אוףהיי:)

אני בת 13 השנה עליתי לחטיבת בינים 

ואני מרגישה שהשתנתי ממש בקטע רע 

אני כל היום רק עם חברות ובקושי בבית

לדוגמא סבא וסבתא באו אלינו לשבת

ואני במקום להיות איתם הייתי כל השבת

עם חברות

ורק אכלתי בבית 

ואז בסעודה שלישית סבא שלי זרק לי כזה הערה

"מה אין בית? יש רק חברות?" 

ומאז אני מרגישה ממש רע עם עצמי שבמקום לכבד ולהיות איתם 

אני עם חברות!

וגם הקשר שלי איתם השתנה 

עד לפני שנה וחצי הייתי בסטי של סבתא שלי

עכשיו זה כבר לא אותו דבר

אוףףףף

תגידו זה לגיטמי בגיל ההתבגרות שאתה כל היום עם החברה

או שזה בעיה אצלי?

אשמח ממש שתגיבו ליייי

בבקשה לא לשפוט!

כן, לגיטימי. את נורמלית.הָיוֹ הָיָה

האם זה טוב? לא.

האם זה לגיטימי וקורה? כן.

האם בגלל שזה לגיטימי זה אומר שחייב להיות ככה? לא.

האם זה חלק מההתמודדות שלנו בגיל ההתבגרות והבנין העצמי שלנו? כן.

בהצלחה

מסכים ומחזקסוזנה ושות'

אין שום בעיה להיות עם חברות הרבה, אבל לא לשכוח את המשפחה. קלישאה ידועה (אבל נכונה): חברים זה זמני, משפחה זה לנצח. שווה להשקיע בהם (גם כותב שורות אלו לא תמיד מצליח לעשות את זה. התמודדות של כולנו)

תודה[היי:)


אל תקשיבי לנשמה כלליתחתיך מגיל חמש
זה לא רע ולא כלום. תנצלי את הזמן הזה עם החברות כי הימים האלה לא יחזרו. זה הזמן שאת צעירה תעשי חיים (כמובן הכל בגדר ההלכה..) ואל תבזבזי את הזמן על לשבת בבית, בסוף תסתכלי לאחור ותתבאסי .

אפשר להיות עם המשפחה אבל זה ממש לא רע להיות רוב הזמן עם החברות.
את מתכוונתתולעת ספריםם

שהקשר איתם ירד? שפעם כל הזמן היית איתם?

זה טבעי. אני למשל לא בסטי של סבתא שלי אבל כן משתדלת לכבד ולעזור בשבת או לדבר איתה כמה דקות

אבל נראה לי אין ציפייה שתשבי איתה כל השבת.

צריך לאזן בין חברות לבין משפחה ולנסות לעשות את זה בצורה שלא תפגע באף אחד

תודה רבההיי:)


ועוד באותו הנושא:תולעת ספריםם

ראיתי כמה תמונות שלי מפעם כשהייתי קטנה, סביבות גיל 6-7 משחקת עם דודות שלי.

מאז שהן התחתנו ונולדו להן ילדים אין מצב שזה יקרה. הכי הרבה שלום חטוף. וזה מבאס אותי. כי פעם באמת הייתי מספרת להן הכל. אבל מה? קשרים משתנים. גם פעם היית קטנה ואמא שלך טיפלה בך ועכשיו את נהיית עצמאית. 

אז כדאי לנסות לשמור את הקשר, אולי על אש יותר נמוכה... תחליטי מה שמתאים לך

תודה,,היי:)


סליחה אבל,אמרלד
ממה שכתבת נשמע ככה:
שמשפחה וקשר עם סבא וסבתא זה לא דבר שדורש תחזוק,
ושזה לא טוב להיות קצת בבית.
וחברות זה *כמעט* הכל בחיים
אני בגדול חושבת ההיפך-
כמו שכתב נשמה כללית : האם זה טוב? לא.
ונכון, שעדיין שבגיל הזה זה בסדר וכיף
להיות הרבה עם חברות
מזה "אפשר להיות עם המשפחה "
אבל חשוב להדגיש שמשפחה זה לא סתם, הם לא תמיד יהיו שם
וכדאי להשקיע גם בה!
והתגובה הזו למשל ממש לעניין
ועוד באותו הנושא: - נוער וגיל ההתבגרות

ולפותחת השרשור-
ב"ה שיש לך חברות שנשמע שכיף איתן
מקווה שתמצאי את האיזון הנכון
בהצלחה
תודה על הדבריםחתיך מגיל חמש
אכן מה שכתבתי היה אמור להיות מסוייג כמו שכתבת . שני הדברים חשובים גם המשפחה וגם החברות,

הבעיה היא שנשמה כללית, הציג רק צד אחד בקיצוניות. רציתי להראות את הצד השני של המטבע, אז במכוון עשיתי את זה קיצוני מעט .
סבבה. תודה על ההתייחסות 👍אמרלד
נשמה כללית לא הציג שום צד בשום קיצוניות.הָיוֹ הָיָה
כל דרדק יכול לראות שבתגובה שלי בכלל לא הוזכרו המילים ''חברות'' ו''משפחה'', קל וחומר שלא שרטטתי שם אחוזים והדרכה. לאף אחד מהכיוונים.
בתגובתי התייחסתי רק לתיאור שהיא תיארה - שהחברות נהיות הכל, ולמשפחה אין שום מקום. כתבתי שזה התמודדות לגיטימית וצריך להתמודד איתה ולהיבנות ממנה. כל ילד שיודע לקרוא בלי ניקוד רואה את זה.
@אמרלד, פשוט ''חתיך מגיל חמש'' שונא אותי (הוא ''בנות לא לריב'' לשעבר) אז הוא מנסה בכל הזדמנות להגחיך אותי. זה הסיפור, לא צריך להתרגש. (רק כואב שבשביל להציק לי הוא מסוגל לכתוב דברים מזיקים לנערה שמתייעצת. כאילו היא צריכה לשלם מחיר בחייה - שלה על זה שהוא מנסה להתחשבן איתי. מה היא חטאה??)
אני לא שונא אף אחדחתיך מגיל חמש
אבל אני בהחלט מאמין שמי שחוזר על זה המון, כנראה שהוא השונא.

התייחסתי למה שכתבת , הצגת את המציאות בצורה מוחלטת כאילו היא עושה דבר רע. וזה לא נכון, נקודה.
בסדר. כולנו מאמינים לךהָיוֹ הָיָה
אתה יכול לצטט מדברי, או רק לצעוק סיסמאות?
מה יש לצטט? ..חתיך מגיל חמש
כתבת בצורה מוחלטת ״לא.״
לגבי שאלה שהעלת ״האם זה טוב?״

וזו החלטיות קיצונית. במקום להסביר לה שהיא לא רואה את המציאות נכון וצריך לשתף גם זמן עם המשפחה, בחרת להציג רק את הזמן עם החברות כמשהו שלילי מוחלט.
אתה מתקדם יפה לגילך, שלב 2:הָיוֹ הָיָה
על מה שאלתי אם הוא טוב ועניתי שלא?
ומהיכן שאבת את הפרשנות המגוחכת שכתבת בפסקה השניה? לא כדאי שבפעם הסאה תתייעץ עם הגננת?
חבל שאתה בוחר להתנהג שוב בצורה בריוניתחתיך מגיל חמש
וירידה לפסים אישיים עם עלבונות .

סיימתי להתדיין איתך. לרגע חשבתי שהחלטת לדבר בכבוד ובהוגנות.
אני שמח שמצאת את הדרך האלגנטית להתחמק.הָיוֹ הָיָהאחרונה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ב 01:25
כנראה במילון של הגן שלך השמצות ורדיפה אובססיבית הן לא '''בריונות''...

שורה תחתונה: לא הקצנתי לשום כיוון, לר כתבתי מעולם שלהיות עם חברות זה רע, סתם ניצלת הזדמנות כדי כאילו לעקוץ אותי, על חשבון השואלת שהצעת לה עצה רעה (שהודית שהיא קיצונית) ונכשלת ב''ארור משגה עיוור בדרך''. חבל.
היי לומדת כעת

ברוכה הבאה לגיל ההתבגרות!

 

זה טבעי ונורמלי. את עכשיו הפכת לעצמאית יותר, והסביבה מעניינת אותך יותר מהמשפחה.

זה טבעי, זה הגיוני, וזה אפילו בריא.

 

אבל יחד עם זה שטבעי להתרחק מהמשפחה תזכרי תמיד שבסופו של דבר, חברות מגיעות וחברות הולכות, והמשפחה תמיד בע"ה תשאר איתך לא משנה מה. ולכן בשבילך כדאי לשמור תמיד על קשר טוב. רק מרוויחים מקשר טוב עם המשפחה.

וכמובן כמובן, שמצוות כיבוד הורים זו מצווה שלא פוסחת על אף אחד, ולכן גם אם את המון עם חברות, כדאי שתנסי לשים לב מתי הבית צריך אותך, איך את יכולה לתרום לו, להכניס אווירה טובה ולעזור.

ואם כבר את איתם (בין אם כי הכריחו אותך ובין אם כי רצית), אז תנסי כמה שיותר שהשיחה תהיה זורמת ונעימה ולא טעונה.

 

בהצלחה ענקית!

 

תודה!!!!היי:)


וואי איזה מבאס... אני ככ מבינה...אמונתי????

זה קורה למלא בנות... אבל זה כל כך לא טוב...

גם אותי זה ממש מבאס כאילו למשל שאני בפנימיה ואני לא בבית כי תכלס זה השנים האחרונות שלי להיות עם המשפחה, אחכ אני אקים את משפחתי שלי בעזרת השם וכבר לא יהיה לי זמן אליהם...

 

אני מציעה לך פשוט לשבת על זה, לחלק את הזמן, וגם אל תחשבי כל הזמן על איך היית פעם ואיזה קשר טוב היה לך פעם וכו כי זה סתם מבאס...

..היי:)

בדיוק על זה אני מדברת אני מרגישה שיש לי קיר שמפריד ביננו

 

לצעריתולעת ספריםם

אני גם איתך בהרגשה הזאתבוכה

אצלי זה מאד לגיטמי אני גם 24/7 עם חברותהחיים מאושרים
וכשזה לא סמציאות זה בטלפונים והודעות קיצור בקשר צמוד...
יש לי חברות ספציפיות שאיתם זה ממש נכון ואמא שלהם כל הזמן צוחקת עלינו וזה...
אז לדעתי מאד הגיוני אבל עדיין אני מנסה למצוא זמן למשפחה לא בקטע של אמצע שבוע אבל אם סבא וסבתא שלי יגעו אני כן יהיה איתם טם נעשה טיול או משהו אבל לא סותר שאני ילך גם לחברות...
תודה רבה לכל מי שענההיי:)


אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך