביך להסתובב עם בן אדם כמוךרב שמואל
*אלא אם כן תלמד להתנהג כמו בן אדםרב שמואל
בהתחייבות עם שלושה העתקים

כמו הנוסח שאני זוכר אותך דורש
*דורש מתינוקת לא לבכות בלי אישור בשלושה וכו'רב שמואל
מעניין,לגיטימי?

יש לי חברה שנוטה לצבוע את השיער שלה לצבעים מוזרים. בדיוק חשבתי להכיר לה מישהו שיצאתי איתו, והתלבטתי אם זה משהו שאני צריכה להגיד עליו מראש...

את יכולה אוליadvfb

יכולה להזכיר את זה בדרך אגב ולא כמשהו שהוא 'אישיו'

אם יש לו קוקוחמדת66

אז אולי אפשר לוותר.

ואם הוא בעצמו קוקורב שמואל
אולי אפשר למצוא לו ראש או אילן גבוה להיתלות
להגיד למי?ultracrepidam

לי לדוגמה אין בעיה לצאת עם מישהי שצובעת את השיער בצבעים מוזרים

 

יש לי בעיה להיות במקום ציבורי ביחד עם מישהי בזמן שהשיער שלה צבוע בצבעים מוזרים

 

אז או שיגידו לי מראש ואני לא אפגוש אותה

או שיגידו לה מראש והיא תדע להגיע לפגישה בצורה שלא תביך אותי

רק שואלת...השתדלות !
זה בקטע של התפדחות וחשש של מה יגידו עליי, מה יחשבו עליי, כזה?

אני לא מסכימה עם הגישה הזו שמישהו אחר מביך אותך בעצם ההופעה שלו, זה לא שהוא סיפר לכל העולם דברים מביכים עליך...
כמו שיש אנשים שמתפדחים מההורים שלהם בציבור, כשהם לא קולטים שהציבור חכם מספיק לעשות הפרדה בין הורה לילד כשני אנשים שונים.
משהו כזהultracrepidam

בדיוק כמו שמביך ללכת ברחוב עם חולצה שקרועה לגמרי

וזה טבעי והגיוני...

אז גם ללכת ביחד עם אנשים אחרים שמתלבשים ממש, אבל ממש, מוזר - זה לא נעים. כי זאת תחושה שכולם מסתכלים עליך (בין אם זה נכון ובין אם לא) ולא במבט חיובי

 

הורים זה שונה, כי הורים אנחנו צריכים לכבד וגם לא בוחרים אותם.

אבל לדוגמה ילד שמתנהג בצורה שגם הגיל שלו לא מצדיק, זה כן יכול לגרום להורים שלו אי נוחות

..השתדלות !
אבל החולצה הקרועה עליך. אני חושבת שזה היה תלוי בנסיבות של המקרה, אנשים לא יודעים למה החולצה נקרעה, אני לא חושבת שהאדם שלובש אותה צריך להתעסק במה אנשים אחרים חושבים עליו, אלא עם עצמו לחשוב אם טוב בשבילו ללכת ככה. יכול להיות שלפני שנייה הוא הותקף על ידי דוב, אין לדעת, ואז באמת אין לו ברירה, ולפעמים הוא אפילו צריך להיות גאה בסמל שלו למאבק, שהחולצה מראה, למשל.

אם היה לך אח עם מוגבלות שכלית, שמתנהג מוזר, היית מרגיש עלבון כשהיית מסתובב איתו? כי העולם לא יודע שלא בחרת בו להיות אח שלך והוא מבייש אותך? שהוא לא מתנהג לפי הגיל שלו כי הוא פשוט לא, אבל אף אחד לא יודע את זה?
אתה חושב שילד לא צריך להסתובב עם ההורה הנכה שלו, בכסא גלגלים למשל, כי אנשים מסתכלים עליו, ולא תמיד בקטע חיובי? כי מה לעשות תמיד יהיו אנשים עם סטיגמות ופחדים שיחשבו משהו שלילי.

עם כל השנאה היום לחרדים, היית נמנע מלהסתובב עם אדם בלבוש חרדי בשכונה במרכז, כי כולם יסתכלו במבטי שנאה, וזה יעליב אותך ויפגע בך?

האנשים מסביב לא יודעים מה הקשר שלך לאדם שאיתך, אז תן להם לחשוב מה שבא להם, זה עניין שלהם מול הקב"ה... אני מבינה שלא תרצה לצאת עם אדם שמתלבש מוזר, סבבה, אבל נראה לי המרחק גדול בין זה לבין להרגיש עלבון מזה שהוא לידך בכלל...
אני חושב שלבוש מוזר מבחירה הוא טיפה שונהultracrepidamאחרונה

לאף אחד לא נצבע השער בגלל דוב שהתנפל עליו

ולכן שער צבוע ירוק משמעותו ללכת עם שלט של אי-שייכות, או של שייכות אחרת ממה שאני מרגיש בנוח איתו

 

אם באמת זאת היתה מוזרות, אפילו חזותית, שאיננה מבחירה, באמת כאן יש מקום להתגבר.

אבל אם היא לא מסוגלת לשלוט על עצמה וללכת עם לבוש נורמלי, אני לא חושב שאני צריך לספוג את מחיר המוזרות.

 

הרי די מוסכם שיש בגדים שאנחנו לא נלך איתם ברחוב, ולא בגלל איסור חוקי או הלכתי - זה מוסכם?

אז לשבת לדייט עם מישהו שעושה את אותו דבר, גם יכול להיות לא נעים.

עכשיו השאלה רק מה הקווים האדומים שלנו.

אולי הקווים האדומים שלי מבחינת נורמטיביות של לבוש הם די נוקשים ורחוקים, אבל כך גדלתי ועם זה אני חי. ככה אני מרגיש בסופו של דבר

ולפרוש מדייט אחרי שראית בנאדםadvfb

זה לא פאדיחה ענקית???

חוץ מזה שזה פאדיחה זה ממש לא מכבד ופוגע (גם אם ברור שזה לא בגלל עניין אישי).

 

כמובן שאני לא יודע מזה קוקו מבחינתך אבל לפרוש בתחילת דייט זה מעשה קיצוני שנשמע לי מתאים רק ברמות הזויות ברמה של חשש מפגיעה פיזית או מילולית או משהו בסגנון

 

אחרי שקבעת עם בנאדם ואתה פוגש אותו קשה מאוד לעזוב אותו בלי לתת שעה שעה וחצי. (נשמע שטיפה התהפכנו ביחס לדיון הקודם שלנו)

 

חוץ מזה יצא לי לראות דוסים ממש עם שיער ארוך וזה לא העיד עליהם מעבר לזה שיש להם סטייל שונה

זה לא דייטultracrepidam

לשבת עם אדם שלבוש בצורה שמביכה אותי, זה לא דייט, זה עלבון

לא עלבון מכוון, ואני לא מאשים אף אחד, אבל להעליב את עצמי זה מוגזם

 

ושוב, בעיני להסביר את זה ש"אתה יכול להיות ממש סבבה אבל לא נעים לי לשבת לידך ככה" זה יכול להיות בסדר.

בכל מקרה, אדם לא צריך לבייש את עצמו כדי לכבד מישהו אחר

 

ולגבי ה"יצא לי לראות" - אין לי שום שיפוט לגבי זה. אני לא חושב שאנשים עם שער ארוך הם פחות יראי שמיים ממני. בדיוק כמו אנשים שהולכים עם מכנסיים קרועים, כובעי צילינדר וגלימות סגולות. אבל אני לא הולך להתלבש ככה, ואני חושב שלצאת לדייט עם אדם שלבוש ככה זאת חוויה שמותר לאדם לוותר עליה

לכן אמרתי שאני לא יודע מה זה קוקו בשבילךadvfb

נשמע לי שאתה חווה בצורה שאני אפילו לא יכול לדמיין

אתה ממש רואה בזה פגיעה ישירה.

'עלבון', וואו, זה ממש לא נתפס עבורי.

