גם לחוברת של הרב שרלו עצמה.

לכן אני לא מרגיש שום צורך לקרוא את מה שהוא כתב, בין אם אני מסכים איתו בין אם לאו.

יש דברים שקדמו לתורה. לא שהדברים שאותו יזהר כתב הם תורה, אבל, כביכול, הוא מתיימר להציג אותם כתורה.

אך לא חוזר בי מכל מיני הערות ציניות ויחס לא ראוי שנכתבו בחוברת.

אומר במפורש שיש רבנים שהם ערב רב ובמיוחד בדור הגאולה. אמנם הוא לא הצביע על אף אחד, אבל זה מעמיד באור אחר את כל העניין.

ו...? זה הגר"א. זה שרבנו הגאון אמר משהו, לא אומר שאתה יכול להגיד את אותו דבר. אתה כולה אדם שקרא את מה שהגאון אומר, לא הגאון, אז אין לך שום זכות להגיד שאנשים מסויימים הם ערב רב.

זה כמו החב"דניק שאמר שהרב זצ"ל טעה, כי כך הרבי מליובאוויטש אמר. אתה כולה חסיד של הרבי, אתה לא הרבי. אין לך זכות להגיד דבר כזה.

או למה הרבי אמר את מה שהוא אמר,אז אני כן יכול לומר שהוא טועה.

ואגב,אדם לא יכול לחשוב שהוא טועה,הוא יכול לחשוש שהוא טועה, אבל אם הוא בטוח הוא כבר לא טועה (לפחות הוא חושב שהוא כבר לא טועה).

יום אחד...

וברצינות, התחלתי קצת לקרוא את הטיעונים שלהם וזה נראה דווקא שלתוכנה של החוברת של הרב שרלו ורן יש לא מעט על מה להתבסס.

למשל, האם מישהו היום שומר על הלכה שנפסקה בדורות עברו - הצום בכ' סיוון?

/News/News.aspx/152118

קראת את המאמר?

והוא מנסה לסתור את הטענה שלהם על התאמה למציאות בפועל, אז הבאתי דוגמא שבה ההלכה בעצם התכופפה לעובדה שהצום הזה בטל...

מנהג, כל מהותו היא שזה דבר נהוג, ולכן אם דבר זה אינו נהוג לא משנה מדוע, המנהג כבר אינו נוהג.

הלכה נשארת לתמיד.

במשך ההיסטוריה היו תקופות שבהם הלכות מסויימות לא קוימו- האם בגלל זה הן בוטלו?

לא.

אין טעם לשמוע לו..

אם היו אומרים לי שאני נמלה לעומת הרבנים האלה הייתי מקבל את זה כתואר של כבוד!

אני לא כלום לידם. איך אפשר להשוות ביני לבינם???

ואתה לא חייב לקרוא א תמה שהוא כותב, אבל להתעלם רק כי ה וא ביזה לאחר שחקר( יזהר בחור רציני, כך נראה) - זה קצת לא בסדר...

כשזה מגיע לנושא של רבנים צריך לברוח מזה כמו מאש - ואף יותר מזה.

כשלא רצו לצאת נגד ההטרדות המיניות של הרב קופולוביץ.

כדאי לעיין כאן.

תראה שתאלץ לפסול גם את דוד המלך שכתב בתהילים דברים נחרצים נגד רבותיו דואג ואחיתופל, וכן נגד אלו שיצאו נגד שבתאי צבי שר"י. כל אלו בהחלט ענו להגדרה "רבנים".

כאשר אהיה בע"ה דוד המלך לא אחשוב פעמיים ואוכל לפסול רבנים על ימין ועל שמאל.

אבל עד אז אני בוודאי אהיה עסוק בללקק את החלב מהשפתיים...

וגם אם יש רב שיוצא כנגד רב אחר הוא עושה את זה מתוך ידע עצום ורק הוא יכול לחלוק על אותו רב.. ואנחנו לא יכולים להחליט מי מבינהם צודק וקל וחומר שלא לזלזל בת"ח שזה איסור חמור..

אז שיהיה להם בהצלחה....

להם מותר הם רבנים אבל 

אנחנו לא ברמה של להחליט מי יותר צדיק זה רק ה'

אם הרב שלי פוסק לי הלכות - אני הולך אחריו וזהו, נכון? אז מה ההבדל?

אתם מציגים את זה כאילו רב אחד חולק על רב אחר, ואני לא יכול גם לחלוק. זאת לא המציאות. יש כאן רב אחד שהגדיר לי רב אחר. אם אני נשמע לפסקיו - אני הולך אחרי ההגדרה הזאת, לקולא או לחומרא.

כל זה מעבר לבירור העצמי, ואכמ"ל.

משתי סיבות:

1)מן הסתם זה לא נכון.(ואז זה סתם הוצאת שם רע , ועוד על רב.)

2)הוא מאוד צדיק.(ואז זה לה"ר ללא תועלת, ועוד על רב.)

אבל אם זה נכון, ואם (לפחות לדעת כותב המאמר) הוא אינו כ"כ צדיק(פוסק הלכות שלא ע"פ התורה), אז יש עניין גדול לומר זאת- שידעו להיזהר וידעו שהוא גם לא כ"כ רב (כי מי ששתי הסיבות הכתובות לעיל אינם נכונות לגביו...).

זה אדם שמדבר בשם הרב שלו. שיוצא נגד רב אחר.

חוצמזה- אם מישהו חושב שרב מסוים מחטיא את הרבים- מותר לו למחות, וכן. גם לצאת נגדו.

ולגבי הדיון-

יש פה בעצם שני רבדים. רובד אחד- ההלכתי. פה יש אולי מקום להבין את הטיעונים של הרב שרלו. הוא אכן מדבר בשפה ההלכתית (אמנם בצורה שונה מעט מהמקובל) ואולי אכן מבחינת האידאל יש מקום לחברה מעורבת-צנוע שגם נכונה ע"פ ההלכה.

אבל יש עוד רובד- הרובד המציאותי. אני מסתכלת מסביבי, על המציאות הקיימת. כיום אין סיכוי לחברה מעורבת צנועה. כמו שאין סיכוי לגלישה נקיה באינטרנט בלי חסימה. (ותכל'ס- גם עם חסימה הוא לא תמיד הכי נקי..) 

האוירה היום שונה. כל המצב של הנוער הוא שונה.

במבחן המציאות- זה לא עובד. עוד לא פגשתי חברת נוער שהצליחה להיות גם מעורבת וגם צנועה באמת, שלא פוגעת בחברים בה בכלל.

לא אומר שאין מציאות של דיעבד. כלומר, אולי את צודקת, וגם הרב שרלו (לא רק, גם הרב דרורי ועוד המון ת"ח) טוען שיש כאן עניין שהוא לא מציאותי. אז אולי ניתן להגיד שאמנם החברה הצנועה והמעורבת לדעת הרב שרלו היא לכתחילה, אך כיוון שרוב (אני ראיתי חברות צנועות ומעורבות שדווקא החזון של הרב שרלו מתממש בהן. אמנם מעטות מאוד, אבל ישנן) החברות לא כן, בדיעבד מפרידים את החברות. 

(יש לציין שאני רק מנסה לרדת לסוף דעתו של הרב שרלו, לא מתכוון להתערב במחלוקת או משהו שאינני קשור אליה, לא עניינית, ולא סמכותית. אינני סמכות תורנית כלשהי.)

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אין איסור להרים מתג בשבת, אבל כשהמציאות היא שהרמת מתג מדליקה את האור - זה אסור. גם כאן, זה שהמציאות היא כמו שאמרת - זה אומר שזה אסור הלכתית.

אומר שהם יכולים לחלוק על גדולי הדור בענינים של כל עם ישראל, אין גדול דור אחד שהתיר חברה מעורבת לכתחילה,

ומגיע איזה רב (אני עדין קורא לו רב למרות שאני מסופק בכך) וחולק עלהם, היכן שמענו כזה דבר? אוי לו לדור שאלה רבותיו

אנא, לא להיכנס למחלוקות בין ת"ח.

"בענינים של כל עם ישראל" - זה איננו כלל ישראלי... זה עניין של צניעות, לא עניין של א"י/כל דבר שקשור לכלל ישראל. צניעות היא כמו ציצית ותפילין, לצורך העניין.

"אין גדול דור אחד שהתיר חברה מעורבת לכתחילה" - נעזוב לרגע את הבעיה של הגדרת המושג 'גדול הדור'; אני סבור כי כל מה שהרב שרלו אומר, אומר הוא בשם רבותיו (הרב ליכנטשטיין שליט"א, הרב עמיטל זצ"ל). אגב, למה שהרב שרלו לא יוכל להתיר חברה מעורבת לכתחילה? כמו שכתבתי לעיל, העניין איננו עניין של כלל ישראל.

כל העניין שגדולי הדור בלבד פוסקים בענייני הכלל, הוא לא מקובל על כולם. הבעיה היחידה היא אולי שהרב שרלו חולק על ר' אברום. אבל אם הוא אומר את זה בשם רבותיו - למה לא? אמנם לפי השיטה של ר' אברום שאך ורק גדולי הדור פוסקים בענייני הכלל, הרב שרלו היה צריך להגיד את זה רק לתלמידים שלו ובדיסקרטיות. כך עשה הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, שהוא עצמו תלמיד של ר' אברום. הוא לא אמר את דעתו על סירוב פקודה משום כבוד רבו.

הבעיה היא שכללי הפסיקה שלו חורגים מאלו המקובלים בכל הדורות, ויחסו לחז"ל בעייתי מאוד. מה שנקרא היום "קונסרבטיבית",רק במינון נמוך יותר מהקונסרבטיבים הרשמיים.

גדולי התורה לא חוששים מביקורת כנה ואמיתית, משאלות נוקבות; אדרבה, ככל שהשאלות או הביקורות יותר מחוכמות.

אבל יש להבין, שלא יוצאים נגד הרב (עצם כתיבת מאמר נגד סמכות תורנית-הלכתית כזו או אחרת, היא יציאה נגד אותה סמכות) במאמרים, אלא משיגים דרך תקשורת איתו (הבנתי שבאתר 'כיפה' ניתן לשאול אותו שאלות) ושואלים אותו את אותן שאלות נוקבות, עניניות וכנות. לא מתקבלת על הדעת מציאות בה כל אחד שיש לו כל מיני 'קשיות' למיניהן על ת"ח, יצא נגדו במאמרים.

עצם כתיבת המאמר, כמו שכתבתי, מראה על הכותב, ועל כך שאין שום טעם לקרוא את המאמר. הוא יביא רק רעות.

כמו שכתבתי לעיל, הרב שרלו אם אינני טועה עונה על שאלות באתר 'כיפה'. תשאל אותו שם. אם אין לך משתמש, אני אשאל אותו במקומך.

אני יודע בדיוק מה הוא אומר ורואה שהדברים לא כדרכה של תורה. לא רק אני רואה, אלא גם רבותי, וגם רב אברום כבר ראה.

צריך להבדיל. כשיש מחלוקת בתוך תחומי ההלכה, יש הרבה כבוד הדדי, אבל כשיש דעה שהיא מחוץ ל-70 פנים, אין כבוד, ושוללים את האדם עם דעותיו.

עיין משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה פרק ג'.

יש התייחסות לדברים שאינם ענייניים, ווהתעסקות בשטויות.

הפסקתי לקרוא לאחר הפסקא הראשונה.

האם העובדה שיש בחוברת תמונות לא צנועות? או העובדה שאת החוברת מימנו אויבי עם ישראל החפצים בהשמדתו?

נאמני אמרו שהפסיקו לקחת מהם כסף למעט לפרויקטים מסוימים (שזה בדיוק אותו המצב של קודם)

יש להתייחס לטענות המועלות בה בצורה עניינית, ולא ע"י השמצות [גם אם יש בהן מן האמת]. אתה חושב שהם טועים - תוכיח את זה ע"י נימוקים הלכתיים.

כל התייחסות לשטויות גורעות מאוד מהערך של המאמר, ומעלה תהיה רצינית בקשר ליכולתו לסתור את הדברים שכנגדם הוא פורסם.

אני חוזר ואומר: מקור המימון הוא בכלל לא שטויות, והוא מעיד הרבה על החוברת, עוד לפני תוכנה. לכן ראיתי לנכון להתייחס גם אליו.

זה כמו אדם שמגיש ערעור לבית משפט. הטענה לפסלות דין של השופט היא טענה לגיטימית לא פחות מהטענה שהראיות אינן אמינות. אף טענה לא גורעת מהשניה.

מה שיזהר אומר הוא כפול: העובדה שהקרן הזו, שמטרותיה ידועות, בחרה לממן את החוברת (או כותביה), מצביעה על קיום אינטרס משותף ביניהם (אני יוצא מנקודת הנחה שאין להם וליהדות האורטודוכסית הרבה אינטרסים משותפים...). אין כאן השמצה, אלא עוד סיוע נסיבתי לטענתו שמטרת החוברת אינה תוספת קדושה (ואם לא בכוונה, לכל הפחות במבחן המציאות).

טענות עניניות אתה מוצא שם לרוב, כמו שכבר הזכיר יזהר ידידי.

http://www.toravoda.org.il/he/node/3028

אני רואה על הכריכה רק את הסמלים של נאמני תו"ע + תנועת הקיבוץ הדתי. איפה הקרן החדשה בדיוק?

ולא. לא מדובר על שרוולים קצרים.

הקרן החדשה מממנת את נאמני.

אמנם חתכו הרבה, אבל זה גם משהו.

הפרסום בסרוגים

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.