זה חלק מהנסיון...לעבור את כל הדרך

ועוד בסוף להודות, ולהבין שזה היה לטובה...

וכמו שאני מכירה אותך, את לא "תקחי ותלכי"

זה סתם הרגשה שלך עכשיו מתוך המצב.

שולחת לך

זו לא את "לקחת וללכת".

דווקא כשמצפים למשהו יותר זמן,

מעריכים אותו יותר!!

לק"י.

סתם אחותי..

אבל זה מהות החיים לא?!

לצפות לישועה..

הישועה הכללית והישועה הפרטית...

"ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו..."

אחד מעיקרי האמונה..

האמונה היא שנותנת לנו את התקווה..

אחרת, באמת היינו מתים.. מכל מיני סיבות..

כבר עשית לי שמח!!

הנה ישועה שציפיתי לה הרבה זמן!

לפעמים הציפייה משפיעה עליך ממש לרעה.. כשהיא עוברת את גבול הטעם הטוב

אם יש משהו שאתה מאוד מאוד רוצה

אתה פועל למענו ומחכה!

ומחכה ומחכה ומחכה..

נגיד בדייט,

הבחור מאחר -

5 דקות ראשונות -סבבה, הגיוני, לגיטימי.

10 דקות - סבבה. קצת קצת מתחיל להציק.

15 דקות - אולי קרה לו משהו? [מסמסים משהו קליל כזה]

20 דקות - מנסים להתקשר.. קצת הרבה מוזר. מלחיץ.

חצי שעה - "אם לא קרה לו כלום והוא מגיע אני רוצחת אותו!"

בסוף אחרי שעה הוא מגיע, אבל לא טרח להתקשר להסביר סיבה או משהו.

בא לך להוריד לו סטירה וללכת..

ושכחת כבר את כל ההשתדלות, ואת מרגישה מטומטמת על כל המאמץ, והאיפור וההתארגנות!

כל מה שבא לך זה רק לבכות!!

עכשיו תשליכי את זה על היחס לקב"ה בנושא.. זה מקביל כמעט בדיוק.

בלי לחשוב או לנסות.. רק לחכות..

ועוד אלף וריאציות של ציפיה.

לק"י

רק תוודאי שאני במקום המתאים ובזמן המתאים...

~אני רצינית בכללי..~ 

השאלה מה אתה עושה עם עצמך באותו הזמן...

אז נכון שהתגנדרת [כמו תמיד (אצלך)], וטרחת והכל..

עכשיו הוא מאחר [לא שיש לזה לגיטימציה בלי משו מוצדק.], את בוחרת מה לעשות עם הזמן שלך..

האם רק לחשוב על כמה עצבים זה שהוא מאחר..

או בנתיים לקרוא עוד כמה פרק תהילים, למחוק הודעות מהפלא', לעשות סדר במחשבות, לעשות רשימת קניות או וואטבר...

את צריכה להבין שלכל דבר יש את הזמן שלו

ואם הוא איחר זה בסופו של דבר מהקב"ה..

שנאמר: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה"

את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך.. והוא את שלו..

אבל כל דבר יגיע למקומו בזמן שנכון לו..

מאיפה את יודעת מתי נכון לך?

לא קרה לך פעם שהוא איחר בכמה דקות, וכשחיכית גילית משהו ששמחת שעדיין הוא לא בא??

תאמיני שיש סיבה ויש מסובב. והכל זה ה'.

ובנתיים, נצלי את הזמן, תהני!! תעשי ותפעלי!!

תלמדי לנצל כל רגע, גם כשאת רווקה וגם בע"ה כשאת נשואה ועדיין בלי ילדים, וגם כשאת נשואה רק עם ילד אחד, וכו' וכו'...

זהו שאמרתי - 

שאני יודעת את כל זה

וכל האמונה שבזמן ההמתנה קורים דברים טובים

שבונים אותך

ומגלים הפתעות [נעימות ופחות]

את זה אני יודעת.

אבל לפעמים יש תחושב כזו של כעס. וזהו.

זה לא סותר את העשייה הבלתי פוסקת!

תודה מאמי!!

לק"י

או שגם את זה את יודעת...[סביר להניח..]

וודאי שצריך לדעת.. אבל צריך גם להאמין..

יש את ההבנה בשכל ויש את ההפעלה על הרגש.. 

שניהם צריכים להיות,

אני מניחה שאם ההבנה אמיתית ונכנסה באמת לתוך הנפש,

ההסתכלות שלך תהיה שונה.

אני |מתוודה| גם מאלו שאומרים שהם יודעים את כל זה..

ולפעמים זה מה שמפיל אותנו..

שזה ידוע.. ובטח נכנס לתוכנו והכל..

אבל זה לא חזק.. זה לא עוצמתי מבפנים..

אנחנו מאמינות והכל..

אבל.. נופלות בין הסדקים לפעמים..

זו העבודה- להפנים.. לחיות את זה  באמת הפנימית..

סליחה אם הייתי פלצנית.. ואם לא בדיוק כיוונתי..

אם בא לך לעוד תשובות ועוד פלמוס...

את מוזמנת להגיב..

ההרגשה הזאת, שאתה מחכה ומחכה לדבר מה,

ועושה בשבילו כל כך הרבה,

והוא עדיין לא מגיע - מולידה ייאוש.

כן, וזה לא רע.

זה אנושי מאוד. 

אבל, תראי,

יש משהו טוב בתקווה. היא גורמת לנו להישאר 'חיים'.
היא גורמת לנו להאמין שיכול להיות יותר טוב,
היא גורמת לנו לקוות ש..וואלה, אולי באמת הולך להיות מה שרצינו, או מה שקיווינו.
אבל לפעמים, 
דווקא התקווה, היא יכולה להיות המכה שתהרוס אותנו.
לפעמים דווקא בגלל התקווה, הייאוש מגיע.
כי התקווה כשהיא לא מתממשת, הייאוש נדחף. ובצדק.
ולכן,
מותר לקוות, מותר להאמין. וחשוב שכך!
אבל צריך להבין ולדעת,
שלפעמים לא הכל הולך כפי שאנחנו רוצים.
שציפיות יש באמת רק בכריות.
אבל אישית, 
טוב לקוות. טוב להאמין.
זה מה שבעצם, מחזיק אותנו כאן חיים.

ועוד משהו קטן,

חשיבה חיובית תמיד עוזרת. באמת.

וכמובן,

אמונה. הו, האמונה שהוא באמת יודע מה טוב בשבילי.

מניסיון.

ישר! בעל פה! והפוך!

אני יכולה להעביר אותם לכולם

אני גם עובדת על זה בעצמי..

זה לא קשור לאמונה שהכל לטובתי..

תסתכלי בהודעה הראשונה.

זו תחושה קיימת. של כעס.

זה כבר לא תקווה.

ואל תנסי לענות על זה בצורה שכתבת כבר..

אני יודעת...

תודה באמת על הנסיון לעודד..

אבל אם הבחור אחרי שהוא מאחר בשעה!

הוא אומר לך: אני ממש מתנצל! (כמעט בוכה) שכחתי לקנות לך משהו, והרגשתי שאני חייב.

אז קפצתי רגע לחנות וכשהגעתי לקופה היה שם טור ענננננק!

והאוטובוס איחר/ברח.

ופתאום נגמרה לי הבטריה של הפלא' אז לא יכלתי להתקשר.

ואז הוא מביא לך את מה שהוא קנה במיוחד בשבילך אחרי שהוא המתין בלחץ שלא יאחר לך בדייט וזה הדבר הכי הכי שאת אוהבת.

לא תוך שנייה תשכחי בכלל שהוא איחר וכ"כ תשמחי?

|חפירות|

גם אני ממש רציתי לכתוב את התיאור של  310 על מה קורה כשהבחור סוףסוף כן מגיע.

אבל הוא כתב את זה יותר יפה ואותנטי

השאלה- אם אנחנו מבינים מה זה אומר

זה לא אומר- שאני בטוחה שבסוף הוא יבוא ויביא לי משו שהיה שווה את זה

זה כן אומר-

שאני עובדת על מידת האמון שלי בו (בקב"ה, בבן הזוג- אותה מידה בנפש בעצם- וצריך את זה כל החיים....)

שגם אם אני לא מבינה- אני סומכת על השיקולים של בעיקוב הזה

בא לי לצטט משו או שניים- הבטחתי חפירות

שמואל א פרק ט-

ט לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל, כֹּה-אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, לְכוּ וְנֵלְכָה, עַד-הָרֹאֶה: כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם, יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה. י וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ טוֹב דְּבָרְךָ, לְכָה נֵלֵכָה; וַיֵּלְכוּ, אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-שָׁם, אִישׁ הָאֱלֹהִים.

פעם -כשמישו איבד משו- למשל איבד את האתונות של אבא שלו- או למשל- אם מישו "איבד" את אהבת חיו ולא מצא אותה עדיין- היו הולכים לרואה- לשאול. בטח היום הרבה אנשים היו שמחים לדבר כזה.

יא הֵמָּה, עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת, יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם;

סיטואציה מוכרת בתנ"ך- בחור- נערות- באר מים- בד"כ יוצא מזה שידוך...

וַיֹּאמְרוּ לָהֶן, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה.?

יב וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה: 

 >>>יֵּשׁ, הִנֵּה לְפָנֶיךָ;

מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר--כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם, בַּבָּמָה.

