כמדי פעם אני קורא איזה מאמר-הפחדה תורן שנכתב על ידי גורמים יחסית מסויימים. בד"כ גם מנוסח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
מאחר ומגיל 0 למדתי לקרוא דברים בצורה ביקורתית, כבר למדתי לסנן את הדברים ולתת להם לעבור לידי. עם השנים גם למדתי להיתקל במקורות שסותרים את אותם "מהנדסי חומרות", וגם - בעיקר - ללמוד קצת מנסיון החיים של עצמי ושל אחרים.
הנה למשל עובדה שלא יודעים רוב כותבי וקוראי הפורום הזה - וזה שיש מצוות שאין להן "מזל". או כמו שאמר גונן גינת פעם - נורא קל להחמיר במצוות נוי סוכה, אבל נראה אותכם מחמירים ב"לא תגורו מפני איש" (כלומר, בלפרסם ולכתוב את דעתך גם כשהעולם מתעב אותה ומשמיץ אותך בגללה). *
נושא הצניעות מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף. הלחץ הרב שמנוקז לנושא הזה בגיל ההתבגרות (ולא רק) גורם לכל מיני גורמים חדשות לבקרים להדפיס, להפיץ, לשנן ולפרסם כל מיני פמפלטים מפחידים, כולל ציטוטים שהוצאו מהקשרם ו/או נופחו מעבר לעניינם המקורי. הכותב שלנו - לא שונה.
הגישה החד משמעית שהוצגה אצלו ומוצגת אצלו על בסיס קבוע אמנם ניתנת להבנה, אבל מחמיצה את העיקר.
הנ"ל כותב "עוד לא ראיתי בחור ש... (משוחח|מתכתב|נפגש) ושמר על יראת השמים שלו"
נתעלם כרגע מכך שאם זו הטענה של הכותב, הרי שאין תוכו כברו. הוא לא העניין פה למרות שאפשר גם ממנו ומסיפור הרקע שלו ללמוד כמה דברים, אבל נעזוב.
האמת, היא שהרבה פעמים המשמעות היא בגלל הסיבה, ולא בגלל המסובב(ת).
אם הבחור הצדיק שלנו נמנע מלפטפט עם בנות, ובמקום זה הולך לפטפט באותה הצורה ובגרועות ממנה (ואני עד!) עם החברים שלו - יראת השמים שלו תיפגע כך או כך.
סגנון הדיבור, אופי החבר'ה, נושאי השיחה - הם נושאים משמעותיים הרבה יותר, והשפעתם על הנפש בהתאם.
עדיף להיות בקשר עם בנות רציניות שעוסקות בפעילות חיובית, על פני חבר'ה רדודים שעוסקים בעישון ובשיחות בוטות מסוגים אחרים.
לך תתנדב, לך תפעל, לך תקדם משהו. בנות על הדרך ? אז מה. תתנהג אליהן בכבוד ועם יראת שמים.
תקום בבוקר בשביל לחשוב איך אני מתקן משהו בעולם, וממילא לא יהיה לך זמן לעסוק ביצר הרע על נגזרותיו - הן בקשר קלוקל עם בנות והן בשאר תעסוקות לא חיוביות שמציע העולם הזה בשפע.
משה.
(מי שמכיר את ההסטוריה הפרטית שלי יודע שבגיל הרלוונטי לא נמנעתי מקשרים עם בנות בגיל זהה, אבל בשאיפה - בחירת אנשים על רמה, עם מטרות משותפות ועם תכלית לחיים. עניין נדיר לצערנו אצל הרבה חבר'ה בגיל הזה)
עריכה: הנה עוד מישהו שענה לו יפה בפורום אחר. ישר כח
________________________________
* יש הרבה דוגמאות למצוות שלא היה להן מזל. למשל - בדור של הוריי רוב מוחלט של הנשים (שומרות תומ"צ) לא הלכו בכיסוי ראש. גם לא נשותיהם של רבנים גדולים (אשתו של אחד מגדולי התורה בארה"ב בדור הקודם החלה לכסות את ראשה רק כשבעלה החל להתפרסם, ומסיבה זו).
לעיתים למצוות יש "מזל" בעקבות התפתחויות פוליטיות למינהן, כמו למשל איסור שאכן הודפס בשו"ע על הליכה ל"ערבי שירה", אבל הוצא מהנפתלין בעקבות מאבקים פוליטיים בציבור החרדי נגד זמרים חסידיים מסויימים.
נושא ההפרדה בין המינים קיבל חשיפה אדירה בכעשרים השנים האחרונות בציבור הרלוונטי. לפני כן - העניין התנהל בצורה שונה לחלוטין.
