אתחיל במענה לשאלות:
1. בהחלט לא צריכה להיות בחוסר תנועה. תמר, המורה שלי, סיפרה על מישהי שישנה רוב הלידה שלה בעזרת השיטה ובסוף הגיעה לקיסרי, כי שום דבר לא התקדם

אבל בהחלט, בזמן התכווצות (כך אנחנו קוראות ל"ציר" כדי לנטרל אותו משלל הקונוטציות המתלוות למילה) אם נכנסים למצב תודעתי קצת שונה, נגיד כמו זה של בהייה בטלוויזיה, זאת אומרת, מעבירים את הקשב אל מחוץ לגוף ולא מתמקדים במה שקורה בגוף, אפשר לת להתכווצות לעבור בלי להתעכב על כמה שזה כואב. (כי זה לא חייב להיות.)
2. דווקא הדוגמה שנתת טובה - כי אם צוות בית החולים כופה עלייך מצב שלא נוח לך את יכולה לגייס לעזרתך את הכלים שקיבלת ולהשתמש בהם כדי להקל על עצמך. כמובן, ככל שאת רפויה יותר ומשוחררת יותר כך גם הסיכוי לסיבוכים קטן יותר, הכל זורם כמו שצריך, ועל כן, בדרך כלל אם אין לצוות סיבה מיוחדת - לא ישכיבו אותך על המיטה בכוח. (למעט ניטור בהתאם למדיניות בית החולים פה ושם.)
3. בקשר למקורות רוחניים - השיטה אינה שיטה רוחנית. יש לה בסיס פיזיולוגי חזק ביותר והיא עובדת על עיקרון בסיסי שלכל מה שאנחנו חושבות יש השפעה על הגוף שלנו. המוח הוא האיבר החזק ביותר שלנו. הנתיב העצבי שפועל במחשבה על גירוי גם בלי שיהיה גירוי הוא אותו הנתיב שעובד גם בהינתן הגירוי. חשבי על מלפפון חמוץ וראי איך בלוטות הרוק שלך מתחילות לעבוד. ככה גם כשאת חושבת, למשל, להשתיק לזמן מה חלקים מסוימים בגוף ולמנוע מהם מעבר של כאב. העניין היחידי הוא שפה צריך ללמוד קצת יותר לעומק איך להרפות ולתרגל את זה. אבל להרפות באמת, ברמה עמוקה ביותר. בקשר למקורות - השיטה היא שילוב של כמה שיטות הרפיה, היפנוזה (בלי ההיפנוזה, כי אסור בארץ למי שאינו רופא, פסיכולוג או רופא שיניים) ודמיון מודרך שלמדה המורה שלי, תמר עילם, בארצות הברית.
4. לא ידוע לי על נשים שעברו שלוש לידות עם השיטה (היא קיימת רק שש שנים, כן, אני יודעת שאפשר ללדת שלושה ילדים בשש שנים ואפילו מכירה אישית כאלה שעשו את זה

), אבל מדריכות ותיקות שעובדות גם כדולות מספרות על הבדלים משמעותיים בין לידות שהן מלוות עם יולדות שלמדו קיי לבין כאלה שלא. גם זה משהו.

ותודה על הברכות.
אשר לעצם השיטה, ארחיב בהמשך, הזמן קצר והמלאכה רבה ולצערי, נתקעתי עם ילדה חולה כך שאנסה לענות היום כמה שיותר ומחר שוב אוכל רק בערב (תכננתי לענות גם בבוקר :-/)