טוייב, הרעיון של השרשור הוא ככה:
כולנו פסיכים, במקום כלשהוא בגופנו רוחנו ונשמתנו- זה טבעי להיות פסיכי לפעמים! |משוגע| |עיניים מסובבות|
כל מי שמתפקד פה בשרשור ה'פסיכים' מתבקש לספר מקרה שבו הוא באמת הרגיש שהוא יצא, איך לומר? נו...לא נגוון- אין מילה יותר טובה מפסיכי!
אני אתחיל:
היום, בבגרות באזרחות- היה פשוט יותר מדי זמן עודף! נשארה שעה וחצי,וסיימתי לענות, ואפילו בדקתי.
בגלל שהיה לי פיזיקה אח"כ החלטתי לנהוג במנהגי הקבוע כשיש זמן עודף בבגריות---> לצייר על הדף האחרון ציור נחמד שיעלה לבודק חיוך- בגלל שזה אזרחות, ורציתי למסור מסר שיש עליו קונצנזוס: (ובלי להראות שאני דתי, כולם
שם שמאלנים, במשה"ח...
<צ>) זה מה שיצא: (אחרי כל ההשקעה הייתי חייב איכשהוא לקחת פלאפון ולצלם לפני שהבוחנת מערבבת את המונליזה הזה בערימה, התחננתי...
והיא הסכימה שאני יצלם..
)

פשוט קרוע...
)
