שמחפש את מקור פרנסתו, והוא בעל כישורים מסויימים.

האם להשתמש בכישורים שלו - ולהוציא מעצמו את המירב והמיטב למען עצמו והכלל (אידיאלים) - אבל להסתכן בפרנסה זעומה

או שללכת על משהו שהוא בטוח מבחינה כספית ולא תמיד להרגיש מיצוי ולא תמיד להשתמש בכל הכוחות שניתנו לו משמיים.

אני מאמינה - שהכוחות שקיבלנו משמיים ואיתם אנחנו מוסיפים טוב לעולם - הם ייעודנו.

ואם לא השתמשנו בהם - חטאנו לייעוד ולרצון ה'.

ופרנסה - כמובן משמיים.. עם השתדלות מלמטה.

לכן - עם יד על הלב, ובהחלטה שגם לי היא לא תמיד פשוטה - 

אני הולכת על אידיאלים!

נכון - עם השתדלות מקסימלית לייעל את זה כלכלית, אבל בלי לוותר על העצמיות שלנו.

[מיישמת בשטח - תקשורת ומשפטים זה לא רווחי. לא עיתונאי ולא עו"ד מקבלים הרבה היום, אא"כ הם שפיצים בתחומם]

 ההחלטה בנושא היא אינדוודואלית, ומן הסתם יהיו כאן תגובות שיסתרו את שלי.

בכ"ז - זה ה"אני מאמין" שלי.

כל מקצוע היום הוא סוג של סיכון.

יש שמרוויחים ויש שלא.

גם להיות עו"ד או רופא או אפילו בהייטק לא יכול להבטיח לך הרבה..

חוצמזה, אני יכולה להעיד על הוריי ששניהם מורים, וגידלו משפחה מרובת ילדים לתפארת. והיה לנו כל מה שצריך. אפעם לא הרגשתי עניה או נזקקת.

מה שבאמת חשוב זה לדעת להתנהל נכון, לחסוך, לבנות תוכנית כלכלית ולא לבזבז כסף על שטויות.

וזה גם מחנך את הילדים לכלכלה נבונה.

אפשר להרוויח הרבה ולגיע לחובות ואפשר להיות מורים להצליח לחתן ילדים בכבוד.

זה ברור שיש עבודות שמלכתחילה 'מכניסות' יותר מאחרות..

ויחד עם זאת, ידוע שהפרנסה לא תלויה באדם.

ונכון, יש שיקולים לכאן ולכאן..

אך בסופו של דבר עדיף לעבוד בעבודה שטוב לנו איתה ואנחנו מאמינים בה

מאשר לעבוד בעבודה 'מכניסה' ולהיות מתוסכלים בסוף כל יום..

(זה כמובן כשהעבודה לא עונה על 2 האפשרויות..)

חצומזה, שכשלבני הזוג חשוב שהבית יהיה בנוי על ערכים ואידאולוגיה,

צריך לדעת להתנהל בהתאם.. ולהצטמצם אפעם לא מזיק...

שנזכה בקרוב!

בעזהי"ת.

פעפ ישבתי עם מהנדסת תוכנה, וחישבנו כמה מרוויחה מהנדסת לעומת מורה, פר שעה.

מסתבר שזה יוצא דיי זהה...

בעזהי"ת.

תחשוב שמורים עובדים פורמלית רק 10 חודשים בשנה, ועוד חופשות חגים וכאלה...

יוצא שיש מלא ימים שעובדים כלליים במשק כן עובדים, ומורים בחופשה..

אז זה דיי מתקזז..

ובקשר לשאה יש משפט חסידי בספ היום יום שאומר:

"מי שיש בידו לנקוב יהלומים ועוסק במלאכת אפית לחם - לחטא יחשב לאיש ההוא"

כל אחד צריך לעסוק בדבר המתאים לו,ואם לא ה"ז לא טוב כלפי ה'.

למרות שגם מלאכת אפיית הלחם חשובה מאוד.

ביננו- יש לי חברה(ועוד מלא אנשים)שעובדת כטלפנית בישראכרט- היא לא למדה כלום אולי שנה אחת) והיא מקבלת משכורת גבוהה מאוד(יש בונוסים ויש עוד מלא דברים שם שמעלים לך את השכר)

אז ככה שהכל משמים- אפשר ללמוד מלא זמן וכמעט לא למצוא עבודה, ואפשר גם הפוך.

צריך לדעת מה הכישורים שלו להכיר בהם ולשאוף עם זה למעלה- שהכל יהיה למען שמו באהבה.

לעשות מעשים טובים לעשות חובת ההשתדלות והעיקר לסמוך על ה' - מניסיון זה הכי עוזר (יוכיח החשבון בנק שהוא יודע מאיפוא  פתאום נוחתת משכורת אחרי חודש שלא עבדתי)

הוא יוכל לתרום הכי הרבה אז שיעשה את זה..

א"א לעבוד במקום שלא נהנים שם או שלא מרגישים סיפוק רק כי השכר גבוה, צריך לזכור שהעבודה שהוא בוחר בה זה לכל החיים..

אני לדוגמא עבדתי עד לא מזמן בעבודה מסויימת והייתה לי משכורת טובה, אבל הרגשתי שאני לא ממצא את עצמי ואין לי סיפוק במה שאני עושה, פשוט עזבתי והלכתי למקום שאני באמת רוצה להיות בו למרות שהשכר עכשיו יותר נמוך.. 

יש לא מעט אנשי חינוך עם משפחות גדולות שמסתדרים ב"ה וחיתנו ילדים, זה לא בלתי אפשרי, זה עניין של התנהלות נכונה בחיי היום יום...

שהמשכורת בילד הראשון היא אותה המשכורת בילד ה19, וההורים לא עוסקים במקצועות כאלה מזהירים, וזה מצליח?

ועוד- שההורים מעוניינים, בעזר ה' להמשיך וללדת?

זה עניין של אמונה.

http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45628

איננה הכנסתם היחידה אלא אם הם ממילא עשירים מאד.

משפחה כזו מקבלת מהביטוח הלאומי לפחות 6000 שקלים בכל חודש ואולי אף יותר.

אז באמת- למה בכלל לעבוד במקצוע מכניס?

זו לא רק פרנסה אלא גם הדבר העיקרי שאותו אנו עושים כמעט כל חיינו ולכן צריך להקדיש לו מחשבה ותשומת לב כי אחר כך זה לא פשוט לשנות או לתקן (אם כי זה כמובן אפשרי).

העיסוקים המכניסים ביותר לשכירים כיום הם בתחום הטכני וההנדסי. כל ענייני התכנה והמחשבים הם תחומים מתפתחים,  הדרישה לעובדים גוברת כל הזמן  והשכר גבוה. (מתחילים בערך בעשרת אלפים שקל לחודש ותוך כעשר שנים ניתן להגיע לשכר של כ 30 אלף שקל בחודש)

תחום החינוך וההוראה הוא טוב לאלה שאוהבים את זה וגם תנאי העבודה נוחים למדי אולם השכר ההתחלתי הוא כמחצית מזה שבתחומי ההנדסה וגם השכר המקסימלי לאחר הרבה שנות ותק אינו מגיע לשכרו של מהנדס.

כמו כן כדאי לשקול עיסוק בתחום הפיננסי - בנקים, חברות השקעה וכיוצא באלו.

למותר לציין כי העיסוקים שמניתי דורשים השכלה אקדמאית.

אבל כבר לפי הכותרת שלך מובן שגם השגת כסף לצורך בניית המשפחה=אידיאל.

להעמיד את זה בתור כסף מולך אידיאלים, מייד זועקת לנו התשובה.

אבל כסף משמעו- פחות תלות בהורים ויותר עצמאות כלכלית. לחיות קצת יותר ברווח (זו לא מילה גסה) ולא לחיות מחודש לחודש. ובהמשך...כסף לפעמים אומר חינוך טוב יותר לילדים. מבחינת מוסדות לימוד, או אפשרויות לחוגים שיפתחו אותם ועוד..

ומול זה- להצליח להועיל בעולם עם הכוחות שקיבלנו מה'. להועיל ב..חינוך טוב יותר, לימוד תורה, עזרה לנזקקים  (כדוגמת 'פעמונים') ועוד אפשרויות שדרכם אנו יכולים להוסיף טוב.

האמת שזה קצת כמו לשאול: מה יותר חשוב לנו-משפחה או חוץ...תחשבו על זה...

שאלה קשה! דעתי...עוד שנויה במחלוקת...(ביני לבין עצמי)

הצד הראשון מכריע.

אם אדם חושב שזה מה שמתאים לו, אז ש"ילך" על זה.

שכרו גם בעוה"ז, לא רק משכורת אלא גם זיכוי הרבים, וגם בעוה"ב.

אשרי מי שזוכה לכך ומתאים לכך.

גם מהוראה/עו"ס אפשר להתפרנס בצורה סבירה.

וגם לאופי הבית שרוצה: קל לומר, ירווחי הרבה כסף בתחום אחר, ויהיה לו זמן לתורה וכו'.

לא שזה לא מציאותי - אבל ניסיון.

לפעמים כשעוסק ב"מקצוע מכניס" - יכולה גם להיות שחיקה בשאיפת "המשפחה התורנית" ושמירת העיתים לתורה.

כמובן, לא מחוייב - תלוי באדם.

אך החשבון העיקרי הוא, שאם הדרך האידיאליסטית הנ"ל באמת מתאימה לו, וגם יש חשבון ריאלי של הכנסה

ממוצעת - הרי שהערך של לעסוק במה שמתאים לתכונת נפשו, לשאיפותיו, וגם לטובת עם ישראל ולרצון ה' - בוודאי

קודם.

ולא ידאג יותר מיד - יוכל גם לגדל משפחה עם הרבה ילדים בעז"ה, וגם להתפרנס. ודווקא מתוך הרחבת הדעת

והשמחה שיש לו ולביתו בכךשהוא עוסק במה שמגדל את טובו ואישיותו ותרומתו.

ענ"ד.

או שצריך כישרון וידע בשביל אותה עבודה (ואז אלו שנים ראשונות וקשות במקצוע, או קשיים אחרים), או שצריך מסירות אין קץ לעבודה (כמו בחברות ההייטק, שימי עבודה שם יכולים להיות 12 שעות ואף יותר, או בדרגי ניהול שונים), ואם באופן זמני יש עבודה "קלה" ומכניסה, תוך שלוש שנים ילמדו את המקצוע עוד כמה אלפי אנשים והשכר ירד (כמו מקצוע עריכת הדין, ובעבר חלק ממקצועות ההייטק).

מקצוע ההוראה הוא מקצוע שלא מתעשרים ממנו, אבל כנראה שתהיה בו עבודה גם בעוד עשרים שנה. באשר למקצוע שלי? אני כלל לא בטוח. אני מכיר מספיק אנשים עם משכורות עתק שתוך כמה חודשים המקצוע שלהם פשוט "התאדה", ועשרות שנות הנסיון שצברו פשוט לא רלוונטיות.

כך שפרנסה זה משמים בסופו של דבר..

לענ"ד, שילך אחרי הכשרונות האהובים שלו, והקב"ה מנהל את העולם.

(אם הוא מורה - יש גם שיעורים פרטיים וכו')

הפרנסה נקבעת בראש השנה לא משנה מה אתה עושה אבל כמובן שהשתדלות יכולה לשנות פה ושם...

מעניין שכמעט כל התגובות הלכו לאותו הצד ואמרו להישאר עם ה"אידיאלים"

כי לדעתי בנושא הזה יש טיעונים כבדים לכאן ולכאן..

ב"ה יש עוד מספיק זמן להתחבט בנושא עד השחרור...

(נקודה למחשבה-איך היו נראות התגובות אם הנושא היה מוצג אחרת-לדוג בכותרת-חיי עוני או הוראה-מה יותר חשוב

-בהמשך למה שכתבה תילה)

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