של אנשים-להגיע לתמימות דעים-והופה..ההרמוניה שולטת בעולם..

וכמו שאתה אמרת:

"הפילוג הוא תוצר של דיעות רבות שונות ומשונות שמסתובבות בציבור הדתי,שאם לא נאבק לשנות את דעתם של האנשים, לעולם לא נוכל לפתור את בעית הפילוג"

א- מסכימה עם החלק הראשון של המשפט שלך-פילוג זה תוצאה של חוסר סובלנות..[כן ..מסתבר שאזרחות משפיעה]

ב- 70  פנים לתורה..יש כ"כ הרבה זרמים וכיוונים  בציבור הדת"ל(שהוא כביכול זרם אחד..)-

אם הבנתי אותך נכון-אתה טוען שיש להגיע לתמימות דעים.

ואני באמת שואלת -א-י-ך ??

לא נראה לי אפשרי "לאחד" דעות של אנשים שחושבים באופן שונה..כמו שאתה בטוח שהצדק איתך,אדם שני בטוח שהצדק איתו.וכשאני אומרת צדק-כוונתי היא לא לדעה שאדם גיבש לעצמו בזכות עצמו,מדובר באנשים שהולכים בעקבות רבנים ופסיקותיהם..וכידוע לך ניתן למצוא לנושא אחד-אלף פסקים,בינהם מקלים מחמירים וכו'..

לכן אני לא חושבת שלשנות אנשים זה מה שיגרום לאחדות כאן. אנשים הם לא רובוטים.

מה שכן אפשרי-זה באמת להבין שכל אחד בוחר את עבודת ה' שלו,שזכותו לעשות כך-ולקבל אותו כמו שהוא..

עד כאן דעתי..

ואם תעזרי לי נצליח הרבה יותר...זאת הסיבה שכתבתי את זה פה,לא כי שיעמם לי.

אפשר שאני אביא למישהו טענות ואם לא יהיו לו מענות-הוא ילך אל הרב שלו וישאל אותו איך אמר כך וכך,-אם לרב תהיה תשובה טובה-אני אלך לרב שלי...,עד שיום אחד נגלה  את שורש המחלוקת,

ואז-או שיהיה ברור שרב אחד סותר את הכתוב בתורה/דרך ההיגיון,

או ששניהם הולכים ע"פ התורה-ואז אני אוכל לחיות איתו בשלום למרות שדעתו אינה כדעתי-מפני שהוא מוסיף אמת וטוב לעולם, כי הוא הולך על פי התורה,

אבל אם הוא מתנגד לדרך התורה -לא אחיה עם רשע בכפיפה אחת משתי סיבות-1)חינוך ילדי. 2)מרוע צריך להתרחק בגלל עצם היותו רוע,לא צריך סיבה  נוספת.

הנה תשובה של הר' עוזיאל אליהו על המחלוקות היום -

"תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר (דברים לא) "כי לא תשכח מפי זרעו". אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר ה´ ולא ימצאו - שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד.

כלומר שעד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו יהיה רעב לרוחניות וההנהגה לא תספק את האמת במקום אחד אלא רק מתוך מחלוקת שזה הבירור האמיתי.
וכשיבוא משיח  אז הכל יראה אחרת אותו מלך המשיח יהיה אדם חכם מאוד. יהיה לו רוח ה´, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה´-ואז תתגלה האמת הברורה ."

ואכן ריבוי של דעות הוא דבר מבורך כי זה אומר שלכולם יש מקום !!!!!!וכל אחד הולך בדרך המתאימה עבורו באמת ובתמים ולכל אדם יש את דרכו שלו בעבודת הבורא כך למשל דרכו של אברהם אבינו הייתה חסד ואילו דרכו של יצחק אבינו הייתה דין ודרכו של יעקוב אבינו היית אמת וכ"ו וכ"ו. וכל אחד עולה לפני ה' ברצון.

מקווה שהתשובה הר' עוזיאל תעזור לך להבין שכדי שתהיה אחדות לא צריך לשנות דיעות של אנשים-כי כפי שכבר רשמתי לך בנ"ל -זה לא האמצעי הנכון!!

באמת צריך לצאת מנק' הסתכלות כזו שייתכן כמה דרכים לעבודות ה'..עלינו נותר רק להבין את זה-ולקבל את האחים שלנו כמו שהם!

נחיה בשקר?אני לא רוצה!

אם כשהמשיח יגיע תתגלה אמת אחת, אז כנראה שיש באמת רק אחת,ננסה להשיג אותה,גם אם נצליח רק מעט, את שלנו עשינו,אבל לשבת בטלים לחלוטין מחובות  הלבבות,זה פשוט לא שייך.

עיין במה שכתבתי לטינטין.

אוף..זה מעייף להתווכח בפורום..

אם כשיגיע המשיח הוא יביא את האמת ה-א-ח-ת,אז כנראה שכמה דיעות זה שקר.

ולכל מי שמפקפק בכוחו של ההיגיון הבריא, וטוען שלכל אחד יש היגיון אחר שיסתכל פה-http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t365687#4433600,

ובנוסף לזאת שידע גם, שפעם היו אומרים לי שאם מנסים ללכת ע"פ ההיגיון אפשר לטעות,ושלכל אחד יש צורת חשיבה אחרת , עד שהבנתי שסתם מפטמים לי את המוח בשטויות, הבלים ושאר ברבורים,הראיה לכך-לפניכם:

אחרי חשיבה רבה בנושאים מסויימים, הגעתי למסקנות כאלה, שאם רק ארמוז עליהן, יעשו בי לינץ' (כמעט בכל ציבור ומגזר!!), הייתי מתווכח עם חברים, ומנסה להסביר להם את ההיגיון שבדברי, לשווא-כי הם כל הזמן אמרו  את מה שהזכרתי קודם-ע"פ ההיגיון אפשר לטעות,כל אחד חושב אחרת, חוץ מזה שאין אף אחד שחושב כמוני.

בשלב מסוים, במר יאושי החלטתי לפנות אל ספרי קודש (פרשנים, מחשבה ומוסר), התברר שאני צודק, ולפחות חבר אחד הודה שאני צודק,גם אם לא בפירוש,אלא בעקיפין.

כי ה' לא הפקיר אותנו בעולם לבדנו!! הוא נתן לנו שכל שבאמצעותו אפשר למצוא את האמת!!

די לזלזל במתנה הנפלאה, המיוחדת, המוצלחת והאדירה הזו שנקראת-היגיון בריא, ע"פ התורה כמובן-שאם נצרף אותם יצא לנו הצירוף הנפלא-"מחשבת-ישראל".

הסיבה שנכתבו ספרי המחשבה-היא כדי לחסוך את מאמץ החשיבה, אבל לא מכיוון שאיננו יכולים לחשוב ג"כ.

א-אני בת..

ב-אתה לא הבנת את מה שאמרתי לך!!!!!המציאות של כמה דעות שקיימת היום-היא לא מציאות שקרית!

היא מציאות שבגלל שאין לנו את המשיח הייתה חייבת לקרות מכורח החוסר הרוחני שבעם..אבל-היא מבטאת כמה צדדיים בעבודת ה'.

בעתיד-כשהמשיח יגיע,רק הוא עם הכוחות שיינתנו לו[תסתכל בנ"ל]יוכל להבדיל את האמת הברורה!!

וזה לא קובע שאם בעתיד תהיה אמת אחת ברורה-אז עכשיו כל מה שיש זה שקר.

אלו מצבים שונים.

המצב הרוחני כעת -הוא לא המצב הרוחני שיהיה בעתיד.

ולכן,,המציאות הנוכחית שמכילה כמה דעות-כפי שמסביר הר' עוזיאל-זה דבר שהיה חייב להיעשות..וכן,זה כן רצוי לפני ה'!!!

וסלח לי..כרגע הטענה שלך נראית כמו ראש בקיר!

מי שמאמין-ימינה...והשאר-סלאמת.

יש אמת אחת זה נכון.אבל באמת נראה לך שאפשר להכיל את כל העוצמה של הקב"ה בדעה אחת?!

אתה חושב שהרבנים הגדולים שביננו,מצאו לפסוק לעיתים דעות שונות,כי הם רצו להפוך את הדת לקצת יותר מגוונת וצבעונית?<צ>

ב-יש הבדל בין דרכים שונות לבין דיעות/השקפות שונות.

דרכים שיהיו אלף מצידי,כל עוד הם מובילות לירושלים.

דיעות/השקפות-זה היעד, המטרה-יש יעד אחד בלבד!

לא הבנתי את "מי שמאמין-ימינה...".

נראה לי שאפשר להבין כל מיני דברים שהקב"ה רוצה שנבין (חוץ מזה שאם אחד הבין-למה זה שהוא מתווכח איתו לא יוכל להבין?), ונראה לי שהוא רוצה שנבין דברים כאלה.

לא הבנתי גם את המסר בשאלה:"אתה חושב...<צ>".

מצטער על האי-הבנות,אשמח לקבל הסבר.

אתה טוען שמי שלא מאמין במה שאתה מצאת כנכון-נקרא כופר.

ז"א-שמי שלא טוען כמוך-צריך להיפטר ממנו.

אני לא חושבת שזו הדרך לאחדות.ההפך.

על הנו' השני-ניסיתי להבהיר לך שגם בין הרבנים הגדולים יש חילוקי דעות שאינם בעלמא.

המסקנה-אם אצל גדולי הדור ישנם חילוקי דעות-ק"ו שיש מקום גם בציבור שהולך בעקבות הרבנים לתפיסות שונות

מי שלא מאמין בתורה/בדברים המוכרחים ממנה, הוא כופר,לא אמרתי שצריך  להיפטר ממנו,אלא להתווכח איתו ולשנות אותו,אם אחרי ניסיונות השכנוע הוא יבין מי צודק וימשיך להרשיע-אז הוא רשע/מין/אפיקורוס, וצריך להיפטר ממנו-כמו שכבר כתבתי זו האפשרות האחרונה שאשתמש בה, מכיוון שהיא אכן גרועה מאוד.

כל עוד אתה לא הוא תפסיק לקבוע מהי האמת. (אם אתה דווקא רוצה לדעת מה האמת הצרופה-אני מוכנה לתת לך  את הדרך למצוא אותה)

חכמי ישראל כאמת, וכאשר אני מבין את דבריהם-הרי שאני מוצא את האמת!

ואם רק הקב"ה יכול לקבוע מהי האמת,אז אך בדיוק תתני לי את הדרך לאמת הצרופה?

גם אם אתה חולק על מישהו אתה יכול לחיות עימו בשלום וגם אם זה מחלוקת עקרונית.

למה? אז ככה..

ברוב המחלוקות שני הצדדים יודעים על מה המחלוקות ומה הצד השני טוען פחות או יותר, לפחות במחלוקות שגורמות לפירוד בעם ישראל. וגם רוב המחלוקות לא נולדו היום ורוב האנשים נשארים בדעתם למרות הצד השני. כלומר שגם את תתווכח איתו ואפילו אם לא יהיה לו מה לענות לך באותו רגע ואף אחר כך, הוא לא ישנה את הדעה שלו.

אז אתה יוצא מנקודת הנחה שזה שלא תסכים איתו ואפילו אם תחרים אותו הוא לא ישנה את הדעה שלו.

אם כך, לא שייך לחיות עימו במלחמה כדי שהוא ישנה את הדעה שלו, זה לא יועיל.

ואם תאמר "אם אני לא יכול לשכנע אותו אז לפחות אני לא יסייע 'ביד עוברי עבירה', ולכן אסור לי להיות עימו בשלום".

אני יענה, ששתיכים יודעים טוב מאוד במה אתם חלוקים ואתה יודע שזה שהוא חי איתך בשלום זה לא כי הוא מסכים איתך.

ולכן, לחיות במלחמה עם מישהו רק בגלל שהוא לא מסכים איתך, זה בזבוז! למה לא לחיות ביחד, לעשות דברים ביחד, וכשמגיע משהו שאתם חלוקים בו, אז תעשו כל אחד כדעתו?

ודבר אחרון. אם תבדוק, ברוב המחלוקות, הנקודות מחלוקת הם קטנות מאוד ואפשר להסתדר איתם די בקלות. אנשים סתם מנפחים מחלוקות ומרבים שנאת חינם.

בין זה שיש מחלוקות בעמ"י לבין זה שחייבים להיות מאוחדים. אחרי הכל, אם תרצה וגם אם לא- אפילו החבר'ה של שלום עכשיו הם אחים שלך. אחדות היא לא הפך המחלוקת.

כשכולנו נאהב אחד את השני, בלי הבדל של דעה כזאת או אחרת, גם המחלוקות ייראו אחרת- תהיה הקשבה ויהיה רצון להגיע להבנה. "באהבה ננצח!!"

סתם התנגן לי פתאום .. חח ..

לכן אני לא אלחם בהם, אלא אנסה לשכנע אותם,ואם אחרי שהם יראו שהאמת איתי הם ימשיכו בדרכם-אז הם בוגדים...

ולך אני מוסיף:כן! אני אלחם במישהו שלא הולך ע"פ התורה!

כי הוא מוסיף לעולם חושך ורוע וטומאה ושקר וכפירה ושחיתות!

אם הוא עושה זאת בשוגג,-אתקן אותו (ע"י ויכוח),ואם במזיד-אם יהיה לי הכוח-אלחם בו  (לאו דווקא פיזית, למרות שגם לזה יש מקום),ואם לא-אתרחק ממנו.

במשך ההיסטוריה היו מלחמות רבות, לא תמצא אף עם שמתבייש במלחמה שנלחם למען הצדק והאמת-להפך, הם גאים בה!

(מלחמת האזרחים בארה"ב, המהפכה הצרפתית, פילגש בגבעה.)

ויש גם רמב"ם בסוף פ"ח הלכות מלכים שמדגיש את עניין המלחמה למען התורה והאמת:

"וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים".

"אחדות היא לאו שווקא אחידות."

הפילוגים הם דברים אינטגרלים מחברה מתוקנת. כדי ליצור תמימות דעים, אתה צריך להפוך את כולם לרובוטים... לכל אחד יש דעות שונות, אך עדיין יש להישאר מאוחדים.

כל עוד הוא אינו שונה מהתורה בדעותיו!!

כל אומות העולם, בשונה מעמ"י, התאחדו לעם מבחינות חיצוניות- הגנה, ביטחון, כלכלה , טריטוריה וכו'- (ז"א שאלו אנשים שאין ביניהם קשר קודם) לכן אין להם שום בעיה להילחם אחד בשני.

אבל עמ"י, חוץ מזה שאנחנו בני אותו אבא, אנחנו עם לא בגלל סיבות חיצוניות- אלא משהו הרבה יותר פנימי ועמוק.

ולכן, אצלנו האחדות היא כ"כ חשובה! רק ככה נוכל למא עאת היעוד שלנו בעולם. וגם, לדעתי, האחדות היא אחד הביטויים של הגאולה- אחרי ש2000 שנה עמ"י היה "מפוזר ומפורד בין העמים" כולנו חזרנו לפה....

*פילגש בגבעה: זה בא כעונש לעמ"י. וחוצמיזה, אם תבדוק בתנ"ך אתה תראה שהם כל המלחמה ואחריה לא מפסיקים לבכות....

שימי לב שהם שאלו באורים ותומים!!

מי יעלה ראשון....

מותר,גם לא הדתל"שים),מורידין ולא מעלין...

שיהיה ברור על מה אתה מדבר ושנוכל לענות לך בצורה יותר מדויקת

הדיון יכולצ להתקיים בלי,כי אז יהיה ניצלו"ש חמור,והדיון כולו יעבור מהשאלה,האם לברר סוגיות כראוי,אל השאלה מי צודק ,כאשר דיון זה יעשה כמו בעבר,בחוסר רצינות

והכל נעשה לפי האורים והתומים!

אתם צודקים- פילגש בגבעה הייתה ע"פ ה'.

אבל כיום, כשאין לנו אורים ותומים, אני לא חושבת שאנחנו יכולים להחליט מי נגד ה' במזיד "להכעיס", ומי בשוגג, באונס או "תינוק שנשבה"...

והמשנה והתלמוד ורמב"ם וטור ושו"ע וספרות מחשבה ופירושים לתורה ופירושים למשנה ופירושים לתלמוד וכו'.

וכדי לקבוע מי מזיד,צריך פשוט לשבת איתו ולהסביר לו,ולכשיבין...

וגם הוא אמר את זה בשם פילוסוף צרפתי...

כנראה שלא כולם הבינו אותי נכון,אז אני מכניס קטעים מהש"א עם talr123:

(הערה-לא תמיד הדברים הכתובים מגיבים על הדבר הקודם-לפעמים כתבנו בו זמנית.)

....

talr123 (11:28):

talr123 (11:33):

יופי. אז אנחנו מסכימים. [

כלומר לפעמים הדעה שלך היא אולי היותר מסתברת אבל היא לא נכונה במאה אחוז. לכן אתה לא יכול להכריח אנשים לחשבו כמוך כי יש להם במה להיתלות.

וזה אגב הבעיה במחלוקת עם החרדים, שהם לקחו את האגדתה של שלושת השבועות להלכה למרות שבגמרא היא לא להלכה.

והסיבה לאלף דעות שמתרוצצות בארץ,היא שאף אחד לא טורח ברצינות ללבן את הסוגיות!

לאנשים אין כוח להתווכח, אנשים עצלנים לשנות דעה ולרבנים אין זמן ואולי גם רצון לעשות ויכוח. ולא משנה למה, אבל בסופו של דבר אתה לא תצליח לגרום לאדם להודות שהוא טועה או אפילו להביא אותו למצב שאין לו תשובה. 

אז נניח שאתה לא יכול לשנות את הדעה של האחר, ובמיוחד לא ע"י ויכוח, אז למה לא לנסות לחיות בשלום ולהשאיר את החילוקי דעות רק למקרים שהם רלוונטים אליהם?

אתה צודק שבעיקרון היה ויהיה צריך להתקיים ויכוח פומבי שבו ידונו כל הסוגיות שגורמות לפילוג בעם ישראל, אבל היום כיוון שאי אפשר לעשות דבר כזה, אז למה לא פשוט לחיות בשלום?

בדיוק בשביל זה פתחתי את השרשור,בשביל להעיר עצלנים מתרדמתם,הגיע הזמן.

כמעט לכל אדם עלי אדמות יש טעויות, ואם אינך רוצה לבלות (-מלשון בלאי) את שארית חייך בשקר, עשה משהו!

אני לא רוצה לחיות בשקר! אני לא רוצה שמשפחתי תחיה בשקר! אני לא רוצה שהעולם יחיה בשקר!

אבל מה אעשה שלאף-אחד (למעט יחידי סגולה,)-פשוט לא אכפת?!

אין לי איך לברר אם אני חי בשקר,כי אין מי שיתווכח איתי,ויוכיח לי שאני טועה/יגיד שאני צודק.

אני רוצה חברה מתוקנת לחיות בה, אבל מה אעשה שאת החברה התיקון לא מעניין??

"אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי, כלה שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה."(ירמיה, ח', ו')

-בעבור זה נחרב ביהמ"ק הראשון,האם בעבור זה יחרב גם השלישי?

המידה הראשונה ב"מסילת ישרים" היא הזהירות, כאשר מהותה של הזהירות מחולקת ל-3:

1)למצוא מה המטרה האמיתית והנכונה.

2)לבדוק כל הזמן,מה אני עושה על-פיה ומה לא.

3)לתקן את מה שלא עשיתי כמוה.

הדבר הראשון והעיקרי (כי הוא גורר את השאר)-זה למצוא את האמת.

איך נעלה אל הקדושה, כשאת הזהירות עוד לא התחלנו???

(אגב,לא מדובר פה על חסידות,אדם לא יכול להקרא אדם צדיק/ישר/טהור/כשר, אם הוא לא הגיע אל הנקיות-המידה השלישית!! שאלו מידות שהם בסיס לכל אדם!!)

אל תתנו לאדישות להרוג אותנו!!!

העולם קיים על האמת,ואתה-"נו, למי יש כוח לכל החפירות האלה"

(הערה:כל מקום שכתוב "אתה" זה לא דווקא אתה, אלא כל מי שקורא את התגובה,ומתאים לכתוב)

אני לא יכול לחיות יחד עם מי ששונה ממני בדעותיו,א- כי הוא עלול לפגוע בחינוך שאתן לילדי,ב-הוא עלול לפגוע גם בי (ברוחניות),ג-עלול גם להחטיא אותי(בשוגג).

חוץ מזה, שאם אנחנו יכולים לחיות ביחד בלי שבשלב מסוים דעותינו יתאחדו-זהו סימן לכך שלפחות לאחד מאיתנו פשוט לא אכפת מהאמת/התורה,ולמה שארצה לחיות עם אדם שהאמת/התורה אינה ערך חשוב אצלו?! הרי זה עצמו חיסרון עצום בעצם הבן-אדם.

ושלרוב האנשים לא אכפת מבירור האמת  אם מעצלנות אם מרשעות וטפשות ושזה מצב ממש לא טוב.

אני לא יודע על איזה מחלוקות אתה מדבר אז אני לא מבין למה לחיות איתם יכול לפגוע בילדיך או בך. אבל בכל מקרה הסיבה שאתה לא חי איתם לא קשורה לזה שבגלל שיש לכם מחלוקת אתם לא יכולים לחיות ביחד, אלא זה עניין טכני שאתה לא רוצה שיפגעו בחיים שלך בכללי.

מובן שאתה לא רוצה לחיות עם בנאדם שהתורה אינה ערך חשבו בשבילו, וברור שתעדיף לא לחיות איתו אבל במציאות שלנו, לא לחיות בשלום עם מישהו, זה בזבוז נורא ופוגע בעוד הרבה דברים חשובים ועקרונים. אז נראה לי שכדאי להפסיד בלחיות עם אדם שלא הולך בדרכי תורה ולהרוויח הרבה דברים טובים כמו אחדות עם ישראל.

גם חיי ילדי יושפעו (עיין גם רמב"ם הלכות דעות, פ"ו, ה"א).

ממילא התרבות אותה אני רוצה לקיים ולפתח-לא תקום.

אבל אם אחיה בחברה שדעתה כדעתי-התרבות תהיה תרבות של תורה.

התורה אינה סתם ספר חוקים,היא מערכת תרבותית שלמה,תורת חיים.

(ולא כפי שיש אומרים שתורת חיים-צריך לשנות את התורה בשביל החיים, אלא לשנות את החיים בשביל(תרתי משמע, גם שביל-דרך) התורה)

הבעיה האמיתית לדעתי היא שאין דעה שאפשר להיות בטוחים ב100 אחוז שהיא טובה. זתומרת לא סתם אמרו 70 פנים תורה. באמת העולם מסובך מדי בשבילנו. אם היתה דעה אחת שהיה ברור שהיא האמת והיא הטובה אז כולם היו מאמינם בה. הבעיה היא שאנשים באמת מאמינים במה שהם חושבים ואם זה האמונה שלהם וע"י כך הם מנסים לעשות הכי טוב אז גם אם לי יש אמונה אחרת אין שום סיבה לגרום להם להאמין כמוני (גם מה שזה לא ילך אם הם באמת מאמינים מתוך רצון טוב ואמיתי לדעת את האמת- באמת שלהם).

נניח אני באמת לא מאמינה בצד של החרדים (אני לא אפתח את זה לדיון...) והם מאוד מאמינים בצד שלהם- ושנינו באים מהגישה של התורה ולא חס וחלילה לזלזל במשהו או להמעיט בערך של משהו (או לנסות להיות לייט ולא להקפיד כמו שחושבים שככה זה אצל הדתיים לאומיים). אז למה שאני אחשוב כמו החרדים או שהם יחשבו כמוני אם לדעתי ולדעתם הדעה השניה היא כ"כ בעייתית מבחינת התורה. כי יש הבנה שונה של מה שרוצה ממנו התורה. זה לא דבר מוחלט מבחינת הבנת האדם. (ז"א בהקשר לכל גישת החיים לא בהקשר של האם לקיים מצוות או לא, כמובן).
 

מקווה שהייתי לפחות די ברורה. אם לא  (וגם אם כן) מוזמנים בכיף באישי.

ויש רק צודק אחד, שהרי יש לך סיבות טובות לא לחשוב כמותם, נכון?וגם להם יש סיבות לא לחשוב כמוך, נכון?

אז ברור שיש לכל אחד תשובות לדברים שלך השני-אבל בסוף תישאר תמיד איזושהי טענה לאחד הצדדים שלא תהיה עליה תשובה!

כי אני בתור חרדית גאה (מאוד!) יכולה להתווכח איתך שעות אבל אני לא אשכנע אותך כי אין לי דרך מחשבה כמו שלך, אני לא חושבת בצורה של טענות אלא בצורה של מציאות. אני מסתכלת על המציאות ומסיקה מסקנות.

חוץ מזה, נניח שאח או אחות שלך היו חרדים או, להבדיל, חילונים היית מסכים לחיות איתם בבית אחד? מן הסתם שכן. היה חכם לדעתך לפתוח את הנושא בכל הזדמנות אפשרית? אני חושבת שכדאי לפתוח כאלו נושאים כמה שפחות ואפשר לחיות באחדות נפלאה גם בלי להסכים עם הדעות אחד של השני.

גם המציאות היא טענה,ה' ברא לנו את אותו שכל,ואין כיווני חשיבה שונים,אלא נקודות מוצא שונות.

ואם את חושבת  שא"א להגיע להסכמה,אז כדאי שתדעי שהיו לי וויכוחים, שהדעה שלי היתה נשמעת הרבה יותר מופרכת מזה שלא צריך להיות חרדי (או שצריך לא), ולמרות זאת ניצחתי (ומסתובב ברחבי הפורום עד לכך (אומנם לא מסתובב הרבה,אבל עדיין מבקר פה)).

עם חרדים באמת הבעיה שלי הרבה יותר קטנה, מכיוון שהבעיה אינה דתית, אלא רעיונית וביצועית,והטעות הרבה יותר קטנה,ואני יכול לומר שייתכן בהחלט דתי לאומי  וחרדי שאם  הם יחליפו כיפות,לא יארע בהם שום שינוי,כי ההבדל כ"כ דק ואפסי,וגם בזה אפשר לשכנע.את טועה אם את חושבת שלא.

בביקורים של מידי פעם אז איכשהו(גם לא בטוח!).

אבל צריך להבין שיש דברים שבהם אנו לא רואים את כל התמונה. ואנחנו סה"כ בני האדם ולכן לעולם לא תתגלה האמת המוחלטת. בהיותנו מוגבלים בשכלנו, בידיעותינו והבנתנו... 

וכמו שכתבה נוגה למטה זה לא יעבוד אם לכל אחד יש צורת מחשבה אחרת. היא נתפסת כמובן מהתורה אבל תופסים את התורה אחרת. (כמובן אני מדברת לא דווקא על המצוות אלא על הדרך המחשבתית של התורה). וזה בסדר. זה הגיוני. עם זאת אני חושבת שיש הבדל משמעותי בין מי שמקבל על עצמו לקיים את כל מצוות ה' לעשותם (וזה כוונה לחלק גדול לפחות מהדתיים הלאומים והחרדים) ובין מי שמאמין בה' ולא מקיים\מקיים חלק חוץ ממה שלא נראה לו (וזה באמת גם קשור לשרשור של הצבא)\ או גרוע בזה כופר בעיקר. שאיתם אל יהיה לי דיבור אמיתי אף פעם וטוב שכך.

צלעות?

אז את יכולה לצחוק עד מחר, אבל אני וחבר שלי הצלחנו למצוא שתי הוכחות!

אם תנתחי איך ייתכן שמצאנו הוכחות לדבר לא נכון-הוכחה אחת התבססה על הנחת יסוד מוטעית.

השניה (המשוכללת יותר)-התבססה על חשיבה עקומה,שברור לכל בר-דעת שהיא עקומה.

אמת יש 1,כל עוד תצאי מנקודת מוצא אמיתית,ותלכי רק ישר, תגיעי לנקודה אמיתית גם-כן.

בוויכוח-הולכים אחורה,עד שמגיעים אל נקודת המוצא (בד"כ אנישם לא חושבים עקום בין נקודת המוצא למסקנה), ואז כשתבדקי את נקודות המוצא-תראי שלאחת מהן אין בסיס, לפחות לא בתורה.

כי דרכי מחשבה שונות זה כמו שפות זרות, אם תדבר טורקית עם מישהו שמבין רק ספניול (סוג של ספרדית) אז לא תצליחו להבין אחד את השני בשום פנים ובטח לא להתווכח ולהגיע לתוצאות. מבין? או שגם זה הולנדית בשבילך?

וויכוחים אכן עוזרים לברר לאדם את האמת. ונכון אמת יש רק 1 אבל אנחנו לא מסוגלים לדעת אותה במלואה. אנחנו מסוגלים לדעת רק מה שמס רלנו הקב"ה ולפי התורה לנסות לגלות אותה אבל לעולם לא נדע אותה לגמרי. אנחנו צריכים לנסות. וודאי. ונכון חלק מהדעות אין להם בסיס בתורה ולכן זה טוב להתווכח ולגלות יותר ולנסות להגיע לאמת ביחד. אבל עדיין יש הרבה דעות שונות לגמרי וזה לגיטימי כל עוד הן מתבססות על התורה ועל הדרך שלהם לפי התורה. 
ובכ"ז נקווה שבקרוב תהיה לנו סנהדרין שתוכל לפסוק הלכה מאוחדת (וברור שבפסיקת ההלכה שלה בכלמיני נושאים היא גם תביא עמדה ודרך חיים...). זה הדבר היחיד שיכול לעזור לדעתי.

ישנם גם כללים על מה בתורה ניתן להתבסס, איך, כמה ולמה.

לא מספיק למצוא משהו כתוב, לפרש אותו, ולומר-איזה יופי! אני הולך ע"פ התורה.

אגב,העובדה שמצאתי נקודות בהם רבנים אומרים דברים שסותרים גם את ההיגיון וגם את הפרשנים,וכל הציבור סובר כמותם,היא ללא ספק חמורה מאוד, ובעקבותיה אני גם מרשה לעצמי להטיל ספק בהתבססות של שאר דבריהם על התורה.

