איך חברה 'נטולת סרטים ואינטרנט' היא חברה 'נטולת נשים'?!)

יכולה להיות 'נטולת נשים' (אויש! איזה משפט לא הגיוני כתבתי קודם!)

והסרט של אנשים שמפרידים קודש וחול- זה שריטה קשה כתוצאה מהגלות!!

תישאר כמו שאתה...

[וציטוט מספר מקסים, ומופיע גם בכרטיס אישי שלי:]

אני בכל מקרה לא מתכוון להשתנות, כי אני מאמין שזה מה שהרב זצ"ל ו-ד' יתברך היו רוצים ממני.

השאלה היא, מתי לשלוף את השפנים?

אני יכול למרוח קשר הרבה פגישות ולקוות שבסוף זה ייפתר מאליו והיא תסכים?

השאלה האם ועד כמה זה נכון...

בס"ד

זה שאתה רואה סרטים.. ממש ביג דיל..
חוץ מזה לפעמים דברי החול הנ"ל משתנים עם הגיל וכבר פחות מתעסקים בהם

תשאר כמו שאתה וב"הצלחה

אל תסתיר את זה לרגע, אין לך מה להתבייש, להפך, לדעתי הכי קל זה ללכת לקיצוניות ולהתנזר מהכל, אבל אתה משלב בחוכמה, ולדעתי זה רק יתרון. מי שזה לא נראה לה, פשוט לא מתאימה לך, וזה יכול להיות מסננת טובה בשבילך.

מצד שני, עצם זה שאתה מכנה את הצדדים האלה "חולניים, אולי מראה שזה בעייתי בעיניך, אז תבדוק שאתה שלם עם זה.

חג שמח

אם אתה  חושב שצפיה בטלווזיה או קריאת ספרות חילונית זה סוג של שפן, זה באמת נהיה בעייתי.

אבל אני לא חושבת שצריך לראות את זה ככה.

אני חושבת שיש בנות תורניות שיודעות גם להנות מסרט או מרחיבות דעתן עם ספרות חילונית ואתה ר צריך לבקש להכיר בנות כאלה.

פעם יצאתי עם בחור שהגדיר שהוא מחפש דוסית שמקשיבה לגלגלצ. אני ממש התאהבתי בהגדרה הזאת ומאז לפעמים אני משתמשת בה. אני מסבירה לאנשים שזה סוג הבחור שאני מחפשת (בחר תורני עם ראש פתוח) ואני מסבירה לבחורים על ההתחלה שאני מסוגלת בערב אחד גם להקשיב לשיעור תורה במחשב ואז מיד אחר כך לצפות בסדרת טלווזיה ואני לא רואה בעיה בזה.

אני חושבת שאני פשוט רואה את זה כחלק מהזהות שלי וחלק ממה שהפך אותי למי שאני היום ובגלל שאני כל כך שלמה עם זה, זה לא מפריע לבחורים גם אם הם לא בידיוק כאלה.

אם אתה מרגיש שזה חלק מהותי ממך וזה חשוב לך ועקרוני לך, אל תחכה כמה פגישות. תספר את זה על ההתחלה. אני בטוחה שיש בנות תורניות שיכולות להכיל את זה.

(מה חבל שא"א להציע בחור לבחור.. .זה מה זה יכל להתאים.. )

כל השאלות ה- הזוי קיים או חבלז-?

זה שאלה ממש חשובה- לא משנה איזה בחור\ה בדיוק את\ה מחפש\ת

כן

השם ברא את העולם ככה שלכל אישה יש איש ולכל איש יש אישה-

שמתאימים!

השם כבר ברא לך אותה!!

היא כבר קיימת

תאמין בהשם שהוא בורא את העולם בחכמה...

ותחפש אותה

כלומר, אני מגדירה את עצמי מאד תורנית. אני אוהבת לקרוא ספרי קודש, אני ממש מקפידה על צניעות, לומדת תורה וכו אבל אני גם (רחמנא ליצלן?) אוהבת לראות סרטים, להקשיב למוזיקה לועזית ולקרוא (השם ישמור?) ספרים על פסיכולוגיה.

אבל האמת היא שאני חושבת שאני די נדירה בנוף. לצערי אני מחפשת בנים כמוני וקשה למצוא כאלה. מישום מה, בנים כאלה נוטים לזלזל בלימוד תורה ותפילות וזה חבל לי...

הרי אתה רוצה להתחתן, למצוא את הבחורה שמתאימה לך, שביחד תחיו כפי שתרצו. 

ואם כן, למה להעלות את שאלות האינקוזיציה?

אילו היה זה פורום אחר (תרתי משמע), ורצית לדון בסוגיה מהותית, אם נכון לנהוג כך, או מה עניינו ומהותו, ניחא.

אבל כאן, מדובר על מציאת הבחורה שמתאימה לך - כפי שאתה. 

להתמקד במילה התאמה, ולא לחשוב בכלל אם אנחנו מסכימים או חולקים על האדם שנגלה לפנינו.

ובכלל, הדבר קריטי, כל כך קריטי, שהאדם לעולם יהיה עצמו, וייצג רק את עצמו כפי שהוא באמת מול הבחורה. 

מה הוא רוצה בה, וייצוג נכון של מי שהוא. וחז ושלום לנסות להציג ולשים מסכות, אם משום דרישות ולחצי החברה, ואם מפחד או סיבות אחרות. 

כי בסופו של דבר, אחרי אותו יום רשמי, אתם תתחילו לחיות חיים משותפים, ושם ירדו המסכות מכורח הטבע והרצון, ואם אין הדבר מתאים, הרבה אומללות וקור יחדרו לעולם, ומי יודע לאן הדבר יגיע. 

לגבי השאלה מתי מעלים כל דבר:

דעתי שצריך לתת לכולם לזרום כפי שמתאים להם, ולא להקצין לשום צד. וצריך הרבה סיעתא דשמיא בזה, במיוחד ביצירת רושם. ואם הדבר מהווה חלק חשוב מחייך, אז אין שום סיבה שלא תשתף.

ולי נדמה שאם הבחורה רואה חלק חשוב מחייך בתור פשע או חטא, אז מוטב לשקול אם בכלל יש סיבה בשבילכם להיות בקשר. ובכל מקרה, להחביא את זה תחת מסכה, תביא רק אומללות שתבסוף תתפוצץ, בתקווה שלפני החתונה.

לא שייך לדיון על חתונה, דיון על נכון או לא נכון, אלא על התאמה של בחור ובחורה. ולכן כל כך קריטי שתהיה אתה, ובכך יש סיכוי שתמצא בחורה שמתאימה לך, ותוכלו לעשות משהו מועיל עם הנישואין.

עזוב את המלעיזים, אתה מחפש בחורה אחת שמתאימה, ושהחברה תמצא עיסוק אחר.

שיהיה בהצלחה

וחג שמח

מזל שהגעת בזמן להגיד את מה שרציתי.

אני רק אוסיף ואומר שלכאורה כל גולשי הפורום עונים להגדרה של "דוסים" ומצד שני "פתוחים" (עובדה שהם גולשים באינטרנט) ובכל זאת קיימים הבדלים רבים בין הגולשים לא רק באופי ובתכונות אלא גם בהשקפת העולם.

בסופו של דבר לכל סיר יש מכסה והדרך למצוא אותו היא להיות מי שאתה ולא לנסות להתחפש.

השאלה היא עד כמה הדבר הזה מהותי, וזה אולי נושא שלם שצריך לכתוב עליו.

יש דברים שאם תעלה אותם בצורה לא נכונה פזיזה ולא שלימה, לא תוכל להשלים אותם אח"כ- כי הקשר כבר ייגמר באיבו.

כלומר, יש בחורות שפשוט מפחדות שאתה לא חילוני, והשאלה היא עד כמה נתון כזה יכול להיות בעייתי וצריך לשמור אותו.

במידה ויש לך חלילה מחלת מעיים כרונית, אתה תרוץ לספר ע"כ בפגישות ראשונות- לא.

למה, הרי זה גם חלק מהותי ממך?

כי זה לא חכם.

רציתי פשוט לקבל ייעוץ אסטרטגי, האם זה נושא כ"כ בעייתי או לא.

אז אני בספק כמה אתה שלם עם מה שאתה.

"חולניות" נאמר בציניות, הואיל וככה רוב האנשים סביבי רואים זאת. למרות זאת יש עניין להיות טקטיים, לכל דבר יש זמן מקום ועת, בעיקר בין אנשים שלא מכירים זה את זה.

אם אתה מגדיר את זה חולני, אז מן הסתם אל תספר על זה מיד, אבל אתה מגדיר את זה כחלק ממך, אז למה לא לספר מיד?

לי שהיא שומעת גלגלצ, שומעת לועזי ורואה סרט מדי פעם, זה יהיה ממש נק' חיובית מבחינתי, אבל אם היא תגיד לי את זה אחרי כמה פגישות בצורה שזה כאילו איזה חטא אפל, מבחינתי זה קצת יחרוק... 
לא צריך לעשות מזה הצהרת בלפור, אבל אל תתבייש במי שאתה.

אני לא בן אדם שטוב בהסתרות ואני גם לא מתבייש במשהו, או חושב שצריך להסתיר אותו, וגם מעולםלא חשבתי להסתיר.

העניין הוא, שמה שקורה בדרך כלל:

אם היא דוסית- היא ממש מתנגדת לדברים הללו. (לפחות בשליפה מהירה)

אם היא קוראת ספרים וכו'- היא כבר לא כ"כ דוסית ולא מחפשת לנהל בית שבו התורה מנחה את החיים.

זה לפחות המד הסטנדרטי שאני נפגש עימו.

וכפי שאמרתי בהתחלה, אני עצמי בטוח שיש גם חורגות מהמד הזה.

אבל אנשים גרמו לי לתהות אם אני צודק... ולכן החלטתי לפתוח על זה דיון.

אני מצטט אותך:

"אם היא דוסית- היא ממש מתנגדת לדברים הללו. (לפחות בשליפה מהירה)

אם היא קוראת ספרים וכו'- היא כבר לא כ"כ דוסית ולא מחפשת לנהל בית שבו התורה מנחה את החיים."

אז בוא נגיד שאתה יוצא בקריאה נרגשת ומתאר את מהות חייך ואהבתך לסרטים. 

1. אם היא דוסית ובורחת - מעולה, סיננת מישהי שלא מתאימה. 

2. אם היא לא כ"כ דוסית ונשארת - אז תורך לסנן.  

ולהחליט איזו בחורה מתוך אלו ששותפה למהות הזו, מתאימה לך.

ואני אומר שוב, לפי מה שאתה, חפש מישהי שמתאימה לך.

זאת כזאת הכללה להגיד, שבחורה שקוראת ספרים היא פחות דוסית

ולא רוצה להקים בית של תורה.

אני מבקשת לא להסתכל בקנקן,

לא כולן כאלה.

בחורה שקוראת ספרים/ רואה טלויזיה או כל הדברים האלה

שמכנים אותם שיקצה שלא בצדק (כי זה תלוי מאוד בבחורה)

לא רוצה בית קדוש? לא רוצה בעל שמתנהג לפי התורה?

במה היא בדיוק חטאה? שהיא פשוט לא רוצה לסגור את העולם הזה

בפניה? שהיא חושבת שלא צריך להסתגר אלה אפשר להנות משתי העולמות במידה?

אז אני אגיד על עצמי,

אני בחורה שנחשבת פתוחה

אני רואה סדרות וסרטים, וזה לא חלק שמגדיר את מה שאני

ועושה דברים שאולי יגדירו אותם כפחות דוסיים

זה לא הופך אותי, או את כל החברות  שלי שהן כאלה

לבנות שלא רוצות בית של תורה

כל בחורה לגופה, וכל בחורה זה עולם אחר!

כל אחת מחזיקה אישיות אחרת

ולא כל הבנות חושבות שכדי להיות דוסית

צריך להרחיק את כל העולם מאתנו

אין כל רע בלשלב, זה לא מילה גסה כמו שעושים אותה.

כנראה פגשת, רק את הסוגים האלו ולכן החלטת שזה ככה

אז אני שמחה לבשר לך, שיש בנות

שהן גם פתוחות לעולם וגם דוסיות.

עצם זה שאתה דתי זה לא אומר שאסור לך להנות מהעולם הזה,

אני עצמי די דוסית בהשקפה שלי, כן מקפידה על צניעות

אבל כן שומעת לועזית, וספרדית וכן רואה סרטים/ סדרות

כל עוד שזה לא עיסוק עיקרי אני לא רואה מה רע בזה,

זה הופך אותי לבן אדם פחות ערכי/ דוסי?

מי שחושב ככה צריך כנראה לעשות לו סוו'יץ במחשבה

כי זה עוול לחשוב ככה לדעתי.

אני אשמח לבעל כזה,זה נראה לי מעולה

להיות בן אדם דוס אבל כן רגיל וכמו כולם בעולם

זה אחלה!

זה שבן אדם דוס זה לא אומר שהוא צריך להיות שונה מכולם.

לא הבנתי מה הבעיה בזה.

אם אתה רוצה להתחתן עם דוסית אש

אז זאת בעיה,

אם אתה רוצה בחורה דוסית נורמלית

זה כבר לא בעיה.

בהצלחה!

למה אתה שם סימני שאלה כאלה-"?" אחרי כל אנטר?

ועכשיו ברצינות..

לא צריך להסתיר את זה ולא צריך לפחד להגיד את זה.

אני שואל את זה כבר בשיחה הראשונה שלי עם המדוייטת, אם מפריע לה סרטים למיניהם או מוזיקות וכו'.

זה ממש לא משהו שצריך בשבילו טקטיקה או חכמת הסתרה או תכנון מתי לשלוף(וכל שאר הדברים שהשתמשו בהם בשרשור הזה.)

בעניין הזה פשוט תהיה אתה. חס וחלילה להתיחס לדבר כזה כמו לאיזו מחלה ממאירה שעוד שבוע אתה מת ממנה.

כמו שאתה לא מסתיר את זה שאתה אוהב ל... לקלף תפוזים על חוף הים, אני יודע מה? כל דבר.

אז גם את זה אתה לא צריך להסתיר.

יום טוב ובהצלחה.

בנוגע למי הוא מוסיף ? ? ? , אבל עובדה שהוא מוסיף בעצמו....

ובנוגע לנושא השרשור- מצטרפת לדברים שנאמרו כבר. אני לא יודעת את מי יצא לך לפגוש, אבל יש הרבה שלא חושבים/ות שיש סתירה (למרות שזה לא כ"כ משנה אם יש הרבה כאלה, אתה רק צריך למצוא אחת שגם מתאימה...). הביטוי הכי נכון ואמיתי של היהדות הוא זה שאינו סותר את המציאות הקיימת, אלא משתלב איתה ומקפיץ אותה כמה רמות למעלה.

ביחס לאנשים בכללי; ההגדרה של "דוסית" נרחבת מאוד, ולא מוגדרת ע"י הקצוות שלה... המשך לחפש ולבסוף גם האבדה הזו תימצא.. =)

בכל מקרה, צודק מי שאמר (סליחה, לא זוכרת מי ספציפית...) שזה באמת סוג של סינון. אתה לעצמך צריך להיות הכי אמיתי. יש דברים שאולי לא צריך לראות בבת-אחת, אבל דברים מהותיים כאלה ואחרים לא מסתירים, כי הרי, בסופו שך דבר, מי שתהיה בשבילך תתאים לך גם בנקודה הזו.

שיהיה הרבה ב"הצלחה! וחג שמייח וכשר!

באמת לא ברור לי למה זה יוצר לי סימני שאלה אחרי פיסקה, מי יודע אולי הכנסתי סקריפט בטעות...

ובכל זאת יש לו קריזות של סימני שאלה לא מודעים...

או לחלופין השאלות שעולות מבין השורות

חג שמח!

לק"י 

סתם כך.. למה לא?!..

תרשו לי לכתוב בניגוד לכל מי שכתב מעליי.. [מי שואל אתכם..]

זה לא "זלזול והתנגדות חמורה לעולם החול" זה סקפטיות חיונית שלנו כשומרי תורה ומצוות...  

אז כן, אם אתה 'דוס-דוס' אז אתה לא קורא ספרות חילונית ולא רואה סרטים ולא שומע מוזיקה לועזית..

ואם אתה לא כזה, ואתה רואה את עצמך בתור משהו אחר, אז מן הסתם גם מה שתחפש יהיה אחר.. וזהו..

אל תנסה לצאת עם 'דוסית-דוסית' ולהניח לה [לא לזרוק.. ] את הקלפים האלו על השולחן כשמראש אתה מברר עליה ויודע שהיא לא כזו..

וכמו שכתבו הבנות למעלה, יש מספיק כאלו שגם מתאימות גם למה שכתבת..

ובמחילה, אבל אני בהחלט חושבת שזה קשור לרמת דוסיות...הרי לא תתאר לך רב גדול יושב לראות סרטים או קורא ספרים חולניים... אנחנו עוד לא ברמה של רב גדול אבל בשאיפה, בדרך..

קודש לחול הוא לא נכון מהתשובה הפשוטה שהיום דברי ה"חול" (ברובם) הם אינם חול סתמי (ללא טעם וללא ריח) אלא בהחלט חול שהוא הפך ה' והפך התורה.

אין רע בסרטים,להפך.זוהי מדיה חזקה מאוד שעובדת על הדמיון שהוא כלי מהותי בעבודת ה'.לכן אסור לפתוח אותו לכל רעיון של איזה במאי הוליוודי שהיה לו מספיק כסף כדי לבצע את פרי דמיוני.

סרטים מותרים-בקדושה.

אין רע במוזיקה,להפך.מוזיקה היא אחד מהכלים היותר יהודיים שקיימים.המוזיקה של הלווים במקדש הייתה מחזירה אנשים בתשובה.בני ישראל שרו שירה על הים.וספר התהילים מורכב משירה.בכלל,בכל פעם שאנחנו רוצים להלל ולשבח את ה'-אנחנו (לרוב) שרים לו. לכן,לא צריך לפתוח את הכלי ואת המקום הזה בנפש לכל לחן של איזה גוי טמא שכתב\הלחין ממעמקי נפשו הבהמית.

מוזיקה מותרת,רצויה ואהובה-בקדושה.

כנ"ל ספרים.

צר לי,אבל גם בעיניי זה בהחלט קשור לרמת "דוסית".אין בידינו "דוסימטר" וכיוצא בזה,אבל זה בהחלט קשור. וב"ה יש מספיק בנות שמתאימות לתיאור שאתה מתאר.

(ואם כבר הזכרת את הרב קוק זצ"ל,דווקא הוא מדבר הרבה על איך הספרות,האמנות,המוזיקה והשירה צריכים להיות מחוברים בקשר ישיר לה' אחרת הם עושים את פעולתם ההפוכה.אז לא,לא חושבת שהוא היה מסכים איתך בנושא הזה,מחילה.)

שמעת על הסופר צ'רלאס דיקנס, אז ידוע ומפורסם ומובא גם בספר "שבחי הראי"ה שהרב קוק היה קורא את ספריו.

כמו כן, הרב הנזיר העיד שהרב קוק היה בקי גדול יותר ממנו בפילוסופיה, ומה שלמד קצת אורות הקודש- יודע.

אני מדבר אך ורק על ספרים וסרטים וכו', שברור שאינם נוגדים את ההלכה במפורש...

מה הבעיה שילד יקרא אלכסנדר דיומא וז'ול וורן?

זה יכול רק לתרום, ואני לא רואה בזה היפך של קדושה, אני רואה בזה שלמות של בן אדם.

בס"ד

כל מה שתיארו פה בנושא ה"חולין"- לא מתקרב למה שהרב קוק זצ"ל קרא\ראה, ואף אחד מאיתנו הוא לא הרב קוק..

היום מאחורי ה"חולין" (סרטים, ספרים שאינם תורניים..) עומד כזה זבל(סליחה על הביטוי!),

וברור שאנו צריכים לבוא ממקום כזה שלא משלים עם החולשה הזאת שלנו, אלא לנסות לשפר ולהימנע,

ולא להגיד שאין קדושה בלי חולין וזהו.. ממש לא מכסה אף אחד מאיתנו.

אם כבר פסח.. שנזכה להיגאל מהדברים הללו!

גם אם לדעתכם זה לא התנהגות דוסית, זה בדיוק שורש המחלוקת. ואתם צריכים להבין שיש אנשים שכן עושים את הדברים האלה וכן יש להם שאיפות של בית של תורה.

ובבקשה אל תנכסו את קיום המצוות, שמירת התורה והאידיאלים לאנשים שנמצאים בדיוק בקו שלכם.

יש לא מעט אנשים צדיקים ממש ותורנים שנמצאים במקומות שאולי אתם לא הייתם הולכים לשם, כי זה לא היה נראה לכם מספיק טוב מבחינה דתית, מעורב וכו'. (כמו אוניברסיטה, מקום עבודה או ישוב) והם פועלים שם וגם מצליחים לקרב או לפחות להוריד את הניכור לתורה ולדתיים כי סופסוף חילונים רואים מה זה דתיים אמיתיים(ולא רק דרך התקשורת).

ואגב, להגיד "ואף אחד מאיתנו הוא לא הרב קוק" זה ממש לא טענה עניינית.

לכל מה שאמרת,כי (מחילה מכבודך) זה נשמע כמו הנפצה פרועה.

בתחילת עין אי"ה כרך א' (לא זוכרת אם זה שבת או ברכות) הרב קוק בעצמו כותב שנפש האיש הישראלי והאומה הישראלית צריכה להתמלא בתורה בכל מרבדי החיים,אומנות,תורת הנפש היהודית (שהרי כידוע,נפש הגוי והיהודי איננה דומה בכלל) וכו' ורק אז לצאת אל כלל מרחבי תורת החול.

וגם זה,רק כאשר הדבר התברר ע"י צדיק או רב.

לא הצלחתי למצוא את הציטוט המדוייק.

למה לקרוא אותם אם יש לנו אלטרנטיבות כל כך טובות ביהדות??

חבל מאוד שהרב קוק (שעליו אתה מסתמך....) לא רואה כמוך.

נא לא למצוא היתרים בעבודות של צדיקים.זה לא לכלל.

גימנסיה הרצליה ולאיגרת לאוניבסיטרה העברית ילמדכם שממש לא כך הדבר.

יש טעות נפוצה שאני מתקנת כאן כל כמה חודשים אז הנה שוב: אין דבר כזה מוזיקה יהודית.

כתבת כך: לא צריך לפתוח את הכלי ואת המקום הזה בנפש לכל לחן של איזה גוי טמא שכתב\הלחין ממעמקי נפשו הבהמית. 

אז יש לי כמה שאלות:

1. איך את יודעת שלמלחין הייתה נפש בהמית.

2. למה את חושבת שהלחנים שאת מתפללת איתם בשבת הם לא פרי יצירתם של אותם מלחינים שקינאת אותם בצורה כה מתנשאת כבהמיים?

יש לי סוד  בשבילך- מעוז צור למשל זה לחן שנכתב על ידי מלחין בשם יוהן סבסטיאן באך. מלחין פרוטסטנטי שהשתמש בלחן בכנסיה.

אז את יכולה לשלוף את הסיסמא המוכרת "לחן לא מקבל טומאה" אבל אז זה הופך את המוזיקה הלועזית למותרת אם לא מבינים מה נאמר במילים. אם את אומרת שלחן כן מקבל טומאה. את לא יכולה לשיר את זה. את גם לא יכולה לשיר את התקווה. אה רגע, את גם לא יכולה לשיר את רוב ניגוני חבד, מודז'יץ, ויז'ניץ או ברסלב כי רובם מבוססים על שירים מהכנסייה או שירי שיכרות פולניים.

ומה תגידי לבחור שהוא דוס אבל הוא גם מוסיקאי וזקוק לשמוע מוסיקה מגוונת כדי להתקדם מבחינה מוסיקלית. תגידי לו להגביל את עצמו לאברהם פריד ומרדכי בן דוד כי לפי דעתך למלחינים אחרים יש נפש בהמית אז זה לא טוב להכניס לנפש את המוזיקה שלהם? אם את עושה את זה, את ממש גוזרת גזר דין מוות על המוסיקה היהודית המתחדשת כי כל היוצרים של המוסיקה היהודית בקיאים עד מאד במוסיקה שך המלחינים עם "הנפש הבהמית". (ראי ערך: אנדרה היידו, דניאל זמיר, שולי רנד, אברהם פריד, סיני תור, שלמה קרליבך ועוד)

את גם יכולה כמובן לשלוף את הטיעון הכל כך חמוד ותמים שהכל התחיל מבית המקדש וכל הגויים גנבו מהיהודים ולכן כל המוזיקה שהזכרתי היא בעצם יהודית במקור גם אם היא בטעות הידהדה בכנסיית ווסמיניסטר אבל אם את טוענת את זה,גם מוזיקה לועזית שנכתבה על ידי מלחין עם נפש בהמית מותרת כי גם היא מבוססת על לחנים שמבוססים על לחניים ש...הגיעו מבית המקדש.

מסכים עם כל מילה.

אני חושב שזה ממש ענין של מה מתאים לנפש שלי ספציפית, ובאיזה בית גדלתי.

כלומר, אצל כל אחד ואחד.

אני גדלתי בעיקר על ספרי שמואל ארגמן ושירי אברהם פריד,

אבל היו בבית גם צ'רלס דיקנס ופוליאנה וכל מיני, ושירים עבריים וכו'.

אני לא יכול לחזור למה שנראה לי כמו צמצום מעושה של הנפש בדברים שעל פניו

אין בהם איסור וכל חסרונם הוא שלא כתוב בהם אבא אבא אבא או

נחמן נחמן נחמן.

אדרבה, קבלתי מהדברים המון רגישות לסביבה, אהבה לנופים וטבע, סקרנות ועוד,

שלא היו קיימים בשום ספר או שיר דתי בעולם כשהייתי ילד (חוץ מלהמן אולי...)

בקיצור - כל אחד בוחר לו את דרכו בעבודת ה', ולפי זה - את המיועדת לו.

אין פה לדעתי נכון ולא נכון (כל עוד אין בזה איסורים כמובן...)

אם תוכלי להסביר לי את טענותייך בקצרה אשמח להשיב עליהם באישי.

בכל מקרה,יש המון מוזיקה יהודית.נפש בהמית זוהי נפש של גוי,שכידוע איננו אדם בכלל ("אתם קרואים אדם ואין אומות העולם קרואים אדם") והטוב אצלו חיצוני והרע פנימי (ואת מוזמנת לקרוא ליהדות גזענית).

מוזמנת להכנס לאתר מ.א.מ.י ולטעום בעצמך.וזה רק קצה הקרחון.

כמו"כ,יש את הספר "ניגון כשר מנגן כשר" של גיא צבי מינצ בו הוא ממש מפרט את דרך התורה על המוזיקה.גם ברבי נחמן והרב קוק יש על זה הרבה.בנוסף לרב סטבסקי יש קריטריונים למנגן כשר.

בנוסף,הרב הראל חצרוני מדבר על זה הרבה. 

לסיכום-זה מסוג הדברים שיש עליהם יצר חזק ביותר,וליצר (כמו ליצר...) יש טיעונים משכנעים ביותר על מנת להרחיק אותנו מה'.לברר את העניין היטב ולא לפחד לעשות ויתורים ולהאבק.

והאמת תורה דרכה.

עד כמה הדיוק הזה בין -  דוס שרואה סרטים וקורא ספרים של גויים, לבין דוס שלא קורא ולא רואה סרטים וספרים כאלו, הוא משמעותי?

ז"א - האם בחור ובחורים שכ"א מהם שייך לצד אחר בנושא יכולים להקים בית יחד?

או: כדאי לפסול על דבר כזה?

או: הייתם פוסלים על דבר כזה?

עד כמה זה משמעותי לגבי הבית הנבנה?

אשמח לתגובות.

בתור אחת שמקשיבה למוזיקה לועזית, קוראת ספרי חולין ומשתמשת הרבה באינטרנט  אבל גם מגדירה את עצמה תורנית, לומדת תורה ומקשיבה לשיעורים ומקפידה על צניעות וכל מה שקשור לזה, אני יכולה להגיד לך שזה מאד משמעותי.

יצא לי להכיר בחורים שמקשיבים רק למוסיקה חסידית וקוראים רק ספרות קודש ולא רואים סרטים והרגשתי שאין לי איך ליצור חיבור לעולם שלהם ובסופו של דבר גם אין לי על מה לדבר איתם.

המוזיקה והספרים ומה שאני בוחרת לעשות בשעות הפנאי זה חלק מהחיים שלי ואני לא רוצה לוותר על זה. אני גם לא רוצה להתחתן עם מישהוא שלא יוכל להתחבר לזה כי זה חלק גדול ממני. אני רוצה להיות עם מישהוא שאני יכולה להנות במחיצתו ולא רק ללדת את הילדים שלהם וחלק מההנאה, השיחה והבילוי ביחד זה הדברים הקטנים האלה.

זה הספרים שקראתם

זה מה שאתם עושים  ביחד

זה הדברים שמרגיעים אותכם

זה תחושה שמקבלים עם כל מה שאתם אוהבים.

מצד שני גם יצאתי עם בנים שהקשיבו ללועזי וקראו ספרים וכו אבל לא ממש ענין אותם להתחזק בתורה ולא ענין אותם לשמוע שיעורי תורה או ללמוד תורה וגם שם הרגשתי שאין לי חיבור כי זה גם חלק ממני. אני רוצה בחור שאני יכולה גם לגדול איתו מבחינה רוחנית ולא רק להנות איתו ולבלות איתו. אני רוצה בעל שיוכל לחנך את ילדיי לערכים שאני מאמינה בהם.

זה סוגיה מורכבת. ייתכן שאני טועה אבל אני נוטה להרגיש שבשיחה הזאת נוטלים חלק כמה בני נוער שלא ממש קשורים לעולם הפגישות ולכן הם לא קולטים את מורכבות הענין...

בעולם הדיטיים.

מתגובתך משתמע כאילו את פוסחת על שני הסעיפים-גם תורה וגם מוזיקה ותרבות של גויים.

בנות עוד יכולות להסתדר עם זה.

אבל בנים,כמו שראית.צריכים קודש אמיתי,כי החיבור שלהם לה' בא ממקום אחר.

האם יש סתירה בין קודש לחול? יש סתירה.. לכן אנחנו כל כך מבולבלים במציאות.

והאיזון- זה התפקיד שלנו ליצור אותו.

האיזון מגיע על ידי התקדשות = לקדש את החול.

ואז אין סתירה כי ממילא הכל הופך להיות מטרה אחת..

אי אפשר לרקוד על 2 חתונות. מתישהו דורכים לנו על הרגליים וזה כואב.

דוגמה: למעשה לא קל להיות אדם שנמצא עם עמ"י ומשפיע טוב עליהם מבלי להתכלכלך מעט.

לא חסר אנשים שמקרבים בשליחויות ארגוני חסד שפתוחים לציבור הכללי בעמ"י וזה לא קל.

לכן צריך הרבה איזון וביסוס לדעת עד להיכן להכנס ומה לשמוע.. עד איפה אפשר ומאיפה זה עלול לסכן אותי.

וזו הבחנה ממש דקה!

בחיים שלנו לא חסרים ניסיונות.. אנחנו לא צריכים להוסיף עליהם.

יחד עם זאת לדעת איך לשלב ולקדש את החומר למטרה גדולה:

שם שמיים!

אילה שלוחה יקרה-

לענ"ד קשה להקים בית קדוש עם ספרים של גויים שבתוכם יש דברי כפירה מוחבאים בין המילים זה מחלחל בנשמה.. וקשה אחר כך לחזור לקדושה יותר.

זה יוצר מחיצות.

אין כזה דבר "לא יפגע בי ולא יקרה כלום" אנחנו בשר ודם.. והכל נכנס.

(מדברת אחת שעושה בייביסיטרים בבתים שונים ויודעת על העיניין הזה לא מעט)

אם זה עקרוני לכל אחד מבני הזוג אז יהיה קשה לחבר ביניהם.. הרי גם ככה בני הזוג הם הפכים וצריך לצמצם פערים... לפסול על כזה דבר? שוב- אם זה עקרוני כי כל אחד יודע מה ההשלכות של הדברים.

וכל אחד יפעל עפ"י שיקול דעתו.

זה כ"כ משמעותי ונראה לי שהדגשתי את זה למעלה ^^

מקווה שהובנתי.

נא' "חכמה בגויים תאמין"

ללמוד מהגויים חכמות זה טוב כל עוד הן לא סותרות את התורה אא"כ יש אישור לכך במקרים

של סכנת נפשות כמו לאכול טרף עפ"י רפואת גויים (גם הרמב"ן היה עוסק בזה ומרפא עם דברים לא כשרים)

צריך לבדוק ולברר על תכנים שמכניסים הביתה.. בספרים וכ'.. יש מצב ענק שהספרים בסדר מבחינת תוכן

והם מדברים נטו על איזושהי תאוריה מסוימת..

ארמי- אממ.. דוסיות היא לא סגירות כמו הפתיחות לעולם מתוך ידיעת המטרה שלנו והזהירות איתה!

תניח על השולחן! בצורה טבעית וכנה. זה הכי חשוב..

למה תודה לאילה?

כי היא החזירה את הדיון למיקוד המקורי שלו

אין פה שאלה דתית של מה נכון לעושת- אין פה שאלה של תרבות ודתיות כן לא למה ואיך

יש פה שאלה של- אני אדם כזה-

נא לכבד את זה!!--

האם יש אישה -כמוני?

רוב העונים פה לצערי לא הבינו את זה- יצאו בחריפות נגד השואל. עירערו את הלגיטימיות של דרכו ודתיותו בחיים.

ז-ה לא הדיון.

הדיון נסוב סי בב- האם יש אישה כמוני?

יש ניצלושים נחמדים.
יש ניצלושים שמפנים חיצים כלפי השואל. וזה לא נעים

מסתבר שיש ניצלושים שמחזירים את הדיון למקורו...

אלו שאחרי כל פסקה.

סליחה אם הפניתי חצים לגבי השואל זו לא היתה כוונתי..חשבתי רק לענות על הסימני שאלה שיהיה לך ב"הצלחה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