כל אחד מסמן בגליון הבא את פרקי התהילים שלקח, אנא סיימו ספר לפני שמתחילים את הספר הבא:
https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkcsujiybVwmdEtRQ21PTF9JdFZMa2JhUV9hUWNEYWc
בתודה מראש
עמ"י
כל אחד מסמן בגליון הבא את פרקי התהילים שלקח, אנא סיימו ספר לפני שמתחילים את הספר הבא:
https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkcsujiybVwmdEtRQ21PTF9JdFZMa2JhUV9hUWNEYWc
בתודה מראש
עמ"י
שאלות מענות וסתם הקפצות יתקבלו בברכה.
יש פצועים ואפילו ספר אחד לא סיימנו מאתמול..
למי שיותר נוח לקרוא מהמחשב
כל אחד לוקח כמה שיכול עד שמסיימים ספר..
ואז פותחים ספר חדש..
כל אחד תורם את המעט שלו, גם אם זה פרק אחד 
בשורות טובות!
בספר הראשון..
אם לא אפשר לפתוח עוד ספר
מחר בלנ"ד אקח גם כמה פרקים
גם לדעת אנשי הקבלה כבר עבר חצות הלילה
למרות שגם הם סוברים שבמצב כזה, של מלחמה, ניתן להגיד כל הזמן
לק"י
התהילים באותו יום או שזה לא משנה.
ובינתיים, אמרתי את הפרק כבר..
תודה!
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
איך אתה רואה את קידום עולם וערכי התורה בימינו במדינתנו?
שואלת מתוך כוונה לא רק להתלונן על מה שלא טוב, אלא להציע מה כן טוב לעשות.
לפעול אנחנו, כיחידים וכחברות על מנת לקדם ערכים טובים שחשובים לנו.
אני חושב שאני מסכים עם חלק מהדברים. פרקטית אני לא בטוח שנכון להציף את זה כדגל. אני לא מאמין בלשנות אנשים אחרים.
מה הכוונה להציף את זה כדגל?
אגב, אני גם לא מאמינה בלשנות אחרים, כל עוד כמובן הבחירות הפרטיות שלהם לא פוגעות בדברים קריטיים אחרים (כמו כל דבר בדמוקרטיה)
אני בעיקר מדברת על הניכוס הציבורי שעשו פה של היהדות לחברה החרדית…
על נקודת המוצא שהם אלו שהכי הולכים בדרך התורה והיהדות, ואנחנו פשוט "פחות מקפידים" על חלק מהדברים.
ומדברת על מדיניות ציבורית. ברמה הציבורית אני לא מאמינה שהם איזה "מייצגי על" של היהדות.
הם כמובן רשאים להתקיים ולנהוג כפי שרוצים, בדומה אגב לרפורמים.
אבל שלא יגידו שהם מחזיקים את התורה בשביל כלל העם. כי הם לא. הם מחזיקים זרם יהודי מסוים ותו לא.
(ולכן אני לא מתייחס לשאלות), אלא: 1. לנקות את המדינה מהשמאל החילוני הקיצוני שעדיין שולט בה. כשזה יקרה, החרדים יצטרפו לצבא ולציונות וכו'.
2. להראות לחרדים שאפשר גם וגם בלי כמות גדולה של חוזרים בשאלה.
מה שמאוד ממחיש את שני הדברים זה יצחק עמית.
דיברתי על התפיסה שהחרדים מחזיקים את עולם התורה.
בעניין הגיוס נראה לי שיש די קונצנזוס בחברה הדתל המשרתת שהמצב הנוכחי לא תקין ושחייב להיות גיוס (בהיקפים כאלו או אחרים)
מדברת על העוול שנעשה לנו כחברה במובן הדתי. על הזלזול בפן הדתי ברבנים שלנו, פוסקים שלנו, וכן הלאה.
בזה שרק הם יודעים את התורה ומקיימים אותה כמו שצריך.
מאיפה היהירות הזו?
אני ממש לא אומרת שאני הצדיקה בתבל. רחוק מזה. אבל אני לא מסכימה לתפיסה שהחברה הדת"ל פשרנית או פחות מקפידה וכו.
התפיסה התורנית שלהם ממש לא פחותה משלנו.
(כאשר כמובן יש שוני גם בתוך החברה הדת"ל, ועדיין, שם אני מרגישה שזה יותר בבחינת בית הלל ובית שמאי)
התכוונתי לומר שהתפיסה של החרדים מבוססת ברובה על הרצון שלהם לא להתקלקל ולא על אידיאולוגיה.
אם נשים את התקשורת החרדית בצד, אני לא חושב שחרדים באמת מזלזלים בעולם התורה שלנו. אולי הרבה מהם לא מספיק מכירים, אבל הם לא מזלזלים.
יש בעיות אצל החרדים כמובן, אבל למעט כמה יוצאי דופן, הבסיס שם טוב.
יצא לך לדבר עם חרדים?
הכוונה עולם התורה
וכשאישה אומרת לי שהיא חזרה בתשובה ומתברר שמקודם היא פשוט היתה דת"ל, כשהפוסקים החרדים (בכל תחום אגב, לאו דווקא מדיני), לא מתייחסים לפוסקים דת"ל, אז אני מניחה שהם מזלזלים
אני לא בטוח שהם מתייחסים יותר מדי. ולשבת לדון יחד על דברים זה בכלל לא מצוי לצערנו..
השאלה מה הכוונה שהיא הייתה דת"ל מקודם. כנראה היא הייתה מאלו שיש הרבה דברים שהם לא מקפידים עליהם ולכן היא רואה את זה ככה.
נניח שרוצים להתייחס. לאיזה ספרים יתייחסו? לדוג' בתחום הכשרות, הספרים שיש אלו ספרים שהם בעיקר ליקוטים (פניני הלכה, ספר כושרות). יש לדוג' את השו"תים של הרב יעקב אריאל שיש שם גם תשובות על כשרות, אבל לא נראה לי שאפילו רבנים אצלנו בקיאים בהם.
למה אנחנו לא יהודים? לא דתיים? לא רוצים לשמור שבת, כשרות, נידה, וכו בתוך הבתים שלנו?
למה זה משהו שלא מתאים לדון עליו כקהילה יהודית שרוצה לשמור מצוות?
עזוב את הנושאים הנפיצים שניה של גיוס, לימודי ליבה, תעודות כשרות וכן הלאה. למה בשאר הנושאים הם לא מתייחסים בכלל לרבנים ואנשי הלכה דת"ל?
ולמה התפיסה שהם אלו שמקיימים את התורה בצורה הכי אדוקה? וכי תורתי פחותה מתורתם?
ויש את התפיסה הציבורית באוכלוסיה הכללית, כמובן. הם עשו יח"צ מאוד טובים לעצמם בקטע של "אנחנו תלמידי החכמים".
לומדים תורה? מעולה. יישר כוחכם.
וגם יישר כוחם של האברכים הדת"ל.
אבל מי אמר שאברך חרדי הוא יותר דתי מאברך דת"ל?
אנחנו, הציבור הדתי לאומי, לא פחות יהודים וצדיקים כחברה. (כבודדים אני לא מתייחסת כי תמצא לשני הקצוות גם כאן וגם כאן.)
על אף הפסיקות השונות. על אף שהספרדים נהגו לאכול קטניות בפסח והאשכנזים לא.
ועדיין זה קיים, אבל מהיכרותי, יש התייחסות של פוסקים מודרניים יותר (כלומר אחרי העליה לארץ, או לפחות כשהיה יותר קשר ופתאום הבנה שיהודי אפריקה נוהגים בדברים מסוימים שונה מיהודי אירופה), גם לעדה השניה. האם בהכרח יפסקו כמוהם? לא. אבל יתייחסו. יקשו. יביאו את הדעה שלהם ויסבירו ש"יש הנוהגים כך" או שיקשו עליה ויגידו למה פוסקים אחרת.
מי יותר דתי או יהודי? האשכנזי או הספרדי? רוב האנשים שאני מכירה יגידו שאין פה באמת שאלה, זה פשוט מנהגים שונים.
ועכשיו אני שואלת, מי יותר דתי ויהודי? הרב החרדי או הרב הדת"ל?
כשמשהו מסויים קם, כל מה שיבוא אחריו יתפס כחיקוי, כסוג ב', לא כמשהו מקורי ואותנטי.
האמירה של החתם סופר ש"חדש אסור מן התורה" הייתה בעצמה אמירה שמחדשת. עד אז זה לא היה המצב בעולם היהודי.
והרש"ר הירש לא היה זמן משמעותי אחריו, עם כל הכבוד. יש ביניהם לא מעט שנות חיים חופפות.
התנועה הרפורמית קמה בתחילת המאה של שנות 1,800 בין השאר בין הראשון היה ישראל ג'ייקובסון. החתם סופר אמנם כונן את החרדיות הבדלנית כתגובת נגד לרפורמה על אף שהוא ובניו עצמם היו משכילים ומלומדים בחוכמת הגויים, אבל לפני, דמות היהודי הייתה עדיין אורתודוקסית עם שטריימל ופאות שנים רבות אחורה.
היהודי של לפני 300 שנה לא היה חרדי, גם אם החרדי של היום דומה לו.
ולמה? כי לפני 300 שנה היהדות היתה מתחדשת, ואילו אז קם החרדי והחליט לשנות את כללי המשחק ולא לחדש יותר.
אז איך כן נוהג? עשה פריז של אותה התקופה וממשיך כך לנצח.
אז אולי הם נראים אותו הדבר, אבל דרך החשיבה שלהם שונה, הפעולות שלהם שונות… אז לא, היהדות לפני 300 שנה לא היתה *חרדית*
במדינה רק בימי החזון איש. החרדים של ימי החתם סופר כלל לא דומים לחרדים של ימינו מלבד העקרונות הבסיסיים והשם חרדים.
לצורך הדוגמא אי אפשר לומר שהרב קוק גדל בסביבה "חרדית" (דברים מסוימים שלא יעשו אצל החרדים בימינו נעשו שם). אבל זו גם לא היתה סביבה סרוגה. המגזרים האלו עדיין לא התגבשו סופית בימיו
..
נערך - (לא כותב כדי לזלזל בחרדים. ייתכן שיש צד מסוים של הגיון במצב הנוכחי בדיעבד לחיות בריגרסיה, כחומה נגד הרפורמה. למרות שגם אם צד ההיגיון הזה אני לא מסכים)
תקראי את המאמר (המחריד) הבא:
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו - צריך עיון
חשוב לציין שהמאמר זכה לקיטונות של זעם והפרכות (אם כי לא מספיק, לטעמי).
בכל מקרה, המאמר הזה ממחיש נקודה מאוד קשה ומשמעותית: החרדים עוסקים בצורה אוטיסטית לחלוטין, בחלק מאוד מהתורה, מקיימים מצוות הצורה מאוד מגזרית וחסרת הגיון, ובסוף איכשהו הם באמת חושבים שהם העל מהכל, וכל השאר סתם חיקוי לא מוצלח.
ותמיד האמירות שממחישות את זה, מגיעות מהעלק-מלומדים שלהם, ראש ישיבת נשמת התורה, מרצה בכיר(!) בנפש יהודית. לא יודע עובדות פשוטות, היסטוריה, נתונים בסיסיים...
(יש לי תשוקה רצינית לכתוב שם מאמר תגובה אבל אין לי זמן, אבל לפחות אמנע מלכתוב כאן למה דווקא כבוגר המגזר החרדי כל זה נראה לי שטויות מביכות ממש!)
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
לפורום של טבת והלאה...
בס"ד
לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב
את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז לפעמים מופיע פורום עתיק
איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...
איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות
מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.
ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00
במקום 13.00 וכד'.
יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט
אבל לא יודעת איך.
תודה!
מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?
תודה רבה!
או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)
או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.
פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.
כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט" אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.
רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.
(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך. פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.)
לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.
אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?
את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.
שנבין מה הבעיה אצלך.
הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.
השעון במחשב שלך נכון?
בס"ד
תודה על שתי התשובות.
1. השעון בסדר גמור.
2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)
3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?
4. בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.
אבל את רוב הדברים אני מבינה.....
יישכויח!
3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום
4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים
בכל מקרה זו אותה הכוונה
אדם אחד, שני שמות
ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,
שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......
עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)
כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל
אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?
או שזה הפסיכולוג של האתר......
תודה!!
לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם
ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.
ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"
הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר.
ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!
ברכה והצלחה!
הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..
ויש גם שימושים לגיטימיים.
מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.
דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.
לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית.
וזה א ח ר י עריכה?
אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל
בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון
הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על
החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי
מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה
ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.
הכי מרגיז שזה משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -
כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום
הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.
מאד קל בפורום לכתוב כל העולה
על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים
להתבטא כך?
ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות
מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די
יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס
(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו
ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר
ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים
בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....
וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב
והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -
זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים
שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה
שזה מקום שאפשר לחשוף הכל
כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל
זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא
מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם
על עצמי. שלא אסחף מדי
בקלי קלות אפשר להיסחף.
שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום
או סקרנות. הכי יפה ומעניין זה
חילופי הדברים הרציניים, החקירות
והדיבורים בנושאים חשובים.
לא צריך לרדת למכולת!
אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
גם בדברים הקטנים כמו שתיארת
אבל גם בדברים הגדולים
אני בחרתי את הדרך שלי
בחרתי להישאר דתיה
בחרתי להישאר דוסית
בחרתי להתחתן דווקא עם בעלי
וכו'...
זה לגמרי בחירות שלי שהובילו לי את הדרך
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
כנראה שיש משהו חשוב יותר מהחיים;
ואנחנו נבחרנו להעביר את המסר.
הקב"ה ערך עמנו ברית.
זה לא צחוק. זה מחייב אותנו.
לא ייתכן שרק צד אחד יקיים אותו.
השם ברא עולם יפה. תראו
איך התקלקל, הסתאב,
אנחנו היחידים שיכולים
להציל, שאפשר לסמוך
עלינו....
אני במקומו, הייתי מבטלת
את העולם חת ושתיים...
איזה אורך רוח יש לו,
יורקים לו בפנים, והוא
עוד מצפה ומצפה ומצפה...
זה לא חסד עצום?
ואם אנו לא עושים זאת, לא מקיימים את
חלקנו בברית, אז לשם מה צריך אותנו?
איך אמר הקב"ה למשה
כשמרים נענשה על לשון
הרע? "הלא אם אביה....",
רש"י, נדמה לי. אולי טועה.
רחוקה מדרגת הבטחון הזו,
אבל, לפעמים, לפעמים,
יודעת שכן. (כמובן בעקבות
שיעורים, לא מעצמי)
אגב, "רקווים גרמני" עמוס איילון.
כדאי לקרוא. השואה קצת מובנת יותר
ל