ההצעה שלי היא - (לדעתי- כמובן קחי בעירבון מוגבל)

תתחילי ללמוד בתור "תלמידה שלא מן המניין"

מה שאומר שאת לוקחת קורסים ומקבלת עליהם קרדיט מלא (וגם עושה מבחנים... וחייבת נוכחות וכולי...)

אבל את יכולה לתמרן לך הרבה יותר את המערכת שלך -להיות חצי שבוע

תמצאי לך עבודה- כבר עכשיו

שהמשמרות יסתדרו לך עם הלימודים

תחפשי מילגות! יש המון

גם תפני לאיזה גורם בלימודים- תמיד יש מי שמכוון,ועוזר לקבל מלגות, גם תחפשי באתרי-מלגות ברשת (עכשיו זה הזמן!)

לגבי המענק-

האם יש חסכונות אחרים ששמורים בצד בשבילך לחתונה?

אם לא- תשמרי את המענק בשביל זה

אם כן- קחי את המענק ללימודים

בנושא של בחירת מקצוע- לא רשמת פ מה את רוצה

נשמע שזה משו שצריך אליו תואר- האם יש מקצוע משיק שמצריך תעודה? האם יש מקום אחר שאת יכולה ללמוד את זה בפחות שנים\מסלול מקוצר?

תבקשי מהקב"ה לכל אורך הדרך

פרנסה זה באמת רק ממנו

בהצלחה!!!! ברכת השם!!

חוצמזה יש פורום סטודנטים- גם להם בטח יש מה לומר...

אבל באמת-

אמונה!! ועוד קצת אמונה! בה'!

אם הזיווג שלך אמור להגיע בקרוב, אתם תסתדרו בע"ה. יש לקב"ה כ"כ הרבה פתרונות, אל תדאגי.

זה לא מצב שאת יצרת. את צריכה רק להשתדל לעשות את שלך ו..להאמין.

כסף זה חשוב. אסור להתחמק מהעובדה.

אבל בהחלט אפשר להסתדר אם רק משתדלים, מתאמצים ו..מאמינים!

אני לא יודעת מה את מתכננת ללמוד, אבל כמעט לכל מוסד יש מלגות.

ואם הלימודים שלך לא לוחצים מידי, את יכולה לעשות גם פר"ח וגם מלגת סחל"ב (תחפשי בגוגל)

ולכסות יותר ממלגה מלאה.

כואב לי בשבילך.

ואני ממש מזדהה עם הכאב.

שיהיה לך רק טוב וס"ד גלויה. אמן.

אני באותו מצב כמו שלך. בערך.

הורים שאין להם אפשרות לעזור לי כספית, מכללה, דירה, נסיעות (כי אני 4 שעות מהבית..) וכו וכו וכו.

אבך תשמעי, יומיים חופש זה המון!

הלוואי שלי הייתה אפשרות כזאת.

ובטוח יש מקומות שתוכלי לעבוד בהם. אבל זה דורש השקעה בחיפוש.

גם יש הרבה מלגות. אבל גם זה דורש השקעה בחיפוש.

בכל מקרה- הגישה שלי (שמיוחד אם יש לך תכניות להתחתן בקרוב) היא כזאת-

תלמדי, תרכשי מקצוע כמה שיותר מהר.

אז אולי בהתלחה יהיה מאוווווווד קשה כלכלית. אבל עוד 3-4 שנים יהיה לך מקצוע מכניס!

למה לדחות את זה בשנה? מה השנה הזאת תתן לך?

גם אם תעבדי השנה זה לא יחסוך לך את הכאב ראש של הכסף אח"כ.

אז תעשי את זה כל עוד את רווקה.

בקיצור- לפי דעתי... כמה שיותר מהר יותר טוב. כסף בא וכסף הולך. צריך להתאמץ בשבילו.

בהצלחה לך! ואם יש עוד דרך לעודד- בשמחה

אני לא רואה שום דבר בעייתי בלעבוד  כקופאית בסופר.

אדרבה, זה מראה על נכונות והשקעה ללא פינוק , תכונה טובה.

גם פינוק זה יכול להיות תכונה טובה את זה נגיד למישהו אחר.

ההכנסה אצלינו, ב"ה יותר גדולה וקיבלתי מלגה לכל הלימודים

אני אנסה לברר עד מחר איך נרשמים כי רשמו אותי לזה

ותפני אליי מחר באישי,

בשמחה אני אתן לך ת'פרטים..

ויש ממש איך להסתדר,

אל תדאגי! 

1- תתחילי לחפש מלגות (ממקום הלימודים, משרד החינוך, הכנסת, מלגות ליוצאי כל מיני ארצות- יש אתרים מיועדים לזה, חפשי בגוגל)- זה יכול בהחלט להקל

2- יש עבודות קצת יותר קשות, אבל פחות מביכות, ויותר חשוב: יותר רוווחיות: ניקיון, מילוי מקום בבי"ס (גם בלי תעודת הוראה), נסי לברר אם המקום שסיימת בו שרות צריך עובדת ליומיים.

3- אין ספק שזו לא הולכת להיות תקופה קלה, אבל צעד צעד זה קצת יותר קל לעיכול. ותזכרי בפינה של הראש שאם המצב באמת בלתי אפשרי- תמיד אפשר לקחת הלוואה לסטודנטים בתנאים נוחים ולהחזיר אותה בשלב מאוחר יותר. נכון שזה יעמיס עליכם כזוג, אבל גם אופציית התעסוקה שלך תהיה הרבה יותר רלוונטית.

4- אני די בטוחה שהמשכורת האחת שאת חיים ממנה היא לא 3000 ש"ח, היא אולי לא גדולה אבל 3000 ש"ח לא מספיק לאוכל ביוקר המחייה של היום, למשפחה. שבי עם אמא (או אבא) ותראי האם הם יכולים לעזור ובכמה. זה לא או הם או את. אם הם יכולים לתת 200 ש"ח בחודש ואת תעבדי על השאר- זה כבר מקדם אותך.

5- אכן אין שום סיבה לזנק בתקופה של היסטריה לדייט הראשון בחייך. חכי שתתחילי ללמוד, יעברו חודש חודשיים ואת תרגישי שעברת את ההלם הראשוני (זה לא יהיה הרבה יותר מזה) ואז תתחילי לצאת. אף אחד לא עומד לך עם סטופר.

שיהיה בהצלחה!

תודה רבה לכולם!!!

הבעיה שאת המלגות מקבלים במהלך השנה..וזה אומר שאיזה כמה חודשים אני כן אצטרך לחפש כסף...

וזה כל הזמן להייות בלחץ של איך לשרוד את החודש...

אם המענק יכול לעזור 4 חודשים והמלגות באות רק אחרי 4 חודשים אז יצא לי בגמטריה ש.....

נראה לי שכדי להרגע תשתמשי במענק כדי להתחיל אבל כהלוואה אישית ותשתדלי כשתקבלי מלגות לחסוך משהו כי לפי מה שאני שומע פה חבל שאני לא סטודנט זה מאוד ריווחי

בקשר להמשך הדרך אל תדאגי כי מי שמפרנס את ההורים של כולם כדי שיעזרו לכולם

ובעצם מי שמפרנס את כולם ידאג גם לך (אגב מה עשית היום כדי להתקרב אליו?) כי הוא זן ומפרנס לכל (גם בנאלי)

יש עבודות כמו הקלדה או ביביסיטר וכו...... רק תעשי השתדלות מעשית ורוחנית (תפילות) ותראי איך העבודה הכי מתאימה בעולם תגיע לפייתחך

והחתן הכי צדיק ומתוק בעולם יבא בתיזמון המושלם (בהקדם)

אם עוד לא נכנסת לאטרף של דייטים אז חכי עד שתבוא אלייך הצעה שאי אפשר לסרב לה עד אז לא עם כל אחד צריך לצאת....

ואם תפגשי אותו בהקדם אז תתחתנו ותצטמצמו כמו כולנו בשלב הזה של החיים (הכוונה לא לזה שאנחנו צעירים אלא לעקבתא דמשיחא) וככה תיבנו (בית דגושה בקמץ)

כל הטוב שבעולם ! וברוכה באה לעולם האמונה המעשית שנבנית במשך שנים וירטואליות

פעמונים

הם מומחים ב-איך לנצל מעט כסף כדי לגמור את החודש בלי לחץ

תעברי באתר שלהם- תראי מה יש להם לומר, אולי תעשי איתם שיחת טלפון של יעוץ- או אפילו פגישה

זה לא מיועד לאנשים שכבר קרסו כלכלית- אלא לאנשים שמתכננים איך לעשות את זה נכון- כדי לצלוח את התק' ולא לקרוס או להכנס להלוואות לא הגיוניות.

לתת למכללה צ'קים דחויים...

אני עשיתי את זה....

יכול להיות שיש להם מלגות שיוכלו לתת לך

אולי יפנו אותך למקומות

ואני מציעה לך -ממש תתחילי ללמוד!

אחרי זה, בעז"ה, כשתתחתני יהיה הרבה יותר קשה גם ללמוד וגם לפרנס בית. זה דורש הרבה יותר.

תמצאי עבודה ליום או יומיים

אולי לערב, משמרות לילה וכו'

בחופשים- תטחני עבודה.

תעשי סחלב ולא פרח- זה יותר כסף ופחות שעות.

אם הלימודים יוצאים לך על כל השבוע אולי תדחי קורסים לשנה אחר כך ותעבדי בימים מסויימים- תתיעצי עם צוות ממקום הלימודים, דיקן וזה...לא יודעת איך זה הולך בכל מקום.

המון המון בהצלחה!!

והרבה הרבה תפילות- פרנסה זה רק רק משמיים..

כמו זיווג..

אני סיימתי שנה א' עכשיו ואני יכולה להגיד שדי ברוגע.. אני משלמת על הלימודים שלי ואני גם משלמת על הטלפון שלי ועל עוד הוצאות שלי ההורים יכולים ב"ה לעזור אבל אני לא רוצה.. שילמתי השנה מהפיקדון ואני לא יודעת אם היה כדאי לשמור לאחרי החתונה או לא..

תמצאי עבודה שנוחה עם הלימודים ומסתדרת.. גם אם זה 2000 ש"ח לחודש או פחות זה כדאי ומשתלם- מניסיון!!! וזה גם לא מפריע בלימודים (תחפשי כזאת שידועה כמפרגנת לסטודנטים, החיפוש מתיש ומייגע אבל בסוף מוצאים..)

תחסכי בהוצאות-פחות שיחות טלפון (אם את משלמת את זה..) תעשי סחל"ב לא פרח (זה יותר כסף מפרח..) ותראי אולי את יכולה להצטרף למלגה של מפעל הפייס.. ותלמדי בנחת ואל תדאגי!!!

אני ב"ה השנה הספקתי גם לשלם את הלימודים ולממן לעצמי עוד כמה דברים שהם מותרות (לפטופ וטיסה לחו"ל..) אז יהיה בסדר ותאמיני שהקב"ה ייתן לך כוחות ופרנסה..

זה כולה עבודה זמנית

חוץ מזה איפה הערכים שלנו "כל עבודה מכבדת את בעליה".מי שיפסול בחורה שעובדת למחייתה לא משנה במה לא שווה אותך.

ויש עוד מלא עבודת את תמצאי בעזרת ה' אם תחפשי ממש.

תתחילי ללמוד תעבדי יומים ואם אפשר גם משמרות ערב. יהיה קשה. קשה זה לא רע

בהצלחה ממש

את זורעת כאן זרעים לפרנסה עתידית, וה' יעזור לך למצוא לזה מימון.

כמו שאמרו לפני: יש הלוואות מותנות, יש מלגות, פר"ח וכד'- בררי על כל האפשרויות.

אולי יש בנקים שנותנים הלוואות לצרכי לימודים בתנאים טובים?

בהצלחה!

כל אחת צריכה להתחיל ללמוד /למצוא תעסוקה( כשרון שיש לך וללכת ע"פ תחושת בטן או ידיים [לבעלי מלאכה])

כמה עצות יש שנה חדשה בפתח וחבל לבזבז אותה על שנת עבודה אלא אם כן את רוצה לחסוך את כל הכסף למטרת לימודים(וכוונתי שבשנה זו תרוויחי מספיק לכל שנות לימודייך) לפי דעתי האשית זה די בזבוז לעשות זאת מפני שע"י שנת עבודה אפשר להתגלגל לבוא נמשיך לעבוד ומה רע לי...

את יכולה להתחיל ללמוד השנה עשית שנת שירות וכדאי לברר האם תהי זכאית לשנת לימודים אקדמאיים מטעם משרד הביטחון...

כמו כן יש לך את המענק והפיקדון...

אף פעם לא מזיק לבדוק מלגות ...

כמו כן לפי דעתי הסתכלות על הפיקדון בתור כסף שיכנס לעו"ש אחרי החתונה זה בזבוז...

מפני שלפני שתשתמשו בכסף הוא כבר נעלם בשוטף תוך חודש חודשיים (תלוי בהוצאות ובמיקום שאתם שוכרים/קונים דירה)

דחיתי את החתונה ללפחות אחרי השנה הראשונה של הלימודים...

אבל באמת-

תאמיני שיהיה מה שהכי טוב לך!

ואם את צריכה את הכסף של המענק תשתמשי בו...

אז גם השתדלות

(לעבוד, לדחות טיפה חתונה אם את מרגישה שזה טוב לך)

ואמונה

(שיהיה לכם בע"ה ממה לאכל וכו'...)

בהצלחה

1. יש המון מלגות שאנחנו לא מודעים להם אם יש לך הקלות בפסיכו את יכולה לקבל המון מלגות... 

אם אמא שלך היא אם חד הורית גם יש המון מלגות!! 

2. יש המון מקומות עבודה שאת יכולה לעבוד במשמרות של יומיים... 

ואת האמת בנינו למרות שהעבודה הזאת קשה ניקיון זה הכי מכניס אני בשבוע עשיתי 1800 ש"ח מה שהרבה עושים בחודש... אני עשיתי את זה ושילמתי בזה את הפסיכו

הוצאתי מאתר מלגות וזה פחות או יותר המלגות:

 כל סטודנט שרוצה למצוא פתרונות מימון במהלך לימודיו, ינסה לתור אחר מלגות אפקטיביות עבורו. המלגות הינם בעצם מענק לצורך לימודים או מחייה הניתן ע"י גורם/תורם שאינו מצפה לקבל החזר עבור המענק. כיום בישראל, קיימים מספר גורמים הנותנים מלגות על בסיס נתונים אישיים. 

אני חייבת לציין שממש קשה לקבל מלגות אבל שווה לנסות בגלל שהרבה כבר וותרו מראש על מלגה אולי בכול זאת תקבלי אם תתפללי המון ותעשי את ההשתדלות

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב