אבל האישה יותר בוגרת..

כן כן בנים.. תשלימו עם העובדה הנ"ל..

נראה לי שזה יותר קל ליצור מציאות כזאת שהגבר הוא יותר גדול...

בכלל גם בגודל זה ככה...

אם האישה יותר גדולה זה פוגע ביחס התקין של הבעל והאישה... ככה נראה לי!! ורק לי!!

אצל רוב הזוגות הגבר יותר מבוגר  מהאשה רק משום שגברים נזכרים להתחתן רק בגיל מבוגר יותר. בד"כ זוג שמתחתן מורכב מגבר בגיל שבו גברים מתחתנים, ומאשה בגיל שבו נשים מתחתנות. גבר שמחפש אשה הוא יותר מבוגר מאשה שמחפשת גבר כי הנשים אוהבות להתחתן יותר מוקדם. לכן יש להניח שגבר שמחפש אשה, ימצא אחת יותר צעירה ממנו.

עובדה שגם גילאים היותר מבוגרים זה ככה-גבר בן שלושים יחפש בת 25

                                                           בחורה בת שלושים תחפש בן 35

שמעתי מהרב יואל בין נון הי"ו, את הפשט הזה ששוכחים אותו הרבה אנשים, ואני רואה שגם פה,, וזה כואב, שהגבר שולט זה נאמר כקללה, בפרשת השבוע שחלפה, זה לא אמור להיות כך, בדיוק כמו שעל הקללה "בזעת אפך תאכל לחם" אז זה לא אומר שאסור להדליק מזגן במשרד, אלא צריך להזיע!!!!

ציטוט מהסוף (להבנת הכל עי' שם.)

"...כך מובדל בזה האיש מן האישה, האיש אינו חושש שיהא נושא חן בעיני אישתו, והאשה כל מעיינה שיהא האיש נוח ממנה, וא"כ היא טפלה אליו: והוא ימשול בך: אע"ג שהיא משתעבדת בחינם, מכל מקום הוא המושל.

גם לפני החטא לאישה הייתה תאווה לשליטת בעלה, ואחרי הקללה רק נוסף שהוא ימשול גם בלי רצון האישה... זהו.

התשובה למה, כמו תמיד, מורכבת כמובן מההבדל בין הגברים והנשים.

גבר רוצה להתחתן עם מישהי שהוא מרגיש הוא זה שמעניק לה הגנה, מגונן עליה - ולכן הוא מרגיש ככה באופן טבעי יותר אצל צעירה ממנו ולא אצל בוגרת ממנו. אצל הצעירה הוא הבוגר, הגדול, החזק (טוב, בלי קשר הוא החזק, גם אם היא גדולה ממנו בשנתיים...ועכשיו יבואו עלי כל הבנות שלמדו קראטה שנתיים...חחחח) ולכן "קל" לא יותר להרגיש את זה שהוא זה שמעניק פה הגנה.

לעומת זאת, אצל האישה, ככל הנראה לפי מה שהבנתי, הרצון הוא בדיוק לכיוון השני - היא צריכה מישהו שיגן עליה, שיעטוף אותה ויהיה שם בשבילה כשהיא צריכה אותו, גדול, חכם, חזק ובעל נוכחות מרשימה. ואת זה, שוב, קל לה יותר למצוא אצל מי שגדול ממנה ולא אצל מי שקטן ממנה, כנ"ל.

זאת התשובה ל"למה זה ככה".

השאלה היא האם זה כדאי וזה כבר מורכב, אך לעניות דעתי ממאמרים רבים שקראתי, מחקרים, וגם סיפורי חיים של זוגות רבים שבחרו בדרך בשנייה - כולל רבנים גדולים - עולה מכל זה, שהרצון הזה לרוב מוביל רק להפסד של מבחר גדול מאוד של בנות פוטנציאליות שהיית יכול לבנות איתן קשר ממש טוב, וזה התפספס רק בגלל ש"היא יותר גדולה ממני בחצי שנה" וכדמה...

אז כמובן שאם ההבדל הוא משמעותי מאוד זה יהיה יותר לא שייך, אבל זה נכון גם לגבי המקרה בו הגבר גדול מהאישה ביותר מידי שנים - לעומת זאת, אם ההבדל בין האיש לאישה לא משמעותי, ורק בגלל שהיא יותר גדולה ממנו בקצת - זה לא אומר שהםלא יכולים לבנות זוגיות בריאה ביחד. להיפך. גם בזוגיות כזו הם יכולים להרגיש שהגבר הוא המגונן, ושהאישה היא המגוננת על ידי הגבר...

בנוגע לטענה שזה קשור לבגרות של שני הצדדים - זה אולי נכון בגילאים צעירים, אבל תסכימו איתו שגם גבר בין 26 שבנה את עצמו, ובשל לחתונה, בוגר בערך כמו האישה בת ה27-28 שגם בנתה את עצמה ובשלה. כלומר, הפונקציה של הבגרות והבשלות כתנאי ליצירת פער גילאים לטובת הגבר, הולכת ומצטמצמת עם עליית הגיל...

כל טוב. וערב טוב!

אנחנו הגברים מתבגרים לאט יותר מהנשים..אין מה לעשות

גבר בין 24 יכול להיות בוגר באותה מידה של מישהי בת 21-22 או אפילו 20

דבר שני הוא שהבנות הן לחוצות חתונה - יש יותר בנות בגילאי 18-19 שמתחתנות מאשר בנים בגילאים אלה שמתחתנים יתכן שזה נובע מהבדלים תרבותיים אך גם מהבדלים פיזיולוגיים(שעון ביולוגי)

דבר שלישי כמו שכותבת "שואפת למעלה"--כל הבנות שואפות למעלה - רוצות גבר שיותר גדול/חזק מהן

יש מגוון רחב של סיבות חלקן תרבותיות וחלקן פיזיולוגיות ובשורה התחתונה לכל כלל יש יוצא מהכלל - אל תהיו מקובעים לתכתיבים שהחברה מכתיבה לכם - תהיו פתוחים קצת מחוץ לקופסא, היו דברים מעולם!

אין לי ממש תשובה חד משמעית,

אבל לרוב בנות מתבגרות יותר מהר,

ויותר רוצות ובשלות כבר בגיל יותר צעיר,

ומימלא, בחורים יותר מבוגרים יכולים להתחתן עם בנות יותר צעירות.

גג שנה מתחתי

חסידים אין להם כח לחשוב?

מצוץ מן האצבע.

כמובן שיש ויש גם אצל החסידים כמו אצל כולם.

ולכן היא מחפשת אדם יציב.

אחד מהדברים שמביאים בטחון ויציבות זה כאשר הוא גדול ממנה.

יש בזה משהו מבטיח, שאפשר להשען עליו.

אם כן, אני יכולה לפלסף..

אבל תחשוב טוב אם אתה צריך.

כבר כתבתי את זה כאן מזמן-

שמבחינה עובדתית-סטטיסטית, תוחלת החיים של האשה גבוהה משל הגבר,

(הזוי, אה? אחרי מאמצים פיזיים מטורפים שהיא עוברת- הריונות לידות וכו'... אין עלינו!!!)

ואם לוקחים עוד את פער הגילאים שיש בד"כ בין בני זוג, לא פלא שיש הרבה יותר אלמנות מאשר אלמנים (קשישים)

ולכן אני בעד שיוויון בין הגיליאם, אם לא שהאשה תהיה כבר יותר מבוגרת...

וסתם דוגמא, ההפרש בין סבא לסבתא שלי הוא 13 שנה!!! סבתא שלי בת 64, וסבא שלי בן 77- שבר כלי, נכה... (אחרי אירוע מוחי קשה) ולעומתו סבתא שלי פעילה, נמרצת, ב"ה צעירה ברוחה ובגופה. 

נו, לא חבל?!

אחת כשהייתי בן שנה ועוד אחת כשהייתי בן 2-3

ושני הסבים דווקא חיים

שהגבר יהיה המוביל של כל התא המשפחתי וזה כולל את אשתו.

לכן אם האשה גדולה מהגבר בצורה ניכרת (2-3 שנים) זה עלול לפגוע בהנהגת הגבר במשפחה.

(וסימן לדבר: בפגישות-מי מוביל את מי?)

אני מסכימה איתך שהגבר צריך להוביל, אך אני לא חושבת שבתקופתנו אנו הגיל קובע את ההנהגה.

אמא שלי למשל גדולה מאבא שלי בשנה וחצי, ואין שום בעיה אצלנו בבית, תודה לא-ל.

אולי בהתחלה בני הזוג יצחקו קצת על הענין (שהאשה גדולה מהאיש) אבל אין סיבה שזה יוביל לאיזושהי בעיה בהמשך. זה מסוג הדברים שבכלל לא חשים בהם עם הזמן.

ענין הגיל, לדעתי, הוא סתם נוהג מיושן ולא רלוונטי לימינו!

והכוחה לזה שמישהו שגדול ממני אבל מאיזה שהיא סיבה נשאר כיתה אני תמיד ירגיש מבוגר ממנו

ואני למדתי במקום שהיה חמשוש שהיה מבוגר יותר מאחד השמניסטים 

זה עושה לך הרגשה של נסיכה כזאת, שאת הנסיכה שלו..

וכשהוא גדול יותר זה עושה לו הרגשה של 'גבר גבר' כמו שאומרים, זה שמגן על הנסיכה שלו ואוהב אותה.. האביר..

הובנתי?

מסכים בפה מלא.

אבל ישנם גברים שמרגישים נחיתות כשהפער הוא רק שנה וזה פוגע בהנהגה. הגבר מפנים לעצמו שהוא לא המנהיג בבית.

נראה לי שכדאי לגברים להשקיע יותר מחשבה בלטפח את הנשים שלהם מאשר לחשוב איך לטפח את האגו שלו ולחזק את ההנהגה שלו בבית! אם רק תדעו לתת מספיק לנשים תקבלו מהם המון ואז גם תקבלו הערצה והערכה שאתם כל כך משתוקקים לה!

אני לא בטוח שאשמה" דווקא בגברים. אני מתרשם שגם הנשים מעדיפות מצב זה. אולי הן מרגישות צורך בפטרון או תומך. מענין מה קורה עם פמניסטיות תוקפניות השואפות לשלוט בכיפה האם גם הן בוחרות בן זוג קשיש יותר או במעמד חברתי גבוה יותר? אני מכיר כמה מקרים בודדים בהן האשה בהבדל קל מן הבעל אובמעמד חברתי גבוה יותר. אין לי מושג האם עובדה זו מתבטאת בבהתנהלות המשפחה. 

לכן אם היא גבוהה ממנו/גדולה ממנו/נותנת הרגשה שהיא הגבר בכל מיני אופנים זה פוגע בתא המשפחתי ובתפקידו של כל אחד בבית.

אם זאת זה לא אצל כל אחד ויש כאלה שמסתדרים גם מצד טבעם.

נגיד ומציעים לכם מישהי בחורה זהב, באמת, אין עליה, צדיקה וטובה והכל, אממה- גדולה מכם בשנתיים וחצי...

ונגיד שמחלתם על כבודכם, יצאתם איתה, והופה! יש חתונה.

נראה לכם באמת שהענין יפריע בהתנהלות היום יומית שהיא גדולה מכם?!

זה לא דבר שנראה לעין, וזה לא דבר שחושבים עליו בתכלס בפועל!

וזה שהאשה גדולה בגיל לא הופך אותה לבוס! אוייש נו, אנחנו ביסודי, שאם אתה קצת גדול אז אתה גם יותר בוגר?

ואם בעז"ה האשה נותנת לבעלה את מקומו המיועד, המתאים בבית ("המנהיג", כלשונכם) אז הכל טוב ויפה. ואם הוא גם בוגר מספיק כדי לא לקחת את העניין שהיא גדולה ממנו באופן אישי- אז בכללף אשרי הזוג...

אבל השאלה בן כמה אתה

(לא שאני רומז למישהו)

היר כבר הסכימו בעניין כאן שבנים מתבגרים מאוחר יותר מבנות, כך שאם הוא בן 19, והיא בת 21, זה בהחלט משנה את המאזן (אין ברירה, אבל היא הופכת ל... גננת שלו? ואל תעלבו...)

צריך התאמה נפשית, ולא בגיל! לא להתיחס לעניין בצורה ילדותית שאומרת "אוי, היא גדולה ממני? אז היא הבוס מעכשיו?!"

אם הוא בן 17 והיא 19 זה כן משנה

וגם פה אני לא רומז

משום שרוצים בחורה ברמה שכלית/רגשית פחות או יותר כמו שלהם ולא הרבה יותר בוגרת.

ובנתיים בנות מתבגרות הרבה קודם

ובחורה מחפשת בין השאר 'משענת' ואולי היא מרגישה שבנים בני גילה לא יכולים למלא צורך זה..

ואולי לא.

בחסדי השי"ת, בשעה טובה, השבוע התארסתי עם בחורה שגדולה ממני בקצת יותר משלוש שנים...

כמובן שהנושא הזה עלה ודיברנו על זה קצת אבל הקשר כל כך טוב שפער הגילאים בכלל לא משמעותי.

לגבי הנושא הרגשי - אני מסכים עם מה שאמרו רוב החברים, שלרוב האשה מחפשת מישהו "גדול" שאפשר להשען עליו וכו'.. - ואני באמת חושב שאם האישה גדולה פיזית מהגבר כלומר יותר גבוהה וכו' אז זה קצת מוזר ולי זה היה מפריע באופו אישי.

אבל בנושא של הגיל זה שונה. היו בחורות בגילי וצעירות ממני שהרגשתי לידן כמו ילד, כלומר שהן יותר בוגרות והן מובילות וכו' ולעומת זאת עם ארוסתי שתחיה אני מרגיש שאנחנו פחות או יותר באותה רמה. יש דברים שבהם אפשר להגיד שאני כביכול יותר מוביל או בוגר ויש דברים שהיא.

באופן כללי אני חושב שבנות כן מתבגרות יותר מהר מבנים אבל מניסיוני, המצומצם יחסית ב"ה, בפגישות, ראיתי שיש עוד דברים שמשפיעים. לדוגמא ארוסתי שתחיה מחוץ לארץ ואני חושב שבארץ מתבגרים מהר יותר.

בנוסף יש גם צד טכני של לוחות זמנים.. בחורה עושה שנה - שנתיים של שירות לאומי ומתחילה תואר (בד"כ?)

בחור מסיים 5 שנים של הסדר (או 3 שנים צבא, תקופת נחיתה וחיפוש דרך ואז השלמת פערים בישיבה של כל מה שלא למד לפני הצבא) ורק אז מתחיל ללמוד\לעבוד. לי באופן אישי קצת הציק שבחורה שצעירה ממני בשנה נמצאת בשנה האחרונה של התואר כשלי עדיין אין פסיכומטרי....

אבל מצד שני, בסופו של דבר יצא שלארוסתי יש תואר שני (אבל בינתיים לפחות עשיתי פסיכומטרי!..;)

ככה שבעצם, אין פה שום חוקים וכאלה, וכמו שכתבו פה קודם, יש כל מיני תכתיבים של החברה ואסור להכנע להם כדי לא להפסיד המון בחורות פוטנציאליות (בינינן אולי האחת) רק בגלל שהן יותר גדולות.

בהצלחה!

הבנות כאן כמובן יגידו שהן בוגרות יותר(אני יודע שהיו כאלו שאמרו תשובות אחרות)

(מה ש\נכון אולי במקרה הממוצע בטח שלא תמיד) ולכן בשביל שיהיה איזון

צריך שהגבר יהיה גדול יותר.

זה אולי מסביר זוגות עם שנה-שנתיים הפרש. אבל לא מסביר זוגות עם 5-6-7

שנים, 10 שנים ויותר.

עם כל הכבוד לבגרות המפורסמת שלכן(ששוב תלוי מי ותלוי מה-לא לנצח אפשר

להיאחז בטיעון של הבת מצווה-בר מצווה  עברו כמה שנים מאז)

בחורה בת 23  אינה בוגרת כמו בעלה בן ה-30 לדוגמה.

בואו לא נגזים.

לענ"ד וכמו שאמרו לפניי זה בא מהמקום של "אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך"

זה אמנם התמתן בזכות הפמיניזם, וזה בשלבי תיקון אבל המציאות הזאת עדיין קיימת.

לכן הבחורה רוצה מישהו שיהיה יותר ממנה-שיעניק ביטחון\מישהו להישען עליו וכדומה,

והבחור רוצה מישהי שהיא פחות ממנו-כדי שייקבל את הכבוד שלו, כדי שירגיש שהוא מעליה.

זה נשמע רע אבל במקום מאוד אינסטקטיבי וייצרי

נשים זקוקות ליחס וגברים לכבוד. זה לא אותו דבר.

עניין הכבוד (הגברי) לעומת הביטחון(הנשי) קשור להמון נושאים שונים,

ובא לידי ביטוי אצל כל אחד בצורה אחרת:

1. חכמה

2. משכורת

3. גובה

4. כוח פיזי

5. יציבות רגשית\רוגע

6. יכולת ארגון ו-'פתרון בעיות'

7. גיל

וכן הלאה.

בכל מה שציינתי למעלה באופן כללי גברים יעדיפו להיות אלו עם היותר

ונשים יעדיפו מישהו שהוא יותר מהן.  שוב מדובר באמירה כללית בלבד.

יש לי למשל חבר שמבחינתו אין מצב שאשתו תרוויח יותר ממנו, אצלו זה ייהרג ובל יעבור.

אצלי זה לא משמעותי אבל מישהי גבוהה ממני באופן משמעותי זה מרתיע

וכן הלאה-כל אחד ןה'שריטות' שלו

/רוצה להרגיש מעל...

לא חושב שאני מוזר בנושא הזה..

חלק ממאמר שלם שיפורסם בשירשור נפרד...

"אם במספרים עסקינן, מי אמר שהבחור חייב להיות יותר מבוגר מהבחורה?! כמובן, הפרש גדול מדי אינו טוב, אך הפרש קטן כגון שליש הוא בהחלט אפשרי, וזאת משני הכיוונים. למשל אם אתה בן שלושים תוכל להתחתן  עם בחורה בת עשרים או בת ארבעים. שבחור צריך להיות מבוגר מן הבחורה - לא כתוב לא בתורה ולא בניסיון המציאותי שהוא צריך להיות מבוגר כשלעצמו, כלומר בגרות נפשית - זה בהחלט חיוני."

אני יכול להתחתן עם מישהו בת 7.5?

יש פה למישהו אחות בכיתה ב'?

כדעי לבם תזכו בשלישי גן עדן!

<צ>

דבר ראשון אתה צעיר מתתתתתת

דבר שני מה אתה חושב על להתחתן?? ואפילו ב<צ>??

ולא ב <צ>

אי מכיר לא מעט שהתחלתנו בגיל 17-18 ואפילו פחות

דווקא מי שלא מוכן לחתונה בגיל הזה יש לו בעיה

אם אתה בן 17 -יכול עם בת 12...

(אבל זה לא חוקי...היא לא יכולה נראלי להירשם כנשואה בכלל במשרד הפנים..)

יש מלשהי אוחת שיש לה בת מצווה?

(זה חוסך כסף להתחתן בבת מצווה)

איך משמחים כלה??

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