אגב: ברכה מחממת לב..

מצאתי את זה  איפשהוא באינטרנט, מעט ערוך:

סגולה חשובה לזיווג:

* עורך הסדר שישים את הזרוע בכיס הבגד של מי שמחפש שידוך.
הענין הוא שהמצפה לזיווג לא ידע ששמו את זה בכיסו, ו

אח"כ כשילביש הבגד ויכניס ידו לכיסו ימצא הזרוע ומובטח לו שעד פסח הבא יהיה חתן,

* עוד ראיתי כתוב שהצריכה זיווג שתפתח הדלת בשפוך חמתך,

מה שאיני יודע אם רק הצריכה או גם הצריך זיווג.

ושכל הצריך/ה זיו"ה שי/תזכה עוד השנה [ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים]

סגולה לזרע של קימא על פי האורח חיים הקדוש:

 בהגדה, בחומש שמות פרשת בא פרק יג פסוק ח-

ללמוד את אורח חיים הקדוש מה שהוא אומר על "והגדת לבנך".

בדוק ומנוסה הכוונה למי שאין כלל ילדים.

בדיקת חמץ: בכל שקית של פתית (מהבדיקה ) להכניס פתקה שיהיה כתוב בו דברים שאנחנו רוצים שיתבערו השנה כגון מחלות,חוסר הצלחה וכדומה.

ביעור חמץ: זהו הזמן היחידי ביהדות שאפשר לבקש על העבר אז בזמן הביעור יש לבקש על דברים שנעשו כבר ואנחנו רוצים שהם יתבערו מתוכנו ולפני הקב"ה כגון דיבורים לא טובים שדיברנו רכילות ולשוה"ר מחשבות לא רצויות מלפניו שחשבנו מעשים לא טובים וכו'...

ליל הסדר: ישנם מספר דברים בליל הסדר שהם זמן גדול מאוד:
א. קדש- מלשון קידושין לבקש על זיווג (אפשר לבקש גם על אחרים..).
ב. מה נשתנה- זוהי תפילה מאוד גדולה ועת רצון מאוד גדול, לספר לקב"ה מה אנחנו רוצים שישתנה השנה.
ג. שפוך חמתך- כאשר פותחים את הדלת זוהי עת רצון מאוד מאוד גדולה לבקש בקשות.
ד. אפיקומן- ברגע שבעל הבית מחלק לכם את האפיקומן לפני אכילתה יש לבקש בקשה בקול ושכל המסובים יענו אמן ואז לאכל את האפיקומן.

שתיים עשרה הימים הראשונים של חודש ניסן הם כנגד שתיים עשרה חודשי השנה, ואיך שאנחנו מתנהגים בכל יום מהימים האלה, כך בונים את שתיים עשרה חודשי השנה (לדוגמא יום ראשון של חודש ניסן הוא כנגד חודש תשרי). כל אישה צריכה לדעת שהעבודות לקראת פסח הם זכות גדולה. אישה מכניסה את עצמה בקדושה וטהרה על ידי שטורחת לקראת פסח בעבודה קשה שגומרת לה להזיע. אישה שמזיעה בעבודות הפסח, הזיעה הזאת היא כמו טבילה במקווה טהרה!

הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ`וב בן שרה סאסא זצ"ל אמר שבכל פעולת ניקיון כמו שפשוף, גרוד, ניקוי, ריסוס וכדומה,נבראים אותם מלאכים שיוצאים מתקיעת השופר של ראש השנה!

לאחר שהנשים טורחות תקופה ארוכה לקראת פסח, מגיעות בסיעתא דישמיא ליום של ערב פסח, קודם ליל יד` בניסן. צריך לבדוק היטב את הבית ואת חדר המדרגות, במיוחד ברגעים האחרונים, צריך לבדוק את הכיסים של הבגדים. מומלץ לעשות ניקיון כללי בכל הבית.

יען כי אינני מתעסק בעניני זרועות...

לא לשכוח לקחת אחוזים

אח שלי כמה שנים טובות פותח את הדלת

וזה רק מקבע אותו לבית יותר ויותר

כשמאמינים בהם.

דברים קורים כשהם צריכים לקרות!!

ה' יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו

אם עושים השתדלות וכו' - אז ייתכן שזה יקרה מהר יותר...

(בהשפעת לימוד מקורות על התפילה: האם התפילה משפיעה וכו'...)

אם עושים השתדלות וכו' - אז ייתכן שזה יקרה מהר יותר...

לא מספיק.

בו נשב רגל על רגל ונאמין שנתעשר...

זה יקרה, לא?

הרי אנחנו ממש מאמינים ומשוכנעים שזה יקרה...

בלי מעשים - אמונות לא מספיקות!!!

לי לא ידוע...

אתה יודע כמה האמנתי באמת ובתמים שאתחתן??

בינתיים עברו כמה שנים ואני ממשיכה לחפש (ולהאמין)...

(כל פעם שאתה חושב מחשבות חיוביות - המציאות מחייכת אלייך? לי ברוב המקרים זה לא קורה...)

סתתם...

למה הוא ממשיך לפתוח אם זה מקבע אותו לבית יותר ויותר?

איזו אמונה 

פתחתי בליל הסדר את הדלת...

נראה מה יקרה

(שמעתי שחבר של אח שלי, גם כן רווק, רצה לפתוח את הדלת ואחיות שלו לא נתנו לו. הן אמרו שזו סגולה לילדים. הן נשואות...)

ואחי הקטן לא הפסיק לרדת עלי...

מה שבטוח שאליהו לא בא...

סתמתם לו את התאבון 

רק חכמים רואים אותו 

*צדיקים/מלאכים

אגב, אני אגלה לך בסוד: אני לא ממש מאמינה בסגולות למיניהן (חוץ מתפילה, תשובה, צדקה, השתדלות מעשית בנידון).

אבל אין מה להפסיד

ואל תדברי ככה!!!!!! את תתחתני אי"ה עוד השנה (אלא אם כן זה לא טוב לך. אנחנו לא יודעים מה הכי טוב בשבילנו. רק אבינו מלכנו ).

דיבורים טובים מושכים טוב

תנסי...  

ב"הצלחה יקירתי!!!!!!!!!

ואל תבני יותר מדיי על סגולות.

לי קשה לראות אנשים הולכים כעיוורים אחרי סגולות למיניהן...

למי שפתח ולמי שלא..

זו לא סיבה שלא תתחתני השנה.

יש הרבה סיבות וגורמים אחרים.

בע"ה.

סגולות זו לא ההשתדלות היחידה והסיבה היחידה שתכריע אם תתחתני השנה או לא...

כן עובר בכל השכונה, יום אחרי זה כל הילדים קוראים לי אליהו 

חג שמח

איזו מין "סטטיסטיקה" זו?...  מגיל 12....

כל דבר - בזמנו..

בקרוב ובשמחה (ובאופטימיות..)

ש-א-נ-י פותחת את הדלת!!!

אז ניגשתי לפתוח את הדלת: התכוונתי בליבי חזק, ונשאתי תפילה לבורא עולם שהסגולות הקטנות האלה יעבדו כבר... ומרוב כוונות שכחתי את ההצגה הקבועה של אחי- שמתחפש לאליהו הנביא הממתין שיפתחו לו את הדלת, וכמעט שנפחתי את נשמתי על מפתן הבית מרוב בהלה!  [תגידו לי אתם- ממתי אליהו הנביא עוטה מסכה מפלצתית מפחידה?! ]

ת'אמת שלאחי הכנסנו גם את הזרוע לתוך הכיס, זה גם סגולה לחתונה

ותכננתי בלילה כשכולם ישנים להתחפש לאליהו הנביא ולהכנס..

הבעיה שבשעה 3:00 אני ואחי הלכנו לישון אחרי שהיינו גם בליל הסדר של הברסלבים

אז כבר לא היה לי גם כח לשטויות.

וצ'מעו קטע..

