אתם חושבים שזה התפקיד שלנו?לב אוהב

בהשפעת החג, ובהשפעת עוד כמה דברים...

יצא לי לראות אנשים שיש להם ממש פנים תמימות וטהורות כאלו

וגם כאלו שהיו להם פנים כאלו ועם השנים הם התחספסו, והפנים שלהם נהיו גסות יותר וכו'

 

אני באמת מאמינה שמה שאנחנו צורכים בין שמיעה, ראיה, משפיע עלינו.

 

זה משהו שמשנה לכם? שהייתם רוצים לעבוד עליו?

שהייתם מוסרים נפש עליו? שנמצא בתודעה שלכם?

עד איפה תלכו עם הגישה הזאת, אם בכלל קיימת...

(נגיד- תרשו לעצמכם לשמוע מוזיקה לועזית מדי פעם? לראות סדרות מדי פעם?

לקרוא ספרים מסוימים וכו'...כלומר מה הגבול בעצם?...) 

 

בהקשר של לנ"ו- אני באמת חושבת שזה מסירות נפש לגדל ילדים בסביבה טהורה.

ולחנך אותך לשמור על עצמם, שזה יבוא להם בטבעי לא רק כי ככה הסביבה שלי

אלא באמת להחדיר את החשיבות של טהרה והשפעות חיצוניות שעלולות לקלקל את זה.

(זה מעבר למצווה ועבירה...)

 

כמובן שגם הייתי רוצה שבעלי יהיה בראש הזה, לגבי עצמו וגם לגבי חינוך הילדים.

 

 

 

שאלה:כבר לא ישיבישער
האם את חושבת שאת יכולה לראות בפניו של אדם שהוא קדוש וטהור?
(מהפנים בלבד. לא דיבור, התנהגות, לבוש וכו׳)
אממלב אוהב

גסות רוח בוודאות רואים

מידות רעות חושבת שרואים

תמימות רואים

טוהר רואים

אבל יש תמימות וטוהר שנובעים מחוסר חשיפה,

כלומר לא ממקום של עבודה...

מאמינה שאפשר להשיג בזה יותר אם מזדככים...

שאלות המשך:כבר לא ישיבישער
1. האם את גסות הרוח והמידות הרעות את יכולה לראות גם בתמונה של הבנאדם, או רק כשרואה אותו פיזית?

2. האם קרה שטעית בהבחנה שלך? או שאת יכולה לקבוע ב100 אחוז על האדם לפי מראה פניו. (אם זה לא 100 אחוז אשמח לדעת כמה כן)

זה לא נושא השרשור אבל חחלב אוהב

1. חושבת שאפשר, לפעמים יותר מתרכזים שזה בתמונה...(אני ממש נזהרת לא להיות נחרצת במילים שלי...)

2. אני חושבת שזה לא עניין של טעות כמו מה עולה.. נגיד אם יש דברים מסוימים שיש הרגשה וודאית עליהם אז זה בוודאות נכון... אבל יכול להיות מקרים שלא יעלו דברים. לא תמיד החושים פועלים. אני חושבת שיש סיבה לזה.

לפעמים משהו בנו לא מעוניין לדעת, ולפעמים עולים הרבה דברים כי כנראה כן יש סיבה לדעת... זה בגדול.

 

זה באמת לא נושא השרשור, אבל הנה לנו עוד סיבה לבקש תמונה...כבר לא ישיבישער

וברצינות רגע- אני ממש מופתע ועצוב מהתגובות שלך.

 

באמת?? "אם יש דברים מסוימים שיש הרגשה וודאית עליהם אז זה בוודאות נכון"??? את רצינית???

זה הזוי..

בדיוק כמו ש 'לפעמים משהו בנו לא מעונין לדעת', כך לפעמים 'משהו בנו כן רוצה "לדעת" ' ולהמציא דברים, ואז כשיש הרגשה כזאת לגבי התמונה של הבחור המסכן זה הופך את הדברים לנכונים בוודאות??...

 

יש כאן אנשים חכמים יותר שאולי ידעו להסביר יותר טוב ממני, אבל הבלבול בין דמיון והרגשות לבין מציאות זועק כאן. וזה גם בלט בשרשור שלך על חיבורי נשמות ובשרשורים לגבי גברים שמחוברים לעצמם שהיה כאן בעבר.

 

אני מתנצל שאני כותב ככה, אבל באמת שזה מאכפתיות וכאב ולא מזלזול.

היילב אוהב

אתה לא מכיר את העולם הפנימי שלי ומה אני מרגישה שם

ומה עברתי בחיים ואיך הגעתי למקום שאני יכולה להעיד על עצמי שאם זה וודאי אז זה וודאי

ועברתי הרבה, כדי להיות במקום בטוח ככ

אתה יכול לא להסכים, להזדעזע, שומו שמיים וכו'...

אבל זאת המציאות.

ה' נותן מתנה, אתה רוצה להשתמש בה- תשתמש.

אתה רוצה להתכחש אליה, לשים כיסוי לעיניים ולהגיד אני לא רואה ולא רוצה לראות- בבקשה.

 

כל אחד ובחירותיו.

 

וזה בסדר גמור, בטוחה שאתה לא כותב בזלזול, וגם אם תכתוב בזלזול לא ממש משנה לי.

אני הולכת עם האמת שלי. גם אם היא מוזרה בעיניי אנשים מסוימים.

 

ומה קשור בחור מסכן? למה זה נשמע כאילו עולים רק דברים רעים?

ואם עלה שהוא אדם קסום, מדהים, ירא שמיים בתכלית... עם לב ענק

או שסתם עלו דברים נטרליים לגבי האופי שלו,

למה ישר לקחת את זה למקום שלילי שבגלל זה אני פוסלת אנשים...??

...כבר לא ישיבישער

נכון, אני לא מכיר את העולם הפנימי שלך ואני לא יודע מה עברת.

ובסוף כמובן את זאת שמחליטה מה לעשות ואיך לנהוג.

אבל אני מנסה לשקף איך זה נראה מבחוץ, ואולי תקחי את הדברים לתשומת לבך ותנסי לחשוב עליהם קצת יותר ואולי תגיעי לתובנות חדשות.

 

ה' נותן מתנות, נכון.

והוא גם מעמיד בנסיונות.

ולפעמים הנסיון הוא בדיוק זה- לראות אם האדם יכול ללכת עם המוח והשכל ולהתבסס על עובדות. ולא לברוח לרגשות לב ודמיונות חסרי בסיס, ולהיות בטוחים שיש לי איזה יכולת אלוקית שקבלתי במתנה מהקב"ה נתן לי.

 

בטח, תלכי אם האמת שלך. אבל אולי תצליחי להסביר על מה האמת הזאת מבוססת? כי כמו שכתבת קל מאוד לכסות את העינים ולהיות בטוח שכל האחרים טועים.

 

לא הייתי במקום לענות על זה אז, את מצטערתלב אוהב
עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך כ"ז בכסלו תשפ"ב 23:28
עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך כ"ז בכסלו תשפ"ב 20:48
עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך כ"ז בכסלו תשפ"ב 20:46

על הברקס שנתתי. עכשיו כשאני יותר בנחת, אין לי בעיה לענות. 

וגם אסביר את עצמי, לא רק לך, אלא גם לעוד ניקים שנכנסו לעניין הזה, (תייגתי גם ניקים שבכללי השתתפו בדיון)

מה שכתבתי בשרשור על תמימות וכו' לא היה מתוך איזה מקום רוחני, זה היה בסה"כ מהתבוננות

בקרובי משפחה מתוקים שלי, שההורים שלהם ממש מוסרים נפש על החינוך בבית ובאמת יש להם פנים טהורות ומתוקות- ילדים. וזה סתם גרם לי לחשוב בנידון

זה בסה"כ היה העניין. תמימות וטוהר של ילדים מול התחספסות שמגיעה עם השנים.

גם על השאלות ששאלת לא עניתי ממקום שמתיימר לראות על אנשים אם הם קדושים או טהורים או חלילה הפוך, בסה"כ אם כבר מדברים על זה, זה אפשרות שכל אחד יכול להגיע אליה של להתבונן על פרצוף ו"לדלות" ממנו מידע שעולה באופן אינטואטיבי. לפעמים לא עולה כלום, וזה נשאר סתם פרצוף נחמד עלום, ולפעמים עולים דברים מעניינים. זה הכל!!!!! הלכו כאן רחוק.... 

 

לגבי התגובה הספציפית שכתבת- התחברתי מאוד למה שבת 30 כתבה לגבי חוכמת/תבונת הלב. מי שחווה את זה יודע שזה לא בשמיים, זה בסה"כ סוג של רגש עדין שיש בו אמת. ואפשר לבדוק את זה גם אם יש בזה אמת. זה הכל. (ויש בזה רמות וסוגים שונים כמובן) הרגשות העדינים האלו, אצלי לפחות, מגיעים בשילוב של שכל ועובדות. 
וכמו שיש אדם שיש לו שמיעה מוזיקלית, הוא ניגש לפסנתר ויודע לנגן מוזיקה מסוימת, ואתה יכול להתבונן מהצד וזה ייראה לך פלא, חוכמה אלוקית. כי זה באמת מתנה משמיים. אבל זה לא איזה דבר מוזר. אז כך גם העניין הזה.
 

רוחניות זה כח שקיים בעולם, יש אנשים שמחוברים לשם יותר, ויש כאלו שפחות, ויש כאלו שמתחברים לשם עם הזמן בעקבות כל מיני חוויות ואירועים, ויש שדרך עבודת ה' שלהם בשילוב עם האופי שלהם נמצאים שם ברמה כזאת או אחרת. שורה תחתונה- זה יכול להשמע מוזר והזוי. ואגב זאת אחת הנקודות שבאמת קשות גם לאנשים רוחניים- הפחד הזה שאולי אני מדמיין. לכן זה נגע בי כ"כ וגרם לי להפגע, כי זה מקום כל כך רגיש ופגיע, הפחד הזה שיחשבו עליך שאתה מדומיין, שאתה הוזה, שאתה מוזר, וגם להכיל את עצמך בתוך כל הסיטואציה, להכיל את עצמך שיש לך שכל שאומר לך "שמעי את מוזרה" אבל גם לחוות משהו רוחני שמרגיש בוודאות כאמת.
וחוץ מזה- מה זה יהודי? נשמה בתוך גוף, זה לא הזוי? לחיות מציאות של חומר ורוח, זה לא הזוי? בואו, העולם הזה הזוי. אם נכנסים לעומק של העולם הזה, אז באמת מבינים שהכל זה רק עטיפה של משהו הרבה הרבה יותר עמוק ונסתר ונעלם מאיתנו. ויש אנשים שיותר מחוברים לפנימיות של מתחת לעטיפה, מי יותר מי פחות. יש הרבה אנשים שנמשכים לשם לא כי הם השיגו איזה דרגות נשגבות של צדיקים, אלא כי באמת בפנימיות הם קשורים ושייכים לשם והנשמה שלהם משתוקקת לדעת קצת מעבר למה שרואים. בקיצור, עד כאן נאומנו להיום. 

 

ולגבי כל העניין שהתפתח כאן בשרשור, אני לא מתכוונת לפתוח את זה. רק חושבת שאפשר להביע עמדה מבלי לשדר זלזול גם אם באמת מרגישים זלזול בפנים.
לא תמיד שמרגישים זלזול זה אומר שמצווה לבזות ולזלזל ולהשפיל. וברגע שמתחיל איזשהו שיח שמוביל, אפילו רק מוביל לכיוון- החלטתי עם עצמי שאני לא מגיבה לו. כי אני לא אתן יד לשיח שיש בו זלזול וירידה לפסים אישיים.
בעיניי, ברגע שמגיבים לזה- נותנים לזה מקום ובמה ומאפשרים לזה לקרות. לכן, בפשטות מה שנכון לעשות זה לא לתת לזה לקרות. כנ"ל כאן, אם מישהו יגיב שוב בזלזול, אני לא מתכוונת לענות. אפילו לא בתגובה של "לא מגיבה לך".
 

@advfb 
@בת 30
@נשמה כללית
@ד.6542
@מבקש אמונה

@פשוט אני..

הייכבר לא ישיבישער

אכן, בהחלט עדיף בצורה הזאת כדי שנוכל להתמקד בנושא ולהתייחס לגופם של דברים.

 

 

לאדם יש שכל ויש רגש.

השכל הוא לוגי לגמרי. הוא מחושב, מוסבר, וכל ארוע מורכב מסיבה ותוצאה.

הרגש הוא חופשי. הוא לא מחויב למציאות, הוא לא כבול לכלום, והוא יכול להשתולל.

 

בין הרגש והשכל מתקיימים יחסי גומלין. האדם יכול להשליט את השכל על הרגש, ואז כשהוא מבין שדבר מסוים אינו טוב לו הוא יכול לגרום לרגש להפנים ולקבל את זה. 

 

וגם להפך, כשאדם מרגיש דברים וחווה תחושות זה משפיע על השכל. ואז יתכנו 2 סיטואציות:

לפעמים התחושה מצליחה 'לבלבל' את השכל שלו ולגרום לו לקבל החלטה מוטעית.

ולפעמים אדרבא, התחושה 'מלמדת' את השכל. כשהשכל הקר לא הבחין בכלום אבל התחושה של האדם אמרה לו שיש פה משהו, וזה מוביל אותו להתבונן יותר לעומק עד שהוא קולט בשכל שאכן היה פה משהו שהוא לא שיקלל.


אני לגמרי מאמין ברגשות, וזה דבר מפורסם שנשים ניחנו באינטואיציה מפותחת. אבל בעיני ברור שזה לא יכול להסתיים בהרגשה בלבד, ושהרגש לבדו לא יכול להיות אחראי לשום החלטה שהיא. 

כשהרגש אומר לאדם משהו, הוא חייב לבחון בשכל מה יש כאן. ואז כשהוא מבין מה הסיפור הוא יכול להחליט בצורה מודעת ושקולה.

 

במצב שתיארתי - שהרגש משמש ככלי ביד השכל - לדמיון אין יכולת להשפיע על האדם.

אבל אם מישהו חושב לא כך, וסובר שאדם יכול לסמוך על רגשותיו לבד - גם במצב שכשהוא מתבונן ובוחן עוד ועוד הוא לא מבין מה מפריע - עולה וצועקת השאלה ששאלת: איך הוא יכול לדעת שהוא לא מדומיין?

נכון, יש לו תחושה חזקה והוא לגמרי "מרגיש שזה אמת". אבל אולי מדובר בדמיון???

 

 

אז בגדוללב אוהב

יש

שכל

רגש

אינטואציה

ברגע שנותנים מקום לשכל, לרגש ולאינטואציה ונוצרת הרמוניה ביניהם, אז קבלת ההחלטה מגיעה ממקום משולב. אפשר לזהות מה דומיננטי, אבל לרוב בגלל ההכלה שנותנים לכל צד יש פחות הרגשה של דיסוננס.

אבל צריך לעבור תהליך של בירור פנימי מה הקול של השכל/רגש/אינטואציה, ואפשר שם לטעות או להתבלבל... 

וזה בסדר.

צריך המון כנות שם ואמת פנימית, והרבה התבוננות, אחרת אפשר ללכת לאיבוד...

אתן דוג' למה צריך כנות שם:

נגיד בדייט, בחורה נפגשת עם בחור שלא בהכרח מתאים לה, אבל היא יכולה לחשוב שהיא מרגישה שהוא בעלה, שלמעשה היא פשוט מאוד רוצה אותו בשכל או שיש לו איזה תכונה שכבשה אותה, או שהיא פשוט חווה התאהבות, אבל בפועל באמת אם היא תהיה קשובה יותר היא הייתה מרגישה שהוא *לא* מתאים, היא רק הייתה רוצה שהוא יתאים. 

צריך לדעת לתת כותרות נכונות להרגשות/מחשבות. לדעת מאיפה נובע מה, ומה כל קול באמת אומר.  

(זה התהליך שלי, יכול להיות שיש כאלה שזה בא להם יותר בפשטות או שהם לא נכנסים לקטגוריות וכותרות.. ופשוט אומרים מה שחושבים/מרגישים)

 

זה אף פעם לא- "החלטתי כי עלתה לי הרגשה מסוימת." החיים הרבה יותר מורכבים מזה.

צריך לעבור תקופה של להרגיש אינטואציה כדי לבחון אותה, לראות אם יש דיוק שם. ולא סומכים עליה ישר. ממש לא. ברור שבהתחלה מבטלים אותה או לפעמים אפילו לא שמים לב אליה שהיא עולה ורק בדיעבד קולטים שהיא תמיד היתה שם.

ורוחניות זה לא בהכרח תכונה נשית. זה כמו כישרון במוזיקה, לגברים ונשים. זאת דעתי.

אינטואציה זה אולי שייך יותר לנשים. תחושות זה יותר נשים באמת.

אבל מקום רוחני. לחלוטין גם גברים, באותה מידה. והכרתי כמה... 

כלומר יש הרבה נשים שהן לא רוחניות כל כך אבל יש להן באמת תחושות לב ואינטואציות

אבל גבר שהוא רוחני יש לו לחלוטין אינטואציות מפותחות במודע או שלא.

וכולם יכולים לפתח אינטואציות ואת המקום הרוחני שלהם. זה עניין של תרגול

אני אחזור על דבר ששאלתי:הָיוֹ הָיָה
את יכולה לזהות על הפנים של החזון איש את טהרתו וקדושתו?

סליחה על ההתערבותבת 30
אבל שמת ''רגשות לב'' ו''דמיונות'' באותו משפט ותיארת את שניהם כ''חסרי בסיס''.
אז לא.
יש הבדל עצום בין רגשות הלב לבין דמיונות.
ויש אנשים, כמו לב אוהב, שיש להם חכמת הלב במינונים גבוהים מאוד ולכן הם בהחלט יכולים לסמוך עליו.
לא כולם כאלה, גם אני לא, אבל אני מכירה כמה כאלה.
מי שקיבל מתנה את חכמת הלב, ופוגש אדם אחר, אוסף המון נתונים בלי אפילו לשים לב- מהבעת פנים לא מורגשת ועד שפת גוף עדינה.
דברים שכנראה אתה או אני לא נשים לב אליהם.

ולכן צריך להפריד לגמרי בין דמיונות לבין רגשות הלב כי דמיונות הם חברי בסיס אבל לרגשות הלב יכול להיות בסיס מאוד אמיתי, גם אם לפעמים יהיה קשה להגדיר אותו ולנתח אותו מבחינה שכלית.
אחרי הכל, זה לב ולא שכל. השפה היא שונה, ההבנה היא שונה.
הבעיה שאכשהו רק נשים ניחנו בהד.6542
יותר מזכיר לי ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות. הקשר בין נשים לכשפים ברור.
טעותבת 30
גם גברים.
בתורה כתוב שבצלאל היה בעל חכמת לב.
מכירה גברים כאלה, מכירה נשים שלא.
זה לא תלוי מגדר
מרבה נשים מרבה כשפיםראשיתך
מה קשור...בת 30
חכמת הלב שווה כשפים?
דמיונות של חכמת הלב שווים כשפים...הָיוֹ הָיָה
וואהונפש חיה.
אם אפשר גם להגיב לגבי זה..מבקש אמונה

לא יודע כמה זה אמין אחד לאחד (אצלי לפחות), אבל אני חושב אפשר לשים לב.

ואני בעצמי שמתי לב על עצמי שזיהיתי כמה פעמים.

(היה גם מקרה שראיתי אחד שהייתי בטוח שהוא כנראה הרס לי את הסטטיסטיקה, ובסוף כשהוא פתח את הפה התברר שצדקתי)

 

אני אגיד לך מה שאני מרגיש,

מידות רעות גורמות לפנים של האדם להיות סוג של כבויות, לעומת מישהו עם מידות טובות.

קצת קשה להסביר אבל זה מה שאני מרגיש.

מסכימה ממשלב אוהב

והיה איזה משהו שהבאת מר' נחמן, שקראתי את זה אז אמרתי ואי היה שווה לפתוח את השרשור אפילו רק בשביל זה...

