דייט מס' 2/3, כשיוצאים החוצה מבית הקפה קר.
הבחורה רועדת, הבחור מציע את הפליז.
בנות- הייתן לוקחות?
(נא לנמק- ענייני צניעות/בגד של מישהו אחר/לכו תדעו איפה הפליז היה קודם..)
דייט מס' 2/3, כשיוצאים החוצה מבית הקפה קר.
הבחורה רועדת, הבחור מציע את הפליז.
בנות- הייתן לוקחות?
(נא לנמק- ענייני צניעות/בגד של מישהו אחר/לכו תדעו איפה הפליז היה קודם..)
לענ"ד מבחינת צניעות לא נראה לי שיש עם זה בעייה.(אלא אם כן יש לו מתחת גופייה ואז בגללך הוא נאלץ להיות עם גופיה)
בגד של מישהו אחר-מה הבעייה בזה?
אם הוא נראה לך איזה הומלס שמסתובב בפחים או לא יודע איפה וזה מגעיל אותך לקחת אז אל תקחי..אני הייתי לוקח.
והוא גם לא עם גופיה.
טוען ש"לא קר לו"
ועדיין יש איזו רתיעה.
אפילו אם זו פגישה ראשונה - את צריכה להפנים: יכול להיות שהבחור הזה יהיה בעלי. נכון שלוקח זמן להפתח, כל אחד והאופי שלו, אבל לדעתי זה דבר שכדאי להתאמץ ולהתגבר עליו. ב"פתיחות" הזאת אין בעיה של צניעות, ומצד שני היא עוזרת "לשבור את הקרח" ולשפר את ה"זרימה" של הפגישות. זה גם סימן טוב, שהבחור רגיש ובעל מידות טובות (למרות שכמובן זה לא מחייב).
זה מה שאני הייתי ממליץ.
ומביאים מהבית משהו חם. הרי לא נהיה קר "לפתע".
אם הוא בא עם פליז- כנראה שקר לו והוא דאג לכך. על כן מהכירות עם עצמי אביא עבורי, "אם אין אני לי-מקפיא לי" 
בנוסף- לא תהיה נעימה לי סיטואציה כזו..
אפילו שניים, ועדיין קר.
מה היית עושה?
ואם הוא לא היה מציע היתי מבקשת
ואם הוא היה מסרב היתי תוקפת!
שקר לי אני רעה!
בעלי היקר הגיע מאזור הישובים בלב השומרון לתל אביב כשהוא לבוש בחולצה קצרה בלבד.
ואני הייתי עם בגד ארוך ושל... והצעתי לו כי הוא ממש קפא!
והוא ענה לי שהוא לא מתכוון ללבוש את הוילון שלי וחוצמזה הוא חייל גיבור ובצבא "קר" זה אוטו!
טוב... הוא קפא בעיה שלו...
בפעמים הבאות הוא כבר בא די לבוש.
ואני גם לקחתי ממנו את הפליז שלו (מה אכפת לי)
בעזהי"ת.
אלא אם הכרתי אותו קודם וזאת לה היכרות של דייטים רגילה, שאז זה בעצם מקפיץ כמה דייטים קדימה...
הסיבה היא, שלדעתי זה יוצר איזושהי קירבה, שבעיניי היא לא במקומה... [חוץ מזה שלא נעים, אולי קר לו והוא לא אומר כדי שאני ארגיש בנוח?]
בכל אופן, זה כיף שהוא יציע 
מחמם את הלב, לפחות 
בעזהי"ת.
אני סומכת עליך שאתה מבין לבד מה ההבדל בין "גלישה וזרימה טבעית של השירשור",
לבין "העלאת נושא חדש" 
מספיק שאני גונב לך את כל הזכויות יוצרים.
-משה ר-
ואומר צפרא טבא גברת סליבנסקי (גששים שם שם ) 
וזה בכלל בצהריים.. (שם, שם)
אני7
שנא' "שרגא בטיהרא - מאי אהני?!" (חולין ס ע"ב).