אתה יכול להסביר בבקשהרב שמואל
למה "זאת חוויה שמותר לאדם לוותר עליה"?
בושה ועלבון ללכת ליד בנאדם עם קוקו?קל"ת
נשמע לי קצת מוגזם..
גם אם זה הכי לא הסגנון שלי אני עדיין לא אגדיר את זה בושה..בושה אני אגדיר כשמישהו מבייש אותי בהתנהגות שלו או בנראות מרושלת- כגון בגד קרוע או מלוכלך. אבל קוקו זה עניין של סטייל..
נראלי ממש לא מכבד לחתוך באמצע דייט בגלל שסגנון נראות של מישהוא לא מוצא חן בעיני ,ואפילו רחוק ממני מזרח ממערב. אפשר פשוט לסיים את זה מייד למחרת בשיחת טלפון קצרה, לא יקרה כלום אם אקדיש עוד כמה שעות של ערב לשיחה עם בנאדם גם אם הוא לא פוטנציאלי עבורי, בשביל הכבוד שלו כבנאדם, גם אם יש לו קוקו, זה לא חייזר
אני מניח שזאת שאלה של שיוך תרבותיultracrepidam

בגד קרוע או מלוכלך יפריע לי הרבה פחות מאשר שער ארוך של גבר

 

אני מבין שהתתיחסות שלך אחרת.

 

דיברתי מנקודת המבט שלי

לא חושבתקל"ת
כי גם אני בתור רווקה לא הייתי רואה את עצמי כלל מתחתנת עם בחור עם קוקו, זה קו אדום מבחינתי, כמו פאות לדוגמא. אבל מצד שני אני עדיין לא הייתי קוראת לזה "עלבון" או "בושה", הם פשוט לא הסגנון שלי, אבל הם לא העליבו אותי והם לא אשמים בכלום, וקל וחומר שלא הייתי חותכת אותם באמצע הדייט (אגב גם בחור עם לבוש מרושל לא הייתי חותכת באמצע גם אם זה מבייש אותי להסתובב לידו, זה נראלי מעשה מאד קיצוני שלא ייעשה..)
וואי משום מה זה מעצבן אותי לראות גברים דתיים כאלה.חסדי הים
אם כי בעבר היו לי קשרים עם כמה מהם והצלחתי לראות מעבר.
שיער ארוך זה לא קוקוהפי
קוקו זה תסרוקת של שיער אסוף . גומיה - זה החפץ איתו אוספים את השיער .

מה הייתי עושה? מכבדת אותו.. ואם הייתי רואה הרבה קווי דמיון , מגששת לבדוק מתי הוא מוריד את זה מהראש .. אם בכלל.
אם לא - בעיה לא מדמיינת להיות עם גבר עם שיער ארוך
הייתי מגיעה עם גישה כמו הדבר הראשון שתיארתחופשיה לנפשי
ז"א מתחילה את הדייט עם התעלמות מהשיער ורואה במהלך הדייט כמה זה מפריע לי(קרה לי עם משהו אחר שבסופו של דבר מאוד הפריע לי ושמחתי שהבחור חשב שאנחנו לא מתאימים)

לגבי הבונוס-הייתי מניחה שזה משהו שלא נראה לו קריטי לפרט
בגדול יש לי כללkaparalay
שאני לא נפגשת עם בחור שיש לו שיער ארוך יותר משלי..(;
וגם לא זקן קצר משלי😳

וברצינות-
נראה לי שזה כן היה משפיע באופן כלשהו, אבל הייתי מאוד משתדלת להניח את זה בצד ולהכיר את הבנאדם שמולי..
מכירה מישהו שגידל בשביל לתרום. לא עפתי על זה, אבל זה שלו.

מקסימום אסביר לו על התנאי שהצגתי למעלה(;
הייתה לי סיטואציה דומה, של הבדלי רמה דתיתברגע קטן עזבתיך
נטיתי מאוד לצד א, אפילו שהיו כמה רגעים שזה היה לא פשוט להתעלם ולהתרכז ברגע, משתי סיבות-
א. אולי זה רק נראה לי במבט ראשון ויש סיכוי שזה לא אומר עליה כל כך הרבה.
ב. אני כבר בפגישה ומול בן אדם.. אז לתת כבוד ולהיות מרוכז ברגע
...הרמוניה
הייתי כל כך צוחקת... מהפתעה (אני אוהבת הפתעות)
נראה לי הייתי שמה את זה די מהר על השולחן
למה אתה מגדל שיער? סתם אתה אוהב? ומה עם ההלכה? והיה מתפתח דיון מעניין
הוא בטח ישאל גם די מהר: זה מפריע לך? אני אגיד תאמת שכן והוא יבין שהוא צריך לבחור צד, או להיות דוס עם אישה דוסית או להיות מה שהוא רוצה עם מישהי שעושה מה שהיא רוצה... יש לי מספיק ג'וקים גם ככה אז אם לא היה לי את המסורת כנראה היו לי פי מאה

לא חושבת שהייתי מעיזה להיות ישירה כל כך...לגיטימי?


חח תלוי בבנאדם שממול...הרמוניה
הלוואי להצליח להתמקד בבן אדם ולא בחוץאדמך
אבל למה זה שאנחנו כל כך חיצוניים?!
זה קשה מדי
תודה לכולם, העליתם נקודות רבות למחשבה...לגיטימי?


תפיסות אחרות (:דעתן מתחיל

הייתי נהנה כמו בכל פגישה. בעצם, כנראה יותר.

באתי להכיר יהודי, כזה פשוט. דווקא בזכות השוני ההיכרות בטח תהיה מרתקת הרבה יותר.

 

ואח"כ,

אח"כ הייתי אומר שהכיוון פחות מתאים לבית אליו אני מכוון.

אא"כ יש לי ספק בנושא ואז הייתי שואל אותה, אם הדבר מתאים וראוי.

 

ושאלת בונוס; בטח,

החוויה היתה מהנה ומרתקת, למה שלא אחזור?

אם חשוב לי להיות מדויק יותר, אנסה לדייק איתו או מולו כשהוא מציע.

 

** כמובן בשאלה מקבילה לבנים, אם כי הדוגמא שעלתה אצלי היתה שונה מצבע ירוק.

מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.
מסכימה לגמרישלומית.
פשוט בעיניי זה לא בהכרח מראה על הערצה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

תגובה יפה מאודרקאני
את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
אם את רואה שזה דפוסPaslash

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.


דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.


הפסקתי לקרוא בפסקה הראשונה כיהפי
זה לא נכון
נניח שזה לא נכוןPaslash

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

מזל שלא קראתי כי עכשיו קראתי את המשךהפי

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

 

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן מחוסר ברירה זה רעPaslash

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

מי דיבר על מושלםהפי
אתה סתם תוקף באמת שאי אפשר גם אם ארצה לקחת משהו .. 
העלת פה הרבה נושאיםintuscrepidam

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

לגמריהפי

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

להתפשר על מה? מהי הפשרה שאת מדברת עליה?נקדימון

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.


השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.


וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.


זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

אני צריכה להתחתן עם כל אחד?הפי

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

(בחיים עצמם יש מעשיות, האידאל מתלבש במעשה(נפש חיה.

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

אני ממש חושבת שזה חשובהפי
שקודם כל יהיה חבר שלך שיהיה לך כיף איתו
נכון, הבסיס הראשון חברי וקשר אמיץ, יציב ואוהבנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:40

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

התמודדות תמיד ישהפי
הבסיס צריך להיות חזק
בהחלט, בסיס טוב בפגישות בדרך כלל יאפשר המשך ייצובנפש חיה.

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

לא ברור לי איך הבנת את זהנקדימוןאחרונה
אני חושב שפסקה 2 אומרת את ההיפך המוחלט.

יש כמובן דברים נוספים שיכולים להיות משמעותיים לאנשים, אבל בדיוק בגלל זה שאלתי למה את מתכוונת כשאת מדברת על פשרה; על איזה דבר/רכיב/תכונה את מתכוונת כשאת שואלת על להתפשר? התשובה על אחד אינה זהה לתשובה על דבר אחר.

תראי יקרהעוד מעט פסח

מצד אחד, בא לך מישהו שלא תרצי לשנות.

מצד שני, את כל מי שנפגשת איתו עד היום כן רצית לשנות.


עכשיו, נניח שמחר את פוגשת את בחור החלומות.

בול, בדיוק, הכי הכי מה שרצית.

ואתם מתחתנים

מזל טוב!


עוברות עשר שנים.

והוא עובר עם עצמו תהליכים.

ואחרי שאבא שלו נפטר, פתאום מבחור שמח ורגיש, הוא הופך לממורמר ועצוב.

ולא לאט הוא מאבד אמונה ומפסיק לשמור מצוות (או להפך- רואה את האור ונהיה קיצוני).


מה תעשי עכשיו?

שוב תרצי לשנות אותו, מין הסתם. וכמו שאמרת בחוכמה רבה- לא בא לך מישהו שתרצי לשנות.

אבל אתם כבר נשואים עם ילדים...


הפתרון לקונפליקט הזה ממש לא מצוי ב'להתפשר'. זה נהדר שאת רוצה אדם שיעשה לך פרפרים בלב.

אבל זה כן בללמוד לראות את התמונה הכללית. שגם אם יש זמנים מאתגרים- זה לא צובע את כל הקשר. שאם יש תהליך שבו אתם מתקרבים ומשפרים את התקשורת לאט לאט, זה בסדר שהיא עדיין לא מושלמת. ואם מישהו רוצה חתונה, ויש בו הרבה דברים שכן יכולים להוות בסיס לקשר- שווה להשקיע בשביל לבנות את הקשר הזה. ושזה יקח זמן, והרבה, ואם תחכי עד שיהיה מושלם כנראה להתחתן לא תזכי (אני נשואה 20 שנה, ועדיין יש לנו המון מה ללמוד ובמה להתקדם). ולכן עצם הכיוון של ההתקדמות, לראות שיש עם מי לעבוד- הרבה פעמים זה מספיק. לא כהתפשרות, כהבנה של איך העולם עובד.


העולם יותר מורכב מסרטים של דיסני. ובכל זאת, אם את בן-אדם שצריך את הריגוש והלבבות והפרפרים- אני לגמרי מחזקת אותך להמשיך לחפש אותם.

רק  תשלימי עם זה שהם לא יהיו שם תמיד. שאם הם באים והולכים- זה גם בסדר. שלא כל מחשבה חולפת על חסרון כלשהו היא סיבה לחתוך.


והיה צורם לקרוא בהודעה שלך שפיטה של אנשים אחרים. יש אנשים אחרים שמחפשים דברים אחרים וזה גם בסדר. חפשי מה נכון לך, ופחות להתעסק בעניינים של אחרים. מומלץ לבריאות.

קוראת בתקופה האחרונהאשר ברא

את הספר 'לצאת מהדעת' של הרב יהושע שפירא וצבי איל.

ומרגיש לי שזה עונה על הרבה מהשאלות שלך, אולי שווה להתעמק (:

עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אם באמת היה לה חבר זאת לא הייתה בעיה…intuscrepidam

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

לא יפהפיה ולא נעלייםב..

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

חשבתי לעשות את זה אבל איכשהו לא יוצא ליב..
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסח

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

אםoo

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת


ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

אם תשאלי אותיחוזר תמיד לאשתי

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

עוד משהו קטןחוזר תמיד לאשתי

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

מה הבעיה להיות חד משמעית?זיויק
לענ"דאשר בראאחרונה

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

וואו מזל טוב! משמח.תפוחית 1
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfb

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

לא נראה ליאשר בראאחרונה

שזה מבחן..

בסוף מן הסתם כששואלים אותנו שאלה הצד השני כבר מגיע עם תשובה מוכנה.


דווקא יצא לי להכיר אנשים שהולכים עם תשובה לשאלה הזאת.

אני הייתי אומרת אברהם אבינו ושרה אימנו- כזוג. בסוף הם הדוגמה המוחשית לבית של הפצת תורה.. וכשזה הרצון, צריך מודל חזק.


ובכללי כל נושא השאלות וכו', זה בנחת.

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
עוד תבוא חתולהזיויק
לא זמנית אלא קבועה
לעמוד על המשמר של לנ"ו זה כבר צעד😬פתית שלגאחרונה

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך