זה חלק מהנסיון...לעבור את כל הדרך

ועוד בסוף להודות, ולהבין שזה היה לטובה...

וכמו שאני מכירה אותך, את לא "תקחי ותלכי"

זה סתם הרגשה שלך עכשיו מתוך המצב.

שולחת לך

זו לא את "לקחת וללכת".

דווקא כשמצפים למשהו יותר זמן,

מעריכים אותו יותר!!

לק"י.

סתם אחותי..

אבל זה מהות החיים לא?!

לצפות לישועה..

הישועה הכללית והישועה הפרטית...

"ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו..."

אחד מעיקרי האמונה..

האמונה היא שנותנת לנו את התקווה..

אחרת, באמת היינו מתים.. מכל מיני סיבות..

כבר עשית לי שמח!!

הנה ישועה שציפיתי לה הרבה זמן!

לפעמים הציפייה משפיעה עליך ממש לרעה.. כשהיא עוברת את גבול הטעם הטוב

אם יש משהו שאתה מאוד מאוד רוצה

אתה פועל למענו ומחכה!

ומחכה ומחכה ומחכה..

נגיד בדייט,

הבחור מאחר -

5 דקות ראשונות -סבבה, הגיוני, לגיטימי.

10 דקות - סבבה. קצת קצת מתחיל להציק.

15 דקות - אולי קרה לו משהו? [מסמסים משהו קליל כזה]

20 דקות - מנסים להתקשר.. קצת הרבה מוזר. מלחיץ.

חצי שעה - "אם לא קרה לו כלום והוא מגיע אני רוצחת אותו!"

בסוף אחרי שעה הוא מגיע, אבל לא טרח להתקשר להסביר סיבה או משהו.

בא לך להוריד לו סטירה וללכת..

ושכחת כבר את כל ההשתדלות, ואת מרגישה מטומטמת על כל המאמץ, והאיפור וההתארגנות!

כל מה שבא לך זה רק לבכות!!

עכשיו תשליכי את זה על היחס לקב"ה בנושא.. זה מקביל כמעט בדיוק.

בלי לחשוב או לנסות.. רק לחכות..

ועוד אלף וריאציות של ציפיה.

לק"י

רק תוודאי שאני במקום המתאים ובזמן המתאים...

~אני רצינית בכללי..~ 

השאלה מה אתה עושה עם עצמך באותו הזמן...

אז נכון שהתגנדרת [כמו תמיד (אצלך)], וטרחת והכל..

עכשיו הוא מאחר [לא שיש לזה לגיטימציה בלי משו מוצדק.], את בוחרת מה לעשות עם הזמן שלך..

האם רק לחשוב על כמה עצבים זה שהוא מאחר..

או בנתיים לקרוא עוד כמה פרק תהילים, למחוק הודעות מהפלא', לעשות סדר במחשבות, לעשות רשימת קניות או וואטבר...

את צריכה להבין שלכל דבר יש את הזמן שלו

ואם הוא איחר זה בסופו של דבר מהקב"ה..

שנאמר: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה"

את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך.. והוא את שלו..

אבל כל דבר יגיע למקומו בזמן שנכון לו..

מאיפה את יודעת מתי נכון לך?

לא קרה לך פעם שהוא איחר בכמה דקות, וכשחיכית גילית משהו ששמחת שעדיין הוא לא בא??

תאמיני שיש סיבה ויש מסובב. והכל זה ה'.

ובנתיים, נצלי את הזמן, תהני!! תעשי ותפעלי!!

תלמדי לנצל כל רגע, גם כשאת רווקה וגם בע"ה כשאת נשואה ועדיין בלי ילדים, וגם כשאת נשואה רק עם ילד אחד, וכו' וכו'...

זהו שאמרתי - 

שאני יודעת את כל זה

וכל האמונה שבזמן ההמתנה קורים דברים טובים

שבונים אותך

ומגלים הפתעות [נעימות ופחות]

את זה אני יודעת.

אבל לפעמים יש תחושב כזו של כעס. וזהו.

זה לא סותר את העשייה הבלתי פוסקת!

תודה מאמי!!

לק"י

או שגם את זה את יודעת...[סביר להניח..]

וודאי שצריך לדעת.. אבל צריך גם להאמין..

יש את ההבנה בשכל ויש את ההפעלה על הרגש.. 

שניהם צריכים להיות,

אני מניחה שאם ההבנה אמיתית ונכנסה באמת לתוך הנפש,

ההסתכלות שלך תהיה שונה.

אני |מתוודה| גם מאלו שאומרים שהם יודעים את כל זה..

ולפעמים זה מה שמפיל אותנו..

שזה ידוע.. ובטח נכנס לתוכנו והכל..

אבל זה לא חזק.. זה לא עוצמתי מבפנים..

אנחנו מאמינות והכל..

אבל.. נופלות בין הסדקים לפעמים..

זו העבודה- להפנים.. לחיות את זה  באמת הפנימית..

סליחה אם הייתי פלצנית.. ואם לא בדיוק כיוונתי..

אם בא לך לעוד תשובות ועוד פלמוס...

את מוזמנת להגיב..

ההרגשה הזאת, שאתה מחכה ומחכה לדבר מה,

ועושה בשבילו כל כך הרבה,

והוא עדיין לא מגיע - מולידה ייאוש.

כן, וזה לא רע.

זה אנושי מאוד. 

אבל, תראי,

יש משהו טוב בתקווה. היא גורמת לנו להישאר 'חיים'.
היא גורמת לנו להאמין שיכול להיות יותר טוב,
היא גורמת לנו לקוות ש..וואלה, אולי באמת הולך להיות מה שרצינו, או מה שקיווינו.
אבל לפעמים, 
דווקא התקווה, היא יכולה להיות המכה שתהרוס אותנו.
לפעמים דווקא בגלל התקווה, הייאוש מגיע.
כי התקווה כשהיא לא מתממשת, הייאוש נדחף. ובצדק.
ולכן,
מותר לקוות, מותר להאמין. וחשוב שכך!
אבל צריך להבין ולדעת,
שלפעמים לא הכל הולך כפי שאנחנו רוצים.
שציפיות יש באמת רק בכריות.
אבל אישית, 
טוב לקוות. טוב להאמין.
זה מה שבעצם, מחזיק אותנו כאן חיים.

ועוד משהו קטן,

חשיבה חיובית תמיד עוזרת. באמת.

וכמובן,

אמונה. הו, האמונה שהוא באמת יודע מה טוב בשבילי.

מניסיון.

ישר! בעל פה! והפוך!

אני יכולה להעביר אותם לכולם

אני גם עובדת על זה בעצמי..

זה לא קשור לאמונה שהכל לטובתי..

תסתכלי בהודעה הראשונה.

זו תחושה קיימת. של כעס.

זה כבר לא תקווה.

ואל תנסי לענות על זה בצורה שכתבת כבר..

אני יודעת...

תודה באמת על הנסיון לעודד..

אבל אם הבחור אחרי שהוא מאחר בשעה!

הוא אומר לך: אני ממש מתנצל! (כמעט בוכה) שכחתי לקנות לך משהו, והרגשתי שאני חייב.

אז קפצתי רגע לחנות וכשהגעתי לקופה היה שם טור ענננננק!

והאוטובוס איחר/ברח.

ופתאום נגמרה לי הבטריה של הפלא' אז לא יכלתי להתקשר.

ואז הוא מביא לך את מה שהוא קנה במיוחד בשבילך אחרי שהוא המתין בלחץ שלא יאחר לך בדייט וזה הדבר הכי הכי שאת אוהבת.

לא תוך שנייה תשכחי בכלל שהוא איחר וכ"כ תשמחי?

|חפירות|

גם אני ממש רציתי לכתוב את התיאור של  310 על מה קורה כשהבחור סוףסוף כן מגיע.

אבל הוא כתב את זה יותר יפה ואותנטי

השאלה- אם אנחנו מבינים מה זה אומר

זה לא אומר- שאני בטוחה שבסוף הוא יבוא ויביא לי משו שהיה שווה את זה

זה כן אומר-

שאני עובדת על מידת האמון שלי בו (בקב"ה, בבן הזוג- אותה מידה בנפש בעצם- וצריך את זה כל החיים....)

שגם אם אני לא מבינה- אני סומכת על השיקולים של בעיקוב הזה

בא לי לצטט משו או שניים- הבטחתי חפירות

שמואל א פרק ט-

ט לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, לְכוּ וְנֵלְכָה, עַד-הָרֹאֶה: כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם, יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה. י וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ, לְכָה נֵלֵכָה; וַיֵּלְכוּ, אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-שָׁם, אִישׁ הָאֱלֹהִים.

פעם -כשמישו איבד משו- למשל איבד את האתונות של אבא שלו- או למשל- אם מישו "איבד" את אהבת חיו ולא מצא אותה עדיין- היו הולכים לרואה- לשאול. בטח היום הרבה אנשים היו שמחים לדבר כזה.

יא הֵמָּה, עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת, יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם;

סיטואציה מוכרת בתנ"ך- בחור- נערות- באר מים- בד"כ יוצא מזה שידוך...

וַיֹּאמְרוּ לָהֶן, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה.?

יב וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה: 

 >>>יֵּשׁ, הִנֵּה לְפָנֶיךָ;

מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר--כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם, בַּבָּמָה.

יג כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל,

כִּי לֹא-יֹאכַל הָעָם עַד-בֹּאוֹ--כִּי-הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי-כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים;

וְעַתָּה עֲלוּ, כִּי-אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ. <<<

יד וַיַּעֲלוּ, הָעִיר; הֵמָּה, בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם, לַעֲלוֹת הַבָּמָה

ראיתן איזה חתיכת נאום הן קדחו לו שמה? כ----ל זה כדי להסביר רק איפה הנביא

אומרת הגמרא- למה זה? (ברכות מח: )

"וכל כך למה?

לפי שהנשים דברניות הן

ושמואל אמר כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב  משכמו ומעלה גבוה מכל העם

ורבי יוחנן אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא"

יש פה שלוש תשובות- כל אחת יותר יפה מהשניה:

1. מה ציפיתם? נשים- דברניות! מה שיתנו תשובה קצרה?!

2. חתיך הבנאדם. ויש לו ראת שמיים שקורנת ממנו... אוהו.

(ואם לא היה יוצא מהטיול ההוא שידוך למלכות- היה יוצא שידוך נישואין- על בטוח)

3. כי העולם הזה מדוייק

לכל דבר יש את הזמן שלו להופיע- ולא דקה אחת קודם

וכל העיקובים הקטנים והמעצבנים- הם בהשגחה לגמרי!

(וואי את המשפט הזה אני צריכה לומר לעצמי- כל העיקובים הקטנים המעצבנים בחיים של לתאם מול אנשים... של מי זמין מתי ואיפה... כל זה- זה באמת בהשגחה.)

אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו

"שכשהקב"ה יביא אותה תגידו לו "טוב שנזכרת"! תקחו ותלכו..

כאילו הוא חייב לכם משהו..."

אך ה-דבר שכתבת הוא זה:

"אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו"

ומוסיפה - שרק מי שמגיע לידיעה והבנה כזאת, בהכרח אינו כפוי טובה!

זוהי רק מחשבה. אף אחד לא יודע אם זו האמת.

פשוט להפוך אותה, זה נסיון. כולל את הכעס כמובן שמאחוריו מסתתר שפע אדיר (ר' נחמן)

אין סיבה שהישועה לא תגיע עכשיו, כי ישועתך היא גם ישועתו והוא כן "חייב" לך בתור מי ששלח אותך לעולם כבת של מלך.

ואולי יותר חשוב: יש ערך לדרך, לא רק למטרות

הגאולה כל הזמן בהתהוות

השאלה היא איך מסתכלים עליה!

אדם שעובד על עצמו להיות אופטימי, ירגיש את גאולתו בכל עצמותיו באופן תמידי.

(מניסיון)

אבל אדם שאומר לעצמו אני לא מרגיש את הגאולה, איך הוא רוצה להרגיש אותה בדיוק? גאולה לא נעשית מעצמה!

אך אני יכולה להבין אותך

ובכל זאת, צריך להרפות אלירז נשמתי!

תגידי לקב"ה:"זהו נמאס לי! עכשיו זה רק אתה, זה בידיים שלך"

תעבירי אליו את האחריות כי את מאמינה שעשית הכל, והוא עושה אלירז הוא עושה!

ואני לא מאמינה לך שכשהקב"ה יביא לך את הישועה את תגידי לו:"טוב שנזכרת" תקחי ותלכי.

את לא יודעת לעשות דבר כזה! אני אומרת לך שברגע אחד את כל כך תשמחי שלא יהיה לך מחשבה בכלל לכעוס, את רק לא תפסיקי להודות לו! ותגידי שהיה שווה לחכות.

בע"ה בקרוב ממש...

אומרים שכשמחפשים אהבה לא מוצאים אותה.....

כי האהבה  צריכה לבוא מבפנים

לכן את צריכה להמשיך להתפלל ולהפסיק לכעוס על עצמך על הקב"ה

לחשוב על תכונות שאת מחפשת בבן זוג ולחזק אותם אצל עצמך (כי אומרים שדברים דומים מושכים אחד את השני) ותמצאי אותו

בקרוב בקרוב בקרוב בעזרת השם!

ובאמת לא ביקשתי עצות..

[גברים ממאדים ונשים מנגה.. מי קרא?]

ביקשתי לפרוק..

תודה

קלעת בדיוק במקום, וגם בדיוק על הנושא המציק....

בשורות טובות!!

אך כשתבוא הטובה הזו, אליה את משוועת, (ולאו דווקא חתנצ'יק), זה יהיה כל כך טוב שהמילה היחידה שתצא מליבך תהיה "תודה".

זה לא רחוק דרדסבא..

מקורה רק בך.

איך ההרגשה הזו משרתת אותך?

היא נותנת לך הרגשת שליטה מזוייפת במצבך!!!

מזוייפת - את בעצם יודעת מי הוא זה שמחליט מתי, וחשוב מכך - מדוע!!!

מאחלת לך שההמתנה תתקצר מאוד 

זה חלק מ"העבודה" של קייטי ביירון?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