זה חלק מהנסיון...לעבור את כל הדרך

ועוד בסוף להודות, ולהבין שזה היה לטובה...

וכמו שאני מכירה אותך, את לא "תקחי ותלכי"

זה סתם הרגשה שלך עכשיו מתוך המצב.

שולחת לך

זו לא את "לקחת וללכת".

דווקא כשמצפים למשהו יותר זמן,

מעריכים אותו יותר!!

לק"י.

סתם אחותי..

אבל זה מהות החיים לא?!

לצפות לישועה..

הישועה הכללית והישועה הפרטית...

"ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו..."

אחד מעיקרי האמונה..

האמונה היא שנותנת לנו את התקווה..

אחרת, באמת היינו מתים.. מכל מיני סיבות..

כבר עשית לי שמח!!

הנה ישועה שציפיתי לה הרבה זמן!

לפעמים הציפייה משפיעה עליך ממש לרעה.. כשהיא עוברת את גבול הטעם הטוב

אם יש משהו שאתה מאוד מאוד רוצה

אתה פועל למענו ומחכה!

ומחכה ומחכה ומחכה..

נגיד בדייט,

הבחור מאחר -

5 דקות ראשונות -סבבה, הגיוני, לגיטימי.

10 דקות - סבבה. קצת קצת מתחיל להציק.

15 דקות - אולי קרה לו משהו? [מסמסים משהו קליל כזה]

20 דקות - מנסים להתקשר.. קצת הרבה מוזר. מלחיץ.

חצי שעה - "אם לא קרה לו כלום והוא מגיע אני רוצחת אותו!"

בסוף אחרי שעה הוא מגיע, אבל לא טרח להתקשר להסביר סיבה או משהו.

בא לך להוריד לו סטירה וללכת..

ושכחת כבר את כל ההשתדלות, ואת מרגישה מטומטמת על כל המאמץ, והאיפור וההתארגנות!

כל מה שבא לך זה רק לבכות!!

עכשיו תשליכי את זה על היחס לקב"ה בנושא.. זה מקביל כמעט בדיוק.

בלי לחשוב או לנסות.. רק לחכות..

ועוד אלף וריאציות של ציפיה.

לק"י

רק תוודאי שאני במקום המתאים ובזמן המתאים...

~אני רצינית בכללי..~ 

השאלה מה אתה עושה עם עצמך באותו הזמן...

אז נכון שהתגנדרת [כמו תמיד (אצלך)], וטרחת והכל..

עכשיו הוא מאחר [לא שיש לזה לגיטימציה בלי משו מוצדק.], את בוחרת מה לעשות עם הזמן שלך..

האם רק לחשוב על כמה עצבים זה שהוא מאחר..

או בנתיים לקרוא עוד כמה פרק תהילים, למחוק הודעות מהפלא', לעשות סדר במחשבות, לעשות רשימת קניות או וואטבר...

את צריכה להבין שלכל דבר יש את הזמן שלו

ואם הוא איחר זה בסופו של דבר מהקב"ה..

שנאמר: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה"

את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך.. והוא את שלו..

אבל כל דבר יגיע למקומו בזמן שנכון לו..

מאיפה את יודעת מתי נכון לך?

לא קרה לך פעם שהוא איחר בכמה דקות, וכשחיכית גילית משהו ששמחת שעדיין הוא לא בא??

תאמיני שיש סיבה ויש מסובב. והכל זה ה'.

ובנתיים, נצלי את הזמן, תהני!! תעשי ותפעלי!!

תלמדי לנצל כל רגע, גם כשאת רווקה וגם בע"ה כשאת נשואה ועדיין בלי ילדים, וגם כשאת נשואה רק עם ילד אחד, וכו' וכו'...

זהו שאמרתי - 

שאני יודעת את כל זה

וכל האמונה שבזמן ההמתנה קורים דברים טובים

שבונים אותך

ומגלים הפתעות [נעימות ופחות]

את זה אני יודעת.

אבל לפעמים יש תחושב כזו של כעס. וזהו.

זה לא סותר את העשייה הבלתי פוסקת!

תודה מאמי!!

לק"י

או שגם את זה את יודעת...[סביר להניח..]

וודאי שצריך לדעת.. אבל צריך גם להאמין..

יש את ההבנה בשכל ויש את ההפעלה על הרגש.. 

שניהם צריכים להיות,

אני מניחה שאם ההבנה אמיתית ונכנסה באמת לתוך הנפש,

ההסתכלות שלך תהיה שונה.

אני |מתוודה| גם מאלו שאומרים שהם יודעים את כל זה..

ולפעמים זה מה שמפיל אותנו..

שזה ידוע.. ובטח נכנס לתוכנו והכל..

אבל זה לא חזק.. זה לא עוצמתי מבפנים..

אנחנו מאמינות והכל..

אבל.. נופלות בין הסדקים לפעמים..

זו העבודה- להפנים.. לחיות את זה  באמת הפנימית..

סליחה אם הייתי פלצנית.. ואם לא בדיוק כיוונתי..

אם בא לך לעוד תשובות ועוד פלמוס...

את מוזמנת להגיב..

ההרגשה הזאת, שאתה מחכה ומחכה לדבר מה,

ועושה בשבילו כל כך הרבה,

והוא עדיין לא מגיע - מולידה ייאוש.

כן, וזה לא רע.

זה אנושי מאוד. 

אבל, תראי,

יש משהו טוב בתקווה. היא גורמת לנו להישאר 'חיים'.
היא גורמת לנו להאמין שיכול להיות יותר טוב,
היא גורמת לנו לקוות ש..וואלה, אולי באמת הולך להיות מה שרצינו, או מה שקיווינו.
אבל לפעמים, 
דווקא התקווה, היא יכולה להיות המכה שתהרוס אותנו.
לפעמים דווקא בגלל התקווה, הייאוש מגיע.
כי התקווה כשהיא לא מתממשת, הייאוש נדחף. ובצדק.
ולכן,
מותר לקוות, מותר להאמין. וחשוב שכך!
אבל צריך להבין ולדעת,
שלפעמים לא הכל הולך כפי שאנחנו רוצים.
שציפיות יש באמת רק בכריות.
אבל אישית, 
טוב לקוות. טוב להאמין.
זה מה שבעצם, מחזיק אותנו כאן חיים.

ועוד משהו קטן,

חשיבה חיובית תמיד עוזרת. באמת.

וכמובן,

אמונה. הו, האמונה שהוא באמת יודע מה טוב בשבילי.

מניסיון.

ישר! בעל פה! והפוך!

אני יכולה להעביר אותם לכולם

אני גם עובדת על זה בעצמי..

זה לא קשור לאמונה שהכל לטובתי..

תסתכלי בהודעה הראשונה.

זו תחושה קיימת. של כעס.

זה כבר לא תקווה.

ואל תנסי לענות על זה בצורה שכתבת כבר..

אני יודעת...

תודה באמת על הנסיון לעודד..

אבל אם הבחור אחרי שהוא מאחר בשעה!

הוא אומר לך: אני ממש מתנצל! (כמעט בוכה) שכחתי לקנות לך משהו, והרגשתי שאני חייב.

אז קפצתי רגע לחנות וכשהגעתי לקופה היה שם טור ענננננק!

והאוטובוס איחר/ברח.

ופתאום נגמרה לי הבטריה של הפלא' אז לא יכלתי להתקשר.

ואז הוא מביא לך את מה שהוא קנה במיוחד בשבילך אחרי שהוא המתין בלחץ שלא יאחר לך בדייט וזה הדבר הכי הכי שאת אוהבת.

לא תוך שנייה תשכחי בכלל שהוא איחר וכ"כ תשמחי?

|חפירות|

גם אני ממש רציתי לכתוב את התיאור של  310 על מה קורה כשהבחור סוףסוף כן מגיע.

אבל הוא כתב את זה יותר יפה ואותנטי

השאלה- אם אנחנו מבינים מה זה אומר

זה לא אומר- שאני בטוחה שבסוף הוא יבוא ויביא לי משו שהיה שווה את זה

זה כן אומר-

שאני עובדת על מידת האמון שלי בו (בקב"ה, בבן הזוג- אותה מידה בנפש בעצם- וצריך את זה כל החיים....)

שגם אם אני לא מבינה- אני סומכת על השיקולים של בעיקוב הזה

בא לי לצטט משו או שניים- הבטחתי חפירות

שמואל א פרק ט-

ט לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, לְכוּ וְנֵלְכָה, עַד-הָרֹאֶה: כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם, יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה. י וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ, לְכָה נֵלֵכָה; וַיֵּלְכוּ, אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-שָׁם, אִישׁ הָאֱלֹהִים.

פעם -כשמישו איבד משו- למשל איבד את האתונות של אבא שלו- או למשל- אם מישו "איבד" את אהבת חיו ולא מצא אותה עדיין- היו הולכים לרואה- לשאול. בטח היום הרבה אנשים היו שמחים לדבר כזה.

יא הֵמָּה, עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת, יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם;

סיטואציה מוכרת בתנ"ך- בחור- נערות- באר מים- בד"כ יוצא מזה שידוך...

וַיֹּאמְרוּ לָהֶן, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה.?

יב וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה: 

 >>>יֵּשׁ, הִנֵּה לְפָנֶיךָ;

מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר--כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם, בַּבָּמָה.

יג כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל,

כִּי לֹא-יֹאכַל הָעָם עַד-בֹּאוֹ--כִּי-הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי-כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים;

וְעַתָּה עֲלוּ, כִּי-אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ. <<<

יד וַיַּעֲלוּ, הָעִיר; הֵמָּה, בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם, לַעֲלוֹת הַבָּמָה

ראיתן איזה חתיכת נאום הן קדחו לו שמה? כ----ל זה כדי להסביר רק איפה הנביא

אומרת הגמרא- למה זה? (ברכות מח: )

"וכל כך למה?

לפי שהנשים דברניות הן

ושמואל אמר כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב  משכמו ומעלה גבוה מכל העם

ורבי יוחנן אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא"

יש פה שלוש תשובות- כל אחת יותר יפה מהשניה:

1. מה ציפיתם? נשים- דברניות! מה שיתנו תשובה קצרה?!

2. חתיך הבנאדם. ויש לו ראת שמיים שקורנת ממנו... אוהו.

(ואם לא היה יוצא מהטיול ההוא שידוך למלכות- היה יוצא שידוך נישואין- על בטוח)

3. כי העולם הזה מדוייק

לכל דבר יש את הזמן שלו להופיע- ולא דקה אחת קודם

וכל העיקובים הקטנים והמעצבנים- הם בהשגחה לגמרי!

(וואי את המשפט הזה אני צריכה לומר לעצמי- כל העיקובים הקטנים המעצבנים בחיים של לתאם מול אנשים... של מי זמין מתי ואיפה... כל זה- זה באמת בהשגחה.)

אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו

"שכשהקב"ה יביא אותה תגידו לו "טוב שנזכרת"! תקחו ותלכו..

כאילו הוא חייב לכם משהו..."

אך ה-דבר שכתבת הוא זה:

"אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו"

ומוסיפה - שרק מי שמגיע לידיעה והבנה כזאת, בהכרח אינו כפוי טובה!

זוהי רק מחשבה. אף אחד לא יודע אם זו האמת.

פשוט להפוך אותה, זה נסיון. כולל את הכעס כמובן שמאחוריו מסתתר שפע אדיר (ר' נחמן)

אין סיבה שהישועה לא תגיע עכשיו, כי ישועתך היא גם ישועתו והוא כן "חייב" לך בתור מי ששלח אותך לעולם כבת של מלך.

ואולי יותר חשוב: יש ערך לדרך, לא רק למטרות

הגאולה כל הזמן בהתהוות

השאלה היא איך מסתכלים עליה!

אדם שעובד על עצמו להיות אופטימי, ירגיש את גאולתו בכל עצמותיו באופן תמידי.

(מניסיון)

אבל אדם שאומר לעצמו אני לא מרגיש את הגאולה, איך הוא רוצה להרגיש אותה בדיוק? גאולה לא נעשית מעצמה!

אך אני יכולה להבין אותך

ובכל זאת, צריך להרפות אלירז נשמתי!

תגידי לקב"ה:"זהו נמאס לי! עכשיו זה רק אתה, זה בידיים שלך"

תעבירי אליו את האחריות כי את מאמינה שעשית הכל, והוא עושה אלירז הוא עושה!

ואני לא מאמינה לך שכשהקב"ה יביא לך את הישועה את תגידי לו:"טוב שנזכרת" תקחי ותלכי.

את לא יודעת לעשות דבר כזה! אני אומרת לך שברגע אחד את כל כך תשמחי שלא יהיה לך מחשבה בכלל לכעוס, את רק לא תפסיקי להודות לו! ותגידי שהיה שווה לחכות.

בע"ה בקרוב ממש...

אומרים שכשמחפשים אהבה לא מוצאים אותה.....

כי האהבה  צריכה לבוא מבפנים

לכן את צריכה להמשיך להתפלל ולהפסיק לכעוס על עצמך על הקב"ה

לחשוב על תכונות שאת מחפשת בבן זוג ולחזק אותם אצל עצמך (כי אומרים שדברים דומים מושכים אחד את השני) ותמצאי אותו

בקרוב בקרוב בקרוב בעזרת השם!

ובאמת לא ביקשתי עצות..

[גברים ממאדים ונשים מנגה.. מי קרא?]

ביקשתי לפרוק..

תודה

קלעת בדיוק במקום, וגם בדיוק על הנושא המציק....

בשורות טובות!!

אך כשתבוא הטובה הזו, אליה את משוועת, (ולאו דווקא חתנצ'יק), זה יהיה כל כך טוב שהמילה היחידה שתצא מליבך תהיה "תודה".

זה לא רחוק דרדסבא..

מקורה רק בך.

איך ההרגשה הזו משרתת אותך?

היא נותנת לך הרגשת שליטה מזוייפת במצבך!!!

מזוייפת - את בעצם יודעת מי הוא זה שמחליט מתי, וחשוב מכך - מדוע!!!

מאחלת לך שההמתנה תתקצר מאוד 

זה חלק מ"העבודה" של קייטי ביירון?

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.