שזה יום בנים ויום בנות..ממש כמו בים...
דעות על זה אני
לשמוע(טוב..לקרוא)כי זה נפתח אצלנו וזה ממש מוזר אבל יש שפם פשוט ספרים מדהים וברמה עם שפה נקיה מותחים,מעניינים,מרגשים בקצור ממש כל הסוגים!!!
שזה יום בנים ויום בנות..ממש כמו בים...
דעות על זה אני
לשמוע(טוב..לקרוא)כי זה נפתח אצלנו וזה ממש מוזר אבל יש שפם פשוט ספרים מדהים וברמה עם שפה נקיה מותחים,מעניינים,מרגשים בקצור ממש כל הסוגים!!!
כאילו זה לא ים, כולה ספריה..
אבל נחמד לקחת ספר מספריה ולדעת 100% שהוא נקי..=]
בעעע...
אני מעדיף לקרוא ספרים ולנסות לדלג על הקטעים הלא צנועים מלהזין את נפשי רק ב*** הספרותית הזו.
ומה הקטע של הנפרד?! לזה בדיוק קוראים "צדיקיטיס".
חבר'ה, אתם ל-א בים!! אין שום בעיה להיות בספריה "מעורבת". זה לא שאתם צריכים לעמוד צמודים אחד לשניה בשביל לבחור ספר!!!
למרות כל מה שיש להגיד על הרמה הספרותית והסוף הצפוי, אני לא יודע אם זה היה כ-ז-ה רע כמו שזה הוצג.
אתה כאילו אשכרה ישבת עם ספר חרדי ביד?
קשה לי לדמיין אותך ככה...
ולעניין:
תשווה אותם לספרות אחרת, מה יצא?
תפסיקו עם זה! כבר חפרנו על הנושא!!
אסיה ואפריקה לנשים, אמריק, אירופה ואוסטרליה לגברים מפגשים לייד הגדר בהשגחת משמרות המהפכה.
קחו אתם את אפריקה..=]]] חחחחחחח..
ספרי מאיר להמן - הלא מעובדים(ספרי רומן חרדיים של לפני 100 שנה).
מאיר ברעם
דוד זריצקי
ועוד רבים וטובים
הוא מאוד נחמד אבללעומת הספרות המתורגמת שיצא לי לקרוא הוא לא משהו.,
הרב להמן (הישן, העיבוד מעצבן.) - אכן די טוב.
דוד זריצקי - לא קראתי.
ולא לזלזל!!!
זהה לא יעזור!
תפסיקו לריב עלזה!!
בס"ד.
קןדם כל, ספרים חרדים הם (כמעט) הספרים היחידים שנקיים... לגמרי- מאהבה וכ'ו...
חוצמזה, שהעלילה שלהם בדרך כלל מרתקת כזאת... נכון שתמיד לכל הספרים יש אותה תבנית של אברך חרדי שנחטף או משו כזה.. אבל עדיין...הספרים מענינם, מותחים ומסקרנים פחות או יותר, אמנם לא ברמה מטורפת אבל כן הם ממש סבבה!!
והם לא ממש על רמה ספרותי גבוהה.. אנל'א מסכימה עם זה!! ולעיתים אני מוצאת שם טעויות ועוד איך...
אבל בסה"כ ממש ספרים נחמדים ויפים!!
- ופשוט משתדל לדלג.
אני דווקא שונאת ת'ספרים של מאיר להמן!!!...
ואני קוראת בדר"כ רק את הספרות החרדית..ומי שהדעה שלו לא בעדם..זה תלוי בפוווול דברים..[וההערה!! אם לא אוהבים ספרות מסויימת לא חייבים להגיד את זה בכל שירשור!!!
ואם אתם רוצים..לדוג': אני שונאת את הספרות החילנויה....אבל אני לא חושבת שאמרתי את זה בפורום הזה..יכול להיות שרמזתי...[גם לא טוב...] ....מצטערת..פשוט זה ממש ממש ממש מעצבן אותי שתמיד יורדים על הספרות החרדית! [ועלהם עצמם..!] -ואם משהו רוצה לדעת אני ממש לא חרדייה!!!]
ו...[מצטערת הייתי חייבת..] אני חושבת שאם אתה קורא ספר לא נקי ומדלג זה..אמממ..איך להגדיר?...זה לא כמו לקרוא ספר נקי..כי בדרך אתה קורא חלק..לא??
נ.ב.
לעניין השירשור....אני חושבת שזה גוזמה..[אולי יש בזה משהו טוב..אבל לא אידיאל...]...
בס"ד.
אפילו שאתה מדלג על כל הקטעיםהלא נקיים. אתה עדיין קולט מזה משו..!!!
ב. זה עדיף מלייבש את הנפש, גם הנפש צריכה מזון תרבותי בדיוק כמו שהגוף צריך מזון גשמי.
ומזון תרבותי אני לא יקבל מ"ספר מרתק ומלא מסרים חיונכים על התמודדותם של ילדי טהרן מול הציונים הרשעים".
הוא אמר שאם חלקים גדולים בעלילה אינם צנועים או העלילה אינה צנועה אז לא לקרוא אבל אחרת - פשוט לדלג.
ומובן למה, אדם לא קורא ספרות יפה חסר לו המון לאישיות לדעתי.
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם?
וגם כתוב שאין אפוטרופס לעריות.
אז בכוונה לקרוא ספרים לא נקיים? שיש ספרים נקיים וצריך רק קצת להתאמץ למצוא אותם?
שומע? אין.
בכולם יש מה שיש שיגדירו "בעיות" משרלוק הולמס ועד ז'ול וורן ואפילו שר הטבעות.
טוב, אני מסיים יון זה, מי שרוצה לקרוא - שיקרא, מי שלא - לא.
גם חרדיים, צריך לקרוא עם אצבע על הדופק, וזה דווקא טוב ללמוד לשים לב איפה יש בעיה, ואני לא מתכוונת רק לחוסר צניעות, אלא ברמה יותר רעיונית.
וכדאי לדעת מה הרב חיים סבתו אומר על ש"י עגנון - שהוא מעריץ אותו אך במידה רבה מתיירא ממנו, וזה צריך להיות היחס, זהירות.
איזו הגדרה אומללה...![]()
בס"ד.
אבל לא להגזים עם הקטע של הנקיות כי בכל זאת צריך להיות לך גבול.
אני לא רוצה רב שיתן לי כאלו תשובות..
אם אני מרגישה צורך ומכירה את עצמי ויודעת שזאת רמתי הרוחנית(אבוי אבל זאת האמת) שלא מסתפקת רק
בקריאת ספרי קודש/מחשבה/מוסר וכד' אז אני קוראת.
א-ב-ל אני לא משלה את עצמי שזה ה'מלכתחילה' שלי או של כל אחד אחר. ואני יודעת שיש אנשים יותר
צדיקים ממני שלא יקראו, וזה לא בגלל שהנפש שלהם פחות עשירה/מורכבת וכו' מאשר נפשי שלי, אלא משום
לא חייבים להרגיש אנחנו רוקדים על כל החתונות! מותר לדעת ולהרגיש שיש חתונה שמישהו משתתף בה יותר מאיתנו!! (תרגום למי שלא הבין- לא צריך גם לקרוא דברים לא נקיים, וגם לתרץ זאת בתרוץ שלהעשרת הנפש ולהרגיש גם עשירים ומורכבים ועמוקים וגם צדיקים ורוחניים לא פחות מאלו שלא קוראים.. אפשר לקרוא ולדעת שיש מי שנפשו גם עמוקה ורחבה ועשירה ומורבת והוא פשוט (?) יותר צדיק!!)
שהם ברמה רוחנית גבוהה יותר ממני.
אנני יודע שיש אנשים יותר צדיקים ממני, אבל לא בגלל הסיבה הזו.
לא שבגלל זה הם צדיקים.
זה רק מרכיב אחד במכלול הצידקות...
הבעייה שלך היא שקשה לך להפנים שהספרות היא לא עוד צורך כמו שאדם צריך ללכת לשירותים אלא מעלה.
אחד מהדברים שמבדילים אותנו מהחיות.
כמו שאני התרשמתי במהלך חיי הקצרים, כמעט מעולם לא ראיתי שמישהו קורא ספר והספר הוסיף לו תובנות על החיים, (אולי ספרים מאוד נדירים של ביוגרפיות על החיים). וכמו כן שמתי לב שמי שקורא ספר רואה בספר רק את עצמו בלבד, דהיינו שהוא מתרכז בנקודות שממילא כבר היו לו, וזה שמתי לב בהרבה מקרים.
לא שיש ךי התנגדות לקריאת ספרים, אולי ספרים מסויימים, אבל בעיקרון נראה לי ממש מיותר.
זה נכון שיש תדמית שמי שלא קורא ספרים הוא טפש, אבל זה בדיוק הפוך מי שטיפש לא מתעניין בספרים.
מי שחושב שספרים הוסיפו לו משהו ערכי, אז אדרבה מעניין לשמוע, ואולי נפתח על זה אשכול נפרד.
ואני קוראת כמעט הכל, ומשתדלת לדלג, ואם זה ספר ממש בעייתי להפסיק.
ואני מסכימה עם ירושלמית, צדיקים פשוט עוברים לקרוא ספרי עיון כשנגמרים להם הספרים הטובים.
זו גישה ממש גלותית לומר דבר כזה.
או שהתכוננת שאחד מסממני הגלות זה שאנו רועים בשדות זרים...
אם לכך התכוונת קבלי חן חן, נכון לגמרי זה באמת אחד מסממני הגלות. לחצוב בורות נשברים...
(ואני אומרת זאת גם על עצמי.. ולעצמי.)
ובעצם משום דבר שהוא לא לימוד תורה, היינו במאבק הישרדות.
היום ב"ה כשאנו בארץ אנחנו גם צריכים להבין שבהרחבת הנפש ובצריכת תרבות יש ערך לעצמו, לא סתם הנאה זולה.
הרוח החדשה תנצח, מי שינסה לכלוא את הדת בתוך גבולות צרים ומחניים יפסיד ב"ה.
הקונספציה החרדית קורסת מול עינינו, אין טעם לחכות את המודל הכושל הזה.
זה אומר שצריך לחטוא בשביל זה!!!
ב. מישהו אמר שצריך לחטוא בגלל זה? פשוט קוראים ומדלגים כשצריך, הנזק הקטן(לדעתי) מתקזז בתועלת.
לומר שצדיקים מסתפקים בספרי עיון זה בשבילי גלותי. צדיק אמיתי בשבילי זה אדם שמבין שפה בא"י אנחנו לא בגטו, וצריך להפריח את חיי הספרות, התרבות, וכו'. וכן, זה אומר לקרוא ספרים גם לא 'משלנו' או: משל החרדים. ברור וברור שבצורה מבוקרת וכו', אבל ללכת דוק בקיר ולקרוא רק ספרות חרדית? זה נורא.
למה המסרים החרדיים פחות גרועים לכן ממסרים גויים?
כי לא יתכן שהוא הפחות שבנו.
טוב, אז מהיום נתחיל לחפש... אולי נמצא אותו בספריה...
חברה!!!!!!!!!!!!!! תתעוררו!!!!!! כזה יצר הרע מחופש!!! עוד לא פגשתי!!!!
וכל הרשעה כולה כעשן תכלה!!!
כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ!!!
- לא אמרת כלום.
נסחפתם... תרבות כזאת זה לא עד כדי כך הכרחית כמו שאתם מתארים אותה...
ואני עדיין עם ירושלמית.
תגדלי קצת אולי תביני איזו חשיבות יש לתרבות.
זה הדבר שמבדיל אותנו מהחיות.
המילה הזו לא תמיד חיובית, ולא בכל מחיר, ודווקא בתרבות שאתה מתכוון אליה יש הרבה בהמיות.
מכל התרבות הגדולה יש נתח לא גדול שהוא באמת טוב ומוסרי, או לפחות מחכים ולא מזיק, ואפשר לסמן אותו ברשימת קריאה צנועה (תרתי משמע) שהיא בבחינת חוכמה בגויים תאמין, או תוכו אכל וקליפתו זרק..
פעם (בדור של ההורים שלי....מלפני 50 שנה..=) לא היה להם ספרים של חרדים ומה שהיה להם זה "עלובי החיים " של ויקטור הוגו ועוד דברים בסגנון....זה השפיע על מישו??? לא!
זה להפך, נותן מידע על העולם פותח כל מיני דברים ומפתח את המחשבה...
אני קיבלתי ה-מ-ו-ן מספרים כאלו (ולאו דווקא של פעם ) ולדעתי חשוב לקרוא ספרים כאלה ולשלב אותם ביחד עם הספרים התורניים כדי שבכל זאת יכנס לנו משו לראש חוץ מחוכמת חיים...=]
מקווה שהבנתם.....
אסיה ואפריקה לנשים, אמריק, אירופה ואוסטרליה לגברים מפגשים לייד הגדר בהשגחת משמרות המהפכה.
שאלה
אני קורא את הספרים של
יוחנן אליחי ואת קטעי השמע גם
מאוד אוהב את הסגנון..
אך אינני מוצא פרקטיקה איך לתרגל
את הערבית בשטח..
יש למישהו רעיון ?
יש מישהו בפורום שגם לומד בצורה הזו ערבית מדוברת?
בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך
בכל פרק יש עוצר מילים
אבל הוא משני לקטעי דו-שיח
פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו
וזה כבר משהו הנקודה היא
שקשה לחבר את הנקודות ללא
דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח
למשל ללכת בשוק הערבי
ולנהל משא ומתן עם הסוחרים
או דיבור בקבוצה או בחבורה
חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו
שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק
בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך
לבית ספר חחח 😅😅
מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,
אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם
כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.
נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.
ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.
כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.
הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....
חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -
הן רכות כאלה, זורמות....
הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...
לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)
מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.
גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -
רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.
לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....
בשם בסמה.
כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)
בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.
נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...
אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.
גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית
אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).
אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.
היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.
אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂
דירוג: 4.75 מתוך 5.
סופר ספרי אימה, עם ניצנוצים של פעולה שוזר במומחיות רבה מיתולוגיה אירופאית קלאסית עם מוטיבים יהודיים בשילוב מודרנה.
הספר הראשון שלו שקראתי "בנפול תרדמה" פוצץ לי את המוח, טוויסט גאוני ובלתי צפוי עם רמזים אליו לאורך הספר.
לאחר מכן כתב וכותב עדיין ספרים מעולם "יחידת האוב" ניתן לרכוש בבוקפוד.
עד כה נכתבו בעולם "יחידת האוב" הספרים: קציני האוב, זאבי ציון, קוד אלישע, בת שאול.
כרגע הוא עובד על ספר נוסף בשם "מעצבי הסיוטים" ומוציא כל יום פרק בפייסבוק שלו.
ממליץ.
אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.
אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.
אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.
הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.
יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים
אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?
אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום
שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.
אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...
לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,
הספר לא ייקרא.
קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);
כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....
ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?
אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.
אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)
אז:
ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.
לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)
מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה
שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה
ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!
לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם
מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.
יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית
של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון
אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.
פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!
דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..
וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...
אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...
את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).
לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...
מן הסתם הרבה מכירים ובכל אופן:
בקצרה: בדר"כ ליונה ספיר יש גיבור אחד ראשי כל-יכול שמתמודד איכשהוא עם כל דבר שנופל עליו בהצלחה.
בהארכה: לאותו גיבור יש חברים קרובים, מספרי שתיים ושלוש, אך לעיתים רחוקות הוא בודד (המצולע).
בסדרה "דופליקטים" הכרכים 1, 2, 3 נגמרים בצורה רעה, אני מתכוון שהגיבור נכשל והנבל מצליח ועולה ומשיג את מטרותיו בזו אחר זו.
אם כי הסדרה דופליקטים אינה באמת פנטזיה אלא מדע בידיוני (בהתחשב בכך שהסופרת חרדית, חסידת גור אם אינני טועה זה די הגיוני), היא מוצגת כ"פנטזיה" אך איננה כזו.
מרגל להשכרה היא סדרה ארוכה עם מבנה חד גוני שבכל אופן מעניין וכיף לקרוא, עם טוויסט קטן ומפתיע מאוד בכרך האחרון שהגיבור ה"כל יכול" כבר איננו כל יכול...
ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.
במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים
כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.
אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא
מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא
מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.
אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה
לי כך.
אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק
כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.
באנגלית? מחפשת ספר מסויים הנקרא: To play with fire של Tova mordo.
קראתי אותו בעברית ורוצה לתת אותו לנשים שמעדיפות לקרוא באנגלית. תודה!
(ניסיתי באמזון, אבל אני זקוקה לשני ספרים וזה די יקר לי).
תודה!
שיש בהן גם ספרים באנגלית.
ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...
לשנים יש אחלה אתר
בסיפור חוזר כל הספרים ב20
בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר
"בשתי ידי".
איירין גוט אופדייק.
חסידת אומות העולם.
פולניה. נערה צעירה.
לא יאומן.
בת הדיין או כל מה שביננו?
פרטו נמקו😄
בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.
לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.
בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר
וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..
מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?
ואי לא יודעת איך להסביר....
הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...
ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.
(*שז"ז = שמן זית זך)
נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.
אתה מאנ"ש שלומבה?
אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'
מכיר את האנ"ש...
ל המשוגע היחידילא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈
(זה יכול להיות מכמה סיבות..)
מעניין ו...נקי.
לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.
(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף
הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת
בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).
לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.
סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!
גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!