זה חלק מבניה של קשר

אם אין הבעה של מה שיש ביניכם --אז בני אדם נשארים תלויים באוויר-

"רגע! בעצם מ-ה יש לי פה? הוא בכלל קשור אלי? למה הוא לא מביע את עצמו???"

לא כל מילות חיבה- נכון להגיד בכל שלב

אינו דומה "אהובתי" של לקראת חתונה- ל"את נחמדה" של אמצע, ל"יישר כוח" של התחלה

אם אתה לא יודע מה לעשות-

לך לפי הרב שלך

אל תעשה סקר שוק בין רבנים

(יש גם גישה ביהדות שלא נפגשים בכלל בין אירוסין לחתונה. אז מה?

אתה מנסה לצאת ידי כל הדעות?)

לכמה שניות, כשעוברים באותו רחוב לכיוון ההפוך.

משום "דאמר רב יהודה אמר רב:

אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה,

שמא יראה בה דבר מגונה, ותתגנה עליו;

ורחמנא אמר:

'ואהבת לרעך כמוך'"

(קידושין מא ע"א).

קיבלתי הדרכה מהמחנכת שלי (אישה חכמה ומקסימה, הלוואי על כולם), שרצוי מאד לומר דברים ברורים, השני צריך לדעת אותם.

היא אפילו התבטאה שהיא חושבת שזה אפילו חובה לפני שמתחתנים לשמוע שהשני אוהב אותך או לכל הפחות משהו כמו "כיף לי להיות איתך".  זו לא בושה...

לא נראה לי שזו גישה ביהדות.

בלי להביע דעה משלִי כלל -

אני למשל ראיתי שהרב אליקים לבנון כתב לא להגיד לבחורה דבר כזה טרם נישואין.

אז אולי הכי טוב להשאיר את מה שכתבת בסוף - שישאל את רבו.

ואגב, לגבי החשש שהבעת, שמא הבחורה תחשוב "הוא בכלל קשור אלי", יש הרבה דרכים להביע הערכה  גם בלי

ביטויים אלה. וגם הבעת יחס משודרת - בין אנשים שמרגישים כך - לא פעם ע"י עצם צורת הדיבור ביניהם והרבה

דקויות שמאליהן.  ולפעמים ה"כמעט אמירה" אומרת יותר מהאמירה המפורשת.

לדעתי, יש בזה משום אי צניעות. צריך לשקול מילים- להגיד בצורה עדינה ובמינון נכון, אולי גם דרך מכתב.

באופן אישי- לי חשוב לשמוע לאחר תקופת קשר מה עובר בליבו של הבחור,

אבל כשזה נאמר יותר מדיי פעמים וסגנון הדיבור קצת מוגזם- זה מרגיש לי לא בנוח.

אולי כי ב"ה גדלנו בחברה נפרדת. ואולי כי באמת זה לא מתאים וצנוע.

 צדיק- חשוב מאוד: "עשה לך רב" ולך על פיו, בעניין זה ובכל עניין אחר.

בהצלחה רבה!!!

יש לי רב ואני אשאל אותו, אבל רציתי לדעת מה רווח בעולם

ובלי נדר אני גם אגיד לכם מה הרב שלי אומר

שרב אחד אמר שכן להגד אני אוהב אותך בשלב מתקדם..אני חושבת שזה היה הרב שמואל טל לא ב100%

אם אייני טועה אמר לבעלי להגיד "אם הייתי יכול להגיד לך שאני אוהב אותך הייתי אומר..."

הנה דוג' בשבילי אין נימת קול וקונוטציה- לא עוברת במקלדת!!

|תיסכול|

הכוונה שלי לא היתה- לפסוק, או לומר שיש מצווה כזו בתורה

הכוונה שלי כן היתה-

שזה דבר ש(בעיני) בתחום ה"מצווה" -דבר טוב, שמוסיף טוב לעולם, שהולך בדרכי עבודת השם

לא סתם!! כתבתי לעיל- "לא כל מילות חיבה- נכון להגיד בכל שלב"

באה לציין שיש אמירות רמוזות שנכון וראוי להן- לתוי בשלב שבו האדם נמצא\ת\ים- ומה הצורך שלו\ה\ם בקשר שהם בונים

אם נגיד על כל דבר- בסוף לך לשאול את הרב-

לא יהיה לנו בעולם שומדבר לומר

ולרבנים לא יהיה זמן לנשום מרוב שאנשים ישאלו שאלות

(וזה דיון ארוך יותר... שאפשר להמשיך באישי)

(ולא כל אנשים הפורום פה פוסקים לפי הרב לבנון. או יודעים מה הוא כתב. ב"ה יש הרבה רבנים בעמ"י! )

למה שאומרים: "זה מצוֶה"... (בסגול..)  כלומר, חשוב בשלב מסוים.

אני מסכים למה שכתבת שיש "אמירות רמוזות"שראוי לומר בשלבים מסויימים" לפי הצורך הספציפי, לטובת זה שהם יגיעו לחופה באיזושהי השלמה פנימית עם הענין..

אך הוא לא שאל בדיוק על "אמירות רמוזות" וגם היה נראה שזה לא כ"כ כדי לקדם את הקשר - אלא בתור "צורך טבעי", שדי-ניתן להבינו,לבטא הרגשה.

ולכן זה כן נושא יש בו מקום לדעת - תורה. באשר עפ"י דין (ולדעתי, כל הדברים האלה - זה גם הטבע האנושי הנקי. רק שלפעמים קשה להבחין מהמולת ההתנהגויות בעולם..), כידוע אין לנהוג קירבה יתרה באשה שלא שאינו נשוי לה. ולענין זה, גם בשלבי היכרות או "אירוסין" של היום - זה אותו דין. היא לא "קצת אשתו". יש היתר חריג, ומצוה (וכאן - באמת "מצוה"..) שאסור לאדם לשאת אשה קודם שיראנה, שמא תתגנה בעיניו.  ואגב, הרב צבי יהודה היה אומר: קודם שיראנה - זה גם ראיה רוחנית, להכיר.. 

וכאן השאלה: מצד אחד, אין מקום ל"קירבה" כזו טרום נישואין - וגם טוב לשומרה.  מאידך, כמו שציינו פה, לעיתים אולי זה עצמו חלק מההיכרות, בפרט לבחורה. כמו שכתבת לפני כן, דומני, שהיא לא כ"כ יודעת מה היחס שלו אליה..  כלומר, כביכול חלק מההיכרות, לא רק מי הוא אלא אם מישהי/ו כמוני באמת מוצא/ת חן בעיניו/ה.

ואולי יש מקרים, כמו שהוזכר פה, שרק זה "ידחוף" את הוודאות להחליט.

לכן, זו באמת שאלה, מתי זה נקרא "קירבה יתרה" ומתי לא.   ובהיות שגם היצר משחק פה, כי לעיתים מאד רוצים להגיד משהו, שבסופו של דבר גם אינו בריא, על כן יש מקום לשאלה.

וכבר ציינתי בתחילת דברי בהודעתי, שאינני מביע דעה קונקרטית, אבל שמעתי אמירה כזו - של הרב אליקים שליט"א - שניתן מאד להבינה; סימן שיש מה לבדוק, לא חייב דווקא איתו, וזה לא וודאי.  ולפי מה שהיסברת בהודעת הזאת, אני לא רואה הבדל, כי "אמירות רמוזות", זה משהו אחר מאמירות מפורשות - והאחרונות יותר "צריכות עיון"..

ואני מסכים עם דברייך שלא על כל דבר שואלים, צריך גם שכל ישר והרגשה ישרה, מתוך הכיוון שאליו מודרכים.

הרי אפילו בנושא הספציפי הזה - נניח שאנשים שאלו וקיבלו הדרכה; עדיין הדקויות יהיו שלהם: מצד אחד, הרי צריך להכיר איש את רעותו, וגם רוצים להרגיש במידה מסוימת איך הם יכולים להרגיש יחדיו; מאידך - לא קירבה יתרה..  צריך שכל ישר, רגש ישר, טהרה, יראת שמיים, בין אדם לחבירו הגון ונורמלי, והבנה של הפרק בו נמצאים.  הלוואי על כולם.. 

ממש מזדהה!

"

אם נגיד על כל דבר- בסוף לך לשאול את הרב-

לא יהיה לנו בעולם שומדבר לומר

ולרבנים לא יהיה זמן לנשום מרוב שאנשים ישאלו שאלות

(וזה דיון ארוך יותר... שאפשר להמשיך באישי)

אם אנשים שמחזיקים קצת מרבנו היו יודעים מה הוא אמר על להפגש בין האירוסי ןלחתונה לא היו מעיזים לעשות את זה

1. "אם הייתי יכול הייתי מנהיג היום אירוסין מחר חתונה"

2. "הקב"ה שלא ירד מבול של מים אב למבול שלך אש הוא לא הבטיח ועל ידי שנפגשים בין האירוסין לחתונה יכול לבוא מבול של אש"

שני הציטוטים הם מה הספר "שיח שרפי קודש"

ונכון מי שלא מחזיק מרבנו בתור רבו אני לא מצפה ממנו לעשות את זה אבל יש המון שקוראים לעצמם "חסידים" ונפגשים בין האירוסין לחתונה ואין אף חסידות שנפגשי מבין  האירוסין לחתונה (בספר מנהגי חב"ד כתוב מהנג החיסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט שלא להפגשה בי ןהאירוסין לחתונה)

או שזה ישנה משהו

אב ליש היום ברוך ה' המון אנשים בציבור הדתי לאומי שקשורים לחסידות אז רציתי לידע אותם

שזה דבר שבחסידות רואים בו דבר מאד בעייתי

או יותר נכון להגיד שכולם נפגשים... כי עושים את האירוסין והנישואין אחד אחרי השני מתחת לחופה...

למה שקוראים היום "אירוסין" כמעט ואין משמעות....

(אם כי אני אומרת לך מראש שאני בספק אם זה מה שיגרום לי לא לפגוש את ארוסי בין לבין. אבל שלפחות נדע על מה אני עוברת. תמיד טוב)

מובאים למשל כאן (מקורות באורך כמה עמודים): 

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46551&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=427&hilite=451e183e-a544-4860-abc4-a4b2f78ae757.

לא ממש עיינתי אבל קצת.

חוששני שמה שרשום שם זה בין קידושין לנישואין, מה שהיה פעם מוגדר כאירוסין לא מוגדר היום כך (אני מאמין שכולם פה יודעים על ההבדל) והפוסקים שמובאים שם (לפחות בעמוד הראשון) הם ראשונים וכאלה שבזמנם נראהלי שהמצב היה כמו בזמן הגמ' שהאיש היה מקדש ואז היא הייתה הולכת להכין את עצמה והוא היה הולך לעבוד איזה שנה ואז הם מתחתנים, ומכיוון שבזמן הזה היא אסורה עליו יותר מסתם איסור מצד אחד ומצד שני הם כן קשורים אז הנהיגו שלא ייפגשו בין האירוסין (=קידושין) לחתונה (=נישואין).

אשמח שתתקן אותי אם אני טועה/תועה.

אין הגיון לומר לאדם שזו מצווה (שלמיטב ידיעתי זה חסר בסיס) ואח"כ לומר לו לפנות לרב שלו. הבחור פנה על מנת לשמוע חוות דעת הלכתית ומי שאין לו מקור לדבריו עדיף שלא יענה. אני לא כל כך בקי בסוגיא אבל למיטב ידיעתי כמעט אין הבדל מבחינה הלכתית בין בחורה שנפגשים איתה למטרות נישואין לבין בחורה אחרת- בשניהם יש איסורי קירבה פיזית וקירבה מילולית של חיבה. ההיתר היחיד שקיים בהלכה לגבי פגישות למטרות נישואין הוא להסתכל עליה כדי לבדוק האם היא מוצאת חן בעיניו. ההתנסחות של "יש גישה ביהדות" היא מזלזלת  ולא מתאימה לדיון רציני. לכולנו יש שולחן ערוך אחד וסביסו הרבה פוסקים ומחלוקות. רב לא יכול לפתח גישה משלו. גם רב מחוייב לשו"ע ולדברי הפוסקים. אם יש היתר באחד הפוסקים לומר דברי חיבה לפני החתונה אז רב יכול להתיר. יכולים לצטט פה שמועות מאלף רבנים וזה חסר משמעות (אולי השמועה לא נכונה, אולי זו הדרכה אישית מחשש שיגיעו לאיסורים גדולים יותר). לכן, אני מציב פה אתגר לכל מי שאומר שזה מותר או מצווה- אם אתה רציני תביא מקור לדבריך.

מה זאת המחמאה האשכנזית הזאת?

אומרים חזק וברוך.

ואם כבר-שכוייעח

את הרב שלך...התשובות פה בוודאות יהיו שונות ומגוונות לפי כל אחד והרב שלו.

אני  כמעט בטוח שמעתי מהרב אלייקים לבנון שאפשר להגיד "אם היה מותר לומר שאני אוהב אותך, הייתי אומר",אבל מכיוון שאנלא בטוח ב100%-לקחת בערבון מוגבל..

והרב אבינר לדוג' אוסר ממש .

שאלתי נוגעת כמובן גם להלכה

אבל תורף שאלתי הוא

(סוג של סקר)

מה דעת ההלכה שידועה לאנשים פה 

ולמה

הצחקת אותי עד מאוד..

תגיד בחור, הכל בסדר איתך?!

אאמץ את המלוצותיך בפעם הבאה שאצא עם כלב.. (לא מתוכנן בזמן הקרוב..)

ובכלל יש היום הרבה יותר מודעות לנושא, וספרות על זה.

תחום מרתק.

לפעמים מרוב שמנסים להראות רעים זה נהיה מצחיק ואפילו חמוד... 

לדעתי האמירה של אני אוהב אותך.. היא קצת גדולה בשביל תקופת הכרות שיתכן ותיגמר, ולא תמיד דברים ברורים לגמרי, וגם לאחר מכם- כשדברים מתבהרים ומחליטים להתארס וכו', אז המילים הללו יכולות דווקא ליצור דברים שהם לא תמיד יובילו לטוב..

אבל אני כן חושבת שחשוב, ואפילו מאוד, לומר את נחמדה בעיניי, טוב לי בקשר וכו'. כשזה נוגע לדברים הללו- זה נראה לי בסדר

בהצלחה

בכל מקרה, אם רוצים שהסטטוס בין השניים יהיה ברור, חייבים למצוא דרך

לבטא את זה, ובלי להיסחף

ועדיף כמה שפחות לפני החתונה, ואכן כמו שכתבו עדיף להפגש כמה שפחות לפני החתונה, אבל בשני המקרים אם זה נצרך אז זה נצרך... וכל זוג יכול להיות כנה עם עצמו...

הרב יהושע שפירא- באחת השיחות שלו הוא אמר שהוא מהמחמירים הגדולים שלא לומר מילות חיבה לפני החתונה עד שהוא נתקל בקשרים שהוא הבין שאם לא יהיו מילות חיבה אז הקשר יגמר- על בטוח, ואם יהיו יש מצב שזה יוביל לחתונה... הפשרה שהוא הציע זה לומר מילות הערכה כלליות ולא ממוקדות....

הרב ערן טמיר- אמר שיש לומר אך בזהירות רבה ובעדינות

בהצלחה רבה בעזהי"ת.... ודרך אגב- שאלות כאלה משמחות אותי מאוד!!!!!!........   (אפשר כבר להגיד מזל טוב???... נו טוב, נסחפתי...)

אלא עניין של רגישות וטקט לפי מצב הקשר.

גם אם רבנים אומרים את דעותיהם בעניין לא הופך את השאלה לשאלה בהלכה.

צריך להיות עם יד על הדופק ולהיות עירניים מתי דרושות מילות חיבה ומתי עדיף להמנע. אם יש עדיין חששות של חוסר וודאות וחוסר בטחון בקשר וודאי שצריך לחזקו על ידי מילות אהבה, ואני לא מקנאה במי שלא יסטה ממה שציווה עליו רבו.

במקרה שהקשר לא זקוק עוד לטיפוח כזה עדיף לשמור את הריגוש שיש במילים לאחרי החתונה, אבל לא יזיק להשתמש במעט מהתחמושת גם לפני... אי אפשר בלי, לדעתי.

מה שאני הכי מתחברת אליו הוא לומר ממש בעדינות

 לא "אני אוהב אותך" אבל כן "אני מעריך את.." "אני שמח ש...." וכו'

ולדעתי בשלבים מתקדמים של הקשר חשוב להעלות את השאלה הזו ביניכם - מה דעתך? מה הרב שלך אומר? איפה לדעתך אנחנו נמצאים ומה צריך להיות? וכמובן תוך רגישות למצב של הקשר...

עצם זה שמודעים ומדברים על הבעייתיות,

והבחור מסביר למה הוא לא משתמש בכינויי חיבה-

זה יכול לפתור את הרגשת ה"הוא לא אוהב אותי.."

יש משהו שקול, רציני וטהור (מבחינתי) בלשמור את מילות האהבה לזמנים האמיתיים.

לא למהר להגיד "אני אוהב אותך". אהבה אמיתית מגיעה אחרי עמל, אחרי ויתור. זה לא בא ככה סתם..

לכן, אני חושבת שלפני ההחלטה (האמיצה) למיסוד הקשר- אין עניין במילות אהבה.

מהאירוסין ועד לחתונה- לא יודעת.. מה שבטוח, להזהר..

כמובן שאי שימוש במילות אהבה לא אומר קרירות.

הבעיה היא בעיקר כשזה הפוך, כשלא יודעים להחמיא.

אז נכון, צריך להזהר מאוד לפני החתונה ולא לשלוח מילים על ימין ושמאל-

אבל סה"כ זה מראה על מציאות טובה, על אדם אנושי.

שאלו יהיו צרותינו.

לא ידעתי בכלל שיש בזה בעיה..

לא חשבתי על זה..

תודה שהעלית את זה..

מחד אי אפשר לקדם קשר בלי להביע חיבה כלפי הצד השני שלו, מאידך - השימוש הרחב (אך הדל מילולית) של העולם המודרני בביטויים מקשה על הלב להשתמש בהם בקשר אמיתי גם כשהוא מתקדם.

הפיתרון האפשרי העיקרי (שבו למשל אני בחרתי להשתמש כשזה היה רלוונטי, ובשקט - גם היום) הוא שימוש במגוון הרחב של מילים שבשפה העברית. מילים כמו "מעריך","מחבב" (על פעולות בעיקר), "מעולה" (ולא "מקסים") ואחרות שהן לא מילות חיבה אבל מתאימות כשמשלבים אותן.

 *

מה לגבי המילה "אוהב" השחוקה והטחונה לזרא? גם בה אפשר להשתמש, בהקשרים המתאימים. מצד שני, גם היא נשחקה עד דק.  אהבתי.

______________________________________________________________________

* אל תתלהבו מתמונת הלבבות. חתכתי אותה במקור מפלאש 90 בשביל שרשורים שונים. זה חנות לבבות של ערבים

שכוייח על התמונה, חכם משה... |צייתן לרשויות|

היום חתונה זה לא רק בשביל להסתדר בחיים או בשביל להביא ילדים.

היום יש דגש מאד חזק על הקדושה שבזוגיות ועל הבנייה הזוגית בפני עצמה, לא רק בתור אמצעי להקמת משפחה במסגרת נורמאלית. (או כמו שסבתא שלי מספרת שהיא התחתנה כי רצתה בית וביטחון)

ובניית זוגיות מתחילה גם לפני החתונה. היא לא העיקר וגם לא מבוססת- אך עדיין היא תחילתה של זוגיות.

ובנים ובנות זה עם שונה. לבנות הרבה יותר חשובות המילים, הן מתחברות לזה הרבה יותר מבנים, ולפעמים מעדיפות את זה אף יותר ממעשים (מעדיפה לשמוע "את יקרה לי" מאשר שתיקת הכבשים עם מתנה יקרה....).

ואיך בחורה יכולה להתחתן עם מישהו שרק אומר לה ש"זה נראה בסדר"????????? היא לא פוחדת שכל החיים שלה יהיו רק "נראים בסדר"??

אז בואו לא ניסחף, לא להגיד דברים בחוסר פרופורציות, לא להחמיא כל היום וכל הלילה (בעיקר לא כל הלילה...) ולא להגיד דברים בחוסר צניעות. 

אבל "אני אוהב אותך" או "את יקרה/ חשובה לי" או "הייתי שמח שתהיי אשתי" (ולא "זה נראה לי בסדר...")- בעייני זה פשוט הכרחי לבחורה. לא לבחור. לבחורה.

ולכל אלו שהמילים הנסערות כבר מבעבעות במוחם ומתים להטיח אותם בפני- אל תדאגו, לכן אני לא פוסקת הלכה ולא כלום. סתם אומרת את דעתי.

וכמובן- לפי דעתי השימוש במילים הללו צריכות להגיע רק בקשר באמת מתקדם, שברור לשני הצדדים שהוא מוביל לחיים משותפים.

אבל מאוד קשה לי פה הגישה,

הרי מדובר ביחסים בין אנשים, לא בבשר/חלב...

זה יותר הליכות מאשר הלכות.

כלומר, לא נראה לי שיש פה מותר/אסור.

יש רוח התורה, יש הליכות האיש הישראלי...

וזה מאוד משתנה מתרבות/תקופה וכו', למשל, מה שכולם יסכימו שאומרים היום, לפני 200 שנה אולי היה נחשב בפריצות ל"ע(שיקצע!!),

אז ממש הפריע לי פה השיח הכמעט מתמטי.

הייתי מחליפה למילים כמו ראוי, כדאי,מומלץ וכו'.

לעצם השאלה,

נראה לי שראוי להזהר בשימוש במילים בעלות כובד משקל, כמו "אני אוהב אותך".

אולי ביטויים יותר עדינים, וקצת יותר מרוחקים, (שהביטויים יתאימו למקום של הקשר. ואם המקום הוא לפני אירוסין- אז קצת יותר ריחוק [ריחוק יחסי לנשואין, כמובן], אחרי אירוסין זה אחרת, ואחרי החתונה... וכו'

אגב, אני בטוחה שאם בחור יאמר "לבחורה טוב לי איתך" וכד', היא גם תימס, 

ביצוק אנשים, בבקשה אל תהפכו כל דבר בעולם למותר או אסור!!

ביהדות יש גם הליכות, שבוודאי שהן יונקות מהתורה, אבל הן לא מתמטיות!! הן לא שחור ולבן!

שהדבר הכי נכון זה להביע מה שאתה מרגיש במילים.

אבל מצד שני לא להגזים. זה כ"כ הורס.

ואין דומה מחמאה שלפני חתונה למחמאה שאחרי חתונה.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.