מאוחר יותר בע"ה.

והסיבה לכך ששם האחראית על המדרשה משדכת את רוב המוחלט של הבנות

ואני מתכוון לאו דווקא לשנתון מסוים.

מספיק קצת להסתובב ביד בנימין ולהבין למה אני מתכוון

לק"י.

האחראית היא פחות השדכנית. 
השנתון הזה הוא הרבה יותר מכל שנים קודמות.

וחוצמיזה, הרי זה לא תלוי במדרשה, זה תלוי בבנות.
 

בת שנצמדת לדעת רבה מהמדרשה ומחפשת אחד שיהיה כמוהו אחד לאחד,

בהחלט אפשר לומר שהיא אבדה משהו בתהליך המדרשה.

אך מצד שני- לא כ"כ.

כמו בנים שמיניסטים שמחפשים את דרכם ומבררים על ישיבות שיכוונו אותם,

כך גם בנות- מחפשות את הכיוון שהכי יתאים להן. ולכן אפשר להבין את הבת המתוארת לעיל, שנמצאת בשלבי בירור.

אצלנו במדרשה מלמדים גם אמונה וגם הלכה למעשה. והרבה.

המדרשה בגדול הולכת בדרכו של הרב קוק, אך צוות המדרשה מביאים עוד כיוונים (ר' נחמן, חסידות..),

כך שבסופו של דבר כל בת מוצאת את דרכה שלה.

צר לי עליך, שפגשת מס' מסויים של בנות מדרשה ומפה הכללת את כולן.

לא זכור לי על בחור שנפגשתי איתו שהתלונן על היותי מדרשיסטית.

וכמוני יש עוד הרבה.

בשורות טובות.

אני מכיר את המדשה שלך קרובתי למדה שם

אני יודע שהרב יעקב אריאל שליט"א מלמד שם הלכה ושם יחסית לשאר המדרשות לומדים הרבה פחות, יש לי חבר שיצא עם יותר מ60 יוצאות מדרשה (מתוך יותר מ150) כך שאפשר להגיד עשה מדגם מייצג (בסוף התחתן) - אז כך שהוא יודע את הנתונים.

ואני מכיר גם משם...

בחור כמובן לא התלונן בפני בחורה או שדכנית (אלא אומר אני מעדיף את האפשרות האחרת), אלו הדיבורים בחדרים בישיבות או בין הבוגרים שהם נפגשים (ללא שמות כמובן) ואחרי שכתבתי זאת מסתבר שהדעה הזאת היא לא רק של הסדרניקים אלא גם בישיבות הגבוהות כמו הר המור ומרכז.

ושימי לב רוב הכמעט מוחלט בלימודים במדרשה במחשבה - זה או על גאולת ישראל או על שמחה. על תיקון המידות ודקדוק במצוה עצמה והזהרות מנגיעה עצמית בקושי נוגעים. מהספרים של תנועת המוסר משום מה נראה לי שבכלל לא נוגעים כי זה לא "טרנדי" -כמה למדתם מהספרים הבאים: אור ישראל, ספרי ריב יחזקאל סרנא או לווענשטיין, רב אהרון קוטלר, בלאך, רב יהושע העליר זצ"ל הסבא מסלבודקה, הסבא מנוברדוק

הרב יעקב שליט"א אכן מלמד שיעור פעם בשבועיים, אך זה לא הכל.

כל שבוע יש לנו שיעור על שש"כ, שיעור בספר הלכות הרמב"ם, שיעור על הלכות א"י, שיעור בתנ"ך, חברותות (יש בנות שבוחרות לעשות חברותא על ספרי הלכה)..

וכן, יש בנות רציניות שבהפסקות לוקחות ספר הלכה ולומדות אותו.

(אני, לדוגמה, לומדת את הלכות שבת של הרב מלמד, וכן מתוך שש"כ. וגם את "תפילת נשים" של הרב מלמד.)

המדרשה בת"א היא אחת המדרשות היותר חופרות בנפש,

כלומר עוסקים בה כ"כ הרבה בעבודת המידות, כך שכנראה אתה מתבלבל עם מדרשה אחרת.

אפשר להגיד שמרוב שעוסקים בעבודת המידות, לפעמים מוותרים קצת על שיעורי הלכה.

אבל לומר שלא עוסקים בתיקון המידות, זו אמירה תמוהה.

אני חוזרת שוב על מה שכתבתי באחת התגובות,

שהמדרשות ברובן לא מתיימרות להיות מקבילה של הישיבות.

בד"כ בת שמחליטה להקדיש שנה מחייה למדרשה, לא עושה זאת כדי לנסות להשתוות לעם הביינישי.

אלא היא מגיעה כדי לקבל כלים מעשיים לחיים (וזה נעשה ע"י לימוד תורה וספרי קודש..).

אין עניין לסמן וי על ספרים שלמים שלמדנו. אנחנו לא בחורי ישיבה.

הספרים שהבאת מוכרים לי. ולא רק מידע כללי.

אמנם, אתה צודק, לא עוסקים בהם יותר מידי, אך בהחלט מביאים מידי פעם מקורות מהספרים הנ"ל.

א. זה נכון שקיימות בנות מדרשה שמחפשות בחור ישיבה שידמה לרב.

ואתה צודק שיש בזה משהו קצת מעוות.

כיוון שגם הרב לא התחיל את רבנותו כשהתחתן. כדי להגיע לידע העצום בתורה/ למידות הנאצלות הוא עבד של הרבה שנים טובות.

ובכלל, לא תוכלו למצא אדם שיהיה זהה לאדם אחר. תתמודדו עם האדם שמולכם בפגישה בלי להשוות לאחר.

אבל- יש בזה גם צד מאד חיובי. יותר ויותר בנות מדרשה מבינות את חשיבות האברכות וההשקעה עבורה.

ב. הבעייתיות של ההליכה העיוורת אחר הרב קיימת לא פחות בציבור הביניישים.

ג. מדרשה היא לא המקבילה של ישיבה. חשוב לזכור.

רוב רובן של המדרשות (למעט 2-3) נועדו לתת כלים לחיים מתוך התורה. לא להפוך בת לטוענת רבנית (אם כי יש בנות שבסוף שנת מדרשה טוענות שהן רבניות..).

אני מסכימה איתך שצריך להוסיף לימוד הלכה. ולא תמצא מדרשה שתתנגד לכך.

אבל- בהחלט ניתן לומר שאין מטרת המדרשה להביא בנות להיות צדיקות. אלא להיות מצויידות לחיים. בעלות מוטיבציה, אידיאל, שמחת חיים, בניית בית של זוגיות טובה המושתתת על התורה.

ו..הלוואי ואלו יהיו הצרות של הציבור שלנו.

ממתי ביינישים מבינים בדברים האלה?.

ולמה זה מעניין אותי שביניישים רואים אותן כסוג ב'

כל אחד שיתחתן עם מי שמתאים לו ותפסיקו לרצות לשנות את העולם

שיהיה בדיוק כמותכם, כי אנחנו לא רוצים.

דבר שני גם חלק מהבנים מתנהגים בדיוק אותו דבר בדייטים מצוטטים דברים מפי רבנים אדם נורמלי כשהוא במבחן אישיות, הוא לא יתנהג כמו אישיותו, אלא כמו שהוא רוצה שהחברה תראה אותו.

(תפסיקו כבר להיות סטיגמטיים יאללה אין לכם חיים).!.!

שבנות צריכות להבין שהסבל שהן גורמות בגלל הדרכות שגויות הפוגעות בסופו של דבר גם בהן.

כמו ההדרכה המפורסמת שצריך לבדוק את האישיות של הבן ע"י עיצבונו בכוונה תחילה ויש בנות שלקחות זאת כמה צעדים קדימה, כמו הסיפור הבא (סיפור אמיתי)

בחור: למה איחרת.

בחורה: האמת, במדרשה אמרו לנו שכדי לבדוק אם הבחור עצבני יש לאחר לו

בחור: אבל שעה זה לא מעצבן

בחורה: אכן אמרו לנו במדרשה שעתיים, אבל ריחמתי עליך

* ואכן בגלל הרחמים האלה לא הייתה פגישה שנייה

ב. הלוואי והמצב היה שכמות הבנות שהיו מדברות כך היו כמו שהבנים מדברים.

הלוואי וזה היה רק סטיגמות- הבעיה היא שהמתאם מאוד גבוה מבחינה סטיסטית

את יכולה לבדוק אותי ולעשות מדגם מייצג ע"י שאלון לשיעור ד (לפני שיצא) ולשיעור ה-ו (אחרי שיצא עם 3 מדרשיסטיות לפחות) ותביני עד כמה זה לא סטיגמות

באותה מידה אפשר להביא סיפורים על בחורים הזויים ולהאשים את הישיבה.

משום מה לא נראה לי שהייתה הדרכה באיזו מדרשה לעשות דבר כזה.

אולי היא הבינה בצורה מעוותת משהו שאמרו להם או לקחה ברצינות בדיחה...

הבעיה בבת ולא במדרשה

והן היו בסדר חוץ מזה? (ז"א - ההתנהגות הבעייתית שלהן הייתה רק בגלל המדרשה?)

אם כן, נפלת במקרה על בנות מיוחדות.

ובסופו של דבר אתה לא חייב להפגש עם בנות מדרשה.

אף אחד לא מכריח אותך

לק"י.

בעצם תלוי איזה מדרשה.

ואם הבת מספיק שפויה, היא לא תעשה דברים כאלו, גם אם הרב אמר לה לקפוץ מהגג.

לאחר ב10-20 דק'.. לא יותר..

יש כ"כ הרבה סיבות לאחר בלי כוונה,

שבטוח שתוכלו לבדוק את הבחור לא פעם אחת אלא הרבה.

ובכל מקרה פעם אחת לא אומרת כלום, לא על הבחורה ולא על הבחור.

נניח שהוא התעצבן - אולי הוא קם על צד שמא באותו יום ובד"כ הוא לא מגיב ככה?

ולהפך, אם הוא לא התעצבן - זה לא אומר שהוא איש רגוע במיוחד,

ואולי רק בגלל הנימוס הוא לא הוציא את זה החוצה.

וזה שהבחורה אחרה בכוונה - לא אומר שהיא כל החים תעשה מה שהרב שלה במדרשה אמר.

לא יודע, נראה לי מטופש לגמרי לנסות אנשים ולראות איך הם מגיבים.

גם ככה כל הפגישה היא נסיון אחד גדול לא הכי מוצלח,

למה להקשות עליו עוד?

לק"י.

תנחומיי הכנים על האיחור שדפקו לך..

למה לאחר בכוונה?

קודם כל זה לא אמור להיות בפגישה ראשונה או שניה..

לאחר שיש כיוון לקשר, רצוי לבדוק דברים..

בדיוק כמו שתתחילו לצאת למקומות שונים, כדי לבדוק התנהגות וכו'

יש תמיד מבחנים קטנטנים..

איחור זה גם משהו.. שוב, איחור של 10-2 דק'..

אף אחד לא מת מזה לדעתי.

וגם אם הוא קם הפוך באותו היום, שיישר את עצמו בבקשה.

לפעמים מאכילים אותנו סרטים על "בעל מכה"...

יש הרבה דיבורים על זה..

למה? כנראה שזה התרבה בעת האחרונה. או שזה תמיד היה ככה. לא חקרתי.

בכל אופן, יש לזה המון מודעות היום.

ומשתדלים לכוון אותנו להמנע מלהיות עם בחור כזה.

אז תחשוב שזה שהיא איחרה לך בכמה דקות, והיית בסדר עם זה. 

היה לה אחד אחר שכשהיא איחרה בכמה דקות צעק עליה "שהיא מבטלת את לימוד התורה שלו, ומה היא חושבת לעצמה .." למרות שהוא נימוסי בד"כ... היא הוציאה כרגע את האמת ממנו.

ואני לא חושבת שמישהי תתחתן עם אחד כזה... אלא אם יש לה את תסמונת "האישה המוכה"...

חוץ מזה, אני מעריכה כאלו שיש להם "ובלכתך בדרך"...

והלוואי והיא תעשה כל החיים את מה שהרב שלה אמר, בהנחה שהרב שפוי.

בסה"כ במדרשה נותנים לבנות הכוונה לחיים.. לא רק תורה.. בעצם- התורה היא ההכוונה לחיים.

וסה"כ חשוב שהבנות תקבלנה הדרכה מסויימת בקשר להרבה דברים.

לבני"שים [כתבתי נכון!] זה ברור מאליו שיש להם הדרכה ותורה וכו' וכו'..

למה שבנות לא תקבלה משהו אחרי התיכון?

לפי מה שידוע לי במכללות אין איזה משו רציני בעניין.

עדיף מישהי שיודעת מספיק [ואולי מפחידה בזה בנים] מאשר בורה...

לסיכום- תתמודדו!!

אגב, אני לא לומדת במדרשה.

לי רק 40 דקות

אני אמרתי שאני יאחר בדקה

והיא אמרה: אני בדיוק יצאתי מהבית לתפוס טרמפ, והגיע אחרי 40 דקות

אבל לפחות יכלתי ללמוד בבית כנסת שבתחנה

ובשביל להוציא אותי משלוותי צריך לעשות הרבה מאוד לא זכור לי שהתעצבנתי בשנים האחרונות

הם פוגעים בבנות אינסוף...

בן חושב בד"כ פעמיים לפני שהוא זורק

ובשביל שלא תיקח את זה קשה לפעמים הוא חורק שיניים ויוצא לעוד פגישה (גם אני עשיתי זאת)

בנות זורקות בלי חשבון, לא חושבות על זה שהבן גם הוא מובך וגם לו יש רגשות. ובקושי נותנות הזדמנות שניה ולמרות שבפגישה השניה רואים את האדם יותר באמת כי הוא לא כל כך מופתע.

וד"א חבר שלי מרוב שהתעצבן מפגיעות אינסופיות. שבת אמרה לו: נרררראה לי. הוא ענה: "הבנתי" וטרק את הטלפון.

אני לא חושב שזה בסדר, אבל אני יכול להבין אותו.

בנות האם אתן מתחתנות עם הישיבה והרב של הבחור?

בנים האם אתם מתחתנים עם המדרשה של הבת והרבנית שלה רח"ל?

כולנו התחנכנו על ערכים ועקרונות - וכאן חשוב לבדוק האם יש לכם שאיפות משותפות, מטרות משותפות בתחום הערכי.

אם אין - אז כנראה שבאמת אין על מה לדבר. אבל אם יש התאמה טובה (ואני לא מדבר על שני תאומים שחושבים 100% בצורה זהה ושואפים לאותם הדברים בדיוק), אם הכיוון הוא דומה, ושאר הדברים החשובים גם הם מתאימים אז אין סיבה לפסול

שהתנהגות כזו גורמת לדחיה.

שבת צריכה להסתכל עם הבן אדם שמולה הוא בעל מידות טובות, ואפשר לגשר על ערכים. ועל דרכים שונות.

אך מרוב הדרישות של תת תת

יש הרבה בנים שמאסו במדרשיסטיות ושני הצדדים צריכים להבין שאם השאיפה של שניהם זה לעבוד את ה' ויש אף חן וצריך זמן כדי להעריך את הבחור. ולא לנסותו כבר בפעמים הראשונות שעדיין הוא בשלב ההססנות.

וצריך לצעוק על כך - שיעריכו את שני הצדדים ולא יפסלו ישר.

תראה לא ציינתי מדרשה מסוימת או של פלג מסוים - רק אמרתי שהתנהגות שכזו גוררת חששות אצל הבנים.

כלומר באמת אתם חייבים להכליל?? 

ואלי בנות מדרשיסטיות הן דווקא יותר מוכנות לחתונה?? כאילו מה זאת ההכללה??

ברצונות ומה אם אני יכליל?? להתחיל!! אני יכולה לשפוך כאן מה אני חושבת על מרכז או על המכינה בעלי או על סבתא רבה שלי(זה סתם דוג' אז בבקשה לא לקפוץ!!)

שום בחור לא דומה לבחור אחר גם אם הם מאותה הישיבה ושום בחורה לא דומה לשום בחורה אחרת מאותה המדרשה!! 

אולי לפי התגובות פה נבין.

מי לא חלתה ברעות שאנו מדברים עליהם, חוץ מזה כתבתי רוב הבנות מהמדרשות

זאת אומרת שאנו מודעים לחריגות מהסטיסטיקה (ואני לא עכשיו יעשה דיון על רווח סמך וחומר מהסקה סטיסטית, את זה אפשר לקבל רק אחרי שנעשה שאלונים רציניים על פי הכללים, אם יש פה אדם שלומד פסיכולוגיה ומחפש רעיון לעבודת גמר, אני יכול לתת לו רעיונות לשאלון - זה יכול להיות מחקר מעניין )

זה לא קשור למדרשה, ההדרכה הזאת לבנות הופיעה בעלון באהבה ובאמונה במאמר של הרב אבינר, זה לא קשור למדרשה.....

תאוריה מעניינת ורואים שהקדשת לה הרבה מחשבה  הרבה מחשבה

א.באופן כללי מדרשות מאוד מעלות את המודעות והרצון להתחתן אצל בנות

כך שבכל מקרה, גם אם אתה צטודק זה מתקזז.

וחשוב מאוד על איזה מדרשה מדובר יש כזה מגוון רחב של מדרשות

-פשוט אין קשר לפעמים

ב.  בקשר לאי טבעיות-

אבל אני חושבת שבכל מקרה תהיה איזו אי- טבעיות-

כמו שכתבתי כבר, דייטים זה פשוט דבר הזוי וזהו, בפרט בנות שגדלו בחברה נפרדת

קשה להיות "אתה" בהתחלה...

ג. בקשר ל"דרך אחת" יש בזה הרבה מאוד אבל בד"כ בת בוחרת מדרשה ע"פ דרך החיים שהיא כבר מאמינה בה

ובמדרשה הבת מעצבת את דרכה, ולכן היא פשוט רוצה בעל שיתאים לזה...

לפחות היא לא אמורה לחשוב שזו הדרך היחידה, אלה  שזו הדרך שלה

נחליף את 'בנים' ב'בנות':

הרגשת הבנות שהבנים אינן מתנהגים בטבעיות במהלך הפגישות כתוצאה משיעורי הרבנים בישיבות.

אנו מרגישות לעיתים, שדבריהן הם ציטטות מפי הרבנים, אך אלו דברים שנאמרים מהשפה אל החוץ ועל כן הנראים אף מוקצנים. כך קורה שעד שמגיעים למפגשים רבים הנמשכים לאורך זמן, כיוון שהוא באמת מעוניין בך, אך אישיותך נראית לו כסותרת את האישיות שהוא מחפש על פי לימודיו ולרוב הכרעתו השלילית (או מאיסת האשה בו) מתקבלת על סמך הדברים הללו.

בנוסף הרבה מן הישיבות מתמקדות בדרך אחת מדרכי ה', והוא אינו מוכן לקבל מי שהולכת בדרך קצת שונה . צריך ללמד את הבנים כי יש הרבה דרכים העולות לבית ה' ואין באחת כדי לפסול את השנייה, כדברי הראי"ה במדבר שור, ואפשר ליצור הרמוניה ע"י הגישות מקבילות. (זה הדבר שפוסל הכי הרבה בנות)

וד"א את מי ששאלתי מבין הבנים רואים שלגבי הלכה בסיסית בקושי שמלמדים אותם, שזה הדבר הכי בסיסי לקיום בית יהודי ואני לא מדבר על מליחה למרות הסגולות הרבות שיש בעשיתו. אלא על כשרות, שבת צניעות ייחוד וכד', (ובמקום זה הם יושבים ולומדים על שור שנגח את הפרה או חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן.)

בקיצור,אין צורך בארגון כנסים והצהרות מפוצצות.

לכל סיר יש מכסה,  וכמעט לכל תופעה אצל הבנות יש מקבילות אצל הבנים.

אגב, ההודעה שלך היא ראיה מצויינת לזה, כשהיא פוסלת באופן גורף דרך שלמה בעבודת ה' ולא מוכנה

לקבל את השונה...

יש הרבה ביינישים שמבינים שיש הרבה דרכים למקום והם לא פוסלים אלא במקרים של עיוות מיוחד (כמו דעות שמועברות דרך ארגון אבי חי - דוגמא: הם ממנים את קולך)

לבנים בישיבה נותנים כלים ללימוד הלכה, ושור שנגח את הפרה נותן כלים להבחנה בין השיטות השונות והדקויות, כדי להגיע לכך לבד. מה עוד שרוב הלומדים מקדישים מזמנם זמן ללימוד הלכה בסיסי ויותר. ולימוד זה נותן להם הרחבה מאיפה לעיין יותר, ע"י שמכירים חלק מגישות הראשונים והאחרונים.

איך אתה מסביר את המשפט הזה:

(וד"א בגלל זה הרבה ביינישים מסתכלים על מדרשיסטיות כסוג ב')??

האם זו לא פסילה, חלקית לפחות?

ובעניין השני, עדיין רוב הביינישי"ם לא יודעים מה דין שניצלים בשריים שטוגנו במחבת חלבית בת יומה,

למשל, שזו שאלה די שכיחה.

ויש עוד הרבה דוגמאות.

ביני"ש שלא השקיע בעצמו בלימוד הלכה, והרבה,

לא יודע הלכה נקודה.

ולצערי, הרוב לא עושים את זה כי זה לא נכלל בסדרי הישיבה

ברוב הישיבות.

אחרי שאדם סבל המון מעשרות מדרשיטיות דברים הזוים, אין מה לעשות שיש לו שני אפשרויות דומות הוא הולך על השניה כי הלב שלו כבר חבול מרוב השטויות של שיעורי השידוכין שלהן.

ואני מסכים שבאיסור והיתר אין סיכוי לבן שלא השקיע במשך יותר משנה לדעת בהלכות האלה במיוחד להתיר וד"א גם הספרדים שלמדו זאת במשך שנה וחצי לא יודעים לרוב את ההלכה שלהם (כי ברבנות לומדים לפי שיטת הרמ"א והש"ך והפסיקה הספרדית לא כל כך קלה להבנה צריך ללמוד פר"ח זב"צ מזרח שמ"ש אין כמעט בילקו"י), אך בשאר תחומי ההלכה הוא יכול למצוא בנקל את התשובה ותמיד עדיף יותר משעה ביום.

וד"א המקרה שציינת הוא יחסית פשוט שהשניצלים טריפה אך לא אסורים בהנאה והמחבת צריך הגעלה.

זה נכון שיש אנשים שמאמצים בצורה טוטאלית את הדרך שמלמדים אותם ומעלימים את האישיות של עצמם. התופעה קיימת במדרשות אולם גם ובאחוזים גבוהים בישיבות מסויימות (למשל אי הכנסת ספרים של גישות אחרות, כמקובל בישיבות ה"קו").

זה גם נכון שבדייטים אנשים באופן כללי מתנהגים באופן לא טבעי ובצורה שהם חושבים שמצופה מהם. אנשים נוטים להתנהגות שאינה טבעית להם אבל רצויה בחברה שבה הם חיים. בייניש יכול לצטט את הרב שלו ובת המדרשה לאמץ לגמרי את הרב אותו היא מעריצה.

בגילאי ההתבגרות יותר אפשר לראות תופעות של הערצה וכו' של דמויות, כשהמעריץ עצמו אינו מתלהב יתר על המידה אבל נסחף עם חבריו.

תהיו עצמכם, בלי מסכות, ובעז"ה גם תמצאו את מי שהקב"ה מייעד לכם ושמתאים לאישיות שלכם, ולא לדוגמתיות שאימצתם.

לגבי התפיסות ביחס לרב בין בנים לבנות - זה אכן שורש הדברים למה שהתכוונתי.

לגבי היא הכנסת ספרים, האמת שאף אני בהיותי ספרן בישיבה וגם כיום אני מחזיק בגישה הזאת (חלקית ראוי שאת ספרי המחקר הבעייתים יהיו בגישה רק לצורך תגובות בנפרד ונעול, כמו: הברית החדשה, מיין קאמפ, קסוטו ואף אלה שמקבלים שוחד מכספים בעייתים כמו הקרן החדשה לישראל וקרן אבי חי וזה לא שאני לא יודע שהם תורמים לצהר)

אני בן.

ואני יודע על מה אני מדבר.

אתה לא יכול להכליל דברים כאלה!

לכל אחד יש זיווג מהשמיים ואין דבר כזה סוג ב' או א.א 

כל אחד מה שמתאים לו והוא יתחתן עם מי שהוא חפץ ובזמן שהוא חפץ.

מקווה שדברי ברורים (ובלי סטיגמות בבקשה).

אחרי שאדם סבל המון מעשרות מדרשיטיות דברים הזוים, אין מה לעשות שיש לו שני אפשרויות דומות הוא הולך על השניה כי הלב שלו כבר חבול מרוב השטויות של שיעורי השידוכין שלהן.

ונכון שאתה יוצא עם אחת ולא עם הכלל, אבל המציאות היא שהלב כבר מרוסק מפעמים קודמות, וצריך קצת זמן לאחות את הפצעים.

וכתבתי זאת כדי שהבנות יפנימו למה השיעורים במדרשה גורמים ואולי אף מחנכיהם, שאיתם אני רוצה לדבר - אשמח לקבל הזמנה.

חסכת לי לנסות לשבור את הראש מה אני עונה לשטויות שבתאוריה הזו....

(אמרה המדרשיסטית שנה שלישית, שלמדה בשתי מדרשות שונות- ושמחה מאוד לבשר על אחוזי הנישואין הגבוהים ב"ה.)

יש לי המון המון חברות שאינן מדרשסטיות והלואי על כולן הידע, העומק, האמונה שיש להן. הלואי עלי. [שאני כן עשיתי שנת מדרשה]

תעשה עם עצמך חסד- אל תחשוב ככה.

אני גם נתקלתי לשני הכיוונים בלא מדרשיסטיות והאמת שמה שחשוב זה מסגרת הלכה וצניעות.

אמונה פשוטה ואי רצון לשטות עם מי שנפגשים זה מאוד חשוב.

וגם לבנות הנחשבות בעיניך רדודות לפעמים זה עדיף שעדיף נייר חלק מאשר כזה שאתה צריך למחוק, ולעקר דעה עקומה זה יותר קשה.

וסליחה שלא תביני (לפעמים) זה לא שאני לא מתכוון לצאת בכלל עימן, אני מתכוון שאני משתדל לבדוק אם יש לה את השטויות הללו של רק דרך אחת מקובלת עליה, מדקלמת בצורה קיצונית, או מגזימה עם ההתנהגות שלה עם הבנים.

אני שואל יותר שאלות מבת רגילה - כי החששות בהרבה יותר גדולים.

אוי ה'!

הסטיגמתיות פה זה דבר מזעזעעעע!!

עם איזה בנות אתם נפגשים?

ריבון העולמים..

אבל מהכירות עם אחותי המידרשיסטית וחברות שלה, וגם כמה חברות שלי- הטענה שלך לא נכונה.

יכול להיות שזה תלוי במדרשה או בבת.

אחותי לדוגמא, לוקחת מהמדרשה רק את מה שהיא מאמינה בו ומבינה אותו באמת.

אני מגיבה בתור מדרשיסטית (גאה).

אני לא מסכימה לחלוטין עם מה שאתה אומר.

אני חושבת שיש לך טעות יסודית שהאמת חוזרת על עצמה הרבה לצערי-

מדרשה זה לא אולפנה.

במדרשה לא באים לחנך את הבנות ולא להוציא את כולן אותו דבר באותה דרך ובאותו לבוש (בית חרושת בלעז) ממש ממש לא.

במדרשה בת באה כדי לברר לה את הדרך האמונית שלה, את הכיוון חיים שבו היא בוחרת ושמתאים לה, ברוב המדרשות לא מכוונים לצורת חשיבה מסויימת אלא מעודדים כל בת למצוא את דרכה.

(לפחות ככה אני מרגישה וככה אני רואה במדרשה המדהימה שלי. יש מדרשות ספורות שאכן עושות סוג של שטיפת מוח וסליחה על הביטוי כדי לכוון את כולן להיות אותו הדבר. זה מחליא אותי.)

וקבלה של דרך אחרת זה תלוי נטו באישיות. דווקא במדרשות שאני מכירה (לא רק שלי) יש קבלה ומגוון דעות מדהים. לדעתי דווקא בזה הישיבות יותר בעיתיות.

(אני לא יודעת על מה אתה מדבר על שיטות לעצבן או לבדוק בכוונה, בחיים לא שמעתי על זה ואני מכירה הרבה בנות הרבה מדרשות והרבה סיגנונות.)

בעניין הציטוט של אנשים מוערצים- זה תמיד ככה וזה לא קשור בגרוש למדרשה או לא. בת יכולה לצטט את הרב שלה או לצטט את פרויד. תבחר.

לגבי הלכה בסיסית זה באמת נכון ומעציב. מצד שני- כמה תנ"ך מלמדים בישיבות?? זה מזעזע אותי.

אלירז- מסכימה איתך שבנים פוגעים מאוד בגלל חוסר הכוונה. זה ממש בעיה. איתנו מדברים על זה ומכינים כ"כ הרבה ואתם באים בלי שום ידע ובלי שום התנהגות בסיסית.  (ומי שרוצה יכול לחפש את המכתב שכתבה ברכה זלצר לישיבה בעלי.אני לא מוצאת אותו עכשיו)

דבר אחרון- מה זה צריך להיות להסתכל על מישהי כסוג ב??? אני ממש בשוק. אני חושבת שפשוט קשה לכם לקבל שאישה יודעת גם כמה דברים ואולי אפילו יותר בקיאה ממכם. ומואתה סיבה פוסלים הרבה בנות מדהימות שלומדות באונברסיטאות בתירוצים מטופשים כמו "זה לא תואם את האידיאלים שלי שבחורה לא לומדת במכללה" (והיה פה שרשור על זה.)

בואו נפסיק לסטגמט כבר ונתחיל לתת לאדם שמולו להיות פשוט- הוא.

ויש את הבנים האלה שרק מספרים להם באיזו מדרשה למדת וזהו את כבר סוג ג מה זה?? ברצינות!

וזה כבר לא ישנה לכם עם היא על הדייט הראשון זורמת ומדברת בחופשיות בלי לצטט אף אחד ובלי איזה מסל"ש ביד פשוט היא מנסה להכיר את הצד השני בחופשיות ..

לא היא ממדרשה אני לא מעוניין... מאיפה לכם לדעת מי עומד מולכם??

אתם הייתם רוצים שזה יהיה הפוך??

שבחורה תגיד שאתה סוג ג בגלל שאתה לומד בישיבה זאת וזאת???

יש בנות שעושות את זה אני לא אומרת אבל אנחנו לא מכירים את המשפט "מה ששנואי עליך על תעשה לחבריך??" או "ואהבת לרעך כמוך??"

אז גם אם בחור/ה התנהגו מגעיל זה לא אומר שכול הבחורים/ות כאלה!!

במיוחד זה לא אומר על המוסד שהם לומדים בו!!!

ואם בת מרימה את האף בגלל מה שהיא למדה, אז זה בעיה של גאוה.

לא ראיתי שדיברתי על בקיאות יותר, אמרתי שהרבה מהתוכניות וההכוונות שם אינם במקום, ואם מדברים רק על מחשבה ושוכחים בתוך המחשבה את חכמי ספרד ועדות המזרח, גר"א ובעלי המוסר (כמו הרב לוונשטין, מכתב מאליהו, דליות יחזקאל)

ואני מדבר על ההדרכות ששמעתי שנותנים בחלק מהמקומות.

זו הבעיה שלך? אפליית ספרדים??

מה בכלל הקשר???

אני יכולה להגיד לך שאצלנו לומדים כל מה שמתאים לרמת היכולת שלנו.

ובקשר לגאווה- א, מדברך עולה שכנראה זו מידה שאתה מתמודד איתה.

ו ב, שוב- מה הקשר??? אם היא גאוותנית היא גאוותנית! מה הקשר לשאלה אם היא היתה או לא היתה במדרשה?

ואני לא יודעת על איזה הדרכות לא מתאימות אתה מדבר. אולי אם תפרט אוכל להגיב.

לעומת זאת אני יודעת שבזכות ההדרכה שאני מקבלת התקדמתי מאוד לקראת חתונה.

שאת זה אני יותר מצפה שיכירו

לגבי שיטות הספרדים, זה תלונה כללית על כל המקומות - אבל לאט לאט בישיבות הולכים בכיוון של ההכרה של הדרכות השונות, זה לא המקום לפרט.

אולי כי אני לומדת במדרשה.

במיוחד בתור ספרידה לא הבנתי את הקשר....

אני גם לומדת במדרשה וגם ספרדיה ואני מכירה עוד בנות שהן ספרדיות והן לומדות במדרשה!!!

שימי לב רוב הכמעט מוחלט בלימודים במדרשה במחשבה - זה או על גאולת ישראל או על שמחה. על תיקון המידות ודקדוק במצוה עצמה והזהרות מנגיעה עצמית בקושי נוגעים. מהספרים של תנועת המוסר משום מה נראה לי שבכלל לא נוגעים כי זה לא "טרנדי" -כמה למדתם מהספרים הבאים: אור ישראל, ספרי ריב יחזקאל סרנא או לווענשטיין, רב אהרון קוטלר, בלאך, רב יהושע העליר זצ"ל הסבא מסלבודקה, הסבא מנוברדוק

לגבי הספרדים סתם נפלט לי - ואני לא מצפה שילמדו את המחשבה שלהם

כי פשוט רוב הרבנים לא מכירים ולא מתעניינים בכך

כמה שמעו על ר' אליהו הכהן האתמרי או ר' דוד ניטו - מחבר כוזרי השני, ספר אור ה' וכד'?!

כמה שורות הצלחת להבין בספר הזה?

זה ספר כל כך נידח שכבר יותר מ20 שנה שלא הדפיסו אותו....

זה לא קשה להפציץ כמות של ספרים נידחים ש95% מעולם התורה לא מכיר אותם, איך אני יודע כמה הם נפוצים בעולם התורה, אני רואה כמה מהדורות יש של הספר הזה אני רואה כל כמה שנים מדפיסים אותם שוב. לגבי אור ה' ספציפית מאז קום המדינה היו רק שתי הדפסות של הספר האחרונה לפני יותר מ20 שנה, אני לומד אותו אבל אני לא חושב שכולם צריכים ללמוד אותו. אתה הכרתם אחרי שנה בישיבה?

מה גם שזה ספר פילוסופיה בגישה ניאו אפלטונית שכל מטרתו היא לשלול את הגישה האריסטוטלית של הרמב"ם.... לא קשור למה שאתה מדבר עליו....

אני לא יודע אם הזכרתי את זה פה, הייתי ספרן בישיבה,

אני מכיר ספרים יותר מרוב האנשים.

וכתבתי שאני לא מצפה, ז"א שאני התכוונתי שהיה לי פליטת הקולמוס.

ומה שיותר חשוב זה שילמדו מהספרים של תנועת המוסר - והספרים הללו לא נידחים - ומכיוון שאני הייתי ספרן אני יודע שיש לספרים הללו שוק - אני פשוט ביקרתי בהרבה חנויות בבני ברק וירושלים.

ולפי כמות מהדורות אי אפשר לשפוט יש עוד שיקולים בהוצאות ספרים - בעיה תקציבית, מלחמות ירושה, פוליטיקה ועוד.

למשל: שהוציאו בפעם השניה את הספר "ויואל משה" - המלא הוא נחטף בגלל שיותר מ-30 שנה לא מכרו אותו, בשביל זה איפה שלמדתי קנו בחודש יותר מ40 ספרים שלו כדי שיוכלו להשתמש לכתיבת מאמרי נגד ודרשות.

ויש כיום אוצר החכמה ודומיו, אז אין בעיה להביא אותו, התכוונתי בתור דוגמא

מה הקשר???

אבל במדרשה שלי כבר 5 בנות התארסו ועוד 2 כבר נשואות מתוך 25 בנות....

הכול תלוי איך מסתכלים על הדברים ואיך לוקחים את השיעורים...

ובכלל רוב רובן של הבוגרות נשואות והמדרשה קיימת רק 9 שנים....

מכיר מתוך ניסיון אישי ושל החברים.

לכן התיקון לזה מאוד פשוט - בפגישה באים להכיר את האדם השני ואת עולמו ולהכיר את עצמך לצד השני ואת עולמך (לא את הרב שלך ולא את הרבנית). וגם לא "אוכלים" את האדם השני אם הוא לא 100% בקו של הישיבה\מדרשה. (גם לא במקרה של 98%).

אז מה עם  הגיל קצת מתאחר..

עדיף להתחתן שסגורים על עצמך..

שיש לך שכל..

מאשר אחרי זה לפרק את החבילה.

תאמין לי שלא יהיה לך קבר.

ואפילו יהיה לך יותר שכל

מה רע להתחתן בגיל 20 21 22 23 אפי' כשהבחורה התבגרה והיא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה??

ב"ה

לא יודעת עד כמה זה עלה. לפעמים שדכניות של מדרשות נרתעות מביטויים כמו "אני רוצה שהוא יהיה חצי כמו הרב א' קצת כמו הרב ב' וקצת כמו הרב ג'".

לדעתי, זו טעות להרתע ממשפטים כאלו.  הבחורה רואה ברבנים מסויימים דרך חיים שהיא מעריכה ורוצה לחיות בכזו דרך. אם השדכנית תשאל יותר לעומק היא תגלה אולי: " אני רוצה מישהו ציוני ולוחמני כמו הרב א', אבל שמאמין שלא צריך לעלות להר הבית כמו הרב ג'  וכשאמרתי את השם של הרב ב' התכוונתי לשלוות הנפש שלו".  < סתם נתתי דוגמאות, נא לא לקחת קשה משהו>.

תאמינו לי, בנות ישראל חכמות.

אין כזה דבר רווקות מאוחרת יש כזה דבר רווקות בשלה זה ענייןש לה החלטה של בת מתי להתחתן ומתי לא החלטה שלה למי להקשיב ולמי לא אופי של חוט שדרה עצמי ושבהתאם לכל זה תחליט את גילה עם היא רוצה להתחתן או לא המדרשות לא אשמות בזה הבנות אשמות שהם מקשיבות למדרשות בזה זה בעיה שלכן נטו שאתם ללא משחבה עצמאית בשטח ואם כן אז יופי אתם רווקות מאוחרות בגלל שאתן החלטתן את זה ויש לכם זכות להחליט כאלה דברים וזה טוב שאתם מקבלות מקבלות החלטות משל עצמכן ואם החלטתם להתחתן אז גם יופי העיקר שאתן תחליטו ושלא תצטערו כל החיים על למה עשיתי כה ולמה עשיתי ככה! 

ואני חושבת שמדרשות ברובן מעודדת להתחתן מוקדם ומכינים את הבנות לחתונה!!

כבר הרבה זמן שלא כתבתי בפורום הזה, אבל אני לא יכול שלא להגיב.

בתור אחד שמקפיד לצאת רק עם בנות שלמדו במדרשה (ואני יכול להגיד שמבחינת רוב חברי יש עדיפות משמעותית לבחורה שלמדה במדרשה על פני בחורה שלא למדה במדרשה) אני יכול להגיד לך שאומנם הבעיות שאתה מעלה הן בעיות כואבות ואמיתיות אבל הם לא קשורות למדרשות כמדרשות! יותר מזה אני יכול להגיד לך שהם קיימות הרבה יותר אצל בנים מישיבות מסויימות מאשר אצל בנות שלמדו במדרשה, זה לא שאלה של מדרשה או לא מדרשה זה שאלה של קו או לא קו, ולא כאן המקום להכנס לסוגיה של ישיבות ומדרשות הקו והסגירות שלהם.

לגבי התירוצים שבנים ממציאים כדי לא לצאת עם בנות שלמדו במדרשה או בנות שעושות תואר שני. יש בנים שמפחדים שאם הבחורה למדה תורה שנה אחת או שנתיים במדרשה יהיה להם יותר קשה לשלוט עליה בחיי הנישואין, כנ"ל על בנות שעשו תואר שני. אני אמנע מלהגיד מה אני חושב על בנים כאלה. אני רק ממליץ לכל בחורה (שלמדה במדרשה או לא למדה במרשה) לשאול את עצמה אם היא רוצה לצאת עם בחור כזה, כמה מקום היא תקבל אצלו, מה היא נחשבת מבחינתו וכמה עידוד ותמיכה היא תקבל מהבחור אם הם יתחתנו וד"ל.

ד"ש לכל חברי לפורום שכבר כמעט שכחו אותי.......

למה אתה מקפיד לצאת רק עם בנות שלמדו במדרשה? אני באמת לא מבינה למה לפסול על כזה דבר.

תחשוב שניה על הסבתא רבה שלך- היא לא למדה במדרשה. אולי היא אפילו לא ידעה לקרוא. אבל היא היתה צדיקה ועם יראת שמים ואמונה הרבה הרבה יותר מאיתנו שלומדות ויודעות כ"כ הרבה...

רק הבהרה כדי שלא תהרגו אותי- אני לא חושבת שזה מתאים להיום זו היתה רק דוגמא.

יראת שמים ואמונה וחיי תורה לא קשורים בהכרח ללימוד.

באמת חבל שתפספס בגלל דבר כזה!

נראה לי שאתה מנותק במקצת מהעולם הנשי,

נשים שבאות ללמוד במדרשה לא מתיימרות לצאת תלמידות חכמים, וגם לא ספרי הלכה מהלכים,

אלא לצאת עם עולם רוחני מחוזק ומגובש יותר ממה שנכנסו, כך לפחות ע"פ היכרותי.

גברים לומדים בישיבות בעיקר גמרא, אצל נשים- זו לא הדרך.

נשים נבנות ע"י לימוד נפשי, מידות, ולאו דוקא ע"י לימודי הלכה.

יש כל כך הרבה גורמים לרווקות מאוחרת שנראה לי הזוי להתפס ולהחליט שדווקא זה גורם לכך.

וסתם לידע כללי-  אין לנו שיעורי שידוכים במדרשה וגם אם יוצא לדבר על זה, בחיים לא "הדריכו אותנו איך להתנהג"...

ויש כל כך הרבה סוגים של מדרשות,

אני מציעה לך קצת להפתח לפני שאתה זורק סטיגמות כאלה לא מדוייקות.

אני אמרתי את התחושות של חלק גדול מהביינישים

קיוותי שהדיון הזה ייראה  בעיני כמה מדרשות ובנות כדי שזה יעזור לשיגוכים בעתיד

ואם שמת לב לגבי הלכה לא אמרתי שצריך הרבה, רק יותר מ3 שעות שבועיות (יש מדרשות שזה פחות מזה)

 רק שהשקפה צריך קצת מגוונת (כמו להכניס מבעלי המוסר) 

ושבנות יהיו יותר פתוחות לקבל השקפה שונה (אם היא בגדר ההלכה) - ועל זה עיקר התלונה

וכן שיתנהגו בטבעיות - והדגשתי שזה כל אבל זה יותר מהרבה ולכן הביינישים אכן חוששים.

ובטח שהם לא יספרו זאת למדרשיסטית (כמו אחת שטענה פה, שהיא לא שמעה את זה - העליתי שיחות בין ביינישים)

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?