השיער שלו פרוע. מוזנח, אבל לא אכפת לו. כאילו שזו הבעיה הכי קטנה שלו...

הקו הארוך (אשמח להסבר) גורם לו להיראות כמו מטוטלת. מתנדנד מרע לרע,

מרע לרע, בלי תקווה לשיפור במצב.

הנוצות נושרות, כמו עלים. הכנפיים נראות קצת חולות. כאילו הן אומרות "לעוף,

אני כבר לא אוכל, אין טעם לשמור את הנוצות האלה".

לא היה לי ברור מה נמצא מתחת לרגליים שלו. ענן? 

אדישות, באופן כללי.

השלמה עם מצב בלתי-נסבל.

(רק לי צורם הצלב?)

כבילה, רייקנות, יאוש...

אם כי - מה זה הקו העליון? נראה קצת כמו משהו שדוחף אותו יותר ויותר למטה, שקיעה כלשהי.  

ולא יודעת למה-

זה דווקא תחושת מחנק מקיבעון חברתי. אולי החולצה במכנסיים, והשיער הפרוע (ממאמץ, או התכתשות עם כובליו המרובעים) הם שגרמו לי לחוש ככה.

הוא גם לא נראה מיוסר כמו ישו, אלא יותר "תקוע", לא חש בנוח (ולי זה מרגיש- בגלל הקולר על הצוואר)

ציור עשוי טוב, מעבר לזעזוע הראשוני שקיבלתי ממנו, למראה הילד הצלוב. החולצה מצוירת יפה, המכנסיים- יכולת להקדיש להן עוד כמה שניות של שקידה.

בכוונה אין לו כפות ידיים?

אשמח אם תאירי את עיני ותגלי לי מה זאת הסיכה הארוכה שמתעופפת אל על.

וכמובן, אחרי שתסתפקי התשובות האנשים כאן- מסקרן אותי מה את אומרת על הציור.

נראה שיש לך עם מה לעבוד.

נראה לי הכי נכון ללמוד מניסיון.

המדריכים המצולמים (למטה בפורום) עוזרים לתרגול.

חוץ מזה, להניח דף על תמונה או ציור ולהעתיק.

ולהסתכל על ציורים של אחרים. לחשוב "איך הוא עשה

את זה" ו"איך אני הייתי מתחיל ציור כזה".

אפשר לכתוב על זה כל דבר, ואת ההפך.

במקרה כזה לא הייתי מסתבך והייתי שואל את הצייר אם הוא רוצה לדבר על זה...

לגופו של ציור, בחור שכאילו מנסה לעוף אבל בוחר להיות כבול.

גם אם ינסה להתנהג כאילו הוא עף מבחיהר, מישהו אחר מניע אותו. בדיוק כמו מריונטה

זה לא מספיק ברור לי..

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!