מי עוד לא שולחת למסגרות? (קורונה)ריבוזום
יש מגמה של שיפור אבל הקצב כל כך איטי! חשבתי שכבר נהיה במצב הרבה יותר טוב. אומנם יש לי אפשרות טכנית להשאיר בבית, אבל אני כן סופגת גם מחיר שאני תוהה אם הוא לא עלול להעשות גבוה מדי ככל שזה יתמשך. גם קצת צובט לי הלב שהילדים מפסידים את הגנים, למרות שטוב להם גם בבית... אפילו הקטן (שנתיים וחצי) התחיל להזכיר את הגן לאחרונה (מעצמו...)
ומנגד, עד עכשיו נשארנו אז עכשיו כשמשתפר נחזיר (ולא נחכה את ה"עוד קצת")?
ועוד שיקולים לצד הזה ולצד השני...
אוף, בלבול.
ולא מכירה אישית עוד אמהות שלא שולחות, אז אני מרגישה קצת עוף מוזר.
אז אם אתן אתי בזה והשארתן בבית עד עכשיו, אנא השמיעו קול
מה הסיבה שאת לא שולחת וכמה זמן זה כבר?בתי 123
אנחנו כבר החזרנובארץ אהבתי
כשהרגשנו שזה מתחיל להיות קשה מידי בבית.
ובאותו שבוע הבן שלי נדבק...🤷
אני שלמה עם מה שעשינו. חושבת שלא היה נכון להשאיר בבית אם המחיר שזה גובה מאיתנו גבוה מידי. ומאמינה שאם נדבקנו בסוף אז זה מה שה' רצה..
אבל באמת לא יודעת מה להגיד לך.
כל הכבוד שהחזקתם עד עכשיו, ובהצלחה בכל החלטה..❤️
ממש מבינה אותך! ומדהימה את על האמונה החזקה הזאת♡אוהבת את השבת
אלופים שעשיתם מה שיכולתם, וזה באמת ממש קשה בבית ועוד כששניכם עובדים! אני לא עובדת.. ויש לנו גם עוד משפחה שלא שולחת אז הילדים משחקים הרבה ביחד בחוץ, בלי זה נראלי שהייתי שולחת כי היו משתגעים...
יכול להיותבת 30
שיסתבר שכל מי שחלה באומיקרון מחוסן יחסית לזנים הבאים. ואז תדעי שזה היה משתלם...
ויכול להיות שלא, כמובן.
אולי...בארץ אהבתי
כרגע אין לנו מספיק מידע, ועל סמך האפשרות הזו לא הייתי בוחרת בכוונה להידבק.
אבל בהחלט שמחה שנדבקנו רק בגל הזה ולא בקודמים, וגם אחרי שרובנו התחסנו.
ואולי בהמשך נגלה שזה באמת משתלם גם מהבחינה הזו...
בינתיים מה שכן יודעים כבר - חולי אומיקרון בסיכון גבוה יחסיתמיקי מאוס
לפיתוח לונג קוביד (לא בהשוואה לדלתא אבל כן ביחס לזנים אחרים) פשוט עם תסמינים אופיניים קצת שונים
ובאשפוזי ילדים דווקא

הוא "חלש" רק בתמותה ואשפוזי מחוסנים

אה,ושהוא לא מחסן הרמטית אפילו מפני התת זן שלו BA.2 שעכשיו הופך להיות הדומיננטי לאט לאט בעולם
כך שכנראה אפילו החסינות היחסית שיש היא לא בגלל הדמיון בין הזנים אלא בגלל שחולי אומיקרון המקורי הם מחלימים טריים מספיק ..

מסכימה איתך שהכל יכול להתברר, ויש סיכוי לכל תרחיש
בשנתיים האחרונות למדנו להיות פחות מופתעים מהמדע (ולצערי בעיקר בכיוון השלילי)
אבל בואי נגיד שהסבירות היא שנגלה שזה לא היה משתלם
לא יודעת מה הסבירות לרמת החיסוניותבת 30
אני בוודאות יודעת שהסבירות לנזקים אדירים בנפש היא גבוהה מאוד. 😔
ואם הקורונה תהפוך למחלה קלה דמוית שפעת או צינון, שאחוז מסוים וקטן מהחולים יסבלו מסיבוך כלשהו, אז זה כבר לא יהיה מגיפה, וכבר זה הופך להיות מחלה ככל המחלות.
ואם משרד הבריאות הנחמד יועיל לאשר את תרופת ''אמור 18", אז בכלל זה יחסוך לנו הרבה חיי אדם ויפה שעה אחת קודם
כמובן שיש עוד שיקולים מסביב, רק התיחסתי לנקודה הזומיקי מאוס
יכולה לומר לך שכל עוד לא כולכם בביתסמיילי12
ולפחות אחד מכם יוצא החוצה, אתם לא מוגנים מספיק.
חברה שלי השאירה את כל הילדים בבית ורק בעלה יצא לעבוד כי צריך פרנסה. נזהר מאד מאד ובכל זאת הביא את זה איתו וכל הבית נדבק.

גם אצלי, הקורונה הגיעה אלינו הביתה מבעלי ככל הנראה.
ממתי את בבית איתם?רות א

אני דווקא מרגישה שיש מגמת שיפור גבוהה.. לפחות במקום בו אני גרה.

 

אני גם חושבת שיש איזה שינוי בנושא בידודים אם מזה את חוששת. (הבנתי שבודקים את הילדים פעמיים בשבוע ואז הם לא צריכים בידוד, לא?)

 

בכל מקרה אני גם לא חושבת שהקורונה תעלם בבת אחת, אז אני כן הייתי כבר שולחת... במקרה הכי גרוע הם ידבקו ויעברו את זה כמו כולם

 

(גם אני מאמינה שהם נפגשים עם חברים, ואתם כן נוסעים לאירועים, למשפחה..)

 

בהצלחה!

תודה לכולכן!ריבוזום
האמת שאנחנו כן די מבודדים. (בעלי עובד מהבית. לא הולכים לחברים או לאירועים. משפחה פגשנו פעם אחת חריגה בבית, חוץ מזה בחוץ.)
יש הרבה שיקולים לכאן ולכאן...
בעיקר רציתי להרגיש פחות לבד בזה...
תודה
וואוו! שווה לכם לשלם את המחיר של כל זהקופצת
מאשר לשלם את מחיר ההידבקות?

באמת שואלת.
וואלה איך אפשר לחיות ככה??ביבוש
באמת שואלת
מה הילדים עוישם כל היום?
היינו ככה בהתחלה. מבינה אותך אבלאורוש3
בגלל שזו מחלה מתמשכת ותקופה ארוכה, המחירים של זה אם אין סיכון מיוחד, בעיני עולים על החששות.
אני כן רואה איפה שאני גרה ירידה משמעותית ודי חזרה לשגרה. אולי זה כבר כן הזמן לשחרר. לפני הגל הבא.
לדעתי זה ממש טעות להשאיררינת 23
א. אני כבר לא שומעת על חולים במסגרות פה אצלנו.
ב. זה לא כזה זן נוראי ומסוכן (יש בבית מישהו בסיכון ממש ממש גבוה?)
ג. יש מחיר נפשי, רגשי וחברתי לבידוד הזה.
רק לגבי הזן- לילדים הזן הזה מסוכן מאודמיקי מאוס
ביחס לזנים אחרים של קורונה (אולי מלבד דלתא) אשפוזי ילדים ולונג קוביד הם באחוזים גבוהים מאוד. אולי לא תמותה אבל מוות זה לא הסיכון היחיד שאנחנו מתגוננים מפניו

תוסיפי את ההדבקה הגבוהה שלו לעומת זנים אחרים

אז חד משמעית- הוא מסוכן יותר לילדים מרוב הזנים אחרים
ובמיוחד כאלה עד גיל 5 שלא זכו להתחסן

אני לא אומרת שיש כאן מסקנה אחת נכונה, יש הרבה שיקולים להכניס והאחוזים עדיין נמוכים ב"ה
אבל לפחות תשקלי את הנתונים הנכונים
כמה ילדים מאושפזים היום בגלל קורונה?רינת 23
המספרים שמצאתי מדברים רק על מאושפזים במצב קשהמיקי מאוס
כרגע 14, בשיא הגל גם היו מעל 30 *קשה*
מעניין אם זה כולל מאובחני PIMS
ההערכה היתה גבוהה יותר כשראינו מה עשה אומיקרון בארה"ב ומדינות אחרות, ב"ה הקב"ה שומר על ילדי ישראל כי אין ממש מישהו אחר שיעשה את זה..

עדיין הסיכון לילדים בטווח הגלוי הוא נמוך אבל השאלה ביחס למה את משווה

ביחס לזנים אחרים ובאחוזים זה יותר מסוכן
וגם לונג קוביד שמתבטא לפעמים אפילו כמחלות כרוניות כמו סכרת ח"ו ודומיו הם סיכון שצריך לקחת בחשבון ולא רק מאושפז/חולה קשה

אני לא באה לומר שעכשיו ילדים הם בסיכון מוגבר ח"ו אבל ההרגעות לגבי אומיקרון כאילו הוא קל הופרכו והתהפכו, הסיכון בשבילם דווקא גדל בגל הנוכחי (אולי מלבד ביחס לדלתא שלפחות הדביק פחות)

בכנות -אותי אישית יותר מהכל מדאיג מה ימצאו בעשור הקרוב. רוב מחלות הילדים שאנחנו מחסנים מפניהם הן מחלות ילדים קלות שההשפעה המזיקה שלהם מתפתחת מאוחר יותר. ויש סיבות טובות לחשוש גם מקורונה. והלוואי הלוואי שאתבדה
את לא שומעת כי המתווה עכשיו הוא מתווה של בודקים ולומדיםלפניו ברננה!
תיאורטית צריך לעדכן על כל מגע ואם התלמידים לא נבדקו - הם צריכים להיכנס לבידוד. בפועל לא עושים ככה..
🤷🏼‍♀️
הבן שלי היה חיובי השבוע, (בטוח נדבק בגן) לא אמרו להורים של הגן שמי שלא נבדק שיכנס לבידוד.
מניחה שהרוב נבדקים אבל לא כולם..
רפואה שלימה♡♡ שיעבור לכם מהר ובקלות!אוהבת את השבת
אמן, תודה!!לפניו ברננה!
בכל אופן יש ירידהבת 30
5000 מאומתים ביום לעומת 70 אלף בשיא.
אצלינו אני כבר כמעט חודש לא שומעת על אף חולה.
נכון צודקת שיש ירידה.לפניו ברננה!
אבל זה שאת לא שומעת לא אומר שאין חולים בגנים של הילדים וכזה.. רק אומר שהמשפחה והשכנים הקרובים (החברות הטובות ..) יצא שלא היו חולים..
אפילו אם זאת משפחה של מחלימים למישהו חלה פעם נוספת זה בדיוק כמו כל מחלת חורף אחרת...
השאלה מה קורה במקומות אחריםיעל מהדרום
לק"י

אצלינו במסגרות של הילדים כן עדכנו כמה פעמים, ולא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל לאחרונה ב"ה כמעט ולא קיבלנו הודעות מופלאות שכאלה.

גם אצלינו בעבודה ב"ה נרגע המצב.
אצלנו בהתחלה עידכנו ושלחו תזכורות לעשות את הבדיקותלפניו ברננה!
כי עוד מתגלים מאומתים
ועכשיו חזרו לשגרה, אין תזכורות ואין אמירה שיש מאומתים בגן.. 🤷🏼‍♀️
אז אולי אין (חוץ מהבן שלך😅)יעל מהדרום
לק"י

האמת שאני מעדיפה שלא יעדכנו.
שנרגיש שהקורונה נעלמה
😁לפניו ברננה!
אולי
אבל גם עליו לא עידכנו

ואם לא עושים בדיקות - לא מתגלים כמאומתים.. 😕
ומוסיפהלפניו ברננה!
שהיה לי די משבר שפתאום היינו מאומתים אחרי שלכאורה חזרנו לשגרה.
וחברה שלי אמרה לי - מה, חשבתי שכבר נגמר.. כשאני על סף דמעות ביום שבו נכנסנו לבידוד..
ממש ממש מבעס.....יעל מהדרום
ממש מבאס אבל תשמחי שעכשיו ולא בפורים!סמיילי12
מה יותר מבאס מזה שהילד מםספס מסיבת תחפושות?
רק המחשבה הזו עטשה לי צער.
אנחנו השתחררנו מבידוד ביום ראשון האחרון.
ואמרתי חעצמי אם כבר להידבק אז רגע לפני פורים ופסח
ואי צודקת!! ב"ה!!לפניו ברננה!
לק"י
אבל הקטנה מתעקשת להישאר שלילית 😒
בואו נתחיל בזה שיש לה תורים שאני צריכה לדחות שבוע הבא, ואם לא תצא חיובית גם בשבוע שאחריו.. ואז כבר פורים אז אם פתאום תצא חיובית בסוף הבידוד אחרי שבעלי משתחרר זה כבר על פורים 😥
אולי נדבקה בעבר ולא עליתם על זהסמיילי12
זה לא מופרך..הבנות של חברה שלי ללא שום תסמין.
ברמה שאם היא לא היתה חיובית לא היתה יודעצ עליהן.
היא בת 3 חודשים ונמצאת איתי כל הזמן..לפניו ברננה!
מה שיוצר הגיוני לי זה שעברו אליה נוגדנים מהחיסון בהריון ועכשיו דרך החלב שלי..
יכול להיות!סמיילי12
אם זה רק בעלך, אז אולי אפשר להפריד?מוריה
הבית שלנו פיצי.לפניו ברננה!
אבל זה רעיון ששווה מחשבה. סך הכל אומר שהיא צריכה להיות רחוקה ממנו... 🤔
בהצלחה!מוריה
על הבן שלי עדכנו. 🤷‍♀️סמיילי12
כנראה תלוי בגננת..על הבן במעון לא עדכנו כי הוא נדבק תוך כדי שהות בבית בבידוד.
מי שלא נבדק לא צריך בידוד-רק בדיקה מוסדיתויקרא שמי..?
ורק אם חיובי כמובן נכנס לבידוד

החוק כבר השתנה
כן? לא טרחו לעדכן אותנו?יעל מהדרום
מאיפה המידע הזה?מוריה
זה פשוט לא נכון.

פורטל הורים
שאלתי את הגננת וגם עוד מישהי אמרה😦ויקרא שמי..?
זה התשובה שאמרו לי מפורש- שמי שלא נבדק יצטרך פשוט בדיקה מוסדית במקרה של מטומת
ואם יצא שלילי-לא יצטרך בידוד

אבל אנסה שוב לברר...
לא מכירה דבר כזה.מוריה
אני יודעת שמי שעם תו ירוק בתוקף לא נכנס לבידוד אם לא נבדק.

ובתיכונים ביטלו את המתווה.
לא ראיתי ששינו את ההנחיות מאז...בתאל1
נראה לי שזה לא נכון...
אבל אצלנו בכלל לא בודקים מי עשה בדיקה ומי לא...
יש מידע שלא קשור למתווהרינת 23
אני יודעת כמה אנשים היו חולים בעבודה שלי ובמשפחה שלי בשיא הגל (כמה עשרות) וכמה היום (שניים).
רק לגבי אאביול
לא שומעים כי לא מדברים על זה. אבל כן יש הדבקות. פשוט הממשלה מדחיקה
אני מדברת על היכרות אישיתרינת 23
לפני חודש אנחנו וכל המכרים שלנו כמעט היו חולים. עכשיו בודדים.
אבל היכרןת אישית זה לא מדדאביול
כי באותה מידה יכול להיות שעכשיו במקום טחר משפחה וכל המכרים שלה חולים.
הבעיה במתווה עכשיו זה שכוחם מסתובבים חופשי בלי להיבדק אז לא יודעים על חולים
לא, זה לא יכול להיותרינת 23
תסתכלי על המספרים של החולים הקשים (זה נתון שלא תלוי בבדיקות) ותראי שהם צנחו.

אגב, בימים האחרונים ה-R עלה. יכול להיות שמתחיל גל חדש (עוד מוקדם לדעת). אז מה התכנית לטווח הארוך? להשאר כל החיים בבית?
בסוףסליל
המדד הכי טוב זה חולים קשה בבית חולים, את זה אי אפשר להסתיר.
וזה בוודאות בירידה בחודש האחרון
השאלה מאיזה סיבה זה בירידה. אם החלימו או חלילה נפטרו.מוריה
בכל מקרה רואים ירידהבארץ אהבתי
בשיא הגל היו המון נפטרים אבל כל הזמן היו מאושפזים חדשים. עכשיו יש ירידה גם בחולים הקשים וגם בנפטרים, ב"ה.
זה לא משנה (לנקודה שאני רוצה להעביר)סליל
רואים מגלים קודמים, שכל עוד היה מספק גבוה של מאומתים בארץ היה גם מספר גבוה של חולים קשה (כי ממשיכים לחלות וממשיכים לחלות קשה)

אם זה אכן בגלל שהם נפטרו, ועדיין יש הרבה מאומתים היינו צריכות לכל הפחות לראות התייצבות במספר החולים קשה

עצם זה שיש ירידה, מוכיח שיש גם ירידה במספר המאומתים הכללי
אנחנו לא שלחנושחרית*
והחזרנו כשנכנס המתווה החדש (לפני 3 שבועות בערך).
בדיעבד אני חושבת שהיתה טעות להשאיר אותם.
בעיקר כי לא היה להם טוב בבית פרק הזמן הארוך הזה, ושני הורים עובדים ולא פנויים. הם רבו המון והציקו אחד לשני בכוונה ואנחנו פשוט השתגענו.
כשהחזרנו למסגרות ראינו איך זה היה חסר להם- המפגש עם החברים, החוגים, הרענון קצת מהבית. ואנחנו מאוד שמחים על ההחלטה להחזיר.
בעיני כן הגל הנוכחי נרגע יחסית.
היי! אנחנו לא שלחנו ועדיין לא שולחים..אוהבת את השבת
האמת שהם כן מתגעגעים ומזכירים מדי פעם אבל בגדול מרגישה שהתקופה הזאת ממש טובה להם בסוף יש הרבה יתרונות למסגרת אבל גם יש הרבה יתרונות לרוגע של הבית אם אתם בכוחות לזה...
אני מקווה להחזיר רק עוד חודש ומשהו ,בתקווה שעד אז יאשרו את החיסונים לעד 5 (מדברים על אפריל)..

בכל מקרה אם הייתם עד עכשיו והצלחתם להחזיק נראלי עדיף לחכות עוד איזה שבוע לפחות שהתחלואה תצטמצם עוד קצת..
ממליצה להתחבר לטלגרם של מאיר רובין הוא נותן תמונה טובה של המצב ויש לך כלים לדעת מה קורה...

ואות הצטיינות ממני !! זה לא קל להיות שונים מכולם.. ♡♡
אנחנו לא שלחנו אבל חלינו אז שולחים בינתייםמיקי מאוס
אם לא היינו חולים לא הייתי שולחת
המספרים עדיין גבוהים בטירוף, סתם התרגלנו לעשרות אלפים אז זה מרגיש סביר😵
אבל בעיקר המספרים לא מייצגים בגלל מדיניות הבדיקות המפגרת
אז בפועל יש הרבה יותר חולים ללא תסמינים או "מחלימים" אבל מדבקים

אז כמובן שבכל רגע אפשר לשקול את השיקולים מחדש ולנהל סיכונים. ואפשר להחליט שכבר לא שווה להפסיד את פורים בשביל זה (מצד שני מסיבות זה מגע אינטנסיבי שמעלה מאוד את הסיכון)

אבל מבחינת המצב של הקורונה- הסיכון להדבק עכשיו יחסית גבוה בין היתר בגלל מדיניות הטאטוא מתחת לשטיח שגם לא מאפשרת לך לדעת מה המצב...

עוד שיקול שצריך להכניס- אם יש לך מידע על המצב בגנים/כיתות.
אם היו שם המון הדבקות עד עכשיו יכול להיות שכבר כולם או רובם מחלימים במסגרות שלכם ספציפית.
זה מוריד את הסיכון קצת...
(כמובן לא מאפס אותו אבל אי אפשר לחיות עם סיכון אפס)
חליתם בדלתא?סמיילי12
או עכשיו באומיקרון?


כי אם השארתם ילדים בבית אז איך נדבקתם?

אני שואלת בכוונה כדי שהפותחת תבין שכל עוד לא כולם סגורים בבית יש עדיין פתח לקורונה להיכנס.

אנחנו גם נדבקנו.
ועדיין, אין מצב שהייתי משאירה את הילדים סגורים בבית. המחיר הנפשי שזה גבה מהם היה גבוה מאד.
הקטן שלי התחיל לגמגם בבידוד האחרון שלנו.
והגדול ממש הרגיש חוסר של החברים והשגרה.
לא לכל הילדים זה גובה מחיר נפשיבארץ אהבתי
אמא שלי השאירה את הילדים בבית עד גיל 4-5 בלי קשר לקורונה. ב"ה כולנו גדלנו בבריאות נפשית מצויינת.
ברור שצריך לשקול את המחירים. אבל אי אפשר לקבוע שתמיד יש מחיר נפשי.
יכול להיות שאצלכם זה באמת היה מורכב יותר, אבל זה לא אומר שככה זה גם לאחרים. (אגב, ממש לא בטוח שהגמגום קשור לזה. בגיל צעיר גמגום מאוד נפוץ ולרוב לא על רקע של קושי או לחץ נפשי)
רשמתי במחיר הנפשי שזה גבה *מהם*סמיילי12
כלומר מהילדים שלי.
בעלי ואני אנשים עובדים.
זה לא שאני בבית מגדלת אותם. מניחה שאם הייתי בבית היה פשוט יותר במידה והייתי רוצה להשאיר וגם הייתי נערכת אחרת. והיה הולך מצויין כמו אצל אמא שלך.
אבל זה לא המצב.
ואצל הרבה נשים זה לא המצב.
אז כל אחת צריכה לעשות את השיקולים שקשורים למשפחתה.
אבל הפחד שזורעים בנו, חלקו אולי נכון, אבל הממדים שזה הגיע אליהם הם לא הגיוניים. ולכן צריך לשים את השיקול הנפשי מול הסיכון לחלות. ולא לעצום עיניים ולגבות מחיר מהילדים רק בשם הפחד.

ולגבי הגמגום גם הגדול שלי גמגם באיזור הגיל הזה.
ואצל שניהם היה טריגר.
אז אני לא יכולה לשייך רק לגיל.
אצל הגדול זה היה בסגר שבדיוק שחררו.
והקטן עכשיו בבידוד האחרון. זה מתווסף להתנהגויות נוספות שהיו לו בתקופה הזו שחריגות.


ועורכת- לגבי הפחד. כשאני נדבקתי בקורונה, ואני בכמה וכמה קבוצות סיכון (סכרת היריונית, עודף משקל והיריון) אני נתקפתי חרדה והרגשתי שאני לא נושמת. כשבפועל התסמינים שלי היו כאבי ראש וחולשה.
באמת יש יציאה מפרופורציה..אני עושה השתדלות ואני ובעלי מחוסנים ב3 חיסונים (הילדים לא בגיל) ובאמת מרגישה שהפחד שזרעו בנו הוא נורא.
כן צריך להיזהר.
אבל גם לשמור על פרופורציה.
ובנוסף, ברגע שאחד מבני הזוג יוצא החוצהסמיילי12
הוא יכול להביא את זה הביתה.
אצלנו רוב ככל המשפחות נדבקו מאחד המבוגרים.
כלומר מבוגר הביא מהעבודה והשאר נדבקו. לא מהמסגרות.

חברה שלי סגרה את כולם בבית כי הם בקבוצת סיכון משמעותית. רק הבעל יצא כי חייב לפרנס, בכל זאת יש כמה וכמה ילדים. הקפיד מאד! במיוחד כי משפחתו בסיכוו ועדיין, זה הגיע אליהם הביתה. וכולם נדבקו.

צריך לקחת את הכל בחשבון.🤷‍♀️
לא באה לשכנע אף אחת כמובן. כל אחת תעשה מה שנכון לה ולמשפחתה.
אבל לעשות את זה מתוך שיקול הגיוני ונכון תוך כדי שלוקחים בחשבון את הכל.

בגדול אני ממש מסכימה עם מה שכתבתבארץ אהבתי
לגבי להישאר בבית - ברור שיש הבדל בין אמא עובדת לאמא שפנויה באמת להיות עם הילדים.
ויש הבדל בין משפחות שונות לדרכי התמודדות שונים.
ואני מאוד מסכימה שצריך לשקול מה המחיר של הזהירות, ולא להשאיר בבית בכל מחיר. זה גם מה שאנחנו עשינו, השארנו כל עוד הרגשנו שהמחיר לא גבוה מידי. כשהרגשנו שזה מתחיל להיות קשה מידי - שיחררנו שולחנו למסגרות. לא מתחרטת על הזמן שהיו בבית, זה נתן להם הרבה.

ולגבי זה שאי אפשר להתנגן באמת אם יש מישהו שיוצא - ברור שברגע שמישהו אחד יוצא אז עדיין יש סיכון להידבק.
אבל אני לא חושבת שכל פי זה צריך לקבל החלטות.
בעיני צריך להיזהר לפי רמת היכולת של כל אחד. גם אצלנו אני יצאתי לעבודה, אבל היכולת שלי להיזהר היא הרבה יותר מהילדים ובאמת אני לא נדבקתי (למרות שנחשפתי להמון חולים, בלי מסכות ובלי שמירה על היגיינה מצידם).
עם הילדים ידענו שהסיכון יותר גבוה, כי היכולת שלהם להקפיד על מסכה הרבה יותר נמוכה. אז כל עוד יכולנו השארנו אותם, כשהמחיר התחיל להיות גבוה מידי - שלחנו, ונדבקנו.
בסוף יש מקום גם לאמונה שאם נדבקנו למרות שנזהרנו, זה מה שה' רצה שיקרה. לא הכל בידיים שלנו. אבל זה אחרי שעשינו מה שיכולנו מצידנו.

ומסכימה גם שלא צריך לצאת מפרופורציה מבחינת הפחד.
אבל אני לא חושבת שלהיזהר אומר לצאת מפרופורציה.
כשאנחנו נדבקנו, ממש לא לקחנו את זה קשה נפשית. דווקא זה שנזהרנו עזר לי לקבל את זה יותר באמונה.
ברור שאם מתייחסים לאפשרות להידבק בתור הדבר הגרוע מכל, אז יש פה משהו לא בריא.
אבל כל עוד הזהירות היא בגדר השתדלות סבירה, מותאמת ליכולת של המשפחה, אני לא חושבת שזו יציאה מפרופורציות.
מסכימה איתך לחלוטין.סמיילי12
בסופו של דבר אנחנו משתדלים והקב"ה מחליט.
כל אחד ברמת ההשתדלות שמתאימה לו ולמשפחתו.

ולגבי הפחד- התקשורת זרעה פחד אימים. זו לא רק אני אומרת.
תיזכרי בסגרים הראשונים שאפילו לחניה לא יצאנו כן?
ומכירה מישהו שממש נפגע בצורה נפשית קשה מאד מזה. חלה בקורונה ונשאר עם כדורים פסיכאטרים
אז כן, יש פה משהו שיצא מפרופורציה. ברמה התקשורתית.

אני עצמי פחדתי נורא בגלל כל הקבוצות סיכון שלי.
חברה שלי פחדה מאד והמון בכי בגלל הקבוצות סיכון שלהם.
ברול השם אנחנו לא היינו צריכות טיפול נפשי אחכ
אבל יש לי מכר שכן.
אז אני לא שלחתי ונדבקנו ולא חווה מאית ממה שאת מתארתמיקי מאוס
אני לא מתייחסת לשלב הסגרים כשבאמת הכל היה חדש ולא ברור ולא היו חיסונים, זה משהו אחר ועשו שם גם הרבה טעויות

אבל לא מרגישה שהפחידו אותנו בשנה האחרונה, להיפך לגמרי! עסקו רק בלהרדים לנו את החששות הנכונים שאיש לא נותן להם מענה
ושהתבררו כנכונים בדיעבד בחלקם הגדול

ההבחנה בין פחד לחשש היא קריטית. לא פחדנו מקורונה וכשהיא הגיעה לא נכנסתי להתקף חרדה, כן חששתי ובאופן רציונלי לגמרי קיבלתי החלטות. וכשנדבקנו ברור שהתבאסתי ואפילו כעסתי מאוד על מקבלי ההחלטות (כאילו שלא כעסתי לפני ) אבל לא על מי שהדביק אותנו למשל

ההתנהלות האישית של כל אחד באה פה לידי ביטוי. מי שיש לו נטיה לחרדה היא תצוף גם בכל נסיעה ברכב או בדיקת הריון שגרתית
מי שיודע להתנהל ביציבות נפשית יודע להתמודד גם עם "הפחדות" התקשורת
רובנו נמצאים איפשהו באמצע הסקאלה וכל אחת צריך לבדוק על עצמו למה כדאי לו להחשף ומה לשמוע ואיך להתנהל עם זה
ובוודאי שנעשו טעויות עם זה כולנו כאן נסכים בכיף

נראה לי מה שהכי חשוב ושתמיד איכשהו נזנח בדיוני קורונה זה שאהעולם הוא לא שחור ולבן, הוא לא הכל או לא כלום, וברפואה ומדיניות ציבורית זה אפילו יותר מאשר בהרבה נושאים אחרים
תמיד יישאר מרווח של אי וודאות.
תמיד יש טווח של החלטות הגיוניות ונכונות

ההבנה הזו מאפשרת התנהלות ושיח יותר הגיוניים וזה משפיע על כל התחומים
בשנה האחרונה התחילו לזרוק מה שנקראסמיילי12
ואז הדיסוננס בין שנה שעברה לשנה הזו העצים את הפחד שבעצם לא יודעים להתמודד עם זה.

מפחיד שאף אחד לא מנהיג כמו שצריך.

אגב לא כעסתי על אף אחד שנדבקנו.
אפילו היתה בי הקלה שפורים ופסח נהיה עם המשפחה ברוגע. ובע"ה גם לקראת הלידה שלי.

היה עומס מכיוון התקשורת. זריעת פחד.
(סתם כדוגמא, רגע לפני חיסוני ילדים פתאום המון כתבות על ילדים שנפגעו קשה. כדוגמא)
בהתחלה יותר.עכשיו כשהפייבוריט שלהם נבחר אז הם שותקים ,באופן יחסי, וההתנהלות הבזיונית שקורית פה ושתכלס כל אחד עושה מה שבראש שלו זה מייצר חשש וכאוס.

אבל זה באמת לא הדיון.
יש פה מנעד רחב של אפשרויות שכל משפחה תחליט מה טוב לה.
אני לא מסכימה איתךלפניו ברננה!
לק"י
אני לא בן אדם חרדתי בכלל
והקורונה (או מה שעשו ממנה) שיבשה לי את המוח
ברמה שחששתי לקחת איתי את הטלפון כשיצאתי מאומתת לעשות בדיקות לילדים שעדיין היו שליליים...

חושש לצאת למכולת מיד אחרי שיצאתי שלילית בבדיקה כי אני ההורה המלווה (אז זה ההנחיות, נכון, אבל יש גם מקום לשיקול דעת הגיוני. הרי בעלי לא יכל להישאר בנפרד מכולנו בבית הקטן שלנו, אז מה ההבדל בינינו? רק זה שהוא הלך לעבודה אחרי בדיקות שליליות ואני לא)
אבל החששות האלה לא ממש מבוססים..אין כבר איכוני טלפוניםמיקי מאוס
אלא אם כן אישרת שיאכנו

שוב- אני לא מדברת על הגלים הראשונים.
אז היה פחד,ובצדק. אף אחד לא ידע מה יהיה ומה קורה ולא היו חיסונים
וכמובן גם נעשו לא מעט טעויות במדיניות המחמירה אני מסכימה
זה העניין חששות לא מבוססים. לאור חוויות עברלפניו ברננה!
לא יעזור לדבר בהיגיון.. זה בדיוק מה שאמרתי.
וחוץ מזה, צר לי, אני לא תמימה. ברור לי שיכולים לאכן אותי גם אם לא אישרתי. כמו שתוכנת פגעסוס איכשהו הגיעה לכל מיני מכשירי טלפונים. ואיכון זה לא דבר שדורש מהם להוריד תוכנה אח הטלפון שלי או משהו כזה.
לו רק היה אכפת למישהו מספיק ממפרי בידוד ;)מיקי מאוס
הלוואי...
אבל צודקת לפעמים ההגיון לא עוזר
מניחה שלא הייתם בבית כל היום בלי לפגוש אף אחד ובלי לצאתיעל מהדרום
נכון, אבל גם בקורונה להיזהר לא מחייב לא לפגוש אף אחדבארץ אהבתי
אם המחיר הנפשי/חברתי של לא לפגוש אף אחד הוא גדול מידי, אז זה בהחלט לא נכון בעיני להסתגר בבית באופן מוחלט.
אבל אפשר לבחור כמה חברים קבועים שאיתם נפגשים, להשתדל להיפגש בחוץ כשאפשר, וכו'. זה כן רמה מסויימת של סיכון להידבק, אבל הרבה יותר נמוכה מאשר לשלוח לגן עם חשיפה יומיומית של כמה עשרות ילדים.

בקיצור, אני מסכימה עם זה שצריך לשים לב שהזהירות לא גובה מחיר מהילדים (וגם לא מחיר גבוה מידי מההורים).
ובהחלט יכול להיות מצב שנזהרים ברמה שלא פוגשים אף אחד, והמחיר הוא גבוה מידי.
אבל עצם ההשראה בבית בלי לשלוח למסגרות לא בהכרח גובה מחיר נפשי, ויכולה להיות טובה מאוד לילדים, אם התנאים מתאימים.
נראה לי שאנחנו מסכימות..בארץ אהבתי
אבל ההרגשה שלי היתה שיש טענה כאילו להשאיר בבית עד עכשיו בהכרח תגרום לנזק נפשי וחברתי לילדים. ועל זה עניתי.

ברור שלהשאיר שנתיים כמו בסגר הראשון בלי לפגוש בכלל אף אחד זה הרבה יותר מורכב וקשה ועם הרבה יותר מחירים מאשר כן להיפגש עם אנשים, רק בצורה זהירה.
וברור שכשמחליטים על האיזון הנכון למשפחה מבחינת מפגשים עם אנשים נוספים, צריך לקחת בחשבון גם את הסיכונים שעלולים להיות לילדים במישור החברתי והנפשי.
אבל עצם הבחירה להשאיר בבית יכולה להיות בחלק מהמשפחות בחירה מאוד טובה לילדים, בלי שהם ישלמו מחירים חברתיים או נפשיים. וזה מה שרציתי להגיד...
אז אנחנו מסכימות בגדוליעל מהדרוםאחרונה
כמובן שעכשיו, מי שחלה בדלתא יכול חופשי לחלות שובמיקי מאוס
ואמנם עדיין יש סיכון גם למחלימים מאומיקרון אבל הסיכון הזה נמוך מספיק בשבילנו (לצערנו הנגיף כבר מקנן אצלם, זה הדבר העיקרי שרצינו למנוע)

לא חושבת שמישהו מנסה להגיע לסיכון של אפס. בשביל זה צריך גם המון מוטיבציה וגם יכולת טכנית שכמעט לאף אחד אין, זה אומר לא לשלוח גם כשרגוע ולא לפגוש אף אחד אף פעם מלבד מבודדים קיצוניים כמוך, ברמה שלא ללכת לרופא

המטרה היא לבחור סיכון שמוכנים לקחת וכזה שלא

ידענו שיש סיכון להדבק גם כשלא שולחים. ידענו בהחלט גם כמה מקורות אפשריים המשכנו ללכת לעבודה ומאוד נזהרנו בעצמנו (ובאמת בעבודה לא נדבקנו)
ואני לא מתחרטת לשניה
אני יודעת שלקחתי סיכון נמוך ויצא שנפלנו בו.
אבל לשלוח למסגרות בגל הנוכחי זה לקחת סיכון גבוה מאוד, כמעט ודאי, בטח כשיש כמה ילדים...
גם בגלל המספרים הלא נורמלים
גם בגלל רמת ההדבקה שבאמת קשה לברוח מלהידבק ברגע שיש מפגש כלשהו עם מאומת
וגם בגלל המדיניות שבכלל לא ניסתה לצמצם הדבקה

גם ילדים שחגורים בחגורת בטיחות יכולים להפגע קשה בתאונה חס ושלום(ואפילו לא תמיד החגורה היא זו שמגנה לפעמים היה עדיף בלעדיה) ועדיין ברור שתמיד אחגור בגלל שמבחינת ניהול סיכונים אני מבינה שזה נותן סיכון נמוך יותר להפגע

אז באותו אופן בחרנו את מה שמקטין את הסיכון למשהו ששאנחנו מוכנים לקחת. וזה שבסוף "לא עבד לנו" לא גורם לי לקחת החלטות אחרת הייתי עושה בדיוק את אותו דבר כי מה שלא בשליטתי- לא בשליטתי. ומה שכן- יש לי אחריות עליו

ושוב- לכל משפחה ניהול סיכונים משלה! אני לא כותבת כביקורת למי ששולחת. אבל מעודדת את מי שבוחרת כמוני לא להשתכנע בגלל סיפור כזה או אחר או טיעונים של "הכל או לא כלום"
לכל אחד יש מחיר אחר להישארות בבית, ומחיר אחר למחלה, זה תלוי במצב משפחתי באופי בגיל ובמצב הכלכלי ועוד
ובעיקר יש הרבה אי ודאות שפשוט צריך לקבל החלטה ממה חוששים יותר
אני החזרתי לפני כמעט שבועייםחגהבגה
ברוך ה' רוב החולים כבר היו אצלנו וזה נגמר תול 3 שבונו כזה...
תראיבת 30
אני בעמדה שונה לחלוטין משלך.
ואכן כולנו נדבקנו פעמיים ולכולנו שלום, ב''ה.
בכל זאת אני מבינה עד כמה זה חשוב לך.
אני רק חושבת שאם תחכי עד שיהיו פחות ממאה מאומתים ליום, נניח, זה יקח עוד זמן, ועד שנגיע לזה, כבר יגיע הגל הבא...
כי כבר הבנו שככה הקורונה עובדת, זה בא בגלים כל כמה חודשים.
כמובן שכולם מקווים שלא יהיה עוד גל, אבל לא כדאי לבנות על זה.
כמובן שכולם מקווים שהגל הבא יהיה אפילו פחות מסוכן מהאומיקרון. אבל אף אחד לא באמת יודע.
אבל הענין הוא- עד מתי?
הרי א''א לבודד את עצמכם לעוד שנתיים.
אז נראה לי שעיקר השאלה זה מה הגבול שלך.

.
סליחה על הכנות אבל בעיני זאת הגזמה פראיתויקרא שמי..?
עד מתי אפשר לעצור את החיים

גם ה' מנהל את העולם.. לא צריך לקחת את מידת ההשתדלות ולהקצין אותה כל כך
ובעיני זה הגזמה פראית לשלוח ילד למסגרת שבה כמעט בוודאות ידבקמיקי מאוס
לא באמת...
אני מבינה גם מי שבוחר אחרת ממני

אבל כמו שלא נעים לך לשמוע את זה גם לנו לא נעים לשמוע כזו התנשאות. אנשים חושבים ולומדים ומתיעצים לפני שמקבלים החלטות כאלה.... אמירה כמו שלך מזלזלת בשיקול הדעת וזה מעליב (לא אותי אישית)

ויש לי בהחלט מה לענות לטענה שלך לגבי מידת ההשתדלות (וזה גם נכתב כאן בשרשור) אבל לא נשמע שמעניין אותך לשמוע
אני באמת לא התיעצתי וביקשתי לשמוע דעות שונותויקרא שמי..?
הדעה שלי מאוד ברורה לי

הפותחת כן ביקשה לשמוע

וקבלה כל מיני תגובות..
ואני באמת עניתי בכנות את דעתי. .ובטון מאוד רגוע.
אני לא ניסיתי לשכנע..ולא מתכננת להכנס לויכוחי סרק האלה.. ולכן כתבתי במשפט אחד או שניים.

אבל מותר לכתוב גם דעה שונה.
ואפשר לעבור הלאה

לא התכוונתי לפגוע.
ובאמת מקבלת שיכלתי להתנסח יותר בעדינות בכותרת.


הפותחת ביקשה לשמוע עוד אימהות שמשאירות בתקופה הזו בבית.בארץ אהבתי
אז אפשר גם להשמיע דעה אחרת.
אבל כשהיא ביקשה להתייעץ דווקא עם אלו שבדעה שלה, אז מי שרוצה להציע דעה אחרת, צריכה להתנסח בהרבה יותר עדינות לדעתי.
זו לא רק הכותרת ששופטת. זה גם התוכן. לכתוב 'עש מתי...', 'לא צריך..' זה לשפוט את מה שהיא עושה ולהגיד לה מה היא צריכה לעשות.
אני בטוחה שלא התכוונת, ואני מבינה שבעינייך זה היה עדין ובאמת לא בכוונה לפגוע.
אבל בעיני צריך הרבה יותר זהירות כשכותבים הודעה כזאת. את יכולה לכתוב מה את עושה ולמה. בלי להתייחס אליה. היא כבר תבחר מה ואם לקחת...
אוקיי..מקבלת את ההערה על הניסוח. ומתנצלת !!ויקרא שמי..?
כמובן דיברתי רק על הניסוח.. זכותך לחשוב ככה מיקי מאוס
ואולי ההשתדלות זה להישאר בבית?מוריה
המחלה הזו איומה.
וגם התופעות לוואי שלה.

לא מצליחה להבין אנשים שמזלזלים בזה.
השארנו בבית כבר שנתייםאנונימית בהו"ל
ביקשת לשמוע צד שני-
אז משמיעה את הצד הזה.
אבל אין לי דעה על הדבקה כי לא נדרשנו לסוגיית ההדבקה,
אחרי הסגרים הראשונים ראינו שהם פרחו בבית,
אז המשכנו את זה הלאה...ועברנו לחינוך ביתי.
בניגוד לאלו שכתבו שהילדים נפגעו בלהישאר בבית,
לילדים שלנו זה עשה טוב.
אבל שוב, הם כל היום בבית? לא יוצאים? לא רואים אנשים?יעל מהדרום
לק"י

בואו נגיד שבתחילת הקורונה נראה לי שרובינו רעדנו רק מלראות אף של שכן מציץ מקצה הרחוב (הגזמתי, כן?😅).
כך שהפירוש של להיות בבית היה להיות כל היום בבית לבד עם המשפחה.

גם אצלינו הסגרים לא היו כה נוראיים. ב"ה הילדים שלי בסדר. אבל לו סגרנו אותם בבית שנתיים בלי שיראו אף נפש חיה, מניחה שהיה להם רע עם זה.
בשביל להגן מהדבקה לא צריך לא לראות אנשיםמיקי מאוס
בשביל הגנה של 100 אחוז אז כן אבל לא נראה לי שזה הכוונה של רוב האנשים פה...
גם כל מי שנוסע ברכב או חוצה כביש לוקח סיכון
אבל הדיון הוא בד"כ לא אם לנסוע אלא איך ועם איזה הגנות ומגבלות שיצמצמו את הסיכון להגיוני

עצם זה שמצמצים מפגשים במקום מסגרת של ~25 (במקרה הטוב) ילדים + אנשי צוות מתחלפים, כל זה כפול מספר הילדים במסגרות והסעות וכו
במקום זה פוגשים נניח 10 אנשים
כבר זה צמצום אדיר של הסיכון

וזה עוד בלי להתייחס לסוג האנשים(אנשים מוכרים, נזהרים, מחוסנים,מסתובבים עם מסכות וכו לעומת ילדים בגן שאת לא יודעת וחלקם אולי אפילו שולחים ילדים חולים בלי למצמץ, לצערנו גם כאלה יש)

אצלנו היה להם כיף בבית, היחס הצפוף של המבוגרים מאוד פיתח אותם
את המחיר הכבד (מילולית בעיקר😅) שילמנו אנחנו בבייביסיטרים , הפסד עבודה, נסיעות
אין תחליף לחברה זה ברור, אבל לתקופות זמן בחיים וכמובן גם תלוי בגילאים זה לא בהכרח רע

אין ספק שזה שיקול משמעותי מאוד בהחלטה אם להשאיר בבית...
נכון, מי שמדברת על נזק לילדים לא מדברת על מפגשים בחוץיעל מהדרום
לק"י

או על מפגשים מצומצמים מן הסתם.
אלה על התקופה שבה להסתגר בבית היה להסתגר.
ולכן חינוך ביתי זה לא המצב שיגרום נזק לילדים כמו שמדובר פה.
וואו, את אלופה!בוקר אור
אני אישית בכלל לא יכולתי גם אם הייתי רוצה, אבל מתפעלת ממש מההשקעה!
ממתי הם בבית?אביול
האמת שכבר לא מדברים על זה כל כך הרבה וזה כבר נראה די מאחרינו. ממה את מפחדת?
אני השארתי בבית עדאני זה א
אחרי פסח של שנה שעברה כי הייתי בסיכון מוגבר.אחכ שלחתי ובתחילת השנה הנוכחית כל הילדים חלו מלבד בעלי התינוקת ואני.. עכשיו לא מזמן חלינו אנחנו( מי שלא חלה הילדים לא נדבקו ממנו) ואצלי היה מצד אחד טוב בבית מצד שני כן לקח להם אחכ זמן להשתלב חזרה בחברה.
חשבתי לעבור לחינוך ביתי אבל אז אני גוזרת עליהם בידוד חברתי מסיבות שאני לא יכולה לפרט מהן( ואני יודעת שחינוך ביתי לא אומר בידוד חברתי אבל אצלנו זו תהיה התוצאה) אז ירדנו מהרעיון אבל בהחלט עד שחלו צמצמנו מאוד מםגשים שלא נצרכו ואחרי שחחו מודה ששחררתי יותר
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

ברור שתלוי כשרות, אבל רמי לוי כן יותר זולמרגול

גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו


רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער

לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)

אבל היא גם באמת יקרה


ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם

מתנה ללידה ילד שישי/ שביעיתהילנה

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן


(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

מנסיון של אמא שלי שתמיד אוהבת לשאולסטודנטית אלופה
הרוב המוחלט מעדיף משחק לילדים הגדולים
תודה רבה!תהילנה
אני דווקא שמחתי גם בבגדיםמתיכון ועד מעון

לחדש לקטן

שאלה טובה🤔חזקה בעורף

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)


אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

תודה רבה!תהילנה
אני הבאתי לאחותי משו בשבילהחמדמדה

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

רעיון יפהתהילנה

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

גיסתי הביאה לי ללידה שנייה בקבוק שווה וחלוק מגבתחמדמדה

והיה לי ממש כיף😂


לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

האמת שאני קניתי לגיסתי פיג'מה מפנקת עם כפתוריםסטודנטית אלופה

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

תלוי בגילאי הילדים.מוריה
וברווחים בניהם.
לא מספיק בקיאהתהילנה
הגדולות בנות 11 נראה לי. ילדים צפופים...
אז תעסוקה חדשהמוריה
לילדים הקרובים בגיל, זה יכול להיות יעיל.

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.


אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

אותי בגד לתינוק כי מאוהבת בבגדי תינוקותנחת-רוח

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים


אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה


אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

תודה רבה!תהילנה
בכל מקרה חשבתי להשקיע עם משהו בקרטרס או בסגנון ונראה לי שיש מצב שהן דומות לך מהבחינה הזאת שלא יפרגנו לעצמן בגד חדש בשלב הזה...
האמת בקטנה שלי ממש פירגנתינחת-רוח

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה


אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה


אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת


אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר


היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

לדעתי משחק לילדיםמתואמת

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

לפעמים דווקא אחרי כמה ילדיםאמאשוניאחרונה

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

מזל טוב ענקשושנושי

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

 

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

 

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 
מזל טובבב וואו, מרגש ממש אחרי כל מה שהיה!אורוש3
רק נחת ובריאות @רוני_רון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושי
חח לפחות עד שהיא תגיב ירושלמית במקור
מזל טוב!שמ"פ

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון


מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

וואי מזלטוב! לגמרי מחכות לסיפור!ירושלמית במקור
מזל טוב!!!❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! שתרוו ממנו המון נחת❤️יעל מהדרום
וואי מזל טוב סופסוףףףף!❤️Doughnutאחרונה
בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

להגיד לא זה באמת לא כיף,משתדלתלהיותאני

להגיד לעצמך לא זה באמת לא כיף,

צריך להתחיל מהחלום שבגללו רוצים לחסוך, להיות בתפיסה שאת מרוויחה מזה

בעיני הכי עוזר לזה זה להדגיר תקציב להוצאות שאת לא סגורה עליהן, ואז בתוך התקציב הכי בכיף בעולם, הגדרת לעצמך 300 בחודש ליצירות? לבני ואל תתבאסי על זה שאתם חוסכים פחות, ומעבר לזה ממש להכניס לעצמך שזה לא בתקציב, כי אתם בוחרים בחלומות אחרים וזה לא משרת אותך ההוצאה הזאת

כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

ראיתי עכשיו פרסום של משהו שיכול להתאים נראה ליהשקט הזה

אם ירושלים רלוונטית

 

פרסום הנס! (או פרסום הטימטום שלנו, תבחרו חחח)חמדמדה

יצאנו לנסיעה דיי ארוכה עם כמה עצירות, האחרונה היתה אמורה להיות לתדלק, ושכחנו (שיואו כמה שזה לא אופייני לבעלי!! זה ההפך!)

באמתע כביש שש רואים שנשאר חמש קמ

התחנה הכי קרובה 15 קמ מאיתנו


מזמור לתודה

דברי תורה

חסדי ה' הגענו לתחנהה


זהו אמרתי שאפרסם 😂


תודה לה'

שבת שלום❤️❤️

חחחחח ב"השירה_11
חחחח ב"האפרסקה
מזכיר לי שאמא שלי אמרה לי פעם בביטחון שיש עוד כמה קילומטרים אחרי ה-0, לא יודעת כמה ניסויים היא עשתה כדי להיות מומחית בזה 😂
ברוך השםאבןישראלאחרונה
אנחנו גם השבוע נסענו על 0 כמה ק"מ כי שכחנו לתדלק ולא היתה תחנה בדרךך
מקווה שמתאים בפורום פה.. מרגישה פה הכי בנוחאור מאיר
הזוגיות שלנו קצת עלתה על שרטון, אנחנו כבר אחרי 3 סוגי טיפול, והאמת אני מיואשת ממש. אשמח אם למישהי יש המלצות על פודקאסט טוב על זוגיות ומיניות... )יודעת שה לא מה שיפתור את הבעיות. אבל בתקופה שאנחהו רחוקים אני רוצה לנסות לשמוע...(
ממליצה בחום על התכנים באתר של מרכז יה"לאלישבע999

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות


ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

תודה! הסתכלתי קצתאור מאיר
ואני רואה שזה דברים פחות פרקטיים. מחפשת ממש משהו ללמוד, ולא סתם.ךהרחיב אופקים )למרות שזה נחמד. אבל פשוט לא כרגע..(
הייתי הולכת לטיפול אישינעמי28

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.


בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)


וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

היינו בטיפול אישי..אור מאיר
אנגלית פחות אבל אנסה את השני
ולמה לדעתך לא היה שינוי?נעמי28
לא אומרת שלא היה שינוי..אור מאיראחרונה
היה שינוי והיינו מאוד מרוצים. אבל כרגע פחות טוב... מאמינה שטיפול זה לא קסם לכל החיים בסוף..
לא יודעת אם תתחברישומשומ

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.


ובהצלחה רבה! 

תודה! אבדוקאור מאיר
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלה
אני עם קוביות קרח לבחילות, אבל לסחרחורות?מעיין34
אוקיי יש לי עדכוןןןן סוכריות מציצה לימון!! וואופומלה
חובה!
לסחרחורות?? איזה קניתמעיין34
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לי היו סחרחורות נוראיות בתחילת הריונות (בעיקר)...מתואמת
מתי עברו? ואין טיפול?מעיין34
לא ניסיתי יותר מדי לטפל... עבר אחרי שלושה-ארבעהמתואמתאחרונה
שבועות בערך (אם אני זוכרת נכון). לפעמים הופיע שוב במהלך ההיריון, אבל לא ברמה יומיומית.

אולי יעניין אותך