ההצעה שלי היא - (לדעתי- כמובן קחי בעירבון מוגבל)

תתחילי ללמוד בתור "תלמידה שלא מן המניין"

מה שאומר שאת לוקחת קורסים ומקבלת עליהם קרדיט מלא (וגם עושה מבחנים... וחייבת נוכחות וכולי...)

אבל את יכולה לתמרן לך הרבה יותר את המערכת שלך -להיות חצי שבוע

תמצאי לך עבודה- כבר עכשיו

שהמשמרות יסתדרו לך עם הלימודים

תחפשי מילגות! יש המון

גם תפני לאיזה גורם בלימודים- תמיד יש מי שמכוון,ועוזר לקבל מלגות, גם תחפשי באתרי-מלגות ברשת (עכשיו זה הזמן!)

לגבי המענק-

האם יש חסכונות אחרים ששמורים בצד בשבילך לחתונה?

אם לא- תשמרי את המענק בשביל זה

אם כן- קחי את המענק ללימודים

בנושא של בחירת מקצוע- לא רשמת פ מה את רוצה

נשמע שזה משו שצריך אליו תואר- האם יש מקצוע משיק שמצריך תעודה? האם יש מקום אחר שאת יכולה ללמוד את זה בפחות שנים\מסלול מקוצר?

תבקשי מהקב"ה לכל אורך הדרך

פרנסה זה באמת רק ממנו

בהצלחה!!!! ברכת השם!!

חוצמזה יש פורום סטודנטים- גם להם בטח יש מה לומר...

אבל באמת-

אמונה!! ועוד קצת אמונה! בה'!

אם הזיווג שלך אמור להגיע בקרוב, אתם תסתדרו בע"ה. יש לקב"ה כ"כ הרבה פתרונות, אל תדאגי.

זה לא מצב שאת יצרת. את צריכה רק להשתדל לעשות את שלך ו..להאמין.

כסף זה חשוב. אסור להתחמק מהעובדה.

אבל בהחלט אפשר להסתדר אם רק משתדלים, מתאמצים ו..מאמינים!

אני לא יודעת מה את מתכננת ללמוד, אבל כמעט לכל מוסד יש מלגות.

ואם הלימודים שלך לא לוחצים מידי, את יכולה לעשות גם פר"ח וגם מלגת סחל"ב (תחפשי בגוגל)

ולכסות יותר ממלגה מלאה.

כואב לי בשבילך.

ואני ממש מזדהה עם הכאב.

שיהיה לך רק טוב וס"ד גלויה. אמן.

אני באותו מצב כמו שלך. בערך.

הורים שאין להם אפשרות לעזור לי כספית, מכללה, דירה, נסיעות (כי אני 4 שעות מהבית..) וכו וכו וכו.

אבך תשמעי, יומיים חופש זה המון!

הלוואי שלי הייתה אפשרות כזאת.

ובטוח יש מקומות שתוכלי לעבוד בהם. אבל זה דורש השקעה בחיפוש.

גם יש הרבה מלגות. אבל גם זה דורש השקעה בחיפוש.

בכל מקרה- הגישה שלי (שמיוחד אם יש לך תכניות להתחתן בקרוב) היא כזאת-

תלמדי, תרכשי מקצוע כמה שיותר מהר.

אז אולי בהתלחה יהיה מאוווווווד קשה כלכלית. אבל עוד 3-4 שנים יהיה לך מקצוע מכניס!

למה לדחות את זה בשנה? מה השנה הזאת תתן לך?

גם אם תעבדי השנה זה לא יחסוך לך את הכאב ראש של הכסף אח"כ.

אז תעשי את זה כל עוד את רווקה.

בקיצור- לפי דעתי... כמה שיותר מהר יותר טוב. כסף בא וכסף הולך. צריך להתאמץ בשבילו.

בהצלחה לך! ואם יש עוד דרך לעודד- בשמחה

אני לא רואה שום דבר בעייתי בלעבוד  כקופאית בסופר.

אדרבה, זה מראה על נכונות והשקעה ללא פינוק , תכונה טובה.

גם פינוק זה יכול להיות תכונה טובה את זה נגיד למישהו אחר.

ההכנסה אצלינו, ב"ה יותר גדולה וקיבלתי מלגה לכל הלימודים

אני אנסה לברר עד מחר איך נרשמים כי רשמו אותי לזה

ותפני אליי מחר באישי,

בשמחה אני אתן לך ת'פרטים..

ויש ממש איך להסתדר,

אל תדאגי! 

1- תתחילי לחפש מלגות (ממקום הלימודים, משרד החינוך, הכנסת, מלגות ליוצאי כל מיני ארצות- יש אתרים מיועדים לזה, חפשי בגוגל)- זה יכול בהחלט להקל

2- יש עבודות קצת יותר קשות, אבל פחות מביכות, ויותר חשוב: יותר רוווחיות: ניקיון, מילוי מקום בבי"ס (גם בלי תעודת הוראה), נסי לברר אם המקום שסיימת בו שרות צריך עובדת ליומיים.

3- אין ספק שזו לא הולכת להיות תקופה קלה, אבל צעד צעד זה קצת יותר קל לעיכול. ותזכרי בפינה של הראש שאם המצב באמת בלתי אפשרי- תמיד אפשר לקחת הלוואה לסטודנטים בתנאים נוחים ולהחזיר אותה בשלב מאוחר יותר. נכון שזה יעמיס עליכם כזוג, אבל גם אופציית התעסוקה שלך תהיה הרבה יותר רלוונטית.

4- אני די בטוחה שהמשכורת האחת שאת חיים ממנה היא לא 3000 ש"ח, היא אולי לא גדולה אבל 3000 ש"ח לא מספיק לאוכל ביוקר המחייה של היום, למשפחה. שבי עם אמא (או אבא) ותראי האם הם יכולים לעזור ובכמה. זה לא או הם או את. אם הם יכולים לתת 200 ש"ח בחודש ואת תעבדי על השאר- זה כבר מקדם אותך.

5- אכן אין שום סיבה לזנק בתקופה של היסטריה לדייט הראשון בחייך. חכי שתתחילי ללמוד, יעברו חודש חודשיים ואת תרגישי שעברת את ההלם הראשוני (זה לא יהיה הרבה יותר מזה) ואז תתחילי לצאת. אף אחד לא עומד לך עם סטופר.

שיהיה בהצלחה!

תודה רבה לכולם!!!

הבעיה שאת המלגות מקבלים במהלך השנה..וזה אומר שאיזה כמה חודשים אני כן אצטרך לחפש כסף...

וזה כל הזמן להייות בלחץ של איך לשרוד את החודש...

אם המענק יכול לעזור 4 חודשים והמלגות באות רק אחרי 4 חודשים אז יצא לי בגמטריה ש.....

נראה לי שכדי להרגע תשתמשי במענק כדי להתחיל אבל כהלוואה אישית ותשתדלי כשתקבלי מלגות לחסוך משהו כי לפי מה שאני שומע פה חבל שאני לא סטודנט זה מאוד ריווחי

בקשר להמשך הדרך אל תדאגי כי מי שמפרנס את ההורים של כולם כדי שיעזרו לכולם

ובעצם מי שמפרנס את כולם ידאג גם לך (אגב מה עשית היום כדי להתקרב אליו?) כי הוא זן ומפרנס לכל (גם בנאלי)

יש עבודות כמו הקלדה או ביביסיטר וכו...... רק תעשי השתדלות מעשית ורוחנית (תפילות) ותראי איך העבודה הכי מתאימה בעולם תגיע לפייתחך

והחתן הכי צדיק ומתוק בעולם יבא בתיזמון המושלם (בהקדם)

אם עוד לא נכנסת לאטרף של דייטים אז חכי עד שתבוא אלייך הצעה שאי אפשר לסרב לה עד אז לא עם כל אחד צריך לצאת....

ואם תפגשי אותו בהקדם אז תתחתנו ותצטמצמו כמו כולנו בשלב הזה של החיים (הכוונה לא לזה שאנחנו צעירים אלא לעקבתא דמשיחא) וככה תיבנו (בית דגושה בקמץ)

כל הטוב שבעולם ! וברוכה באה לעולם האמונה המעשית שנבנית במשך שנים וירטואליות

פעמונים

הם מומחים ב-איך לנצל מעט כסף כדי לגמור את החודש בלי לחץ

תעברי באתר שלהם- תראי מה יש להם לומר, אולי תעשי איתם שיחת טלפון של יעוץ- או אפילו פגישה

זה לא מיועד לאנשים שכבר קרסו כלכלית- אלא לאנשים שמתכננים איך לעשות את זה נכון- כדי לצלוח את התק' ולא לקרוס או להכנס להלוואות לא הגיוניות.

לתת למכללה צ'קים דחויים...

אני עשיתי את זה....

יכול להיות שיש להם מלגות שיוכלו לתת לך

אולי יפנו אותך למקומות

ואני מציעה לך -ממש תתחילי ללמוד!

אחרי זה, בעז"ה, כשתתחתני יהיה הרבה יותר קשה גם ללמוד וגם לפרנס בית. זה דורש הרבה יותר.

תמצאי עבודה ליום או יומיים

אולי לערב, משמרות לילה וכו'

בחופשים- תטחני עבודה.

תעשי סחלב ולא פרח- זה יותר כסף ופחות שעות.

אם הלימודים יוצאים לך על כל השבוע אולי תדחי קורסים לשנה אחר כך ותעבדי בימים מסויימים- תתיעצי עם צוות ממקום הלימודים, דיקן וזה...לא יודעת איך זה הולך בכל מקום.

המון המון בהצלחה!!

והרבה הרבה תפילות- פרנסה זה רק רק משמיים..

כמו זיווג..

אני סיימתי שנה א' עכשיו ואני יכולה להגיד שדי ברוגע.. אני משלמת על הלימודים שלי ואני גם משלמת על הטלפון שלי ועל עוד הוצאות שלי ההורים יכולים ב"ה לעזור אבל אני לא רוצה.. שילמתי השנה מהפיקדון ואני לא יודעת אם היה כדאי לשמור לאחרי החתונה או לא..

תמצאי עבודה שנוחה עם הלימודים ומסתדרת.. גם אם זה 2000 ש"ח לחודש או פחות זה כדאי ומשתלם- מניסיון!!! וזה גם לא מפריע בלימודים (תחפשי כזאת שידועה כמפרגנת לסטודנטים, החיפוש מתיש ומייגע אבל בסוף מוצאים..)

תחסכי בהוצאות-פחות שיחות טלפון (אם את משלמת את זה..) תעשי סחל"ב לא פרח (זה יותר כסף מפרח..) ותראי אולי את יכולה להצטרף למלגה של מפעל הפייס.. ותלמדי בנחת ואל תדאגי!!!

אני ב"ה השנה הספקתי גם לשלם את הלימודים ולממן לעצמי עוד כמה דברים שהם מותרות (לפטופ וטיסה לחו"ל..) אז יהיה בסדר ותאמיני שהקב"ה ייתן לך כוחות ופרנסה..

זה כולה עבודה זמנית

חוץ מזה איפה הערכים שלנו "כל עבודה מכבדת את בעליה".מי שיפסול בחורה שעובדת למחייתה לא משנה במה לא שווה אותך.

ויש עוד מלא עבודת את תמצאי בעזרת ה' אם תחפשי ממש.

תתחילי ללמוד תעבדי יומים ואם אפשר גם משמרות ערב. יהיה קשה. קשה זה לא רע

בהצלחה ממש

את זורעת כאן זרעים לפרנסה עתידית, וה' יעזור לך למצוא לזה מימון.

כמו שאמרו לפני: יש הלוואות מותנות, יש מלגות, פר"ח וכד'- בררי על כל האפשרויות.

אולי יש בנקים שנותנים הלוואות לצרכי לימודים בתנאים טובים?

בהצלחה!

כל אחת צריכה להתחיל ללמוד /למצוא תעסוקה( כשרון שיש לך וללכת ע"פ תחושת בטן או ידיים [לבעלי מלאכה])

כמה עצות יש שנה חדשה בפתח וחבל לבזבז אותה על שנת עבודה אלא אם כן את רוצה לחסוך את כל הכסף למטרת לימודים(וכוונתי שבשנה זו תרוויחי מספיק לכל שנות לימודייך) לפי דעתי האשית זה די בזבוז לעשות זאת מפני שע"י שנת עבודה אפשר להתגלגל לבוא נמשיך לעבוד ומה רע לי...

את יכולה להתחיל ללמוד השנה עשית שנת שירות וכדאי לברר האם תהי זכאית לשנת לימודים אקדמאיים מטעם משרד הביטחון...

כמו כן יש לך את המענק והפיקדון...

אף פעם לא מזיק לבדוק מלגות ...

כמו כן לפי דעתי הסתכלות על הפיקדון בתור כסף שיכנס לעו"ש אחרי החתונה זה בזבוז...

מפני שלפני שתשתמשו בכסף הוא כבר נעלם בשוטף תוך חודש חודשיים (תלוי בהוצאות ובמיקום שאתם שוכרים/קונים דירה)

דחיתי את החתונה ללפחות אחרי השנה הראשונה של הלימודים...

אבל באמת-

תאמיני שיהיה מה שהכי טוב לך!

ואם את צריכה את הכסף של המענק תשתמשי בו...

אז גם השתדלות

(לעבוד, לדחות טיפה חתונה אם את מרגישה שזה טוב לך)

ואמונה

(שיהיה לכם בע"ה ממה לאכל וכו'...)

בהצלחה

1. יש המון מלגות שאנחנו לא מודעים להם אם יש לך הקלות בפסיכו את יכולה לקבל המון מלגות... 

אם אמא שלך היא אם חד הורית גם יש המון מלגות!! 

2. יש המון מקומות עבודה שאת יכולה לעבוד במשמרות של יומיים... 

ואת האמת בנינו למרות שהעבודה הזאת קשה ניקיון זה הכי מכניס אני בשבוע עשיתי 1800 ש"ח מה שהרבה עושים בחודש... אני עשיתי את זה ושילמתי בזה את הפסיכו

הוצאתי מאתר מלגות וזה פחות או יותר המלגות:

 כל סטודנט שרוצה למצוא פתרונות מימון במהלך לימודיו, ינסה לתור אחר מלגות אפקטיביות עבורו. המלגות הינם בעצם מענק לצורך לימודים או מחייה הניתן ע"י גורם/תורם שאינו מצפה לקבל החזר עבור המענק. כיום בישראל, קיימים מספר גורמים הנותנים מלגות על בסיס נתונים אישיים. 

אני חייבת לציין שממש קשה לקבל מלגות אבל שווה לנסות בגלל שהרבה כבר וותרו מראש על מלגה אולי בכול זאת תקבלי אם תתפללי המון ותעשי את ההשתדלות

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

יש את אסף זולדן הוא תותח

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח