***אירוח בפורום בנושא שיטת קיי***יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ט"ז אדר תש"ע 14:10
היום ומחר תתארח ימימה בפורום הריון ולידה, ותענה על שאלות אודות הכנה ללידה בשיטת קיי.
שרשרו שאלות כאן בשרשור הזה, וימימה תשמח לענות
ימימה כותבת:
 
"כמה מילים על השיטה: שיטת קיי היא שיטה להקלה בלידה בעזרת הרפיה עמוקה, דמיון מודרך וכלים לניהול כאב. בשיטה עושים גם עיבוד חוויות לידה קודמות (מעולה לויב"ק) וכן היפוכי עובר. בעזרת הכלים שהשיטה נותנת היולדות חוות לידה בדיוק כפי שהיו רוצות שתהיה. אפשר להגיע בעזרת הכלים הנלמדים גם ללידה ללא כאבים. ההדרכה מתקיימת בשלושה מפגשים בני שעתיים. השיטה טובה לניהול כאבים נוספים ולשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה באופן כללי, אבל כרגע אני מתמקדת בלידה. בכל מקרה, גם הכלים הנלמדים לפני לידה יכולים לשמש בסיטואציות סטרס שונות בחיים.
 
משהו על עצמי - אני אם לאבישג (4.5) ואיילת (שנה ועשרה). אבישג נולדה בניתוח קיסרי חירום ואיילת בלידה מהירה וטובה. לאחר שלמדתי קצת על שיטת קיי הבנתי שלפני הלידה של איילת עשיתי את אותו הדבר לעצמי פחות או יותר, רק תוצרת בית (ולכן כאב לי, אילו הייתי לומדת מסודר אולי הייתי גם נמנעת מכאב ). כתבתי על כך להארץ והחלטתי ללמוד את השיטה בעצמי כדי להנחיל אותה לכמה שיותר נשים."
 
שלום לכולן ותודה ליוקטנה על קבלת הפניםאנונימי (פותח)
אהיה פה מאוחר יותר בערב וכן מחר ומחרתיים ואשמח לענות על שאלותיכן.

בינתיים אני מצרפת לינק למאמר שכתבתי בהארץ.
שלום וברוכה הבאהבילי
איפה אפשר לעבור קורס בשיטה?
וכמה זה עולה?
תשובה לביליאנונימי (פותח)
יש כמה מדריכות בשיטה בארץ, רובן מרוכזות באזור השרון והמרכז ורק אחת בצפון. כל אחת מהמדריכות יכולה להעביר הדרכה לקראת לידה וכן גם המתלמדות (כמוני) כל עוד לא מדובר במקרה קשה במיוחד שבו צריך לעשות ניתוח לעומק של לידה קודמת טראומטית או משהו בסגנון.

המחירים של המתלמדות הם 300 שקל (לפחות) לשלוש פגישות (דהיינו, 100 ש"ח לפגישה בת שעתיים) ואילו של המדריכות הוותיקות הם לכל הפחות 300 שקל לפגישה אחת, מחיר מדויק אפשר לשמוע מהן.


תודה. ועוד שאלה...בילי
יותר מעניין אותי הקטע של השיטה לחיים עצמם ופחות ללידה.
זה תורם גם למהלך יותר רגוע של השגרה וכו'? אשמח אם תוכלי להרחיב על כך.
בהחלט תורם,אנונימי (פותח)
קודם כל - זה טוב גם לריפוי מכאובים שאינם דווקא צירי לידה. את זה אני אומרת מניסיון אישי . ברגע שאת יודעת להרפות - זה עובד כמו קסם בכל מקום.

נוסף על כך, אחד הדברים שנלמדים בהדרכה הוא להיכנס להרפיה בזמן קצר. כשיש הרבה ילדים במרווחים קטנים ומחסור חמור בשעות שינה אחד הדברים החשובים הוא לדעת למצוא חמש דקות פה עשר שם כדי להיכנס להרפיה עמוקה ממש, ששקולה - אם עושים אותה כמו שצריך - לשעה של שינה. וזה כבר תורם למהלך רגוע יותר של השגרה מאמא מותשת ועצבנית.

חוץ מזה, כשמתרגלים הרפיה על בסיס יומיומי (או כמעט יומיומי), בלי קשר לשעות שינה, משהו באורח פלא מתחיל להשתנות בחיים, גם אם זה בהתחלה בדברים קטנים. (אוי, אני קוראת את עצמי וחושבת שאני נשמעת כמי שפתאום ראתה את האור, אבל האמיני לי - זה לא אור, זו אמת בסיסית לחיים.)


שלום ימימהקצת אחרת
קראתי את המאמר והשיטה נשמעת לי מאוד מעניינת, אם כי אני חייבת להודות שאני די ספקנית (לידה נטולת כאב, תינוק שמחליק החוצה...). אשמח אם תוכלי להרחיב לגבי עצם השיטה.
יש לי גם כמה שאלות ספציפיות:
1. האם זה שהיולדת נמצאת בהרפיה זה אומר שהיא צריכה להמצא בחוסר תנועה?
2. איך מיישמים את השיטה בתוך בית החולים, כאשר הרבה פעמים אין לך שליטה על מה שקורה? מרגע שאת מגיעה לבית החולים, את די נתונה למרותו של הצוות הרפואי (ומבחינתי טוב שכך), אבל לפעמים מכתיבים לך מציאות שהיא לא נוחה לך, כמו להכריח אותך לשכב במיטה כשאת רוצה להסתובב.
3. מהם היסודות/המקורות הרוחניים של השיטה? חשוב לי לדעת שאני יכולה ללמוד דבר חשוב כזה בלי לחשוש שיהיו מעורבים רעיונות שהם זרים ליהדות.
4. האם יש כבר נשים שהתנסו בשיטה הזו במשך 3 לידות לפחות? סליחה על הפקפוק, אבל כולנו הרי יודעות שכל לידה היא שונה ומיוחדת. קשה לי להסיק מסקנות לגבי שיטה שלא נוסתה מספר פעמים לפחות.
ו... ברכותי! מי שעוסקת בשכלול דרך לגרום לנשים ללדת יותר בקלות ובשמחה עושה שליחות חשובה לעולם כולו!
תגובה לקצת אחרתאנונימי (פותח)
אתחיל במענה לשאלות:
1. בהחלט לא צריכה להיות בחוסר תנועה. תמר, המורה שלי, סיפרה על מישהי שישנה רוב הלידה שלה בעזרת השיטה ובסוף הגיעה לקיסרי, כי שום דבר לא התקדם אבל בהחלט, בזמן התכווצות (כך אנחנו קוראות ל"ציר" כדי לנטרל אותו משלל הקונוטציות המתלוות למילה) אם נכנסים למצב תודעתי קצת שונה, נגיד כמו זה של בהייה בטלוויזיה, זאת אומרת, מעבירים את הקשב אל מחוץ לגוף ולא מתמקדים במה שקורה בגוף, אפשר לת להתכווצות לעבור בלי להתעכב על כמה שזה כואב. (כי זה לא חייב להיות.)
2. דווקא הדוגמה שנתת טובה - כי אם צוות בית החולים כופה עלייך מצב שלא נוח לך את יכולה לגייס לעזרתך את הכלים שקיבלת ולהשתמש בהם כדי להקל על עצמך. כמובן, ככל שאת רפויה יותר ומשוחררת יותר כך גם הסיכוי לסיבוכים קטן יותר, הכל זורם כמו שצריך, ועל כן, בדרך כלל אם אין לצוות סיבה מיוחדת - לא ישכיבו אותך על המיטה בכוח. (למעט ניטור בהתאם למדיניות בית החולים פה ושם.)
3. בקשר למקורות רוחניים - השיטה אינה שיטה רוחנית. יש לה בסיס פיזיולוגי חזק ביותר והיא עובדת על עיקרון בסיסי שלכל מה שאנחנו חושבות יש השפעה על הגוף שלנו. המוח הוא האיבר החזק ביותר שלנו. הנתיב העצבי שפועל במחשבה על גירוי גם בלי שיהיה גירוי הוא אותו הנתיב שעובד גם בהינתן הגירוי. חשבי על מלפפון חמוץ וראי איך בלוטות הרוק שלך מתחילות לעבוד. ככה גם כשאת חושבת, למשל, להשתיק לזמן מה חלקים מסוימים בגוף ולמנוע מהם מעבר של כאב. העניין היחידי הוא שפה צריך ללמוד קצת יותר לעומק איך להרפות ולתרגל את זה. אבל להרפות באמת, ברמה עמוקה ביותר. בקשר למקורות - השיטה היא שילוב של כמה שיטות הרפיה, היפנוזה (בלי ההיפנוזה, כי אסור בארץ למי שאינו רופא, פסיכולוג או רופא שיניים) ודמיון מודרך שלמדה המורה שלי, תמר עילם, בארצות הברית.
4. לא ידוע לי על נשים שעברו שלוש לידות עם השיטה (היא קיימת רק שש שנים, כן, אני יודעת שאפשר ללדת שלושה ילדים בשש שנים ואפילו מכירה אישית כאלה שעשו את זה ), אבל מדריכות ותיקות שעובדות גם כדולות מספרות על הבדלים משמעותיים בין לידות שהן מלוות עם יולדות שלמדו קיי לבין כאלה שלא. גם זה משהו.

ותודה על הברכות.

אשר לעצם השיטה, ארחיב בהמשך, הזמן קצר והמלאכה רבה ולצערי, נתקעתי עם ילדה חולה כך שאנסה לענות היום כמה שיותר ומחר שוב אוכל רק בערב (תכננתי לענות גם בבוקר :-/)

תודה ימימהקצת אחרת
זה נשמע מעניין יותר ויותר.
רפואה שלמה לבתך!
מה רע במילה 'ציר'?פצקרשת
מילה כל-כך יפה, עם המון משמעות וקשרים למילים אחרות.
 
הוחלט ש'ציר' = כאב, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת? קצת כמו להחליט שנכה = עלבון, אז עדיף לא להשתמש במילה הזאת. תמיד מוזר לי קו המחשבה המצמצם הזה.
תשמעי -אנונימי (פותח)
כמי שרוב חייה הבוגרים התעסקה בשפה (אני מתרגמת ועורכת במקצועי) אני האחרונה שתדיר מילה מהשפה. אני גם אומרת "בעלי" למגינת לבם של לא מעט אנשים בסביבתי, ואבוי, הרחם שלי נשאר בלשון זכר, ולא, כמקובל במקומות מסוימים - נקבה.

אבל מכיוון שהמילה טעונה מאוד בכאב, אני מעדיפה לומר התכווצות, או "פעילות רחמית" ולהשאיר את הצירים לאלה שבאמת כואב להן.

אגב, לא חייבים לוותר על הכאב, ומי שחושבת שזה לא לידה בלי זה, בהחלט יכולה עדיין להיעזר בשיטה. המטרה אינה להגיע ללידה ללא כאב, אלא ללידה כפי ש*את* רוצה שתיראה. וזה עובד.

(משהו אישי - לפני הלידה של איילת כתבתי לי סיפור לידה - איך הלידה שלי תיראה. והיא נראתה די דומה למה שכתבתי.)
אני לקראת לידה שביעית+mp8
מעולם לא השתתפתי בקורס הכנה כלשהו מאוד אשמח לשמוע על "כלים לניהול כאב".
למען הגילוי הנאות- בחצי מהלידות (כשזה התאפשר-) לקחתי אפידורל לשיכוך הכאב, וזה האריך מעט את זמן הלידה- בהשוואה ללידות שילדתי בלעדיו.
אני פתוחה לשמוע על דרך אחרת (לא נראה לי שאספיק לעבור הפעם קורס מסודר, כי אני כבר ממש לפני, אבל אשמח לכל טיפ שתוכלי לתת, על הרפיה ועל ניהול כאב ועל דרך להחיש את הלידה עצמה- כשהיא כבר בעיצומה!!)
תגובה לאם-פי6אנונימי (פותח)
קודם כל - אין צורך בהתנצלות ובגילויים נאותים, אני לא נגד אפידורל באופן גורף.

דבר שני - אני כמעט מתביישת לתת עצות למי שיש לה פי שלושה יותר ניסיון ממני בלידות .

בכל זאת, אענה על סמך הידע שיש לי לא רק כמי שלומדת את השיטה אלא גם כקוראת אובססיבית של סיפורי לידה. (לקראת הלידה השנייה קראתי הכל כדי לדעת איך לעשות את זה כמו שצריך!)

שמתי לב למשהו משותף להרבה סיפורי לידה שהסתבכו והתארכו: השלב הראשון (הלטנטי, עד לפתיחה 4) היה ארוך ומייגע, למה זה קורה? כי אנחנו כל כך בטוחות שלידה היא עניין כואב שיש נשים שעל ההתכווצות הראשונה נכנסות ל"כוננות צירים", עומדות עם סטופר ומתזמנות, ומרוב ציפייה לציר הבא, מביאות אותו על עצמן. הגוף מכווץ ומחכה ולא נותן לעצמו מנוחה. כך קורה שנשים מגיעות הרבה פעמים לחדר לידה כואבות ודואבות עם פתיחה של 2 ס"מ וציר רודף ציר.

העצה שלי לכל יולדת היא לא להתייחס בכלל לצירים הראשונים. להמשיך לחיות (כשיש עוד שישה ילדים בבית כל כך קל להסב את תשומת הלב לדברים אחרים שאינם צירים, לא?) אם זה לא בשעה שהילדים ערים, אז להכין להם דברים למחר בבוקר, לראות טלוויזיה אם יש, לקחת סרט טוב, להסיח את הדעת (אני הייתי בהצגה כשהלידה של איילת התחילה). רק כשעצמת ההתכווצויות כבר בלתי נסבלת להתחיל לחשוב על בית חולים.

גם בבית החולים, להימנע ככל האפשר מבדיקות פתיחה - אין לזה כל ערך - זה רק מלחיץ (כדאי לקרוא את המאמר מאיר העיניים הזה על בדיקות פתיחה ולמה הן לא עוזרות במיוחד). ובעיקר - להאמין שזה אפשרי, שלידה לא חייבת להיות כרוכה בכאב או בטראומה. ולהרפות ככל האפשר את השרירים. לזכור שתמיד יש רמה נוספת של הרפיה שאפשר להגיע אליה, ולנסות להיות שם.
מסכימה מאוד עם דברייך לגבי הצירים+mp8
וכך אני עושה (אין לי זמן להתקשקש עם נסיעות מיותרות,ובטח לא עם בדיקות מיותרות- אני נוסעת שכבר זה בטוח ללידה!!)
אין לי אפשרות להיכנס למאמר המדובר- כי אינטרנט רימון חוסם לי אותו, אשמח אם תעלי את עיקרי הדברים- או תוכלי להדביק את המאמר הרלוונטי.
שאלתי: איך מסיחים את הדעת מהכאב?? איך מגיעים להרפיה??
אגב, הלידות שלי לא התארכו בגלל סיבוך, אלא שפרק הזמן עד שהגעתי לשלב הלחץ- היה קצת יותר ארוך, ובלידות ללא האפידוראל- זה הגיע בבת אחת- מיד אחר שהגעתי לפתיחה של 6.
שולחת את הקובץ כפי שהוא אצלי במחשבאנונימי (פותח)
ודמייני את הדרך שהתינוק שלך עושה לפי הקישור הזה. זה יכול גם לעזור.
תודה רבה!!!+mp8
קראתי וזה נשמע נהדר, מאמינה מאוד ביכולת המחשבות לשלוט בעניין, מקווה שאצליח להתכוונן לכך ולהגיע לזה.
אשמח לקרוא עוד ולשמוע מתשובותייך לאחרות!!
יש לי סיפור קטן על כוח המחשבהאנונימי (פותח)
אמא שלי ילדה שש לידות טובות ומהירות. (אני השישית.) היא עצמה התייתמה מאם בגיל 12, ולכן לא יכלה לשאול את אמה איך היו הלידות שלה, היא רק זכרה שאחרי הלידה השלישית אמא שלה אמרה שהילד "החליק ממנה בקלות" או משהו כזה.

אז אחרי הלידה הראשונה שלה אמא שלי אמרה לסבתה - ידעתי שאלד בקלות כי גם אמא ילדה בקלות. סבתה מיהרה להעמיד אותה על טעותה - אמנם הילד השלישי נולד בקלות, אבל אמי ואחיה השני נולדו בלידות ארוכות ומתישות.

איך לדעתך היתה נראית הלידה של אמא שלי אילו ידעה את זה? יכול להיות שלא היתה כל כך קלה...
את כל כך צודקתקצת אחרת
נשמע לי כאילו את מתארת בדיוק מה שעבר עלי בלידה האחרונה. אמנם כל הזמן נשמתי לאט ובשליטה מלאה, אבל הרגשתי שבמקום להרפות הגוף שלי רק נהיה יותר ויותר מתוח וכלום לא מתקדם. באמת זו היתה לידה ארוכה ובסוף החליטו על זירוז...
קראתי בעיון את הכתבה ב"הארץ"יוקטנה
זה נשמע מדהים! 
רציתי לשאול איזו הכשרה עוברות המדריכות לצורך העבודה עם היולדת. כלומר, האם המדריכות מגיעות מרקע טיפולי כלשהו?
ליוקטנהאנונימי (פותח)
המדריכות עוברות הכשרה של שנה בשיטה, אצל המורה תמר עילם. תמר עצמה לא באה מרקע טיפולי והיא לא דולה, ולכן היא גם לא דורשת מהמתלמדות להיות דולות. בקורס שלנו, מתוך חמש, שתיים הן דולות בהכשרתן ושלוש לא.

אני באופן אישי למדתי אי שם בעברי הרחוק פסיכולוגיה לתואר ראשון. אבל בזה מסתכם התחום הטיפולי שלי.

וזה באמת מדהים.


לילה טוב, אמשיך לענות מחראנונימי (פותח)
לצערי איילת בתי חולה, מה שאומר שלא אוכל, כפי שתכננתי, לענות על שאלות ולהרחיב מחר בבוקר, אבל אם יהיו עוד שאלות אחזור מחר בערב ואענה עליהן ואם לא, ארחיב במה שהתחלתי. (עוד לא גמרתי את עבודתי הערב...)

לילה טוב.
אפשר עוד לשאול?חילזון 123
לא הספקתי עוד לקרוא את הכתבה אבל אשאל בכל זאת.
 
האם זה משהו שאפשר\כדאי ללמוד\לתרגל עוד לפני ההריון אם הלידות הקודמות לא היו משהו?
 
וגם - מה התפקיד שלך בתור מדריכה? כמה פגישות זה כולל? בקבוצה או לבד? איך בנויה ההדרכה שלך לנשים?
 
תודה : )
ברור שאפשר - וגם מחר, מחרתיים ובשבוע הבאאנונימי (פותח)
אני עוד אסתובב באזור ואענה על שאלות אם יצוצו.

ללמוד תמיד אפשר, לנתח לידה לא משהו זה לא משהו שחייבים לעשות בהיריון הבא, אפשר גם קודם. בהחלט. (המורה שלנו אומרת שהיא כבר עכשיו מכינה את הבת שלה ללידה. היא בכיתה ב' אגב. ואני עוד מתלבטת איך להסביר לבתי את סיפור חוה והנחש ואת העונש של חוה כשהיא שואלת. אני לא בטוחה שבא לי לספר לה מה אנחנו מבינים מ"בעצב תלדי בנים".) וכמו שאמרתי לעיל - ללמוד להרפות זה תמיד טוב.

כמדריכה אני קודם כל מלמדת את המודרכת להרפות, מוצאת יחד איתה את הכלים שיעזרו לה לא לחוש כאב, או להחליש את עוצמתו, מנתחת יחד עם המודרכת לידות קודמות או אירועים שיכולה להיות להם השפעה על הלידה הקרובה, מבררת אם יש גורמים שיכולים לגרום לאיזו שהיא תקיעות בלידה ומנטרלת אותם עד כמה שאפשר.

ההדרכה היא אישית בדרך כלל.

ההדרכה בנויה משלוש פגישות בנות שעתיים. בפגישה הראשונה יש היכרות עם היולדת, היכרות עם השיטה, הסבר על כאב בלידה והרפיה. בפגישה השנייה מנסים כלים שונים לניהול כאב ומלמדים להיכנס להרפיה במהירות. (בין הפגישה הראשונה לשנייה יש שיעורי בית - להקשיב להרפיות בקובץ אם-פי3 שאני נותנת.) בפגישה השלישית עובדים לעומק על גורמים שיכולים להפריע למהלך התקין של הלידה, אם יש כאלה, ונותנים טיפים ללידה מוצלחת יותר - סוגרים קצוות.
נשמע בדיוק מה שאני מחפשת...אמא ל-2
איך להגיע רגועה ללידה, וגם להצליח להשאר רגועה אם א"א לקבל אפידורל (אההההההההה...)
 
אז אפשר לקבל פרטים ? איפה יש מדריכות / מתלמדות? איך מגיעים אליהם?
כן, את הדבר החשוב ביותר לא כתבתיאנונימי (פותח)
קודם כל - המייל שלי: yemima  ב-gmail.com

חוץ מזה, רוב המדריכות והמתלמדות מרוכזות במרכז ובשרון. יש אחת בצפון. לצערי - זה המצב כעת ומי שגרה בירושלים, בדרום או בכל מקום אחר שאינו מרכז, צריכה לנסוע קצת. אני גרה ברמת גן.
תודה לימימה על האירוח!יוקטנה
מצטערת על האיחור - היתה איזו תקלה במחשב! 

שמחתי להתארח!אנונימי (פותח)אחרונה
אם יש עוד שאלות אפשר לפנות אלי במייל דלעיל. תודה לכן!
איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות

האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???

הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
על הרצפה/ ספה/ שולחן אוכל.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
יש לי ילדה בתיכון ואפילו היא עובדת בסלון/פינת אוכל
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
איך צריך להתארגן לאחסון ספרים, מחברות וכלי כתיבה? כמה מקום זה דורש?
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.


אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.


צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.


לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.


לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
בתיק זה רק הדברים שצריך בשוטף כמו חוברת עברית או חשבון

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

אצלנוDoughnut
כשהגדולה עלתה ל-א' התארגנתי עם שולחן כתיבה מהמם שקיבלתי מקרובת משפחה. בסוף לקראת כתה ג מסרנו אותו כי בסוף תמיד ישבה בסלון...
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ט בסיוון תשפ"ו 15:47

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

 

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

 

בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנהאחרונה
לגדולים לא קנינו מכל מיני סיבות ולאחרונה קנינו אחד לכל חדר ועכשיו הם כן נהנים לשבת בחדר ללמוד, גם אם באים חברים זה יותר נעים שיש להם פרטיות.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

למה מוזר?חילזון 123
לא הייתם בקשר ועכשיו אתם רוצים לחדש את הקשר.

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה


אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם


זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים


כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים


נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם


פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות


נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו


אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה


לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה


ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה


אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..


ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית


וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים


פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני


או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..


לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
אפשר לארח משפחה מהיישוב/שכונה שלכם לארוחה אחת ואז זה פחות כבד מאירוח של שבת שלמה.
2 דבריםשלומית.

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

עונהאורוש3

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
אייר בי אנד? נשמע מעניין
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבת

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
קודם יוצרת קשר ושיח מציעה להתארח לפחות בימי חול
ננעל לבקשת הפותחתבארץ אהבתיאחרונה
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
דקירה בבטןאפונהאחרונה
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"ל

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
בעלי הפתיע בכרטיסים לשם אבל ממש חוששת מכל מה ששומעים, מצד שני בא לי חופשה. איפה בטוח שם מלון ולהסתובב? או שלוותר לגמרי?
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הייתי בלונדון לפני שנהברונזה

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אני הייתי טסהיהלוםנוצץ

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

כרגע לא.מוריה
כרגע לא הייתי יוצאת מהארץ אם יש חשש להיתקע בחו"ל.🙄
כן אין באמת סכנה שם יותר מבמקום אחרטארקואחרונה
אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא

פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.

בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה. 

 

אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.

 

אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


 

אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

 

מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת

לא ממש מבינה בזה,אונמר

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה

זה תקציב ללילה אחד

..

היייהלוםנוצץ

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא

אני רק רוצה כיוון לחפש.

יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבוראחרונה

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

חייבת את עזרתכןRen1

יש לי ילדה בת שנה ו 9 חודשים עד עכשיו לא הייתה עושה לי בעיות בשינה, הייתי שמה אותה בחדר לישון בשעה 7 וחצי בערב וישנה לי עד הבוקר ללא בעיות.

בשבוע האחרון הילדה כאלו בטראומה לא מוכנה לישון במיטה שלה בחדר, אני,רק שמה אותה והיא מתחילה לצרוח צרחות כמו של טראומה היא אומרת לי שהיא רוצה כיסא, אני לוקחת כיסא מחכה עד שתירדם ויוצאת, אבל כשהיא מתעוררת באמצע הלילה שוב פעם צרחות היא רוצה. לראות אותנו שנשב לידה ולא נזוז, וכמה שננסה לדבר איתה שום דבר לא עוזר, בסופו של דבר לוקחים אותה אלינו והיא נרדמת, אני באמת אובדת עצות זו לא נתקלתי בכזה דבר אני כבר לא יודעת ממה זה יכול לקרות לה? אולי היא עוברת משהו שאני לא יודעת, יש לציין שאצל המטפלת היא ישנה ללא בעיות , אשמח לשמוע מכם ממה זה יכול לקרות ואיך אפשר לעזור לה בזה .

אולי יש תמונה או בובה שמפחידה אותה?דרקונית ירוקה

להשאיר אור קטן בחדר

אולי חם לה?

לנו עזר אצל כמה ילדים לצאת דווקא לפני שנרדמו. לחזור כל כמה דקות לתת נשיקה וחיבוק. ככה הם לא מפחדים שיעלמו להם. כמובן, לא השארנו אותם צורחים. נכנסנו ממש כל פעם שהם ירגישו צורך. עם הזמן התארך פרק הזמן עד שהם רצו שניכנס.

רק זה עזר במצב כזה, של חיפוש גם באמצע הלילה.

מה שכן, אם יש אירוע נקודתי של מחלה או סיוטים אני מרשה להם לבוא לישון במזרון ליד המיטה שלנו

לא שידוע ליRen1
אין לה איזה משהו מפחיד בחדר עברתי איתה על כל הבובות והחפצים שיש אין שם משהו שהפחיד אותה, אני רק רוצה לוודא שזה משהו שהוא הגיוני וקורה , היא הבכורה שלי ולא נתקלתי בזה בחיים גם לא אצל אחיינים שלי 
אז כן, זה קורהדרקונית ירוקהאחרונה
קרה לי בדיוק אותו דבראוזן הפיל

ובהתחלה נבהלתי, אבל חקרתי את הנושא, גיליתי שזהו שלב התפתחותי.

החלומות והפחדים מתחילים להתפתח, ההבנה של הפרידה בשינה מתחילה בגיל הזה, ועכשיו צריך לפתח הרגלי הרדמה חדשים תואמי גיל והתפתחות.

האמת שאצלי זה בא בזמן ממש גרוע של אזעקות אז נתתי לה לישון איתי, ואחכ היינו צריכים לעבור גמילה נוראית.

הטיפ שלי - להיות שלמה ורגועה בעצמך שזה בסדר. לשבת איתה בזמן ובצורה שאת מחליטה להקדיש לזה,  ואז לשחרר. לתת בה אמון שהיא מסוגלת להרגע ולישון. כן, אפילו שהיא קטנטונת.

אני גם הייתי קמה אליה בלילה, מדבררת מה שקרה "התעוררת ונבהלת ועכשיו חוזרים לישון" וחוזרת למיטה.

תמצאי את הדרך שלך, שלכן, מחדש

אבל זה בסדר גמור שזה קורה, נורמלי מאד וגם מראה שהיא מתפתחת כמו שצריך

בהצלחה רבה!

סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
עונהאוהבת את השבת

לא הלכתי


לוקחים סכום מופחת


תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי


תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

עונהאפונה

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

ואווועם ישראל חי🇮🇱אחרונה
ולא נקלטת עם זה להריון ?
התייעצות חיפוש עבודהאנונימית בהו"ל

שלום חברות, אשמח להתייעץ איתכן

אני מורה, והמנהלת הודיעה לי שכנראה לא יהיו לה שעות בשבילי לשנה הבאה.

אני מורה למקצועות מאוד ספציפיים, שבד"כ צריך מהם מורה אחת בכל מוסד, ואני גם גרה בירושלים ורוצה ללמד רק בתיכון,

אז למרות שאומרים שחסרות מורות וכו - קשה למצוא עבודה בתחום שלי ובאזור שלי.

 

מישהי שאני מכירה אמרה לי שאיפה שהיא מלמדת יש 4 שעות פנויות במקצוע שלי, ועוד אופציה למילוי מקום של חל"ד באמצע השנה.

4 שעות לא עוזרות לי לוותק, שזה מבאס...

 

ומה העניין?

 

שהאישה הזו שאני מכירה משם (שבתפקיד רציני שם, ואמורה להיות בקשר רציף עם המורות כל הזמן) היא מישהי שכל פעם שאני לידה אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי נוזל לשלולית.

גם בגלל שהכרנו באיזו תקופה שהיה לי בה ממש לא טוב, ואני לא יודעת איך היא תפסה אותי בה ומה היא חושבת עליי, וגם בגלל האישיות שלה.

אתן מכירות את האנשים האלה שלידן אתן נהיות נמלות?

פשוט אין לי חשק לעבוד איתה.

 

וגם כשדיברנו השבוע על המשרה היא זרקה לי משפט שפגע באחת הנקודות הכי רגישות אצלי בחיים (היא לא ידעה שזו נקודה רגישה אצלי...)

 

בקיצור - אתן ממליצות לי לעבוד שם או לא? (בהנחה שבכלל אתקבל חחח)

 

אגב, אני ממש ממש ממש אוהבת את העבודה שלי בהוראה, אז ממש רוצה להמשיך בה, אבל ב"ה מבחינה כלכלית אני בע"ה לא חייבת אותה...

 

אשמח לעצותיכן החכמות!

נשמע לי שהצירוף של אחוזי המשרה הנמוכיםרק רגע קט

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?


תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

נחתך לירק רגע קט
בקיצור, תחפשי עבודה, אבל תתפללי ותשימי לב אם את מרגישה שתצליחי להביא את עצמך בטוב עם האנשים שם.
תודה על התגובה! איזה כיף לראות כזו סייעתא דשמיאאנונימית בהו"ל

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

 

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

כן, תבטלי את הראיוןרק רגע קט

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

לא הייתי מכניסה את עצמי מראשוהרי החדשה

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

תודה רבה. בדקתי בהרבה תיכונים.אנונימית בהו"ל

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מסקרן מה את מלמדת...ממתקיתאחרונה
מצאתי מקום שמחפשים בו לחטיבה (לשנה אחת, במקוםאנונימית בהו"ל

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

קרוב לבית הז משמעותיאוהבת את השבת

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..


השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...


לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך


לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

קודם כל חיבוקשמעונה
לא הייתי הולכת לשם, בעיני זה מאוד משמעותי להיות ליד מישהי שהבטחון העצמי שלך לא טוב לידה

זה גם לא מספיק שעות, הייתי ממשיכה לחפש אולי מתגמשת, במקצוע/ בגיל וכו...  


ומתפללת על זה. ספציפית.

אולי יעניין אותך