השאלה שלי , איך בחורים דתיים-לאומיים מקבלים את זה . .

(בבקשה לא להפוך את השירשור ללשון הרע או להשמצה של מגזרים מסויימים , זו לא המטרה .. )

שם הקב"ה בחר את מקומו,

גם אם מאוד רוצים שזה יהיה בעיירה אנטישמית באירופה.

בפעם האחרונה שבדקתי הקב"ה שיכן שמו בהר הבית,

לא בחלק החומה המערבי שלו.

ומתפללת- יש הרבה בחורים דתיים לאומיים עם תפיסה של ברסלב- שלא נראים "ברסלברים כבדים". ואפילו יעריכו את זה שתסעי לאומן.

לבנתיים הכי קרוב וריאלי זה הכותל.

בעזהי"ת.

אך זה בברור לא השאיפה שלנו.

אנחנו שואפים להגיע להר הבית בעצמו, לבית המקדש. הכותל הוא המקום הכי קרוב למקום הנ"ל, אך צריך לזכור שזה רק אמצעי זמני בלבד!

ולכן גם כשמתפללים בכותל מתפללים עם זווית טיפהל'ה שמאלה (לכיוון עזרת גברים), כדי לכוון למקום המקדש, ושלא חלילה ייווצר מצב שאנחנו מתפללים לכאורה לכותל בעצמו.

רק ציינתי שהיה שם משפט לא נכון.

"לכי לכותל, שם הקב"ה בחר את מקומו"-> טעות.

(ובעז"ה אני עוד יעלה בעיתו ובזמנו)

http://large1.blogspot.com/ 

והוא הכותל המערבי.

האמת שגם לי קשה לפעמים עם דברים מסוימים בקשר לכותל אבל עדיין שכינה לא זזה משם והוא שריד אחרון שעומד מבית מקדשינו..

ל-4 אמות של הלכה...

ולבית רבינו שבבל-770

ולבשר לך שהקב"ה קידש את א"י משאר הארצות,

וכמובן שזה כולל את אוקריינה , ואפילו את ניו יורק.

שלא פתחת אפעם גמרא...

"ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה"(יחזקאל י"ט,ט"ו)

2 דעות לתנאים במגילה כט,א::

ר"י: כל בית מדרש נחשב ך-4 אמות של הלכה לכן שם שורה שכינה

ר"א אומר: זה בית רבינו שבבל

ואין פה מחלוקת כי שניהם סוברים שכל בית מדרש הוא מקדש מעט

וגם לדעת ר' יצחק עיקר ושלימות הענין של "מקדש מעט ששם שכינה שורה זהו בית רבינו שבבל.

כלל השיחה והסבריה לקו"ש-דבר מלכות ש"פ נח תשמ"ז( ופ' פינחס ו"כח סיוו נ"אן)- "קונטרס בית רבינו שבבל"

וגם השכינה חזרה לארץ הקודש

<עידכונים מהשטח>

שאין כזה פס' טו, כי הפרק נגמר בפסוק יד'.

אז בטח התכוונת ליחקאל יא', טו'.

מסורת ישראל אומרת שהרמבן לכבוד ר"ה, לא טס לאומן ולא לבית רבינו שבבגדד (בבל), אלא, עלה בחירוף נפש לארץ ישראל.

אם זה היה תחליף שווה לארץ ישראל מינסתם הוא לא היה מוסר את נפשו עבור העליה לארץ. 

ככה שמקדש מעט, זה כניראה באמת רק מעט ולא משתווה לשכינה ששורת בא"י במלוא הודה והדרה.

הרי הציונים- לא ישתכנעו לעזוב את הארץ לקברות צדיקים.

החבדניקים- לא יוותרו על הנסיעה לניו יורק,

הברסלבים- לא יוותרו על הנסיעה לאומן.

ואף נימוק של אף אחד, מלומד ומחוכם ככל שיהיה- לא ישכנע פה מישהו להחזיק בדעה אחרת.

(ומי שמתחבר לברסלב והוא בראש שלך- יעריך את הנסיעה, ואם זה יפריע לו- מסתבר שעוד דברים בתפיסת עולמך לא יתאימו, לא כך???)

את התמונה הקצת, ממש קצת, יותר גדולה.

אולי בשביל חבדני"ק יש רק חב"ד, ולברסלבר יש רק ברסלב -- אבל ליהודי יש גם וגם ועוד.

והמקום המיוחד שכל יהודי נמצא בו, הוא ייחודי עבורו, ועל פיו יקום ויעשה מעשה. והברסלבר לא צריך לברסלב את החבדניק, והחבדניק לא צריך לחבד את הקוקניק, שלא צריך לקקנק את החרדי שלא צריך להחריד אותי.

בסה"כ הכול כולם הולכים אחר חז"ל ולשם שמיים, והקנאים מתבקשים להגיב בשרשור אחר. 

של בית המקדש!!!!!!!!!

הקיר של קודש הקודשים!!!

לא הקיר של התומך של החומה שמקיפה את ההר!

אנשים קלטו, מה שקרוי היום "הכותל" לא שייך לביה"מ. יש לו קדושה- של עשרות שנים שיהודים התפללו שם. אבל זה לא קדושה של ביה"מ.

שזה ישנה את תטוסי או לא?

לי אישית זה לא משנה! 

תספרי לו את זה אחרי הרבה זמן,וזה כבר לא ישנה לו.

אני כותבת מניסיון,

ה' כבר דאג לזיווג שלך, והאיש שלך ידע להכיל אותך עם הטיסה לאומן, שהיא דבר נשגב ונפלא עד מאד...

אני חושבת שבשלב הבירורים פשוט את יכולה להגיד לשדכן, שחשוב לך להדגיש שאת קשורה לר' נחמן, וגם טסת לאומן..שזה נקודה שאת מחוברת אליה ,

זהו, בלי יותר מידי הסתבכויות..

וה' הטוב בעיניו יעשה,

חוצמיזה שר' נחמן אומר:"מה לכם לדאוג מאחר ואני הולך לפניכם.."

אשרייך!!

ואני ממש אבל ממש לא יוצאת עם ברסלבים עם פאות וזקן.

בינתיים לאף אחד לא הייתה בעיה עם זה, ב''ה.

ולמה שתהיה...?

סתם מעניין אותי לדעת מה אנשים חושבים על זה .

את רוצה שנזרוק עלייך עגבניות רקובות?

לא ילך לך!

העגבניות יקרות מידי עדיין!!

<צ>

דעתנו לא ממש משנה- השאלה מה טוב לך סה"כ

כלומר אני יכולה לומר 100 פעמים שאין כמו קדושת א"י, שאין היתר לצאת ממנה, שאין מה לחפש באוקראינה, שרבי נחמן עצמו כל הגותו היא ללכת לא"י -אז למה ללכת הפוך?!?!

אבל את לא תשמעי לי- אלא ללב שלך...

תעשי מה שגורם ל-ך טוב, ולא מה שאנשים חושבים שגורם טוב ..

על זקן ופאות...

איך אפשר להתקרב לה' בלטוס חוצה לארץ...

בס"ד בר"ה

שחררו לחץ, היא לא שאלה מה אתם אומרים על אומן אם לטוס או לא!!!

אני חושב, שהרבה מאד "דתיים לאומיים" יסתכלו עלייך בעין יותר יפה אם תטוסי לאומן, זה מראה על רצון להתדבק בה' ולהתחזק!! ויש הרבה "דתיים לאומיים" ברסלברים...קיצר אין לך מה לדאוג..ה' דואג לך ובמיוחד אם את טסה לרבינו אז בכלל בכלל בכלל בכלל אין לך מה לדאוג!!!! רבינו יתקן את העולם, נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!!

את יודעת כמה בנות דוסיות נוסעות לאומן בט"ו באב אפילו בלי להתחבר לברסלב?!

סתם בשביל החויה הרוחנית..

אם לבחור מפריע שנסעת לחופשה רוחנית וקצרה - אולי הוא לא מתאים לך...

חוק מספר 1 בשידוכים:

אל תוותרי על עצמך!!! תהיי את, תעשי מה שנראה לך נכון וצודק. ותמצאי מישהו שיוכל להעריך אותך לפי מי שאת באמת. 

את לא רוצה לחיות בשקר, ואת לא רוצה מישהו יאהב אותך בגלל מסכה ששמת.

אם תהיי את, אני בטוח שתמצאי בחור שיעריך דווקא את זה- ואת זה את מחפשת. 

כל הדיונים "ברומו של עולם" בענייני ברסלב, אומן, וחברה- מתאימים לפורומים אחרים, ואולי לכתלי בית המדרש. 

בשידוכים צריך לקבל כל אחד כפי שהוא, ולא לנסות או לרצות לשנות משהו מבן הזוג. את צריכה להיות את, וזהו. 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.