כמה שתתרגלי יותר ככה תשתפרי יותר. תתחילי עם שמש של גן (ד"א, שמש של גן תקפה אצלי למשל גם בכיתה ו' XD בכיתה ו' החלטתי שאף זה דבר שדי תקוע באמצע הפנים, ואוזניים זה דבר שדי תקוע בצידי הפנים אז לא ציירתי לא אוזנים ולא אפים והפרצופים של הדמויות שציירתי היו נראים פשוט כמו סמיילים ) 

אם יש לך זמן בשירות לאומי אז שווה לך לבדוק אם יש באזור שאת עושה בו איזשהו קורס ציור... 

אם לא אז ההמלצה שלי זה לקנות פנקס עם דפים חלקים (לא גדול מדי, כזה שתוכלי לשים בתיק), עיפרון מחק ולהתחיל לצייר. 

אם את רוצה לצייר נופים - קחי תמונה שאת מתחברת אליה, מצד אחד,כזו שנורא מתחשק לך לצייר, אבל מהצד השני - גם תמונה פשוטה יחסית, בלי הרבה עצמים ודברים מסובכים... ותציירי D: (את יכולה להעלות את זה כאן כדי לקבל טיפים במה להשתפר בפעם הבאה...) העיקר לא להתייאש ^-^ 

 

וגם, בנוסף - יש היום הרבה ספרים לציור וכד', כנסי לאיזושהי חנות אומנות ותחפשי ספר מתאים. אם את מתחברת ללמידה מספרים - זה יכול ממש לעזור  

 

לאחרונה קניתי לעצמי פנקס כזה (sketchpad) שאפשר לצייר עליו בדרך, ומלא מחברות

חלקות שיהיה על מה לצייר בבית... קניתי גם עפרונות. (עכשיו צריך לחפש איפה שמתי אותם )

 

העיקר לתרגל, להתנסות, שמה שיש יתקדם ויתחדד...

תתחילי ממחברת פשוטה או בלוק נייר ומעפרון או צבעי מים או צבעי פרפר ופנדה

את לא תהיי ציירת ברגע וזה בהחלט עניין של תרגול אז אל תתחילי מהקנווס 

שיהיה לך בבית שתקימי או בעיצוב קירות חדר הילדים

תתחילי בקטן ומשם זה יתפתח

כמו כן כדאי לך לנסות סגנונות מגוונים

זה ימנע ממך לשקוע ביגון ותוכלי לגלות איפה הנקודות החזקות שלך

 

בהצלחה!

--יש לך אנציקלופדיה עם תמונות בבית? קחי אותה, תבחרי תמונה יפה שאת אוהבת. שלא תהיה מלאה בפרטים

קטנטנים שקשה לעקוב עליהם. חיות, פרצופים זה טוב. שימי דף על התמונה ותעברי על הקווים. זה טוב בתור 

התחלה. אח''כ תוכלי לצייר גם בלי הספר.

 

--יש באינטרנט הרבה סרטוני הדרכה. אפשר להקליד "איך לצייר פנים" (רצוי באנגלית) ולמצוא סרטון באורך של

כמה דקות של צייר שמסביר את התהליך שם את הלב לנקודות מסוימות.

שמצאתי בזה הרגע. פה את עדיין

לא מציירת לפי קווים קבועים מראש, אבל זאת התקדמות כי את הציור הזה את כבר תזכרי בעל-פה בלי התלות של

האנציקלופדיה. (לא חייבת להשקיע בהצללה וכדו').

 

--תסתכלי על אחרים! אם את נתקלת בקריקטורה, ציור תעצרי ותקדישי יותר תשומת לב לציור עצמו. לצורה של

הקווים, לתחושות שכל דבר מביע. שי צ'רקה כתב טור כזה בשם "לו יצוייר". בסוף, כל צייר מושפע מציירים אחרים.

את הקו האישי שלך את תסגלי בסופו של דבר. שווה להעיף מבט ב'ביכורים' ו'פסיפס'. פורומים כמו כאן או בכיפה

הם אחלה מקום לקחת בו חלק.

 

--יש לך פנקס? מחברת? דפדפת? תקשקשי מדי פעם. את הפחד מ"האזור האסור" תזרקי. יצא מכוער? אין דבר.

את מציירת כי את אוהבת. גם לציור יפה יש חבלי לידה. במקרה הכי גרוע תהיי מצויידת במחק. הריסת ציור זה

שלב שכל צייר עובר. את הציור בפנקס שלך תציירי ביותר חופשיות. תציירי מעצמך. תציירי כלב בסגנון שלך,

סמיילים. מה שאת רוצה. כאן מסגלת לעצמך את הקו שלך. שוב, לא לפחד לטעות!

 

--תמצאי שוב תמונה של אובייקט. כלב, חתול, עץ, נתניהו... עכשיו תנסי להעתיק את התמונה לדף בלי להניח אותו

עליה. שימי לב מה הנקודה ממנה כדאי להתחיל, מה דורש יותר הבלטה. יש דברים שלומדים רק תוך כדי התנסות.
אח''כ אפשר להתקדם גם לציורי נוף. (תחליטי מה את מעדיפה, נוף או אובייקט. אני חושב שנוף זה יותר מסובך... )

 

--יש כמה כללים של פרופורציה, פרספקטיבה, הצללה וכדו' שכדאי לעבוד עליהם קצת.

 

כמה נקודות לסיום:

 

ציור זה תרגול ואם לא מצליח לך עכשיו, זה יצליח מחר.

ככה זה, פתאום. "היי, הצלחתי!". תרשי לעצמך להתלהב.

זה מותר וזה מומלץ. ואם את רוצה באמת לצייר - זה חובה.

 

אם את לא יודעת לצייר משהו, אל תדלגי עליו. תתעמתי איתו.

כדי להתקדם בציור (או בכלל בחיים) צריך להעלות את הרף

בכל הזדמנות. באתגר הזה הכרחי. כן, באתגר אפשר גם ליפול.

אז מה?

 

 

תאהבי את הציורים שלך, תאהבי כל קו שיצא לך כמו שצריך.

תהיי עקשנית, תהני מההצלחה שלך. תגידי תודה ל-ה' שהצליח

לך. תהיי בטוחה בעצמך.

יש מי שאומרים לו "אתה לוזר" והוא מתבייש, מתייאש ומוותר.

ויש מי שאומרים לו "אתה לוזר" והוא עונה "למי קראת לוזר?!"

מבין שניהם, רק אחד יצליח...

 

יש לי חבר שמצייר בשיעורים, כמוני. מדי פעם הוא רוצה לקבל

חוות דעת: "אושר, תראה!" והציור לא כ-זה יפה... כלומר, הוא

כן יפה,  אבל אני לא הייתי מתלהב... אבל בעיניים שלו אני רואה

את השמחה ממה שיצא לו על הדף ואני אומר לעצמי "הלוואי שאני

הייתי מצייר ככה". אני לא מקנא בתוצאה, אני מקנא בחוויה שהייתה

לו.

 

זהו.

פתחנו כאן שרשור שעיון בו יכול להיות מעשיר.

ותעלי ציור מדי פעם! 

תתעקשי לכבוש את ההר הזה, על אף הקושי!

 

ציור לרוב נובע מכישרון.

במידה ולא נולדת איתו, יש מצב שתצליחי בתחום אם תלמדי אותו בצורה מסודרת  ובליווי צמוד, קרי- חוג ציור.

שם תוכלי לקבל הכוונה וסיוע אם תצטרכי.

 

אגב, לצייר נוף על קנווס זה לא רק ציור, אלא גם צביעה. לכי תדעי, אולי תגלי שבתחום הזה את דווקא טובה?

אם קשה לך לצייר, המורה תוכל לתת לך טכניקות איך להעתיק את הציור לקנווס. זה שלב א' במשימה, שלב ב' זה ההתעסקות אם המכחולים והצבעים.

 

קיצור, ממליצה ללמוד במסגרת מסודרת, בתור התחלה.

ואם שנה הבאה את עושה שירות, ויהיו לך ערבים פנויים- הכי טוב!

 

בהצלחה, ואל תשכחי להשוויץ בפנינו ביצירות שלך בסוף

רק כדי להתעודד-

ישלי ציור אחד שישבתי עליו... מממ. כמה ימים טובים.. עם המון ייאושים והמון דיכאונות באמצע.. אבל בסוף יצא נראלי יפה

20120812121242.doc

הוא מלפני שנתיים+ נראלי..

 

אושר- תודה ממש עודדת

יפה.

הכל יחסי בחיים יחסית לאנשים שאני מציירת בד"כ היא יצאה מושלמת  

[וסליחה שזה כקובץ וורד. לא היה לי כוח לשנות...]

באמת!!! תמשיכי, יש לך כישרון!

(המורה שלי לאומנות מהתיכון, שם, שם.)

 

בציור יש חלק של כישרון בשליטה בתנועת היד, והחלק העיקרי (בעיקר בציור מתוך תמונה או עצם) הוא לדעת מה בדיוק יש לך מול הפרצוף.

הקו הזה ככה או ככה?

מה בדיוק היחס בין הדברים בתמונה?

וכן הלאה...

אחר כך כבר מעבירים את זה לדף...

 

ב"הצלחה!

זה נכון שיש צורת הסתכלות ואת הפן הטכני של הציור.

אולם לדעתי כן צריך לדעת לצייר, עוד יותר מלהסתכל. כי מי שיכול להסתכל- לא תמיד ידע להעביר לדף את מה שהוא רואה, וזה, עם כל הכבוד להתבוננות, העיקר בציור. ההפך ממה שאמרת.

 

 

אני לא באה לרפות את ידיו של אף אחד, כי אני מאמינה שבעמל ניתן לכבוש את ההר גם בלי כשרון מולד מובהק.

אל יאוש 

 

 

 

 

לדעתי זה תלוי מה מציירים...בציורים יותר ריאליסטיים משנה מאוד הדיוק. ברור שהציור יכול לצאת יפה, אבל דיוק קטן בקו אחד יכול לשנות את כל התמונה (תרתי משמע).

 

אולי בציור בצבע זה באמת שונה, אבל שנים שלא נגעתי בצבעים (מעדיפה רישום...)

 

וחוצמיזה, שאותי זה עודד, המשפט הזה, ועוד כלמיני בנות אחרות שבאו אי-אז למגמה בטענה ש"נעשה רק עיוני, בלי מעשי..."

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!