משהו דומה. השעה כמעט אחת בלילה. אני לא בבית, נסעתי למקום מסוים.
מתארגנים לישון. אחרי יום מעייף, מאוד. יושב על המטה ומדבר עם הבחור שלידי,
נחמד דווקא. אין, נשמה קדושה. יש בו משהו כובש. משהו פנימי,
שבחיים שלי לא ראיתי אחד כזה. טהור, שמח, חזק. אבל מכל הלב.
---
ידעתי שיש לו איזה 'קטע' עם זמרת מסוימת. 'אין עליה', בשבילו.
מממ, מעניין לדעת מה עובר בלב שלו. מעניין הא? לך על זה, קול לוחש בתוכי.
"תדבר על הכל, חוץ מעל מירי מסיקה", הוא אומר לי.
ושוב - דמיינו נער מדהים. מאוד. מאוד.
שמע חבוב, אתה אוהב את הראל סקעת? את 'מתה' על דודי בלסר?
אז בואי רק נשים ת'אצבע על הנקודה. את לא אוהבת שום דודי, וגם לא הראל.
את אוהבת את המראה של בלסר, ואת הקול של הראל. וטוב נו, אצל הראל גם הגומות שלו 'עושות לך את זה'...
אבל עזבי. בחייאת, אל תורידי ת'מושג 'אהבה' למשהו שעושה פרפרים בבטן,
כי אם כך, אנחנו אוהבים כל בחורה ברחוב בת 16 או בחור בן 18 שנראים טוב - וזה לא.
פעם שאל מישהו חכם - תגיד אתה אוהב דג?
בטח אוהב, ענה האיש. החזיר החכם: אם אתה אוהב אותו, אז למה אתה אוכל אותו?!...
קיצור: נשים ת'אצבע על הנקודה הנכונה. אנחנו אוהבים לאכול דג, אוהבים לראות דברים מושכים,
אוהבים לשמוע קולות יפים. בעצם - אוהבים...
את עצמינו. לא אמרתי שזה תמיד רע, אבל רק נשים ת'אצבע בדיוק על הנקודה.
- אחלה. רק תזכור מה אמרתי למעלה. שום מילה.
הוא אומר בחיוך, שאין. שווה הכל בעולם. לא מסוגל - גם אם ארצה - לבאס את הבחור.
אני מתחיל לדבר אליו.
- בוא נשים ת'אצבע על הנקודה המדויקת, סבבה? אתה אוהב את מירי מסיקה או אוהב לשמוע אותה?
- אחי, תחשוב רגע עוד שנייה. אתה אוהב אותה? למה מה היא? מכיר אותה בכלל? את האישיות שלה?
צודק אחי שמצד 'אהבת ישראל' כולנו אוהבים את כולם, אבל 'אהבה רגילה', אתה אוהב אותה?!...
יודע מה, תחשוב על הדברים. אמרת שאתה צמא, נכון? מה אתה רוצה לשתות?
- ממממ. הכי טוב מים. וואלה, אני מאוד זקוק להם עכשיו.
- וואו, איזו פשטות. מים? לא רוצה אולי קולה או פטל?
- לא תודה אחי. אני לא אוהב קולה. ופטל גם, יש לזה טעם לא נחמד בעליל.
- אוהב אמרת. ואת המים אתה אוהב?! אז למה אתה שותה אותם?! חח לא משנה, לא אמרתי כלום.
טוב, אני זזתי להביא לנו לשתות איזה 'משקה' טוב - אני אומר בחיוך מלא אהבה.
---
- הופה הופה. נו, מה מספר הבחור?
- בואנה, עשית לי שטיפת מוח. ארררררר! אני מבולבל בגללך!
- ת'כלס, את כל האמת אחי? אני שמח. אגב, לא 'שטיפת מוח', אלא שטיפה במוח.
אתה יודע, כמו שמנקים ת'בית, לפעמים אנחנו צריכים לעשות נקיון במחשבות...
- כן. תודה על מה שאמרת. ויודע מה, למסקנה ת'כלס? אני מסכים איתך.
- להההה! אתה?! מסכים?! שאתה?! לא?! אוהב?! את?! מירי?! מסיקה?!
- בואנה, אתה תותח. לא מפחד להגיד ת'אמת בפנים, גם אם עד עכשיו חשבת אחרת. גדול אתה.
- אבל אוווף! מאוד קשה לי. אין, 'מירי מסיקה' היא בשבילי הכל. אני אוהב...
אבל מי שיגיד שיש לה קול מכוער, או שהוא לא מבין במוזיקה או שהוא משקר או שהטעם שלו פשוט זוועה...
קורצים אחד לשני. משדרים על אותו הגל, משהו נכנס ללב.
- אחי, תחשוב על הדברים. תחזק את ההבדל בין 'אוהב אותה' ל - 'אוהב ת'קול שלה'. והאמת? אני לא אתפלא אם פעם הבאה שאפגוש אותך כבר לא תרגיש שאתה אוהב אותה, ומי יודע אולי אפילו תפסיק לשמוע אותה...
- אחלה. אני לא יודע אם אצליח לישון הלילה, אבל תודה ממש על מה שאמרת. לילה טוב! הוא אומר, עם חיוך שווה זהב.
- יאלה אחי, נדבר בעז"ה. לילה טוב נשמה.
===
מכאן, לקחתי כלל לחיים: להגדיר זה חזק. מ-א-ו-ד.
ומהמקום הזה, עוד מחשבה אני רוצה לתת, במיוחד לחבר'ה הדתיים שבנינו.
אתם יודעים בדיוק ש - 'ידידה' מול 'חברה', אצלנו, אין הבדל תהומי בין המילים. אצל אחינו שלא שומרים תורה ומצוות,
זה הבדל ענק שמתבטא ממש במציאות. מה זה מציאות? כמעט נשואין החברים, לעומת הידידים שרק לדיבורים וכאלה..
ממילא, אם נשחק קצת עם ההגדרות, נוכל להגיד משפט פשוט:
חברה - ידידה, חבר - ידיד. משחק מילים נחמד, שאנחנו שולטים בו.
עכשיו שימו לב לדבר הבא.
אמרנו שלהגדיר זה חזק. הרבה פעמים אנחנו רוצים לצאת מקשר עם המין השני - כי ת'כלס למדנו שהוא מזיק ולא בריא לכולם - אלא מה? קשה מאוד. העזרה, תבוא דבר ראשון - ממנו, מההגדרה שניתן לקשר.
תרשמו בזיכרון:
>> לעצמינו, נגדיר - יש פה חברות, אל תבלבל לעצמך ת'מוח. זה לא 'סתם ידיד חפיף, לא כזה נורא',
אלא זה חברות. מזיקה. מאוד.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל ללכת במצב של ---> 'הגזמנו. בואנה, חייבים להתנתק מהקשר.
הוא אסור ממש בלי שום צל של היתר'.
>> לאחרים, נגדיר - כמובן רק אם הם יודעים על הקשר - אין לנו שום חבר, זה כולה ידיד. משהו לא רציני, סתם בקטנה.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל, פחות להשאב לקשר כי ---> 'זה לא משהו רציני. סתם בקטנה', היחס מהחברה, נוטע בנו המון, ככה שככל שהיחס יהיה פחות חזק למצב ה - 'קשר' שלנו עם הבחור או הבחורה, ממילא פחות 'נטבע' בים 'דיבורי החברה' והשפעתה...
זה לא סיבון המציאות, זה פשוט לשים אצבע על האמת.
ולפעמים - לאמת יש שתי פנים. במיוחד אם סך הכל, אפשר להגיד על המילים - 'מתחלפות'.
מותר לשחק איתם...
בואו נזכור ת'יסוד הבא -
חובה לעשות שטיפה במוח. לנקות אותו מכל מיני מחשבות לא אמיתיות.
ו - הכי חשוב:
לשים ת'אצבע על הנקודה הנכונה.
אגב, זה ב-כ-ל התחומים. ממש. כלי לחיים אמיתיים ומהנים יותר.
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
מי שלא קרא, כדאי -
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
Get out - now
מה קורה מאמי?
קריאה מהנה! (:
