אני חושב שבאו לרב קוק וביקשו את הסכמתו לתנועה החדשה והוא אמר להם שהוא מסכים אבל שישנו את השם ל"בני רבי עקיבא"...

הרב נריה היה תלמיד של הרב קוק ולכן אני חושב שלא סתם השאירו את השם כמו שהוא...

ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא".

ציטוט מתוך הרב קוק .

אני לא בטוח שזה אומר שהוא לא רצה שישנו את השם, אבל הוא כן הביע א תהסכמתו המלאה בלי לשנות אותו כלל.

יש צד שבנ"ע מסמלת דווקא את עקיבא ולא רק את "ר' עקיבא". עקיבא בנוי גם מתורה וגם מדרך ארץ (עקרונות התנועה)  לעומת ר' עקיבא שבפשטות נשמע כמו רק תורה.

ח"ו שאנו לא רוצים את תורתו כמאמר הבדיחה -הלא מצחיקה-.

כמו כן, מרגישים יותר קירבה לדמות כשמתייחסים אליה כאב. בני עקיבא מעיד על יותר קירבה מאשר תלמידי עקיבא, או בני רבי עקיבא.

בס"ד

"דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה. כבר בניסן תרפ"ט זכו חברי בני-עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל שכתב להם: 

"ובימי חג החרות והאביב נקדם בברכה את פני הניצנים אשר נראו בתנועתנו, בדמות ארגון בני הנעורים בשם "בני-עקיבא". ברוכים יהיו לנו אלה צעירי הצאן אשר עליהם תקותנו בשאיפתנו לגאולתנו ולפדות נפשנו, והם הם דור עתידנו וממשיכי דרכנו"."

מקווה שזה עונה...

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=2&levelId=58733&itemType=0

רבי עקיבא סימל בעינהם גם תורה וגם עבודה, כמו שאמרו לפני.

והרבה כבוד לזולת - גם אם הוא 'רק' עובד אדמה...

בכל מקרה, לשאלתך השניה:

לא יודעת מי אמר לך שהחרדים לא עושים כלום.

מי שרוצה לבנות דרך, לא יכול רק לפסול אחרים - אלא צריך להצדיק את עצמו.

מהכרותי עם התנועה, לא נראה לי שיש מישהו שלא פועל כך...

ולכן השאלה שלך צריכה להיות -

למה דווקא בני עקיבא?

למה ציונות-דתית?

למה לא להיות חילוניה? חרדיה?

העקרונות של התנועה הם תורה ועבודה. לא תורה ודרך ארץ (הדרך ארץ מתחבר לצד של התורה- כבר אמרו רבותינו "דרך ארץ קדמה לתורה"...)

כמו שציטטה "באה מאהבה" :

"דמותו של ר' עקיבא סימלה בעיני חברי בני-עקיבא יותר מכל את השילוב של תלמיד חכם שתורתו האירה את עיני כל הדורות, גם רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי, בקיצור גילום של רעיון תורה ועבודה "

כשאני אומר "דרך ארץ" ויכול להיות שכאן לא הובנתי כהלכה, הכוונה היא לא רק מידות - אלא בפשטות, צירוף המילים "דרך ארץ". דרך - הצורה בה חיים ביום יום, ארץ - כל אחד בעולם. דרך ארץ זה כל תחומי החיים וכיצד לחיות את החיים.

וזה אכן מה שמסמל ר' עקיבא לע"ד.

למה לא "בני רבי עקיבא"

בטקס הנחת אבן הפינה לסניף ירושלים (לפני הרבה שנים). שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ"ל והרב בר-אילן זצ"ל, נשאלה השאלה מדוע נקרא הארגון "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא". ומשנה תוקף לשאלה: כי בתקופת התנאים לא מצאנו שייקרא מי מהם בשם סתם ללא תוספת "רבי", היו שרצו לתרץ את הקושיה בשטחיות: לשם קיצור נקראנו "בני עקיבא", שכן לא נוח לומר "בני רבי עקיבא"… אך הרב בר-אילן (והסכים עמו הרב זצ"ל) נתן פירוש אחר: תואר יוצר חיץ. תואר בא לומר שהנושא גדול מאוד ורחוק מאוד מאתנו, ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר – בניו יקראוהו "אבא" ופנו אליו בלשון נוכח "אתה". כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון וקוראים לעצמנו "בני-עקיבא". דוגמא לכך נמצא גם בתנ"ך, כשיצחק אומר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", אין להניח שהתכוון במלה "קול" לצליל מוסיקלי, אל שיצחק היה רגיל שעשו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אח"כ: "יקום אבי ויאכל מציד בנו" והנה מגיע עשו המדומה הוא פונה בנוכח :"קום נא שבה ואכלה מצדי" שהיא לשונו הרגילה, לשון שבקרבה, של יעקב, ועל כן הוא אומר "הקול קול יעקב" קול הקרבה של יעקב לאביו יצחק.

אך שאלה גדולה יותר עלינו לשאול, מה פתאום דווקא "בני עקיבא", למה לא "בני טרפון" או "בני ר' יוחנן"? גם שם זה לבטח היה משתרש אצלנו! ואכן, לא לשווא נפלה הבחירה על ר' עקיבא כי ר' עקיבא מגלם באישיותו את אותו חזון שאליו אנו מחנכים. הוא עמוד התורה שבע"פ ולמעשה עמוד ההלכה, כי התוספתא, המשנה, הברייתא, הספרא והספרי "כולהו אליבא דר"ע"!

הוא גדול מרביצי התורה בישראל. עשרים וארבעה אלף תלמידיו, אין הם סתם מספר סטטיסטי הם מראים את כוחו הגדול של האיש כמחנך דגול וכמורה הדור. הוא גדול בנסתר. שכן ר' עקיבא דרש תלי תלים של הלכות על כל תג ותג שבתורה אולם קווים זערערים, שבעינינו אין להם שום משמעות, הפכו בפי ר' עקיבא לתורה ולעולם מלא. ואל נשכח שבין הארבעה שנכנסו לפרד"ס (לקבלה) יצא בשלום רק ר' עקיבא.

הוא מנהיג גדול – מנהיג רוחני של מרד שלם. ואע"ג שתוצאה מעשית לא הייתה לו, לאותו מרד, מכל מקום, השפעה חינוכית רבה נודעה לו ברעננו את כוחות העם ובהעמיקו את התקוות המשיחיות בלב ישראל. צירוף של גדול המנהיגים, גדול המחנכים וגדול התורה, הם שמהווים סמל ומופת לדרכנו החינוכית - מעשית…

נשאל – והרי אין אנו דומים כלל לר' עקיבא! לא גדולים כמוהו, לא מחניכם כמותו ולא מנהיגים כמוהו! אך התשובה פשוטה: עצם התלכדותנו הציבורית מאפשרת לנו למלא תפקידים שהיחיד אינו יכול למלאותם, והגלומים באישיותו של המנהיג, המחנך והגאון – רבי עקיבא.

בדורנו זקוקים אנו לאופק רחב. לא יכול לבוא אדם ולומר "אני את נפשי הצלתי" ודי. אנו אומרים בפירוש שברצוננו לכבוש את כוח הארץ, ואת כל היהדות להכניס בעול התורה – ואנו מחנכים גם לכך. אל נשכח, מה שיש היום – אתמול לא היה עוד, ושלשום לא חלמנו עליו, ואלמלא יצאנו במבט רחב לפני הדור – כי גם אז את שיש לנו היום לא היה לנו. ואם לעתיד נוסיף ונרחיב מבטנו, נשיג יותר מאשר אנו יכולים להעלות אף בדמיוננו!  לא לחינם דווקא "בני עקיבא" הם שחוללו את המהפכה הגדולה – "המהפכה בישיבות" ויצרו את הטיפוס בן-הישיבה החדש של היום, לא לחינם זכינו אנו לכך שהכוח הדוחף של ההתיישבות החקלאית-דתית בארץ, היה שלנו, כי לנגד עינינו עמד כוח התנופה של ר' עקיבא, כסמל חינוכי, ואליו הרגשנו קירבה אבהית. אין ספק, אין רבי עקיבא מתבייש בבנים כ"בני-עקיבא" ומי ייתן וירבו לו כאלה.. .

                                                                                    הרב אלימלך בר-שאול

                                                                  מתוך דברים לשבת ארגון, סניף רחובות, תש"יט

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.