1 - איזה דבר *כיפי* תרצו לעשות באופן קבוע אחרי שתתחתנו?
2 - תנו שני שמות לבן ושני שמות לבת שהייתם רוצים לקרוא לילדים שלכם.
3 - באיזה צבע אתן מדמיינים את חיי הנישואים שלכם?
לב אוהב1. התבוננות/התבודדות/חויה רוחנית משותפת/בישול משותף/לימוד משותף/
2. בנים: ישועה ,ישראל
בנות: (אני לא אוהבת שמות של בנות, סליחה) שרה, הדסה/גפן
3. בצבעי האורות של זוהר הקוטב- משהו קסום וייחודי
חושבת בלבנראה לי טורכיז כזה של האוקיינוס השקט בקטע של נחת
השמות שלי לא קלאסים.
שמות יפים שאני אוהבת, לא שאקרא כך לילדיי: לבן('לבן' זה לא חלק מהשמות;), ה' ישמור): נהר ופלא
לבת: תפילה וטהרה
ומשהו כייפי קבוע
אולי טיול יום שישי או יום אירוח אבל אני מניחה שיהיה גם משהו שנשמור על זה ביננו ולא אכתוב פה;
יש אשד



1- לצאת לרעות באחו, טוב סתם, אבל ממש בא לי לצאת לפחות פעם בשבועיים עם בעלי היקר שיחיה (עוד לא מצאתי אותו, כן?) למקום עם המון דשא ולשכב עליו ופשוט להסתכל על השמים התכולים ועל העננים/ או למדבר בלילה לספור כוכבים.
2- לבנים אסא וסיני ולבנות תפילה ודניאל (מן הסתם לא יקרה..אבל למה לא לפנטז אם זה לא עולה כסף)
3- אפרסק בהיר ותכלת

שלרכל על הילדים ביחד![]()
2. לא חשבתי על משהו ספציפי, אבל אני מניח שאתנגד לשמות חריגים מדי שיפגעו בהם/ן אחר כך בכיתה..
3. צבעוני בסל אחד לבן בסל שני
חיים של1. דייט זוגי - פעם בשבוע - שבועיים..
2. כרגע - לבנים - ינון ואיתי
בנות - נועה וטלי
3. שלל צבעי הקשת 
יהיה לי מאד עצוב אם לנישואים שלי יהיה רק צבע אחד..
1 - לבשל ביחד. אולי לנגן ביחד. את שני הדברים אני לא יודע לעשות כרגע
2 - יש כמה וכמה שמות תנכיים נהדרים שאין סיכוי שאקרא ככה לילדים שלי
3 - ירוק ולבן
עלו לי שני דברים בראש
1. לשכב/לשבת בשמש באיזה פארק (כן, כמו סנופקין חח)
להסתכל על הטבע, לשוחח על מה שבא לנו..
2. לראות ביחד סדרה מצויירת חמודה -מומינים למשל ![]()
שאלה שניה.. אממ.. אין משהו מיוחד
דמיינתי ורוד, אפילו שאני בן חח
מבקש אמונה1. ללכת לכותל בערב ביחד (ברכבת כמובן, לא באוטובוסים😫)
2. --
3. תכלת עם ורוד בצדדים
1. לג'מג'ם ביחד עם קחון וגיטרה ושאר מרעין בישין, לשחק משחקים
2. יש מחוייבויות להורים קודם ![]()
חוצמזה אם בעז"ה יהיה שפע, נראלי צורית ונוגה לבנות, ואליה ומבשר לבנים
3. ורוד פוקסיה
חתולה ג'ינג'ית1. יציאה לטבע פעם בשבוע יחד
2. בן: איתמר בת: רחל, אבישג
3. רב גוני. אי אפשר לצמצם את זה לצבע אחד.
1 - קצת שטויות😼
2- לבן -דוד (ע"ש הרב הנזיר) ויעקב / אריה.
לבנות - לא יודע, לא חשבתי על זה... מסתמא מה שיש על שם דורות קודמים...
3 - הרבה צבעים.
בנש"קמה מצאת מעניין כ"כ?
שמות - יש, אבל זה אאוטינג רציני ביותר...
בנש"קאבל ככה זה.
אנחנו הבנש"קים מעניינים בדרך כלל.
יותר למעלה...
התכוונתי שהרב יותר מעליי מאבא.
לא נראה לי שיש היום בן צעיר של רב שהוא בנש"ק בגלל אבא שלו.
אני נכד של / נין של
לא אמרתי שאין היום בן של רבנים.
אבל בנש"קים זה בדרך כלל מליגה מסוימת.
למשל: הרב צביהודה היה בנש"ק, בן של רב קהילה זוטר - אמנם מוערך מאוד וכו, אבל לא בנש"ק...
אשריך שזכית, כיף לך.
חסדי הים
בנש"קאם כבר הייתי כותב יעקב משה.
ובכלל, אין לי עניין מיוחד בכללל תלמידי הרב קוק, הרב הנזיר זה משהו מיוחד יותר.
*ה*תלמידים אבל הם חמשת ה'אחים':
הרב הנזיר
הרצי"ה
הגרי"מ חרל"פ
ר' אריה
הרב יצחק אריאלי
בעמ' 173:
"מספר הרב שאר ישוב כהן: תלמידיו הקרובים ביותר של הרב היו בנו, הרב צבי יהודה, אבי, הרב דוד כהן - 'הנזיר', הרב רבי יעקב משה חרל"פ, והרב אריה לוין. הם היו ממש משפחה אחת, ממש כאחים.
קירבה גדולה מאוד הייתה בין הרב חרל"פ לאבי. פעם אמר לי אבא: בגמרא כתוב: "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו יילדו". ואם כולנו לומדים אצל הרב - כאילו הוא ילד אותנו ואנו בניו, ממילא - אחים אנחנו."
אבל כיוון שלא דיברתי על אנשים ששאבו מתורת הרב קוק אלא היו דבוקים ברב עצמו - הם ללא ספק בטופ.
(אגב, הרב נריה - דוגמה לא טובה ולא ארחיב)


1. חסוי, סתם.. לא עולה לי עכשיו..
2. תמיד צוחקים על זה שלבנות יש כבר רשימה בערך מהגן(; (חח הולכת לחפש ת'רשימה שלי <צ>)
בנים: יהודה, נווה.
בנות: ראשית, צופיה.
3. צהוב ורוד לבן וכחול בהיר כזה. (חח)

תפילה לאל חיי1 - איזה דבר *כיפי* תרצו לעשות באופן קבוע אחרי שתתחתנו?
לצאת ביחד לטיול , להליכה , אפילו סתם לשבת מול הים והנוף , ולדבר ולשים את כל החיים בצד לרגע ולחיות אותנו 
2 - תנו שני שמות לבן ושני שמות לבת שהייתם רוצים לקרוא לילדים שלכם.
בנות : אדל , הודיה
בנים : מיכאל , ישי
3 - באיזה צבע אתן מדמיינים את חיי הנישואים שלכם?
תכלת כמו השמיים
תודה על השרשוררר 
חיים של![]()
1 לטייל במקומות מבודדים בארץ
2 לבת - אריאל, תהל
לבן - צבי, אלישע
3 כחול כהה
מבחינתי זה צבע שמראה על עוצמה
פיכס אתה מוציא ממני את הפילוסופי החבוי

והעיקר-לשמוח:)1. חברותא של שנינו
2. אני אתן 3 שמות חח
לבנים- אמִתַי, טוּב רעי, הוֹד.. לבנות- תפארת, עטרה, מלכות (ניראלי שבעלי לא יתחבר.. תחושה כזאת.. חבל חח)
3. צבע תכלת.. צבע של כיסא הכבוד וגם צבע של התבוננות כזה
גם ממש תודה על השירשור הזה.. שימחת 

)1. לצאת לטבע המוןןן
2. אבי, יהונתן. טלי, יעל.
3. ורוד ...צהוב ...טורקיז.... כל גווני הפסטל הנעימים....
1. קומזיץ משותף עם שירים וניגונים קדושים או איזה הרקדה שבועית
2. אלישיב, יוסף, ישי, ערגה, איילה, מלכות, פליאה ועוד ועוד, כן ירבו בע"ה...
3. צהוב
חציליםאני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!
אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.
וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).
גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..
אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉
ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.
אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".
ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.
ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)