בספרו "כלי יקר".
ישנה דיעה האומרת שמשיח יגיע בשנות השין: תש......
זה בזמננו. הלוואי.
בספרו "כלי יקר".
ישנה דיעה האומרת שמשיח יגיע בשנות השין: תש......
זה בזמננו. הלוואי.
לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים
בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש
למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין
שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?
כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.
דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.
לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.
לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.
להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.
זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.
אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.
צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.
כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.
כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.
את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.
מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.
הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?
אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.
רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼♀️
להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".
כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.
טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"
הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.
הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.
גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.
קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.
לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.
בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.
מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.
מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.
ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.
כמה נקודות חשובות:
1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.
2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.
3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).
4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.
5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).
וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן? אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.
הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"
מלפני כחמש מאות שנה!
"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;
בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,
והוא הורמוז . והוא נמצא תחת ממשלת
הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה
האחרונה באחרית הימים".
על הפסוק בישעיהו:
"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול
בארץ אדום".
שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.
מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.
הייתי אז בכתה ח.
גם אז אמרו משיח
גם אז אמרו המלחמה האחרונה
גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם
לא הגיע, לא נורא.
"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה
"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).
הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.
שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר
.
דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.
הרבה יותר מעם ישראל התנצרו או התבוללו בגלל אריכות הגלות.
הלהט המשיחי וההבנה שהגאולה תלויה לא רק בתורה ותפילה, אלא גם בעשיה גאולית ממשית שלנו - שהיה המוטו של עליית תלמידי הגר"א (בשונה ככל הידוע לנו מכל העליות הקודמות), הוא תחילת התהליך הציוני.
הלהט הזה היה מבוסס על מהלך תורני מורכב מפשט, דרש, רמז וסוד, ככל תורת הגר"א ותלמידיו הגדולים שכמה מהם היו מובילי העליה. מהלהט הזה, ר' ישראל משקלוב הוביל עזיבת כל המוכר והידוע בשקלוב, קיידאן וילנה והאזור והקים קהילה בגליל במסירות נפש וגם חידש את הפסיקה במצוות התלויות בארץ, כי אוטוטו נזדקק לזה. מהלהט הזה, האגף של ר' מנדעל משקלוב (השני אחרי ר' חיים מוואלז'ין בהסברת תורת הגר"א בנסתר) עלה לירושלים מחופשים ור' אברהם שלמה זלמן צורף-סלמון הי"ד, שנחשב ראשון חללי מערכות ישראל, לוחית מספר 1 בהר הרצל (שנכד נין נכדו, אביעד אלחנן וולונסקי הי"ד, נקבר שם ביום שישי האחרון), גאל את חצר האשכנזים החרבה מאז התפרקות קהילת ר' יהודה חסיד ואפשר לאשכנזים לחזור לירושלים.
מהלהט הגאולי הזה, הדור השלישי שלהם (שהתגבר על המשבר של ת"ר) בראשות נכדו ר' יואל משה סלמון וחבריו, הובילו את היציאה מהחומות הקמת שכונות ירושלים והמושבות הראשונות בשרון (פתח תקווה) ובגליל (גיא אוני- לימים ראש פינה).
אז נכון, לכל תהליך יש סיגים. אכן היו בדרך משברים והיו שנפלו פיזית או רוחנית על משמרתם.
לגבי שנת ת"ר, הרב אלישע זצ"ל תמיד ציין, שלכאו' לא רק שלא הגיע גאולה שלמה כמו שציפו, אלא שהיתה עלילת דמשק והיהודים בכל האיפריה העות'מנית היו בסכנה עצומה.
אבל לימים אנחנו יכולים לחשבן, שמונטיפיורי הגיע לאיזור, כדי להרגיע את העלילה, הגיע לארץ ורכש את האדמה עליה הוקם ל"ב שנים מאוחר יותר בי"ס מקווה ישראל שהיה הבסיס לכל הקמת החקלאות היהודית בארץ. כלומר לא 'משיח בן דוד', אבל אכן שנת מפנה בתהליכי הגאולה.
בדומה לזה הרב יגאל אריאל מראה בספרו על דניאל, איך כל מיני חישובי קץ, הגיעו לתאריכים משמעותיים.
עיקר שיטת תלמידי הגר"א היתה פעם ראשונה שדיברו בה על גאולה בדרך הטבע.
כפי שציינתי (וכנראה עצרת בכותרת) - עיקר תורת הגאולה של תלמידי הגר"א, היתה שהגאולה תלויה בנו, במעשינו הגאולים הממשיים. 'אל תגידו קץ יבוא - הביאו את הקץ'.
בתוך ספר 'קול התור', יש מהלך שלם של רמזים, שכשלומדים אותם רואים שתורת הרמז הזאת מכוונת אותנו למעשים ולהסתכלות פנימית על תהליכי הגאולה בדרך הטבע, גם כשהם נראים הפוכים, גם כשנראה שהכוחות החיצוניים, הגשמיים או הרוחניים, משתלטים על התהליך. "ויכר יוסף את אחיו - והם לא הכירוהו".
אז היו שתי משפחות שנתפסו לתאריך ונשברו, כמו שביציאת מצרים היו כאלו שנשברו. לא נבטל את כל התהליך בגלל שני דתן ואבירם, בגלל עשרה מרגלים, או בגלל עושי העגל.
ומסכים לגמרי שהרבה יותר מלשבת על הטריבונה ולהמתין פסיבית לשינויים רדיקאליים בזמנים כאלו ואחרים - צריך לפעול במציאות, קמעה, קמעה, כדי שבמהלך של שנים, השינויים יתרחשו, למרות שהדרך הזאת דורשת הרבה יותר חוסן פנימי מהתפסות לתאריך שבו מדמיינים שיפתרו כל הבעיות.
רק הערתי שהמהלך הגאולי של 'קול התר', של חבורת תלמידי הגר"א שהובילה את הציונות שלפני 'שבירת הכלים', גדול ומורכב הרבה יותר מהעובדה שגם כיוונו לתאריך מסויים, שלכאורה לפי ההבנה השטחית הכזיב. הכיוון לתאריך הזה, היה סטארטר משמעותי, שהניע את כל התהליך, שבמידה רבה על יסודותיו בנוי כל המהלך הציוני.
כמו כל תהליך גדול - יש שאוחזים במהות ויש שנתפסים לשולי. אז כשמשה רבינו מתעכב בחצי יום ממה שחשבו עושים עגל וכשבת"ר במקום משיח רואים את עלילת דמשק - מתנצרים. לא בגלל זה נבוז למהלך החשוב.
כמדומני שאנחנו חוזרים על עצמינו, אפרוש כאן.
ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...
'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/
נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב
ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/
וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי