א. כל הכבוד לך על כל ההשקעה בשבט! זה ממש כיף לראות איך נוספים חניכים ואיך חניכים אוהבים אותך...

ב. תנסי לגרום לה לאהוב את המדריכים החדשים, יש לפעמים "תסמונת המדריך השני"- שאחרי המדריך שהכניס אותם לסניף, הם מקבלים בעויינות מדריכים חדשים ונראה להם שרק מה שהראשון עשה זה מה שעושים בסניף, כי לזה הם התרגלו מההתחלה.

תנסי אולי לדבר עם המדריכים החדשים ולראות מה ההבדלים בינכם, ואז תוכלי להסביר ולהראות לה שזו הדרך שלהם למרות שזה קצת שונה

ג. יכול להיות שהמדריכים החדשים באמת לא יודעים מה מעניין את החניכים, ושיחה שתעזרי להם קצת יכולה להועיל המון

ד. בקשר לשאר הבעיות- ממה שזה נשמע לי זה מין תירוצים כאלה שהיא מוצאת לעצמה בגלל הבעיה המרכזית- מדריכים חדשים, גם אם לא- אפשר לנסות לחבר אותה לאחד הילדים החדשים, ולפעמים פשוט הזמן עושה את שלו- החניכים החדשים נקלטים בשבט ואי- אפשר לשים לב מי היה בהתחלה (מנסיון- גם השבט שהדרכתי הוכפל באמצע נבטים).

ה. לפעמים חניכים חדשים מורידים הרבה ממה שהצלחת לבנות ןלעשות בשבט, ויכול להיות ששידרת וחשבת שזה מפריע לך. והחניכה הזאת, שהיתה קרובה אלייך- קלטה את זה, תנסי לחשוב הפוך ואולי אפילו לדבר איתה או עם המדריכים החדשים (אפילו אפשר שיגידו לה שהמשימה שלה זה לקרב את החדשים).

כל מה שכתבתי פה הוא מנסיוני בלבד (הדרכתי זרעים- ניצנים וזה יצא כמעט שנתיים) וממש לא בטוח שאצלך זה אותו דבר, אז קחי בערבון מוגבל... בהצלחה!

העניין הוא שהתופעה רק אצלה.. ולא אצל שאר החניכים... החניכים החדשים שהגיעו הם פשוט באו בגלל שקמה אצלינו שכונה חדשה שמתאכלסת לאיטה.. מדי פעם מגיעים חניכים חדשים 

ניסיתי לדבר עם המדריכים, אבל חוץ מלדבר עם המדריך (שאני מרגישה שהוא באמת שם שליי..) לא נעים לי לדבר עם ה-2 מדריכות האחרות.. אני מרגישה שאני מעיקה (ואני יודעת שגם אני לא הייתי רוצה שהמדריכה שהיתה לפני היתה מתערבת) 

הקטע הוא, שיש מצב שבאמת המדריכים האחרים פחות מוצלחים... ולא בקטע של גאווה או משהו, פשוט ממה שאני שומעת מחניכים - הם הרבה יותר נהנו לפני שהשבט גדל ולפני שהתחלפו המדריכים... אבל מה אני יכולה לעשות? 

החוסר הבדלה בין החניכים הוותיקים לחדשים ייעשה רק עוד מלא זמן... 

אני באמת ינסה לדבר איתה יותר ברצינות (אתמול זה היה משהו חטוף של 5-10 דקות) אבל אני באמת לא יודעת מה אני יכולה לעשות! 

חייב לזכור שלא לכולם יש את כוח הנתינה ש-ל-ך!

את נתת משהו אחר.. וגם נקשרת אליהן והן אלייך, זה כנראה מה שעוד לא קרה עם המדריכה החדשה.

החניכות התרגלו לסגנון מסוים של פעולות של אהבה של נתינה... זה תהליך שהילדונת תעבור לבדה

וכאן אפשר רק לנסות להשפיע עליה להכנס חזרה.

ב"הצלחה

ורק איתו באמת היה לי דיבור... והוא באמת היה בין היותר טובים... 

אבל עכשיו הוא רב עם כל הצוות ודי נמאס לו והוא מאיים לעזוב (וזה נשמע רציני למרות שאני ממש ממש ממש מקווה שלא...) 

ואין לי מושג מה יהיה עם חניכים שלי או עם החניכה המסויימת הזאת... =/ 

אם את אומרת שהוא בין היותר טובים, ונמאס לו מהצוות, ורוצה לעזוב..

תגידי לו שהעיקר זה החניכים, ושאולי ינסה להתעלם כרגע מהצוות.

שלא יטרח כ"כ להגיע לישב"צים, שלא יהיה כ"כ קשור לצוות..

מנסיון...

אבל הוא אמר שלא להגיע לישב"צים פוגע בהתנהלות שלו כמדריך מה שבעצם פוגע בחניכים.. 

ברור לו שהחניכים זה הדבר הכי חשוב, אבל בכל זאת לא בריא להיות מדריך מנותק מהצוות

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.