גם העובדה שיש דיעות שללא ספק הקשר בינם לבין התורה הוא חזק מאוד-אבל קשר של ניגוד, ואעפ"כ רווחות בציבור,אומרות שצריך לעשות בדיקה מאיפה דיעות אלה הגיעו.

דוגמאות רק באישי.

ברור שצריך לעשות בדיקות וללכת לפי מה שהגיוני ונכון לפי רוב הפרשנים.
ובכל זאת יש רבנים גדולים שיודעים הרבה תורה וחושבים אחרת אחד מהשני.

בענין גירוש גוש קטיף- יש רבנים שחושבים שחיי אדם קודמים ולכן מותר למסור שטחים למרות איסור "לא תחנם" ויש כאלה שחושבים שאסור למסור שטחים בשום פנים ואופן בגלל "לא תחנם".
עוד דוגמא זה האם חברה מעורבת טובה או לא (למרות שאני לא בטוחה אם זה דוגמא טובה).
ועובדה שקיימות מלא מחלוקת של פסיקת הלכה במשנה ובגמרא זה גם בגלל צורת מחשבה שונה (דוגמא בית הלל ובית שמאי).

דעת, מוכרעים על פי הרוב,ובאמת בעניינים אלו אין לי שום בעיה עם מי שלא סובר כמותי,כמו שכבר כתבתי-מי שיש לו יסודות יציבים בתורה-אין לי שום בעיה איתו .

הדוג' השנייה היא דווקא דוג' מצויינת...בשבילי.ברור כשמש בכל הספרות התורנית כולה,לפחות עד השישים שנים האחרונות,שחברה מעורבת היא דבר גרוע מאוד.

רוצה-אל תתנהג ככה. תעשה מה שבא לך ותפסיק לנסות להפוך את כולם לכפילים שלך. אתה לא תצליח!

בדור שיש כל כך הרבה נושאים לתקן,הקב"ה פשוט עשה חלוקת תפקידים..ציבור אחד מתאגד למען ארץ ישראל,ציבור שני למען החזרה בתשובה,ציבור שלישי מוסר נפשו על חיי צניעות...וכן הלאה,לכל אחד יש משיכה לציבור ולתיקון שלו,זה הכל.ולכל ציבור יש מה ללמד ולהשלים לציבורים,אחרים,רק צריך ללמוד לראות את הטוב שבאחרים ולקבל וללמוד ממה שיש,ולא חלילה להתעסק במקום זה במחלוקות הרסניות.

הרב אליהו זצוק"ל אמר שהכי חשוב עכשיו זה שכל המאמינים בתורה יתאחדו,סביב הבסיס המשותף לנו-כלומר ,התורה (במקום לראות רק את הקטעים המפלגים),ובאמת ברור שרק כך יכול להיות כוח משמעותי שיוביל את ההנהגה והארץ והעם לדרך הישר,במקום לריב כל הזמן ולהחריב את עצמנו.

החזיתות, אם כל אחד יגיד אני עובד על זה והוא עובד על זה, אין לי שום בעיה, הבעיה היא כשאחד לא מכיר בחזית השניה.

נ.ב.נכנסנו עכשיו לדיון אחר שלא קשור לשרשור,לכן אני מעדיף לא להמשיך אותו.תודה.

השרשור,כדי שתעזרו לי...

איני צריך כפילים,אני צריך אנשים נורמליים,יש מחסור חמור באנשים כאלו בעולם.

משתדלים לתקן את העולם ולקדש את שמו!!!!

ברור שיש מניעות, אבל זוהי המטרה! ובשביל להגיע למטרה- צריך לעבוד קשה..

ואגב חכמים אמנם לא קבעו לכל אחד איך בדיוק לעבוד את ה',אבל הם קבעו מסגרת כללית,שאיני חושב שיש מישהו שחי כך.(חוץ מכמה מקומות בודדים.)

אני מסכימה איתך. ולכן אני לא הייתי בטוחה שזה טוב. כי אני לא חושבת שיש כמעט רבנים (חוץ מהרב שרלו) שחושבים שחברה מעורבת זה הדבר הטוב והעדיף יותר מלכתחילה אלא רק טוב בדיעבד במצב שלנו (כמו בנ"ע שהיתה לה מטרה לגרום לאלה שהם די בחוץ להיות חלק וזה הדרך היחידה שהם יבואו). ובכ"ז אם יש אפשרות אחרת עדיף נפרד.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...