יג כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל,

כִּי לֹא-יֹאכַל הָעָם עַד-בֹּאוֹ--כִּי-הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי-כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים;

וְעַתָּה עֲלוּ, כִּי-אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ. <<<

יד וַיַּעֲלוּ, הָעִיר; הֵמָּה, בָּאִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל יֹצֵא לִקְרָאתָם, לַעֲלוֹת הַבָּמָה

ראיתן איזה חתיכת נאום הן קדחו לו שמה? כ----ל זה כדי להסביר רק איפה הנביא

אומרת הגמרא- למה זה? (ברכות מח: )

"וכל כך למה?

לפי שהנשים דברניות הן

ושמואל אמר כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב  משכמו ומעלה גבוה מכל העם

ורבי יוחנן אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא"

יש פה שלוש תשובות- כל אחת יותר יפה מהשניה:

1. מה ציפיתם? נשים- דברניות! מה שיתנו תשובה קצרה?!

2. חתיך הבנאדם. ויש לו ראת שמיים שקורנת ממנו... אוהו.

(ואם לא היה יוצא מהטיול ההוא שידוך למלכות- היה יוצא שידוך נישואין- על בטוח)

3. כי העולם הזה מדוייק

לכל דבר יש את הזמן שלו להופיע- ולא דקה אחת קודם

וכל העיקובים הקטנים והמעצבנים- הם בהשגחה לגמרי!

(וואי את המשפט הזה אני צריכה לומר לעצמי- כל העיקובים הקטנים המעצבנים בחיים של לתאם מול אנשים... של מי זמין מתי ואיפה... כל זה- זה באמת בהשגחה.)

אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו

"שכשהקב"ה יביא אותה תגידו לו "טוב שנזכרת"! תקחו ותלכו..

כאילו הוא חייב לכם משהו..."

אך ה-דבר שכתבת הוא זה:

"אלירז

הכי יפה בעיני- שאת יודעת לומר- איזה עבודה רוחנית יש לך לעשות בתק' הזו"

ומוסיפה - שרק מי שמגיע לידיעה והבנה כזאת, בהכרח אינו כפוי טובה!

זוהי רק מחשבה. אף אחד לא יודע אם זו האמת.

פשוט להפוך אותה, זה נסיון. כולל את הכעס כמובן שמאחוריו מסתתר שפע אדיר (ר' נחמן)

אין סיבה שהישועה לא תגיע עכשיו, כי ישועתך היא גם ישועתו והוא כן "חייב" לך בתור מי ששלח אותך לעולם כבת של מלך.

ואולי יותר חשוב: יש ערך לדרך, לא רק למטרות

הגאולה כל הזמן בהתהוות

השאלה היא איך מסתכלים עליה!

אדם שעובד על עצמו להיות אופטימי, ירגיש את גאולתו בכל עצמותיו באופן תמידי.

(מניסיון)

אבל אדם שאומר לעצמו אני לא מרגיש את הגאולה, איך הוא רוצה להרגיש אותה בדיוק? גאולה לא נעשית מעצמה!

אך אני יכולה להבין אותך

ובכל זאת, צריך להרפות אלירז נשמתי!

תגידי לקב"ה:"זהו נמאס לי! עכשיו זה רק אתה, זה בידיים שלך"

תעבירי אליו את האחריות כי את מאמינה שעשית הכל, והוא עושה אלירז הוא עושה!

ואני לא מאמינה לך שכשהקב"ה יביא לך את הישועה את תגידי לו:"טוב שנזכרת" תקחי ותלכי.

את לא יודעת לעשות דבר כזה! אני אומרת לך שברגע אחד את כל כך תשמחי שלא יהיה לך מחשבה בכלל לכעוס, את רק לא תפסיקי להודות לו! ותגידי שהיה שווה לחכות.

בע"ה בקרוב ממש...

אומרים שכשמחפשים אהבה לא מוצאים אותה.....

כי האהבה  צריכה לבוא מבפנים

לכן את צריכה להמשיך להתפלל ולהפסיק לכעוס על עצמך על הקב"ה

לחשוב על תכונות שאת מחפשת בבן זוג ולחזק אותם אצל עצמך (כי אומרים שדברים דומים מושכים אחד את השני) ותמצאי אותו

בקרוב בקרוב בקרוב בעזרת השם!

ובאמת לא ביקשתי עצות..

[גברים ממאדים ונשים מנגה.. מי קרא?]

ביקשתי לפרוק..

תודה

קלעת בדיוק במקום, וגם בדיוק על הנושא המציק....

בשורות טובות!!

אך כשתבוא הטובה הזו, אליה את משוועת, (ולאו דווקא חתנצ'יק), זה יהיה כל כך טוב שהמילה היחידה שתצא מליבך תהיה "תודה".

זה לא רחוק דרדסבא..

מקורה רק בך.

איך ההרגשה הזו משרתת אותך?

היא נותנת לך הרגשת שליטה מזוייפת במצבך!!!

מזוייפת - את בעצם יודעת מי הוא זה שמחליט מתי, וחשוב מכך - מדוע!!!

מאחלת לך שההמתנה תתקצר מאוד 

זה חלק מ"העבודה" של קייטי ביירון?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי