שזה יום בנים ויום בנות..ממש כמו בים...
דעות על זה אני
לשמוע(טוב..לקרוא)כי זה נפתח אצלנו וזה ממש מוזר אבל יש שפם פשוט ספרים מדהים וברמה עם שפה נקיה מותחים,מעניינים,מרגשים בקצור ממש כל הסוגים!!!
שזה יום בנים ויום בנות..ממש כמו בים...
דעות על זה אני
לשמוע(טוב..לקרוא)כי זה נפתח אצלנו וזה ממש מוזר אבל יש שפם פשוט ספרים מדהים וברמה עם שפה נקיה מותחים,מעניינים,מרגשים בקצור ממש כל הסוגים!!!
כאילו זה לא ים, כולה ספריה..
אבל נחמד לקחת ספר מספריה ולדעת 100% שהוא נקי..=]
בעעע...
אני מעדיף לקרוא ספרים ולנסות לדלג על הקטעים הלא צנועים מלהזין את נפשי רק ב*** הספרותית הזו.
ומה הקטע של הנפרד?! לזה בדיוק קוראים "צדיקיטיס".
חבר'ה, אתם ל-א בים!! אין שום בעיה להיות בספריה "מעורבת". זה לא שאתם צריכים לעמוד צמודים אחד לשניה בשביל לבחור ספר!!!
למרות כל מה שיש להגיד על הרמה הספרותית והסוף הצפוי, אני לא יודע אם זה היה כ-ז-ה רע כמו שזה הוצג.
אתה כאילו אשכרה ישבת עם ספר חרדי ביד?
קשה לי לדמיין אותך ככה...
ולעניין:
תשווה אותם לספרות אחרת, מה יצא?
תפסיקו עם זה! כבר חפרנו על הנושא!!
אסיה ואפריקה לנשים, אמריק, אירופה ואוסטרליה לגברים מפגשים לייד הגדר בהשגחת משמרות המהפכה.
קחו אתם את אפריקה..=]]] חחחחחחח..
ספרי מאיר להמן - הלא מעובדים(ספרי רומן חרדיים של לפני 100 שנה).
מאיר ברעם
דוד זריצקי
ועוד רבים וטובים
הוא מאוד נחמד אבללעומת הספרות המתורגמת שיצא לי לקרוא הוא לא משהו.,
הרב להמן (הישן, העיבוד מעצבן.) - אכן די טוב.
דוד זריצקי - לא קראתי.
ולא לזלזל!!!
זהה לא יעזור!
תפסיקו לריב עלזה!!
בס"ד.
קןדם כל, ספרים חרדים הם (כמעט) הספרים היחידים שנקיים... לגמרי- מאהבה וכ'ו...
חוצמזה, שהעלילה שלהם בדרך כלל מרתקת כזאת... נכון שתמיד לכל הספרים יש אותה תבנית של אברך חרדי שנחטף או משו כזה.. אבל עדיין...הספרים מענינם, מותחים ומסקרנים פחות או יותר, אמנם לא ברמה מטורפת אבל כן הם ממש סבבה!!
והם לא ממש על רמה ספרותי גבוהה.. אנל'א מסכימה עם זה!! ולעיתים אני מוצאת שם טעויות ועוד איך...
אבל בסה"כ ממש ספרים נחמדים ויפים!!
- ופשוט משתדל לדלג.
אני דווקא שונאת ת'ספרים של מאיר להמן!!!...
ואני קוראת בדר"כ רק את הספרות החרדית..ומי שהדעה שלו לא בעדם..זה תלוי בפוווול דברים..[וההערה!! אם לא אוהבים ספרות מסויימת לא חייבים להגיד את זה בכל שירשור!!!
ואם אתם רוצים..לדוג': אני שונאת את הספרות החילנויה....אבל אני לא חושבת שאמרתי את זה בפורום הזה..יכול להיות שרמזתי...[גם לא טוב...] ....מצטערת..פשוט זה ממש ממש ממש מעצבן אותי שתמיד יורדים על הספרות החרדית! [ועלהם עצמם..!] -ואם משהו רוצה לדעת אני ממש לא חרדייה!!!]
ו...[מצטערת הייתי חייבת..] אני חושבת שאם אתה קורא ספר לא נקי ומדלג זה..אמממ..איך להגדיר?...זה לא כמו לקרוא ספר נקי..כי בדרך אתה קורא חלק..לא??
נ.ב.
לעניין השירשור....אני חושבת שזה גוזמה..[אולי יש בזה משהו טוב..אבל לא אידיאל...]...
בס"ד.
אפילו שאתה מדלג על כל הקטעיםהלא נקיים. אתה עדיין קולט מזה משו..!!!
ב. זה עדיף מלייבש את הנפש, גם הנפש צריכה מזון תרבותי בדיוק כמו שהגוף צריך מזון גשמי.
ומזון תרבותי אני לא יקבל מ"ספר מרתק ומלא מסרים חיונכים על התמודדותם של ילדי טהרן מול הציונים הרשעים".
הוא אמר שאם חלקים גדולים בעלילה אינם צנועים או העלילה אינה צנועה אז לא לקרוא אבל אחרת - פשוט לדלג.
ומובן למה, אדם לא קורא ספרות יפה חסר לו המון לאישיות לדעתי.
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם?
וגם כתוב שאין אפוטרופס לעריות.
אז בכוונה לקרוא ספרים לא נקיים? שיש ספרים נקיים וצריך רק קצת להתאמץ למצוא אותם?
שומע? אין.
בכולם יש מה שיש שיגדירו "בעיות" משרלוק הולמס ועד ז'ול וורן ואפילו שר הטבעות.
טוב, אני מסיים יון זה, מי שרוצה לקרוא - שיקרא, מי שלא - לא.
גם חרדיים, צריך לקרוא עם אצבע על הדופק, וזה דווקא טוב ללמוד לשים לב איפה יש בעיה, ואני לא מתכוונת רק לחוסר צניעות, אלא ברמה יותר רעיונית.
וכדאי לדעת מה הרב חיים סבתו אומר על ש"י עגנון - שהוא מעריץ אותו אך במידה רבה מתיירא ממנו, וזה צריך להיות היחס, זהירות.
איזו הגדרה אומללה...![]()
בס"ד.
אבל לא להגזים עם הקטע של הנקיות כי בכל זאת צריך להיות לך גבול.
אני לא רוצה רב שיתן לי כאלו תשובות..
אם אני מרגישה צורך ומכירה את עצמי ויודעת שזאת רמתי הרוחנית(אבוי אבל זאת האמת) שלא מסתפקת רק
בקריאת ספרי קודש/מחשבה/מוסר וכד' אז אני קוראת.
א-ב-ל אני לא משלה את עצמי שזה ה'מלכתחילה' שלי או של כל אחד אחר. ואני יודעת שיש אנשים יותר
צדיקים ממני שלא יקראו, וזה לא בגלל שהנפש שלהם פחות עשירה/מורכבת וכו' מאשר נפשי שלי, אלא משום
לא חייבים להרגיש אנחנו רוקדים על כל החתונות! מותר לדעת ולהרגיש שיש חתונה שמישהו משתתף בה יותר מאיתנו!! (תרגום למי שלא הבין- לא צריך גם לקרוא דברים לא נקיים, וגם לתרץ זאת בתרוץ שלהעשרת הנפש ולהרגיש גם עשירים ומורכבים ועמוקים וגם צדיקים ורוחניים לא פחות מאלו שלא קוראים.. אפשר לקרוא ולדעת שיש מי שנפשו גם עמוקה ורחבה ועשירה ומורבת והוא פשוט (?) יותר צדיק!!)
שהם ברמה רוחנית גבוהה יותר ממני.
אנני יודע שיש אנשים יותר צדיקים ממני, אבל לא בגלל הסיבה הזו.
לא שבגלל זה הם צדיקים.
זה רק מרכיב אחד במכלול הצידקות...
הבעייה שלך היא שקשה לך להפנים שהספרות היא לא עוד צורך כמו שאדם צריך ללכת לשירותים אלא מעלה.
אחד מהדברים שמבדילים אותנו מהחיות.
כמו שאני התרשמתי במהלך חיי הקצרים, כמעט מעולם לא ראיתי שמישהו קורא ספר והספר הוסיף לו תובנות על החיים, (אולי ספרים מאוד נדירים של ביוגרפיות על החיים). וכמו כן שמתי לב שמי שקורא ספר רואה בספר רק את עצמו בלבד, דהיינו שהוא מתרכז בנקודות שממילא כבר היו לו, וזה שמתי לב בהרבה מקרים.
לא שיש ךי התנגדות לקריאת ספרים, אולי ספרים מסויימים, אבל בעיקרון נראה לי ממש מיותר.
זה נכון שיש תדמית שמי שלא קורא ספרים הוא טפש, אבל זה בדיוק הפוך מי שטיפש לא מתעניין בספרים.
מי שחושב שספרים הוסיפו לו משהו ערכי, אז אדרבה מעניין לשמוע, ואולי נפתח על זה אשכול נפרד.
ואני קוראת כמעט הכל, ומשתדלת לדלג, ואם זה ספר ממש בעייתי להפסיק.
ואני מסכימה עם ירושלמית, צדיקים פשוט עוברים לקרוא ספרי עיון כשנגמרים להם הספרים הטובים.
זו גישה ממש גלותית לומר דבר כזה.
או שהתכוננת שאחד מסממני הגלות זה שאנו רועים בשדות זרים...
אם לכך התכוונת קבלי חן חן, נכון לגמרי זה באמת אחד מסממני הגלות. לחצוב בורות נשברים...
(ואני אומרת זאת גם על עצמי.. ולעצמי.)
ובעצם משום דבר שהוא לא לימוד תורה, היינו במאבק הישרדות.
היום ב"ה כשאנו בארץ אנחנו גם צריכים להבין שבהרחבת הנפש ובצריכת תרבות יש ערך לעצמו, לא סתם הנאה זולה.
הרוח החדשה תנצח, מי שינסה לכלוא את הדת בתוך גבולות צרים ומחניים יפסיד ב"ה.
הקונספציה החרדית קורסת מול עינינו, אין טעם לחכות את המודל הכושל הזה.
זה אומר שצריך לחטוא בשביל זה!!!
ב. מישהו אמר שצריך לחטוא בגלל זה? פשוט קוראים ומדלגים כשצריך, הנזק הקטן(לדעתי) מתקזז בתועלת.
לומר שצדיקים מסתפקים בספרי עיון זה בשבילי גלותי. צדיק אמיתי בשבילי זה אדם שמבין שפה בא"י אנחנו לא בגטו, וצריך להפריח את חיי הספרות, התרבות, וכו'. וכן, זה אומר לקרוא ספרים גם לא 'משלנו' או: משל החרדים. ברור וברור שבצורה מבוקרת וכו', אבל ללכת דוק בקיר ולקרוא רק ספרות חרדית? זה נורא.
למה המסרים החרדיים פחות גרועים לכן ממסרים גויים?
כי לא יתכן שהוא הפחות שבנו.
טוב, אז מהיום נתחיל לחפש... אולי נמצא אותו בספריה...
חברה!!!!!!!!!!!!!! תתעוררו!!!!!! כזה יצר הרע מחופש!!! עוד לא פגשתי!!!!
וכל הרשעה כולה כעשן תכלה!!!
כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ!!!
- לא אמרת כלום.
נסחפתם... תרבות כזאת זה לא עד כדי כך הכרחית כמו שאתם מתארים אותה...
ואני עדיין עם ירושלמית.
תגדלי קצת אולי תביני איזו חשיבות יש לתרבות.
זה הדבר שמבדיל אותנו מהחיות.
המילה הזו לא תמיד חיובית, ולא בכל מחיר, ודווקא בתרבות שאתה מתכוון אליה יש הרבה בהמיות.
מכל התרבות הגדולה יש נתח לא גדול שהוא באמת טוב ומוסרי, או לפחות מחכים ולא מזיק, ואפשר לסמן אותו ברשימת קריאה צנועה (תרתי משמע) שהיא בבחינת חוכמה בגויים תאמין, או תוכו אכל וקליפתו זרק..
פעם (בדור של ההורים שלי....מלפני 50 שנה..=) לא היה להם ספרים של חרדים ומה שהיה להם זה "עלובי החיים " של ויקטור הוגו ועוד דברים בסגנון....זה השפיע על מישו??? לא!
זה להפך, נותן מידע על העולם פותח כל מיני דברים ומפתח את המחשבה...
אני קיבלתי ה-מ-ו-ן מספרים כאלו (ולאו דווקא של פעם ) ולדעתי חשוב לקרוא ספרים כאלה ולשלב אותם ביחד עם הספרים התורניים כדי שבכל זאת יכנס לנו משו לראש חוץ מחוכמת חיים...=]
מקווה שהבנתם.....
אסיה ואפריקה לנשים, אמריק, אירופה ואוסטרליה לגברים מפגשים לייד הגדר בהשגחת משמרות המהפכה.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מה דעתכם על ספרי ברנדון סנדרסון?
כותב נדיר.
לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת
הערפילאים העידן הראשון מנצח
בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.
קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...
מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.
מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.
1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור
2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.
3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.
4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע
אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו, הוא מגלם אומנות ולא אמנות.
הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב
סרטון קומי להמחשה:
המליצו לי ממש,
וקראתי,
ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?
הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.
(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)
וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה
בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"
בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה
הי חברים, יצרתי Custom GPT שיבצע בדיקה לתוכן (סרטים, סדרות וספרים) ויתן המלצה האם זה יכול להתאים למשפחה תורנית.
הדגש הוא בעיקר על חיפוש בעיות הקשורות לצניעות, זהות מגדרית וכדו'.
מוזמנים להשתמש:
ChatGPT - בודק התכנים המשפחתי
כמובן שיש להשתמש בזהירות, כי הבינה המלאכותית טועה לפעמים, אז לא לקחת את ההמלצה כתורה מסיני.
אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.
אתם הנוער!!! יחד עם פורום פרוזה וכתיבה חופשית!
ימח שם עראפתאחרונהאני מחפש סיפור על תנור שכונתי בו שמו כל שבת את החמין (כל השכנים). הממונה על התנור היה טועם מפה ומשם בכל פעם. בשבת חתן אחת - שמו סיר חמין עם יונים ממולאות והממונה על התנור גנבן.
מישהו יודע להפנות אותי למקור?
תודה רבה