גם לחוברת של הרב שרלו עצמה.

לכן אני לא מרגיש שום צורך לקרוא את מה שהוא כתב, בין אם אני מסכים איתו בין אם לאו.

יש דברים שקדמו לתורה. לא שהדברים שאותו יזהר כתב הם תורה, אבל, כביכול, הוא מתיימר להציג אותם כתורה.

אך לא חוזר בי מכל מיני הערות ציניות ויחס לא ראוי שנכתבו בחוברת.

אומר במפורש שיש רבנים שהם ערב רב ובמיוחד בדור הגאולה. אמנם הוא לא הצביע על אף אחד, אבל זה מעמיד באור אחר את כל העניין.

ו...? זה הגר"א. זה שרבנו הגאון אמר משהו, לא אומר שאתה יכול להגיד את אותו דבר. אתה כולה אדם שקרא את מה שהגאון אומר, לא הגאון, אז אין לך שום זכות להגיד שאנשים מסויימים הם ערב רב.

זה כמו החב"דניק שאמר שהרב זצ"ל טעה, כי כך הרבי מליובאוויטש אמר. אתה כולה חסיד של הרבי, אתה לא הרבי. אין לך זכות להגיד דבר כזה.

או למה הרבי אמר את מה שהוא אמר,אז אני כן יכול לומר שהוא טועה.

ואגב,אדם לא יכול לחשוב שהוא טועה,הוא יכול לחשוש שהוא טועה, אבל אם הוא בטוח הוא כבר לא טועה (לפחות הוא חושב שהוא כבר לא טועה).

יום אחד...

וברצינות, התחלתי קצת לקרוא את הטיעונים שלהם וזה נראה דווקא שלתוכנה של החוברת של הרב שרלו ורן יש לא מעט על מה להתבסס.

למשל, האם מישהו היום שומר על הלכה שנפסקה בדורות עברו - הצום בכ' סיוון?

/News/News.aspx/152118

קראת את המאמר?

והוא מנסה לסתור את הטענה שלהם על התאמה למציאות בפועל, אז הבאתי דוגמא שבה ההלכה בעצם התכופפה לעובדה שהצום הזה בטל...

מנהג, כל מהותו היא שזה דבר נהוג, ולכן אם דבר זה אינו נהוג לא משנה מדוע, המנהג כבר אינו נוהג.

הלכה נשארת לתמיד.

במשך ההיסטוריה היו תקופות שבהם הלכות מסויימות לא קוימו- האם בגלל זה הן בוטלו?

לא.

אין טעם לשמוע לו..

אם היו אומרים לי שאני נמלה לעומת הרבנים האלה הייתי מקבל את זה כתואר של כבוד!

אני לא כלום לידם. איך אפשר להשוות ביני לבינם???

ואתה לא חייב לקרוא א תמה שהוא כותב, אבל להתעלם רק כי ה וא ביזה לאחר שחקר( יזהר בחור רציני, כך נראה) - זה קצת לא בסדר...

כשזה מגיע לנושא של רבנים צריך לברוח מזה כמו מאש - ואף יותר מזה.

כשלא רצו לצאת נגד ההטרדות המיניות של הרב קופולוביץ.

כדאי לעיין כאן.

תראה שתאלץ לפסול גם את דוד המלך שכתב בתהילים דברים נחרצים נגד רבותיו דואג ואחיתופל, וכן נגד אלו שיצאו נגד שבתאי צבי שר"י. כל אלו בהחלט ענו להגדרה "רבנים".

כאשר אהיה בע"ה דוד המלך לא אחשוב פעמיים ואוכל לפסול רבנים על ימין ועל שמאל.

אבל עד אז אני בוודאי אהיה עסוק בללקק את החלב מהשפתיים...

וגם אם יש רב שיוצא כנגד רב אחר הוא עושה את זה מתוך ידע עצום ורק הוא יכול לחלוק על אותו רב.. ואנחנו לא יכולים להחליט מי מבינהם צודק וקל וחומר שלא לזלזל בת"ח שזה איסור חמור..

אז שיהיה להם בהצלחה....

להם מותר הם רבנים אבל 

אנחנו לא ברמה של להחליט מי יותר צדיק זה רק ה'

אם הרב שלי פוסק לי הלכות - אני הולך אחריו וזהו, נכון? אז מה ההבדל?

אתם מציגים את זה כאילו רב אחד חולק על רב אחר, ואני לא יכול גם לחלוק. זאת לא המציאות. יש כאן רב אחד שהגדיר לי רב אחר. אם אני נשמע לפסקיו - אני הולך אחרי ההגדרה הזאת, לקולא או לחומרא.

כל זה מעבר לבירור העצמי, ואכמ"ל.

משתי סיבות:

1)מן הסתם זה לא נכון.(ואז זה סתם הוצאת שם רע , ועוד על רב.)

2)הוא מאוד צדיק.(ואז זה לה"ר ללא תועלת, ועוד על רב.)

אבל אם זה נכון, ואם (לפחות לדעת כותב המאמר) הוא אינו כ"כ צדיק(פוסק הלכות שלא ע"פ התורה), אז יש עניין גדול לומר זאת- שידעו להיזהר וידעו שהוא גם לא כ"כ רב (כי מי ששתי הסיבות הכתובות לעיל אינם נכונות לגביו...).

זה אדם שמדבר בשם הרב שלו. שיוצא נגד רב אחר.

חוצמזה- אם מישהו חושב שרב מסוים מחטיא את הרבים- מותר לו למחות, וכן. גם לצאת נגדו.

ולגבי הדיון-

יש פה בעצם שני רבדים. רובד אחד- ההלכתי. פה יש אולי מקום להבין את הטיעונים של הרב שרלו. הוא אכן מדבר בשפה ההלכתית (אמנם בצורה שונה מעט מהמקובל) ואולי אכן מבחינת האידאל יש מקום לחברה מעורבת-צנוע שגם נכונה ע"פ ההלכה.

אבל יש עוד רובד- הרובד המציאותי. אני מסתכלת מסביבי, על המציאות הקיימת. כיום אין סיכוי לחברה מעורבת צנועה. כמו שאין סיכוי לגלישה נקיה באינטרנט בלי חסימה. (ותכל'ס- גם עם חסימה הוא לא תמיד הכי נקי..) 

האוירה היום שונה. כל המצב של הנוער הוא שונה.

במבחן המציאות- זה לא עובד. עוד לא פגשתי חברת נוער שהצליחה להיות גם מעורבת וגם צנועה באמת, שלא פוגעת בחברים בה בכלל.

לא אומר שאין מציאות של דיעבד. כלומר, אולי את צודקת, וגם הרב שרלו (לא רק, גם הרב דרורי ועוד המון ת"ח) טוען שיש כאן עניין שהוא לא מציאותי. אז אולי ניתן להגיד שאמנם החברה הצנועה והמעורבת לדעת הרב שרלו היא לכתחילה, אך כיוון שרוב (אני ראיתי חברות צנועות ומעורבות שדווקא החזון של הרב שרלו מתממש בהן. אמנם מעטות מאוד, אבל ישנן) החברות לא כן, בדיעבד מפרידים את החברות. 

(יש לציין שאני רק מנסה לרדת לסוף דעתו של הרב שרלו, לא מתכוון להתערב במחלוקת או משהו שאינני קשור אליה, לא עניינית, ולא סמכותית. אינני סמכות תורנית כלשהי.)

האמת שרוב האדמו"רים הם לא פוסקים, אז... גם אני, האדמו"ר של חסידות צנעא, לא פוסק, וממילא אינני רשאי להגיב על דעת הרב שרלו. 

אין איסור להרים מתג בשבת, אבל כשהמציאות היא שהרמת מתג מדליקה את האור - זה אסור. גם כאן, זה שהמציאות היא כמו שאמרת - זה אומר שזה אסור הלכתית.

אומר שהם יכולים לחלוק על גדולי הדור בענינים של כל עם ישראל, אין גדול דור אחד שהתיר חברה מעורבת לכתחילה,

ומגיע איזה רב (אני עדין קורא לו רב למרות שאני מסופק בכך) וחולק עלהם, היכן שמענו כזה דבר? אוי לו לדור שאלה רבותיו

אנא, לא להיכנס למחלוקות בין ת"ח.

"בענינים של כל עם ישראל" - זה איננו כלל ישראלי... זה עניין של צניעות, לא עניין של א"י/כל דבר שקשור לכלל ישראל. צניעות היא כמו ציצית ותפילין, לצורך העניין.

"אין גדול דור אחד שהתיר חברה מעורבת לכתחילה" - נעזוב לרגע את הבעיה של הגדרת המושג 'גדול הדור'; אני סבור כי כל מה שהרב שרלו אומר, אומר הוא בשם רבותיו (הרב ליכנטשטיין שליט"א, הרב עמיטל זצ"ל). אגב, למה שהרב שרלו לא יוכל להתיר חברה מעורבת לכתחילה? כמו שכתבתי לעיל, העניין איננו עניין של כלל ישראל.

כל העניין שגדולי הדור בלבד פוסקים בענייני הכלל, הוא לא מקובל על כולם. הבעיה היחידה היא אולי שהרב שרלו חולק על ר' אברום. אבל אם הוא אומר את זה בשם רבותיו - למה לא? אמנם לפי השיטה של ר' אברום שאך ורק גדולי הדור פוסקים בענייני הכלל, הרב שרלו היה צריך להגיד את זה רק לתלמידים שלו ובדיסקרטיות. כך עשה הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, שהוא עצמו תלמיד של ר' אברום. הוא לא אמר את דעתו על סירוב פקודה משום כבוד רבו.

הבעיה היא שכללי הפסיקה שלו חורגים מאלו המקובלים בכל הדורות, ויחסו לחז"ל בעייתי מאוד. מה שנקרא היום "קונסרבטיבית",רק במינון נמוך יותר מהקונסרבטיבים הרשמיים.

גדולי התורה לא חוששים מביקורת כנה ואמיתית, משאלות נוקבות; אדרבה, ככל שהשאלות או הביקורות יותר מחוכמות.

אבל יש להבין, שלא יוצאים נגד הרב (עצם כתיבת מאמר נגד סמכות תורנית-הלכתית כזו או אחרת, היא יציאה נגד אותה סמכות) במאמרים, אלא משיגים דרך תקשורת איתו (הבנתי שבאתר 'כיפה' ניתן לשאול אותו שאלות) ושואלים אותו את אותן שאלות נוקבות, עניניות וכנות. לא מתקבלת על הדעת מציאות בה כל אחד שיש לו כל מיני 'קשיות' למיניהן על ת"ח, יצא נגדו במאמרים.

עצם כתיבת המאמר, כמו שכתבתי, מראה על הכותב, ועל כך שאין שום טעם לקרוא את המאמר. הוא יביא רק רעות.

כמו שכתבתי לעיל, הרב שרלו אם אינני טועה עונה על שאלות באתר 'כיפה'. תשאל אותו שם. אם אין לך משתמש, אני אשאל אותו במקומך.

אני יודע בדיוק מה הוא אומר ורואה שהדברים לא כדרכה של תורה. לא רק אני רואה, אלא גם רבותי, וגם רב אברום כבר ראה.

צריך להבדיל. כשיש מחלוקת בתוך תחומי ההלכה, יש הרבה כבוד הדדי, אבל כשיש דעה שהיא מחוץ ל-70 פנים, אין כבוד, ושוללים את האדם עם דעותיו.

עיין משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה פרק ג'.

יש התייחסות לדברים שאינם ענייניים, ווהתעסקות בשטויות.

הפסקתי לקרוא לאחר הפסקא הראשונה.

האם העובדה שיש בחוברת תמונות לא צנועות? או העובדה שאת החוברת מימנו אויבי עם ישראל החפצים בהשמדתו?

נאמני אמרו שהפסיקו לקחת מהם כסף למעט לפרויקטים מסוימים (שזה בדיוק אותו המצב של קודם)

יש להתייחס לטענות המועלות בה בצורה עניינית, ולא ע"י השמצות [גם אם יש בהן מן האמת]. אתה חושב שהם טועים - תוכיח את זה ע"י נימוקים הלכתיים.

כל התייחסות לשטויות גורעות מאוד מהערך של המאמר, ומעלה תהיה רצינית בקשר ליכולתו לסתור את הדברים שכנגדם הוא פורסם.

אני חוזר ואומר: מקור המימון הוא בכלל לא שטויות, והוא מעיד הרבה על החוברת, עוד לפני תוכנה. לכן ראיתי לנכון להתייחס גם אליו.

זה כמו אדם שמגיש ערעור לבית משפט. הטענה לפסלות דין של השופט היא טענה לגיטימית לא פחות מהטענה שהראיות אינן אמינות. אף טענה לא גורעת מהשניה.

מה שיזהר אומר הוא כפול: העובדה שהקרן הזו, שמטרותיה ידועות, בחרה לממן את החוברת (או כותביה), מצביעה על קיום אינטרס משותף ביניהם (אני יוצא מנקודת הנחה שאין להם וליהדות האורטודוכסית הרבה אינטרסים משותפים...). אין כאן השמצה, אלא עוד סיוע נסיבתי לטענתו שמטרת החוברת אינה תוספת קדושה (ואם לא בכוונה, לכל הפחות במבחן המציאות).

טענות עניניות אתה מוצא שם לרוב, כמו שכבר הזכיר יזהר ידידי.

http://www.toravoda.org.il/he/node/3028

אני רואה על הכריכה רק את הסמלים של נאמני תו"ע + תנועת הקיבוץ הדתי. איפה הקרן החדשה בדיוק?

ולא. לא מדובר על שרוולים קצרים.

הקרן החדשה מממנת את נאמני.

אמנם חתכו הרבה, אבל זה גם משהו.

הפרסום בסרוגים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...