* נער החידות לא צנוע בעליל..

*המשחק של אנדר זה ספר ממש טוב אבל הכל תלוי בך..

נער החידות- לא נקי, אבל מאוד יפה ..דלגתי על  איזה פרק או שניים בספר, יש גם הרבה עבודה זרה אם זכור לי והרבה אלימות .. סה"כ ספר יפה, אבל היה יכול להיות הרבה יותר נקי  ...והייתי נהנית באותה מידה ..(ואפילו יותר- )

לא הייתי ממלצה לקרוא, אבל אני לא יודעת מה הגבולות שלך.זה יפה אבל לא שווה את זה

את רוצה גם תקציר?

ב. דווקא את המשחק קראתי שבוע שעבר שוב ואני אפילו אמרתי לחברה שלי שלא זכרתי שהוא מלוכלך. מדהים איך אפשר ללכלך ספר גם אם אין בנות.

 אני לא יודעת, אני שרדתי אותו, ולא הרגשתי שהוא היה over אם זכור לי נכון אח"כ הגסויות יותר נעלמות..

זה ספר מחכים, מהנה למי שאוהב מדע בדיוני.. אם הוא שווה את זה? אני חושבת שכן.. במיוחד אם רצים ולא מתייחסים לכל מילה שניה שיש בספר..

שירקה - לא צריך תקציר,אני חושבת שלא אקרא.

אשמח לשמוע עוד..

ספר נקי, כתוב היטב, קולח וצבעוני, זורם מאד וחוויתי. מעורר מחשבה בנוגע למחלה שעברה מן העולם באזורים שלנו ב"ה.

ספר נוגע ללב ומומלץ!!

ואגב,סיימתי את המשחק של אנדר ואין לי מה לומר יותר מ - דפוק.

אחד הטובים, לדעתי. מה לא אהבת בו?

נקיות- לא משהו בנער החידות ממומביי כמו שאמרו כאן, ואם לא הסתדרת עם המשחק, אז זה בטח לא מתאים לך.

ואולי גם האי של סופייה לא מתאים לך, המשחק לא חף משפה גסה, אבל בהחלט לא מזעזע (לפחות לא בשבילי) ובאמת שלא זוכרים מזה כלום אחרי 5 דקות.

ולמיטב זכרוני גם באי של סופייה יש מעט גסויות.

את מוכנה לשתף מה לא אהבת ב"משחק של אנדר"?

א.האכזבה הסופית הכי גרועה.למה? למה אנדר הרג עולם שלם סתם? למה הם לא בדקו קודם שהם לא תוקפים סתם?

בסדר,הבנתי שלא היה להם איך,אבל עדיין..הוא הרג מליונים סתם.זה הורס את כל דימוי הגיבור שלו.

ב.וולנטין.היא פי כמה יותר טובה ממנו לדעתי.למה היא לא נבחרה? נכון שהיא אוהבת שלום,אבל אם היו עובדים עליה כמו שעבדו על אנדר היא הייתה יכולה להתמודד בדיוק כמוהו.

עוד דבר - הי אמרה שיש לה נשק נגד פיטר שהוא לא מודע לו.מהו? לא היה כתוב עליו כלום,והיא נכנעה לפיטר עד הסוף,מה שבכלל לא היה גרוע לבסוף..

ג.פיטר.מה רע בו? הוא מרושע,נכון,אבל בסופו של דבר הוא הוא זה שהציל את העולם! והציל אותו באמת! הרי האיום שאיתו התמודד אנדר,גם אם היה איום אמיתי,אחרי שהיו פותרים אותו הייתה צפויה מלחמה פנימית עקובה מדם על כדוה"א,ככה שלא כזה קריטי האיום החיצוני לעומת זה הפנימי.כל שכן שלבסוף בכלל לא היה איום חיצוני ואנדר סתם הרג אנשים (בונזו וסטילסון) וחיזרים (הבאגים..) והרס את ילדותו,ככה שיוצא שרק פיטר הציל את העולם..

ד.גראף.הוא אמור להיות הפוליטיקאי הקלאסי,לא?! מה רע בו? הוא היה שיא הטוב בספר.הוא מקצועי (!),חכם,יודע מה הוא עושה,לא מבלף והולך סחור סחור,ובעיקר לא רמאי כמו שפוליטיקאים אמורים להיות. הוא באמת מוציא לבסוף את אנדר לוחם טוב שיכול להציל את העולם אם באמת היה איום.הוא לא טעה בהערכות שלו,והתנהג באמת טוב.היו לו אפילו רגשות ומצפון שהוא לא שחק עד הסוף כמו כל הפוליטיקאים..

ה.עוד אכזבה - הסוף.אחרי שהוא התאמץ להרוג את כל הבאגים הוא מנסה לחיות אותם מחדש? מי אמר לו שהמלכה לא משקרת לו? ומי הבטיח לו שבעתיד צאיצאיה של המלכה החדשה גם יסלחו לו כמו הבאגים ההרוגים ולא יקומו עליהם למלחמה על כך שכמעט השמיד את הגזע שלהם?

ו.לוק ודמוסתנס.לא ברור מה עמדתו של כל אחד.למה כל ההמונים נוטים לדמוסתנס וכל השכבה הגבוהה ללוק.למה פיטר ווולנטין כ"כ מתנגדים לדעות של דמוסתנס.איך לוק הוא זה שהגיע בסוף להצעת שביתת האש (מה גם שצריך לזכור שהיא באה מצד פיטר,שלפי האמור עליו הוא מחרחר מלחמה..).

ז.בין.הוא כמו אנדר.לא רואים שוני.הגיע באותו גיל והתפתח גאון כמוהו,עם טקטיקות ואשיות..מה השוני?

ח.אנדר רכרוכי.כל דבר שאומרים לו הוא נכנע.מה שהמורים מבקשים,מה שוולנטין מבקשת.הוא מוצג כקשוח,אבל נכנע בשניות..לא עומד על דעתו.

ט.מה הגבורה הגדולה שבאנדר בסה"כ? שהוא יודע לעשות טקטיקות ולאמן צבא טוב?! so?

י.מה הגדולה שבמאזר רוקהאם? אז בפוקס הוא ניצח בקרב השני כי הוא ירה על המלכה..איך משם הוא הגיע להיות המורה הכי טוב שמאמן את אלו שמועדים להיות מפקדי הצי שיצילו את העולם מהבאגים?

יא.הקרירות המבאסת בספר..מה יש להם? למה אחרי שנים של פגישה הוא לא מחבק את אחותו,היחידה שאוהבת אותו בעולם? למה הוא לא בוכה? למה אף אחד בביה"ס ללחימה לא מוצא לו חברים אמיתיים?

יב.הגסות שכבר הזכרתי.נראה שבכל מקום שקארד רק יכול להכניס מילה גסה הוא הכניס.וכל הזמן את אותן דוחות..בעע..מי שזה לא הזיז לא כנראה נשחק,וחבל.

יג.למה הם אומרים שהמורים הם האויבים? הם לא מבינים שהמורים רק רוצים לאמן אותם להיות חיילים טובים,שיעמדו נגד הבאגים ויצליחו להתמודד? כל הספר הם כ"כ בוגרים,כמו מבוגרים,אז למה ת'נק' הקריטית הזאת הם לא קולטים כמו בוגרים?

טוב,יש לי עוד,אבל נראה לי שהפלתי פה די והותר להפעם,ואולי בכלל..

את המשך הסדרה, שיענה לך על התהיות. וכן הגסות (אני לא הרגשתי והתרגשתי ממנה יותר מדי)  נעלמת בהמשך כמעט לחלוטין.

להיפך, בהמשך הספרים פחות צנועים.

על העניין.

והאמת?

אחלה ספר!

המקבילה עוד פחות.

קראתי אותו כבר חמש פעמים לפחות..

יש את תיאום כוונות ספר יפה.. ובואי הרוח שנהם של הר' סבתו (ספרים יפים+ )

בודדה במערכה ספר טוב ונקי של אורנה בורדמן(אני לא בטוחה לגבי שמה הפרטי של הסופרת...) ויש לה עוד ספר שלא קראתי... חלק אמרו לי שהוא מעולה ומהמם וחלק אמרו לי שהו לא משהו 'היינו כחולמים' תנסי מקסימום לא אהבת...

אני אישית לא אהבתי את הסיגנון של הספר אבל הרבה אמרו שהוא טוב וזה 'אבדות' של מיכאל משהו(שם משפחה מסובך...) אני אהבתי 'בא מלבנון' של אותו סופר וגם רק חלק מהספר...יש לו עוד ספר 'מים שאין להם סוף.. לא קראתי אותו אני רק יודעת שיש אותו.

אם את נוער אני ממליצה על ליאת רוטנר ('תנו לגדול בשקט'...'הרמת מסך', 'מעורב ירושלמי' וכו..) אבל רק אם את נוער... אפילו עד גיל 15 מעבר זה סתם משעמם ולא מעניין...

בקשר לסידרה נוצרי++++ נמאס לי מספרים כאילו... לא חסר ספרים פי אלף יותר טובים עם מסרים אמתיים נמאס לי שהטוב בספרים הנוצריים צריך להיות מסכן ומעונה...זה כבר מגעיל!!

האי של סופיה ספר מהמם!

ומשו מגניב!! סבא וספתא שלי חזרו שבוע שעבר מחו"ל. ראיתי לתומי תמונות שהם צילמו ופתאום אני רואה תמונות מפלאקה ומספינלונגה! קיצר, הם באמת היו שם. לא  חשבתי שזה אמיתי..

אז הנה

אני ממש נגנבתי!!

~סוף שיתוף~

מה זה " מפלאקה ומספינלונגה"?

[לא קראתי את הספרים המדוברים, אולי בגלל זה אני לא מבינה?]

אבל המקום נראה מגניב, מה זה?

הוא האי המככב בספר 'האי של סופיה'

ופלאקה הוא שמו של הכפר היווני  הקטן ליד ספינלונגה.

פינג, גם אני נגנבתי לגמרי!!!

למרות ששיערתי שהבסיס לסיפור אמיתי, עדיין לראות את התמונות של המקום ב'לייב' זה מקסים! תודה על השיתוף!

אני אענה אחד אחד-

א. במידה מסויימת המשחק נכתב כפריקוול לקול למתים [אני יכולה להרחיב אם תבקשו] שיכול להתקיים רק בתנאי אחד- הגיבור שלו חייב להיות אנדר רוצח הגזע. את חושבת שבחיים כל אחד מוודא שהוא מיצה את כל האפשרויות הדיפלומטיות לפני שהוא תוקף? אז צר לי לאכזב אותך. כמו כן, קצת קשה לשבת לשולחן הדיונים כשהגזע מולך יודע לתקשר רק באופן ישיר ממוח למוח, ואתה לא שותף לרשת הזו. ככה שדי ריאלי שהבחירה של הצי היא - נהרוג אותם כי לעולם לא נדע שהם לא יהרגו אותנו.

ב. סביר בהחלט להניח שוולנטיין הייתה נשברת בתנאים הקשים של בית הספר ללחימה. אנדר בקושי שרד את זה [ואם היא לא הייתה קיימת- סביר להניח שבין היה מנהיג את הפלישה השלישית].

הנשק שלה נגד פיטר הוא תמונות של הסנאים המעונים וסרטים מהמשגוח של אנדר שמראים את ההתעללות שלו בהם. לא מספיק כדי להכניס אותו לכלא, אבל מספיק כדי שהוא לא יהפוך להגמון. היא לא משתמשת בזה כי בסופו של דבר פיטר מדחיק את כל הזעם שלו [שימו לב לעניין של המטבע- תמיד כשאנדר מדוכא פיטר פורח, ולהיפך] והופך לבן אדם היחיד שיכול למנוע מכדוה"א להתפרק ממלחמות פנימיות.

ג. זה הפאנץ'. פיטר הציל את העולם ואנדר רק הרס לעצמו את החיים. למרות שבמידה מסויימת פיטר גם פעל מתוך אגו ורצון לשליטה- והוא גם היה טיפוס מפוקפק בילדותו שהתבגר ולמד להכיל את עצמו. רשע מוחלט- לא בבית ספרנו. זה גם חלק מהגדולה של הספר- לא הכל פה שחור לבן.

ד. גראף מתעלל באנדר רגשית וגם מעמיד אותו בסכנת חיים [הוא לא מרשה למורים למנוע קטטה בינו לבין בונזו]. הוא יודע מה הוא עושה- בונה חייל אלף אלף שיכול להילחם בבאגים- אבל בדרך דורס כמה ילדים, ולכן הוא עומד למשפט. הוא לא אמור להיות דמות רעה ואפילו לא פוליטיקאי- הוא איש צבא.

ה. ייסורי מצפון הם חזקים. כמו כן, התקשורת בינו לבין מלכת הכוורת היא לא מילולית, ולכן היא לא יכולה להיות מן השפה ולחוץ. הם מתקשרים מוח למוח, הוא מרגיש את מה שהיא מרגישה והיא לא יכולה לשקר לו. למעשה, היא לא יכולה לשקר בכלל. הבאגים, בגלל צורת החיים ההרמונית שלהם, הם יצורי שוחרי שלום. הם תמיד הגיעו להבנה מלאה בינם לבין עצמם ולכן אין להם שום אינטרס להילחם. הם גם לגמרי מבינים את אנדר- הם נכנסו לתוך המוח שלו והם מבינים אותו כמו שהוא מבין אותם.

ו. דמוסתנס הוא אנטי רוסי באופן מובהק- הוא מזהיר מפני הרוסים ומה שהם יעשו כשהמלחמה בבאגים תיגמר. שנאה היא פופולרית ואנשים מתחברים אליה, לא קשה למצוא לזה דוגמאות כאן ועכשיו. לוק הוא יותר הומניסט, וזה כידוע פונה יותר לאינטלקטואלים.

ז. קשה להבין את בין אם לא קראת את הצל של אנדר. כמו כן, בתור מישהי שמתחילה את צעדיה הראשונים בעולם המבוגרים אני לא יכולה להדגיש כמה יחסי אנוש הם נושא חשוב בכל תחום שרוצים לעסוק בו. לבין פשוט אין את זה. הכריזמה שלו מעוטה מאד.

ח. הרצון של אנדר למצוא חן בעיני אחרים הוא מה שהופך אותו לכלי כ"כ טוב בידיו של הצי. הוא מאד בוטח באחרים ומאד רוצה לעזור, זה גם עושה אותו מנהיג טוב.

ט. אני לא יכולה להעביר את התחושה שמתקבלת מאנדר בספר- גם את קראת וחבל שלא הרגשת. שן מתאר את זה טוב בצל של אנדר- הוא פשוט גורם לך לרצות ללכת אחריו לחלל בלי חליפת חלל [או משהו כזה]. כריזמה, כנות, ביטחון עצמי, אינטלגנציה, רגישות, עוצמה, נאמנות, אכפתיות, נחישות. לאנדר יש את כל התכונות של מנהיג מעולה. החלק הטקטי חשוב, אבל פחות. את זה גם בין יכול לעשות.

י. זה לא היה פוקס. הוא קלט את העניין שספינה אחת היא במרכז, היא היחידה שחשובה וכל הספינות מתואמות איתה בדיוק במטרה להגן עליה. הייתה לו תפיסה פנומנלית, וכנראה שבלי קשה הוא היה איש צבא מזהיר שלא זכה להוכיח את עצמו לפני כן [להזכירך- הצבא של אנדר מורכב מכאלה].

י"א. זה מה שמקום קשוח כזה- פנימיה צבאית בריבוע- מוציא ממך. אתה לא רוצה להיות רגיש מדי בקשר לאנשים שאולי לא תפגוש יותר. הוא לא בוכה כי הוא חייל טוב. יש לאנדר חברים טובים מאד- עלי, בין, פטרה לפעמים. אבל גם המורים דואגים לבודד את התלמידים המוצלחים, כדי שלא ייכנסו לקומפורט זון שיעמעם את הכישרון שלהם.

י"ב. ברור לי לגמרי שקארד לא "מתאמץ" לדחוף גסויות אלא רוצה לתאר את הסיפור באופן אותנטי לגמרי. זו חבורה של ילדים, כמעט כולם בנים, אין להם שום קשר לדת והם חיים בסביבה מאד צבאית, קשוחה וגברית. ברור שזו תהיה שפת הדיבור שלהם.

י"ג. מהמקום שהם רואים את זה [ובעיקר דינק מייצג את הגישה הזו] הרלוונטיות שלהם לפלישה היא מזערית, הם ילדים,  הפלישה אולי לא תתקיים בכלל. כמו כן, נק' המבט שלהם מצומצמת. יש באגים, איפושהו, אבל אם הם מצליחים לראות מעבר לאויב המיידי- הילדים האחרים- הם מצליחים לראות רק את המורים. המורים גם באים בגישה שמאד דוחפת אותם אחד מול השני במקום לעודד אותם לעבודת צוות, והמורים מקשים על החיים שלהם. הבאגים הם לא איום מיידי, המורים כן. כמו חייל שיורד על הרס"ר ועל משטרה צבאית. אלו האויבים שלך? לא, אבל הם עושים לך את המוות כרגע.

בכלופן - זה היה די מזמן,וכנראה בגלל שכ"כ לא נהניתי ממנו כמעט שכחתי את הספר [למעט הדברים הגדולים ורעיון],ככה שהייתי צריכה לקרוא כל סעיף אצלי בעיון כדי להזכר בפרטים..באמת,חתיכת הקפצה..

כרגע אין לי כ"כ כח לחזור לזה ולכתוב תג' ארוכה,אבל בלנ"ד מאוחר יותר [מחר/תיים] אכתוב שוב,ולו רק כדי לא "לבזבז" את תגובתך המושקעת.ח"ח.

תגובה מדוייקת ומושקעת, יישר כח!

אבל, יש לי כמה הסתייגויות:

ג. הפאנץ' הוא יותר מזה: הספר מראה שבכל אחד משלושתם - פיטר, ואל ואנדר -

   יש קצת טוב וקצת רע, ואין שם בכלל שחור לבן.

   אפילו פיטר, כשהוא חושב שאנדר ישן, מגלה לפתע אחווה מפתיעה ואומר לו שהוא אוהב אותו.

ז. בכללי - לא אהבתי את הצל של אנדר. הוא קצת הרס לי את אנדר....

    אני כבר לא זוכר בדיוק, אבל יש שינויים קטנים שמהם רואים בברור שבין בספר 'הצל'

    הוא לא אותו בין, ודמותו שופצה בברור כדי שיהיה אנדר מס' 2.

    גם החלטות מבריקות של אנדר ב'משחק' משתנות בספר 'הצל' לצרוף מקרים או

    לתמרונים של בין. הצל קצת מאפיל על המקור.... יותר מדי לטעמי...

והערה כללית -

מה שכל כך יפה במשחק של אנדר, הוא היחסים הבינאישיים.

לא רק בינו לבין אחיו, אלא אפילו השיחות הקטנות בין גראף לאנדרסון,

חושפות עולם מורכב של אישויות ואינטרסים.

כל השאר - זה רק תפאורה.

נכון, זה מגניב ועתידני, אבל בכלל לא קריטי לעלילה....

אגב, זה נכון לדעתי כמעט בכל ספר. אין דבר יותר מרתק מבני אדם.

א. לא מכירה את פריקוול קול מתים,אז לא אגיב בנושא.

בכל מקרה - לא חשבתי שממצים את כל האפשרויות,אבל המינימום ההכרחי כדי לא להשמיד עם שלם..

ונראה לי שאם הם יכלו להוליד ילד לרצונם,עם שיבוטים גנטיים וכד',הם גם יכלו לפחות לנסות לבדוק מהי דרך התקשורת שבה ניתן לדבר עם הבאגים ולמצוא מישהו מתאים.

ב. אני חושבת שהיא דווקא הייתה מצליחה,אבל נניח.קיבלתי.

ג. זה באסה באסה באסה. הורס את כל העניין. שהכל יתהפך?

סבבה,אפשר לא שחור-לבן,אבל ככה? להוציא את הרע - טוב,ואת הטוב - רע? נורא.

ד. אם הוא איש צבא - כל שכן,הוא נהג מצויין.

נסתכל מזווית שונה - הרי לא יעמידו אנדר למשפט כי בדרך להריגת הבאגים הוא גם הרג הרבה לוחמים-ילדים אחרים,נכון?

אותו דבר גראף,והוא עשה זאת מרשים.

ה. זה עדין מאכזב,אבל קיבלתי.

ו. הבנתי.אז איך בסוף לוק הוא זה שהשפיע,אם ההמונים לא נטו אחריו? ולמה פיטר ייצג אותו?

ז. נראה לי שגם לא אקרא את "הצל",ולכן נוותר

בכל מקרה - גם אנדר הוא לא מי-יודע-מה כריזמתי,לטעמי.

ח. לא מסכימה כ"כ,אבל נניח.

ט. כנ"ל ח' וז'.

י. למיטב זכרוני דווקא כתוב שזה היה פוקס,ואפילו מאזר בעצמו אותר לו את זה.

יא. זה פשוט דוחה,אבל אין לי מה להוסיף בקטע.

יב.. ברר..אוקי.אני עדיין הרגשתי כך.

יג. זה לא נכון. גם חייל יורד על הרס"ר וכו',אבל בתוכו מבין שזה לטובתו,ויש דברים מעבר.

הם מוצגים בספר כמאוד בוגרים,מאוד,וזה ממש הציק לי שהם לא הבינו את זה..כאילו - אני הבנתי,איך אתם לא? המורים לא סתם הקשו להם על החיים,וגם אם הבאגים הם סכנה רחוקה,צריך להתכונן אליה,והמורים עושים זאת היטב.

ושוב ח"ח

זנ תלוי  בך..בגיל שלך בעיקר..

א. הספר היה בהתחלה סיפור קצר. כשקארד רצה לכתוב את קול למתים הוא הבין שהדמות שנחוצה לו היא אנדר משמיד הגזע, ולכן הוא הפך את המשחק לספר.

אלה טכנולוגיות בלתי קשורות לחלוטין. אלו חייזרים. חייזרים. השוני שלהם ממנו כ"כ מהותי, אין להם איברי דיבור, אמצעי תקשורת טכנולוגיים, חוש ראייה או שמיעה... איך אפשר לתקשר איתם?

ג. אבל זה מעניין נורא. נותן לך ראייה כנה יותר ונכונה יותר של העולם. פיטר לא רע מטבעו- למה שהוא יהיה? הוא שאפתן וקשוח. אנדר הוא גיבור וילד רגיש ומתוק, אבל הוא לא קדוש מעונה מושלם, זה לא הארי פוטר פה. יש לאנשים גם חסרונות, אנשים מתגלגלים בחיים למקומות קשים, אנשים מנוצלים לעשיית דברים שהם לא מעוניינים בהם. כל התפיסה הספרותית של טובים ורעים היא מיושנת. היא מתאימה לאגדות ילדים.

ד. גראף הוא דמות קשה, הוא לא מוצג כאיש ישר וחינוכי, הוא נוראי כלפי אנדר. הוא פשוט חייל מאד ממוקד מטרה, קצת כמו בין.

ו. פיטר תכנן את זה כך שבמלחמה לוק יעלה ויציג את הצד השפוי יותר, ואז העולם ינטה לכיוונו. ת'כלס אני בקושי זוכרת את זה. אני צריכה לקרוא שוב את סדרת הצללים, ואני ממליצה גם לך לעשות את זה.

ז. חבל. אולי זה לא הצליח לעבור אלייך דרך הכתוב אבל אנדר מעוצב כדמות אהודה שמתחבבת בקלות, הוא יודע להשכין שלום ולגייס אנשים לצידו. כריזמה פחות פיקודית ויותר מנהיגותית.

י. אני יכולה לבדוק.

י"א. זה גם לא נכון שלאף אחד שם אין חברים אמיתיים. הקשר בין אנדר לעלי עמוק מאד. בין פטרה לדינק, בין בין לניקולאי. כמעט כולם מוצאים להם שם חבר נפש.

י"ב. אני חושבת שבשביל כל אדם, בכל גיל, קשה מאד להבין למה צריך לרדות בו ולהתעלל בו כדי להשיג את המטרות. הראייה לטווח קצר של צרכים בסיסיים של ביטחון ושלווה חזקה יותר מאיזו מטרת על מעורפלת בשם הבאגים.

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)