מאוחר יותר בע"ה.

והסיבה לכך ששם האחראית על המדרשה משדכת את רוב המוחלט של הבנות

ואני מתכוון לאו דווקא לשנתון מסוים.

מספיק קצת להסתובב ביד בנימין ולהבין למה אני מתכוון

לק"י.

האחראית היא פחות השדכנית. 
השנתון הזה הוא הרבה יותר מכל שנים קודמות.

וחוצמיזה, הרי זה לא תלוי במדרשה, זה תלוי בבנות.
 

בת שנצמדת לדעת רבה מהמדרשה ומחפשת אחד שיהיה כמוהו אחד לאחד,

בהחלט אפשר לומר שהיא אבדה משהו בתהליך המדרשה.

אך מצד שני- לא כ"כ.

כמו בנים שמיניסטים שמחפשים את דרכם ומבררים על ישיבות שיכוונו אותם,

כך גם בנות- מחפשות את הכיוון שהכי יתאים להן. ולכן אפשר להבין את הבת המתוארת לעיל, שנמצאת בשלבי בירור.

אצלנו במדרשה מלמדים גם אמונה וגם הלכה למעשה. והרבה.

המדרשה בגדול הולכת בדרכו של הרב קוק, אך צוות המדרשה מביאים עוד כיוונים (ר' נחמן, חסידות..),

כך שבסופו של דבר כל בת מוצאת את דרכה שלה.

צר לי עליך, שפגשת מס' מסויים של בנות מדרשה ומפה הכללת את כולן.

לא זכור לי על בחור שנפגשתי איתו שהתלונן על היותי מדרשיסטית.

וכמוני יש עוד הרבה.

בשורות טובות.

אני מכיר את המדשה שלך קרובתי למדה שם

אני יודע שהרב יעקב אריאל שליט"א מלמד שם הלכה ושם יחסית לשאר המדרשות לומדים הרבה פחות, יש לי חבר שיצא עם יותר מ60 יוצאות מדרשה (מתוך יותר מ150) כך שאפשר להגיד עשה מדגם מייצג (בסוף התחתן) - אז כך שהוא יודע את הנתונים.

ואני מכיר גם משם...

בחור כמובן לא התלונן בפני בחורה או שדכנית (אלא אומר אני מעדיף את האפשרות האחרת), אלו הדיבורים בחדרים בישיבות או בין הבוגרים שהם נפגשים (ללא שמות כמובן) ואחרי שכתבתי זאת מסתבר שהדעה הזאת היא לא רק של הסדרניקים אלא גם בישיבות הגבוהות כמו הר המור ומרכז.

ושימי לב רוב הכמעט מוחלט בלימודים במדרשה במחשבה - זה או על גאולת ישראל או על שמחה. על תיקון המידות ודקדוק במצוה עצמה והזהרות מנגיעה עצמית בקושי נוגעים. מהספרים של תנועת המוסר משום מה נראה לי שבכלל לא נוגעים כי זה לא "טרנדי" -כמה למדתם מהספרים הבאים: אור ישראל, ספרי ריב יחזקאל סרנא או לווענשטיין, רב אהרון קוטלר, בלאך, רב יהושע העליר זצ"ל הסבא מסלבודקה, הסבא מנוברדוק

הרב יעקב שליט"א אכן מלמד שיעור פעם בשבועיים, אך זה לא הכל.

כל שבוע יש לנו שיעור על שש"כ, שיעור בספר הלכות הרמב"ם, שיעור על הלכות א"י, שיעור בתנ"ך, חברותות (יש בנות שבוחרות לעשות חברותא על ספרי הלכה)..

וכן, יש בנות רציניות שבהפסקות לוקחות ספר הלכה ולומדות אותו.

(אני, לדוגמה, לומדת את הלכות שבת של הרב מלמד, וכן מתוך שש"כ. וגם את "תפילת נשים" של הרב מלמד.)

המדרשה בת"א היא אחת המדרשות היותר חופרות בנפש,

כלומר עוסקים בה כ"כ הרבה בעבודת המידות, כך שכנראה אתה מתבלבל עם מדרשה אחרת.

אפשר להגיד שמרוב שעוסקים בעבודת המידות, לפעמים מוותרים קצת על שיעורי הלכה.

אבל לומר שלא עוסקים בתיקון המידות, זו אמירה תמוהה.

אני חוזרת שוב על מה שכתבתי באחת התגובות,

שהמדרשות ברובן לא מתיימרות להיות מקבילה של הישיבות.

בד"כ בת שמחליטה להקדיש שנה מחייה למדרשה, לא עושה זאת כדי לנסות להשתוות לעם הביינישי.

אלא היא מגיעה כדי לקבל כלים מעשיים לחיים (וזה נעשה ע"י לימוד תורה וספרי קודש..).

אין עניין לסמן וי על ספרים שלמים שלמדנו. אנחנו לא בחורי ישיבה.

הספרים שהבאת מוכרים לי. ולא רק מידע כללי.

אמנם, אתה צודק, לא עוסקים בהם יותר מידי, אך בהחלט מביאים מידי פעם מקורות מהספרים הנ"ל.

א. זה נכון שקיימות בנות מדרשה שמחפשות בחור ישיבה שידמה לרב.

ואתה צודק שיש בזה משהו קצת מעוות.

כיוון שגם הרב לא התחיל את רבנותו כשהתחתן. כדי להגיע לידע העצום בתורה/ למידות הנאצלות הוא עבד של הרבה שנים טובות.

ובכלל, לא תוכלו למצא אדם שיהיה זהה לאדם אחר. תתמודדו עם האדם שמולכם בפגישה בלי להשוות לאחר.

אבל- יש בזה גם צד מאד חיובי. יותר ויותר בנות מדרשה מבינות את חשיבות האברכות וההשקעה עבורה.

ב. הבעייתיות של ההליכה העיוורת אחר הרב קיימת לא פחות בציבור הביניישים.

ג. מדרשה היא לא המקבילה של ישיבה. חשוב לזכור.

רוב רובן של המדרשות (למעט 2-3) נועדו לתת כלים לחיים מתוך התורה. לא להפוך בת לטוענת רבנית (אם כי יש בנות שבסוף שנת מדרשה טוענות שהן רבניות..).

אני מסכימה איתך שצריך להוסיף לימוד הלכה. ולא תמצא מדרשה שתתנגד לכך.

אבל- בהחלט ניתן לומר שאין מטרת המדרשה להביא בנות להיות צדיקות. אלא להיות מצויידות לחיים. בעלות מוטיבציה, אידיאל, שמחת חיים, בניית בית של זוגיות טובה המושתתת על התורה.

ו..הלוואי ואלו יהיו הצרות של הציבור שלנו.

ממתי ביינישים מבינים בדברים האלה?.

ולמה זה מעניין אותי שביניישים רואים אותן כסוג ב'

כל אחד שיתחתן עם מי שמתאים לו ותפסיקו לרצות לשנות את העולם

שיהיה בדיוק כמותכם, כי אנחנו לא רוצים.

דבר שני גם חלק מהבנים מתנהגים בדיוק אותו דבר בדייטים מצוטטים דברים מפי רבנים אדם נורמלי כשהוא במבחן אישיות, הוא לא יתנהג כמו אישיותו, אלא כמו שהוא רוצה שהחברה תראה אותו.

(תפסיקו כבר להיות סטיגמטיים יאללה אין לכם חיים).!.!

שבנות צריכות להבין שהסבל שהן גורמות בגלל הדרכות שגויות הפוגעות בסופו של דבר גם בהן.

כמו ההדרכה המפורסמת שצריך לבדוק את האישיות של הבן ע"י עיצבונו בכוונה תחילה ויש בנות שלקחות זאת כמה צעדים קדימה, כמו הסיפור הבא (סיפור אמיתי)

בחור: למה איחרת.

בחורה: האמת, במדרשה אמרו לנו שכדי לבדוק אם הבחור עצבני יש לאחר לו

בחור: אבל שעה זה לא מעצבן

בחורה: אכן אמרו לנו במדרשה שעתיים, אבל ריחמתי עליך

* ואכן בגלל הרחמים האלה לא הייתה פגישה שנייה

ב. הלוואי והמצב היה שכמות הבנות שהיו מדברות כך היו כמו שהבנים מדברים.

הלוואי וזה היה רק סטיגמות- הבעיה היא שהמתאם מאוד גבוה מבחינה סטיסטית

את יכולה לבדוק אותי ולעשות מדגם מייצג ע"י שאלון לשיעור ד (לפני שיצא) ולשיעור ה-ו (אחרי שיצא עם 3 מדרשיסטיות לפחות) ותביני עד כמה זה לא סטיגמות

באותה מידה אפשר להביא סיפורים על בחורים הזויים ולהאשים את הישיבה.

משום מה לא נראה לי שהייתה הדרכה באיזו מדרשה לעשות דבר כזה.

אולי היא הבינה בצורה מעוותת משהו שאמרו להם או לקחה ברצינות בדיחה...

הבעיה בבת ולא במדרשה

והן היו בסדר חוץ מזה? (ז"א - ההתנהגות הבעייתית שלהן הייתה רק בגלל המדרשה?)

אם כן, נפלת במקרה על בנות מיוחדות.

ובסופו של דבר אתה לא חייב להפגש עם בנות מדרשה.

אף אחד לא מכריח אותך

לק"י.

בעצם תלוי איזה מדרשה.

ואם הבת מספיק שפויה, היא לא תעשה דברים כאלו, גם אם הרב אמר לה לקפוץ מהגג.

לאחר ב10-20 דק'.. לא יותר..

יש כ"כ הרבה סיבות לאחר בלי כוונה,

שבטוח שתוכלו לבדוק את הבחור לא פעם אחת אלא הרבה.

ובכל מקרה פעם אחת לא אומרת כלום, לא על הבחורה ולא על הבחור.

נניח שהוא התעצבן - אולי הוא קם על צד שמא באותו יום ובד"כ הוא לא מגיב ככה?

ולהפך, אם הוא לא התעצבן - זה לא אומר שהוא איש רגוע במיוחד,

ואולי רק בגלל הנימוס הוא לא הוציא את זה החוצה.

וזה שהבחורה אחרה בכוונה - לא אומר שהיא כל החים תעשה מה שהרב שלה במדרשה אמר.

לא יודע, נראה לי מטופש לגמרי לנסות אנשים ולראות איך הם מגיבים.

גם ככה כל הפגישה היא נסיון אחד גדול לא הכי מוצלח,

למה להקשות עליו עוד?

לק"י.

תנחומיי הכנים על האיחור שדפקו לך..

למה לאחר בכוונה?

קודם כל זה לא אמור להיות בפגישה ראשונה או שניה..

לאחר שיש כיוון לקשר, רצוי לבדוק דברים..

בדיוק כמו שתתחילו לצאת למקומות שונים, כדי לבדוק התנהגות וכו'

יש תמיד מבחנים קטנטנים..

איחור זה גם משהו.. שוב, איחור של 10-2 דק'..

אף אחד לא מת מזה לדעתי.

וגם אם הוא קם הפוך באותו היום, שיישר את עצמו בבקשה.

לפעמים מאכילים אותנו סרטים על "בעל מכה"...

יש הרבה דיבורים על זה..

למה? כנראה שזה התרבה בעת האחרונה. או שזה תמיד היה ככה. לא חקרתי.

בכל אופן, יש לזה המון מודעות היום.

ומשתדלים לכוון אותנו להמנע מלהיות עם בחור כזה.

אז תחשוב שזה שהיא איחרה לך בכמה דקות, והיית בסדר עם זה. 

היה לה אחד אחר שכשהיא איחרה בכמה דקות צעק עליה "שהיא מבטלת את לימוד התורה שלו, ומה היא חושבת לעצמה .." למרות שהוא נימוסי בד"כ... היא הוציאה כרגע את האמת ממנו.

ואני לא חושבת שמישהי תתחתן עם אחד כזה... אלא אם יש לה את תסמונת "האישה המוכה"...

חוץ מזה, אני מעריכה כאלו שיש להם "ובלכתך בדרך"...

והלוואי והיא תעשה כל החיים את מה שהרב שלה אמר, בהנחה שהרב שפוי.

בסה"כ במדרשה נותנים לבנות הכוונה לחיים.. לא רק תורה.. בעצם- התורה היא ההכוונה לחיים.

וסה"כ חשוב שהבנות תקבלנה הדרכה מסויימת בקשר להרבה דברים.

לבני"שים [כתבתי נכון!] זה ברור מאליו שיש להם הדרכה ותורה וכו' וכו'..

למה שבנות לא תקבלה משהו אחרי התיכון?

לפי מה שידוע לי במכללות אין איזה משו רציני בעניין.

עדיף מישהי שיודעת מספיק [ואולי מפחידה בזה בנים] מאשר בורה...

לסיכום- תתמודדו!!

אגב, אני לא לומדת במדרשה.

לי רק 40 דקות

אני אמרתי שאני יאחר בדקה

והיא אמרה: אני בדיוק יצאתי מהבית לתפוס טרמפ, והגיע אחרי 40 דקות

אבל לפחות יכלתי ללמוד בבית כנסת שבתחנה

ובשביל להוציא אותי משלוותי צריך לעשות הרבה מאוד לא זכור לי שהתעצבנתי בשנים האחרונות

הם פוגעים בבנות אינסוף...

בן חושב בד"כ פעמיים לפני שהוא זורק

ובשביל שלא תיקח את זה קשה לפעמים הוא חורק שיניים ויוצא לעוד פגישה (גם אני עשיתי זאת)

בנות זורקות בלי חשבון, לא חושבות על זה שהבן גם הוא מובך וגם לו יש רגשות. ובקושי נותנות הזדמנות שניה ולמרות שבפגישה השניה רואים את האדם יותר באמת כי הוא לא כל כך מופתע.

וד"א חבר שלי מרוב שהתעצבן מפגיעות אינסופיות. שבת אמרה לו: נרררראה לי. הוא ענה: "הבנתי" וטרק את הטלפון.

אני לא חושב שזה בסדר, אבל אני יכול להבין אותו.

בנות האם אתן מתחתנות עם הישיבה והרב של הבחור?

בנים האם אתם מתחתנים עם המדרשה של הבת והרבנית שלה רח"ל?

כולנו התחנכנו על ערכים ועקרונות - וכאן חשוב לבדוק האם יש לכם שאיפות משותפות, מטרות משותפות בתחום הערכי.

אם אין - אז כנראה שבאמת אין על מה לדבר. אבל אם יש התאמה טובה (ואני לא מדבר על שני תאומים שחושבים 100% בצורה זהה ושואפים לאותם הדברים בדיוק), אם הכיוון הוא דומה, ושאר הדברים החשובים גם הם מתאימים אז אין סיבה לפסול

שהתנהגות כזו גורמת לדחיה.

שבת צריכה להסתכל עם הבן אדם שמולה הוא בעל מידות טובות, ואפשר לגשר על ערכים. ועל דרכים שונות.

אך מרוב הדרישות של תת תת

יש הרבה בנים שמאסו במדרשיסטיות ושני הצדדים צריכים להבין שאם השאיפה של שניהם זה לעבוד את ה' ויש אף חן וצריך זמן כדי להעריך את הבחור. ולא לנסותו כבר בפעמים הראשונות שעדיין הוא בשלב ההססנות.

וצריך לצעוק על כך - שיעריכו את שני הצדדים ולא יפסלו ישר.

תראה לא ציינתי מדרשה מסוימת או של פלג מסוים - רק אמרתי שהתנהגות שכזו גוררת חששות אצל הבנים.

כלומר באמת אתם חייבים להכליל?? 

ואלי בנות מדרשיסטיות הן דווקא יותר מוכנות לחתונה?? כאילו מה זאת ההכללה??

ברצונות ומה אם אני יכליל?? להתחיל!! אני יכולה לשפוך כאן מה אני חושבת על מרכז או על המכינה בעלי או על סבתא רבה שלי(זה סתם דוג' אז בבקשה לא לקפוץ!!)

שום בחור לא דומה לבחור אחר גם אם הם מאותה הישיבה ושום בחורה לא דומה לשום בחורה אחרת מאותה המדרשה!! 

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

זה לא קשור למדרשה, ההדרכה הזאת לבנות הופיעה בעלון באהבה ובאמונה במאמר של הרב אבינר, זה לא קשור למדרשה.....

תאוריה מעניינת ורואים שהקדשת לה הרבה מחשבה  הרבה מחשבה

א.באופן כללי מדרשות מאוד מעלות את המודעות והרצון להתחתן אצל בנות

כך שבכל מקרה, גם אם אתה צטודק זה מתקזז.

וחשוב מאוד על איזה מדרשה מדובר יש כזה מגוון רחב של מדרשות

-פשוט אין קשר לפעמים

ב.  בקשר לאי טבעיות-

אבל אני חושבת שבכל מקרה תהיה איזו אי- טבעיות-

כמו שכתבתי כבר, דייטים זה פשוט דבר הזוי וזהו, בפרט בנות שגדלו בחברה נפרדת

קשה להיות "אתה" בהתחלה...

ג. בקשר ל"דרך אחת" יש בזה הרבה מאוד אבל בד"כ בת בוחרת מדרשה ע"פ דרך החיים שהיא כבר מאמינה בה

ובמדרשה הבת מעצבת את דרכה, ולכן היא פשוט רוצה בעל שיתאים לזה...

לפחות היא לא אמורה לחשוב שזו הדרך היחידה, אלה  שזו הדרך שלה

נחליף את 'בנים' ב'בנות':

הרגשת הבנות שהבנים אינן מתנהגים בטבעיות במהלך הפגישות כתוצאה משיעורי הרבנים בישיבות.

אנו מרגישות לעיתים, שדבריהן הם ציטטות מפי הרבנים, אך אלו דברים שנאמרים מהשפה אל החוץ ועל כן הנראים אף מוקצנים. כך קורה שעד שמגיעים למפגשים רבים הנמשכים לאורך זמן, כיוון שהוא באמת מעוניין בך, אך אישיותך נראית לו כסותרת את האישיות שהוא מחפש על פי לימודיו ולרוב הכרעתו השלילית (או מאיסת האשה בו) מתקבלת על סמך הדברים הללו.

בנוסף הרבה מן הישיבות מתמקדות בדרך אחת מדרכי ה', והוא אינו מוכן לקבל מי שהולכת בדרך קצת שונה . צריך ללמד את הבנים כי יש הרבה דרכים העולות לבית ה' ואין באחת כדי לפסול את השנייה, כדברי הראי"ה במדבר שור, ואפשר ליצור הרמוניה ע"י הגישות מקבילות. (זה הדבר שפוסל הכי הרבה בנות)

וד"א את מי ששאלתי מבין הבנים רואים שלגבי הלכה בסיסית בקושי שמלמדים אותם, שזה הדבר הכי בסיסי לקיום בית יהודי ואני לא מדבר על מליחה למרות הסגולות הרבות שיש בעשיתו. אלא על כשרות, שבת צניעות ייחוד וכד', (ובמקום זה הם יושבים ולומדים על שור שנגח את הפרה או חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן.)

בקיצור,אין צורך בארגון כנסים והצהרות מפוצצות.

לכל סיר יש מכסה,  וכמעט לכל תופעה אצל הבנות יש מקבילות אצל הבנים.

אגב, ההודעה שלך היא ראיה מצויינת לזה, כשהיא פוסלת באופן גורף דרך שלמה בעבודת ה' ולא מוכנה

לקבל את השונה...

יש הרבה ביינישים שמבינים שיש הרבה דרכים למקום והם לא פוסלים אלא במקרים של עיוות מיוחד (כמו דעות שמועברות דרך ארגון אבי חי - דוגמא: הם ממנים את קולך)

לבנים בישיבה נותנים כלים ללימוד הלכה, ושור שנגח את הפרה נותן כלים להבחנה בין השיטות השונות והדקויות, כדי להגיע לכך לבד. מה עוד שרוב הלומדים מקדישים מזמנם זמן ללימוד הלכה בסיסי ויותר. ולימוד זה נותן להם הרחבה מאיפה לעיין יותר, ע"י שמכירים חלק מגישות הראשונים והאחרונים.

איך אתה מסביר את המשפט הזה:

(וד"א בגלל זה הרבה ביינישים מסתכלים על מדרשיסטיות כסוג ב')??

האם זו לא פסילה, חלקית לפחות?

ובעניין השני, עדיין רוב הביינישי"ם לא יודעים מה דין שניצלים בשריים שטוגנו במחבת חלבית בת יומה,

למשל, שזו שאלה די שכיחה.

ויש עוד הרבה דוגמאות.

ביני"ש שלא השקיע בעצמו בלימוד הלכה, והרבה,

לא יודע הלכה נקודה.

ולצערי, הרוב לא עושים את זה כי זה לא נכלל בסדרי הישיבה

ברוב הישיבות.

אחרי שאדם סבל המון מעשרות מדרשיטיות דברים הזוים, אין מה לעשות שיש לו שני אפשרויות דומות הוא הולך על השניה כי הלב שלו כבר חבול מרוב השטויות של שיעורי השידוכין שלהן.

ואני מסכים שבאיסור והיתר אין סיכוי לבן שלא השקיע במשך יותר משנה לדעת בהלכות האלה במיוחד להתיר וד"א גם הספרדים שלמדו זאת במשך שנה וחצי לא יודעים לרוב את ההלכה שלהם (כי ברבנות לומדים לפי שיטת הרמ"א והש"ך והפסיקה הספרדית לא כל כך קלה להבנה צריך ללמוד פר"ח זב"צ מזרח שמ"ש אין כמעט בילקו"י), אך בשאר תחומי ההלכה הוא יכול למצוא בנקל את התשובה ותמיד עדיף יותר משעה ביום.

וד"א המקרה שציינת הוא יחסית פשוט שהשניצלים טריפה אך לא אסורים בהנאה והמחבת צריך הגעלה.

זה נכון שיש אנשים שמאמצים בצורה טוטאלית את הדרך שמלמדים אותם ומעלימים את האישיות של עצמם. התופעה קיימת במדרשות אולם גם ובאחוזים גבוהים בישיבות מסויימות (למשל אי הכנסת ספרים של גישות אחרות, כמקובל בישיבות ה"קו").

זה גם נכון שבדייטים אנשים באופן כללי מתנהגים באופן לא טבעי ובצורה שהם חושבים שמצופה מהם. אנשים נוטים להתנהגות שאינה טבעית להם אבל רצויה בחברה שבה הם חיים. בייניש יכול לצטט את הרב שלו ובת המדרשה לאמץ לגמרי את הרב אותו היא מעריצה.

בגילאי ההתבגרות יותר אפשר לראות תופעות של הערצה וכו' של דמויות, כשהמעריץ עצמו אינו מתלהב יתר על המידה אבל נסחף עם חבריו.

תהיו עצמכם, בלי מסכות, ובעז"ה גם תמצאו את מי שהקב"ה מייעד לכם ושמתאים לאישיות שלכם, ולא לדוגמתיות שאימצתם.

לגבי התפיסות ביחס לרב בין בנים לבנות - זה אכן שורש הדברים למה שהתכוונתי.

לגבי היא הכנסת ספרים, האמת שאף אני בהיותי ספרן בישיבה וגם כיום אני מחזיק בגישה הזאת (חלקית ראוי שאת ספרי המחקר הבעייתים יהיו בגישה רק לצורך תגובות בנפרד ונעול, כמו: הברית החדשה, מיין קאמפ, קסוטו ואף אלה שמקבלים שוחד מכספים בעייתים כמו הקרן החדשה לישראל וקרן אבי חי וזה לא שאני לא יודע שהם תורמים לצהר)

אני בן.

ואני יודע על מה אני מדבר.

אתה לא יכול להכליל דברים כאלה!

לכל אחד יש זיווג מהשמיים ואין דבר כזה סוג ב' או א.א 

כל אחד מה שמתאים לו והוא יתחתן עם מי שהוא חפץ ובזמן שהוא חפץ.

מקווה שדברי ברורים (ובלי סטיגמות בבקשה).

אחרי שאדם סבל המון מעשרות מדרשיטיות דברים הזוים, אין מה לעשות שיש לו שני אפשרויות דומות הוא הולך על השניה כי הלב שלו כבר חבול מרוב השטויות של שיעורי השידוכין שלהן.

ונכון שאתה יוצא עם אחת ולא עם הכלל, אבל המציאות היא שהלב כבר מרוסק מפעמים קודמות, וצריך קצת זמן לאחות את הפצעים.

וכתבתי זאת כדי שהבנות יפנימו למה השיעורים במדרשה גורמים ואולי אף מחנכיהם, שאיתם אני רוצה לדבר - אשמח לקבל הזמנה.

חסכת לי לנסות לשבור את הראש מה אני עונה לשטויות שבתאוריה הזו....

(אמרה המדרשיסטית שנה שלישית, שלמדה בשתי מדרשות שונות- ושמחה מאוד לבשר על אחוזי הנישואין הגבוהים ב"ה.)

יש לי המון המון חברות שאינן מדרשסטיות והלואי על כולן הידע, העומק, האמונה שיש להן. הלואי עלי. [שאני כן עשיתי שנת מדרשה]

תעשה עם עצמך חסד- אל תחשוב ככה.

אני גם נתקלתי לשני הכיוונים בלא מדרשיסטיות והאמת שמה שחשוב זה מסגרת הלכה וצניעות.

אמונה פשוטה ואי רצון לשטות עם מי שנפגשים זה מאוד חשוב.

וגם לבנות הנחשבות בעיניך רדודות לפעמים זה עדיף שעדיף נייר חלק מאשר כזה שאתה צריך למחוק, ולעקר דעה עקומה זה יותר קשה.

וסליחה שלא תביני (לפעמים) זה לא שאני לא מתכוון לצאת בכלל עימן, אני מתכוון שאני משתדל לבדוק אם יש לה את השטויות הללו של רק דרך אחת מקובלת עליה, מדקלמת בצורה קיצונית, או מגזימה עם ההתנהגות שלה עם הבנים.

אני שואל יותר שאלות מבת רגילה - כי החששות בהרבה יותר גדולים.

אוי ה'!

הסטיגמתיות פה זה דבר מזעזעעעע!!

עם איזה בנות אתם נפגשים?

ריבון העולמים..

אבל מהכירות עם אחותי המידרשיסטית וחברות שלה, וגם כמה חברות שלי- הטענה שלך לא נכונה.

יכול להיות שזה תלוי במדרשה או בבת.

אחותי לדוגמא, לוקחת מהמדרשה רק את מה שהיא מאמינה בו ומבינה אותו באמת.

אני מגיבה בתור מדרשיסטית (גאה).

אני לא מסכימה לחלוטין עם מה שאתה אומר.

אני חושבת שיש לך טעות יסודית שהאמת חוזרת על עצמה הרבה לצערי-

מדרשה זה לא אולפנה.

במדרשה לא באים לחנך את הבנות ולא להוציא את כולן אותו דבר באותה דרך ובאותו לבוש (בית חרושת בלעז) ממש ממש לא.

במדרשה בת באה כדי לברר לה את הדרך האמונית שלה, את הכיוון חיים שבו היא בוחרת ושמתאים לה, ברוב המדרשות לא מכוונים לצורת חשיבה מסויימת אלא מעודדים כל בת למצוא את דרכה.

(לפחות ככה אני מרגישה וככה אני רואה במדרשה המדהימה שלי. יש מדרשות ספורות שאכן עושות סוג של שטיפת מוח וסליחה על הביטוי כדי לכוון את כולן להיות אותו הדבר. זה מחליא אותי.)

וקבלה של דרך אחרת זה תלוי נטו באישיות. דווקא במדרשות שאני מכירה (לא רק שלי) יש קבלה ומגוון דעות מדהים. לדעתי דווקא בזה הישיבות יותר בעיתיות.

(אני לא יודעת על מה אתה מדבר על שיטות לעצבן או לבדוק בכוונה, בחיים לא שמעתי על זה ואני מכירה הרבה בנות הרבה מדרשות והרבה סיגנונות.)

בעניין הציטוט של אנשים מוערצים- זה תמיד ככה וזה לא קשור בגרוש למדרשה או לא. בת יכולה לצטט את הרב שלה או לצטט את פרויד. תבחר.

לגבי הלכה בסיסית זה באמת נכון ומעציב. מצד שני- כמה תנ"ך מלמדים בישיבות?? זה מזעזע אותי.

אלירז- מסכימה איתך שבנים פוגעים מאוד בגלל חוסר הכוונה. זה ממש בעיה. איתנו מדברים על זה ומכינים כ"כ הרבה ואתם באים בלי שום ידע ובלי שום התנהגות בסיסית.  (ומי שרוצה יכול לחפש את המכתב שכתבה ברכה זלצר לישיבה בעלי.אני לא מוצאת אותו עכשיו)

דבר אחרון- מה זה צריך להיות להסתכל על מישהי כסוג ב??? אני ממש בשוק. אני חושבת שפשוט קשה לכם לקבל שאישה יודעת גם כמה דברים ואולי אפילו יותר בקיאה ממכם. ומואתה סיבה פוסלים הרבה בנות מדהימות שלומדות באונברסיטאות בתירוצים מטופשים כמו "זה לא תואם את האידיאלים שלי שבחורה לא לומדת במכללה" (והיה פה שרשור על זה.)

בואו נפסיק לסטגמט כבר ונתחיל לתת לאדם שמולו להיות פשוט- הוא.

ויש את הבנים האלה שרק מספרים להם באיזו מדרשה למדת וזהו את כבר סוג ג מה זה?? ברצינות!

וזה כבר לא ישנה לכם עם היא על הדייט הראשון זורמת ומדברת בחופשיות בלי לצטט אף אחד ובלי איזה מסל"ש ביד פשוט היא מנסה להכיר את הצד השני בחופשיות ..

לא היא ממדרשה אני לא מעוניין... מאיפה לכם לדעת מי עומד מולכם??

אתם הייתם רוצים שזה יהיה הפוך??

שבחורה תגיד שאתה סוג ג בגלל שאתה לומד בישיבה זאת וזאת???

יש בנות שעושות את זה אני לא אומרת אבל אנחנו לא מכירים את המשפט "מה ששנואי עליך על תעשה לחבריך??" או "ואהבת לרעך כמוך??"

אז גם אם בחור/ה התנהגו מגעיל זה לא אומר שכול הבחורים/ות כאלה!!

במיוחד זה לא אומר על המוסד שהם לומדים בו!!!

ואם בת מרימה את האף בגלל מה שהיא למדה, אז זה בעיה של גאוה.

לא ראיתי שדיברתי על בקיאות יותר, אמרתי שהרבה מהתוכניות וההכוונות שם אינם במקום, ואם מדברים רק על מחשבה ושוכחים בתוך המחשבה את חכמי ספרד ועדות המזרח, גר"א ובעלי המוסר (כמו הרב לוונשטין, מכתב מאליהו, דליות יחזקאל)

ואני מדבר על ההדרכות ששמעתי שנותנים בחלק מהמקומות.

זו הבעיה שלך? אפליית ספרדים??

מה בכלל הקשר???

אני יכולה להגיד לך שאצלנו לומדים כל מה שמתאים לרמת היכולת שלנו.

ובקשר לגאווה- א, מדברך עולה שכנראה זו מידה שאתה מתמודד איתה.

ו ב, שוב- מה הקשר??? אם היא גאוותנית היא גאוותנית! מה הקשר לשאלה אם היא היתה או לא היתה במדרשה?

ואני לא יודעת על איזה הדרכות לא מתאימות אתה מדבר. אולי אם תפרט אוכל להגיב.

לעומת זאת אני יודעת שבזכות ההדרכה שאני מקבלת התקדמתי מאוד לקראת חתונה.

שאת זה אני יותר מצפה שיכירו

לגבי שיטות הספרדים, זה תלונה כללית על כל המקומות - אבל לאט לאט בישיבות הולכים בכיוון של ההכרה של הדרכות השונות, זה לא המקום לפרט.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

במיוחד בתור ספרידה לא הבנתי את הקשר....

אני גם לומדת במדרשה וגם ספרדיה ואני מכירה עוד בנות שהן ספרדיות והן לומדות במדרשה!!!

שימי לב רוב הכמעט מוחלט בלימודים במדרשה במחשבה - זה או על גאולת ישראל או על שמחה. על תיקון המידות ודקדוק במצוה עצמה והזהרות מנגיעה עצמית בקושי נוגעים. מהספרים של תנועת המוסר משום מה נראה לי שבכלל לא נוגעים כי זה לא "טרנדי" -כמה למדתם מהספרים הבאים: אור ישראל, ספרי ריב יחזקאל סרנא או לווענשטיין, רב אהרון קוטלר, בלאך, רב יהושע העליר זצ"ל הסבא מסלבודקה, הסבא מנוברדוק

לגבי הספרדים סתם נפלט לי - ואני לא מצפה שילמדו את המחשבה שלהם

כי פשוט רוב הרבנים לא מכירים ולא מתעניינים בכך

כמה שמעו על ר' אליהו הכהן האתמרי או ר' דוד ניטו - מחבר כוזרי השני, ספר אור ה' וכד'?!

כמה שורות הצלחת להבין בספר הזה?

זה ספר כל כך נידח שכבר יותר מ20 שנה שלא הדפיסו אותו....

זה לא קשה להפציץ כמות של ספרים נידחים ש95% מעולם התורה לא מכיר אותם, איך אני יודע כמה הם נפוצים בעולם התורה, אני רואה כמה מהדורות יש של הספר הזה אני רואה כל כמה שנים מדפיסים אותם שוב. לגבי אור ה' ספציפית מאז קום המדינה היו רק שתי הדפסות של הספר האחרונה לפני יותר מ20 שנה, אני לומד אותו אבל אני לא חושב שכולם צריכים ללמוד אותו. אתה הכרתם אחרי שנה בישיבה?

מה גם שזה ספר פילוסופיה בגישה ניאו אפלטונית שכל מטרתו היא לשלול את הגישה האריסטוטלית של הרמב"ם.... לא קשור למה שאתה מדבר עליו....

אני לא יודע אם הזכרתי את זה פה, הייתי ספרן בישיבה,

אני מכיר ספרים יותר מרוב האנשים.

וכתבתי שאני לא מצפה, ז"א שאני התכוונתי שהיה לי פליטת הקולמוס.

ומה שיותר חשוב זה שילמדו מהספרים של תנועת המוסר - והספרים הללו לא נידחים - ומכיוון שאני הייתי ספרן אני יודע שיש לספרים הללו שוק - אני פשוט ביקרתי בהרבה חנויות בבני ברק וירושלים.

ולפי כמות מהדורות אי אפשר לשפוט יש עוד שיקולים בהוצאות ספרים - בעיה תקציבית, מלחמות ירושה, פוליטיקה ועוד.

למשל: שהוציאו בפעם השניה את הספר "ויואל משה" - המלא הוא נחטף בגלל שיותר מ-30 שנה לא מכרו אותו, בשביל זה איפה שלמדתי קנו בחודש יותר מ40 ספרים שלו כדי שיוכלו להשתמש לכתיבת מאמרי נגד ודרשות.

ויש כיום אוצר החכמה ודומיו, אז אין בעיה להביא אותו, התכוונתי בתור דוגמא

מה הקשר???

אבל במדרשה שלי כבר 5 בנות התארסו ועוד 2 כבר נשואות מתוך 25 בנות....

הכול תלוי איך מסתכלים על הדברים ואיך לוקחים את השיעורים...

ובכלל רוב רובן של הבוגרות נשואות והמדרשה קיימת רק 9 שנים....

מכיר מתוך ניסיון אישי ושל החברים.

לכן התיקון לזה מאוד פשוט - בפגישה באים להכיר את האדם השני ואת עולמו ולהכיר את עצמך לצד השני ואת עולמך (לא את הרב שלך ולא את הרבנית). וגם לא "אוכלים" את האדם השני אם הוא לא 100% בקו של הישיבה\מדרשה. (גם לא במקרה של 98%).

אז מה עם  הגיל קצת מתאחר..

עדיף להתחתן שסגורים על עצמך..

שיש לך שכל..

מאשר אחרי זה לפרק את החבילה.

תאמין לי שלא יהיה לך קבר.

ואפילו יהיה לך יותר שכל

מה רע להתחתן בגיל 20 21 22 23 אפי' כשהבחורה התבגרה והיא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה??

ב"ה

לא יודעת עד כמה זה עלה. לפעמים שדכניות של מדרשות נרתעות מביטויים כמו "אני רוצה שהוא יהיה חצי כמו הרב א' קצת כמו הרב ב' וקצת כמו הרב ג'".

לדעתי, זו טעות להרתע ממשפטים כאלו.  הבחורה רואה ברבנים מסויימים דרך חיים שהיא מעריכה ורוצה לחיות בכזו דרך. אם השדכנית תשאל יותר לעומק היא תגלה אולי: " אני רוצה מישהו ציוני ולוחמני כמו הרב א', אבל שמאמין שלא צריך לעלות להר הבית כמו הרב ג'  וכשאמרתי את השם של הרב ב' התכוונתי לשלוות הנפש שלו".  < סתם נתתי דוגמאות, נא לא לקחת קשה משהו>.

תאמינו לי, בנות ישראל חכמות.

אין כזה דבר רווקות מאוחרת יש כזה דבר רווקות בשלה זה ענייןש לה החלטה של בת מתי להתחתן ומתי לא החלטה שלה למי להקשיב ולמי לא אופי של חוט שדרה עצמי ושבהתאם לכל זה תחליט את גילה עם היא רוצה להתחתן או לא המדרשות לא אשמות בזה הבנות אשמות שהם מקשיבות למדרשות בזה זה בעיה שלכן נטו שאתם ללא משחבה עצמאית בשטח ואם כן אז יופי אתם רווקות מאוחרות בגלל שאתן החלטתן את זה ויש לכם זכות להחליט כאלה דברים וזה טוב שאתם מקבלות מקבלות החלטות משל עצמכן ואם החלטתם להתחתן אז גם יופי העיקר שאתן תחליטו ושלא תצטערו כל החיים על למה עשיתי כה ולמה עשיתי ככה! 

ואני חושבת שמדרשות ברובן מעודדת להתחתן מוקדם ומכינים את הבנות לחתונה!!

כבר הרבה זמן שלא כתבתי בפורום הזה, אבל אני לא יכול שלא להגיב.

בתור אחד שמקפיד לצאת רק עם בנות שלמדו במדרשה (ואני יכול להגיד שמבחינת רוב חברי יש עדיפות משמעותית לבחורה שלמדה במדרשה על פני בחורה שלא למדה במדרשה) אני יכול להגיד לך שאומנם הבעיות שאתה מעלה הן בעיות כואבות ואמיתיות אבל הם לא קשורות למדרשות כמדרשות! יותר מזה אני יכול להגיד לך שהם קיימות הרבה יותר אצל בנים מישיבות מסויימות מאשר אצל בנות שלמדו במדרשה, זה לא שאלה של מדרשה או לא מדרשה זה שאלה של קו או לא קו, ולא כאן המקום להכנס לסוגיה של ישיבות ומדרשות הקו והסגירות שלהם.

לגבי התירוצים שבנים ממציאים כדי לא לצאת עם בנות שלמדו במדרשה או בנות שעושות תואר שני. יש בנים שמפחדים שאם הבחורה למדה תורה שנה אחת או שנתיים במדרשה יהיה להם יותר קשה לשלוט עליה בחיי הנישואין, כנ"ל על בנות שעשו תואר שני. אני אמנע מלהגיד מה אני חושב על בנים כאלה. אני רק ממליץ לכל בחורה (שלמדה במדרשה או לא למדה במרשה) לשאול את עצמה אם היא רוצה לצאת עם בחור כזה, כמה מקום היא תקבל אצלו, מה היא נחשבת מבחינתו וכמה עידוד ותמיכה היא תקבל מהבחור אם הם יתחתנו וד"ל.

ד"ש לכל חברי לפורום שכבר כמעט שכחו אותי.......

למה אתה מקפיד לצאת רק עם בנות שלמדו במדרשה? אני באמת לא מבינה למה לפסול על כזה דבר.

תחשוב שניה על הסבתא רבה שלך- היא לא למדה במדרשה. אולי היא אפילו לא ידעה לקרוא. אבל היא היתה צדיקה ועם יראת שמים ואמונה הרבה הרבה יותר מאיתנו שלומדות ויודעות כ"כ הרבה...

רק הבהרה כדי שלא תהרגו אותי- אני לא חושבת שזה מתאים להיום זו היתה רק דוגמא.

יראת שמים ואמונה וחיי תורה לא קשורים בהכרח ללימוד.

באמת חבל שתפספס בגלל דבר כזה!

נראה לי שאתה מנותק במקצת מהעולם הנשי,

נשים שבאות ללמוד במדרשה לא מתיימרות לצאת תלמידות חכמים, וגם לא ספרי הלכה מהלכים,

אלא לצאת עם עולם רוחני מחוזק ומגובש יותר ממה שנכנסו, כך לפחות ע"פ היכרותי.

גברים לומדים בישיבות בעיקר גמרא, אצל נשים- זו לא הדרך.

נשים נבנות ע"י לימוד נפשי, מידות, ולאו דוקא ע"י לימודי הלכה.

יש כל כך הרבה גורמים לרווקות מאוחרת שנראה לי הזוי להתפס ולהחליט שדווקא זה גורם לכך.

וסתם לידע כללי-  אין לנו שיעורי שידוכים במדרשה וגם אם יוצא לדבר על זה, בחיים לא "הדריכו אותנו איך להתנהג"...

ויש כל כך הרבה סוגים של מדרשות,

אני מציעה לך קצת להפתח לפני שאתה זורק סטיגמות כאלה לא מדוייקות.

אני אמרתי את התחושות של חלק גדול מהביינישים

קיוותי שהדיון הזה ייראה  בעיני כמה מדרשות ובנות כדי שזה יעזור לשיגוכים בעתיד

ואם שמת לב לגבי הלכה לא אמרתי שצריך הרבה, רק יותר מ3 שעות שבועיות (יש מדרשות שזה פחות מזה)

 רק שהשקפה צריך קצת מגוונת (כמו להכניס מבעלי המוסר) 

ושבנות יהיו יותר פתוחות לקבל השקפה שונה (אם היא בגדר ההלכה) - ועל זה עיקר התלונה

וכן שיתנהגו בטבעיות - והדגשתי שזה כל אבל זה יותר מהרבה ולכן הביינישים אכן חוששים.

ובטח שהם לא יספרו זאת למדרשיסטית (כמו אחת שטענה פה, שהיא לא שמעה את זה - העליתי שיחות בין ביינישים)

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.