זה עיניין אישי לגמרי
גם מה היחס שלך וגם מה היחס שלו לבגדים.
לא הוגן..
יש הרבה דברים שמציעים אבל לא מצפים שיקחו
לדוגמא אם אתה מציע למישו לבוא איתך לאנשהוא
רק בגלל שהוא שמע אוטתך מדבר על זה נימוס .
והוא מבין לבד שהוא לא צריך לבוא
נראה לי אסור להציע שלא על מנת לתת.
זה לא נימוס - זה הפך הנימוס.
להציע, כשאתה מניח שהיא לא תקבל, אבל מצדך, אם היא תרצה - תיתן בשמחה;
מה גם, שכל העניין הוא להביע רגישות מתבקשת, מודעות, והתחשבות (לא מלאכותיות
כמובן, אלא אמיתיות) בכך ולכך שקר לה - אני חושב שאין דבר ראוי מזה.
להיפך הייתי דיי מתלהב אם היא הייתה לוקחת,
אבל תכלס ברוב המקרים זה לא לעניין.
אבל להציע צריך.
אבל מכול המבחנים המוזרים שבנות עושות לבנים? 
לפחות כאן הבחורה תצא בזול... ועוד לא תקפא למוות...
זה לא שהוא פתח איתה במריבה כדי לראות איך היא תגיב 
לי לא שייך לקחת כי אני איסטניס\שונא מתנות\לא רוצה שהשני יסבול בגללי\השלם את החסר
ובכל זאת לזהות חסר אצל הזולת ולהציע לו את אותו הדבר זו אצילות ורגישות
סיטואציה יומיומית בצבא פנימיה או בכל ארוחה משותפת.
מי יאכל את השניצל האחרון?
אני הרגלתי את עצמי לא לראות אותו בכלל, כלומר הוא בכלל לא אופציה בשבילי גם אם אני עוד רעב\תאב
זה לא הוגן להציע אותו למישהו אחר לאכול אותו?
כל זה אם הבנתי נכון שהוא מציע על מנת לתת אבל בעצמו לא היה לוקח אם היו מציעים לו.
אולי גם הבחורה תקטוף פרח ותעשה אם העלים שלו- לקחת, לא לקחת, לקחת, לא לקחת עד שהיא תהפוך לגליד קרח?!
יש בעיה הלכתית לבת ללבוש פליז של גבר..(כי זה לבוש גבר..)
שמעתי על זה פעם-אבל לא בררתי-אני לא יודעת בוודאות...
במקרה של קור או צרוך אחר- לא חוששים לנושא של "בגד איש"
מה גם שפליז הוא בגד שממש לא מיוחד רק לבנים\בנות- כולם לובשים אותו בשווה
(אפילו פליז צבאי יש בנות שלובשות. )
אז תיקחי, כי גם בנות הולכות עם כאלו.
ואם קר לך מאוד, אז תקחי כל מה שהוא יתן לך..
בלי פליז ??
כאילו לא חשבת שקר??
לא מספיקות.
וכן, זה כולל את החמש חצאיות שהיא לובשת אחת על השניה (כדי שיהיה נפח!) והארבע חולצות למהדרין..
לירזושש
אני7זה נראה לי יכול ליצור קרבה לא בזמן הנכון..
ואם את בן אדןם שקר לו-תבואי עם בגדים חמים..
למה הוא צריך לסבול כי לך קר?!?
עם זה מגעיל לא הייתי יוצאת איתו!!!!!!!!!
מוצא חן בעיני לא הייתי לוקחת.
כבר היו שהציעו לי בדייטים בגד ולא רציתי אלא סבלתי בשקט כמו שאומרים כאן ...
ולגבי ה"סרחון" הפליז של בעלי לא היה כזה נקי כך לפחות התברר לי אחרי החתונה כשזרקתי את "בגדי הבוצק" שלו לפח (כך הוא כינה אותם)...
אבל כשאתה מעוניין במישהו תרצה ללבוש את הבגד שלו גם אם הוא מריח או נראה מסריח.
הוא מגיע לדייט עם חולצה דקה, את עם סוודר ופליז (שמספיק גדול כדי לעלות עליו...).
הוא קופא מקור, תציעי את הפליז שלך?
מניסיון...
היום נשואים באושר עם ילד וחצי...
בעזהי"ת.
כי בד"כ בנים ממש מתפדחים כשקר להם 
אבל בפעם הבאה תתלבשי חם יותר, ותביאי פליז משלך
בכלליות יש בזה משהו קצת מתקדם ואישי אז עדיף לחשוב על זה קודם.
ישר כח שהוא שם לב והציע ובהצלחה!
שבנים עוברים בצבא קורס "לוֹקָר" (במלעיל) = לא קר...
אז אין מצב שקר להם...
הבעיה נשארת לבנות..
אני מכיר הרבה בנים שעדיין קר להם.
אומנם לומדים בצבא שלהפנים רגשות
לדוג' בגולני מי שילך עם שרוולים למטה או ח"ו עם מעיל יצעקו עליו "מה אתה סמרטוט?"
זה אומר שלא קר לו? קר מאוד, אבל הוא מעדיף לסבול את הקור מאשר את הבושה.
על בשרי הקפוא אני יודעת להעיד!
שום פסיכולוגיה לא תעזור כאן. כל אחד רגיש לקור בצורה שונה, ממתי זה נהיה פרמטר לגבריות? (בעע..שונאת את המושג) בנות מה נטרק איתכן?? ![]()
ועדיין אפשר להתרגל לחריפות מסויימת.
אפשר להתרגל גם לקור.
אבל זה שלא רגילים לא אומר כלום.
יש כאלה שאף פעם לא ניסו או שיותר קשה להם להתרגל.
קודם כל אני חייב לומר שנראה לי שאם הבחור לא היה מציע את הפליז היא הייתה אומרת איזה חוסר התחשבות.. אבל זה רק הרהורון קטנטנן...
לגבי השאלה, התשובה מאוד פשוטה וברורה מי שיש לו בעיה עם זה אז שלא יקח אם הוא מרגיש שזה יוצר משהו שזה גורם לו למחשבות כלשהם אז שלא יקח, אבל זה מאוד מאוד תלוי בו מה הוא יחליט לחשוב.
ומי שאין לו עם זה כל מחשבות בודאי שיקח זה טהור לחלוטין
הכל תלוי בראש, אם הראש שלנו בעייתי אז אנחנו בבעייה.
גם דייט הוא דבר שיכול להביא להתקרבות לא?
בהצלחה.
קשה לי להאמין...
קרה לנו באחת הפגישות (לא זוכרת איזו). היינו בחוץ ,בירושלים. לא הייתי ירושלמית, ולא חשבתי שגם הפגישה הזאת תהפוך לטיול ארוך בשטח מאד פתוח (כדי שלא יראו אותנו).
הבחור היה סטודנט תפרן וכל הפגישות היו בעצם טיול בחוץ, לא בבית מלון (לא העזתי להציע, כי מאיפה הוא יממן?).
קפאתי מקור והוא הציע את המעיל (דובון). הבחור היה דוס, אבל היה רגיש. לא היה לי נעים שהוא יקפא מקור בגללי, אבל לקחתי את המעיל שהוצע. באותה פגישה לא חשבתי בכלל שנתחתן, כי הבחור לבש ג'ינס, אבל לא היה נעים להפסיק להיפגש בגלל החברה שהציעה אותו.
לאחר כמה פגישות החלטנו להתארס (ליתר דיוק, החברה-שדכנית החליטה...). מאז, ועד עצם היום הזה, הוא העיף את הג'ינס (שאשתו לא אהבה)...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.