אבל נראלי הוא התכוון שגם היציאה מהארץ זה אותו רעיון של חוסר צניעות..

אז למה חלקת בינהם?

הבנתי את זה אחרת.

חשבתי אולי אתה מחלק כי זה יותר חמור וכו' (התפעלתי)

הבנתי יציאה לחוץ לארץ לא  למציאת הזיווג , אלא אחרי...

בכל מקרה , אמרת יפה

אופסיי, התבלבלתי עם המילה התפלאתי... 😅.

בכל מקרה ברור שמיד תקשר זאת למזרוחניקים , איך לא?

הבנתי א-ת-ה מזרוחניקקקקקק!!!!

אבל, אין ענין להמשיך זאת...

"לפעמים אתה בטוח מה מי שאתה מדבר איתו חושב ורץ מיד להפריך את זה, ובתכלס אותו ניק לא אמר או מאמין באותה עמדה."

-זה בדיוק מה שאת עושה

נסיעה לחו"ל כאן גם מוצג כמחיר ערכי - כלומר אני מוותר על ערכים מסוימים אבל יש לי זוגיות

אם הערך נתפס כחלק מהזוגיות שמחפשים, אז אכן אי אפשר לוותר עליו מהותית

מקרה 1 הוא:

יש קשר ספציפי, שבשבילו נדרש לוותר על ערך מסוים. מכל סוג שהוא. צניעות, לימוד תורה, ציונות, וכו'.

מקרה 2 הוא:

ברור שאם נוותר על ערך מסוים, יהיה לנו קל יותר להגיע לקשרים טובים, מכל סיבה שהיא. 

מקרה 3 הוא:

יש משהו שאפשר לעשות, אולי יעזור ואולי לא. אבל יש סבירות מסוימת שיעזור

והשאלה:

עד כמה אנחנו מוכנים לוותר על ערכינו כדי להשיג זוגיות?

לדוגמה - מישהו מאד רוצה להתחתן, אבל ברור לו שהצמצום למישהי שמעוניינת בכיסוי ראש מגבילה את האפשרויות שלו. בסופו של דבר, יש סיכוי נמוך למצוא מישהי שמקפידה על זה, וסיכוי גבוה יותר אם מוותרים על הערך הזה. האם היית מוותר? האם זוגיות מצדיקה לשלם מחיר ערכי? כמה גבוה המחיר הערכי שתהיה מוכן לשלם - עבור מישהי קונקרטית, או סתם כדי להגדיל סיכויים?

אני לא מוותר על הערך שלי, אני אולי מוותר על ערך שיהיה בבית, אבל אני עדיין יכול להתלבש איך שאני רוצה...

משהו יותר "ויתור ערכי" יהיה אם היא מסרבת לשמור נגיעה בזוגיות. 

שם אני צריך לוותר *בעצמי* על הערך שלי.

הדוגמה שלך היא על איך אני רוצה את הבית שלי \ החינוך של הילדים שלי. בעיני זה לא שאלה על מחיר ערכי עבור זוגיות, אלה כמה דגש אני שם על הבית שאני רוצה לבנות כשאני בוחן זוגיות.

לעומת השאלה של איזה ערך אני מוכן לוותר עליו על מנת לבנות את הבית שאני רוצה.

מוותרים על ערך בשביל להתחתן מוותרים על עצם החתונה בחתונה.

זה הופך להיות דבר זול.

עכשיו יש את השאלה האם מדובר בערך שולי?

צריך לקבוע מהם הערכים החשובים לי. לרוב הם יכולים להצטמצם לכמה בודדים שכוללים את האחרים.

ואם ערך זה נמצא שם - לא שייך לוותר.

מן הסתם אם נשאלה השאלה ז"א שמדובר במשהו עקרוני, אז הייתי אומר לא לוותר.

נ.ב. - אם אנחנו מאמינים אז יודעים שבשביל ערך ביהדות, לא נפסיד אף פעם.

על אילו ערכים הית מוותר, או עד כמה עמוק היית מתפשר על עולם הערכים שלך, אם זה היה נדרש כדי להתחתן

ובסוד אספר לך שאנשים רעים גם מתחתנים, אז כנראה אם ויתרת על הערכים שלך והתחתנת זה לא ש"לא הרווחת כלום"

אולי דווקא בגלל זה קל לי יותר עם המונח "מחיר", כי אני יודע מה אני מקבל - זוגיות

את מסתכלת מבפנים, ושם יש במה להשקיע ואת לא יודעת מה את מקבלת חזרה

אני מסתכל מבחוץ 

כדאי לזכור שכאן את בפורום *לקראת* ולא בפורום השכן

אז בשלוש המקרים שהצגת התשובה שלי זהה, וזה כי אני יודעת שקשה למצוא בגילי ובמקומי את מי שהערך המסויים הזה עדיין מוחזק אצלו ברמה גבוהה.

זה התחיל מהבנה הסתברותית, והמשיך כלפי מעלה בפירמידה.

ואני לא רוצה לשתף מה הערך, אז נא כבדו זאת.

הייתה לנו שיחה די קשוחה.

לגבי הדוגמאות - 

נכון, לכל ערך יש עוד משמעויות, לכל מקרה שבו אתה נדרש לוותר על ערך יש לזה עוד משמעויות

בסופו של דבר השאלה היא כן או לא. בהנחה שאכן הזוגיות כשלעצמה תהיה טובה לך ורק על הערכים המדוברים תצטרך לוותר - על מה תוותר ועל מה לא

והשאלה היא לא מה מותר הלכתית ומה אסור. אני מדבר רק על הערכים כשלעצמם. זה יכול להיות טעם בבגדים או במאכלים, או כל דבר שחשוב לי ובשביל הצד השני מסיבה כלשהי אצטרך לוותר עליו.

טענתי שיש סיטואציות שבהן עולם הערכים שלי מורה לי התנהלות מסוימת ואילו הזוגיות שלי תדרוש ממני התנהלות שונה

לדוגמה - כאשר התפיסות החינוכיות שלכם שונות

כאשר התפיסות שלכם לגבי איך צריך להראות בית יהודי הן שונות (לדוגמה - צניעות, כיסוי ראש, הקפדה על תפילות במניין)

או כאשר הזוגיות היא כזאת שתדרוש ויתור מסוים על ערך (לדוגמה - אתה מקפיד על חומרה מסוימת שלא תוכל להקפיד עליה אם תהיה נשוי לאשה הזאת. אתה רוצה לגור בארץ ישראל ולה קשה מאד לגור בארץ)

גם אם זה לפסוק כדעה אחרת.

מלבד אולי שלוש סוגיות יסוד שבהם לא אפסוק כדעה אחרת:

ציונות, עליה להר בית ד' בזמננו, שמירת מסורת הפסיקה אצל האשכנזים כמנהג האשכנזים.

כל מה שלא אחד משלשת אלה (האחרון בספק)

אצא לחו"ל בשביל לישא אישה אבל לא אגור בחו"ל. נסיעה ארעית.

לגבי בחיפושים- גבולות הלכה כנ"ל, אשלח תמונה למשל.

לגבי הסתברות זו שאלה כבר של כל מקרה לגופו.

השאר אין לי אמרה ברורה אם אני יכול לוותר או לא. יכול להיות שיש ויתורים לא קלים אבל אני מוכן לעשות אותם אבל יש ויתורים שממש יכבו אותי, אבל זה כל מקרה לגופו אך שמאיר או חלילה לא.

כמובן, אם היא ממש קיצונית וכו' אז הגיוני שמהר מאוד נראה שלא כיף לנו יחד ואולי חבל על הזמן, אבל מעצם זה שהיא גושנקית? אם יש לה יראת שמים אני לא רואה סיבה לפסול.

על אף שיש כאן ערבוב מסוים בין הלכה לערכים...

יש ערכים שבהם אין להלכה אמירה (טעם בבגדים, למשל. או "לגור בעיר/ביישוב") וגם בהם שייך ויתור,

וגם ערכים שבהם הדעות החלוקות סוברות כל אחת שהיא צודקת הלכתית (שלש הדוגמאות שהבאת...)

זה מה שאתה מתייחס אליו בסוף, "יש ויתורים שממש יכבו אותי" - ובעצם אתה אומר שאתה כן מוכן לעשות ויתורים מסויימים אבל יש לך גבולות.

1 גבולות ההלכה,המוסר, החסידות והמידות
(זה כולל גם דברים שאני יודעת בוודאות שירחיקו אותי מה' שהם לא אסורים הלכתית,

כמו לאכול בסעודה של אחשוורוש או לגור במקום עם אווירה שתחליש אותי רוחנית)

2 לא אוותר על הערכים שלי גם אם זה יגדיל את הסיכוי לקשר זוגי,
גם הסיבה לחיפוש אחר זוגיות מגיעה ממקום ערכי
(ברור שזה גם רצון טבעי שטבוע בנו,

אבל הסיבה שאני משתדלת לממש אותו היא הערך שאני רואה בו).
ערכים ומשמעות אצלי זה מעל הכל.

3 סבבה, כל עוד זה משפיע לטובה על הקשר עם אלוקים ולא חלילה להפך.

וחבל על הניצלושים למיניהם ועל זה שרוב השרשור מוקדש לשאלות דקדוק ודיונים שלא קשורים לעצם השאלה.

בכל אופן, היה לי חשוב להעלות את הנושא לדיון, כי בסופו של דבר יש שלב שבו אנחנו צריכים לוותר על ערך מסוים בשביל זוגיות -

אם ערך ספציפי בשביל זוגיות ספציפית (רצון של הצד השני לסגנון לבוש מסוים)

או ערך שנתפס כמאט ומעכב (תמונה זה דוגמה מפורסמת, אבל גם למשל להחליף סגנון לבוש)

ולכן קיויתי גם להעלות למודעות (סוג של פריקה)

וגם שאולי תהיה תשובה מעניינת ומעוררת מחשבה שתקדם אותי (ואחרים)

ויש הבדל גדול מאוד בין השניים. אבל יש יכולת בחירה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?