אז תודה

וואי את יודעת שחשבתי על השאלה הזאת? זה מענייןנפש חיה.
אני כילדה
שמעתי, ראיתי וספגתי דברים שבחלקם הם לא 100 (ספרים/ סרטים/ מוזיקה/ אוירה כללית/ ביגוד)

אני חושבת שכן כדאי ואני כן ארצה לחנך את הילדים שלי למידות טובות ולעדינות , חלק מזה זה בעיניי לא לחשוף אותם לדברים מסויימים, אבל גם בשלב מסויים לכשיגדלו קצת, לא להסתיר מהם את העולם וכן ללמד ולתת להם הנחייה וכיוון.

אני היום כן משתדלת על עצמי
מה שפעם הייתי יותר "משחררת"
כדי שבע"ה ההשפעה והאוירה בבית תהיה מוכנה לילדים שיבואו בע"ה.

זה פחות או יותר קו משותף בבית שלנו.
ברוך ה'.

מעניין...לב אוהב

ומזדהה

זה אחרת שגדלים לזה מגיל קטן, נראה לי שהרבה יותר קל ומצד שני גם יכול להיות יותר מסוכן...

תלוי כנראה הרבה בהורים גם... 

המציאות שאנחנו חיים בהadvfb

היא מציאות עם הרבה סיבוכים והייתי רוצה לתת לזה מקום בבית הגידול שלי.

אמנם ילד הוא טהור ממש וצריך לשמור עליו ככה אבל אני רואה את זה בחיוב שעם שנים נפגשים עם דברים שיוצאים עם גדר המציאות.

אבל באמת באמת יש איזו נקודת טוהר שאני מרגיש אע"פ כל החיספוס הקיים היא נשמרת. היא בחיים לא מטשטשת.

לפעמים נתכסה ולא רואים אותה אבל היא שם. אני מרגיש שהמטרה היא לגלות אותה ולתת לה לבוא לידי ביטוי. לפעמים יש דברים שמעוררים אותה. ומתוכה להתייחס לכל הסיבוכים של החיים. אם אדם מרגיש שנקודת התמימות שלו לא יכולה להפגש עם הסיבוכים אולי אפשר לומר שהיא דורשת יותר גילוי.

 

גם ביחס לחינוך ילדים - יש עלינו חובה לחנך את ילדנו להתמודדות בפערים בין הפנים לחוץ.

לדוגמא - לא להתייחס לחילונים כ'גויים'. לא לפחד מתרבות חיצונית וגם לא לתת לה לנהל אותנו.

בגיל ההתבגרות חשוב לתת מקום לפערים הללו במיוחד.

ילדים - חובה לשמור עליהם טהורים.

 

גישה של תמימות אמתית, היא לא נרתעת מהסיבוכים אלא מתייחסת אליהם כחלק ממהלך א-להי יותר כולל. מתוך כך אפשר גם ממש להתייחס לטפל בסיבוכים ולהשאר במידת מה טהור

קראתי את התגובה הזאת גם אז וממש התחברתי לנק' הזאתלב אוהב

של לגלות את הטהרה הזאת כי היא קיימת בפנים.

ושיש דברים שמעוררים אותה, ואי זה ככ נכון.

 

וגם על החלק של חינוך ילדים. מסכימה מאוד עם הרעיון. שאלה באמת איך מיישמים את זה בפועל

 

תודה! אבל מה עם החספוס?advfb

נראה לי גם צריך לתת לו מקום כלשהו

כאילו הרעיון שהמגע עם הדברים המורכבים שבפוגשים בחיים בא מתוך נקודה טהורה אז הוא נראה אחרת אבל הוא עדיין מכיר בצדדים המחוספסים של החיים.

 

ודווקא מאוד פשוט הקטע של חינוך ילדים לא? מה כל כך מסובך פה?

זה מסובך כי אפשר לחנך הרבהלב אוהב

אבל בסופו של יום לא תמיד יש שליטה על התוצאות

ויש גם הרבה תחומים אפורים שלא הכי ברור או שקשה לדעת איך להתייחס אליהם

 

והעניין של החספוס, זאת שאלה באמת... נראה לי מאוד תלוי באופי של הילד/נער

בהחלט. כי יש הרבה מחנכים במציאותadvfb

יש הורים, אחים, מורים, חברים של הילד, הרחוב, שלטי חוצות וכולי וכולי

באמת חלק מהתפקיד שההורה יכול לקחת על עצמו זה לקחת בחשבון את כל הגורמים שמשפיעים על הילד ולנסות ליצור לו נוכחות בסביבה שטובה עבורו. גם חציצות מפני השפעות חיצוניות יכולות להשפיע ולכן גם זה משתכלל בחשבון.

 

לגבי החספוס - מאמין שבאמת האתגר המרכזי הוא לפתח רגישות למורכבויות של החיים בצורה הדרגתית וגישה נכונה ועדינה. פה ממש נמצא 'ה-אתגר' של החינוך. זאת נראה לי נקודה שממנה יוצאים הרבה דברים.

אגיד לך מה לדעתי מסובך בחינוך ילדיםבת 30
וזו סוגיה שאני עצמי נמצאת בה כל הזמן.
כי מצד אחד אתה רוצה לחנך ילדים בתמימות וטהרה, ומצד שני העולם שאליו הם יתבגרו הוא כ''כ רחוק מתמימות וטהרה, שא''א לדעתי לבנות על הטהרה הזו שתעמוד בפני כל הג'יפה שיש בעולם.
כלומר, לפעמים מצד הצורך המעשי, צריך לסדוק מעט את התמימות ע''מ שח''ו הילדים לא יפגעו, לא בגוף ולא בנפש.
זה מאוד מבאס לסדוק אותה, אבל היום כנראה אין ברירה, כי אם לא נעשה את זה בצורה מבוקרת, זה עלול לקרות בצורה לא מבוקרת, עם נזקים ח''ו.
תמימות וטהרה לא = נאיביות. זה השורש לפיתרון הפלונטר.הָיוֹ הָיָה
זה הכל על רגל אחת. אידך כולא פירושא זיל גמור הוא.

ומי שיגיד לי שאני לא יכול לדבר כל עוד ולא חינכתי בעצמי. התשובה היא שאולי לא חינכתי, אבל חונכתי.
אז מה זה כן שווה?advfb


ידיעת הטוב והרע, הזדהות רגשית עם הטוב. ומתוך הכרת המורכבות.הָיוֹ הָיָה
חטא עשה מי שגרם לנו להשתמש במילה ''תמים'' כמבטאת פתי.
תמימות אינה אלא שלימות, יעקב איש תם. שלימות אינה מתכחשת לקיום הזוהמה, אלא שלימה עם תפיסתה שלה ועם היבנותה מתוככי המורכבויות. שלימה בשכלה ושלימה ברגשותיה. שלימה בעולמה.
מעולה, תודהadvfb


חבל שנגררים לדיון סמנטי במקום להתעסק במהותultracrepidam

הביטוי "תם" כמנוגד ל"חכם" מבוסס בדברי חז"ל (כנגד ארבעה בנים דיברה תורה), בדברי רבותינו (רש"י - "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם", בהקשר של יעקב אבינו) ועוד. אין בזה חטא.

נכון שקיים גם ההיבט של השלמות, ויש גם קשר ביניהם - התם השואל "מה זאת" הוא שלם ואיננו מסוגל לעבד מורכבות, ולכן השלמות היא הנגדה למורכבות ולא לפגם, במקרה זה ובמקרים אחרים.

 

כן, כי כמובן לא התעסקתי במהות בכלל 🙄הָיוֹ הָיָה
מי משלם לך משכורת כדי להיות ''ילד ההיפך'' על כל מה שאני אומר?



לגופה של הערתך: כמו בהרבה מילים בלשה''ק ישנם משמעויות שונות בעלות יחסי גומלין. החטא הוא בבידודה של האחת והנצחתה לבדה. בעולם שלנו ''תמים'' משמעותו היא אך ורק פתי. רק קונוטציה שלילית. וזה חטא מר.
ההתפלספות על יחסי הגומלין בין המשמעויות, היא היא הדיון הסמנטי ולא המהותי ביחס לדיון שלנו, אבל כדרכך בכישרון רב וכמו שעשית אך לפני יומיים - להאשים אותי בדבר שאתה עושה בעצמך באותה תגובה של ההאשמה עצמה. עזות ועיוורון נדירים באיכותם.
^^^^^^^רב שמואל
אני מכריז בזאת, על סוג חדש של "אומנות מודרנית"
$$ultracrepidam

הפריע לי הטיעון "חטא עשה מי ש..." ולזה הגבתי.

נכון, העלית גם טיעונים ענייניים, ושם לא נכנסתי לדיון, לא בעד ולא נגד, כי לי אין דעה סדורה מספיק בנושא. אני כן מתעניין במה שכתוב וכך ראיתי את השורה המדוברת שהפריעה לי.

ומאד מפריעה לי הגלישה לטיעונים עובדתיים או סמנטיים במקום שבעצם הטיעון הוא מהותי. זה כשל מאד נפוץ והנזק שבו רב על התועלת (כי בהינטל היסוד נעקר הבנין)

 

לגבי "מי עשה את זה" - אני מניח שהשימוש התדיר בלשון הקודש הבדיל בין "תמימות", "תום", ו"שלמות" ואולי ביטויים נוספים שכולם כלולים בביטוי "תם" המקראי.

לא חושב שזה נעשה בכוונה או במעשה אקטיבי ולכן לא שייך לדבר על חטא.

 

דווקא התלבטתי אם לענות לך כי אולי תפרש את זה כהתקפה אישית.

לשאלתך - אף אחד לא משלם לי עדיין, אבל אשמח להגיע להסדר כלשהו בנושא

...הָיוֹ הָיָה
1. וזה בדיוק הכניסה לסמנטיקה + טרחנות קטנונית. כל בר דעת יכל להבין מראש את המשמעות כפי שהסברתי במענה לך. על זה שזו נהייתה המשמעות הבלעדית. (ושלא לדבר על מה שכתבת בהמשך דבריך, ההתפלספות על השימוש במילה חטא. אתה אשכרה מסוגל בתגובה אחת, בו זמנית, גם להתפלסף ולגעור על זה וגם להטיף נגד עיסוק בסמנטיקה צדדית? אתה לא מרגיש דביל?)
2. אם גם הוד מעלתו מודה שכן עסקתי בענייניות, למה קודם טענת שאני מתעסק בסמנטיקה *במקום* במהות? סתם כי הייתה לך עוד הזדמנות לספורט החביב עליך, לחבוט בי?
3. שוב, מי שגלש זה אתה. אני התדיינתי בצורה יעילה ועניינית מאוד. נדמה שגם @advfb ראה זאת כך.
4. הו, קדוש מעונה. איזה רע אני שאני ''מפרש את זה ככה''... מסכן שלי, אתה לא עשית כלום, הבעיה היא בכך שאני ''מפרש אותך''...
וכן,כמובן, בטוח שתשמח להגיע להסדר כזה. כולנו נעדיף שנוכל להתפרנס מדבר שאנחנו ממילא עושים כל הזמן בהנאה גלויה.
אולי אנחנו גם סודקים את התמימות שלנו?advfb

את הרצון שלנו לחיות בעולם שלם יותר? נראה זה גם תהליך של ההורה עם עצמו

יתכן.בת 30
בתי הסוהר מלאים באנשים עם פנים תמימות וקדושותפשוט אני..

וכמובן שגם לכיוון ההפוך זה עובד.

 

מתערב איתך שאם אני אשלח 6 תמונות, 3 של עברייני מין ו-3 של מחנכים נערצים בישיבות, לא יהיה לך מושג מי זה מי.

לא סתם יש עניין לא להסתכל בפני רשע ולהתסכל בפני צדיקadvfb


והנה גם אתה נתפס לנק' שולית בדיון.לב אוהב

הדיון הוא לא זיהוי פנים של בן אדם.

והוא גם לא על היכולת שלי אם היא קיימת או לא, זה לא עניין של אף אחד, מחילה.

זה משהו שלי עם עצמי, אם אני מדייקת או צודקת שם- לא עניינו של אף אדם. וזה לא נושא השרשור

(מי שמכבד ורוצה לשאול על זה, אשמח לענות, מי שמחפש לזלזל/להקניט- אני לא מתכוונת לשתף עם זה פעולה)

 

אולי כי מחנכים נערצים בישיבותחתולה ג'ינג'ית

חשודים גם הם...

(הרס התמימות...ואיי כמה צינית אני יכולה להיות)

--- ---רב שמואל
לפי איזה סטטיסטיקה כתבת את זה?
ברור שזה התפקיד שלנוekselion
זה חשוב לי ממש אבל לאחרונה אני נופל בזה הרבה
בעיקר במוזיקה לועזית.. פעם בכלל לא הייתי שומע
אבל נראה לי מאז שאני בלימודים נפרצה אצלי הנקודה הזאת..

חלום שלי להקים משפחה עם הטוהר הזה
לא רוצה שהילדים יחשפו לזבל שיש בעולם הזה
(לא שאני מתכוון להרחיק אותם מטלווזיות ומחשבים)
אבל כן חשוב לי מאוד שאיכשהוא ישמרו על עצמם.
אני זוכרת שבשמינית הייתה לנו על זה שיחהנפש חיה.
שהמוזיקה משפיעה
ומאז זה השפיע עליי להשתדל בנושא


אס אולי גם אצלך
לאט לאט
תצליח.
ואי... מבאסלב אוהב

אצלי נחתה ההבנה שאין הרבה זמן לעבוד על הדברים האלו

כי חתונה, ילדים, ולפעמים אין זמן לעבוד על הנקודות האלו

ועכשיו דווקא בתור רווקים יש זמן אז חבל

לא מוסר נפש.. אבל משתדל.מבקש אמונה

מסכים, זה חשוב. 

 

אני חושב שהגבול הוא קודם כל לא להסתכל ולשמוע משהו שאסור או עם מסר רע

או משהו שחז"ל אמרו - נניח, לא להסתכל בפני אדם רשע.

 

יצא לי פעם לראות ראיון עם איזה אדם רע בתכנית מצחיקה, והוא דיבר וקשקש בלי קשר לדעות שלו.

ושמתי לב שפתאום נהיה איזה הרגשה שהוא סך הכל סבבה.  מאז החלטתי להשתדל לא להסתכל יותר 

יפה..לב אוהב

ומסכימה..

נראלי שהקושי מתחיל באמת במקומות שהם לא איסור אבל גם לא טהרה ואמת...

מה בעצם את שואלת?חתולה ג'ינג'ית


היו שם הרבה שאלות חחלב אוהב

עד כמה זה מעסיק ביום יום המקום של לשמור על אווירה/סביבה/השפעה טובה

ועד איפה הגבול בזה

 

--- ---רב שמואל
זו תפיסה שנשתרשה אצל הרבה אנשים - את אולי לא יודעת, כי את מאמינה בנאמנות - אבל יש אנשים שאין להם אמון בבני אדם - לא בבני אדם ספיציפיים - אלא הם לא מאמינים ביצירי הדעת האנושית, יצירי התרבות. הם מאמינים אך ורק ב"הוכחות". "הוכחות" - אפשר לפתוח אוניברסיטה - שם מוכרים "הוכחות" בסיטונאות. להאמין בבני אדם - לא מוכרים את זה באוניברסיטה, ולצערנו - אם אנשים מוכרים את זה בבית כנסת - אז לא רק שמאבדים את זה, אלא גם מאבדים את הבית כנסת.




בהצלחה
--- ---רב שמואל
אנשים חושבים שאנשים משתנים, מתחספסים, כל מיני סיפורים - בן אדם זה בן אדם. אם אתה לא יודע להתייחס בצורה אנושית - לא יעזור לך כל הסיפורים. אם אתה חושב ש"לדעת" להתייחס זה ללמוד שורת הוכחות בשיטה של גמרא, וככה יודעים מה נקרא להיות בן אדם, - על זה אמרו חז"ל "כמה טיפשאי הנ אינשי, דקמו מקמי ספר תורה, ולא קמו מקמי דגברא רבה"

כמה טיפשים אותם אנשים, שקמים ומכבדים את הספר תורה, ואינם מכבדים בני אדם שראוי לכבד, כי הבני אדם לא רק יודעים להגיד מה כתוב - הם יודעים מה ראוי

--- ---רב שמואל
הגמרא מביאה כדוגמא, את הפסוק "ארבעים יענו לא יוסיף" - וחז"ל אומרים: הנה, אתה רואה שהתורה אמרה ארבעים - וחז"ל באו ואמרו: רק שלושים ותשע. ולכן, חז"ל אומרים, זו הוכחה - שצריך לכבד את התלמידים חכמים, שמלמדים איך ללמוד את התורה.

וכמובן, נכון לשאול: מה זאת אומרת? מה לומדים מפה? על מכה אחת שהחסרת, זה הופך אותם ליותר טובים מהספר? או ליותר טובים ממשה רבינו שכתב דווקא ארבעים?

אלא, הכוונה, למה צריך דווקא ארבעים? אז אנחנו לא יודעים בוודאות לפי מה התורה אמרה ארבעים - וגם חז"ל הסבירו שבאופן כללי תמיד עושים את זה לפי אומדן של כמה הבן אדם יכול לסבול - ולכן גם שלושים ותשע זה לא דווקא. אבל, התורה מוסיפה מייד "ארבעים יכנו לא יוסיף", פן יוסיף להכות על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך" - כלומר, האיסור נובע מזה, שאם יוסיפו על זה - זה עלול להיות יותר מידי. אם ככה, ברור לכאורה, שזה היה צריך להיות באומדן - כמו שאמרו חז"ל. ואם כן, למה בכלל כתוב את המספר ארבעים? אלא, שהתורה נתנה שיעור אומדן, שהאדם הממוצע יכול לסבול ארבעים. באו חז"ל ואמרו: אם האדם הממוצע סובל ארבעים. אבל מסגנון הלשון בתורה, ברור שהמספר נובע באופן מסויים מאומדן. ולא מכך שהמספר עצמו "מחייב". לא "ארבעים בגלל שארבעים". ואם כן, איך נזהיר אנשים, שיזכרו תמיד לקיים את סיום הפסוק "פן יוסיף להכותו על אלה"? אלא, אמרו חז"ל, אם תמיד נעצור בשלושים ותשע - בדיוק - אז לא יתבלבלו, ותמיד יזכרו עד איפה עוצרים באומדן המקסימלי.

כלומר, פה בעצם רואים, מה חז"ל חשבו, איך לקיים את התורה - אבל יחד עם זהירות שהקיום של התורה לא יגרום גם כן לעבור עליה.

ולכן רואים, שבעצם, העזרה שחז"ל נותנים בהבנת מה שכתוב בספר - זה יותר טוב מרק ספר לבד.

אני התלבטתי אם לכתוב את הדבר הזה, כיוון שאני יודע - שככל שאנשים יקחו ברצינות את מה שכתבתי - הם בקלות יניחו, שאם כן צריך "הוכחות" על בני אדם שהם כאלה - כמו האמור, ולא ילמדו לשים לב על האישיות של הבן אדם, ועל הרצון הפנימי האמיתי שלו. אני כתבתי את זה בכל זאת, למרות שאני יודע, שאומנם כאמור מזה כבר יוכל להתקיים מה שניבאתי, שאנשים יטעו דווקא בגלל ההסברים שמנחים על ההבנה האנושית הנכונה. (רמז: לאייל אברהם הלוי, אני כבר הסברתי שאבא שלי יותר טוב ממנו בזה) ובכל זאת אני כותב את זה, כיוון שאני רואה וחושב שכך זה יעזור יותר, למרות הכל, ולכן אומנם כך החלטתי לכתוב, וכך אני כותב.
ברור שהתפקיד שלנו וברור שמוסרים על זה תנפשברגע קטן עזבתיך
קצת טהרה פנימית בעולם הזה. אמן ואמן שנזכה
אמן!!!לב אוהב


אני לא חושב שאנחנו בבחינה הזאת בדורנו. פעם הראו לי בחלוםחסדי הים
את החשיבות של 'פרץ'.
נראה לי שזה הבחינה של הדור, שכמעט הכל פרוץ, אבל אנחנו לומדים להתמודד ולקדש את החול ואפילו את הטומאה.
--- ---רב שמואל
אתם לא "לא בבחינה הזו". אתם פשוט שונאים את האמת כל כך, ומוכנים להתמסר אפילו למטורף הזה,

ברור שהתפקיד שלנו וברור שמוסרים על זה תנפש - לקראת נישואין וזוגיות

העיקר שלא תצטרכו להיות אמתיים במה שקשור לנפש
החוצפה של הדור הזהekselion
במבט שטחי זה רע
אבל בתכלס רק באמצעות חוצפה אפשר לעשות שינויים
נכון. זה קשור לנקודה הזאת. אפשר לכוון את זה למקום טובחסדי הים
על ידי התרכזות בקטע ב'לכה דודי' על 'בן פרצי'.
ואו.. נשמע מענייןלב אוהב

נשמע כמו משהו שמצריך ביאור והרחבה

אני חושבת שזה חלק מתהליך ההתבגרותחופשיה לנפשי
עבר עריכה על ידי חופשיה לנפשי בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ב 12:35
יש דברים שבדיעבד הייתי רוצה לגלות אותם בצורה שונה אבל לא הייתי רוצה לגלות אותם בגיל 20, ופה נכנסת האחריות ההורית שלי שהילדים לא יגלו דברים מסוימים בצורה שלילית
מסכימה!..לב אוהב


דיון מעניין חבל על הניצלוש המוזר...advfb


...אלפיניסטית

מה זאת אומרת יבוא בטבעי, לאו דווקא בגלל שזה הסביבה שלי?

אני מאמינה שקשה מאוד להחדיר חשיבות של טהרה ורגישות וסלידה מדברים לא טהורים אם זאת לא הסביבה,

מעצם החשיפה הנפש מתחספסת (אם אגור בתל אביב ליד חוף הים, אני יכולה להסביר לילדים כמה זה לא צנוע ומכובד להסתובב בצורה הזאת וכמה לא קדוש, אבל בכל זאת רוב הסיכויים שאם הם יחשפו באופן יומיומי למראות כאלו בסופו של דבר הרגישות תרד וזה לא באמת יזיז להם משהו בלב לראות מראות לא צנועים)

השאיפה היאלב אוהב

שלילד יהיה רצון לקדושה וטהרה לא רק כי זה מה שהוא רגיל

ושככה מקובל בסביבה שלו

 

ובדיוק!.. אפשר לדבר כל היום על קדושה וטהרה אבל צריך גם להשמר. וזה החלק הקשה, כי לא תמיד יש שליטה על זה... 

לעיתים אותם שנראים הכי תמימים ונחמדים- אם הכי מסוכניםתורם דם
אבל נביאות יודעות לזהות. איך חנן אומר? כל אחת דבורה הנביאהד.6542
עוד שיר פופוליסטי לאוסף מי שבא לו להרחיב את המאגר @אלפיניסטית
לא נמאס לך לפתוח פצל"שים?תורם דם
ולך? אתה פצלש מספר מאתיים בערךד.6542
אז אתה האחרון שיכול להטיף גבר
חחח בטח שברחת. אתה תמיד מניח, והולך (;ד.6542
...אלפיניסטית

הוא פצל"ש? של מי?

אין לו שום מידע מעבר למה שיש לך או ליד.6542
הוא לא אדמין
אם מותר לנצלש אולי גם מותר לרשום הודעות לא קשורותadvfb

כמו ההודעה הזאת?

בעצם אם מותר לנצל את השרשור אז איפה עובר הגבול?

מה המטרה של שרשור?

לריב מריבות מיותרות?

אם כך - אולי נפתח שרשורים ייחודיים לכך?

ברוקולי

@לב אוהב סליחה

ולכל המגיבים-
תגובה הבאה לא במקום / מתריסה / פוגעת / מנצלשת סתם
תגרור חסימה מהפורום
...advfb

למה לבקש סליחה אם אפשר לעשות פה סדר?

ובכלל את לא עשית שום דבר רע ל @לב אוהב...

כאילו אם פיצלת מקודם לשני שרשורים אז למה לא פה?

מה כל כך בעייתי בכך?

מה זה עוזר כל ההודעות חסרות תוחלת הללו (שחלקם שלי)?

 

זה לא פשוט ששרשור צריך למלא רק את הייעוד שלשמו הוא נפתח?

שיש לנו עוד חיים חוץ מלשבת על הפורוםברוקולי

ההשתלחות הזו לא במקומה.
צר לי
ההשתלחות שלי?advfb

מתנצל ממש

 

אבל אם עושים דבר שהוא אסור על פי החוקים אז למה לא למחוק? לנעול? לחסוןם?

במיוחד שזה קורה שוב ושוב?

לא דיברתי על זה שאתם לא מגיבים בזמן, דיברתי על זה שעברו פה על חוקי הפורום וזה נראה כאילו כלום.

 

גם אם תעשו את זה עוד מחרותיים זה סבבה, אבל נראה שאין תגובה מצידכם ושזה סבבה.

 

אתם גם לא חייבים לי הסברים..

אני אומר את דעתי, כחלק ממה שכבר התפתח פה וזכותכם גם לא להגיב לי.

חשוב לי לומר את זה.

 

אין לי כאן מטרה להתנגח או לצאת נגד מישהו אלא רק שיהיה פה נעים.

גם לנוברוקולי

וידוע לך שאנחנו מטפלים הכי מהר שאפשר
וגם נותנים הסברים


אז קצת איפוק

הכל יעשה
מותר לנו להיות גם לא זמינים
תודה!advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ב 19:14

וסליחה 

אני חושבת שכל הפלפל נמצא בניצלושיםראשיתך
הלוואי שהייתי בדרגה הזאתהרמוניה
...הרמוניה
זה כל הזמן חוזר למחשבות שלי כי זה באמת קשור לחנוכה אבל אני לא ממש מבינה איך עושים את זה. איך את מצליחה?
זה תקופות כזה יותרלב אוהב

של ניסוי וטעיה

עד שמגיעים לאיזה נקודה של יציבות וביטחון בגבולות שהצבתי לעצמי.

אבל היו כמה דברים שהיו קו אדום וזה עזר לי להתחזק יותר עם הזמן....

שבאמת אם לא היה לי אותם אז היה לוקח לי מלא זמן להגיע לנקודה שאני מרוצה ממנה יחסית.

ומלא תפילות לה'. ועדיין... 

תודה!הרמוניה
מה המניע שלך בד"כ להתחזק בזה? (ולהתחזק בכללי...)
איזו שאלה יפה..לב אוהב

אממ

כשאני ברפיון אז לאט לאט סוג של מגיע תחושה של ריקנות ואיכס פנימי...

שכאילו מחייב לעשות משהו. מחייב נקיות. יותר טהרה.

ואז נדנדה כי כששומרים על אווירה נקיה לתקופה אז לפעמים רוצים קצת "להתאוורר" כי לוקח זמן לקנות כלים יציבים של קדושה וטהרה..

קיצר, הרבה עבודה חח

 

 

וואי יפההרמוניה
נדנדה של עליה
עכשיו השאלה היא איך עלית עליה;)
חחחלב אוהב

רק תפילות!... משהו קורה אחרי התפילות, רואים במוחש. פשוט משהו קורה.

זה מחייב. במיוחד בתפילות על עבודת ה'.וגם יש הרבה כללים בעבודת ה' כזה

כמו אחרי ירידה מגיעה עליה. אחרי שבר גדול קונים משהו חדש.

בירידה אתה כבר מתכנן את העליה... 

ואיך עולים? לקבל איזה קבלה לתקופה קצרה של לשמור יותר על גבולות שלפני אולי פחות היו... 

 

תודה רבהה עזרת לי מאוד!!הרמוניה
❤❤
אין עלייך ♥לב אוהב


לפי דעתי זה לא קשוריונייוני

עריכה - לא קראתי בכלל את כל השרשור ואפילו לא את ההודעה הראשונה עד הסוף, רק קראתי טיפה (10-15שניות) וכתבתי, אז אולי זה לא מדוייק למה שנשאל ומה שמדברים עליו.

 

איך אפשר לדעת לפי הפנים?

תראו את הפנים של עזרא שיינברג

מוטי אלון

ברלנד

פינטו

מצגר עם ה-10 מיליון שקל

ועוד

אפשר לראות על הפנים שלהם את מי שהם?

אפשר לחפש ביוטיוב ולמצוא ראיונות עם רוצחים - חלק מהם נראים "טהורים"

ממש מסכים. וכל הכבוד על המחשבה.יו0י

(בקשר למה שדנתם מקודם, באמת יש אנשים שאפשר לראות טהרה על הפנים שלהם, להיפך קשה יותר לראות. אצל יהודים. אצל האויבים שרומסים את ארצנו הרבה פעמים הגסות הזאת ניכרת בפנים)

 

תרבות זה לא עניין של מותרות. היא נמצאת בכל מקום ויש לה תפקיד חשוב ומשמעותי.

יותר פשוט להתחיל להתחבר לתרבות של קדושה, מאשר להתנתק מאחת רעה.

אפשר לראות קהילות (לרוב נוטות לחסידות) ברחבי הארץ, בדר"כ סביב ישיבה או בית מדרש, שבאמת חיים חיים כאלה. חיי התרבות שלהם כ"כ מלאים והומים, והם לא נזקקים 'לגייר' שום דבר. 

ובאופן כללי, ילדים הם חדים, הם יודעים להבחין איפה העיניים של אבא ואמא נוצצות, ואיפה פחות..

תודה רבה, תגובה ממש יפהלב אוהב


פוצל משרשור אחר בשל נצלוש מוגזם🐱יעל מהדרום
חתולה מאומצת.חתול זמני
חתולה מאומצת וחתול זמני יכולים להיות זוג נדירLavender

מזל טוב 🥳

 

(סורי הייתי חייבת)

פעם היתה כאן בפורום חתולה ג'ינג'יתפ.א.

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

מעדיף טריקולוריות.חתול זמני
אולי לזה מתכוונים הנשואים כשהם סונטים מידיLavender

פעם ברווקים הבררנים😊

לא אמרנו שמראה חיצוני זה חשוב???חתול זמני
היה חשוב, עד שאנשי הפורוםLavender

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

טוב, אולי אשקול גם חתולות אפורות.חתול זמני
מצאתי לך את האחת, אין מתוקה ממנה.Lavender

במחשבה שניה בא לה חתול לקשר רציניLavender

לא חתול זמני😸

הקשר רציני, רק החתול זמני.חתול זמני

סתם, אני לא ממש בשל.

כזו?פ.א.

אופסLavender

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

אולי עוד תירשם לכאן איזו חתולה זמנית?חתול זמני
נראה לי שקצת הגזמתם עם הניצלוש לקשקשתיעל מהדרום
לק"י

לא בכל שרשור זה מתאים.

סורי, קיבלתי.חתול זמני
מיאוגזם!חתול זמניאחרונה
מקומות טובים לדייטים בתל אביב?נו, ההוא מהזה

בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה

לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם

רעיונות?

נמל תל אביב, הירקון, גני יהושעבחור עצוב
רידינגרקאניאחרונה
אני מספיק טובחקלאי

אני נשבע לך שאתה מספיק טוב

כן, אתה מספיק טוב

המציאות זו לא האמת

אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.

גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.

גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.

גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.

אני אומר לך, א ת ה  מ ס פ י ק  ט ו ב.

אני נשבע.

גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.

אתה מספיק טוב.

וואי כמה הוא לא זוכר.

שחכת אותי ריבנו של עולם.

אני גם פה

ואני כבר מספיק טוב

א נ י. מ ס פ י ק  טוב.

אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה

ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.

אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,

אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז

וזה כואב לי האכזבה, כואב,

להחזיק בה' יתברךאשר ברא

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

כל כך יפה ונכון.נחלת
נכון! תחזיק את זהברוקולי
ואו זה מרגשהפי
מדהים ביותראני:)))))

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

 

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלאחקלאי

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

נכון. מאוד קשה.ואני חושבת שצריךאני:)))))

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

 

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

 

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

..שפלות רוחאחרונה

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

 

מה דעתכן על מישהו שמתחיל בקינוח?זכרושיצאנולרקוד
וזה הצחיק אותי ממש😂

סביר להניח שהפערים בהשקפה הדתית היו צפים די בהתחלהפ.א.
גם אם לא היה נופל בסינון הראשוני הזה, די מהר היו מתגלים פערים בינהם בדברים אחרים 
אולי מתחכם מידי בתור הכנה לדייטנקדימון

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

יש סיפור על הרב אליהואחד איש

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אז הנה משהו הפוךנחלת

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

 

 

 

למה זה הפוך?אחד איש
באמת לא הפוך.נחלת
חח למה לא?Lavender

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

לענ"דנחלת

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

א. אפשר לשאול באופן ישירנחלת

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

 

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

מסכים איתךארץ השוקולד
..שפלות רוח
את לא טועה בכלל יש לי חבר כזה, שדברים שהיו מפריעים לו בעבר-היום גם אם מפריעים לו, כל מה שהוא רוצה זה רק להתחתן
..אני:)))))אחרונה

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

אתם רוצים לפרגן?advfb

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.

 

דוגמא - 

תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך

אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר

עם שטויות

למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאר

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

למה בעצם?ריבוזום
מה עומד מאחורי ההצעה?

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

למה עדיף להמנע?advfb

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

כחתול זמני,חתול זמני

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

אסבירריבוזום
לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש. 
המשךריבוזום

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.


 

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

נכון מאודadvfb

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים

הוא כמובן לא קשור לכאן

להגיד שכיף לך להיות לידו זה אחלה בחלהadvfbאחרונה

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
תודה רבה. מאמצת. בעזרת השם.נחלת
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמות

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

מזל טוב!ניצן*
בשמחה ובאהבה
...רחל יהודייה בדםאחרונה
מזל טוב 
קבוצות שידוכים לדתי תורני/ חרדלניקיsh121234

שלום

האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?

קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

הוא ציין שהתכנון לצאת לקורס 3 חודשים אחרי החתונהפ.א.אחרונה
כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.  

אולי יעניין אותך