אמא שלי היצירתית כלכך הכינה לאליהו הנביא קומקום מלא ביין  

אז אמרתי לה "אמא יקרה, אליהו בטוח יכנס לפה, הוא יתלהב מהמקוריות"

תוך כדי שאני מוזגת מה שבקומקום לכוס..

ליל סדר קורע.. מלא בסגולות ובלונדיניות

סיפרתי לתומי על הסגולה הזאת, סתם שידעו המשפחה לידע כללי...

אני לא מסיימת לדבר וקולטת את אחיינית שלי (כיתה ו'!!) פותחת את הדלת

בל"חית משו...

מה יהיה עכשיו? <צ>

אני גנבתי ממנה את האפיקומן היא גנבה לי ת'סגולה (שלא התכוונתי לעשות..יצאתי מורווחת)

השנה פרשתי.

הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

עברתי לזרוע בכיס!

(מה לעשות, תפילות עוד מרגישות לי יעילות איכשהו, אבל מרוב סגולות כבר פקעה סבלנותי.

בערב ליל הסדר אמא אמרה לי- תקראי את השיעור של הרבנית ימימה, יש שם המון סגולות לליל הסדר, ואני רק רציתי לענות לה- what else is new? (אבל לא עניתי בגלל כיבוד הורים!) כשיש סגולות יתר על המידה זה מרגיש קצת זול, איכשהו)

לי אין כיסים. באסה, הא? 

בספר פפסח מעובים מוסבר שיש ששמים כוס גדולה על  השולחן בעת הסדר כדי לשפוך אליה את השאריות מהכוסות , לפני שתיית כוס שניה שלישית ורביעית.

 יש שנהגו להציב כוס גדולה מאוד שממנה מוזגים את הכוסות.

 בקיצור שולחן  ערוך סימן קיט א'

"נוהגין למזוג כוס אחת יותר מן המסובין, וקורין אותה כוס של אליהו הנביא." הוא לא מסביר למה הדביקו לכוס את השם הלא רלונטי הזה.

 אבל בפרוש מעדני שמואל על הקיצור מוסבר שזה היה תעלול של מבוגרים שבילפו לילדים כאילו זה לאליהו הנביא שבכאילו בא בליל הסדר , ולדעתו זה עושה צחוק מהתורה. ( לדעתו גם השיר החמוד "חד גדיא  הוא הומור מיותר).

 אגב סגולה אמיתית ויעילה למצוא בן זוג היא  לבקש חברים נאמנים להכיר לכם בן זוג מתאים.

ואם כבר הוספתי , אוסיף עוד, שלשם "כוס של אליהו"  הצמידו רעיונות ושכי לב כמו שבכך מדגישים את תקותנו לבוא אליהו.

אין שוםפ בסיס לסיפור הבלוף לילדים כאילו אליהו הנביא סובב בעצם החג פעמיים את העולם ( מתחילת סדר ראשון , מיש ממערב לקו תאריך מתאים לדיני ישראל ) ועד לזמן סדר שני  בסמוך לקו התאריך אך ממזרחו .

תחשבו ,לפי המעשייה הוא לא סתם סובב אלא עובר בכל הבתים שבהם יש סדר  כלומר מתרוצץ הרבה מליוני ק"מ  בעצם החג.

 את הדלת פותחים לא לאליהו אלא כאות לביטחון בתפילת שפוך חמתך על הגוייים שאוייבים אותנו .

 ותיזהרו מאוד שלא לערוך בשביעי של פסח סעודת משיח ( עם עוד 4 כוסות) כי בכך מורידים משהו מהחג לזכר יציאת מצרים והופכים אותו לחג למשיח וזו עברה על  איסור "וממנו אין לגרוע".

סגולה אמיתית ויעילה למצוא בן זוג היא לבקש חברים נאמנים להכיר לכם בן זוג מתאים. ואפשר כמובן גם לבקש עזרת בני משפחה וכאלה שמקצועם בזה. וגם ללמוד איך להיות יותר בחוגים שונים שמזמנים  לאו דוקא במכוון בני זוג .

ומנסים לעשות חקירה מפולפלת במנהגי ישראל הקדושים, וכיצד טס אליהו הנביא מיליוני קילומטר ומתי הוא עובר את קו התאריך.
אך אנו לא מזלזלים. ובספרים (זוה"ק לך לך צג. מובא לקמן) מצאנו שאליהו הנביא אכן טס, ולא רק בפסח אלא בכל יום ויום לברית המילה שבכל מקום, גם בו זמנית, גם לתאומים וגם מעבר לקו התאריך.

גאולה אחרונה וראשונה מתחברות בלילה הזה. ואליהו המסמל את בשורת הגאולה מגיע אחרי שהזכרנו את יציאת מצרים, תחילת התהליך הארוך שיביא גם למשיח. אולי ההגדה שלך מזכירה את 'זכר ליציאת מצרים' בתור חג עצמאי בלי 'להביא לימות המשיח' אבל בהגדה שלי אנו כן מחברים בין 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור' אל 'כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם ממן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו'.

וגם בהגדות שאין בהם חד גדיא, יש בנרצה (וחיברו ר' יוסף ט"ע מבעלי התוס'):
זך שוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה, בקרוב נהל נטעי כנה, פדויים לציון ברינה.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

אתה יכול להישאר בחקירות שלך. ולא לפתוח את הדלת לאליהו הנביא. ואז אכן הוא לא יבוא: 

תוּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּזִמְנָא דְּבַר נָשׁ אַסִּיק בְּרֵיהּ לְאָעֳלֵיהּ לְהַאי בְּרִית, קְרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפַמַּלְיָא דִילֵיהּ וְאָמַר חָמוּ מַאי בְּרִיָּה עֲבָדִית בְּעָלְמָא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִזְדַּמַּן (ליה) אֵלִיָהוּ וְטָאס (מו ב) עָלְמָא בְּד' טָאסִין וְאִזְדַּמַּן תַּמָּן. וְעַל דָּא תָּנִינָן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְתַקָּנָא כֻּרְסְיָיא אָחֳרָא לִיקָרָא דִּילֵיהּ, וְיֵימָא (יג א) דָּא כֻּרְסְיָיא דְּאֵלִיָּהוּ, וְאִי לָאו לָא שָׁרֵי תַמָּן. וְהוּא סָלִיק וְאַסְהִיד קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

והיה איזה רב גדול שזלזל בזה ואכל אותה....

יש בו סודות גדולים כך אומרים..

הזהרו בדבריכם!

בתאל צודקת ב 100% לא כולם חןושבים כמו מחבר מעדני שמואל שהבאתי.

 אפשר למצוא עוד מספר מקרים שבהם יש דעות שונות בין גדולי התורה.

 העיקר שכולם יכוונו לשם שמים ולא סתם לעשיית צחוק מעניינים שונים.

וגם לא נקרא 

אני לא מצליחה להבין איך אפשר לקבל יראת שמיים מהדברים שלך

כפי דברייך כתוב אצל גאון העולם, הרב חיד"א, שהשיב על מישהו שהתלוצץ על פיוט חד גדיא שאומרים האשכנזים, וקם אחד מבני החבורה ונידה אותו - ונשאל האם נידויו נידוי:

"..כי אנוש זה זד יהיר מתלוצץ על מה שנהגו רבבות אלפי ישראל בערי פולין ואשכנז.. ואשר לפנים בישראל גדולי עולם קדושי עליונים...והן עוד היום... כמה ראשי ישיבות וגאוני הזמן.. וכולם אמרו ואומרים פיוט זה, ונמצא רשע זה מתלוצץ ברבבות ישראל וגדוליהם, אבות בתי דין וגאוני ארץ, אנושה מכתו וחייב נידוי.... ומכל שכן איש זה שפער פיו שכל האומרים פיוט זה הם טפשים ועוסקים בהבלים פשיטא טובא דחייב נידוי.. . יש לענשו קנס לעניים.. ולהודיעו גודל עוונו וישוב אל ה' וירחמהו, ואין בזה שום ספק..."

ומזה אפשר לראות ככלל, גודל הזהירות במה שנהגו המוני רבבות ישראל וגדוליהם.

וגם לקרוא בשם "כוסו של אליהו", כמנהג ישראל, זה כמובן לא "שם לא רלוונטי". כך אומר המשנה ברורה, שרוב האשכנזים פוסקים לפיו, שהמנהג להוסיף כוס חמישית "וקוראים אותו כוס של אליהו הנביא (לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלנו הי"ת ממצרים, הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו)".

ונאמרו עוד טעמים בזה.

אתה יודע שיש הבדל עצום בין זלזול ולגלוג על מנהג זה או אחר לבין דיון ענייני וחקר האמת .

 הרב שמואל הכהן בורשטיין רב העיר שאטאווא  מחבר מעדני שמואל ממש לא זקוק להיתר ממך להגיד את מיטב דעתו על ענין זה או אחר. 

" אין לך בן חורין כמי שעוסק בתורה".  העוסק בתורה לשם ידיעת התורה הוא בן חורין  מכל מיני קומיסארים על המחשבות.

 אז השאיפה לביאת המשיח היא דבר גדול וחשוב. אבל זה לא אומר שכל דבר שקושרים אותו  עכשיו ךמשיח באמת היה קשור במקורו למשיח.

 והצורה שבה אתה כותבת בעצם באה להפחיד את כוןלם מלחשוב ולראות דעות שונות שהן לא בידי בידי  בידיוק מה שמקובל היום בפורום חדרי חרדים.

 והבאתי גם את הספר "פסח מעובים" שכותב שהכוס הנוספת היא כוס לעודפי יין . ( כלומר בכלל לא קשור לאליהו) ובהגדה שם משמואל  ובהגדות ישנות רבות מאוד בכלל אין כוס של אליהו.

 אז לשרוף את כל ההגדות העתיקות?

בכלל לא הגבתי לדבריך, ולא במקרה. אתה יכול להמשיך בסיגנון הפשקווילי הזה, דומני שכבר הוסבר: טעית בכתובת. זה לא בערוץ הזה...

הגבתי לכותבת שכתבה שהיה מישהו שזלזל ב"חד גדיא" ושילם על זה,

ואני ציטטתי את המקור לדבריה, מילה במילה מהרב חיד"א.

וכן ציטטתי מילה במילה את דברי ה"משנה ברורה", עם משפט קישור... זה כל מה שכתוב בהודעתי..

השגות - להפנות אליהם...

[ואל תנסה "להחזיר" כעת מה שכתבו על סגנון דבריך בעבר - שמתאים לאתרים פינתיים חרדיים - לאחרים.. זו בדיוק השיטה במקומות כאלה: הפוך על הפוך... מי שניסה להיות פה "קומיסר על מחשבות" כלשונך - זה אתה, שמנהל "מלחמת חורמה" נגד חבד ועוד כל מיני אחרים (אני אגב, כידוע, לא "חבדניק". אבל מכבד ושמח בזרמי היהדות הנאמנה למיניהם). ומה הקשר ל"שאיפה לביאת המשיח" לציטוט לגבי החד גדיא. זה נראה כמעט כמו "פוביה" - מישהו מצטט את הרב חיד"א, ואתה אוטומאטית מזהיר מהקישור לביאת המשיח.. גם זה בגלל חבד?... ואל דאגה: מי שכתב בזלזול הוא כמובן לא ה"מעדני שמואל", אלא אתה, כפי שהרגישה גם הכותבת..  מצטט רק מקור אחד על "חד גדיא", בהעלמת המקור הנ"ל מדברי החיד"א ועוד רבים וטובים..  כותב "בילפו את הילדים".. לשון זולה. כותב על השם "כוסו של אליהו" - "לא רולוונטי", כאילו זו עובדה ברורה, עוד לפני הבאת ההסבר של בעל "מעדני שמואל". דוגמה טובה לזילזול]

והרב חיד"א, אכן "מפחיד את כולם" מזלזול בגדולי ישראל, המוני רבבות כשרי ישראל, ומנהגי ישראל...  לא "מפחיד" אלא מזהיר, חד משמעית (הקשר ל"חדרי חרדים" הוא כנראה רק הקשר שלך אליהם...)

ו"לשרוף את ההגדות" - מתאים לנוסח שלך, שהזהיר בהודעה קודמת "לשמור על כבודם של הגדולים שהזכרתי", כשהעיזו להזכיר עוד גדולים....

מה קרה? שכחת את "הודעת המוסר" הקודמת שלך לעלמה, על כמה דעות?... יש דעה שהכוס הזו היא ל"עודפי הכוסות", ויש במשנה ברורה, ובעוד מקורות רבים,  שהכוס נקראת כוסו של אליהו מטעם הציפיה לישועה. אז המשנה ברורה אמר שצריך "לשרוף את ההגדות הקודמות"? או אולי לדעתך צריך "לשרוף" את דבריו?... איזה "ראש"  מעוות זה..

כעת - מודעה: אני יודע שאתה לא תסיים בלי להגיד את "המילה האחרונה"..

אתה יכול להמשיך לחרף, לגדף, להכניס בדברי אחרים מה שלא אמרו, וכו' וכו'.. אני לא "אציץ" אפילו בהודעה, תהיה כותרתה פרובוקטיבית ככל שתהיה.. וכמובן גם לא אגיב.

אם מישהו רוצה - יתעסק עם זה. ולא - זה ישקע פה די מהר.

אגב, יש גם מקור רציני ל"ביקור" של אליהו הנביא, על אף שאני כלל לא הזכרתי את זה.

אבל לא אכתוב - כי לך זה לא יעזור, אתה תידחה אוטומאטית, והאחרים אינם צריכים לכך..

אז בסדר: אתה יכול לא להגיד "חד גדיא", וגם לוותר על ביקורו של אליהו הנביא..  אני מניח שהוא יסתדר גם בלי זה...

ורק לי זה נראה שההשתלחות שלך בדן היא אישית? אם כן אתה מוזמן לעשות את זה בש"א ולא ליד כל הפורום..

עם כל הצניעות המתחייבת , דומני שכתיבתי בדרך כלל היא כתיבה מועטת שגיאות ( איני כולל שגיאות הקלדה ).

 במקרה הנוכחי בדקדוק התנ"כי שבו אנו משתמשים ראוי היה לכתוב בנסמך תארי ולא תוארי.

 בלשון הרבנית הכתיבה "תוארי" היא תקינה. בדקתי ומצאתי שהאלשיך כותב "תוארי" 6 פעמים פעמים , וגם הרב עובדיה כותב ש"משה הוא תואר יותר חשוב מכל תוארי הכבוד של הרב".

וממש שגית כשכינית דיון ענייני והבאת מקורות מול מילות גנאי כ"השתלחות" .

אני דנתי במחשבה כאילו אליהו מתרוצץ 48 שעות ועובר מליוני ק"מ בשני ימי החג ושותה קצת יין בכל מקום.

 מחשבה שנבעה מהצמדת השם "כוסו של אליהו " לכוס הזו. והזכרתי דבר נוסף שאמר הרב בעל מעדני שמואל.

 המשתולל נגדי מייחס לי לעג על מנהגי ישראל.

 והוא מציג את חד גדיא כמשהו קדוש, ומי שאינו רואה בפיוט זה משהו קדוש ונעלה שחובה לאומרו נחשב בעיניו כעוכר חב"ד כלוחם בחב"ד וכו' וכו' .

 מה לעשות ובהגדת חב"ד שראיתי הפיוט חד גדיא כלל לא מופיע !!

 ומה לעשות שאני דוקא כן אומר אותו .

בס"ד

ובקשר לסעודת משיח זה מנהג מהבעש"ט הקדוש, ו4 כוסות זה עוד מהרבי הרש"ב.

איך שירשור על סגולות להתחתן הפך לבמה לכתוב את השטויות שלך???

נראה אם יעבוד..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?