"על קבר בנו" פשוט לא נותן לי מנוח. זה תפס אותי איך שהוא.די שרוט
מה הוא הרגיש? למה הלך לקבר בנו?

אולי הוא זעק "מה עשיתי????? איך יכולתי?????"

מכל המקומות בעולם דווקא על קבר בנו.
האם בשניה הזאת האחרונה הוא התחרט? רצה לבקש סליחה מהבן שלו? על זה שהוא יצא אבא כזה? אדם כזה?

עצוב לי.
אבל יותר עצוב לי שעצוב לי עליו. כי לא מדברים על הקושי של הנפגעות. לא מתארים לנו את הכאב שלהן. אז אולי העצב מתועל אליו במקום אליהן בגלל זה? בגלל חוסר השקיפות?

על קבר בנו. זה מהדהד לי בראש.
על קבר בנו.
אבל איך הוא התאבד בדיוק?Lia


אני לא יודע. לא דיווחו.די שרוט
עצוב לי מאדיהודה224
על מציאות חיינו.
על זה שיש שפיטה והאשמה בכיכר העיר..
על הנפגעות אם ישנן.
על הפוגע שלא אצר כוחות בעד עצמו שלא לפגוע..
על הכל
ממש יום עצוב.
גם אני לא הבנתי איך ככה שפטו אותו בפרהסיהLia

לפני שהיה פסק דין

ואם הסתבר שהם טעו?

לא יודעת משהו פה לא מסתדר לי

לא טעו, לכן התאבד - בדיוק כפי שהבטיח שיעשהפשוט אני..
הגיעו הרבה עדויות לרב שמואל אליהוברגוע
שכמובן גם חקר אותם.
הזמינו את ולדר לבית דין והוא סירב לבוא, אז מה שנשאר זה לפרסם ברבים כדי שיתרחקו ממנו והוא יפסיק לפגוע
וכך כתב הרב שמואל אליהופשוט אני..
בס"ד

שאלה:
איך בית הדין של הרב קבע שחיים ולדר אשם בלי לשמוע אותו. במיוחד שכבר פסקת שהוא אשם?

תשובה:

א. ההלכה מחייבת אותנו כרבנים לפעול כנגד אנשים שמטמאים את בית ישראל. (תענית יב. מו"ק ו. ב"י תקסה). הטיפול הזה לא נעשה בכללים הרגילים של בית דין ולא חייבים לקבל עדות בפניו. (שו"ת שואל ומשיב מהד"ק חלק א, סימן קפה). כל שכן כשרגיל לאיים על הנשים ויראות מפניו. (רמ"א חו"מ כח טו).

ב. עם זאת בדקנו וחקרנו ושאלנו היטב, הגיעו לפנינו עדים שהעידו כי הוא נאף עם נשים נשואות שנים רבות עד שגרם להם להתגרש ולהיות אסורות על בעליהן. ראינו מעשה בית דין על כך וחיזקנו את הדברים בהוכחות נוספות חד משמעיות. כמו כן שמענו הקלטות בקולו שמעידות על מעשים חמורים בעריות שהוא עשה, ומצאנו הוא אשם בלי שום ספק.

ג. למרות שהיה ברור לו שהוא הורס בתים. ולמרות שהיה ברור לו שהוא מכשיל ומטמא את בית ישראל, המשיך ולדר בדרכו בלי לעצור לרגע. קיבלנו עדויות על 22 נשים ונערות שהוא פגע בהן, ואין שום ספק שהמקרים הללו הם רק חלק קטן מפגיעתו הרעה.

ד. התורה מלמדת אותנו להתייחס למעשים של ולדר בתיעוב ובחומרה כאילו מדובר ברצח. "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה". מעשים כאלה מביאים חרון אף על ישראל, מביאים גזרות רעות, עוצרים את התפילות, וכך מזהירה התורה: "אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ". (ויקרא פרק יח כד).

ה. על פי ההלכה מותר לנו להלקות אדם כזה ברבים (קידושין פא. שו"ע אה"ז קעח כ), לנדות אותו. (מו"ק יז.) לבזות אותו ברבים. (רמב"ם סנהדרין כד ה). להעביר אותו מלהיות שליח ציבור (מג"א נג ז.) לאסור עליו ללמד את ילדי ישראל (שו"ת שואל ומשיב מהד"ק חלק א, סימן קפה). ועוד הרבה דברים אחרים שלא נהוגים היום. (רמב"ם סנהדרין כד. שו"ע חו"מ ב.)

ו. אנחנו לא משתמשים בכל הדרכים הללו, אבל חייבים לעצור אותו. אם לא נזהיר את הציבור ממעשיו והוא ימשיך בהם, האשמה תהיה עלינו, חלילה. (נדה סא.). מכח החובה שמוטלת עלינו לעצור את המקרים הבאים, אנחנו פועלים להפסיק את התועבות שלו.

ז. קראנו לחיים ולדר כדי שיקבל על עצמו דרך תשובה. שלחנו אנשים לשכנע אותו שיחזור בו כדי שלא יהיה חילול השם גדול כשיתפרסמו כל המעשים הללו. במקום לחזור בתשובה הוא בחר לאיים ולהכפיש אותנו באמצעות שליחיו, כמו שהם ניסו לאיים על הרה"ג יהודה סילמן שליט"א שפסק להוציא את ספריו מהבתים. חבל מאוד מאוד שהוא לא מכניע את עצמו ומקבל דרך התשובה.
👌🏻👌🏻נעמי28
עצוב לי אבל לא עליו.
על הנפגעים ועל משפחתו.
שוב הוא שם את עצמו לפני כולם. פגע אז וממשיך לפגוע בהתאבדות שלו.
אהה אוקיי..Lia

פחות מעניין אותי נשים נשואות שחטאו איתו כשזה היה בהסכמה

 

אבל על פגיעה מינית בילדות קטנות אין כפרה בעיניי. מרחמת על הילדים שלו שיגדלו עם ביזיון שאבא שלהם היה כזה..

אני לא מסכימה איתך בעניין הנשים הנשואותחבובוש

זה ברור שלאישה יש שליטה ובחירה.

אבל לרב הנשים לא באו אליו כי היה להן משמעם אלא כי הן היו במצוקה, והוא פשוט ניצל את זה. וככל הנראה הוא היה טוב בזה ועשה את זה בשיטתיות, זוג של ניצול יחסי מרות או עמדת השפעה.

אז מה אם רע להן בחיים?Lia
זה אומר שהשכל מפסיק לעבוד?

לי אישית קשה להבין נשים כאלה. לא מרגישה שהן מסכנות. אם בסופו של דבר הן הסכימו, זהו נגמר. שיבכו עד מחר אחר כך למה זה קרה. זה קרה כי הן הסכימו. אם לא, זה היה אונס. ואז זה כבר סיפור אחר והלוואי שהיה דין מוות בכיכר העיר לכל אנס.
לכן הוא ידע לנצל את זה, כי רע להם בחיים, כי הן במשברחבובוש

לא מצודדת בהן ואומרת שהן לא אשמות.

 

אבל בתור מטפל, פסיכולוג או מה שהוא לא היה, מגיעה אישה ואתה משדל אותה ואתה יודע שהיא נשואה. זה ניצול וזה חמור מאד. וזו לא הייתה אחת או שתיים, זו הייתה שיטה שלו, טקטיקה שלו, בקיצור, ף אחד לא יודע מה היה שם בחדרי חדרים, אבל זה בא ממנו.

לא מדוייקזוזיק העכבר
יש מבנה היררכי בין מטופל למטפל , אשה באה וחושפת את כל החולשות והמצוקות שלה, היא נמצאת בעמדה מאד פגיעה והמטפל במיוחד אם הוא מניפולטיבי יכול לנצל את זה.
לדעתי באמת יש לה אחריות תמיד (ובכלל לבני אדם יש אחריות גם במצבי קצה) אבל ברור שיש לה הרבה פחות בחירה מאדם ממוצע
ולמרות זאת..Lia

בואו,

הן לא נולדו אתמול ולא שלשום.

נשים נשואות עם קצת ניסיון עם גברים או גבר אחד לפחות.

הן יודעות יפה מאוד מתי דברים עוברים את גבול הטעם הטוב ומתי זה כבר לא מקצועי. 

 

שום כאב, שום חשיפה של חיים אישיים וקשיים, ושום היררכיה לא יכולים לטשטש את השכל הישר של מה נכון ומה לא. אלא אם כן מדובר בבעיה נפשית מסוימת שמעבירה אותך על דעתך. ככה אני רואה את הדברים בכל אופן.

 

אגב, אני לא מסכימה שלמטופל יש עמדה פגיעה מול המטפל. חשופה כן, אבל פגיעה? אף אחד לא צריך לעמוד בעמדה פגיעה מול שום אדם, זה לא תקין. ואם זה קורה צריך בירור כי משהו פה לא בסדר. נורה אדומה.

 

בקיצור, ידעו שהן בוגדות בבעל. שום תירוץ לא מקובל עליי (חוץ מאונס, דיבוק או פיצול אישיות/מחלת נפש).

זה לא השכל הפסיק לעבודבת 30
זה לא קורה ביום אחד.
זה תהליך, שבו אישה במצוקה נשבית בידי הפוגע.
ע''ע הנשים שנפגעו משיינברג. הן לא היו טפשות.
זה קטע פסיכולוגי שמנטרל את השכל
גם עליהן אני לא כזה מרחמת..Lia

באמת שקשה לי להבין את זה. שלא נדע מצרות.

אני לא מצליחה להביןבת 30
אבל דווקא בגלל זה יש לי רחמים גדולים.
ברגע שלא נדלקה נורת אזהרה מהבהבת, זה סימן שמשהו בנפש שלהן כבר היה משועבד.
באמת שלא תדעי מצרות.הָיוֹ הָיָה
הכח של המניפולציה הוא ענק.
בטח של מי שנחשב בקהילה שלו כמו שרף עליון.
אני ממש מרחם על ומבין את הבנות שנפלו אצל שיינברג (לא יודע לגבי ולדר, זה שונה)
אני לא דיין, אבל לא מופרך בעיני לומר שהן מותרות לבעליהן כי דנים אותן כאנוסות ממש.
ומי אמר לך שהן באמת מרגישות ככה?Lia

אולי הן נהנו מזה, אך ברגע שזה התגלה הן שיחקו אותה קורבנות כדי שלא יעשו עליהן לינץ'?

 

אם הן כל כך סבלו למה שתקו עד עכשיו? רק כשזה התפוצץ הן נזכרו שעשו להן מניפולציה?

 

מצטערת לא קונה את זה. בולשיט.

 

ואני בתור בעל הייתי מעיפה אותן לעזאזל גם אם היו מליון היתרים.

ההיכרות עם המציאות. קל.הָיוֹ הָיָה
כמו שכתבתי - באמת שלא תדעי מצרות.
תחשבי איך היית מרגישה בתור אחת שנשבתה במניפולציות, ואז היו יורקים לך בפרצוף.
אם היית מכירה אדם שחווה מסכת של התעללות רגשיתחצילוש
ומניפולציות שמנצלות מצוקה אמיתית וכואבת, באמת, היית מבינה שזה אפשרי..

לפעמים אנשים שפוגעים רוכבים על האמירה של מניפולציותשילת7

בעוד שהם בעצמם עושים מניפולציה...

גבר שפוגע (הן נפשית או הן פיזית או גם וגם) פשוטשילת7

אומר לאישה שמולו - שהיא מנצלת אותו ועושה עליו משחק וכביכול משתמשת

ברגשות שלה בשביל "לנצל" אותו, בעוד שהוא פגע בה (!!)

ב'ה שמסר עולמו ליראיו. והם מורים לנו דרך ישרה לילך בהאניוהוא
ולא בשלוף מהמותן של להעיף אותם לעזאזל גם אם היו מליון היתרים.
ב''ה שנתן בחירה לאדםLia
לעשות מה שבא לו בשלוף מהמותן
הבחירה היא לא כדי לעשות מה שבא לו בשלוף מהמותןאניוהוא
אלא הבחירה היא כדי לבחור בחיים ובטוב
איזו מין בחירה זו אם חייב לבחור רק בטוב?Lia
אז אין פה שום בחירה.
אני יודעת שזה כואב לך , אבל האמת היא שאפשר לבחור ברע ועובדה שאנשים עושים זאת יום וליל. זו עובדה. אחרת היינו מתים על העבירה הראשונה
הבחירה היא אכן חופשית, אבל יש מצווה לבחור בטוב.אניוהוא
אל תכתבי, חבלנשוי שמח
זה בה יותר מורכב, בבקשה אל תכתבו אם אתם לא מכירים.
כן אפשר לכתוב בתור שאלה
מסכימה^^חצילוש
נו, לפחות במשהוהָיוֹ הָיָה
חחחח למה ככה? הסכמתי איתך בהרבה דבריםחצילוש
אונס זה מאוד חמור ונבזי ומגעילהגיבן מנוטרדהם
אבל לא צריך להוציא להורג בגללו!
הלוואי שהיה משהו יותר גרוע מהוצאה להורגLia

בינתיים אסתפק בזה. מוות איטי וכואב.

אני נגד להרוגהגיבן מנוטרדהם
פשוט אני חושב שהוצאה להורג זה עונש למשפחה של הנאשם בעיקר.

מה יותר חמור בענייך אונס או רצח?
לפי התורה לפעמיים כן צריך להוציא להורגנשוי שמחאחרונה
גם אם לא.
הוא יתאבד והוא בחר את זה מדעת עצמו, זה בעיה שלו ולא של אף אחד אחר.
בית דין היה חייב להזהיר מפניו כדי שלא יפגעו ממנו
כנראה לא נפגשת עם מקרים כאלהנשוי שמח
במצב כזה אתה רואה את המטפל כהכל, ואם הוא ירא שמיים אתה רואה בו כמלאך, ולכן יש פה יחסי מרות גם אן כביכול בהסכמה.

בבקשה אל תכתוב אם אתה לא מכיר סיפורים כאלה מקרוב, אני אישית מכיר וזה בכלל לא פשוט..
סליחה על החריפות והשיפוטיותזוזיק העכבר
אבל התחושה שלי היא שיש פה אלמנט של מניפולציה.
שהוא הקורבן ולא זה שבעצם הרס חיים של אחרים. כאילו רצה שגם עכשיו ירחמו עליו ויחשבו על מה שעבר עליו במקום על מי שהוא פגע בו , שזה מה שיזכרו ממנו.
אני מאד מאד מצטער עבור המשפחה שלו שעוברים עכשיו גיהנום , אבל במודע אני לא שומר רחמים עליו.
הוא היה אדם מאד חכם שמבין היטב בנפש האדם והיה אמור לדעת בדיוק את הנזקים העמוקים שהוא גורם לקורבנות שלו
אני הבנתי את זה - לבקש מבנו סליחה על שנתפס בחטאואניוהוא
ושזה שבנו נפטר לא עזר לו לחזור בתשובה...
עצוב לי מאדיהודה224
בהרבה מובנים הוא היה פס קול ילדותי
היינו מחכים כל יום שני ב10 בליה לשמוע את התוכנית סיפורים מהחיים עם טיטאניק בתור מנגינת רקע
בקשה אחת לי מכל נפגע/ת תדווחו על הפשעים שהם קטנים ולא שנגלה אחרי חיים שלמים מפלצות גדולות כאלה
..יהודה224
*אנשים מספרים על עצמם - הסיפור האחרון*

שלום, קוראים לי חיים ולדר. בן 53.
סופר ואיש חינוך.
כתבתי מעל 80 ספרים,
אלפי סיפורים ועכשיו אני כאן לספר את הסיפור שלי.
ברגעים אלו קוברים אותי. את הגופה שלי.

אבל קברו אותי ואת הנשמה שלי כבר לפני כחודשיים ב 12 בנבומבר,
היום בו פורסם התחקיר הראשון בהארץ. התחקיר ש "זיעזע" את העולם החרדי,
היום חודשיים אחרי אני מת לגמרי.
אז מאיפה להתחיל?
האם פשעתי? כן.
האם חטאתי? כן.
האם כל מה שנאמר עלי נכון? לא ולא.

במהלך חיי ניסו לסחוט אותי מספר פעמים כשראו שאני חזק ואיתן עם האמת שלי שיחררו.
ידעתי שהם מחכים לי בפינה. תבינו אין איש ציבור בלי קופת שרצים. אין איש ציבור שלא עוברים לידו מקרים והזדמנויות. וכבר נאמר "יצר לב האדם רע מנעוריו" נפלתי לצערי ולא פעם ואין אפוטרפורס לעריות. אני מצטער ומבקש סליחה ומחילה מהקורבנות. סליחה מהציבור החרדי שבגדתי בו. סליחה ממך הקורא החרדי הממוצע שהצלחתי לגעת בך ולרגש אותך בסיפורים מהחיים ועכשיו אכזבתי אותך שלא הכל ורוד בחיים. סליחה מהמשפחה שלי. אל תנסו לשפוט אותי. לא מאחל לכם להיות במקומי. רבים ישאלו את עצמם אבל למה להתאבד? תבינו דבר אחד שאתם במעמד מסויים ושהוא נלקח בבת אחת. אין לכם מה לחפש בעולם הזה יותר. מכאן הדרך למטה קצרה. ומאז מות בני צביקי יש לי משאלת מוות. אוהב את כולם. תודה לחזקי חברי הקרוב שהבטיח לפרסם את ההודעה הזאת לאחר מותי. היו שלום. מבטיח לכם שממני זה הסיפור האחרון. *חיים ולדר*
זה לא המכתב האמיתיאניוהוא
הבנתי שזה המכתב שהשאירציפור מתוקה

זה אשכרה פייק? איזה אדם דפוק צריך להיות כדי אשכרהדי שרוט
לשבת ולנסח מכתב כזה?
אנשים שיש להם אינטרס לטהר את שמוציפור מתוקה
למה דפוק?חיים של
זה בדיוק מה שהוא אמר בהקלטה.
שהוא יכחיש ויתאבד.
וזה מה שהוא עשה.
הכחיש והתאבד.
התבלבלת בין המכתביםהָיוֹ הָיָה
אין מצב שזה אמיתיבת 30
יש לו חבר קרוב ששיתף פעולה עם ההתאבדות?????
נפגעות ונפגעים. פגע גם בילדיםחצילוש
אני בשוקלורייל

קראתי ולא הבנתי על מה מדובר עד שנכנסתי, לגוגל.

הזוי הייתי פעם בהרצאה שלו.

האדם שהכי נתן במה לילדים ובסוף זה מה שמתגלה??😥

 

זה שהוא התאבד על קבר בנו זאת סחיטה רגשיתציפור מתוקה
במטרה שיותר ירחמו עליו.
יודע משהו?משמעת עצמית
מאז ששמעתי על ההתאבדות,
אני מרגישה בסרט.

שמישהו צפה ותכנן את מה שארגיש ואשמע.

מרגישה שזה כל כך מתוסרט
מתוזמן
מתוכנן
על גבול הרומנטיקה
טרגדיה תיאטרלית.

זה מבחיל.

לך תתאבד בשקט.
למה בדרמה?
למה בקבר של צביקי שהיה נשמה טובה (מהיכרות אישית)
למה לשחק לנו ככה ברגשות
לבלבל
לתעתע

להפוך תוקף לקרבן
להכריח אותנו לצפות בהצגה המעוותת הזאת.
למה??

הצורך המטורף בשליטה
אפילו על איך למות.

סרט.
זה מה שיש לי בראש.
האמת, מה שאת אומרת מקל עלידי שרוט
זה עושה שכל.

שזה היה מתוכנן בקפידה למען הדרמה.
ולא יגון אמיתי.
כמובן שאינלי מושגמשמעת עצמית
מה באמת.

זו רק ההרגשה שממלאה אותי מאתמול.

פשוט חלישות הדעת.

לא זוכרת עוד מקרה כזה בכל חיי
שהייתי ככ חסרת אונים
וחסרת אפשרות לדעת
מה כן ומה לא
כזה חוסר בהירות
ותעתוע...
לי זה מרגיש כמו המניפולציה האחרונה והגדולה מכולן.חרותיק

קראתי מכתב,

שאינני יודעת אם הוא באמת כתב,

אבל אם זה נכון,

ניכר שהוא לא התחרט לרגע.

 

הוא חווה שבר עצום מהפטירה של בנויאללה די

איך שלא נבחן את הסיפור הזה, ברור שהתאבדות זה מעשה של אדם שמתקשה להתמודד עם המציאות. בין אם המציאות היא של עלילה וניפוח, ובין שהיא מציאות של מעשים נוראיים שצפו והוא צריך להתמודד איתם.

אין ספק שהשבר שהוא חווה בפטירה של הילד הבכור והאהוב שלו בהחלט לוקח מקום בחולשה הנפשית שגרמה לו לוותר על ההתמודדות. 

ואגב. גם בהקלטה שהתפרסמה יום לפני, ובה הוא אמר שיש לו משאלת מוות, זה היה בהקשר של השבר הנפשי הזה. 

מכיוון שעבור כולנו הוא דמות מאוד חזקה ויציבה, אנחנו בוחרים לפרש את המעשים שלו בצורה מאוד דרמטית. קל לנו להניח שהוא תכנן את צעדיו ממש כמו שהוא כתב את ספריו. עלילה בנויה עם גיבורים ותכניות מסודרות. צריך לזכור שבמציאות הוא היה איש כמו כל האנשים, והמניע למעשים שלו יכול להיות גם מאוד מאוד אנושי ולא תיאטרלי בכלל. אפילו אם הוא היה דמות נוראית כמו שהתחקיר בהארץ טוען, זה עוד לא אומר שהיה לו מניע לייצר דרמה לאחר פטירתו. הרבה יותר קל להניח שהוא פשוט נתן ביטוי לכאב האדיר שהיה בו מהמוות של בנו והכריע את יכולת ההתמודדות שלו עם מעשיו/העלילות נגדו. 

יכול להיותמשמעת עצמית
בכל מקרה זה מזעזע😔
הוא חווה שבר עצום בוודאיאניוהוא
אך אולי השבר הזה היה סימן משמים שיחדול ממעשיו?
העדויות מהשנה האחרונה?הָיוֹ הָיָה
הסיפור שפורסם עם ב'ד מסויים וכו' זה מלפני יותר מ12 שנהאניוהוא
מסתבר שכבר אז הדיינים יכלו טיפה לבדוק - ולראות את התמונה המלאה - זה היה שם באויר ודובר. הם העדיפו לעצום עיניים
מי יודע כמה נפגעים ונםגעות הם יכלו להציל.
ה' ירחם
נו, אז מה אתה רוצה מפטירת בנו...הָיוֹ הָיָה
זה לא רב מהשוק אלא רב מוכר וגדול בציבור החרדיהגיבן מנוטרדהם
עבר עריכה על ידי הגיבן מנוטרדהם בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ב 19:03
אני לא בדעה שלו אלא רק מציג את הדברים.
אני הבנתי בעיקר שהוא נגד עיתונאים שפירסמו ודיברו והם באמת לא בסדר! מי נתן להם רשות לדון אותו ולחרוץ גורלו?!
הרב אליהו עשה בית דין לדבר ואליו אין לי שום טענה אבל ברור שהעיתונאים ישלמו את דינם לשמיים במיוחד אם עשו לשם הרייטינג וכדי לרמוס! וכמו שאומר הרבי מקוצק ״שהלשם שמיים גם יהיה לשם שמיים״
יצאה הכחשה שזה באמת הגיע ממנופשוט אני..

העיתונאים שפרסמו זאת הם קודש קדשים, מי יודע עוד כמה אנשים היו נפגעים בלעדיהם.

 

אגב, זה אותם עיתונאים שפרסמו גם על יהודה משי זהב. ו... הם חרדים. אין להם שום אינטרס להכפיש את הציבור החרדי או משהו כזה. להפך, פרסום שכזה רק מנקה את החברה החרדית ושומר עליה.

אני לא מסכים איתך לגבי העיתונאים יקיריהגיבן מנוטרדהם
יש דרך לעשות את הדברים הללו וזה לא הדרך שהם עשו לדעתי.

מצרף מה שכתב הרב אבינר
הלינץ' הקדוש | 10 הערות קצרות על פרשת חיים ולדר - סרוגים
הרב אבינר סילף את העובדות. זו לא דעה, אלא ממש עובדה ברורהפשוט אני..

הוא כתב שבית הדין בירר רק תלונה אחת - לא נכון. בית הדין בירר תלונות רבות.

 

הוא כתב שבית הדין לא יכול להוכיח דבר אלא רק לצאת עם מסקנה שתהיה תקפה לבעל הנבגד בלבד - לא נכון, בית הדין יצא עם מסקנה ברורה שהתלונות נגדו נכונות.

 

השמועות פוגעות במשפחת הנאשם - לא נכון, מעשיו של הנאשם פוגעות במשפחתו. לא האנשים שמנסים להגן על הציבור מפניו.

 

הרב שמואל אליהו קנה שם בתור רב שמתעסק בכל הזוהמה הזאת של עבירות מין, נושא שבוודאי לא נוח ולא נעים לאף אחד לעסוק בו. תראה איזה דברים חריפים הוא אומר על מעשיו של ולדר, על האיומים שלו, על ההתאבדות שלו. לא זכור לי ששמעתי אותו מדבר בחריפות כזאת על יהודי כלשהו.

 

 
 
מה שהרב אבינר עשה כאן זה לתת כרטיס "חנינה" לכל עברייני המין בעתיד. 
צאו, "תחגגו", תאנסו, תפשעו, תרצחו. בסוף אם יחשדו בכם אתם תמיד יכולים להתאבד, ואז יהיה אסור לדבר עליכם סרה כי אתם ומשפחתכם כבר "סבלתם מספיק".
 
ככה לא נלחמים בתופעה, אלא מחזקים אותה.
כמו שכבר אמרתי אני מציג את דברייהגיבן מנוטרדהם
נגד העיתונאים ולא נגד הרב אליהו.
על חלק ממה שכתבת אפשר להתווכח כגון על זה ששמועות פוגעות במשפחת הנאשם שזה נכון כי כל דבר עד שלא הוכח בבית דין (הרב אליהו כינס בית דין) אז זה בגדר שמועה!

ושוב חוזר שאני בצד של הרב אליהו שלא תטעה לקטלג אותי למחנה אחר.

שמעתי במו אוזניי את מה שאומר הרב אליהו ווכן דברים חריפים.
הרב אבינר די עיקבי בכל מה שקשור לעבירות מין בקרבדי שרוט
הציבור הדתי והמסורתי.

הוא כתב דברים בסגנון דומה בזמן המשפט של משה קצב. הוא והרב טאו הוציאו מכתב תמיכה במשה קצב.

יכול להיות שזה קשור לכל מה שהרב אבינר עצמו עבר לפני שנים כשהאשימו אותו בהטרדה מינית של אישה והתיק נגדו נסגר אבל הוא עבר מסע פרסום של עיתונאים שגרמו לו נזק רב.
אני רק אניח את זה כאןפשוט אני..

כן זה גם.די שרוט
אולי הרב מדבר מזעם ליבו כי הוא בעצמו עבר מסע דומה של האשמה בהטרדה מינית.
אולי גם אני מדבר כךיהודה224
כי גם אחי קיבל תלונת שוא ומעצר שוא ומשפט שוא על מעשים שלא עשה והתיק נגדו נסגר מ"חוסר ראיות" ורק אחרי בקשה של עורך דינו שונתה עילת הסגירה לחוסר אשמה
כי באמת היתה חוסר אשמה
אבל מי יחזיר לו את הימים שישב במעצר
מי יחזיר להורים שלי את הדמעות ששפכו מצער על זה שבנם יושב במעצר על לא עוול בכפו
אף אחד!!!
אה.. כן.. גם הוא שקל להתאבד
כנראה שאם היה לו נשק זמין הייתי אח שכול
לגופם של טענותזוזיק העכבר
א - אם הבנתי נכון הוא טוען שכל בירור במעמד צד אחד אינו בירור . לכן רק הטענה של הבגידה היתה במעמד שני צדדים
ב - הוא טוען שעיקר הסיבה שנאסרה על בעלה במקרה ההוא היא בעצם מחמת ההודאה של הבעל - הודאת בעל דין כמאה עדים - כלומר לא מתוקף ראיות
בשורה התחתונה אני חוזר על מה שכתבתי - אי אפשר להשוות דיני ראיות בכל ענייני נזיקין לפגיעות מיניות . אין ברירה אלא להכריע באופן שונה כי אחרת לא יהיה אף פוגע שיורשע לעולם ואף אחד לא יתלונן. כבר ראיתי כמה ת"ח שכתבו משהו כזה אבל מאד בקיצור
למה במעמד צד אחד? כי חיים סירב להגיעפשוט אני..
וזה מחזיר אותנו למשפט הסיום:

הוא נותן כאן פתח לעברייני מין להמשיך ולפגוע. אל תבואו לבית דין, תתאבדו, יהיה בסדר.
קודש קודשיםמשמעת עצמית
לא נסחפת בכלל.


בוא.
זה שהם חרדים לא אומר שבהכרח אין להם אינטרס להכפיש.
יש להם אינטרס עיתונאי שהוא מעל המגזריות.
ויש גם מספיק "חרדים" שיש להם עניין גדול להיות מתקני העוולות האולטימטיביים של הציבור.

לא אומרת אם זה טוב או לא טוב שפורסם.
לא יודעת מה ההלכה אומרת בנושא. ולא נראה לי שהם בדקו איתה לפני שפרסמו.

אולי זו היתה הדרך היחידה לעצור אותו. אולי לא.

רק לא להתבלבל בבקשה.
צמד עיתונאי הארץ הם קודש קודשים
והרב הישיש שקרוב ל100 שנה שקוע בתורה ובצרות של אנשים - לדבריך מפקיר את ילדי ישראל.
נו נו.
הייתי נזהרת קצת.

וזה שאנחנו לא מבינים כל שיקול דעת של גדול בתורה לא אומר שהוא טועה.
אם זה באמת בכלל הגיע ממנו. (שזה גם קצת תמוה כי לרוב הוא לא מעביר כך את דבריו לציבור אלא בהסרטה, וזה גםלא ככ הסגנון שלו למי שמכיר)
התייחסתי לעובדות, לא לגיל והרקע של הרבפשוט אני..
הדברים שהוא כביכול אמר בהכרח יגרמו לילדים לפחד לספר, הגיל שלו פשוט לא רלוונטיים.

ואני כותב כביכול, כי ראיתי שיצאה הכחשה.
הגילמשמעת עצמית
הנסיון והגדלות שלו
בהחלט רלוונטיים לכל מה שהוא אומר.
גם אם זה תמוה בעיניך (וגילוי נאות גם בעיניי)
אני שופט דברים לגופם, לא לגוף דוברםפשוט אני..
לא משנה אם מדובר ברב או רופא או טכנאי מזגנים.

טוב שלא אתה פני המאבק...הָיוֹ הָיָה
כי בצורה הזו לא היית גורם אפילו לזב חוטם אחד במגזר החרדי לעבור לצד הנכון.
המגזר החרדי לא צמא לשמוע את דבריי?! תדהמהפשוט אני..
ואני חשבתי שהם מסרבים להתגייס לצבא בעקבות זה שאני עצמי לא התגייסתי...
לא מצחיק אחי, לא מצחיק.הָיוֹ הָיָה
אם אתה מתבטא בנושא סתם כדי לפרוק תסכולים - תעשה מה שבא לך.
אבל צעדים חכמים זה לא, ויעיל זה לא.
אל תמכור לעצמך שאתה עושה מעשה מועיל.
אני לא חושב שאתה המדד לחכמה, במחילה...פשוט אני..
במיוחד בכל הקשור לפעילות בפורום.

הציבור החרדי כבר מזמן לא במקום שבו נמצאים רבניו ועורכי עיתוניו. הציבור הרבה הרבה יותר נוקשה עם עברייני מין ממה שחלק ממנהיגיו היו רוצים.
זה שאתה אומר שאני לא - אין בעיה.הָיוֹ הָיָה
כשאתה אומר שגם הרב אדלשטיין לא - זה אומר שכדאי שתלך להסתכלות אצל איש מקצוע..


וזה שאתה פועל מתוך ידיעה שדבריך לא נותנים תועלת. מראה שלא אגפתיות לנפגעים יש כאן אלא רכלנות ומציצנות טהורה.
אם איש מקצוע יגיד שהדברים שנאמרו בשמו לא יגרמו לנזקפשוט אני..
אז הוא צריך ללכת לאיש מקצוע
אתה הנאור, ושהרבנים יילכו לטיפול.... הגיוני בהחלטהָיוֹ הָיָה
נדמה לי שאם מחזיר בתשובה יירצה להוכיח את אמיתות דברי חז''ל - הוא יוכל להשתמש בך כדוגמה ל''מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור''
מחקו לך את כל התגובות אז אתה כותב חדשות?פשוט אני..
אתה מחפש בכוח ליצור ריב? זה מספק אצלך איזה יצר כלשהו?

לילה טוב, אשתדל בל''נ לא להגיב לך יותר

PDNFTT
אתה כתבת באישי את מה מחקו ולמה - לא כתבתי את זה שוב.הָיוֹ הָיָה
אבל ממישהו שנהנה להשניא רבנים וללעוג להם, למה שנצפה שידבר אמת?


כן, יש לי יצר לא לשתוק כשאתה מבזה רבנים.
אני משתדל להעכיר לך קצת את הכיף שאתה מפיק בזה.
ומהו הצד הנכון?בריאות ונחת
שאדע אם כדאי לי לעבור
בודההדי שרוט
חכה עוד מעט יפרסמו גם עליו עדיותיהודה224
זה רק עניין של זמן
קודם כל אף אחד לא שמך לשופטמשמעת עצמית
וחוצמיזה אם אתה מביא דבר בשם מישהו אוטומטית אתה מתייחס לגוף הדובר.

ואם בעיניך אין הבדל אם אמר את זה רב או טכנאי מזגנים אז באמת אין לי איך להגיב על זה.
לא הבנתי למה את חושבת שאסור לי להביע את דעתי בפורוםפשוט אני..
אני לא צריך שמישהו ישימני שופט. אני יכול לקרוא כתבה, להזדעזע ממה שקראתי, ולכתוב על כך בפורום.

מכל מקום,
אני אמשיך לעשות זאת 😏

נ.ב.
לא אמרתי שאין הבדל בין רב לטכנאי. אם טכנאי מזגנים היה אומר שאסור לספר על עברייני מין, לא הייתי מזדעזע מכך.
סבבה. באמת לא באתי לחנך אף אחדמשמעת עצמית
ואנחנו בפורום דמוקרטי...😌

רק אומר:
יש הבדל בין להביע דעה על משהו
לבין להתבטא על מנהיג ציבור בצורה x
ומנגד על זוג עיתונאים שהם קודש קודשים.
זה צרם לי מאוד.

ומכיוון שהסכמנו שזה פורום דמוקרטי - מצאתי לנכון להביע דעתי על הבעת דעתך...

ובנימה אישית יותר - אני יכולה להבין למה ככ בוער בך הנושא לאור מה שסיפרת פה בעבר על פגיעות מיניות.
ובאמת שהפרשיה הזו קשה ומורכבת מאוד. יש כאן הרבה תחומים אפורים שלעולם באמת לא נדע מה היה שם.

התעתוע בין מציאות - תקשורת - תגובות - דעות
הוא קשה מאי פעם.

מפחיד.
לא התבטאתי פה עליו, אלא על מה שאמרפשוט אני..
ואם יש לקח כלשהו מכל הסיפורים על ולדר ומוטי אלון - זה לשפוט דברים לגופם, לא להסתנוור מהתואר ומהתורה של רבנים עד רמה שבה מנסים להצדיק כל דבר שהם עושים.

זאת *בדיוק* הקרקע שאפשרה להם לפעול בביטחון רב כל כך במשך זמן רב כל כך.
משהו על כבוד לתלמידי חכמים שטועיםפשוט אני..
כתבתי זאת בעבר בפורום אחר כאן:

בקבוצת הוואצאפ של הקהילה שלי, כתבתי נגד זה שהרב דרוקמן מביא למוטי אלון ''הכשר'', ונותן לו ללמד בישיבת אור עציון.

מיד כולם יצאו עלי, ''איך אתה מעז, אתה עפר לרגלו, מי אתה שתדבר עליו, חילול ה''' ועוד כהנה וכהנה. האשימו אותי שאין לי צל צילה של הבנה במחשבות של הרב, הוא תלמיד חכם עצום, איך אני יכול לחשוב שהוא טעה וכו'.

חלפו השנים, הוכח מעבר לכל ספק שצדקתי, לצערי, ובאמת עוד נערים נפגעו.

עכשיו אני שואל:
מי עשה חילול ה'?

אני, שהתרעתי על הידוע מראש?
או תלמידי הרב שלא העזו להגיד מילה, ובכך גרמו לכך ששמו יזכר לעולם כמי שבגללו, בפעם השנייה, נערים נפגעו?
כשזה התפוצץ, בכל אחרי החדשות - הדתיים והחילוניים - הכותרות זעקו ''הרב דרוקמן מודה שהפעם הוא מאמין לתלונות'', ''הרב דרוקמן כועס על מוטי אלון: סמכתי עליך'' וכו'.

ואולי אם תלמידיו היו ''מחללים שם ה''' ולא מאפשרים לו להכניס עבריין מין, אז שם ה' היה הרבה פחות מתחלל? שלא לדבר על שמו של הרב דרוקמן עצמו...

ובכל זאת, שימו לב:
אני לא תקפתי את הרב דרוקמן.
אני מבקר את ההחלטות שקיבל, יותר מדי פעמים, שהובילו לפגיעות מיניות על ידי עבריינים שהוא נתן להם את אמונו.

הבעיה היותר חמורה מבחינתי היא הציבור הדתי, שלא מעז לעשות כמוני, וכך כדי לא ''לחלל שם ה''' עם ''ביזוי תלמידי חכמים'', בסוף שם ה' מתחלל הרבה יותר, וגם תלמידי החכמים מתבזים לאין ערוך כאשר מתברר מה הייתה התוצאה העגומה של מעשיהם.

אדם בגילו ובמעמדו, מן הסתם עשה המון דברים נהדרים, וגם כמה טעויות פה ושם.
קורה.
גם למשה רבנו היו פה ושם כמה עניינים.

כמו שכתבתי,
מה שמפריע לי זה בעיקר העובדה שכמעט אף אחד לא אמר שום דבר בזמן אמת, ומי שניסה - הושתק.

אם אני אראה את הרב שלי חוצה כביש באור אדום, ויש מכונית שדוהרת לעברו - אני אצעק לו להיזהר, גם אם בעבר הוא חצה כביש נכון 4,000 פעמים.




גם במקרה הנוכחי, שם ה' יתחלל אם עבריין מין ייהנה מכך שילדים יפחדו לדבר עליו ולספר מה עשה להם. הילדים יתחללו גם כן.
אחי, אתה שם את ליבך למה שאומר ניק אחד כאןדי שרוט
אל תיקח את הדברים שלו כמדגם מייצג.

רוב האנשים הם בעלי חוש ביקורת גם כלפי רבנים. יש מיעוט קולני שגורם לך לחשוב שהם רבים. במיוחד כשאתה כותב בפורום שמרוכזים בו הרבה מאותו סוג.

תפעיל את הראש הסטטיסטי שלך וזה ירגיע אותך

😂פשוט אני..
תודה נשמה, אבל אני שונא סטטיסטיקה...🙂

בתואר השני שילמתי אלפי שקלים בשביל שיעשו בשבילי את ה-spss (באישור המרצה, את הנתונים עצמם אני הבאתי כמובן והתואר הוא לא בסטטיסטיקה...)
*אתה* שונא סטטיסטיקה?? שמע, מעולם לא התנפצה לי בועהדי שרוט
כמו שפוצצת לי עכשיו.

כמעט כמו הגילוי שסנופקין חלם הכל.
איך הרבה מאותו סוג?משמעת עצמית
נראלי אין פה אחד קשור לשני
הרבה מאותו סוג הכוונהדי שרוט
כאלה שמה שיוצא לרבנים מהפה זה בבחינת בת קול משמים וכל החולק עליהם או מבקר אותם הריהו כופר/רפורמי/נאצי/אוכל צדפות.
וואי עשית לי חשק לצדפהLia


מה הפלא? הרי את שונאת תלמידי חכמיםדי שרוט
את שונאת את העם היהודי

את שייכת לערב רב הגוי המזוהם.

את אפילו friends fan. תוכנית בזויה וגויית.
היי הייLia

עד FRIENDS

 

תגיד עליי הכל. אבל תוכנית בזויה??

 

אני עכשיו הולכת לעיתון הארץ להלשין

וחוץ מזה - התכוונתי ללאסוף צדפים!Lia


אין כאן הרבה כאלו...משמעת עצמית
👳‍♂️🧔🙍‍♂️
ורב טכנאי מזגנים?די שרוט
ורב טכנאימשמעת עצמית
מזגנים ממוצא סיני המקושר למפעל פלורוסנטים?

באמת שאלה.
🤭
למה דווקא מזגנים ממוצא סיני?די שרוט
לא המזגניםמשמעת עצמית
הטכנאי סיני.

למה?
כי ככה נהיה לי לכתוב.
אני לא מאמין שהסברת את הפאנצ' מיש חחחדי שרוט
זה המקצוע שלימשמעת עצמית
מסבירת פאנצ'ים מוסמכת.
דרגת מאסטר.

וגם מעבירה קורסים בזום.
אתם מדברים על אותו דבר מכיוונים שוניםפרצוף כרית
חבל לגלוש לפסים אישיים
(בלי להתייחס כלל לנושא המועלה בשרשור)

פשוט אני - טוען שהוא בוחן דברים שנאמרו על הפרשיה בביקורתיות, לא משנה מי אמר - רב או טכנאי מזגנים

ומשמעת עצמית - טוענת שיש משקל רב יותר לרב בעל נסיון של שנין ואדם חיובי וגדול הדור- מאשר לטכנאי מזגנים

זה לא סותר! הויכוח שלכם מיותר!

פשוט אני , להבנתי, לא הביע זלזול בגדול הדור - אלא הביע את האוביקטיביות שבה הוא מתיחס בביקורת שלו כלפי דברים שנאמרו, וגם אם גדול הדור יגיד והוא חושב אחרת - לא יתבייש להביע את דעתו הכנה השונה ממנו

האם הבנתי אתכם נכון?

פשוט תפסתי טרמפ על אחד הויכוחים פה בפורום, להדגיש שלפעמים גולשים פה לפסים אישיים וחבל! בנאדם אומר משהו, מוציאים דבריםמהקשרם ומגזימים ואז באים אליו בטענות....
כמו כן, לעתים אנשים מדברים על נושא משני צדדים שונים - וזה לא סותר -2 הדעות - ועדיין ממשיכים להתווכח, וחמור מכך - להתחיל להגיד כינויי גנאי על אדם שהביע דעתו.....
אז רק לתשומת לבכם יושבי הפורום היקר, רק רציתי להאיר את עיניכם במעט....
הכל מכוונה טובה....

זה כן סותרהָיוֹ הָיָה
כי פשוט אני לא אמר ''נכון שרב גדול זה משקל רציני וצריך לבדוק היטב למה הוא אמר מה שהוא אמר, אלא שאם נבדוק ויתברר שהוא טעה - מאמר שהוא טעה''
מה שהוא אמר זה - לא משנה שהוא רב גדול, אין לזה שום משמעות, אין לו שום שיקול דעת והוא לא מהווה בעיני שום משקל, ובכלל- הוא בנאדם שמפקיר ילדים.


וזה מה שחשוב כאן.
כי באופן אירוני - אני אישית מסכים עם עצם העמדה פשוט אני ולא עם משמעת עצמית. אני חושב שהרב אדלשטיין עשה כאן מעשה שיוצר נזק. טעה. אני לא חושב שצריך להצדיק אותו בגלל שהוא זה הוא.
אבל הסיבה שבהפוך על הפוך - אני נמצא מהצד השני של המתרס, זה כי גם כשאני מגיע למסקנה הפוכה מהרב אדלשטיין - זה אחרי כבוד והערכה אדירה לו, לתורתו, לחכמתו, ליראת השמיים שלו, לנקיות שלו... וגם את הקביעה ההפוכה מדעתו אני אגיד בזהירות אדירה וכבוד מופלג.
וזה ההבדל היסודי בין היחס שמשמעת עצמית מתייחסת לרב, לבין היחס של פשוט אני.
דברי הבל, אני פשוט מיואש ממךפשוט אני..
היא שאלה אותי אם היא הבינה אותי נכון, מה אתה נדחף כדי להגיד את ''הדעה שלי'' בצורה כל כך שקרית, מעוותת ומגמתית?



רוצה לא להסכים אתי? תתכבד. אבל אל תכתוב דברים בשמי, כאילו יש לך איזה צל צילה של הבנה לגבי הדעות שלי.
בסדר, בסדר...הָיוֹ הָיָה
לא שקרית, לא מעוותת ולא מגמתית.
היחס העקבי הזה לכל מי שבעוונותיו למד קצת תורה, מסכן......

מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור...
חכה, אולי בגיל 40 הוא יהפוך לר' פשוט אניחצילוש
הכל בהומור כמובן..
בעקיבא ניחמתנו, בעקיבא ניחמתנו. הָיוֹ הָיָה
כן? אני שונא אנשים בגלל שהם למדו תורה?פשוט אני..
או שאני מבקר דעות ומעשים שעלולים לגרום לפגיעות מיניות?

ת ת ב ג ר

תכיר את המילה מורכבות
תבין שהחיים הם לא שחור או לבן

בחיי, זה פשוט מתיש. כאילו אני מדבר עם ילדים בכיתה ג'.
אל תיפול רוחך, יש עוד תקווההָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ז בטבת תשפ"ב 13:47
חכה, אולי בגיל 40 הוא יהפוך לר' פשוט אני - נשואים טריים


אני גם ביקרתי.
אני גם אמרתי שהוא טעה.
אני גם אמרתי שהוא יוצר נזק.

אבל אתה מתעלם מזה, כי זה נח לאג'נדה שלך.
כי זה מסתדר לך - לומר שמי שמבקר אותך על הלעג שלך לרבנים - זה כי הוא לא מוכן לקבל ביקורת על רבנים.



ואם כבר להתבגר - נראה מתי תתבגר אתה, ותבין שפמרוש המילה ''מורכבות'' היא לא ''אני צודק''.
מורכבות זה להגיד - הרב אדלשטיין אדם עם שיקול דעת עצום, אבל טעה.
מורכבות זה לא להגיד - הרב אדלשטיין הוא עם שיקול דעת של טכנאי מזגנים.
זו - לא מורכבות,זה בוז.

וזה ההבדל בינינו.
אצלי יש מורכבות. גם אני ידעתי לומר שהרב אדלשטיין טעה. למרות גדלותו.
אצלך- אין מורכבות. אצלך - אם הוא טעה - אז הוא בכלל לא גדול.

אז מי מאיתנו מדבר כמו ילד בכיתה ג'?
כאילו? 😄די שרוט
אני כתבתי שזה גורם נזק לדעתי הקטנהזוזיק העכבר
אני לא מתיימר להיות הכי חכם, ואני משתדל לא להתבטא נגד דברים שכתבו אנשים גדולים, לא יודע - נראה לי שיש כאן מצב שונה כי באמת זה ענייני נפשות ממש
והרב לא יודעמשמעת עצמית
שזה ענייני נפשות?
יודע - אז מה את מציעה לעשות?זוזיק העכבר
בשורה התחתונה את לא מסכימה שזה כנראה מזמין שתיקה של נפגעים והמשך של המעשים החמורים?
אני לא מציעהמשמעת עצמית
כלום.
זה באמת גדול עלי.

יכול להיות שזה מזמין שתיקה ואולי בשיקול דעתו זה עדיף. זה בדיוק נקרא דיני נפשות שלא כל אחד מוסמך לפסוק ואפילו לא להביע דעה.

יש סיטואציות הלכתיות ששום צד לא "יוצא יפה" או "נשמע טוב". ויש אמות מידה הלכתיות לפסוק בהן.


אני לא מבינה. נקודה.

רק ברור לי שהרב אדלשטיין יודע מה שהוא אומר (שוב. אם זה באמת בשמו)
וההבנה או אי ההבנה שלי לא משנות לאמיתות דבריו.
הרב חי במציאות אחרת. לצעריאניוהוא
במציאות שיש בה משב'ק שמציירים לרב מציאות אחרת... ואכמ'ל.
טעות גדולה מאוד בידך.משמעת עצמית
וניכר שאתה לא מכיר.
מה שכתבתי זה לימוד זכות גדול על הרבאניוהוא
אחרת אין שום הגיון בעולם ..

הרבה רבנים בבני ברק ששמעו מהרב שמואל את העדויות - הם מגבים אותו ומסכיצים עם כל מה שעשה
אני מסכיםזוזיק העכבר
איתך שכנראה זה המצב, ודאי שכך אצל הרב קנייבסקי, רק תסכים אתה שזה על המושג של דעת תורה כמעט נמחק לחלוטין -
כל שאלה ציבורית טעונה בירורים מציאותיים. אם אני לא סומך על הפוסק שיעשה את הבירור היטב, שיברור יועצים שניתן לסמוך עליהם ושאין להם שיקולים זרים - אז מה שהרב אומר לא רלוונטי
תלוי מאד מי הרב, איך החצר עובדת, ועודאניוהוא
וכן תלוי אם אתה הצגת את הבעיה או מישהו אחר.

לא. הם לא קודש קודשיםruthi
הם אנשים שאכפת להם.
ויותר מזה, מידיעה ברורה
ניסו לעצור את המעשים של ולדר לפני התחקיר
הם פנו לכל מיני גורמים במגזר החרדי, אבל הפחד מהכוח של ולדר גרם להשתקה.
הפרסום היה הדרך האחרונה לעצור את הזוועה הזאת.



(ישבתי פעם אחת עם שירה, התחקירנית, והיא אמרה לי בצורה ברורה: הלוואי ולא הייתי יודעת מה שאני יודעת. הלוואי והיינו מגלים שזה שקר והכל עלילה. אבל זאת אמת. והסיפורים רק מצטברים.)
בבקשה בשמי תחזקי את ידיהם של שירה אלק ואהרן רבינוביץחניתה

@ruthi

 

ותחנני אליהם בשמי שלא יפסיקו מעבודת הקודש שהם עושים

 

שלא תרפה ידיהם

 

הם עושים פה שינוי מדהים.

 

גם במגזר.

 

שאמנם בגלוי יש טיוח

 

אבל בפנים אנשים שנחשפים למקורות בתקשורת הכללית מבינים שקורה כאן משהו ממש מכוער. 

 

בבקשה שימשיכו עד כמה שיש להם כוחות נפש.

 

 

חרדים הם לאהָיוֹ הָיָה
בפרט הבת (לא זוכר את השם שלה). שרק מפני חשש מתביעה לא אכתוב את שבחיה....
באמת תימה גדולה איך יצאה כזו תגובה מהרב אדלשטיייןאניוהוא
רק יכול לומר על מעט ממה ששמעתי ממקור מאד מאד מוסמך,

ישנן כמה וכמה רבנים חשובים ומכרים בבני ברק ובציבור החרדי בכלל - שעומדים מאחורי הרב שמואל מברכים אותו ומחזקין את ידיו.
נכוןנעמי28
הרב אליהו אמר בראיון שלאורך הדרך היו שותפים רבנים גדולים מבני ברק, תמכו בו ועודדו אותו.
השרשור התחיל כשהייתי במצב רוח נוגהדי שרוט
אבל @משמעת עצמית הצליחה להוציא את הבאסה ממני בהודעה הזאת.
יודע משהו? - נשואים טריים

אז מתנצל בפני מי שמתבלבל מרכבת ההרים הריגשית הזאת.
🙈משמעת עצמית
איך דוקא זה הצליח להוציא אותך מבאסה???

שמחתי להיות לעזר😌
נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסאאחרונה

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

שאלה שמטרידה אותי ביותרצדיק יסוד עלום

(איני נשוי)

מדי פעם אני קורא קצת שרשורים בפורום הזה ומקבל רשמים שבתוך הזוגיות ובתוך מרחבים אינטימיים יש רגשות קשים, מועקות, שתיקות, הסתרות, חשדות זה כלפי זה. המון פוסטים כאן בפורום מתארים סיטואציות מאוד קשות ומלחיצות ורעות בין בני זוג.


האם בעיני גולשי הפורום המקרים המתוארים כאן הם מיעוט? האם רוב הזוגות הנורמליים מתמודדים מדי פעם גם עם קשיים מסוג זה? או שאולי אלה סיפורי קצה והרוב המוחלט חי חיי זוגיות נעימים בהרבה, נאמנים בהרבה ורגועים בהרבה? האם בעיניכם קונפליקטים מהסוג שתיארתי הם "נוראיים", או שהם דווקא לא כל כך נוראיים בתוך הקשר ונבלעים בסך הכולל של החוויה החיובית של זוגיות


תודה!

באופן כלליפשוט אני..

אף אחד לא נכנס לפורום כדי לכתוב ''איזה יום נפלא היה לי היום, אשתי האהובה נתנה לי חיבוק נעים, אני בישלתי עבורה את האוכל האהוב עליה, והלכנו לישון כשאנחנו מחזיקים ידיים''.
 

האמת היא שהסיטואציה *הזאת* מאוד מאוד שכיחה, אבל מי יכתוב עליה בפורום?


 

מי שכותב כאן זה מי שצריך עזרה, ייעוץ, לפרוק... אז ממילא אתה לא מקבל כאן מדגם מייצג של זוגיות אלא מדגם של אנשים שצריכים עזרה.

 

הטעות הזאת נקראת ''הטיית דגימה'', אתה יכול לגגל על זה.
 

 

ענית ולא עניתצדיק יסוד עלום

אני רוצה להתחתן וחושב שזוגיות היא דבר טוב, וברור לי שעיקר הזוגיות הוא הקשר וההדדיות.


שאלתי לגבי שכיחות הדברים הרעים והמצוקות, שעולים פה המון ובווליום גבוה.

1) האמנם הם כל כך שכיחים [= שכל זוג עובר דברים כאלה / = בתדירות כזו או אחרת]

2) האמנם הם כל כך רעים [להיות בריב או באי הבנה או בהסתרה מבן / בת הזוג]

הייתי מפרידהרוני 1234
יש מועקות, כעסים, שתיקות, ריבים - שכיח מאד ואפילו חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. לא כ"כ נורא לדעתי אם יודעים איך לריב בצורה "מכובדת"  ובתוך גבולות הגזרה.

חשדות והסתרות זה שונה בעיני ומראה על בעיה עמוקה בקשר. מאמינה שזה הרבה יותר נדיר.

אז לשאלותיךאריק מהדרום
1. תלוי באופי של הזוג, יש אנשים עם נטיות לריב ולבגוד ויש אנשים בלי, צריך לעמוד היטב על האופי של הפרטנרית שלך לפני החתונה.

2. כן, הם רעים, הם יכולים להרוס לך את החיים שלך, של משפחתך וגם של הפרטנרית עצמה, מצד שני נישואים מוצלחים יביאו אותך לחיים של אושר, יש אחוז גבוה של גירושין אני לא זוכר נתונים נדמה לי כשליש, שזה לא המון בכלל ביחס למדינה מערבית אבל צריך לקחת את הנתון הזה ברצינות כדי להיות רציני בבחירה הכי חשובה בחייך.


(אגב זוכר לפני כמה חודשים פרצתי ללנ"ו והתפוצצת עלי בעניין זה? לא נורא, דיברנו באישי מאז)


הצד המרגיע בכל הסיפור הזה הוא שבין כך ובין כך בדרך כלל יש מה לעבוד והאינטרס לגרום אושר אחד לשני ולא לאמלל אחד את השני היא משותפת כך שאם לא נפלת על פרטנרית מטומטמת/ מרשעת אז אפשר יהיה לפתור בעיות ביחד, יש אינספור סוגים של מטפלים ומחיר הטיפול שלהם (לרוב) זול מאוד ביחס לתמורה.


ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.


בהצלחה.

בתור מי שבסטטוס שלךadvfb

זה שיש דברים קשים במערכות יחסים זה לא מעיד את זה שמערכת יחסים זה לא דבר טוב.

אדרבה, להיפך, בגלל שזה מרחב כל חשוב אז כל דבר שקורה בו הוא משמעותי שהוא יכול ממש לפגוע ויכול ממש להעלות.

והחיים הם קשים, זה לא אומרים שהם לא טובים, החיים קשים וטובים ;)

כמה יפה!נחלת

אומרים שרק נישואין הוא הקרקע הנכונה ו האמיתית לתיקון המידות...שלנו.

 

שני אנשים שונים: הוא איש היא אשה. מנטליות שונה, הרגלים שונים.....

 

הרי גם עם חברים לחדר יכולים להיות "תקלים". אלא שבמסגרת של נישואין

זה יכול להיות הרבה יותר נוגע וחריף; לטוב  ולמוטב.

 

אם לא טועה, נדמה לי שהאור החיים הקדוש אומר שהטוב ביותר

שאדם ישא את בת עירו: מנטליות דומה, הרגלים דו מים, זכרונות

דומים - פחות הרגלים שונים.....

 

שמעתי פעם: כל אחד הוא חצי. אבל החצי הזה צריך  להיות...שלם.

וזו עבודה בפני עצמה; חושבת שככל האדם יותר שלם עם עצמו

בשלום עם עצמו, חי את עצמו באמת - הוא יותר רגוע ואז יש פחות

קונפליקטים פנימיים שעלולים להקשות על ראייה אובייקטיבית.

 

יש שיעורים רבים ביוטיוב על יחסי זוגיות: הרב אבנר קוואס למשל,

ומי שמבין אנגלית: הרב מניס פרידמן. ועוד.

אבל לא שאלתי על הדברים הטובים, ברור לי שהם קיימיםצדיק יסוד עלום
ושהם העיקר.

שאלתי על שכיחות ודרמטיות הדברים הרעים...

אתה מסתכל על זה בצורה חיצוניתadvfb

ולכן אתה יכול להפריד בין רע לטוב

אבל אם מסתכלים על נישואין כמכלול זה הכל מעורבב ביחד וגם הדברים הקשים יכולים להתרש אח"כ לטובה.

מריבה ומשילימים ומגיעים לרמה יותר גבוה אח"כ, הכל תהליך אחד.

 

אתה יודע הלך החשיבה שלנו הפוך בקטע הזה.חתול זמני
מרוב אימה אני כבר לא חושב רק חושש וחושדצדיק יסוד עלום
ריב ואי הבנהרקאני

שונה מאוד מאוד מהסתרות וחשדות

 

ריבים ואי הבנה זה שכיח 

זה חלק מהעבודה בזוגיות

ואם יש תקשורת טובה אז הכל בסדר

 

הסתרות וחשדות זה פחות שכיח

אני אישית לא חווויתי דברים כאלה ב"ה 

לא יודעת מה קורה אצל אחרים

אבל כשיש תקשורת טובה אז גם כשקשה הכל בסדר זה לא מועקות בלתי נסבלות והסתרות ודברים כאלה

נכון. נכון מאוד.נחלת

זה הדבר הכי חשוב ששכחתי  לציין:

 

תקשורת פתוחה. לא לברוח מדיון, משיחה משמעותית.

שיעופו צלחות אבל שתהיה התייחסות וכובד ראש לכל

ויכוח....

 

שמעתי בשיעור שחייבת להיות  מריבה כדי להגיע לשלום בית אמיתי.....

 

לא לצפות לנישואין נוסח הוליבוד. זה תעתוע ושקר ודמיון....

אף אחד כמובן לא יודע מה קורה עמוק בתוך הזוגיות שלזמירות

אחרים, של חברים, שכנים - אבל בהחלט נורמלי שיש לכל זוג אירועים של ויכוחים קשים, מועקות ומריבות.  

זה קורה ונפוץ בשנה הראשונה לנישואים - כאשר כל צד מביא את ההרגלים והחינוך והאופי, את היחס לכסף ולחיסכון ולהוצאות כספיות, וזה מתנגש עם השקפה וראייה והתייחסות אחרת לגמרי של הצד השני.

על התנהלות כלכלית יכולים להיות בתחילת הדרך הרבה מריבות קשות, עד שלומדים להכיל ולהסתגל ולהתפשר.

 

טריגר אחר למשברים בתחילת הנישואים - הולדת הילד הראשון. העייפות הקיצונית של האישה בשבועות הראשונים אחרי הלידה, תופעות של דיכאון אחרי לידה, צורך לסגל חלוקת אחריות חדשה בין בין הזוג בהתנהלות היומיומית, התנגשות בין צרכי הבית וקריירה ועבודה.

יפה.נחלת
שרשור שעולה כאן מידי פעםהסטורי
כבר שאלו זאת כמה פעמים. בגדול היום הפורום הרבה פחות פעיל, אבל גם כשהיה הרבה יותר פעיל, חלק גדול מהשרשורים היו על מורכבויות ולא - זה ממש לא משקף את חיי הנישואין.

חלק מהותי בזוגיות, באינטימיות - זה שהקשר, הקירבה היא סוד רק של בני הזוג. ממילא, בד"כ אנשים לא ישתפו מציאויות נעימות וטובות, שבהתנהלות נכונה היא ההתנהלות רוב הזמן. אגב, בעיני גם מאוד עצוב כשמשתפים יותר מידי אפילו בדברים שאינם עניינים צנועים כלעצמם - אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.


ממילא, רוב ההתיעצויות כאן יהיו כשכלים הקיצים. ממילא, גם כשמישהו מתייעץ, בד"כ לא יענו לו "אנחנו עושים כך וכך", אלא בצורה הרבה יותר כללית, מה שמביא לתחושה מוטעית - שכל ה'סיפורים' הם מורכבים.

חייבת להגיד שכנשואהאונמר

פחות שנים מהיום היו תקופות שקצב שירשורי חוסר האמון פה בין בני זוג הכניסו בי חרדות והזיות על בעלי האהוב.

כמו שאתה מתאר שזה מפחיד אותך, אז לי כשאני בזוגיות.

התבדתי והבנתי ב"ה שאכן המקרים האלה הם שכיחים והם צפים פה יותר מהרגיל בחיים מהסיבות שפירטו מעלי.

 

בנוסף,

לא אומרת שלא היו לי כל מיני התמודדויות מול בעלי או לו מולי, אבל זה אחר לגמרי בחיים מאיך שזה נראה פה,

ואם השאלה שלך היא האם זה פחות מפחיד או נורא אז לדעתי האישית כן.

 

ודבר נוסף, תסמוך על הקב"ה. שיודע מה טוב לך ועוקב אחרי כל פיפס שאתה או כל אחד אחר שכתב פה עובר בחיים.

 

מתוקה! שיהיה לך רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טובנחלת
תשובה נהדרת ונפלאה! תודה רבה!צדיק יסוד עלום
ברור שהקיצון נכתב פהנעמי28

מכל מה שכתבת, ההסתרות, חשדות, חוסר האמון הם הכי בעייתיים, את זה ממש לא כל זוג חווה.

או שמישהו מהצדדים מגיע עם פצעי ילדות של אמון, או שהצד השני עשה מעשים שפגעו באמון.


שאר הדברים כל זוג חווה, עליות ומורדות, מועקות, ריחוק, זה כן יותר נפוץ, אבל אם בוגרים מספיק כדי לטפל בזה באמת באמת שגדולים להיות זוג טוב יותר.


כתבת שני סוגיםרקלתשוהנ

רגשות קשים, מועקה, ריבים, קונפליקטים - 

קיימים ומוכרחים להיות קיימים במערכת זוגית אמיתית. אני מניחה שלאורך כל החיים, אבל עם הזמן לגמרי לומדים להתנהל עם זה, ומקביל יש גם רגשות טובים ומשמחים כמו אהבה, הערכה, אמון, שמחה, צחוק, התפתחות.
במקרים רגילים, הקושי הוא ממש המפתח להתפתחות, ההתנגשות מלמדת אותנו לחיות בהרמוניה אמיתית, בהתחשבות, בשותפות תוך כדי הפרדה. כמובן שיש מקרים שהם כבר לא נורמטיביים, אם המערכת הזוגית הופכת להיות סיוט של מריבות והתנגשויות.

 

חשדות, חוסר אמון, הסתרות - 

לא אמור להיות בזוגיות כי זוגיות חייבת להיות מבוססת על אמון.

מניחה שבכל זאת זה קיים גם אצל זוגות נורמטיביים בזוגיות טובה, אבל במינון מאד מאד קטן, והזוג שמים לב לכך שיש משהו לא תקין ומטפלים בדרך כלשהי.

יפה. תודה.נחלת
דרך האמצעלאחדשה

יש מקרי קיצון הזויים מוגזמים.

זה לא אומר שכל זוגיות כזו חלילה, ולא אומר שכל זוג ייתקל המשברים כ"כ עמוקים במהלך חייו.

עם זאת כדאי להגיע לנישואין עם הבנה של מורכבויות, מוכנות לאתגרים, קבלה של קשיים מאוד לא נעימים שמרגישים כל אחד עם עצמו ועם בחיר/ת ליבו מול צמתים שדורשים מהם לשאול שאלות כואבות, לגעת העצבים חשופים ולהתמודד מול מציאות לא פשוטה.

זה לא חייב להיות דרמטי, טרגי נוראי,

זו כן עבודה, יש מורכבות. כשמתחתנים תמיד מגלים דברים חדשים על בני הזוג שלנו על עצמו ועל הדינמיקה שלנו.

זוגיות בנישואין הם עבודה עצמית גדולה.

יש לה הרבה פולסים,

יש הרבה דברים נעימים, נפלאים ונהדרים, ובע"ה הם הרוב המכריע.

בנוסף למה שנאמרהעני ממעש

אתה תבנה בית אחד ותשקיע בו

מה משנה לך מה קורה אצל שכניך

השאלה שלו באה ממקום אמיתי, מרצון טבעי להבין מהזמירות
 קורה בחיי הנישואים בין זוגות רגילים ונורמליים

לא ממקום של סקרנות, אלא מרצון להכיר גם את הדברים, שמדברים עליהם בפורומים, שמציגים אירועים פחות נעימים בחיי הנישואים.  לומר "מה זה משנה מה קורה אצל שכניך" מתעלם ממציאות החיים. 

השאלה שלי באה ממקום חטטני, מרצון מאולץ לחקור מהצדיק יסוד עלום
סתם.

הנימה שלך היתה מעצבנת יקירי, אני אופטימי לגבי הבית שיהיה לי בעתיד אבל בהחלט קיבלתי רשמים רבים מקרוב ומרחוק לכך שיש התמודדויות לא פשוטות מאוד ושכיחות מאוד בזוגיות, ותהיתי האם אני הוזה או מטפח הדהוד סלקטיבי של המגרעות לשם העצמת החרדה, או שאני דווקא התרשמתי נכון בנוגע לנושאים הלא פשוטים ועדיין הם מתכללים בצורה טובה בתוך הקשר.


קיבלתי תשובות טובות, ואני נעזר בזה בתור רושם כללי.

נאמנות בעיני זה א,בחיוך2019
רגשות קשים בטח שעולים במערכת אינטימית כי זה המקום לעבד אותם. וגם מריבות, זה כדי לאזן ולפתור דברים
גם אני איני נשוי אבל תראה:חתול זמני

עובדות:

 

– בישראל אנו עומדים על 40% גירושין בערך (פחות מזה במגזר הדתי אך גם לא מבוטל בכלל)

– מתוך אלה שאינם מתגרשים אני מניח שיש המון שפשוט סוחבים את זה מכל־מיני סיבות

– רוב הגירושים נגרמים בגלל: בגידות, בעיות כסף, אלכוהוליזם/שימוש בסמים, התעללות (רגשית או פיזית)

 

מחשבותיי:

 

– רוב הזוגות שראיתי או גרושים או גרועים

– אבל גם רוב האנשים שראיתי הם מטומטמים למדי (בלי להעליב)

– כמעט לכל האנשים החכמים (לא בידע כללי אלא חכמת החיים) שראיתי זוגיות מצוינת 

 

דעותיי האובייקטיביות:

 

– תאר לעצמך חניון תת־קרקעי גדול וסבוך עם הרבה קומות ועמודים. עכשיו תאר לעצמך שתי מכוניות שצריכות לצאת משם. בתוך שתי המכוניות האלה תאר לעצמך נהג ונהגת. עכשיו אומרים לך שהנהג והנהגת האלה מעולם לא למדו נהיגה, אין לזה מושג מה זה רכב, בנוסף לזה העיניים שלהם קשורות במטפחת עבה, ויש להם אובססיה גלויה להתנגש בדברים. אה, ויש גם מכוניות אחרות שנוסעות בחופשיות, וכל־מיני חלקים נעים ושערים נפתחים ונסגרים אוטומטית. זאת לדעתי נקודת המוצא של זוג נשוי בימינו, סבבה לאורך המטר הראשון, איזה כיף אני נוסע באוטו! .......

 

– עכשיו במקום זה, תאר לעצמך שכל־אחד מהם למד קצת נהיגה. תיאוריה לפחות. ותאר לעצמך שאמנם העיניים שלהם עדיין קשורות, אבל יש להם חבר שעוזר להם קצת ואומר להם קדימה קדימה אחורה אחורה סטופ. או, תאר לעצמך שהעיניים שלהם לא קשורות, אבל הראייה שלהם בערך -8 ואין להם משקפיים. אז הם רואים קצת אבל הרוב מטושטש מאוד. עכשיו תאר לעצמך שהם מרכיבים משקפיים, רואים גם אחד את המכונית של השני, ומשתדלים לא להתנגש.

 

=> אם יודעים מה עושים, יוצאים מנקודת מוצא של אמונה למידה שיפור סבלנות מתייעצים הרבה עם רב קרוב כו' כו' כו' אין שום סיבה שזה יהיה כל־כך גרוע.

 

=> אם עושים מה רוצים ומחזיקים בהשקפות גרועות (מגיע לי / אני מצפה / תאוות / חוסר אחריות / חוסר אמונה) אין מה להתפלא. השתייכות למגזר מסוים אינה אינדיקציה לכך שמחזיקים בכל הקלפים.

 

=> כן יכולות להיות התנגשויות שריטות שאלות ובעיות אבל יש הבדל בין מי שנע בעדינות ואחריות לבין מי שחושב שהוא מכייף במסלול מכוניות מתנגשות (למרבה הצער רוב האנושות. אבל: רבים בני שוממה מבני בעולה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו. רוב העולם צועד על עיוור ונתקל בפחים ופחתות מי שתורה בידו נר בידו).

 

=> לפעמים יש מקרי קיצון beyond our control כמו מחלות קשות כיו"ב זה באמת אין מה לעשות אבל באותה מידה יכול היה לקרות אם היית לבד בבית. אם הקב"ה רוצה שתסבול אל תדאג אתה תסבול.

מאיפה הנתון של 40%? חשבתי שפחותברגוע
לא זוכר מהיכן הנתון ייתכן שקצת פחות אבל גם אם 25%חתול זמני

זה אותו עיקרון

יכול להיות גם שפשוט פחות מקובל תרבותית להתגרש לאו דווקא שהנישואין יותר מאושרים

או כאמור, הסיבות המרכזיות לגירושין פחות נפוצות בקרב הציבור הדתי/חרדי וזה מאזן

מזה מעודד.....נחלת
העידוד הוא בזה שאין ללמוד מן השוטיםחתול זמני

ורובו המוחלט של העולם לא כולל יראי ה' נחשבים לשוטים

אתה מכיר מישהו שהוא עצמו תמיד נחמד וכיף לו?מרגול

מישהו שאף פעם אין לו תקופות קשות/מאתגרות?


אני לא מכירה. כי החיים, באופן טבעי, מזמנים קשיים שונים והתמודדויות שונות.

בנישואים, שבע"ה מחזיקים עד 120, זה מאוד אינטנסיבי. אתה חי עם אישה ובעצם בוחר לחיות את חייך איתה.

אז כפי שבכללי בחיים יש קשיים, כך גם בזוגיות. השאלה היא האם כמכלול היחסים טובים או שכמכלול הם רצופים מריבות והסתרות.


אמרו לפניי ביושר, יש הבדל גדול בין ויכוחים ותקופות של ריחוק, ובין הסתרות וחוסר אמון.

תקופות מאתגרות ומבאסות מניחה שלכל זוג יש.

חוסר אמון והסתרות זה כבר שונה לגמרי. וזה לא קיים אצל כל הזוגות, אבל כמובן לא יודעת להגיד לך סטטיסטיקה. מניחה שיותר נפוץ אמון ופתיחות, אבל לא עשיתי מחקר אמפירי בנושא

כתבו לך יפהגפן36

באמת הפורום לא משקף את שכיחות המקרים בזוגיות נורמלית.


יש קשרים זוגיים שיש בהם יותר קושי ויש שפחות.

לכן חשוב מאוד לשים לב מראש במי אתה בוחר, ואיך אתה בונה בעצמך יכולת לעבוד על מידותיך.


אני חושבת שהדבר שיותר משקף הוא מבט למציאות סביבך.

אתה מכיר זוגות, נכון?

לפעמים קשה, לפעמים קל, לחלק קשה בתדירות גבוהה יותר, ולחלק פחות.


יכולה לומר ממקום אישי- אני כמעט ולא כותבת כאן בפורום. את כמות הפעמים שהיה לנו קשה אחד עם השניה בשנות נישואינו אפשר לספור על יד אחת.


כשקשה אז קשה, אין ספק.

אבל זה זניח ממש לעומת כמות הכח והעוצמה שזה נותן, גם מול התמודדויות מורכבות מול המציאות. והיכולת ליצור יחד ולהתקדם יחד ולהשתפר כל הזמן היא ממש מתנה.


לצורך העניין- גם עם אחים יש לפעמים ריבים ועצבים, ועדיין הם עוגן מאוד משמעותי בחיים.


ככה זה יחסים קרובים בין אנשים. 

הכי חשובנגמרו לי השמותאחרונה

שנזכור ונזכיר לעצמינו כל הזמן שזוגיות היא לימוד. כמו כל דבר.

באמת באמת שאף אחד מאיתנו בני האדם לא נולד יודע זוגיות.

תורה היא ולימוד היא צריכה.

וככל שיותר נעמיק בלימוד הזה, זה ישפיע עלינו ויקדם אותנו גם במצבי חיכוך וקונפליקט.

וזה באמת כ"כ חשוב לזכור זאת ולחזק את עצמינו שזה לא שמשהו בנו או בשני/ה "דפוק" ו"למה כולם מצליחים ואנחנו לא", אלא שאנחנו פשוט צריכים ללמוד ולהתקדם.

 

ריבים או ויכוחים / חילוקי דעות / קונפליקטים / רגשות קשים / מועקות / מנגנוני הגנה שפועלים וכן הלאה הם נחלתם של כל הזוגות באשר הם.

הרי כולנו בני אדם, ובכל מערכת יחסים שהיא, אפילו אדם עם עצמו, לא יתכן לעבור חיים שלמים ללא חיכוך.

קרה לך לפחות פעם אחת בחייך שאתה עם עצמך לא היית בשלווה ושלום?

עם הוריך?

עם אחיך?

עם חברך?

ודאי.

אין שום מערכת סטרילית לחלטין כיוון שאנו כאן בעולם להשתלמות, לגדול, לצמוח.

ובמערכת הנישואין הקב"ה יצר באמת פלא עצום שדרך כולה בכלל ודרך חילוקי הדעות והקונפליקטים בפרט נוכל להתקדם בתנועה שתוביל אותנו גם לעומק וגם למעלה וקדימה, 

עוד לגדול בעצמינו, באדם שאנחנו, וגם בזוג שאנחנו

ועוד לצמוח ולהתפתח.

ובאמת השמים הם הגבול.

אז לא רק שלא צריך להיבהל ולפחד מהריבים, אלא להבין ששורשם עם פוטנציאל עצום לגדילה אישית וזוגית,

וללמוד איך "לריב נכון", 

ללמוד את השורש של הדברים. מה מניע אותנו, מה מטרגט אותנו, מה מכאיב ופוצע אותנו, איך אנחנו פועלים, למה זה הכאיב לנו, איך עוד אנחנו מחווטים, איך פועלים מנגנוני ההגנה שלנו, מהם הצרכים שלנו, מהם הקשיים שלנו, איפה זה פוגש את השני/ה, וכל השאלות הללו כנ"ל גם לצד השני ובעיקר בנקודת המפגש בין שנינו.

אז בעיקר ללמוד את עצמינו לעומק

וללמוד את בן הזוג שלנו לעומק

וללמוד את הזוגיות שלנו לעומק

ואת ניהול הקונפליקטים לעומק

ללמוד מה זה בכלל קשר ואיך עושים קשר טוב ואיך שומרים על קשר ואיך מעמיקים בקשר.

ובתוך הדבר הזה, ממש כמו ספירלה, ניתן לעלות ולהעמיק עוד ועוד.

גם להינות ולשמוח בכל הטוב הגדול שבביחד ב"ה, וגם לצמוח מהאתגרים.

ואותם אתגרים יכולים להיות מגוונים, כתבו לך נפלא כאן, שלרוב מה שאתה פוגש בפורום הם מקרי קצה ולא בהכרח מייצגים.

ונכון גם שיש חלוקה בין אתגרים שכיחים לבין אתגרים פחות שכיחים כדוגמת חוסר אמון והסתרות,

אבל שוב חשוב לזכור שכך או כך יש לנו מה לעשות עם זה, זה המון בידיים שלנו ובלימוד שלנו של הזוגיות.

אפשר להגיע לקירבה גדולה גם לאחר ריחוק גדול, אפשר להגיע לריפוי ב"ה, לתיקון ולצמיחה גם במקרים קשים.

וכמובן שבכל האתגרים השכיחים ניתן לגדול מהם, להתקדם, להעצים את מה שיש לנו.

 

אז מה בתכל'ס?

לדייק בחיפוש בן//בת הזוג בעיקר את הלב הטוב, המידות הטובות, האישיות והאדם שנמצא מולנו. שיהיה אדם טוב.

בנוסף, לצאת יחד שנינו מנקודת מוצא שזוגיות היא לימוד ואנחנו כאן כדי ללמוד אותה ולא לקחת אותה לעולם כמובן מאליו או כמשהו ש"או שיש לנו או שאין לנו", כי כמו כל דבר בטבע זה לא עובד ככה בלי השקעת אנרגיה אקטיבית במשהו שרוצים שיצא ממנו פירות.

וכמובן להשקיע ספציפית בלימוד ניהול נכון של קונפליקטים / ריבים / חילוקי דעות וגם בתקשורת מקרבת.

ואז כרגע יש איש ואישה שהלב שלהם במקום הנכון, אוהבים ומכבדים אחד את השנייה, לא לוקחים כמובן מאליו גם לא לאחר שנים רבות, לומדים זוגיות, עם רצון ומוכנות ללמוד ולהשקיע אקטיבית, לומדים גם על חיכוכים וחילוקי דעות ונמצאים כל הזמן בתנועה מתמדת של צמיחה והתפתחות.

להציע לחבר?נתקה

זה פיד בחורה שלי פה גולש לא ממזמן (מזל טוב )

 

רציתי לשאול.. 

אני רוצה לשדך לחבר מישהי..

עכשיו הוא בחור באמת חביב וטוב אבל.. המשפחה שלו גם סה"כ בסדר אבל.. אבא שלו קצט בעייתי

ז"א הוא ממש גס רוח ברמה אחרת.. אשמח לפרט אבל לא עכשיו.. אני ממש חושש שתיווצר בעייה..

 

1) בכל מקרה האם לדעתכם הורה כזה או אחר או התנהלות תרבותית מסויימת של משפחה זה מעקב בלהציע?

2) האם הבחור יצטרך לעבור למקום אחר תרם הנישואים בשביל להוכיח שהוא מתנתק מהתלות בהורים (במידה וזה קיצוני?)

3) במידה וכבר עכשיו מאוד קשה לו עם המשפחה האם 1 ו 2?

 

הוא לא פסול חיתון בגלל אבא שלואריק מהדרום

אם הוא עצמו עם מידות טובות מה הבעיה?

אם האבא סובל מתסמונת טורט עם  קופרולליה זה אולי צריך לשקול להזהיר כי יש גם מרכיב של נטיה תורשתית, לא בטוח שצריך להזהיר בשלב ההצעה.

החבר בסדר? זה מה שחשובהסטורי
הוא לא אבא שלו.

סביר שעל רוב החברים (אם הם לא מהשכונה הקרובה) אינך יודע איך אבא שלהם מתנהג.

לא מסכים עם הנאמר בתגובות. יש להתייחס בכובד ראש להעני ממעש
סקרנתנתקה

מה זה אומר 

לפערים יוצאי דופן במשפחה איתה מתחתניםהעני ממעש
מסכים שצריך להתייחס בכובד ראשהסטורי
לא מסכים עם הכיוונים של הפותח
לדעתי אבא זו בעיה רציניתשלג דאשתקד

מצד שני מותר לבחור הזה להתחתן.

אישית לא הייתי מציע בחור כזה אם הוא צעיר ובקשר רציף עם בית הוריו. מצד שני אם אתה יכול לחשוב איך לתווך דברים שיהיה ברור, אולי כן אםשר להציע ושהבחורה תבחן בעצמה את הדברים.

סביר להניח שהיא תגלה את אופי האבא מתישהו (תמיד יש שכנים וחברים או מגיעים לביקור וכדו)

בחורה שלךחתול זמני

1) אבא של אברהם היה תרח... ואבא של רחל ולאה היה לבן... אם יש בחורה רגישה שזה יכול להפריע לה אולי כדאי להציף את זה. או לבדוק מ־1 עד 10 כמה הבן יכול להתמודד עם זה מבחינת להתרחק מהאווירה הזאת או להיות קונטרה/מגן משמעותי מספיק כדי להגן על אשתו.

 

2) לא אבל זה יכול לשמש כאינדיקציה הוא צריך בעצמו לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול או לא יכול לעשות.

יכולים להיות הורים קשים אבל יכולים להיות גם ילדים חזקים שפשוט פחות בקשר או יודעים להציב גבולות ברורים מאוד (או כאלה שלא מזיז להם).

 

3) שילמד להתמודד איתם או להתרחק מהם לא חושב שזה רעיון טוב להכניס בחורה לתוך קושי.

אם הבחור מודע שזה בעייתירקאני

אז אני לא רואה בעיה לשדך לו

אם הוא עמוק בתוך הקשר בלי מודעות אז זו קצת בעיה

אולי כדאי לדבר איתו על זה שישתף את הבחורה בנושא הזה

 

לא מבינה מה הקשר לאבא שלו. העיקר הבחור. שהוא לאנחלת

יהיה גס רוח ובוטה....כל אחד מאיתנו מכיר לפני ולפנים את ההורים של הצד השני?! תמהני.

תודה לכםנתקהאחרונה

תודה על התגובות המחכימות

אמת

מסכים שהוא זה לא משפחתו

ומצד שני מסכים שכל אחד מקבל מה את ההתמודדויות שלו 

ועם זה הוא צריך לעבוד ולפעמים מגלים שלא כמו שחשבנו

 

פשוט מעניין אותימה לדעתכם הגבול בתרבות גסה

והאם למשל יש בחורות שלא להציע כלל או משו כזה שזה לא ממש יתאים להם

והאם זה אומר עליהם טוב או רע? שהם לא מוכנות למצוא את הטוב ברע?

 

טוב זה ממש כללי אז אחרי זה נראה לי שאפשר לסגור את הפיד

תודה לכם

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

שאלת המאורסים החופרת😅אוי טאטע!

רעיונות למקומות באזור המרכז המורחב שיש בהם קהילה דתית תורנית עם זוגות טריים גם, ושהשכירות שם לא מאוד יקרה עד כמה שאפשר במרכז?

בלוד יש כמה קהילות שיכולות להתאיםפשוט אני..
אתה יכול לפרט טיפה?אוי טאטע!

השמות של הקהילות?

באיזה שכונות בערך?

לודז'חתול זמני

הידועה בשם הפחות פופולרי לוד

מזל טובהסטורי
איפה שיש ערבים, זה מועיל לשכר הדירהמשה
למשל,לוד.
קולולוש - נחלת יצחק?נתקהאחרונה

אם תשאלי אותי

נחלת יצחק

רמה גבוהה אומר מראש

אבל גן עדן בשנה הראשונה

לדעתי

אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואהאחרונה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


אולי יעניין אותך